גּ'וּלְיָה נוֹסַעַת בְּעִקְבוֹתַי בַּמְּכוֹנִית שֶׁלָּהּ.
גָ'דְג' וַאֲנִי שׁוֹבְרִים קָרוֹב לְוַודַּאי שִׂיא בִּמְהִירוּת יַבַּשְׁתִּית.
זֹאת מִפְּנֵי שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה חוֹלְפוֹת פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ דַּקּוֹת מֵאָז שִׂיחַת הַטֵּלֵפוֹן וְעַד לָרֶגַע שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַתַּחֲנָה וּמוֹצְאִים אֶת אָנָה בְּמַצָּב שֶׁל הִיסְטֶרְיָה לְיַד הַיּוֹמָנַאי.
הִיא טָסָה לְעֶבְרִי בְּסַעֲרַת רוּחַ. "אַתָּה חַיָּיב לַעֲזוֹר," הִיא קוֹרֵאת, "גֵּ'סִי נֶעֱצַר."
"מָה?" אֲנִי מַבִּיט בְּאָנָה, שֶׁהִזְעִיקָה אוֹתִי בְּאֶמְצַע אֲרוּחָה טוֹבָה מְאוֹד, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל שִׂיחָה שֶׁבְּהֶחְלֵט הָיִיתִי מַעֲדִיף שֶׁתִּימָּשֵׁךְ עַד תּוּמָּהּ. "לָמָּה זֹאת הַבְּעָיָה שֶׁלִּי?"
"כִּי אֲנִי צְרִיכָה שֶׁתְּשַׁחְרֵר אוֹתוֹ," מַסְבִּירָה אָנָה לְאַט, כְּאִילּוּ אֲנִי מְפַגֵּר. "אַתָּה עוֹרֵךְ דִּין."
"אֲנִי לֹא עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלּוֹ."
"אֲבָל אַתָּה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת?"
"לָמָּה שֶׁלֹּא תִּתְקַשְּׁרִי לְאִמָּא שֶׁלָּךְ," אֲנִי מַצִּיעַ. "שָׁמַעְתִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת לָקוֹחוֹת חֲדָשִׁים."
גּ'וּלְיָה חוֹבֶטֶת בִּזְרוֹעִי. "תִּשְׁתּוֹק." הִיא פּוֹנָה אֶל אָנָה. "מָה קָרָה?"
"גֵּ'סִי גָּנַב מְכוֹנִית וְתָפְסוּ אוֹתוֹ עַל חַם."
"תְּנִי לִי יוֹתֵר פְּרָטִים," אֲנִי אוֹמֵר וּמִיָּד מִתְחָרֵט עַל זֶה.
"זֶה הָיָה הָאמֶר, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת. גָּדוֹל, צָהוֹב."
יֵשׁ הָאמֶר צָהוֹב גָּדוֹל אֶחָד בְּכָל הַמְּדִינָה. וְהוּא שַׁיָּיךְ לְשׁוֹפֵט נְיוּבֶּל. כְּאֵב רֹאשׁ מַתְחִיל לְהִתְפַּתֵּחַ בֵּין עֵינִי.
"אָחִיךְ גָּנַב מְכוֹנִית שֶׁל שׁוֹפֵט, וְאַתְּ רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ?"
אָנָה מְמַצְמֶצֶת אֵלַי. "אֶה.. כֵּן."