מִישָׁה הַיָּקָר, אֲנִי נִפְרָד מִמְּךָ הַיּוֹם.
נִפְרָד מִיָּדִיד וְחָבֵר, רַב וּמְלוּמָּד, מוֹרֶה וְאִישׁ אָקָדֶמְיָה מַבְרִיק, שׁוֹפֵט רָגִישׁ וְחָרִיף, אַמִּיץ וּמְקוֹרִי.
הָיִיתָ הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁל עוֹלַם הַמִּשְׁפָּט הַיִּשְׂרְאֵלִי.
לֹא שִׁגְרָתִי, פַנְטַסְטִי, סָבוּךְ וּפָשׁוּט גַּם יַחַד.
עֵט הַשִּׁיפּוּט שֶׁלְּךָ, נָבַע אֶת אַחַד הַקּוֹלוֹת הַיִּיחוּדִיִּים וְהַצִּבְעוֹנִיִּים בְּיוֹתֵר- בָּהֶם זָכָה עוֹלַם הַמִּשְׁפָּט בְּיִשְׂרָאֵל.
פִּסְקֵי הַדִּין שֶׁלְּךָ, הָיוּ מַסָּע בְּמֶרְחֲבֵי הַזְּמַן וְהַדִּמְיוֹן, בְּעוֹמְקֵי הַסִּפְרוּת וְהַמְּקוֹרוֹת, מְצוּיָּרִים תָּמִיד- בִּלְשׁוֹנְךָ הַחַדָּה וְהַמּוּשְׁחֶזֶת.
תְּרוּמָתְךָ לְעִיצּוּב הַשָּׂפָה וְהַשִּׂיחַ הַמִּשְׁפָּטִיִּים בְּיִשְׂרָאֵל, יְחִידָאִית- אֵין, וְלֹא יִהְיֶה לָהּ תַּחֲלִיף.
גָּדַלְתְּ בַּבַּיִת שֶׁכּוּלּוֹ הָיָה מִשְׁפָּט, צֶאֱצָא לְמִשְׁפָּחָה יְרוּשַׁלְמִית, קַנָּאִית וַעֲתִיקַת יוֹמִין, וּבָמוֹ יָדֶיךָ סָלַלְתָּ לְךָ אֶת דַּרְכְּךָ.
יָדַעְתָּ לוֹמַר כֵּן, יָדַעְתָּ לוֹמַר לֹא, וְיָדַעְתָּ לִקְבּוֹעַ- שֶׁכֵּן הוּא כֵּן, וְלֹא הוּא לֹא.
נֶעֱזֶרֶת בְּתוֹמָאס מוּר, כְּדֵי לְהַכְרִיז שֶׁיִּשְׂרָאֵל- אֵינֶנָּה אוּטוֹפְּיָה.
וְעַל חַנָּה סֶנֶשׁ, הֵגַנְתָּ בִּכְבוֹדְךָ.
בְּעוֹד חֲבֵרֶיךָ קָצְרוּ, בְּעֵינֵי רוּחֲךָ- בְּמַגָּל וְחֶרְמֵשׁ, אַתָּה לִקַּטְתָּ שִׁבּוֹלִים אַחֲרֵיהֶם.
וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם דִּבְּרוּ עַל אַסְכּוֹלוֹת וְדוֹקְטְרִינוֹת; אַתָּה חָלַמְתָּ עַל הַמּוּסָר- כַּאֲגַם מַיִם טָהוֹר, וְעַל הַמִּשְׁפָּט- כַּחֲבַצָּלוֹת יְפֵיפִיּוֹת.
תַּחַת גְּלִימַת הַשּׁוֹפֵט שֶׁלְּךָ מִישָׁה, שָׁכְנָה נְשָׁמָה שֶׁל יְהוּדִי לְלֹא פְּשָׁרוֹת, וְדֵמוֹקְרָט לְלֹא פְּשָׁרוֹת.
פְּסִיקוֹתֶיךָ, נָתְנוּ בִּיטּוּי חַד מַשְׁמָעִי לִזְכוּתָהּ וְחוֹבָתָהּ שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, לְהָגֵן עַל עַצְמָהּ וְעַל אֶזְרָחֶיהָ, וּבְאוֹתָהּ נְשִׁימָה בִּטְאוּ אֶת עוֹמֶק מְחוּיָּבוּתָהּ- לְחַיֵּי אָדָם וּזְכוּיוֹתָיו.
אַתָּה מִישָׁה, יָדַעְתָּ לֶאֱחוֹז בַּמּוּרְכָּבוּת הַזּוֹ שֶׁל הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית וְהַדֵּמוֹקְרָטִית, לְלֹא פְּשָׁרוֹת וּלְלֹא הִתְנַצְּלוּיוֹת.
הָיִיתָ אִישׁ שֶׁכּוּלּוֹ סְעָרָה.
בַּעַל מֶזֶג חַם וְלֵב רָחָב.
קַל לִכְעוֹס וְקַל לְרַצּוֹת.
הַוִּויכּוּחִים אִיתְּךָ, הָיוּ עַזִּים וְנוֹעָזִים כְּמוֹתְךָ.
אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה בְּךָ; אֲבָל לְבַסּוֹף, יְגוֹנְךָ וְאֶבְלְךָ יָכְלוּ לְךָ.
כְּאֵבְךָ, עַל מוֹתוֹ שֶׁל שְׁנֵיאוֹר, בִּנְךָ אֲהוּבְךָ, עָטַף וְכִיבָּה אוֹתְךָ.
לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר, לְאַחַר פְּרִישָׁתְךָ מִכֵּס הַמִּשְׁפָּט, פָּנִית אֵלַי- כְּיוֹשֵׁב רֹאשׁ הַכְּנֶסֶת הַ-18, וּבְפִיךָ הַבַּקָּשָׁה לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַעֲצִים אֶת הַחוּג לְמִקְרָא בְּמִשְׁכַּן הַכְּנֶסֶת אוֹתוֹ יָזַמְתָּ בַּכְּנֶסֶת הַ-17.
אֵין מַתְאִים יוֹתֵר, כָּךְ אָמַרְתָּ, מֵאֲשֶׁר מִשְׁכַּן הַכְּנֶסֶת, בֵּית הַמְּחוֹקְקִים שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁמֵּשׁ בַּיִת, הַלּוֹמֵד וְהוֹגֵה בְּסֵפֶר הַסְּפָרִים.
אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ וַאֲנִי קִבַּלְתִּי.
אָמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ.
מֵאָז, וְגַם כַּאֲשֶׁר חַיָּיו שֶׁל שְׁנֵיאוֹר נִגְדְּעוּ בְּאַכְזָרִיּוּת, מִידֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, הָיִיתָ מִתְיַיצֵּב בְּמִשְׁכַּן הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי לָקַחַת חֵלֶק בְּלִימּוּד הַתָּנָ"ךְ.
יָדַעְתִּי אֲנִי וְיָדַעְנוּ כּוּלָּנוּ שֶׁרִגְעֵי הַלִּימּוּד הָאֵלֶּה, הַמַּסָּע בֵּין שׁוֹפְטִים לִמְלָכִים וּבֵין עָמוֹס לִיחֶזְקֵאל, הָיוּ רִגְעֵי הָאוֹר וְהַשִּׂמְחָה בְּחַיֶּיךָ.
