עִם כָּל אַהֲבָתְךָ לַהִיסְטוֹרְיָה וּבְקִיאוּתְךָ הַמַּדְהִימָה בָּהּ, בַּזְתָּ לְהִתְבּוֹסְסוּת בֶּעָבָר, לְהִתְחַפְּרוּת בִּתְחוּשַׁת הַצֶּדֶק הָעַצְמִי, בִּמְחִיר הָאֶפְשָׁרוּיוֹת וְהַהִזְדַּמְּנוּיוֹת שֶׁמֵּבִיא אִיתּוֹ הַמָּחָר.
'הֶעָתִיד חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהֶעָבָר', אָמַרְתָּ.
'מָה שֶׁקָּרָה אֶתְמוֹל לֹא מְעַנְיֵין אוֹתִי, רַק הַמָּחָר', כָּךְ אָמַרְתָּ.
הָאַהֲבָה חוֹצַת הַמַּחֲנוֹת לָהּ זָכִיתָ בַּעֲרוֹב יָמֶיךָ מִמַּמְשִׁיכֵי דַּרְכְּךָ וְגַם מִמִּתְנַגְּדֶיךָ, הִיא בִּיטּוּי לַכְּמִיהָה שֶׁל כּוּלָּנוּ לְהִידָּבֵק בָּאוֹפְּטִימִיּוּת חַסְרַת הַתַּקָּנָה שֶׁלְּךָ.
גַּם כְּשֶׁלֹּא הִסְכַּמְנוּ אִיתְּךָ, רָצִינוּ לְהַאֲמִין שֶׁאוּלַי אַתָּה הוּא זֶה שֶׁצּוֹדֵק.
זֶה הָיָה עוֹנֶשׁ קָשֶׁה לְסָרֵב לָאוֹפְּטִימִיּוּת שֶׁלְּךָ, וּלְעִיתִּים גַּם לַתְּמִימוּת שֶׁלְּךָ.
מִי כָּמוֹךְ יָדַע כַּמָּה כָּבֵד הוּא מְחִיר הַתְּמִימוּת, וְאוּלָם, מִי כָּמוֹךְ הֶאֱמִין שֶׁכָּבֵד מִמֶּנּוּ מְחִיר הַבֵּינוֹנִיּוּת וְקַטְנוּת הָאֱמוּנָה.
שִׁמְעוֹן, אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ, עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל מִפְתַּן קִבְרְךָ בְּחֶלְקַת גְּדוֹלֵי הָאוּמָּה, גַּם סְלִיחָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ.
גַּם סְלִיחָה נְבַקֵּשׁ מִמְּךָ.
מוּתָּר הָיָה לַחֲלוֹק עָלֶיךָ, לַמִּתְנַגְּדִים הָיְיתָה הַחוֹבָה לְהַבִּיעַ דַּעְתָּם, אֲבָל הָיוּ שָׁנִים, בָּהֶן נֶחְצוּ קַוִּוים אֲדוּמִּים בֵּין יְרִיבוּת אִידֵאוֹלוֹגִית לַאֲמִירוֹת וּמַעֲשִׂים שֶׁמְּקוֹמָם לֹא יַכִּירֵם.
אַתָּה תָּמִיד עָשִׂיתָ אֶת מָה שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בְּכָל לִיבְּךָ שֶׁהוּא הַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לָעָם אוֹתוֹ שֵׁרַתָּ.
כְּנָשִׂיא, הָיִיתָ לָנוּ לְמֵלִיץ יוֹשֶׁר.
לִימַּדְתָּ רַבִּים בָּעוֹלָם לֶאֱהוֹב אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְגַם אוֹתָנוּ לִימַּדְתָּ לֶאֱהוֹב אֶת עַצְמֵנוּ, לֹא לְדַבֵּר סָרָה, לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב וְהַיָּפֶה.
