אִם הָיוּ אוֹמְרִים לִי בִּתְחִילַּת הַדֶּרֶךְ, שֶׁעוֹד אֶמְצָא לִי כּוֹחוֹת לְסַיֵּיעַ לַאֲחֵרוֹת, הָיִיתִי אוֹמֶרֶת שֶׁזּוֹ אֲמִירָה מֵהַפֶּה וְלַחוּץ.
הָיָה נִדְמֶה שֶׁכָּל הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה מַשְׁאִיר אוֹתִי סְמַרְטוּט. וְהוּא הִשְׁאִיר.
אֲבָל לְצַד זֶה הִתְעוֹרֵר רָצוֹן עַז לְסַיֵּיעַ לַאֲחֵרוֹת בְּמַצָּבִי.
זֶהוּ סוּג שֶׁל פָּרָדוֹקְס אֵנֶרְגֵּטִי בַּגּוּף.
אָז הֶחְלַטְתִּי לִכְתּוֹב סֵפֶר לְ"מִצְטָרְפוֹת חֲדָשׁוֹת לַמּוֹעֲדוֹן", הַמְּבוּסָּס עַל הַכָּתוּב בִּבְּלוֹג זֶה.
הִכַּרְתִּי עוֹרֶכֶת מַדְהִימָה בְּשֵׁם אוֹרִית צֶמַח שֶׁמְּסַיַּיעַת לִי לְעַבֵּד אֶת הַכְּתוּבִים וְלֹא לְאַבֵּד אֶת עַצְמִי בַּדֶּרֶךְ.
וְכָעֵת אֲנִי מִתְנַסָּה גַּם בְּשִׁיוּוּק וּמְגַיֶּיסֶת בְּהַדְסְטַארְט אֶת הַסְּכוּם שֶׁיִּדָּרֵשׁ לִי לְהוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר לָאוֹר וּלְהַעֲנִיק עוֹתָקִים לְלֹא עֲלוּת לִמְאוּבְחָנוֹת חֲדָשׁוֹת, דֶּרֶךְ בָּתֵּי חוֹלִים שֶׁמְּעוּנְיָינִים לָקַחַת חֵלֶק.
לַסֵּפֶר קָרָאתִי "לִימוֹנִים כְּבוּשִׁים". לֹא הַרְבֵּה יוֹדְעִים לָמָּה.
רֶמֶז: אַף אֶחָד לֹא אָמַר שֶׁכְּשֶׁהַחַיִּים נוֹתְנִים לָנוּ לִימוֹנִים, חַיָּיב לְהָכִין מֵהֶם דַּוְוקָא לִימוֹנָדָה.
אָז אֲנִי מְדַיֶּיקֶת אֶת כְּתַב הַיָּד לְפִי הֶעָרוֹתֶיהָ שֶׁל הָעוֹרֶכֶת הַיְּקָרָה שֶׁלִּי וּבְמַקְבִּיל מְקַדֶּמֶת בְּכָל נָתִיב אֶפְשָׁרִי אֶת הַמֵּיזָם, לְמַעַן תֵּדַע כָּל אִשָּׁה בְּיִשְׂרָאֵל...
אַתֶּם מוּזְמָנִים לְהִצְטָרֵף לַמֵּיזָם בַּלִּינְק:
