קָתְרִין שׁוֹתָה אַלְכּוֹהוֹל כָּל אַחַר הַצָּהֳרַיִים.
בֶּטַח קָשֶׁה לָךְ לְהִישָּׁאֵר פִּיכַּחְתָּ בַּחֲתוּנּוֹת.
לֹא קָשֶׁה לִי לִהְיוֹת פִּיכַּחַת. זֶה כִּישָּׁרוֹן.
אָמְנָם לָגַמְתִּי קְצָת פֹּה וָשָׁם בִּזְמַן הַהֵירָיוֹן,
וּלְמַרְבֵּה הַמַּזָּל לְמִילִי לֹא נִגְרַם נֶזֶק,
אֲבָל לֹא כְּדַאי לָהּ לְהִסְתַּכֵּן.
עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת?
לְחַיִּים סְמוּקוֹת, פָּנִים נְפוּחוֹת,
שָׂדָיִים מְלֵאִים. קָתְרִין בְּהֵירָיוֹן.
וּמָצָאתִי שָׁלוֹשׁ בְּדִיקוֹת חִיּוּבִיּוֹת
כְּשֶׁסִּידַּרְתִּי בִּשְׁבִילָהּ אֶת הַמִּיחְזוּר.
אַתְּ גַּם פּוֹרֶצֶת לְטֵלֵפוֹנִים?
הִיא לֹא.
הִיא אָמְרָה לָךְ, נָכוֹן?
גֵּ'יְין, אֲנִי נִשְׁבַּעַת לָךְ,
לֹא כְּדַאי לְךָ לְהִתְקָרֵב לְזֶה.
אֲנִי חַיֶּיבֶת לְהַצִּיעַ לַחֲבֶרְתִּי עֶזְרָה בְּפִיכְּחוּת.
בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּעָיָה.
-בָּזֶה אַתְּ לֹא טוֹעָה.
הַתִּינוֹק שֶׁל שֶׁפּ, נָכוֹן?
מָה שֶׁנִּדְמֶה לָךְ שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת...
אַף אֶחָד לֹא צָרִיךְ לָדַעַת, בְּעֶצֶם.
בָּרוּר?
אִמָּא שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא הַבֵּן שֶׁל בַּת דּוֹדָה שֶׁל שְׁרִיל.
וְהוּא יָבִיא אֶת הַטַּבַּעַת.
אַבָּא שֶׁלּוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ פַּעַם
בְּכַרְטִיס אַשְׁרַאי שֶׁל הַחֶבְרָה כְּדֵי לִקְנוֹת גָּ'קוּזִי,
וְהוּא הִסְתַּבֵּךְ.
אֵיךְ אִמָּא שֶׁלָּךְ יוֹדַעַת?
אִמָּא שֶׁלִּי יוֹדַעַת הַכּוֹל עַל כּוּלָּם.
טוֹב, אֲנִי אֶתְחַתֵּן אִיתּוֹ.
לְאוֹלִיב יֵשׁ חָבֵר!
-תַּפְסִיקִי.
אִמָּא שֶׁלִּי סִיפְּרָה לִי עוֹד סוֹד.
אֲבָל אָסוּר לִי לְסַפֵּר.
נוּ, תְּסַפְּרִי לִי.
אָסוּר לִי,
אֲבָל אִם תַּפְרִיחִי לוֹ נְשִׁיקָה...
אֲנִי אֲסַפֵּר לָךְ.