לָמָּה הֵבֵאתָ אוֹתִי לְבַּר שֶׁל קוֹלֵג'?
אֲנִי מַרְגִּישָׁה כָּאן בִּלְתִּי נִרְאֵית.
כִּי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּתְגַּבְּרִי עַל הָאֶפֶס שֶׁהָיִית אִיתּוֹ.
שׁוּם גֶּבֶר לֹא יִרְצֶה לִהְיוֹת עִם אֵם יְחִידָנִית שֶׁעוֹבֶדֶת כְּמַזְכִּירָהּ.
הָעֶרֶב אַתְּ לֹא אֵם יְחִידָנִית, אַתְּ פְּנוּיָה.
אַתְּ לֹא מַזְכִּירָה, יֵשׁ לָךְ מַזְכִּירָה.
אֵיךְ אַתְּ בִּלְתִּי נִרְאֵית, אִם הַגֶּבֶר הַזֶּה הִסְתַּכֵּל עָלַיִיךְ כָּל הָעֶרֶב?
זֹאת טַבַּעַת יְפֵהפִיָּיה.
לֹא בָּאתִי לְהִתְעַדְכֵּן, טֵד.
זֶה הַמַּטְבֵּעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁלִּי.
כְּדַאי שֶׁאֶבְחַר מַשֶּׁהוּ טוֹב.
לֹא רָאִיתִי אוֹתָךְ כָּאן אַף פַּעַם.
זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי יוֹצֵאת מֵאָז שֶׁעָבַרְתִּי לְסִיאַטְל.
אַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֶרֶב שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ? -כֵּן.
הִתְאַהַבְתִּי בָּךְ בָּרֶגַע שֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ.
מָה דַּעְתֵּךְ שֶׁנֵּצֵא מִכָּאן?
אֲנִי אֲפִילּוּ לֹא יוֹדַעַת מָה שִׁמְךָ.
שׁוּב תּוֹדָה שֶׁהִסַּעְתָּ אוֹתִי הַבַּיְתָה.
כַּמּוּבָן. הָיָה כֵּיף.
כָּאן אֲנִי גָּרָה. -בְּסֵדֶר.
כְּדַאי שֶׁאֵלֵךְ.
אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, מְאוּחָר וְיֵשׁ לִי לִימּוּדִים מָחָר.
