עָמְרִי טָעַן שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁמֹּשֶׁה יְבָרֵר אֶת טַעֲנוֹתָיו בָּאֲגוּדָּה לְתַרְבּוּת הַדִּיּוּר, בְּשָׂפָה מְקוּבֶּלֶת, בָּחַר לָצֵאת בְּמַסַּע הַשְׁמָצוֹת מְרוּשָּׁעוֹת, נִבְזִיּוֹת, שִׁקְרִיּוֹת, שֶׁכָּל מַטְּרָתָן לְבַזּוֹת אֶת עָמְרִי, מוּל שְׁכֵנָיו, מַכָּרָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְכַנֶּה אוֹתוֹ בִּשְׁלַל כִּינּוּיִים לְרַבּוֹת גַּנָּב, נוֹכֵל, כֶּלֶב, חֲזִיר, וְכֵן רְמִיזוֹת בְּנוֹגֵעַ לִנְטִיּוֹתָיו הַמִּינִיּוֹת.
עוֹד טָעַן שֶׁבְּאַרְבַּע פְּעָמִים שׁוֹנוֹת, טָעַן הַוַּועַד הַנִּכְנָס כִּי חַבְרֵי הַוַּועַד הַיּוֹצֵא, וּבִפְרָט עָמְרִי, אַחְרָאִים לַחוֹסֶר שֶׁיֵּשׁ בְּקוּפַּת הַוַּועַד.
הַגַּם שֶׁהַדְּבָרִים אֵינָם נְכוֹנִים וְקַל לְהוֹכִיחָם, חֲבֵר הַוַּועַד הַנִּכְנָס (מְנַחֵם מִכָאֶל) וּמֹשֶׁה גַּם יַחַד, מָצְאוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הִיא לָצֵאת בְּהַאֲשָׁמוֹת נֶגֶד עָמְרִי, רַק כִּי אֶפְשָׁר.
מֹשֶׁה טָעַן שֶׁעָמְרִי בָּחַר לְצַטֵּט חֵלֶק מִזְעָרִי מֵהַשִּׂיחַ בִּקְבוּצַת הַוַּוטְסְאַפּ הַמְּשׁוּתֶּפֶת שֶׁל בַּעֲלֵי הַדִּירוֹת בַּבִּנְיָין.
עִיּוּן בְּכָל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשִּׂיחַ בִּקְבוּצַת הַוַּוטְסְאַפּ מְגַלֶּה כִּי דַּוְוקָא עָמְרִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הוֹצִיא דִּיבָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רָעָה, הֶאֱשִׁים אוֹתוֹ בַּקְּבוּצָה בְּהַאֲשָׁמוֹת שָׁוְוא, הֶעֱלִיב אוֹתוֹ, פָּגַע בּוֹ וְהִזִּיק לִשְׁמוֹ הַטּוֹב.
עָמְרִי בָּחַר לְהִשְׁתַּלֵּחַ בְּדַיָּירֵי הַבִּנְיָין וּבְמֹשֶׁה דַּוְוקָא כְּמִי שֶׁעָשָׂה יָד אַחַת לִכְאוֹרָה עִם חַבְרֵי הַנְּצִיגוּת, לְטוֹבָתוֹ הָאִישִׁית בְּגִין בִּיצּוּעַ עֲבוֹדוֹת בַּגָּדֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל הַבִּנְיָין בָּרְכוּשׁ הַמְּשׁוּתָּף, תּוֹךְ גְּרִיפַת רְוַוחִים לִכְאוֹרָה.
