וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: נִכְנַסְתִּי לֶחָצֵר, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אִמִּי, אָמְרָה: “עֲוֹנָהּ בְּצַוָּארְךָ וְלֹא יְנַקֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִדָּמָהּ.
כָּלָה תָּבוֹא עָלֶיךָ, בֶּן-דּוֹד שֶׁכְּמוֹתְךָ!” בָּא אָבִי וַהֲכִינוֹנוּ לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ.
וְהָלַכְנוּ אַחֲרֵי אֲרוֹנָהּ וּקְבַרְנוּהָ, וְסִדַּרְנוּ עַל קִבְרָהּ קְרִיאוֹת קֻרְאָן, וְנִשְׁאַרְנוּ עַל קִבְרָהּ שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ.
נִגְּשָׁה אֵלַי אִמִּי וְאָמְרָה לִי:
“רְצוֹנִי לָדַעַת מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לָהּ עַד שֶׁפִּקַּעְתָּ אֶת מְרֵרָתָהּ.
שֶׁכֵּן אֲנִי, בְּנִי, הָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ כָּל הַזְּמַן לְסִבַּת מַחֲלָתָהּ, וְלֹא הִגִּידָה לִי וְלֹא גִּלְּתָה לִי.
מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁתְּסַפֵּר לִי מַה הוּא שֶׁהָיִיתָ עוֹשֶׂה לָהּ עַד שֶׁמֵּתָה”.
אָמַרְתִּי: “לֹא עָשִׂיתִי דָבָר”.
אָמְרָה: " אֱלֹהִים יִנְקֹם לָהּ מִמֶּךָּ.
אָמְנָם הִיא לֹא סִפְּרָה לִי כְלוּם אֶלָּא הִסְתִּירָה עִנְיָנָהּ עַד שֶׁמֵּתָה.
וְהִיא מוֹחֶלֶת לְךָ, שֶׁכֵּן הָיִיתִי אֶצְלָהּ כְּשֶׁמֵּתָה, וּפָקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה לִי: “הוֹי אֵשֶׁת-דּוֹדִי, יִמְחַל אֱלֹהִים לִבְנֵךְ עַל דָּמִי וְלֹא יַעֲנִישֶׁנּוּ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמִּי.
וַהֲרֵי אֱלֹהִים מַעֲבִירֵנִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלֵף אֶל הָעוֹלָם הַבָּא הַקַּיָּם”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “בִּתִּי, שָׁלוֹם לָךְ וְשָׁלוֹם לַעֲלוּמַיִךְ”.
וְהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ לְסִבַּת מַחֲלָתָהּ וְלֹא דִבְּרָה דָבָר.
אַחַר-כָּךְ חִיְּכָה וְאָמְרָה: " אֵשֶׁת-דּוֹדִי, אִם יְבַקֵּשׁ בְּנֵךְ לָלֶכֶת לַמָּקוֹם שֶׁמִּנְהָגוֹ לָלֶכֶת אֵלָיו, אִמְרִי לוֹ שֶׁיֹּאמַר שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתוֹ מָקוֹם: “הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה, הַבְּגִידָה מְכֹעָרָה” – וְאוֹמֶרֶת אֲנִי זֹאת מֵרַחֲמַי עָלָיו.
הָיִיתִי רוֹחֶמֶת אוֹתוֹ בְּחַיָּיו וַאֲנִי רוֹחֶמֶת אוֹתוֹ בְּמוֹתִי“.
אַחַר-כָּךְ נָתְנָה לִי חֵפֶץ בִּשְׁבִילְךָ, וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי, שֶׁלֹּא אֶתֵּן אוֹתוֹ לְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ.
וַהֲרֵי הַחֵפֶץ אִתִּי, וּלִכְשֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ כְּפִי הַתֵּאוּר שֶׁתֵּאֲרָה, אֶתְּנֵהוּ לְךָ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “הַרְאִי לִי אוֹתוֹ”, וְלֹא נִתְרַצְּתָה.
אַחַר כָּךְ הָיִיתִי שָׁקוּעַ בְּתַעֲנוּגוֹתַי, וְלֹא הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּמוֹתָהּ שֶׁל בַּת-דּוֹדִי, שֶׁכֵּן הָיִיתִי קַל-הַדַּעַת, וּמִשְׁתּוֹקֵק בְּנַפְשִׁי לִהְיוֹת כָּל יוֹמִי וְלֵילִי עִם אֲהוּבָתִי.
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאתִי אֶל הַגָּן וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה יוֹשֶׁבֶת עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ מֵרֹב צִפִּיָּה.
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה בָרִי לִי שֶׁרָאֲתַה אוֹתִי וּכְבָר חָשָׁה אֵלַי וְנִתְלְתָה בְּצַוָּארִי, וְשָׁאֲלָה אוֹתִי עַל אוֹדוֹת בַּת-דּוֹדִי.
אָמַרְתִּי לָהּ, שֶׁהִיא מֵתָה וְסִדַּרְנוּ לָהּ תְּפִלָּה וְקָרָאנוּ פִּרְקֵי קֻרְאָן, וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיהָ אַרְבָּעָה לֵילוֹת וְזֶה הַחֲמִישִׁי.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָּךְ צָעֲקָה וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאַתָּה הָרַגְתָּ אוֹתָהּ? וְאִלּוּ הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עַל אוֹדוֹתֶיהָ לִפְנֵי מוֹתָהּ, הָיִיתִי גוֹמֶלֶת לָהּ טוֹבָה עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה שֶׁשֵּרְתָה אוֹתִי וְהוֹבִילָה אוֹתְךָ אֵלַי, שֶׁאִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתִי נִפְגֶשֶׁת אִתְּךָ.
וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּצָרָה בְּסִבַּת אֲסוֹנָהּ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּבָר מָחֲלָה לִי לִפְנֵי מוֹתָהּ” סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁסִּפְּרָה לִי אִמִּי.
אָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אִמְּךָ, תִּוָּדַע מִמֶּנָּה עַל דְּבַר הַחֵפֶץ שֶׁאֶצְלָהּ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: "אִמִּי אָמְרָה לִי: “בַּת-דּוֹדְךָ צִוְּתָה אוֹתִי לִפְנֵי שֶׁמֵּתָה וְאָמְרָה לִי: “אִם יְבַקֵּשׁ בְּנֵךְ לֵילֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁמִּנְהָגוֹ לָלֶכֶת אֵלָיו, אִמְרִי לוֹ שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה כָּךְ, אָמְרָה: “יִהְיוּ רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלֶיהָ, שֶׁכְּבָר הִצִּילָה אוֹתְךָ מִיָּדַי, אַחֲרֵי שֶׁצָּפַנְתִּי בְּלִבִּי לְהַזִּיק לְךָ, וַהֲרֵי שׁוּב אֵינִי מַזֶּקֶת אוֹתְךָ וְלֹא עוֹכַרְתְּךָ”.
תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁהָיִית מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת לִי לִפְנֵי כֵן, אַחֲרֵי שֶׁהָיְתָה יְדִידוּת בֵּינִי וּבֵינֵךְ?” אָמְרָה לִי: לָהוּט אַתָּה אַחֲרַי, וְאוּלָם צָעִיר לְשָׁנִים הִנְּךָ וְלִבְּךָ רֵיק מֵעָרְמָה, וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לֹא מֵרְמִיָּתֵנוּ וְלֹא מֵעָרְמָתֵנוּ.
וְאִלּוּ הָיָה בַּחַיִּים חַיָּתָהּ, הָיְתָה עוֹזֶרֶת לְךָ.
וְרַק הִיא בִּלְבַד הִיא הַסִּבָּה לִשְׁלוֹמְךָ, שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ מֵאֲבַדּוֹן.
וּמֵעַתָּה אֲנִי מְיָעֶצֶת אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם שׁוּם אִשָּׁה, וְלֹא תָּשִׂיחַ עִם אַחַת שֶׁכְּמוֹתֵנוּ לֹא עִם צְעִירָה וְלֹא עִם בָּאָה בַּשָּׁנִים.
הִשָּׁמֵר לְךָ וְהִזָּהֵר, שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר עָרְמַת הַנָּשִׁים וְלֹא אֶת מְזִמָּתָן.
וְזוֹ שֶׁהָיְתָה מְפָרֶשֶׁת לְךָ אֶת הָרְמָזִים כְּבָר מֵתָה.
וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּרָעָה וְלֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיַּצִּילְךָ מִמֶּנָּה אַחֲרֵי מוֹת בַּת-דּוֹדְךָ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְאֶחָד,אָמְרָה:" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: אָמְרָה לִי הָעַלְמָה: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּרָעָה וְלֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיַּצִּילְךָ מִמֶּנָּה אַחֲרֵי מוֹת בַּת-דּוֹדְךָ”.
חֲבַל עַל בַּת-דּוֹדְךָ, וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יוֹדַעַת עַל אוֹדוֹתֶיהָ לִפְנֵי שֶׁמֵּתָה, לִגְמֹל לָהּ טוֹב עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה.
יִהְיוּ רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עָלֶיהָ.
הִיא הִצְפִּינָה אֶת סוֹדָהּ וְלֹא גִּלְּתָה מַה שֶּׁעִמָּהּ, וְאִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ אֵלַי לְעוֹלָם.
וַהֲרֵי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ דָּבָר".
אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה לִי: "שֶׁתּוֹבִילֵנִי אֶל קִבְרָהּ שֶׁאֲבַקְּרֶנָּה בְקִבְרָהּ שֶׁהִיא בְתוֹכוֹ וְאֶכְתֹּב עָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר.
אָמַרְתִּי לָהּ: “לְמָחָר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”.
יָשַׁנְתִּי עִמָּהּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי כָּל שָׁעָה: “לוּ הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עַל-דְּבַר בַּת-דּוֹדְךָ לִפְנֵי מוֹתָהּ!” אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה פֵּרוּשָׁן שֶׁל שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ שֶׁאָמְרָה, הַיְנוּ: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה?” לֹא עָנְתָה אוֹתִי.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָמָה וְלָקְחָה כִיס וּבוֹ דִינְרֵי זָהָב, וְאָמְרָה לִי: “קוּם וְהַרְאֵנִי אֶת קִבְרָהּ שֶׁאֶכְתֹּב עָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר וְאָקִים עָלָיו כִּפָּה, וַאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיהָ וְאוֹצִיא דִּינָרִים אֵלֶּה לִצְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
הָלַכְתִּי לְפָנֶיהָ וְהָלְכָה אַחֲרַי.
וְהָיְתָה מְחַלֶּקֶת צְדָקָה כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁנָּתְנָה צְדָקָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “זוֹ הִיא לְעִלּוּי נִשְׁמַת עַזִיזָה, שֶׁהִצְפִּינָה סוֹדָהּ עַד שֶׁשָּׁתְתָה כוֹס מוֹתָהּ, וְלֹא גִּלְּתָה סוֹד אַהֲבָתָהּ”.
לֹא פָסְקָה מִלְּחַלֵּק צְדָקָה מִן הַכִּיס, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “לְעִלּוּי נִשְׁמַת עַזִיזָה” עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַקֶּבֶר, וְאָזַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַכִּיס, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַקֶּבֶר בְּעֵינֶיהָ נָפְלָה עָלָיו וּבָכְתָה בְכִי מָר.
אַחַר-כָּךְ הוֹצִיאָה חֶרֶט פְּלָדָה וּפָטִישׁ נָאֶה וְחָרְתָה בַחֶרֶט עַל הָאֶבֶן שֶׁעַל הַקֶּבֶר מִלְּמַעְלָה בִכְתָב יָפֶה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בָּהֶם:
עָבַרְתִּי עַל קֶבֶר שָׁחוּק בְּתוֹךְ גַּן,
עָלָיו שֶׁבַע כַּלְנִיוֹת אֲגְדַת נִצְן
וָאֹמַר: “לְמִי קֶבֶר זֶה?” עָנַנִי הֶעָפָר
“נְהַג נִימוּס! קֶבֶר זֶה אוֹהֵב בּוֹ נִקְבָּר”.
אָמַרְתִּי:"יִשְׁמָרְךָ אֵל, הוֹי חֲלַל אַהַב
וְהִשְׁכִּינְךָ בְּגַן-עֵדֶן עֲלֵי מְרוֹם מוֹשָׁב".
עֲלוּבִים אַנְשֵׁי-אַהֲבָה עֲדֵי קֶבֶר אֻמְלָלִים
וַעֲלֵיהֶם עֲפַר עֹנִי, קִבְרוֹתָם מְחֻלָּלִים.
אִלּוּ זָרוֹעַ יָכֹלְתִּי הִנֵּה גַן זְרַעְתִּיךָ,
וְאֶת דִּמְעִי הַשּׁוֹקֵק שָׁקֹה הִשְׁקֵיתִיךָ.
בָּכְתָה בְכִי מַר וְקָמָה.
קַמְתִּי עִמָּהּ וּפָנִינוּ לַגָּן.
אָמְרָה לִי: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תִפָּרֵד מִמֶּנִּי לְעוֹלָם”.
אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
הָיִיתִי חוֹזֵר וּבָא אֶצְלָהּ, וְכָל פַּעַם שֶׁלַּנְתִּי אֶצְלָהּ, הִסְבִּירָה לִי פָנִים, וְהָיְתָה מְכַבֶּדֶת אוֹתִי וְשׁוֹאֶלֶת אוֹתִי בִדְבַר שְׁתֵּי הַמִּלִּים שֶׁאָמְרָה אוֹתָן בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה לְאִמִּי, וַאֲנִי חוֹזֵר לְפָנֶיהָ עֲלֵיהֶן.
לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה, מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְגִפּוּף וְחִבּוּק, וְהַחֲלָפַת בְּגָדִים מִן הַבְּגָדִים הָעֲדִינִים, עַד שֶׁעָבִיתִי וְשָׁמַנְתִּי, וְלֹא הָיָה בִי לֹא צַעַר וְלֹא יָגוֹן וְלֹא אֵבֶל, וְשָׁכַחְתִּי אֶת בַּת-דּוֹדִי.
שָׁהִיתִי שָׁקוּעַ בְאוֹתָם הַתַּעֲנוּגוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה, בְּראֹשׁ-הַשָּׁנָה נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְקַנְתִּי עַצְמִי, וְלָבַשְׁתִּי חֲלִיפַת בְּגָדִים מְפֹאָרָה.
כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ שָׁתִיתִי כוֹס מַשְׁקֶה וְשָׁאַפְתִּי רֵיחַ בְּגָדַי הַמְּעֹרָבִים בְּמִינֵי בְּשָׂמִים, וְלִבִּי חָפְשִׁי מִדְּאָגָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי מִבְּגִידוֹת הַמְּאֹרָעוֹת וּמִתַּהְפּוּכוֹתֵיהֶם.
כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, נִכְסְפָה נַפְשִׁי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ, וַאֲנִי שִׁכּוֹר, אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֲנִי פוֹנֶה.
הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִטַּנִי הַשִּׁכָּרוֹן לִרְחוֹב, רְחוֹב הַנָּגִיד שְׁמוֹ.
וּבְעוֹד אֲנִי מִתְהַלֵּךְ בְּאוֹתוֹ רְחוֹב, וְהִנֵּה זְקֵנָה מְהַלֶּכֶת, וּבְאַחַת יָדֶיהָ נֵר דּוֹנַג מֵאִיר וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה מִכְתָּב מְקֻפָּל.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם שֶׁשְּׁמוֹ עַזִיז, אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָרְחוֹב שֶׁשְּׁמוֹ רְחוֹב הַנָּגִיד, הִתְהַלַּכְתִּי בוֹ, וּבְעוֹד אֲנִי מְהַלֵּךְ בְאוֹתוֹ רְחוֹב, וְהִנֵּה זְקֵנָה מְהַלֶּכֶת, וּבְאַחַת יָדֶיהָ נֵר דּוֹנַג מֵאִיר וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה מִכְתָּב מְקֻפָּל.
נִגָּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, וְהִיא עֵינָהּ בּוֹכִיָּה וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יְבָרֶכְךָ אֵל מְבַשְּׂרִי טוֹב בְּבוֹאֶךָ,
וּכְבָר הֵבֵאתָ נְעִימוּת לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיךָ.
אִלּוּ הִסְתַּפֵּק בִּתְמוּנָה פְּרוּעָה,
לוֹ נָתַתִּי לִבָּתִי מֵעֵת פֵּרוּד שְׁסוּעָה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה לִי: “בְּנִי יוֹדֵעַ אַתָּה לִקְרֹא?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן, דּוֹדָתִי הַזְּקֵנָה”.
אָמְרָה לִי: “טֹל מִכְתָּב זֶה וּקְרָא אוֹתוֹ לִי”.
וְהוֹשִׁיטָה לִי אֶת הַמִּכְתָּב.
לְקַחְתִּיו מִמֶּנָּה וּפְתַחְתִּיו וּקְרָאתִיו לְפָנֶיהָ.
וְהָיָה תָכְנוֹ: מִכְתָּב מִן הָרָחוֹק הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם הַחֲבִיבִים.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ שָׂמְחָה וְהֵאִירָה לִי פָנִים וּבֵרְכָה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי: “יָגֹל אֱלֹהִים מֵעָלֶיךָ צַעַר כְּשֵׁם שֶׁגַּלֹּתָ צַעֲרִי”.
לָקְחָה אֶת הַמִּכְתָּב וְהָלְכָה שְׁנֵי צְעָדִים.
תְּקָפַנִי צֹרֶךְ לְהָטִיל מַיִם, וְיָשַׁבְתִּי בְמָקוֹם אֶחָד לְהָטִיל מַיִם.
קַמְתִּי וְסִדַּרְתִּי אֶת עַצְמִי וְשִׁלְשַׁלְתִּי עָלַי אֶת בְּגָדַי וּבִקַּשְׁתִּי לֵילֵךְ.
נִגְּשָׁה אֵלַי הַזְּקֵנָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדַי וְאָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יִתֵּן לְךָ בְרָכָה בַּעֲלוּמֶיךָ וְלֹא יָמִיט עָלֶיךָ קָלוֹן, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי צְעָדִים מִסְפָּר עַד לְאוֹתוֹ שַׁעַר, שֶׁכֵּן סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁהִשְׁמַעְתָּ אוֹתִי בִקְרִיאַת הַמִּכְתָּב, וְאֵינָם מַאֲמִינִים לִי.
בֹּא אֵפוֹא עִמִּי שְׁנֵי צְעָדִים, וּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת הַמִּכְתָּב מֵאַחֲרֵי הַשַּׁעַר, וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת עָלֶיךָ” אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא עִנְיַן מִכְתָּב זֶה?” אָמְרָה לִי: "בְּנִי, מִכְתָּב זֶה מִבְּנִי הוּא בָא, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנִּי מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשֶׂר שָׁנִים, מֵאָז נָסַע בִּסְחוֹרָה לַנֵּכָר, וְנִכְרְתָה תִקְוָתֵנוּ, שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁמֵּת.
אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִכְתָּב זֶה, וְלוֹ אָחוֹת הַבּוֹכָה עָלָיו כָּל מֶשֶׁךְ זְמַן הִפָּקְדוֹ בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּבִקְצוֹת הַיּוֹם.
אָמַרְתִּי לָהּ, שֶׁשָּׁלוֹם לוֹ וּבְטוּב הוּא.
אַךְ אֵין הִיא מַאֲמִינָה לִי.
אָמְרָה לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְבִיאָה אֵלַי מִי שֶׁיִּקְרָא לִי מִכְתָּב זֶה וְיַגִּיד לִי, שֶׁיִּשְׁקֹט לִבִּי וְתָנוּחַ דַּעְתִּי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ בְּנִי שֶׁהָאוֹהֲבִים נְתוּנִים לְהַרְהוֹרִים רָעִים.
עֲשֵׂה אֵפוֹא עִמִּי חֶסֶד בִּקְרִיאַת מִכְתָּב זֶה כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ, וַאֲחוֹתוֹ שׁוֹמַעַת מִן הַדֶּלֶת פְּנִימָה, שֶׁתִּזְכֶּה לְשָׂכָר הָעוֹלָם-הַבָּא הַמְּזֻמָּן לְמִי שֶׁמְּמַלֵּא חֶפְצוֹ שֶׁל מֻסְלִים וּמֵפִיג צַעֲרוֹ.
וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ-אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “מִי שֶׁמֵּפִיג מִמְּצֹעָר מִצַּעַר הָעוֹלָם הַזֶּה אֶת צַעֲרוֹ, יָפִיג לוֹ אֱלֹהִים צַעַר הָעוֹלָם הַבָּא” וּבְמַאֲמָר אַחֵר אָמַר: “מִי שֶׁהֵפִיג לְאָחִיו צַעַר הָעוֹלָם הַזֶּה, יָפִיג לוֹ אֱלֹהִים שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים צַעַר מִצַּעַר יוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”.
וַהֲרֵי אֲנִי פָנִיתִי אֵלֶיךָ וְלֹא תַכְזִיב תִּקְוָתִי”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה, עִבְרִי לְפָנַי”.
עָבְרָה לְפָנַי, וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ קְצָת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְשַׁעְרָהּ שֶׁל חָצֵר גְדוֹלָה.
וְאוֹתוֹ שַׁעַר מְצֻפֶּה רִקּוּעַ נְחשֶׁת אֲדֻמָּה הָיָה.
עָמַדְתִּי מֵאַחֲרֵי הַשַּׁעַר.
קָרְאָה הַזְּקֵנָה בְּלָשׁוֹן לוֹעֲזִית, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר וּכְבָר קָרְבָה צְעִירָה בְקַלּוּת וּזְרִיזוּת, וְסַרְבָּלֶיהָ מֻפְשָׁלִים לָהּ עַד לְבִּרְכֶּיהָ.
רָאִיתִי לָהּ שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם הַמְּבִיאוֹת בִּמְבוּכָה אֶת הַדַּעַת וְאֶת הָעַיִן, וְהִיא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בְּתֵאוּרָהּ:
הוֹי הַחוֹשֶׂפֶת שׁוֹק לְהַצִּיגוֹ לָעַיִן,
עֵין אוֹהֲבִים, לַהֲבִינָם הַסָּמוּי עֲדַיִן,
וְטוֹפֶפֶת בְּגָבִיעַ לְמוּל נֶפֶשׁ חָשְׁקָה:
אֵין מְפַתֶּה אָדָם זוּלַת הַכּוֹס וּמַשְׁקָהּ.
וְעָדוּ אֶת שְׁתֵּי שׁוֹקֶיהָ שֶׁדָּמוּ לְעַמּוּדֵי שַׁיִשׁ, שֵׁרוֹת זָהָב מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת.
וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה מְפֻשֶּׁלֶת שַׁרְווּלֶיהָ עַד מִתַּחַת לְבֵית-שֶׁחְיָהּ, וַחֲשׂוּפוֹת זְרוֹעוֹתֶיהָ.
וְהִסְתַּכַּלְתִּי בְּקְנֵי-יָדֶיהָ הַלְּבָנוֹת, וְהָיוּ בִזְרוֹעוֹתֶיהָ שְׁנֵי זוּגוֹת שֶׁל אֶצְעָדוֹת, וּבְאָזְנֶיהָ נִזְמֵי פְנִינִים וּבְצַוָּארָה עֲנָק יְקַר-עֵרֶךְ שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּבְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת רִקּוּעַ דַּק מְעֻטָּרָה, מְשֻׁבֶּצֶת כָּל אֶבֶן יְקָרָה.
וּכְבָר שִׁלְּבָה אֶת שׁוּלֵי כֻתָּנְתָּה בְּחֵן בְּתוֹךְ רְצוּעַת מִכְנָסֶיהָ כְאִלּוּ הָיְתָה עֲסוּקָה בַּעֲבוֹדָה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה בְּלָשׁוֹן נִמְלֶצֶת וּמְתוּקָה, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מָתוֹק מִמֶּנָּה: “אִמִּי, זֶה הוּא שֶׁבָּא לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב?” אָמְרָה לָהּ: “הֵן”.
הוֹשִׁיטָה לִי אֶת יָדָהּ עִם הַמִּכְתָּב, וְהָיָה בֵינָהּ וּבֵין הַשַּׁעַר בְּמִדַּת הַקָּנֶה כְּאַרְבַּע בָּאַמָּה, שָׁלַחְתִּי יָדִי לִטֹּל מִמֶּנָּה אֶת הַמִּכְתָּב וְהִכְנַסְתִּי אֶת רֹאשִׁי וּכְתֵפַי בַּשַּׁעַר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, הִכְּתָה הַזְּקֵנָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל גַּבִּי וְדָחֲפָה אוֹתִי וְהַמִּכְתָּב בְּיָדִי, פְּנִימָה.
פָּנִיתִי כֹה וָכֹה וּמָצָאתִי עַצְמִי בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, מִן הַמְּסְדָּרוֹן וְלִפְנִים.
נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הַמְּסַנְוֵר, וְלֹא הָיָה לָהּ עִנְיָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִנְעֹל אֶת הַשַּׁעַר.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “פָּנִיתִי כֹה וָכֹה, וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, מִן הַמְּסְדָּרוֹן וְלִפְנִים, וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הַמְּסַנְוֵר וְלֹא הָיָה לָהּ עִנְיָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִנְעֹל אֶת הַשַּׁעַר.
אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הַנַּעֲרָה בִּפְנִים הַמִּסְדְּרוֹן נִגְּשָׁה אֵלַי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל חָזָהּ, וְהֵטִילָה אוֹתִי לָאָרֶץ וְרָכְבָה עַל חָזִי וְעִשְּׂתָה אֶת בִּטְנִי בְיָדֶיהָ, עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי.
אַחַר-כָּךְ תָּפְסָה אוֹתִי בְיָדָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה, מֵעֹז זֶה שֶׁאִמְּצָה אוֹתִי בוֹ.
הִכְנִיסָה אוֹתִי לַבַּיִת, וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה לְפָנֶיהָ, וְעִמָּה נֵר-דּוֹנַג מֵאִיר, עַד שֶׁעָבְרָה שִׁבְעָה מִסְדְּרוֹנִים.
אַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה אוֹתִי לְאוּלָם גָּדוֹל וּבוֹ אַרְבַּע אִצְטַבּוֹת נִשָּׂאותֹ לְמוֹשַׁב אוֹרְחִים, שֶׁהָיוּ רוֹכְבִים עַל סוּסִים יְכוֹלִים לְשַׂחֵק עֲלֵיהֶם בְּכַדּוּר.
אַחַר-כָּךְ הוֹשִׁיבָה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי: “פְּקַח אֶת עֵינֶיךָ”, פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, כְּשֶׁעוֹדֶנִּי אֲחוּז סְחַרְחֹרֶת מֶעָצְמַת מַה שֶׁאִמְּצָה אוֹתִי אֵלֶיהָ וְעִשְּׂתָה אֶת בִּטְנִי.
רָאִיתִי אֶת כָּל הָאוּלָם בָּנוּי שַׁיִשׁ מִתְנוֹצֵץ, וְהַשְּׁטִיחִים כֻּלָּם קְטִיפָה וְכֵן הַכָּרִים וְהַמַּצָּעִים.
וְשָׁם שְׁנֵי סַפְסָלִים נְחשֶׁת קָלָל, וְעֶרֶשׂ זָהָב, אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת.
אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ.
אָמְרָה לִי:” עַזִיז, אֵיזֶה מִשְּׁנֵי הַמַּצָבִים חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר, הַמָּוֶת אוֹ הַחַיִּים?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הַחַיִּים”.
אָמְרָה לִי: “אִם הַחַיִּים חֲבִיבִים עָלֶיךָ יוֹתֵר, הִתְחַתֵּן בִּי”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי בוֹחֵל לְהִתְחַתֵּן בְּאַחַת שֶׁכְּמוֹתֵךְ”.
אָמְרָה לִי: “אִם אַתָּה מִתְחַתֵּן עִמִּי, אַתָּה נִצָּל מִבַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמִי הִיא בַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה?” צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה אֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ, וַהֲרֵי זֶה לְךָ הַיּוֹם שָׁנָה וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בְּחֶבְרָתָהּ? יַשְׁמִיד אוֹתָהּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
חֵי-אֱלֹהִים, אֵין בְּנִמְצָא יוֹתֵר עֲרוּמָה מִמֶּנָּה.
וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָרְגָה לְפָנֶיךָ, וְכַמָּה מַעֲשִׂים עָשְׂתָה.
וְכֵיצַד זֶה יָצָאתָ בְשָׁלוֹם מִמֶּנָּה, וְלֹא הָרְגָה אוֹתְךָ וְלֹא פָּגְעָה בְּךָ אַחֲרֵי שְׁהִיָּתְךָ בְחֶבְרָתָהּ מֶשֶׁךְ זְמַן זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, תָּמַהְתִּי תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִי הוּא זֶה שֶׁהִגִּיד לָךְ עַל אוֹדוֹתֶיהָ?” אָמְרָה: “מַכִּירָה אֲנִי אוֹתָהּ, כְּשֵׁם שֶׁהַזְּמַן יוֹדֵעַ אֶת פְּגָעָיו.
וְאוּלָם רְצוֹנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ עִמָּהּ, כְּדֵי שֶׁאֵדַע מַה הִיא הַסִּבָּה שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנָּה בְשָׁלוֹם”.
סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהּ וְעִם בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה.
הִתְפַּלְּלָה עָלֶיהָ לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וְדָמְעוּ עֵינֶיהָ וְסָפְקָה כַפֶּיהָ, כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל דְּבַר מוֹת בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה,
וְאָמְרָה: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּמוּרָתָהּ טוֹבָה יוֹתֵר, עַזִיז.
אָכֵן הִיא הָיְתָה הַנְּסִבָּה שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִבַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה.
וְאִלְמָלֵא הִיא הָיִיתָ נִשְׁמָד”.
וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מְזִמָּתָהּ וְרָעָתָהּ, וְאוּלָם אֵינִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר“.
אָמַרְתִּי: “הֲרֵי כָל זֶה כְבָר בָּא”.
הֵנִיעָה בְרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: " חֵי-אֱלֹהִים אֵין בְּנִמְצָא כַיּוֹם כְּמוֹ עַזִיזָה”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “וּבִשְׁעַת מִיתָתָהּ צִוְּתָה אוֹתִי לְהַגִּיד לְאוֹתָהּ עַלְמָה רַק שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ וְלֹא יוֹתֵר וְהֵן: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָךְ אָמְרָה לִי: “חֵי-אֱלֹהִים עַזִיז, שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ הֵן שֶׁהִצִּילוּ אוֹתְךָ מִיָּדָהּ וּבְסִבָּתָן לֹא הָרְגָה אוֹתְךָ.
וּכְבָר הִצִּילָה אוֹתְךָ בַת-דּוֹדְךָ בְּחַיֶּיהָ וּבְמִיתָתָהּ.
וְדַע, שֶׁאֲנִי, חֵי-אֱלֹהִים, נִכְסֶפֶת הָיִיתִי יוֹם יוֹם לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ.
וְלֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ, כְּשֶׁהֶעֱרַמְתִּי עָלֶיךָ בְּתַחְבּוּלָה זוֹ שֶׁעָלְתָה יָפֶה, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה עֲדַיִן צָעִיר לְיָמִים וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ לֹא עָרְמַת הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת וְלֹא מְזִמּוֹת הַזְּקֵנוֹת”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “חֵי-אֱלֹהִים, לֹא”.
אָמְרָה לִי: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיִשְׁקֹט לְבָבְךָ.
הַמֵּת עוֹבֵר אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים, וְהַחַי זוֹכֶה לְטוֹב, וַהֲרֵי אַתָּה בָחוּר נָאֶה, וַאֲנִי אֵינִי חֲפֵצָה בְּךָ אֶלָּא עַל-פִּי חֻקַּת אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמָּמוֹן וּמֵאֲרִיגִים מְבִיאִים אֵלֶיךָ מְהֵרָה, וַאֲנִי לֹא אֶפֹּל עָלֶיךָ לְמַעֲמָסָה לְעוֹלָם.
וְאַף גַּם אֶצְלִי הַלֶּחֶם אָפוּי תָּמִיד וְהַמַּיִם בַּכַּד, וְאֵינִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂה הַתַּרְנְגוֹלִים”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁעוֹשִׂים הַתַּרְנְגוֹלִים?” צָחֲקָה וְהִכְּתָה בְּכַפֶּיהָ וְהִתְגַּלְגְּלָה עַל גַּבָּהּ מֵרֹב צְחוֹק.
יָשְׁבָה וְאָמְרָה לִי: “אִי אַתָּה יוֹדֵעַ אוּמָנוּת הַתַּרְנְגוֹלִים?” אָמַרְתִּי: “לֹא, אֵינִי יוֹדֵעַ אוּמָנוּת זוֹ”.
אָמְרָה לִי: “אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְדוֹרֵס”.
כְּשֶׁאָמְרָה לִי כָּךְ שְׁאַלְתִּיהָ נָבוֹךְ: “כְּלוּם זוֹהִי אוּמָנוּתָם שֶׁל הַתַּרְנְגוֹלִים?” אָמְרָה לִי: “כֵּן, וְאֵינִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתֶּאֱזֹר חֲלָצֶיךָ וּתְחַזֵּק לִבְּךָ וּתְמַלֵּא כְּפִי כֹּחֲךָ חוֹבַת הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ”.
הִכְּתָה כַּף אֶל כָּף וְקָרְאָה: “אִמִּי, הַכְנִיסִי אֶת מִי שֶׁאֶצְלֵךְ”.
נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מִיָּד עִם אַרְבָּעָה עֵדִים כְּשֵׁרִים, וּצְעִיף שֶׁל מֶשִׁי בְּיָדָהּ.
הִדְלִיקָה אֶת אַרְבַּעַת הַנֵּרוֹת, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ הָעֵדִים נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וְיָשְׁבוּ.
קָמָה הַנַּעֲרָה וְשִׁלְשְׁלָה צָעִיף אָרֹךְ עַל עַצְמָהּ, וּמָסְרָה כֹּחַ-הַרְשָׁאָה לְאֶחָד מֵהֶם לְסַדֵּר אֶת שְׁטָר קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלָּהּ.
כָּתְבוּ אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין, וְהֵעִידָה בְּעַצְמָה שֶׁכָּל הַמֹּהַר כְּבָר הִגִּיעַ לְיָדָהּ.
מַה שֶּׁיֵּשׁ לִתֵּן לָאִשָּׁה לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין וּלְאַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִין, וּשֶׁבְּיָדָהּ לִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים מֵהוֹנָהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ:” כְּשֶׁנִּכְתַּב שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין, הֵעִידָה בְּעַצְמָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְיָדָהּ כָּל הַמֹּהַר מַה שֶּׁיֵּשׁ לִתֵּן לָאִשָּׁה לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין וּלְאַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִין, וּשֶׁבְּיָדָהּ לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים מֵהוֹנָהּ.
נָתְנָה לָעֵדִים אֶת שְׂכָרָם וְהָלְכוּ לָהֶם דֶרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ בוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה הַנַּעֲרָה וּפָשְׁטָה אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וּבָאָה בִכְתֹנֶת דַּקָּה רְקוּמָה רִקְמַת זָהָב.
תָּפְסָה בְּיָדִי וְעָלְתָה לָעֶרֶשׂ וְאָמְרָה לִי: “אֵין גְּנַאי בַּמֻּתָּר”.
שָׁכְבָה עַל גַּבָּהּ וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ.
וּכְשׁרְאִיתִיהָ מוּטֶלֶת כָּךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק עוֹד.
חִבַּקְתִּיהָ וּנְשַׁקְתִּיהָ חַמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ נֶאֱנַחַת וּבוֹשָׁה וּבוֹכָה מִבְּלִי לְהַזִּיל דֶּמַע.
וּבְשָׁעָה שֶׁלָחֲשָׁה לִי: “אֲהוּבִי עֲשֵׂה זֹאת”, נִזְכַּרְתִּי מִיָּד בְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
וּבְעֵת גַּלֹּתִי מִגַּג גֵּוָּה אֶת הַלְּבוּשׁ
מְצָאתִיהָ צָרָה כַּאֲשֶׁר צָרוּ גַּם דַעְתִּי גַּם הָרְכוּשׁ.
נִגַּשְׁתִּי לְמַעֲשֶׂה וְנֶאֱנְחָה, שָׁאַלְתִּי: “עַל מָה כָּכָה?”
וַתֹּאמַר: “נֶאֱנַחְתִּי כְמֵהָה לְכָל הַבְּרָכָה”.
לָחֲשָׁה: “אֲהוּבִי, עֲשֵׂה כְּכָל אֲשֶׁר תּוּכַל.
שִׁפְחָתְךָ אֲנִי.
הָבָה, יְהֵא מַעַשְׂךָ שָׁלֵם”.
וְכָךְ הִשְׁמִיעָה לִי בְּלִי הֶרֶף דִּבְרֵי עֲגָבִים וַאֲנָחָה וַאֲנָקָה, בְּעוֹד הִיא מְנַשֶּׁקֶת אוֹתִי וּמְחַבֶּקֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אָשְׁרֵנוּ וְהָיָה שָׁלֵם מִתּוֹךְ גִּמְגּוּמֵי-עֲגָבִים.
יָשַׁנּוּ עַד לַבֹּקֶר.
בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת.
נִגְּשָׁה אֵלַי מְחַיֶּכֶת וְאָמְרָה לִי: “כְּלוּם דּוֹמֶה אַתָּה שֶׁהַכְּנִיסָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ כַּיְּצִיאָה מִתּוֹכוֹ? דּוֹמָה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי כְּבַעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, וְהִשָּׁמֵר לְךָ מֵחֲשֹׁב כָּךְ, אֵין אַתָּה אֶלָּא בַעֲלִי עַל-פִּי שְׁטָר-נִשּׂוּאִין וְהַחוֹב.
וְאִם שִׁכּוֹר הָיִיתָ, הִתְעוֹרֵר וַחֲזֹר לְבִינָתְךָ, שֶׁכֵּן חָצֵר זוֹ שֶׁאַתָּה בְּתוֹכָהּ אֵינָה נִפְתַּחַת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בְּכָל שָׁנָה.
קוּם אֶל הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ”.
קַמְתִּי וּמְצָאתִיו נָעוּל וּמְסֻמָּר בְּמַסְמְרוֹת.
חָזַרְתִּי וְהוֹדַעְתִּי לָהּ שֶׁנָּעוּל הוּא וּמְסֻמָּר בְּמַסְמְרוֹת, אָמְרָה לִי: “עַזִיז, יֵשׁ אִתָּנוּ מִן הַקֶּמַח וְהַתְּבוּאָה וְהַפְּרִי וְהָרִמּוֹן וְהַסֻּכָּר וְהַבָּשָׂר וְהַצֹּאן וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְזוּלַת זֶה מַה שֶׁיַּסְפִּיק לָנוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, וְלֹא יִפָּתַח שְׁעָרֵנוּ אֶלָּא אַחֲרֵי שָׁנָה מִן הַלַּיְלָה הַזֶּה.
וְיוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאַתָּה שׁוּב לֹא תִּרְאֶה עַצְמְךָ מִחוּץ לְחָצֵר זוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי שָׁנָה”.
אָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים”.
אָמְרָה לִי: “וּמַה הוּא הַלּוֹחֵץ עָלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה בַּמַּצָּב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר?” צָחֲקָה וְצָחַקְתִּי אֲנִי, וְצִיַּתִּי לָהּ לְכָל מַה שֶּׁאָמְרָה לִי.
עָמַדְתִּי אֶצְלָהּ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִתְעַנֵּג וּמִתְעַלֵּס עַד שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ שָׁנָה, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
כְּשֶׁתַּמָּה הַשָּׁנָה, חוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה יֶלֶד.
וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁמַעְתִּי פְתִיחַת הַשַּׁעַר.
נִכְנְסוּ בְּנֵי-אָדָם וְאִתָּם עֻגוֹת וְקֶמַח וְסֻכָּר.
בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת, אָמְרָה לִי: “הַמְתֵּן עַד לִשְׁעַת הָעֶרֶב.
כְּמוֹת שֶׁנִּכְנַסְתָּ, כָּךְ תֵּצֵא”.
הִמְתַּנְתִּי עַד לִשְׁעַת-הָעֶרֶב וּבִקַּשְׁתִּי לָצֵאת מְפַחֵד וְחָרֵד.
אָמְרָה לִי: “אֵינִי מַנִּיחָה אוֹתְךָ לָצֵאת, עַד שֶׁאַתָּה נִשְׁבָּע שֶׁתָּשׁוּב הַלַּיְלָה הַזֶּה לִפְנֵי שֶׁיִּנָּעֵל הַשַּׁעַר”.
נַעֲנֵיתִי לָהּ לְכָךְ.
הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה בַּסַּיִף וּבַסֵּפֶר וּבְגֵרוּשִׁין שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיהָ.
אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מֵאֶצְלָהּ וְהָלַכְתִּי לַגַּן וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ כְּדַרְכּוֹ.
כָּעַסְתִּי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי אֲנִי נִפְקַדְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה שָׁנָה תְמִימָה וּבָאתִי בְהֶסַּח-הַדַּעַת, וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ כְּדַרְכּוֹ.
מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם הַנַּעֲרָה הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה.
אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִכְנַס וְנִרְאֶה לְפָנֶיהָ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אִמִּי, וּמַה גַּם שֶׁהַשָּׁעָה שְׁעַת הָעֶרֶב.
נִכְנַסְתִּי לַגָּן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נִכְנַסְתִּי לַגָּן וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַמּוֹשָׁב, וּמָצָאתִי אֶת בַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְיָדָהּ עַל לֶחְיָהּ, וּכְבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְעֵינֶיהָ מָשְׁפָּלוֹת לָאָרֶץ.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַשָּׁלוֹם”.
הִתְאַמְּצָה לָקוּם וְנָפְלָה מִשִּׂמְחָתָהּ.
בּשְׁתִּי בְּפָנֶיהָ וְהִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי.
נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וּנְשַׁקְתִּיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “כֵּיצַד זֶה יָדַעְתְּ שֶׁאָבוֹא אֵלַיִךְ בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמְרָה לִי: “לֹא יָדַעְתִּי כְלוּם עַל כָּךְ, חֵי אֱלֹהִים, שֶׁזֶּה לִי שָׁנָה שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי בָהּ טַעַם שֵׁנָה, אֶלָּא הָיִיתִי נְעוֹרָה כָל לַיְלָה מְצַפָּה לְךָ.
וַאֲנִי בְמַצָּב זֶה מִן הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתָ מֵאֶצְלִי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ חֲלִיפַת הָאָרִיג הַחֲדָשָׁה, וְהִבְטַחְתָּ אוֹתִי שֶׁתָּבוֹא אֵלַי.
הָיִיתִי מְצַפָּה וְלֹא בָאתָ לֹא לַיְלָה רִאשׁוֹן וְלֹא לַיְלָה שֵׁנִי וְלֹא לַיְלָה שְׁלִישִׁי.
נִשְׁאַרְתִּי מְצַפָּה לְבוֹאֲךָ, שֶׁכָּךְ הוּא הָאוֹהֵב.
מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי אֶת סִבַּת הֵעָדֶרְךָ מֵאֶצְלִי שָׁנָה זוֹ”.
סִפַּרְתִּי לָהּ.
כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ שֶׁנָּשָׂאתִי אִשָּׁה חָוְרוּ פָנֶיהָ.
אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: “בָּאתִי אֵלַיִךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְהוֹלֵךְ לִפְנֵי אוֹר-הַבֹּקֶר”.
אָמְרָה: “וְכִי לֹא דַי לָהּ לְזוֹ שֶׁנִּשְּׂאָה לְךָ וְהֶעֱרִימָה עָלֶיךָ וְחָבְשָׁה אוֹתְךָ שָׁנָה תְמִימָה אֶצְלָהּ, עַד שֶׁהִשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁתַּחְזֹר אֵלֶיהָ לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר, וְלֹא הִרְשְׁתָה לְךָ שֶׁתַּקְדִּישׁ שָׁעָה לֹא לְאִמְּךָ וְלֹא לִי, וְלֹא קַל הַדָּבָר בְּעֵינֶיהָ שֶׁתְּבַלֶּה אֵצֶל אַחַת מֵאִתָּנוּ לַיְלָה אֶחָד? וְכֵיצַד הוּא מַצָּבָהּ שֶׁל זוֹ שֶׁנֶעֱצַרְתָּ מֵאֶצְלָהּ שָׁנָה תְמִימָה, אַחֲרֵי שֶׁיָּדְעָה אוֹתְךָ לְפָנֶיהָ? וְאוּלָם יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת עַזִיזָה, שֶׁאֵרַע לָהּ מַה שֶּׁלֹּא אֵרַע לְאָדָם.
וְהֶאֱרִיכָה רוּחָהּ בְּדָבָר שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ בּוֹ רוּחוֹ כָמוֹהָ אָדָם, וּמֵתָה רְצוּצָה מִיָּדְךָ בְּעוֹד הִיא מְשַׁמֶּרֶת עָלֶיךָ בְּעֹז מִפָּנַי.
וַהֲרֵי מְדַמָּה הָיִיתִי שֶׁתָּבוֹא אֵלַי וְנָתַתִּי לְךָ לָלֶכֶת לְדַרְכְּךָ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיִיתִי יְכֹלָה לַחֲבשׁ אוֹתְךָ וּלְהַשְׁמִידְךָ”.
בָּכְתָה וְזָעֲפָה וְנָתְנָה בִי עֵינֵי זַעַם.
כְּשֶׁרְאִיתִיהָ בְמַצָּב זֶה, רָעֲדוּ קְרָבַי וּפָחַדְתִּי מִפָּנֶיהָ, שֶׁכֵּן דוֹמָה הָיְתָה לְשֵׁדָה, וְהָיִיתִי דוֹמֶה כְפוֹל שֶׁנִּתַּן עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ.
אָמְרָה לִי: “לֹא נִשְׁאַר בְּךָ מוֹעִיל אַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂאתָ אִשָּׁה וְנוֹלַד לְךָ יֶלֶד.
אַתָּה לֹא תִצְלַח עוֹד בְּחֶבְרָתִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין מוֹעִיל לִי אֶלָּא ברַוָּק, וְהָאִישׁ הַנָּשׂוּי אֵין לִי מוֹעִיל בּוֹ, כְּבָר מָכַרְתָּ אוֹתִי בָּאִשָּׁה הַמְּבִישָׁה הַזֹּאת.
וְחַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מְבִיאָה אוֹתָהּ לִידֵי כָךְ שֶׁתִּתְאַבֵּל עָלֶיךָ, וְלֹא תִהְיֶה אַתָּה לֹא לִי וְלֹא לָהּ”.
קָרְאָה בְקוֹל, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, וּכְבָר בָּאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת וֶהֱטִילוּנִי לָאָרֶץ, וּכְשֶׁנָּפַלְתִּי תַחַת יְדֵיהֶן, קָמָה וְנָטְלָה סַכִּין וְאָמְרָה: “שׁוֹחֶטֶת אֲנִי אוֹתְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹחֲטִים אֶת הַתְּיָשִׁים, וְהָיָה זֶה הַפָּחוֹת בְּעֹנֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַעֲנִישְׁךָ עַל מַה שֶׁעָשִׂיתָ עִם בַּת-דּוֹדְךָ”.
וּכְשֶׁרָאִיתִי עַצְמִי תַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְלֶחְיִי מְעֻפֶּרֶת בֶּעָפָר, וְרָאִיתִי אֶת הַסַּכִּין בְּיָדָהּ, נַעֲשָׂה בָרוּר לִי שֶׁאֲנִי מֵת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן” אָמַר הָעֶלֶם לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת עַצְמִי תַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְלֶחְיִי מְעֻפֶּרֶת בֶּעָפָר, וְרָאִיתִי אֶת הַסַּכִּין בְּיָדָהּ, נַעֲשָׂה בָרוּר לִי שֶׁאֲנִי מֵת.
בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה רַחֲמִים, וְלֹא הוֹסִיפָה אֶלָּא קְשִׁי-לֵב וְצִוְּתָה אוֹתָן לִכְבֹּל אוֹתִי.
כָּבְלוּ אוֹתִי וֶהֱטִילוּנִי עַל גַּבִּי.
וְיָשְׁבוּ עַל בִּטְנִי וְהֶחֱזִיקוּ בְּרֹאשִׁי.
קָמוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת וְתָפְסוּ בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלַי, וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת יוֹשְׁבוֹת עַל קְנֵי רַגְלַי, אַחַר-כָּךְ קָמָה הִיא וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת אִתָּהּ.
צִוְתָה אוֹתָן לְהַלְקוֹת אוֹתִי, וְהִכּוּנִי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי וְנֶאֱלַם קוֹלִי.
כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מוֹתִי זָבוּחַ קַל בְּעֵינַי יוֹתֵר מִן הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה”.
זָכַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת, “יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מֵרָעָתָהּ”.
צָעַקְתִּי וּבָכִיתִי עַד שֶׁנִּפְסַק קוֹלִי, שִׁחֲזָה אֶת הַסַּכִּין וְאָמְרָה לַנְּעָרוֹת: “סֹרְנָה מֵעָלָיו”.
נָתַן אֱלֹהִים בְּדַעְתִּי שֶׁאֹמַר אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים שֶׁצִּוְּתָה אוֹתִי עֲלֵיהֶן בַּת-דּוֹדִי.
אָמַרְתִּי לָהּ: “הוֹי, שָׂרָתִי, כְּלוּם אֵינֵךְ יוֹדַעַת: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת צָחֲקָה וְאָמְרָה: “יְרַחֵם אוֹתָךְ אֱלֹהִים, עַזִיזָה.
יִתֵּן לָךְ אֱלֹהִים מָקוֹם בְּגַן-עֵדֶן תְּמוּרַת עֲלוּמַיִךְ הָאֲבוּדִים.
אָמְנָם כֵּן הוּא, הוֹעִילָה לְךָ בַּת-דּוֹדְךָ בְּחַיֶּיהָ וְגַם אַחֲרֵי מוֹתָהּ”.
הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים שֶׁנִּצַּלְתָּ מִיָּדִי עַל-יְדֵי שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ.
וְאוּלָם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁאֶעֱשֶׂה בְךָ אוֹת לְהַרְגִּיז אוֹתָהּ אִשָּׁה מְבִישָׁה שֶׁחָבְשָׁה אוֹתְךָ מִבּוֹא אֵלָי”, קָרְאָה לַנְּעָרוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “רְכַבְנָה עָלָיו” וְצִוְּתָה אֹתָן לִכְבֹּל אֶת רַגְלַי בִּכְבָלִים, וְעָשׂוּ כֵן.
קָמָה מֵאֶצְלִי וְשָׂמָה מַחֲבַת נְחשֶׁת עַל הָאֵשׁ וְיָצְקָה בָהּ שֶׁמֶן שׂוּמְשְׁמִין וְטִגְּנָה בוֹ גְבִינָה, כְּשֶׁאֲנִי אֲבוּד עֶשְׁתְּנוֹת.
בָּאָה אֶצְלִי וְהִתִּירָה מִכְנָסַי וְקָשְׁרָה חֶבֶל מִסָבִיב לַאֲשָׁכַי וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לִשְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “מִשְׁכוּ הַחֶבֶל”.
מָשְׁכוּ אוֹתוֹ, הִתְעַלַּפְתִּי, וְהָיִיתִי מֵעָצְמַת הַכְּאֵב כְאִלּוּ נִמְצָא בְעוֹלָם אַחֵר, שֶׁלֹּא בָּעוֹלָם הַזֶּה.
הֵרִימָה יָדָהּ וְכָרְתָה אֶת זַכְרוּתִי בְּאוֹלָר, וְנִשְׁאַרְתִּי כְאִשָּׁה.
אַחַר-כָּךְ כָּוְתָה אֶת מְקוֹם הַחֲתָךְ בַּשֶּׁמֶן וְכָבְשָׁה אוֹתֹו בַאֲבָקָה וַאֲנִי מִתְעַלֵּף.
כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי כְבָר פָּסְקָה שְׁתִיתַת הַדָּם.
הִשְׁקְתָה אוֹתִי כוֹס מַשְׁקֶה וְאָמְרָה לִי: “מֵעַתָּה לֵךְ אֶל זוֹ שֶׁנָּשָׂאתָ אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וּמָנְעָה מִמֶּנִּי גַם לַיְלָה אֶחָד.
יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת בַּת-דּוֹדְךָ שֶׁהִיא סִבַּת הַצָּלָתְךָ, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁהִשְׁמַעְתָּ אוֹתִי אֶת שְׁתֵּי מִלֶּיהָ, הָיִיתִי זוֹבַחַת אוֹתְךָ.
לֵךְ אֵפוֹא מִיָּד אֶל מִי שֶׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁאֲנִי לֹא הָיָה לִי חֵפֶץ אֶלָא בָזֶה שֶׁכְּרַתִּיו, וּמֵעַכְשָׁו לֹא נִשְׁאַר לִי חֵפֶץ בְּךָ, שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ בְּךָ.
קוּם וְהַעֲבֵר יָדְךָ עַל רֹאשֶׁךָ וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל נִשְׁמַת בַּת-דּוֹדְךָ”.
דָּחֲפָה אוֹתִי בְּרַגְלָהּ.
קַמְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת.
הָלַכְתִּי לְאַט לְאַט עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַשַּׁעַר וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ.
הֵטַלְתִּי אֶת עַצְמִי בְּתוֹכוֹ, כְּשֶׁאֵינִי בְּדַעְתִּי.
יָצְאָה אִשְׁתִּי וְנָשְׂאָה אוֹתִי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לָאוּלָם, וּמָצְאָה אוֹתִי שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְאִשָּׁה.
יָשַׁנְתִּי וְשָׁקַעְתִּי בְתַרְדֵּמָה.
כְּשֶׁפָּגָה תַּרְדֵּמָתִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מֻשְׁלָךְ עַל שַׁעַר הַגָּן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן:” אָמַר הָעֶלֶם עַזִיז לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁפָּגָה שְׁנָתִי מָצָאתִי עַצְמִי מֻשְׁלָךְ עַל שַׁעַר הַגָּן.
קַמְתִּי וַאֲנִי קָץ בְּחַיַּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאתִי לְבֵיתִי, נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּמָצָאתִי אֶת אִמִּי בּוֹכָה עָלָי וְאוֹמֶרֶת: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מֶה הָיָה לִבְנִי.
בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה”.
הִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ וְנָפַלְתִּי עָלֶיהָ.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה וְרָאֲתָה אוֹתִי מָצְאָה שֶׁאֵינִי כְשׁוּרָה.
וְכֻסּוּ פָנֶיהָ חִוָּרוֹן וּשְׁחוֹר.
הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּבַת דּוֹדִי וּבְמַה שֶׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַחֶסֶד, וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי.
בָּכִיתִי עָלֶיהָ וּבָכְתָה אִמִּי.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “בְּנִי, אָבִיךָ כְּבָר מֵת”.
נִתּוֹסֵף צַעֲרִי וּבָכִיתִי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מֵעֹצֶם הַבֶּכִי.
לֹא פָסַקְתִּי מִבְּכִי וַאֲנָחָה עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.
אָמְרָה לִי אִמִּי: “זֶה עֲשָׂרָה יָמִים לְאָבִיךָ שֶׁמֵּת”.
אָמַרְתִּי לְאִמִּי: “אֲנִי אֵינִי מְהַרְהֵר בְּשׁוּם אָדָם זוּלַת בְּבַת-דּוֹדִי, שֶׁכֵּן רָאוּי אֲנִי לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי עַל שֶׁזְּנַחְתִּיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי”.
אָמְרָה לִי: “וּמַה הוּא שֶׁהִגִּיעַ לְךָ?” סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי.
בָּכְתָה שָׁעָה אַחַת, אַחַר-כָּךְ קָמָה וְהֵבִיאָה לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל.
אָכַלְתִּי קְצָת וְשָׁתִיתִי וְחָזַרְתִּי לְפָנֶיהָ עַל סִפּוּרִי וְהִגַּדְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי.
אָמְרָה: "הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, שֶׁקָרְךָ זֶה וְלֹא זָבְחָה אוֹתְךָ.
טִפְּלָה בִּי וְרִפְּאָה אוֹתִי עַד שֶׁהִבְרֵאתִי, וְהָיְתָה בְרִיאוּתִי שְׁלֵמָה.
אָמְרָה לִי: “בְּנִי, עַכְשָׁו אוֹצִיא לְךָ אֶת הַפִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקִידָה בַת-דּוֹדְךָ אֶצְלִי, שֶׁכֵּן הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שֶׁלֹּא אוֹצִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ מְהַרְהֵר בָּהּ וּמִתְאַבֵּל עָלֶיהָ, וְשֶׁהִפְסַקְתָּ קְשָׁרֶיךָ עִם זוּלָתָהּ.
וּמֵעַתָּה מָצָאתִי אוֹתְךָ שֶׁהִגַּעְתָּ לְכָךְ”.
קָמָה וּפָתְחָה אַרְגָּז וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ מַטְלִית זוֹ, שֶׁבָּהּ צוּרַת אַיָּלָה זוֹ, וְהִיא שֶׁנָּתַתִּי אוֹתָהּ לָהּ בַּתְּחִלָּה.
כְּשֶׁלְּקַחְתִּיהָ מָצָאתִי פֶתֶק נְיָר וְעָלָיו כְּתוּבִים בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
שָׂרַת הַיֹּפִי, מִי לִקְשִׁי-לֵב הִדִּיחֵךְ
לָמוּת בְּגִין זֶה לִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּאַהֲבָתֵךְ?
וְאִם לֹא עוֹד תִּזְכְּרִינִי מֵאָז פֵּרוּדֵךְ,
אֱלֹהִים שָׂהֲדִי כִּי אֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.
לֹא בְּמִשְׁפָּט יִסַּרְתִּינִי, וַיֶּעֱרַב לִי בְּכָל זֹאת.
חָנִּינִי נָא חַסְדֵּךְ רַק פַּעַם פָּנַיִךְ לִרְאוֹת.
כִּי אַהֲבָה בְּיִסּוּרִים כְּרוּכָה, רַק עַתָּה אֵדָעָה
וּבִמְצוּקַת-נֶפֶשׁ, מֵאָז מִכִּסּוּפִים אֶגְוָעָה.
כָּלֶה אֲנִי בְּחֵשֶׁק עַד אֶת לִבִּי הִבְעִיר,
בְּכַבְלֵי-אַהֲבָה בְּקֶרֶן אוֹר עֵינֵךְ אַסִּיר,
עֲדֵי מְחָרְפִי, בַּצַּר לִי בְּאַהֲבָתִי, לוֹ צַר,
וַיָּנָד לִי, אַךְ אַתְּ הִנְד לָךְ בְּגִינִי לֹא יִמַר,
חֵי-אֵל גַּם אִם אָמוּת, מְאוֹר-עֵינַי, נֶאֱמָן אֶשָּׁאֵר לָךְ,
וְאִם גַּם בְּכִסּוּפַי אֵלֵךְ תֶּמֶס לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ.
כְּשֶׁקָּרָאתִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, בָּכִיתִי בְכִי מַר וְסָפַקְתִּי עַל פָּנַי וּפָתַחְתִּי אֶת הַנְּיָר וְנָפַל מִתּוֹכוֹ פֶּתֶק אַחֵר.
פָּתַחְתִּי אֶת הַפֶּתֶק, וּבוֹ כָתוּב: "דַּע, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁאֲנִי מָחַלְתִּי לְךָ דָמִי, וּמְצַפָּה לֵאלֹהִים שֶׁיַּשְׁכִּין רֵעוּת בֵּינְךָ וּבֵין זוֹ שֶׁאָהַבְתָּ.
וְאוּלָם כְּשֶׁתִּמְצָא אוֹתְךָ צָרָה מִן בַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, אַל תַּחֲזֹר לֹא אֵלֶיהָ וְלֹא אֶל זוּלָתָהּ, וְהִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ-רוּחַ בַּאֲסוֹנְךָ, וְאִלּוּלֵא יְמֵי-הַחַיִּים שֶׁנִּקְבְּעוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם, הָיִיתָ נִשְׁמָד מִזְּמַן בֶּעָבָר.
וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂם יוֹם מוֹתִי לִפְנֵי יוֹם מוֹתְךָ וּשְׁלוֹמוֹתַי לְךָ, וּשְׁמֹר מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה וְאַל תְּזַלְזֵל בָּהּ, שֶׁכֵּן הָיְתָה צוּרָה זוֹ מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתִי, בִּזְמַן שֶׁהָיִיתָ נִפְקָד מִמֶּנִּי".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אָמַר הָעֶלֶם עַזִיז לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ:” אָמְרָה בַּת-דּוֹדִי:”וּשְׁמֹר עַל מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה וְאַל תְּזַלְזֵל בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁצּוּרָה זוֹ הָיְתָה מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתִי בְּשָׁעוֹת שֶׁהָיִיתָ נִפְקָד מִמֶּנִּי.
וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, שֶׁאִם כֹּחַ לְךָ לַעֲמֹד בִּפְנֵי זוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת אַיָּלָה זוֹ, צָרִיךְ שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְלֹא תִתֵּן לָהּ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְאַל תִּתְחַתֵּן בָּהּ.
וְאִם לֹא תוּכַל לָהּ וְלֹא תִמְצָא לְךָ דֶרֶךְ לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה, אַל תִּגַּשׁ לְשׁוּם אִשָּׁה מִן הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ.
וְדַע שֶׁזּוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרָה זוֹ, מְצַיֶּרֶת בְּכָל שָׁנָה צוּרָה כָמוֹהָ וּמְשַׁלַּחַת אוֹתָהּ לְקָצְוֵי אָרֶץ, לְפַרְסֵם טִיבָהּ וִיפִי אָמָּנוּתָהּ, שֶׁיִּלְאוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהָ.
וְאוּלָם אֲהוּבָתְךָ בַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלֶיהָ מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה, הָיְתָה מַרְאָה אוֹתָהּ לִבְנֵי-אָדָם וְאוֹמֶרֶת לָהֶם, שֶׁאָחוֹת לָהּ שֶׁעוֹשָׂה זֹאת.
וְאוּלָם שֶׁקֶר הִיא דוֹבֶרֶת, וּפַרְסֵם אוֹתָהּ לְשִׁמְצָה.
וְאֵינִי מְצַוָּה אוֹתְךָ צַוָּאָה זוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה יֵצַר לְךָ אַחֲרֵי מוֹתִי, וְקָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁתֵּצֵא לַנֵּכָר בִּגְלַל זֶה וּתְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת וְתִשְׁמַע עַל דְבַר בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ וְתִשְׁתּוֹקֵק נַפְשְׁךָ לְהַכִּירָה.
וְדַע שֶׁהַנַּעֲרָה שֶׁצִּיְּרָה צוּרָה זוֹ בַּת-מֶלֶךְ אִיֵּי-הַכֹּפֶר הִיא“.
כְּשֶׁקָּרָאתִי פֶּתֶק זֶה וְעָמַדְתִּי עַל מַה שֶׁבְּתּוֹכָהּ, בָּכִיתִי וּבָכְתָה אִמִּי לִבְכִיָּתִי.
לֹא פָסַקְתִּי מִלְּהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְלִבְכּוֹת עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא חָדַלְתִּי מִהְיוֹת שָׁרוּי בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ שָׁנָה.
אַחֲרֵי הַשָּׁנָה הִתְכּוֹנְנוּ סוֹחֲרִים מֵעִירִי לִנְסֹעַ, וַהֲרֵי הֵם אֵלֶּה שֶׁאֲנִי עִמָּם בַּשַּׁיָּרָה.
יָעֲצָה אוֹתִי אִמִּי שֶׁאָכִין עַצְמִי וְאֶסַּע אִתָּם.
אָמְרָה לִי:” אֶפְשָׁר תַּעֲבִיר נְסִיעָה זוֹ מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּךָ מִן הַצַּעַר, וְתִפָּקֵד מִכָּאן שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלשׁ עַד שֶׁיִּרְחַב לְלִבֶּךָ“.
לֹא פָסְקָה מִדַּבֵּר אֵלַי רַכּוֹת עַד שֶׁהִטְעַנְתִּי לִי סְחוֹרָה וְנָסַעְתִּי אִתָּם.
וְלֹא יָבְשָׁה דִמְעָתִי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן נְסִיעָתִי, וּבְכָל תַּחֲנָה וְתַחֲנָה שֶׁהָיִינוּ חוֹנִים בָּהּ, הָיִיתִי פּוֹרֵשׂ מַטְלִית זוֹ לְפָנַי וּמִסְתַּכֵּל בְּצוּרָה זוֹ וּמְהַרְהֵר בְּבַת-דּוֹדִי וּבוֹכֶה עָלֶיהָ, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי, שֶׁכֵּן הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה יְתֵרָה, וּכְבָר מֵתָה מְדֻכָּאָה עַל-יָדִי, וְלֹא עָשִׂיתִי עִמָּהּ אֶלָּא לִצְרֹר אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא לֹא עָשְׂתָה עִמִּי אֶלָּא טוֹב.
וּכְשֶׁיָּשׁוּבוּ הַסּוֹחֲרִים מִנְּסִיעָתָם, אָשׁוּב אִתָּם, וְיִתַּם זְמַן הִפָּקְדִי מִבֵּיתִי מֶשֶׁךְ שָׁנָה.
אַךְ יְגוֹנִי נִתְרַבָּה יוֹתֵר, וְלֹא הוֹסִיף עַל צַעֲרִי וִיגוֹנִי אֶלָּא זֶה, שֶׁעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי אִיֵּי הַכֹּפֶר וּמִבְצַר הַבְּדֹלַח, וְהֵם שִׁבְעָה אִיִּים, וּמוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ שַׁהַרִמָאן שְׁמוֹ, וְלוֹ בַת וּשְׁמָהּ דֻנְיָא, וְאָמְרוּ לִי, שֶׁהִיא הִיא הַמְּצַיֶּרֶת צוּרַת הָאַיָּלִים, וְצוּרָה זוֹ שֶׁעִמְּךָ מִצִּיוּרֶיהָ הִיא.
כְּשֶׁנּוֹדַע לִי כָךְ, רַבּוּ כִסּוּפַי וְשָׁקַעְתִּי וְטָבַעְתִּי בְּיָם הַהִרְהוּרִים וְהַתְּשׁוּקָה, וּבָכִיתִי עַל עַצְמִי, שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְאִשָּׁה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ לִי כֵּלַי כְּגֶבֶר, בְּאֵין כָּל תַּחְבּוּלָה.
וּמִיּוֹם שֶׁעָבַרְתִּי אֶת אִיֵּי הַכֹּפֶר עֵינִי בוֹכִיָּה וְלִבִּי עָגוּם, וְלִי מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁאֲנִי בְּמַצָּב זֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לִי עוֹד אֶפְשָׁר לָשׁוּב לְעִירִי וְלָמוּת אֵצֶל אִמִּי, אִם לָאו.
וּכְבָר שָׂבַעְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה”.
בָּכָה וְנֶאֱנַח וְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרַת הָאַיָּלָה, וְיָרְדוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו זְרָמִים וְשָׁטְפוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אָמַר אוֹמֵר לִי:" אָכֵן לָבֶטַח תָּבוֹא רְוָחָה"
וָאֹמַר:כַּמָּה אָמְרוּ בְּעֵת זַעַף:" לָבֶטַח תָּבוֹא רְוָחָה ".
אָמַר לִי:" אַחֲרֵי זְמַן".
אָמַרְתִּי: "תָּמֵהַּ אֲנִי,
הוֹי חֲסַר-טַעַם הַטַּעֲנָה, מִי יֶעֱרַב לְחַיַּי לִי!
וְאָמַר אַחֵר:
אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ, כִּי אַחֲרֵי פֵרוּדְכֶם בָּכִיתִי
עֲדֵי אָזַל דִּמְעִי וּבְמִלְוֶה דְמָעוֹת לָוִיתִי.
אָמַר לִי מְחָרְפִי:" הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ כִּי תַּשִּׂיגֵם"
אָמַרְתִּי לוֹ:" מְחָרְפִי שֵׂבֶר וְתוֹחֶלֶת הֵיכָן הֵם?
וְזֶהוּ סִפּוּרִי, הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם שָׁמַעְתָּ מֻפְלָא מִזֶּה?"
כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, הִתְפַּלֵּא תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ אֵשׁ, בְּשָׁמְעוֹ עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת דֻנְיָא.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: "כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, הִתְפַּלֵּא תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ אֵשׁ, בְּשָׁמְעוֹ עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת דֻנְיָא, וְיָדַע שֶׁהִיא הִיא זוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת הָאַיָּלָה, וְנִתּוֹסְפוּ בוֹ הַכִּסּוּפִים וְהַמְּבוּכָה.
אָמַר לָעֶלֶם: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר אֵרַע לְךָ דָבָר שֶׁלֹּא אֵרַע לְזוּלָתְךָ כָּמוֹהוּ.
וְאוּלָם זֶהוּ מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלֶיךָ, וּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ עַל מַה שֶּׁהוּא”.
אָמַר עַזִיז: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ: “תָּאֵר לִי כֵּיצַד רָאִיתָ נַעֲרָה שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת הָאַיָּלָה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ עַל יְדֵי תַּחְבּוּלָה, הַיְנוּ, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי עִם הַשַּׁיָּרָה לְאַרְצָהּ, הָיִיתִי יוֹצֵא וּמְסוֹבֵב בַּגַּנִּים שֶׁהֵם מְרֻבֵּי-עֵצִים, וְשׁוֹמֵר-הַגַּנִּים זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים.
אָמַרְתִּי לוֹ: “לְמִי גַן זֶה כָּאן?” אָמַר לִי: “לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְאָנוּ מִתַּחַת לְאַרְמוֹנָה, וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִסְתַּכֵּל, פְּתַח אֶת הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי וְהִסְתַּכֵּל בַּגַּן וְהָרַח רֵיחַ הַפְּרָחִים”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד, שֶׁאֵשֵׁב בְּגַן זֶה עַד שֶׁתַּעֲבֹר, אוּלַי יִהְיֶה מַזָּלִי יָפֶה וְאֶרְאֶנָּה”.
אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין רַע בָּזֶה”.
כְּשֶׁאָמַר זֹאת נָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹנִים אֲחָדִים, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “קְנֵה לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ”.
שָׂמַח בִּנְטִילַת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וּפָתַח הַשַּׁעַר וְהִכְנִיסַנִי עִמּוֹ.
הָלַכְנוּ וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם נָאֶה.
הֵבִיא לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַפֵּרוֹת הַטְּעִימִים, וְאָמַר לִי: “שֵׁב כָּאן עַד שֶׁאֵלֵךְ וְאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”.
עָזַב אוֹתִי וְהָלַךְ וְנֶעְדַּר שָׁעָה אַחַת.
אַחַר-כָּךְ חָזַר וְאִתּוֹ גְדִי צָלוּי.
אָכַלְנוּ דֵי שָׂבְעֵנוּ, וְלִבִּי נִכְסָף לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲרָה.
וּבְעוֹד אֱנַחְנוּ יוֹשְׁבִים, נִפְתַּח הַשַּׁעַר, אָמַר לִי: “קוּם וְהִתְחַבֵּא”.
קַמְתִּי וְהִתְחַבֵּאתִי, וְהִנֵּה סָרִיס שָׁחוֹר מוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַשַּׁעַר וְאוֹמֵר: “זָקֵן, יֵשׁ אֶצְלְךָ אָדָם?” אָמַר לוֹ: “לֹא”.
אָמַר לוֹ: “נְעַל אֶת הַשַּׁעַר”.
נָעַל הַזָּקֵן אֶת שַׁעַר הַגָּן.
יָצְאָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא מִן הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי.
כְּשֶׁרְאִיתִיהָ דִמִּיתִי שֶׁהַיָּרֵחַ יָרַד לָאָרֶץ, הִשְׁתָאֵיתִי וְנָבוֹכוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי, וְהָיִיתִי עוֹרֵג לָהּ כְּצָמֵא הָעוֹרֵג לְמַיִם.
אַחֲרֵי שָׁעָה נָעֲלָה אֶת הַשַּׁעַר וְהָלְכָה לָהּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָאתִי גַם אֲנִי מִן הַגַּן וּפָנִיתִי לְבֵית-מְלוֹנִי, וְיָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אַגִּיעַ אֵלֶיהָ וְשֶׁאֵינִי אִישׁ בִּשְׁבִילָהּ, וּבִפְרָט שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְּמוֹ אִשָּׁה.
וְאֵין בִּי הַדָּבָר הַמְּיֻחָד לְבַעַל.
וְאַף גַּם הִיא בַּת-הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי אֵינִי אֶלָּא סוֹחֵר, וְאֵיךְ אוּכַל לְהִתְחַבֵּר אֶל שֶׁכְּמוֹתָהּ אוֹ עִם אֵיזוֹ עַלְמָה שֶׁהִיא? כְּשֶׁהִתְכּוֹנְנוּ חֲבֵרַי לִנְסִיעָה, הִתְכּוֹנַנְתִּי גַּם אֲנִי וְנָסַעְתִּי אִתָּם, וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם מְדִינָה זוֹ, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְדֶרֶךְ זוֹ נִפְגַּשְׁנוּ עִמְּךָ, וְזֶהוּ סִפּוּרִי, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְשָׁלוֹם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ דְּבָרִים אֵלֶּה, נַעֲשֶׂה לִבּוֹ טָרוּד בְּאַהֲבַת הַגְּבִירָה דֻנְיָא.
רָכַב עַל סוּסוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת עַזִיז וְשָׂם פָּנָיו אֶל מְדִינַת אָבִיו וְסִדֵּר לוֹ חָצֵר.
וְשָׂם לוֹ בְּתוֹכָהּ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ.
אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ אוֹתוֹ וְהָלַךְ לְאַרְמוֹנוֹ, וְדִמְעוֹתָיו שׁוֹטְפוֹת עַל לְחָיָיו, עַל שֶׁהִשְׁמִיעָה הִיא בִמְקוֹם הָרְאִיָּה וְהַפְּגִישָׁה.
לֹא פָסַק תָאג' אַלְמֻלוּךְּ מֵאוֹתוֹ מַצָּב, עַד שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו אָבִיו, וּמְצָאוֹ שֶׁמַּרְאֵהוּ נִשְׁתַּנָּה, וְהִכִּיר שֶׁהוּא מֻדְאָג וְעָצוּב.
אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַגֵּד לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ, וּמַה אֵרַע לְךָ עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֶךָ”.
הִגִּיד לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִסִּפּוּר דֻנְיָא מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְכֵיצַד אָהַב אוֹתָהּ לְמִשְׁמַע אָזְנָיו מִבְּלִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בְּעַיִן, אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי אָבִיהָ מֶלֶךְ שֶׁאַרְצוֹ רְחוֹקָה מֵאַרְצֵנוּ.
הֶרֶף אֵפוֹא מִזֶּה וְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹן אִמְּךָ”…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁאָבִיו שֶׁל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמַר לוֹ: "בְּנִי, הֲרֵי אָבִיהָ מֶלֶךְ שֶׁאַרְצוֹ רְחוֹקָה מֵאַרְצֵנוּ.
הֶרֶף אֵפוֹא מִזֶּה וְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹן אִמְּךָ, שֶׁבּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת נְעָרוֹת יָפוֹת כַּלְבָנָה, וּמִי שֶׁתִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, קַח אוֹתָהּ.
וְאִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ גַּם נַעֲרָה מֵהֶן, תְּאָרֵס לְךָ נַעֲרָה מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, יָפָה יוֹתֵר מֵהַגְּבִירָה דֻנְיָא ".
אָמַר לוֹ: “אָבִי, אֵינִי חָפֵץ בְּזוּלָתָהּ, וְהִיא הִיא שֶׁצִּיְּרָה אֶת צוּרַת הָאַיָּלָה שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ.
וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אוֹתָהּ, וְאִם לָאו הֲרֵינִי פוֹרֵשׁ לְמִדְבָּרוֹת וּמֵמִית אֶת עַצְמִי בִגְלָלָהּ”.
אָמַר לוֹ אָבִיו: “תֵּן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁאֶשְׁלַח אֶל אָבִיהָ וַאֲדַבֵּר אֵלָיו לָתֵת אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, ואֲמַלֵּא חֶפְצְךָ כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי לְעַצְמִי עִם אִמְּךָ.
וְאִם לֹא יִתְרַצֶּה, אַרְגִּיז עָלָיו מַמְלַכְתּוֹ וְאָרִיק עָלָיו צָבָא רַב כָּזֶה שֶׁקָּצֵהוּ הָאֶחָד יִהְיֶה אֶצְלִי וְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי אֶצְלוֹ”.
קָרָא לָעֶלֶם עַזִיז וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַכִּיר אַתָּה אֶת הַדֶּרֶךְ?” אָמַר לוֹ: “כֵּן”.
אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּסַּע עִם מִשְׁנִי”.
אָמַר לוֹ עַזִיז: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, מֶלֶךְ הַדּוֹר”.
הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: “סַדֵּר לִי אֶת עִנְיַן בְּנִי כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וְלֵךְ אֶל אִיֵּי הַכֹּפֶר וְאָרֵס אֶת בַּת מַלְכָּם אִשָּׁה לִבְנִי”.
עָנָהוּ הַמִּשְׁנֶה שֶׁשָּׁמַע וִימַלֵּא פְקֻדָּתוֹ.
חָזַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶל מְעוֹנוֹ, וְנִתְרַבּוּ עָלָיו הַמַּחֲלוֹת וְהָאֲנָחוֹת, וּכְשֶׁיָּרַד עָלָיו הַלַּיְלָה נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יָרְדָה אֲפֵלָה וְדִמְעִי הוֹסִיף וַיִּגְבַּר,
וְחֵשֶׁק כְּעָצְמַת אִשִּׁים בִּכְבֵדִי יִבְעַר.
שַׁאֲלוּ אֶת הַלֵּילוֹת עָלַי וְלָכֶם יַגִּידוּ,
כִּי יְגוֹנִי לְלִבִּי עַל אַהֲבָתוֹ יָרִידוּ.
אָלוּן מִתְבּוֹנֵן לְכוֹכְבֵי לַיְלָה וַאֲנִי עֵר,
וְדֶמַע עַל לֶחְיִי כַּבָּרָד יְדַרְדֵּר.
וּכְבָר נִשְׁאַרְתִּי בָּדָד אֵין לִי אֶחָד,
כְּתוֹחֶלֶת לֹא גוֹאֵל לָהּ וְלֹא וָלָד.
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ נָפַל מִתְעַלֵּף וְלֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּא אֵלָיו אָבִיו וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְנִתּוֹסֵף חִוְרוֹנוֹ.
בִקְּשׁוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְהִבְטִיחוֹ לְקַבֵּץ פְּזוּרָיו.
צִיֵּד אֶת עַזִיז עִם מִשְׁנֵהוּ וּמָסַר לָהֶם הַמַּתָּנוֹת.
נָסְעוּ יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאִיֵּי הַכֹּפֶר.
חָנוּ עַל חוֹף נָהָר, וְשָׁלַח הַמִּשְׁנֶה שָׁלִיחַ מֵאִתּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ לְהוֹדִיעוֹ עַל בּוֹאָם.
וַחֲצִי יוֹם אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ, בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר, בָּאוֹ שׁוֹמֵר-סַף הַמֶּלֶךְ וּנְסִיכָיו אֲלֵיהֶם, וּפָגְשׁוּ אוֹתָם מַהֲלַךְ פַּרְסָה מִן הַבִּירָה.
קִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְנָסְעוּ בְּשֵׁרוּתָם עַד שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתָם אֶל הַמֶּלֶךְ.
מָסְרוּ לוֹ הַנָּכְרִים אֶת הַמַּתָּנוֹת וְעָמְדוּ אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים.
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי קָם הַמִּשְׁנֶה וְנִכְנָס אֶל הַמֶּלֶךְ וְעָמַד לְפָנָיו וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ וְהוֹדִיעוֹ עַל דְּבַר סִבַּת בּוֹאוֹ.
הָיָה הַמֶּלֶךְ נָבוֹךְ בִּדְבַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּשִׁיב, מִשּׁוּם שֶׁבִּתּוֹ מֵאֲנָה לְהִנָּשֵׂא, שֶׁלֹּא אַהֲבָה גְבָרִים.
הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת, אַחַר כָּךְ הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי אֶחָד מִסָּרִיסָיו וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל גְּבִרְתְּךָ דֻנְיָא, וְהוֹדַע אוֹתָהּ מַה שֶׁשָּׁמַעְתָּ, וּלְשֵׁם מַה בָּא הַמִּשְׁנֶה”.
קָם הַסָּרִיס וְנֶעְלַם שָׁעָה אַחַת, חָזַר אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, הוֹדַעְתִּי לָהּ מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי, כָּעֲסָה כַּעַס גָדוֹל וְקָמָה עָלַי בְּשׁוֹט וּבִקְּשָׁה לִשְׁבֹּר אֶת רֹאשִׁי, וּבָרַחְתִּי מִפָּנֶיהָ עַל נַפְשִׁי”.
אָמְרָה לִי: “אִם אָבִי מַכְרִיחֵנִי לְהִנָּשֵׂא, הֲרֵינִי הוֹרֶגֶת אֶת זֶה שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ”.
אָמַר אָבִיהָ לַמִּשְׁנֶה וּלְעַזִיז:" אִמְרוּ שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁבִּתִּי מְמָאֶנֶת לְהִנָּשֵׂא".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וְאֶחָד אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַהַרִמָאן אָמַר לַמִּשֶׁנֶה וּלְעַזִיז אִמְרוּ שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁבִּתִּי מְמָאֶנֶת לְהִנָּשֵׂא”.
חָזְרוּ הַמִּשְׁנֶה וְאֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ בְּלִי תוֹעֶלֶת, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת שָׂרֵי-הַצָּבָא לְהָכִין אֶת הַצָּבָא לְמַסָּע לִקְרָב וּלְמִלְחֶמֶת-מִצְוָה.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "אַל תַּעַשׂ כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ אֵין בּוֹ חֵטְא, וְהַמְּנִיעָה הִיא מִבִּתּוֹ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לָהּ הַדָּבָר, שָׁלְחָה לֵאמֹר: “אִם אָבִי מַכְרִיחֵנִי לְהִנָּשֵׂא, הֲרֵינִי הוֹרֶגֶת אֶת זֶה שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ, וְהוֹרֶגֶת עַצְמִי אַחֲרָיו”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, הָיָה יָרֵא לִבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמַר: “אִם אֲנִי נִלְחַם בְּאָבִיהָ וְכוֹבֵשׁ אֶת בִּתּוֹ, הֲרֵי הִיא מְמִיתָה אֶת עַצְמָהּ”.
הוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ.
כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ כָךְ, אָמַר לְאָבִיו: “אָבִי, אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחִי מִלְּהַשִּׂיג אוֹתָהּ, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ וּמְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהִתְקַשֵּׁר אִתָּהּ, וַאֲפִלּוּ אֲנִי מֵת, וְאֵינִי עוֹשֶׂה זוּלַת זֹאת דָּבָר”.
אָמַר לוֹ אָבִיו: “וְכֵיצַד תֵלֵךְ אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “אֵלֵךְ בְּתֹאַר סוֹחֵר”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אִם נֶחְרָצָה הִיא מֵעִמְּךָ וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, קַח עִמְּךָ אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאֶת עַזִיז”.
הוֹצִיא מַשֶּׁהוּ מֵאוֹצְרוֹתָיו וְזִמֵּן לוֹ סְחוֹרָה בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְהִסְכִּים עִמּוֹ עַל כָּךְ.
כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלְכוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז אֶל מְעוֹן עַזִיז וְלָנוּ שָׁם אוֹתוֹ לַיְלָה.
נַעֲשֶׂה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ טְרוּף-הַלֵּב וְלֹא עָרְבוּ לוֹ לֹא מַאֲכָל וְלֹא שֵׁנָה.
וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁתָּקְפוּ אוֹתוֹ הַרְהוֹרִים וְשָׁקַע בִּגְלָלָן בְּתוֹךְ יַמִּים, וְזִעְזְעָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה לַאֲהוּבָתוֹ, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מִי יִתֵּן וְאֵדַע אִם אַחֲרֵי פֵרוּד עוֹד נִתְאַחֵד,
וְאֶתְאוֹנֵן לִפְנֵיכֶם עַל כִּסּוּפַי וְאַגִּידָה הַגֵּד:
"זָכַרְתִּי אֶתְכֶם בְּעֵת לַיְלָה אוֹתִי שָׁכָח,
וְעֵר הֶחֱזַקְתּוּנִי בְעֵת כָּל הָאָדָם לִבּוֹ מֻסָּח".
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָּכָה בְּכִי עַז וּבָכָה עִמּוֹ עַזִיז, שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּבַת-דּוֹדוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּבְכּוֹת עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר.
קָם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ, לָבוּשׁ כְּלֵי-הַנְּסִיעָה.
שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וְהִגִּיד לָהּ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ.
נָתְנָה לוֹ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ.
יָצָא מֵאֶצְלָהּ וּבֵרְכָה אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִפָּגֵשׁ עִם הָאֲהוּבִים.
נִכְנַס אֶל אָבִיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִנְסֹעַ.
נָתַן לוֹ רְשׁוּת וְנָתַן לוֹ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר, וְצִוָּה לִתְקֹעַ לַנָּסִיךְ אֹהֶל מִחוּץ לָעִיר, וְתָקְעוּ לוֹ אֹהֶל גָּדוֹל.
עָמְדוּ בְּתוֹכוֹ שְׁנֵי יָמִים וְנָסְעוּ.
הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּחֶבְרַת עַזִיז, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמְּךָ עוֹד”.
אָמַר לוֹ עַזִיז: “וְאַף אֲנִי כָךְ, וּבוֹחֵר הָיִיתִי לִי לָמוּת תַּחַת רַגְלֶיךָ, וְאוּלָם, אָחִי לִבִּי עָסוּק בְּאִמִּי”.
אָמַר לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אַחֲרֵי שֶׁנַּשִּׂיג אֶת חֶפְצֵנוּ, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב”.
נָסְעוּ, וְהָיָה הַמִּשְׁנֶה מְצַוֶּה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, וְהָיָה עַזִיז מַשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו שִׁירִים וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים מִדִּבְרֵי-הַיָּמִים וְאַגָּדוֹת, לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים, אָרְכָה לוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ הַדֶּרֶךְ וְגָבְרוּ עָלָיו הַגַּעֲגוּעִים, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ, יָגוֹן וּדְאָגָה עָלַי כָּבָדוּ,
וְלַהֲבוֹת אַהֲבָה בְּלִבִּי מֵחָדָשׁ יָקָדוּ.
הוֹי אֶת כִּסּוּפִי וְשִׂבְרִי וְלִי סִכּוּי
נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲשֶׁר בָּרָא אָדָם מִטִּפַּת דָּם קָפוּי
נָשָׂאתִי בְּגִינֵךְ, מַשְׂאַת-נַפְשִׁי, מִן הָאַהֲבָה מַשָּׂא
בְּלֵילוֹת נְדוּדִים- לֹא יִשָּׂאֶנּוּ גַּם כָּל הַר נִשָּׂא.
הוֹי שָׂרַת עוֹלָמִי, כָּלָה בִי אַהֲבָה עָשָׂתָה,
כְּמֵת לֹא נְשָׁמָה בְּאַפָּיו אוֹתִי שָׁתָה,
וְאִלּוּלֵא נָפְחָה בִּי נְשָׁמָה הַתִּקְוָה לְהִתְאַחֵד עִמֵּךְ,
כֹּחַ לֹא עָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת לְהִתְהַלֵּךְ.
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָּכָה שׁוּב וּבָכַה עַזִיז עִמּוֹ, שֶׁכֵּן גַּם כָּל לִבּוֹ פָּצוּעַ הָיָה.
נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמֵי הַמִּשְׁנֶה לְבִכְיָתָם וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב”.
אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:" הַמִּשְׁנֶה, אָרְכָה הַנְּסִיעָה.
הַגֵּד לִי, כַּמָּה רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִן הָעִיר?" אָמַר לוֹ עַזִיז: “רַק דֶּרֶךְ קְצָרָה נִשְׁאֲרָה לָנוּ”.
הִמְשִׁיכוּ בִנְסִיעָתָם וְעָבְרוּ בְּעֵמֶק וּבְהָר, בַּעֲרָבָה וּמִדְבָּר.
יוֹם אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יָשֵׁן נִגְלְתָה לוֹ אֲהוּבָתוֹ בַּחֲלוֹם, כְּשֶׁהוּא מְחַבֵּק אוֹתָהּ וּמְאַמְּצָה אֶל לִבּוֹ.
נִבְעַת וְהֵקִיץ כִּמְטֹרָף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
יְדִידִי, מָלֵא אַהֲבָה הַלֵּב וְדִמְעָה זוֹלְגָה
אֵשׁ-בּוֹעֶרֶת הַחֵשֶׁק, וְרֵעָה לִי תּוּגָה.
קוֹנַנְתִּי כָאִמָּהוֹת יַלְדֵיהֶן שִׁכְּלוּ שַׁכֵּל,
כַּיּוֹנִים אֶהֱגֶה בְּעֵת אָתָא אֹפֶל לֵיל.
וּבְעֵת מֵאַרְצְךָ רוּחוֹת תִּשֹּׁבְנָה עַל פָּנַי,
אָחוּשָׁה, כְּאִלּוּ רוּחַ צִנּוּן לָאָרֶץ יָרְדָה עָלַי.
שְׁלוֹמוֹתַי לְךָ בְּכָל עֵת רוּחַ זֶפִיר תִּלְחַשׁ בִּדְמָמָה
בְּכָל עֵת יוֹנִים יֶהֱגוּ, וְאֶבְרָתוֹ מָרוֹם אֶת עוֹף רוֹמְמָה.
כְּשֶׁגָּמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת שִׁירוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “שְׂמַח, שֶׁסִּימָן טוֹב הוּא זֶה, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וּמְצָא נֶחָמָה, שֶׁאַתָּה מַשִּׂיג וַדַּאי אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”.
נִגַּשׁ אֵלָיו עַזִיז מְעוֹדֵד וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ וּמְשׂוֹחֲחוֹ וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים.
לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת עַד עֲבֹר זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֲחֵרִים.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים זָרְחָה עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנִגְלָה לְעֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק מַשֶּׁהוּ לָבָן.
אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “מַה הוּא הַלָּבָן הַזֶּה?” אָמַר עַזִיז: “אֲדוֹנִי, זֶהוּ הַמִּבְצָר הַלָּבָן, וְזֹאת הָעִיר שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”.
שָׂמַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁקָּרְבוּ לָעִיר.
כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֵלֶיהָ, שָׂמַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וּפָסְקוּ מִמֶּנּוּ הַדְּאָגָה וְהַצַּעַר.
נִכְנְסוּ כְּשֶׁהֵם בִּדְמוּת הַסּוֹחֲרִים, וּבֶן הַמֶּלֶךְ בִּדְמוּת סוֹחֵר נִכְבָּד.
בָּאוּ לְמָקוֹם הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם אַכְסַנְיַת-הַסּוֹחֲרִים, וְהִיא אַכְסַנְיָה חֲשׁוּבָה.
אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אַכְסַנְיַת-הַסּוֹחֲרִים הִיא זוֹ?” אָמַר לוֹ עַזִיז: “וְאוּלָם לֹא אוֹתָהּ אַכְסַנְיָה שֶׁהִתְאַכְסַנְתִּי בָהּ אֲנִי וְהַשַּׁיָּרָה שֶׁבָּאתִי בָהּ, שֶׁהִיא יָפָה הֵימֶנָּה”.
הִבְרִיכוּ בָהּ אֶת גְּמַלֵּיהֶם, וְהֵסִירוּ מַשָּׂאָם, וְהִנִּיחוּ אֶת סְחוֹרָתָם בְּמַחְסָנִים, וְעָמְדוּ בָהּ לְהִנָּפֵשׁ אַרְבָּעָה יָמִים.
יָעַץ אוֹתָם הַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם חָצֵר גְּדוֹלָה.
נַעֲנוּ לוֹ לְכָךְ וְשָׂכְרוּ לָהֶם חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם, מֻכְשָׁרָה לִשְׂמָחוֹת, וְשָׁכְנוּ בָהּ.
הָיוּ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז מְתַכְּסִים תַּחְבּוּלָה לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ.
נָבוֹךְ וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה, וְלֹא מָצָא לוֹ הַמִּשְׁנֶה תַּחְבּוּלָה זוּלַת זוֹ, שֶׁיִּפְתַּח לוֹ בֵּית-מִסְחָר בְּשׁוּק הָאָרִיג.
נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה אֶל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה עֲמִידָתֵנוּ בְמַצָּב זֶה, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים חֶפְצֵנוּ, וְלֹא תִתְמַלֵּא בַקָּשָׁתֵנוּ.
וּכְבָר עָלָה בְדַעְתִּי דָּבָר, אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַתַּקָּנָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.
אָמְרוּ לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז: “עֲשֵׂה כְּפִי שֶׁאַתָּה מוּצֵא לְטוֹב, שֶׁהַזְּקֵנִים בְּרָכָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה הֲרֵי כְּבָר מְנֻסֶּה בְּעִנְיָנִים.
עוּצָה לָנוּ מַה שֶּׁעָלָה בְדַעְתְּךָ”.
אָמַר לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “עֲצָתִי שֶׁנִּשׂכֹּר לְךָ חֲנוּת בְּשׁוּק הָאָרִיג, וְתֵשֵׁב בָּהּ לִשָּׂא וְלִתֵּן, שֶׁכֵּן כָּל אָדָם מִגְּדוֹלֵי הָעָם וְעַד הֲמוֹנָיו זָקוּק לְאָרִיג.
וּכְשֶׁתֵּשֵׁב בְּאוֹתָהּ חֲנוּת יַצְלִיחַ עִנְיָנְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁצּוּרָתְךָ נָאָה.
וְאוּלָם שִׂים אֶת עַזִיז לַנֶּאֱמָן אֶצְלֶךָ, וְהוֹשֵׁב אוֹתוֹ בְתוֹךְ הַחֲנוּת שֶׁיַּגִּישׁ אֶת הָאֲרִיגִים”.
כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “אָכֵן עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁל סוֹחֲרִים וְלָבַשׁ אוֹתָהּ וְקָם לָלֶכֶת וּנְעָרָיו אַחֲרָיו.
נָתַן לְאֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר, לְסַדֵּר בָּהֶם אֶת הַחֲנוּת כְּתִקֻּנָּהּ.
לֹא פָסְקוּ מִלֵּילֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשׁוּק הָאָרִיג.
כְּשֶׁרָאוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהִתְבּוֹנְנוּ בְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, נִתְבַּלְבְּלָה דַּעְתָּם וְהָיוּ אוֹמְרִים: “כְּלוּם הִגִּיעָה שְׁעַת הָרָצוֹן לִפְתִיחַת שַׁעֲרֵי גַן-עֵדֶן וְנֶעְלַם הַדָּבָר מֵאִתָּנוּ, וְיָצָא מִשָּׁם בָּחוּר זֶה הַמַּזְהִיר בְּיָפְיוֹ?” – וּמִקְצָתָם אוֹמְרִים:" אֶפְשָׁר מִן הַמַּלְאָכִים הוּא זֶה".
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵצֶל הַסּוֹחֲרִים שָׁאֲלוּ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל זְקַן הַשּׁוּק, וְהֶרְאוּ אוֹתָהּ לָהֶם.
שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו קָם לִקְרָאתָם הוּא וְאֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ מִן הַסּוֹחֲרִים, וְחָלְקוּ לָהֶם כָּבוֹד וּבִיחוּד לַמִּשְׁנֶה הַנַּעֲלֶה, שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אִישׁ בָּא בַיָּמִים וּבַעַל הַדְרַת-פָּנִים וְעִמּוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז.
אָמְרוּ הַסּוֹחֲרִים זֶה לָזֶה: “אֵין סָפֵק שֶׁזָּקֵן זֶה אֲבִיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הוּא”.
אָמַר לָהֶם הַמִּשְׁנֶה: “מִי בָכֶם הוּא זְקַן הַשּׁוּק?” אָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי הוּא זֶה”.
הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַמִּשְׁנֶה וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמָצָא אוֹתוֹ אִישׁ בָּא בַּיָּמִים בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וְכָבוֹד, וּמְשָׁרְתִים וּנְעָרִים וְכוּשִׁים סְבִיבוֹתָיו.
בֵּרַךְ אוֹתָם הַזָּקֵן בִּרְכַּת יְדִידִים, וְהִפְלִיג בִּכְבוֹדָם וְהוֹשִׁיבָם לְצִדּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “יֵשׁ לָכֶם צֹרֶךְ שֶׁנַּצְלִיחַ לְמַלְּאוֹת אוֹתוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הֵן; אֲנִי אִישׁ זָקֵן בָּא בַיָּמִים, וְעִמִּי שְׁנֵי הַנְּעָרִים, וְנָסַעְתִּי אִתָּם בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לִכְרָךְ שֶׁלֹּא שָׁהִיתִי בוֹ שָׁנָה תְמָימָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בוֹ וְיַכִּירוּ אֶת תּוֹשָׁבָיו.
וַהֲרֵי בָאתִי לְעִירְכֶם זוֹ, וּבָחַרְתִּי לִשְׁהוֹת בָּהּ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ חֲנוּת, שֶׁתְּהֵא מִן הַיָּפוֹת בַּמָּקוֹם הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁאוֹשִׁיב אוֹתָם בָּהּ שֶׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ וְיִתְבּוֹנְנוּ בָעִיר וְיַכִּירוּ אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ, וְיִלְמְדוּ דַּרְכֵי מִקָּח וּמִמְכָּר וּמַשָּׂא וּמַתָּן”.
אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם”.
הִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי הַנְּעָרִים וְשָׂמַח בָּהֶם וְאָהַב אוֹתָם תּוֹסֶפֶת אַהֲבָה.
וְהָיָה זְקַן הַשּׁוּק עוֹרֵג בְּמַבָּטִים מְמִיתִים, וּמְבַכֵּר אֶת אַהֲבַת הַנְּעָרִים עַל אַהֲבַת הַנְּעָרוֹת וְהָיָה נוֹטֶה לְטַעַם חָרִיף, אָמַר בְּלִבּוֹ: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁבָּרָא אוֹתָם וְצָר צוּרָתָם מִמַּיִם נִקְלִים”.
קָם בִּפְנֵיהֶם וְעָמַד בְּשֵׁרוּתָם כְּעֶבֶד, אַחַר כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל וְהֵכִין לָהֶם הַחֲנוּת שֶׁהָיְתָה בְאֶמְצַע הַשּׁוּק, וְלֹא הָיְתָה אֶצְלָם גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה וְלֹא מְכֻבָּדָה מִמֶּנָּה, שֶׁכֵּן הָיְתָה רַחֲבַת-יָדַיִם וּמְקֻשֶּׁטֶת, בְּתוֹכָה אִצְטַבָּעוֹת שֶׁל שֵׁן וַעֲצֵי הָבְנִים.
מָסַר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַמִּשְׁנֶה, כְּשֶׁהוּא בִדְמוּת סוֹחֵר, וְאָמַר לוֹ: “יָשִׂים אוֹתָהּ אֱלֹהִים לִבְרָכָה לִילָדֶיךָ”.
כְּשֶׁלָּקַח הַמִּשְׁנֶה אֶת מַפְתְּחוֹת הֶחָנוּת, פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָאַכְסַנְיָה הוּא וְהַנְּעָרִים, וְצִוּוּ אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם וְהֶעֱבִירוּ אֶל הַחֲנוּת כָּל מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַסְּחוֹרָה וְהָאֲרִיגִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהִשְׁנֶה כְּשֶׁלָּקַח אֶת מַפְתְּחוֹת הַחֲנוּת, פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָאַכְסַנְיָה הוּא וְהַנְּעָרִים, וְצִוּוּ אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם וְהֶעֱבִירוּ אֶל הַחֲנוּת כָּל מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַסְּחוֹרָה וְהָאֲרִיגִים וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֶרֶךְ, וְהָיָה כָל זֶה דָּבָר הַשָּׁוֶה אוֹצָרוֹת שֶׁל מָמוֹן.
הֶעֱבִירוּ אֶת כָּל זֶה לַחֲנוּת, וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר לָקַח הַמִּשְׁנֶה אֶת שְׁנֵיהֶם וְהִכְנִיס אוֹתָם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, נִקּוּ אֶת עַצְמָם וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים מְפֹאָרִים מְקֻטָּרִים בִּבְשָׂמִים, וְהִתְעַנְּגוּ עַל כָּל עֹנֶג שֶׁנִּתָּן לָהֶם.
וְהָיָה כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מָלֵא חֵן וָזֹהַר.
וְנִרְאָה הַדָּבָר בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
אַשְׁרֵי רוֹחֲצוֹ בִּנְגֹעַ בוֹ יָדוֹ,
בְּגוּף מַיִם וָאוֹר מוֹלָדוֹ.
לֹא יֶחְדַּל מַעֲשֵׂהוּ בְנֹעַם לַעֲשׂוֹת
עֲדֵי מֹר מִפֶּסֶל, כֹּפֶר יֶאֱרֶה אָרוֹת.
וְאָמַר עוֹד:
תָּשׁוּר עֵינִי שְׁנַיִם אֶרֶץ צָעָדוּ,
אֲהַבְתִּים שְׁנֵיהֶם עֵת אֶל עֵינִי יָרָדוּ.
יָצְאוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, וְהָיָה זְקַן הַשּׁוּק, כְּשֶׁשָּׁמַע עַל כְּנִיסָתָם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לָהֶם.
בָּאוּ שְׁנֵיהֶם כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, לְחָיֵיהֶם הֶאְדִּימוּ וְעֵינֵיהֶם הִשְׁחִירוּ, וְגֵוָם מַזְהִיר, כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי סְעִיפֵי עֵץ נוֹשְׂאִים פְּרִי לְמַכְבִּיר, אוֹ כִּשְׁנֵי יְרֵחִים בַּיָּרֵחַ הַמַּזְהִיר.
אָמַר לָהֶם: “בָּנַי, יְהִי מֶרְחַצְכֶם לְעָנְגָה תָמִיד”.
אָמַר לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּמֶתֶק-שְׂפָתַיִם: “מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ עִמָּנוּ”.
נָשְׁקוּ שְׁנֵיהֶם אֶת יָדָיו וְהָלְכוּ לְפָנָיו לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲנוּת, שֶׁכֵּן הָיָה הוּא גְּדוֹל הַשּׁוּק, וּכְבָר הֵיטִיב אִתָּם בָּזֶה שֶׁנָּתַן לָהֶם אֶת הַחֲנוּת.
וּכְשֶׁרָאָה אֶת עַגְבוֹתֵיהֶם מְרַטְּטוֹת, גָּבְרָה עָלָיו הַחֶמְדָּה וְסָעַר וְנָהַם וְנָחַר, וְלֹא נִשְׁאַר בּוֹ אֹרֶךְ-רוּחַ וְאָפַף אוֹתָם בִּשְׁתֵּי עֵינָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יִקְרָא הַלֵּב פֶּרַק הַשַּׁיָּכוּת, הַקִּנְיָן,
וְאֵין לוֹ בְּמֶחְקַר הַחֲלֻקָּה כָּל עִנְיָן.
אֵין תֵּמַהּ, כִּי תַּחַת הַמַּשָּׂא יִגְעַשׁ יָזוּעַ,
הֵן כַמָּה גַלְגַּל בַּמָּרוֹם בְּמַהֲלָכוֹ יָנוּעַ.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁנַיִם מִפִּיו שִׁיר זֶה, הִשְׁבִּיעוּ אוֹתוֹ, שֶׁיִּכָּנֵס אִתָּם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֵׁנִית.
וּכְבָר עָזְבוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ.
כְּשֶׁנִּכְנַס עִמָּם זְקַן-הַשּׁוּק לְבֵית-הַמֶּרְחָץ פַּעַם שְׁנִיָּה, שָׁמַע הַמִּשְׁנֶה בִכְנִיסָתוֹ, וְיָצָא אֵלָיו מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם יְחִידִי, וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ בְּאְמַצע בֵּית-הַמֶּרְחָץ.
הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלָיו וְשָׁלַט בְּעַצְמוֹ.
תָּפַס בְּאַחַת יָדָיו בְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה בְּעַזִיז, וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ לְמָקוֹם מְכֻבָּד אַחֵר וְהָיָה מוּבָל בִּידֵיהֶם אוֹתוֹ זָקֵן מְתֹעָב.
נִשְׁבַּע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ שֶׁלֹּא יִרְחַץ אוֹתוֹ אָדָם זוּלָתוֹ, וְנִשְׁבַּע עַזִיז שֶׁלֹּא יִצֹּק עָלָיו מַיִם אֶלָּא הוּא אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הֲרֵי שְׁנֵיהֶם בָּנֶיךָ הֵם”.
אָמַר הַזָּקֵן: “יַשְׁאִירֵם אֱלֹהִים לְךָ בַּחַיִּים”, אָכֵן שָׁרְתָה הַבְּרָכָה וְהַהַצְלָחָה בִמְדִינָתֵנוּ לְרַגְלְכֶם וּלְרַגְלֵי בְנֵי לִוְיַתְכֶם, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:
בָּאתָ וְכָל גִּבְעָה אֶצְלֵנוּ הוֹרִיקָה,
וּבִפְרָחִים מַרְכִּיבֵי עֵינַיִם הִבְרִיקָה
וַתִּקְרָא אֶרֶץ וְכָל הַיּוֹשֵׁב בָּהּ:
“בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הָאוֹרֵחַ הַבָּא”.
הוֹדוּ לוֹ עַל כָּךְ וְלֹא חָדַל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ לִרְחֹץ אוֹתוֹ וְעַזִיז לִצֹּק עָלָיו מַיִם, כְּשֶׁזֶּה מְדַמֶּה שְׁנִּשְׁמָתוֹ בְּגַן-עֵדֶן, עַד שֶׁגָּמְרוּ לְשָׁרְתוֹ, וְיָשַׁב לְצַד הַמִּשְׁנֶה, כְּאִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ.
וְאוּלָם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיָה לִסְכוֹת בְּתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבְעַזִיז.
הֵבִיאוּ לָהֶם הַמְּשָׁרְתִים מַגָּבוֹת וְהִתְנַגְּבוּ וְלָבְשׁוּ בִגְדֵיהֶם וְיָצְאוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ.
פָּנָה הַמִּשְׁנֶה אֶל זְקַן הַשּׁוּק וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה בֵּית-הַמֶּרְחָץ מִתַּעֲנוּגוֹת גַּן-עֵדֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא”.
אָמַר לוֹ זְקַן-הַשּׁוּק: “יִתֵּן אֱלֹהִים לְךָ וְלִילָדֶיךָ בְּרִיאוּת, וְיִשְׁמְרֵם מֵעַיִן רָעָה.
כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם בְּעַל-פֶּה מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶׁאָמְרוּ הַמְּלִיצִים מֵעִנְיַן בֵּית-הַמֶּרְחָץ?” אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:"אֲנִי אֶקְרָא בְּאָזְנֶיךָ שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר, וְהֵם:
אָכֵן חַיֵּי בֵּית-הַמֶּרְחָץ הַנְּעִימִים בַּחַיִּים,
אֶלָּא שֶׁרַק מְעַט בְּתוֹכוֹ שׁוֹהִים.
תַּחְשְׁבֵהוּ גֵיהִנֹּם וּבְאֱמֶת גַּן-עֵדֶן הִנּוֹ,
מָה רַבּוּ הַלְּבָנוֹת וְהַשְּׁמָשׁוֹת בּוֹ.
כְּשֶׁגָּמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת שִׁירוֹ, אָמַר עַזִיז: “וַאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעִנְיַן בֵּית-הַמֶּרְחָץ מַשֶּׁהוּ בְעַל-פֶּה”.
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “הַשְׁמִיעֵנִי אוֹתוֹ”.
נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וּבַיִת לוֹ צוּקֵי-סֶלַע, מְקֻשָּׁט בִּפְרָחָיו,
הָדוּר בְּהִתְלַהֵט הָאֵשׁ סְבִיבוֹתָיו.
גַּן-עֵדֶן אַךְ תִּמְאַס הַרְבֵּה שְׁהוֹת בּוֹ,
וְגֵיהִנֹּם יִתְעַנְּגוּ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ.
כְּשֶׁגָּמַר עַזִיז אֶת שִׁירוֹ, הִתְפַּלֵּא זְקַן הַשּׁוּק עַל יָפְיָם וְצַחוּת לְשׁוֹנָם וְאָמַר אֲלֵיהֶם: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר אִחַדְתֶּם בְּקִרְבְּכֶם אֶת הַיֹּפִי וְאֶת הַמְּלִיצָה גַּם יָחַד, מֵעַתָּה שִׁמְעוּ מִפִּי שִׁיר”.
נָשָׂא קוֹלוֹ וְשׁוֹרֵר בִּנְעִימוּת בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי יְפִי אֵשׁ גֵיהִנֹּם וְיִסּוּרֶיהָ עֵדֶן,
תְּחַיֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַגְּוִיָּה תִּתְעַדֵּן,
תְּמֵהַנִי עַל בַּיִת אֵין חֲדֹל לִנְעִימוֹתָיו
רַעֲנַנּוֹת, וְתוּקַדְנָה אִשִּׁים תַּחְתָּיו,
חַיֵּי שְׂמָחוֹת לַאֲשֶׁר בּוֹ הָכְאָב,
עָלָיו הֵרִיק דִּמְעוֹתָיו פֶּלֶג רָב.
אַחֲרֵי זֶה רָעָה מַבַּט עֵינָיו בְּגַן יָפְיָם כְּהֶרֶף עַיִן, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
שִׁחַרְתִּי מְעוֹנוֹ וְלּא מָצָאתִי שׁוֹמֵר עָלָיו,
אֲשֶׁר לֹא קִדְמַנִי בְּסֵבֶר פָּנָיו.
וָאָבוֹא אֶל עֶדְנוֹ וְגֵיהִנֹּם שֶׁלּוֹ בִּקַּרְתִּי,
וָאוֹדֶה לְמָאלֻךְּ, וּלְרִצְ’וָאן תּוֹדָה אָמַרְתִּי.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הִתְפַּלְּאוּ עַל בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה.
הִזְמִין אוֹתָם זְקַן-הַשּׁוּק לְבֵיתוֹ, וְסֵרְבוּ וְהָלְכוּ לְבֵיתָם לָפוּשׁ מֵעֲיֵפוּת בֵּית-הַמֶּרְחָץ.
אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה בִּמְעוֹנָם בִּשְׁלֵמוּת הָאשֶׁר וּבְשִׂמְחָה.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קָמוּ מִשְׁנָתָם וְרָחֲצוּ כַדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ כַּמְּצֻוֶּה וְשָׁתוּ מַשְׁקֵה-הַבֹּקֶר.
וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִפְתְּחוּ הַחֲנֻיּוֹת וְהַשְּׁוָקִים, יָצְאוּ מִן הַבַּיִת וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַשּׁוּק וּפָתְחוּ אֶת הַחֲנוּת.
וּכְבָר סִדְּרוּ אוֹתָהּ הַמְּשָׁרְתִים בַּסֵּדֶר הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, וּפָרְשׂוּ שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי, עֲלֵיהֶם שְׁנֵי מוֹשָׁבִים נִשָּׂאִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁוֶה מֵאָה דִינָר, וְהִנִּיחוּ מֵעַל לְכָל מוֹשָׁב שְׁטִיחַ-עוֹר מַלְכוּתִי וְזֵר זָהָב לוֹ.
יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל מוֹשָׁב, וְיָשַׁב עַזִיז עַל הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב הַמִּשְׁנֶה בְּאֶמְצַע הַחֲנוּת, וְעָמְדוּ הַנְּעָרִים לִפְנֵיהֶם.
הִגִּיעָה שְׁמוּעָתָם לִבְנֵי אָדָם וְנִצְטוֹפְפוּ עֲלֵיהֶם.
מָכְרוּ מִקְצָת אֲרִיגִים, וְיָצָא שְׁמוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בָּעִיר וְנִתְפַּרְסְמוּ בָהּ חִנּוֹ וְיָפְיוֹ.
עָמְדוּ כָךְ יָמִים, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם זָרְמוּ הָאֲנָשִׁים אֲלֵיהֶם.
פָּנָה הַמִּשְׁנֶה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְצִוָּהוּ לְהַסְתִּיר עִנְיָנוֹ, וְצִוָּה עָלָיו אֶת עַזִיז וְהָלַךְ הַבַּיְתָה לְסַדֵּר עִנְיָן שֶׁיָּפִיקוּ מִמֶּנּוּ תוֹעֶלֶת.
וְהָיוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז מְשׂוֹחֲחִים וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אוֹמֵר: “וּלְוַאי שֶׁיָּבוֹא אָדָם מֵאֵצֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא”.
לֹא פָסַק תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ מִכָּךְ יָמִים וְלֵילוֹת וְאֵינוֹ יָשֵׁן.
נִשְׁתַּלְטָה עָלָיו הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסֵף רְזוֹנוֹ וְחָלְיוֹ, עַד שֶׁנִּטַּל מִמֶּנּוּ תָעֲנוּג הַשֵּׁנָה, וּמֵאֵן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהָיָה כְאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל שְׁלֵמוּתוֹ.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יוֹשֵׁב פַּעַם כָּךְ, בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יוֹשֵׁב פַּעַם כָּךְ, בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה.
נִתְקָרְבָה וּמֵאַחֲרֶיהָ שְׁתֵּי נְעָרוֹת, עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ.
רָאֲתָה גִזְרַת קוֹמָתוֹ וְחִטּוּב גֵּווֹ וְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, הִשְׁתָּאֲתָה עַל יָפְיוֹ וְהֵטִילָה מַיִם בְּמִכְנָסֶיהָ.
אָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיָּצַר אוֹתְךָ מִמַּיִם נִקְלִים, יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר שָׁת אוֹתְךָ מַסָּה לִבְנֵי אָדָם”.
לֹא פָסְקָה מִלְּהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמִלּוֹמַר: “אֵין זֶה בָשָׂר וָדָם, אֵין זֶה אֶלָּא מַלְאָךְ אָצִיל”.
קָרְבָה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם.
הֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם וְקָם לִקְרָאתָה עַל רַגְלָיו וְהִסְבִּיר לָהּ פָנִים.
וְעָשָׂה כָּל זֶה עַל פִּי רֶמֶז שֶׁרָמַז לוֹ עַזִיז.
הוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ, וְהֵשִׁיב עָלֶיהָ רוּחַ בִּמְנִיפָה עַד שֶׁנָּחָה.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “בְּנִי, שְׁלֵם הַמַּרְאֶה וְהָרוּחַ, מֵאֶרֶץ זוֹ אַתָּה?” אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בִּדְבָרִים נִמְלָצִים מְתוּקִים וְנָאִים: “חַי-אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, מִיָּמַי לֹא נִכְנַסְתִּי לְאֶרֶץ זוֹ, אֶלָּא בַּפַּעַם הַזֹּאת, וְאֵינִי עוֹמֵד בָּהּ אֶלָּא דֶרֶךְ טִיּוּל”.
אָמְרָה לוֹ: “לְךָ הַבְּרָכָה לְבוֹאֲךָ לְאֶרֶץ רְחָבָה וּמְרֻוָּחָה.
מַה הוּא שֶׁהֵבֵאתָ עִמְּךָ מִן הָאֲרִיגִים? הַרְאֵנִי מַשֶּׁהוּ נָאֶה, שֶׁהַנָּאֶה אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא אֶת הַנָּאֶה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת דְּבָרֶיהָ, הָלַם לִבּוֹ, וְלֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דְּבָרֶיהָ.
רָמַז לוֹ עַזִיז בְּרֶמֶז, וְאָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אֶצְלִי כָל מַה שֶׁאַתְּ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לוֹ מִן הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יִצְלְחוּ אֶלָּא לִמְלָכִים וּלִבְנוֹת מְלָכִים.
הַגִּידִי לִי לְמִי אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, לְמַעַן אָגֹל לְפָנַיִךְ מַשֶּׁהוּ הָרָאוּי לִגְדוֹלִים וְנִכְבָּדִים”.
וְהָיָה מְבַקֵּשׁ בִּדְבָרִים אֵלֶּה לְהָבִין פֵּשֶׁר דְּבָרֶיהָ, אָמְרָה לוֹ: “חֲפֵצָה אֲנִי אָרִיג שֶׁיִּצְלַח לַגְּבִירָה דֻנְיָא בַת הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן” כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ זֵכֶר אֲהוּבָתוֹ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר לְעַזִיז: “הָבֵא אֶת הַמְּפֹאָר בְּמַה שֶׁאֶצְלְךָ מִן הַסְּחוֹרָה”.
הֵבִיא לוֹ עַזִיז חֲבִילָה וְהִתִּירָה לְפָנָיו.
אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “בַּחֲרִי מַה שֶּׁיִּצְלַח לָהּ, שֶׁזֶּה הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אֵצֶל זוּלָתִי”.
בָּחֲרָה הַזְּקֵנָה מַשֶּׁהוּ הַשָּׁוֶה אֶלֶף דִּינָר, וְאָמְרָה: בְּכַמָּה זֶה?" וְהָיְתָה מְדַבֶּרֶת אֵלָיו וּמְחַכֶּכֶת בֵּין יְרֵכוֹתֶיהָ בְּכַף יָדָהּ אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אֲדַבֵּר עִם שֶׁכְּמוֹתֵךְ בְּעִנְיָן פָּעוּט שֶׁכָּזֶה? הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנָּתַן לִי לְהַכִּיר אוֹתָךְ”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “מִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשַּׁחַר שֶׁיִּהְיֶה מַחֲסֶה לְפָנֶיךָ הַנָּאוֹת.
אָמְנָם פָּנֶיךָ יָפוֹת וּמַעֲשֶׂיךָ נָאִים.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁתָּלוּן בְּחֵיקֶךָ וּתְאַמֵּץ אֵלֶיהָ אֶת גִּזְרַת גֵּוְךָ הַזָּקוּף, וְתִזְכֶּה בְּפָנֶיךָ הַשּׁוֹפְעִים הַקּוֹרְנִים אוֹר, וּמַה גַּם אִם תִּהְיֶה יָפָה כְּמוֹתֶךָ”.
צָחַק תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַד שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל עַל גַּבּוֹ.
וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הוֹי זֶה הַמְּמַלֵּא אֶת צָרְכֵי בְּנֵי אָדָם עַל-יְדֵי זְקֵנוֹת הַנַּאֲפוּפִים”.
אָמְרָה לו: “בְּנִי, מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לָהּ: "שְׁמִי תָאג' אַלְמֻלוּךּ.
אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי שֵׁם זֶה מִשְּׁמוֹת הַמְּלָכִים וּבְנֵי הַמְּלָכִים הוּא, וְאַתָּה תָאֳרְךָ כְּתֹאַר הַסּוֹחֲרִים”.
אָמַר לָהּ עַזִיז: “מֵאַהֲבָה שֶׁאָהֲבוּ אוֹתוֹ בְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ קָרְאוּ לוֹ בַשֵּׁם הַזֶּה”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “צָדַקְתָּ, יִשְׁמָרְכֶם אֱלֹהִים מֵעַיִן רָעָה וּמִסַּכָּנַת אוֹיֵב, שֶׁיַּבִּיט עֲלֵיכֶם בְּעֵין קִנְאָה, וַאֲפִלּוּ יִתְפּוֹרֵר הַכָּבֵד שֶׁלָּהֶם מִיָּפְיְכֶם”.
נָטְלָה הָאָרִיג וְהָלְכָה.
כְּשֶׁהִיא נִפְתַּעַת מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ וְגִזְרָתוֹ וְקוֹמָתוֹ.
לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל גְּבִרְתָּהּ דֻנְיָא וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֵבֵאתִי לָךְ אָרִיג נָאֶה”.
אָמְרָה לָהּ: “הַרְאִינִי אוֹתוֹ”.
אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי הוּא, הִפְכִי בוֹ וְהִתְבּוֹנְנִי אֵלָיו”.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, אָרִיג זֶה יָפֶה הוּא; לֹא רָאִיתִי עֲדַיִן כְּמוֹתוֹ בִמְדִינָתֵנוּ”.
אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, זֶה שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לוֹ יָפֶה הֵימֶנּוּ.
דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיְתָה שְׁעַת רָצוֹן וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן, וְתָעָה וְיָצָא מִתּוֹכוֹ הַסּוֹחֵר הַמּוֹכֵר אָרִיג זֶה.
וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת הָיִיתִי שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלֵךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְיָלוּן בֵּין שָׁדַיִךְ, שֶׁהוּא מוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ.
וּכְבָר הֵבִיא לִמְדִינָתֵנוּ אֲרִיגִים אֵלֶּה כְּדֵי לְטַיֵּל בָּהּ”.
צָחֲקָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא לְדִבְרֵי הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: “יָבִיא אֱלֹהִים עָלַיִךְ קָלוֹן, אַתְּ זְקֵנָה נִתְעָבָה.
כְּבָר עָבַרְתְּ וּבָטַלְתְּ מִן הָעוֹלָם וְלֹא נִשְׁאֲרָה בָךְ תְּבוּנָה”.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “הָבִי אֶת הָאָרִיג שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה יָפֶה”.
הוֹשִׁיטָה לוֹ אוֹתוֹ.
הִסְתַּכְּלָה בוֹ שֵׁנִית וְרָאֲתָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא דָבָר מֻעָט וּמְחִירוֹ רָב, וְהִתְפַּלְאָה עַל יָפְיוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָרִיג, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאֲתָה כְּמוֹתוֹ מִיָּמֶיהָ.
אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, אִלּוּ הָיִית רוֹאָה אֶת בְּעָלָיו, הָיִית יוֹדַעַת שֶׁהוּא הַיָּפֶה בְּכָל הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי הָאָרֶץ”.
אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “כְּלוּם שָׁאַלְתְּ אוֹתוֹ, אִם חֵפֶץ לוֹ בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹדִיעַ אוֹתָנוּ וּנְמַלְּאֶנוּ לוֹ?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה, אַחֲרֵי שֶׁהִנִיעָה בְרֹאשָׁהּ: “יִשְׁמֹר אֱלֹהִים אֲצִילוּתֵךְ.
חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁבַּקָּשָׁה לוֹ.
וּכְלוּם יֵשׁ מִי שֶׁהוּא בְלִי צֹרֶךְ לְמַה שֶּׁהוּא?” אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: "לְכִי אֵלָיו וְשַׁאֲלִי אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ וְאִמְרִי לוֹ: “נִתְכַּבְּדָה עִירֵנוּ בְּבוֹאֶךָ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ מִן הַצְּרָכִים אָנוּ מְמַלְּאִים אוֹתָם לְךָ, עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן”.
חָזְרָה הַזְּקֵנָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִתַּר לִבּוֹ מִשִּׂמְחָה וְקָם לִקְרָאתָהּ וְעָמַד עַל רַגְלָיו.
תָּפַס בְּיָדָהּ וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ לְצִדּוֹ אַחֲרֵי שֶׁיָּשְׁבָה וְנָחָה, הִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ שָׂמַח תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ, וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ: “כְּבָר נִתְמַלֵּא חֶפְצִי”.
אָמַר לַזְּקֵנָה: “אֶפְשָׁר תָּבִיאִי אֵלֶיהָ מִכְתָּב מֵאִתִּי וְתָבִיאִי לִי תְשׁוּבָה?” אָמְרָה “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֲשֶׂה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ מִפִּיהָ אָמַר לְעַזִיז: “הָבֵא לִי דְיוֹתָה וּנְיָר וְעֵט-נְחשֶׁת”.
כְּשֶׁהֵבִיא לוֹ כֵלִים אֵלֶּה, כָּתַב בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כָּתַבְתִּי לָךְ, מַשְּׂאַת-נַפְשִׁי, מִכְתָּב
בּוֹ כָּל-אָחוּשׁ, אֲשֶׁר מִפֵּרוּד אֶכְאַב.
וְרֵאשִׁית שׁוּרוֹתַי הִיא אֵשׁ לְבָבִי.
וּשְׁנִיָּה לָהּ חִשְׁקִי וּתְשׁוּקָתִי בִי.
וּשְׁלִישִׁית: כָּלוּ חַיַּי וְשִׁבְרִי גָּז,
וּרְבִיעִית: נִשְׁאָר קַיָּם כִּסּוּפִי עָז.
וַחֲמִישִׁית: מָתַי עֵינִי תָּשׁוּר אֶתְכֶם?
וְשִׁשִּׁית: מָתַי הַיּוֹם נִפָּגֵשׁ בָכֶם?
וְכָתַב בַּחֲתִימָתוֹ: “כּוֹתֵב זֶה הוּא אֲסִיר הַכִּסּוּפִים, כָּבוּל בְּמַאֲסַר הַתְּשׁוּקָה, שֶׁאֵין שִׁחְרוּר מִתּוֹכָהּ, אֶלָּא בְּחִבּוּר, וְלוּ גַּם בִּדְמוּת וְחָזוֹן.
שֶׁכֵּן הוּא נוֹשֵׂא יִסּוּרִים מַדְאִיבִים בִּגְלַל פֵּרוּד הָאֲהוּבִים”.
זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת וְכָתַב שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֶכְתֹּב אֵלַיִךְ וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת
וְתִּדְמַע עֵינִי דָמוֹעַ בְּלִי הֲפוּגוֹת
אַךְ לֹא נוֹאַשְׁתִּי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי
אוּלַי יָבוֹא יוֹם אִחוּד, אוּלַי.
קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְסָגַר אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “מִסְרִי אוֹתוֹ לַגְּבִירָה דֻנְיָא”.
אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
נָתַן לָהּ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר: “קַבְּלִי אֶת זֶה מִמֶּנִּי בְמַתָּנָה”.
נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לְדַרְכָּה מְבָרֶכֶת אוֹתוֹ.
לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אָמְרָה לָהּ:" מַה הוּא מִן הַצְּרָכִים שֶׁבִּקֵּשׁ, שֶׁנְּמַלֵּא אוֹתָם לוֹ?" אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר שָׁלַח בְּיָדִי מִכְתָּב וְאֵינִי יוֹדַעַת מַה בּוֹ”.
הוֹשִׁיטָה לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב.
נָטְלָה אוֹתוֹ וְקָרְאָה וְהֵבִינָה פִשְׁרוֹ.
אָמְרָה: “מַה לִּי וָלוֹ, עַד שֶׁיִּשְׁלַח אֵלַי סוֹחֵר זֶה אִגְּרוֹת וְיָבֹא עִמִּי בִכְתוּבִים?” סָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “אִלּוּלֵא אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָרֵאתִי, הָיִיתִי צוֹלֶבֶת אוֹתוֹ עַל יַד חֲנוּתוֹ”.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה הוּא הַמִּכְתָּב הַזֶּה שֶׁבּוֹ כְדֵי לְהַרְעִישׁ אֶת לִבֵּךְ? כְּלוּם יֵשׁ בּוֹ תְלוּנָה עַל עשֶׁק אוֹ בֹתְבִיעָתוֹ אֶת מְחִיר הָאָרִיג?” אָמְרָה לָהּ: “אוֹי לַךְ, אֵין בּוֹ זֶה, אֵין בּוֹ אֶלָּא חֵשֶׁק וְאַהֲבָה, וְכָל זֶה מִיָּדֵךְ הוּא, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי מֵאַיִן יַגִּיעַ שָׂטָן זֶה לִדְבָרִים אֵלֶּה?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּאַרְמוֹנֵךְ הַנִּשָּׂא, וְאֵין אִישׁ מַגִּיעַ אֵלַיִךְ וַאֲפִלּוּ הָעוֹף הַמְּעוֹפֵף.
שָׁלוֹם לָךְ מִכָּל תְּלוּנָה וְתוֹכָחָה, וְכֶלֶב לֹא יַחֲרֹץ לְשׁוֹנוֹ לָךְ.
אַל תָּשִׁיתִי עָלַי חַטָּאת, בִּהְיוֹת שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ מִכְתָּב זֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי מַה בְּתוֹכוֹ.
וְאוּלָם עֲצָתִי הִיא שֶׁתָּשִׁיבִי לוֹ תְשׁוּבָה, וּתְאַיְּמִי בָּהּ עָלָיו בְּמִיתָה, וְתָנִיאִי אוֹתוֹ מִן הַהֲזָיוֹת הָאֵלֶּה, וְאָז יֶחְדַּל מִזֶּה וְלֹא יַחֲזֹר לְכָךְ”.
אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לָבוֹא בַחֲלִיפַת-מִכְתָּבִים עִמּוֹ, שֶׁלֹּא תִּתְעוֹרֵר בוֹ הַחֶמְדָּה יוֹתֵר”.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי כְּשֶׁיִּשְׁמַע אֶת הָאִיּוּם וְהַהַזְהָרָה, יַחֲזֹר בּוֹ מִמַּה שֶּׁהוּא בוֹ”.
אָמְרָה לָהּ: “הָבִי לִי דְיוֹ וּנְיָר וְעֵט-נְחשֶׁת”.
כְּשֶׁהֵבִיאוּ לָהּ כֵּלִים אֵלֶּה, כָּתְבָה בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
הוֹי, תּוֹבֵעַ אַהֲבָה וְעַל הַעִירוֹ לַיְלָה יִתְאוֹנֵן,
וְעַל אֲשֶׁר מְצָאוֹ מֵחֵשֶׁק וּמֵהַרְהוֹרִים יִתְלוֹנֵן.
הַתְּבַקֵּשׁ, הַמִּתְיַמֵּר, עִם הַלְּבָנָה הִתְחַבֵּר
הֲיֵשׁ אָדָם חֶפְצוֹ מִן הַיָּרֵחַ לְהַשִּׂיג יְשַׂבַּר?
רְאֵה יְעַצְתִּיךָ, הֶרֶף מֵאֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ
פֶּן אֶת נַפְשְׁךָ בְּסַכָּנָה תְּנַקֵּשׁ.
וְאִם לִדְבָרִים כְּמוֹ אֵלֶּה אַתָּה שָׁב
הִנֵּה לְךָ מֵאִתִּי עֹנֶשׁ, מוּסָרוֹ רָב.
נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲשֶׁר בָּרָא אָדָם מִדָּם קָפוּי,
אֲשֶׁר מְאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הֵאִיר גָּלוּי,
כִּי אִם אֶל אֲשֶׁר תֹּאמַר תָּשׁוּב שׁוֹב,
אוֹתְךָ עַל גֶּזַע הָעֵץ אֶצְלֹב.
קִפְּלָה הַמִּכְתָּב וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לָהּ: "תְּנִיהוּ לוֹ וְאִמְרִי לוֹ: “הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה”.
אָמְרָה לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
לָקְחָה אֶת הַמִּכְתָּב שְׂמֵחָה, וְהָלְכָה לִמְעוֹנָהּ וְלָנָה בְּבֵיתָהּ.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר שָׂמָה פָנֶיהָ לַחֲנוּת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְצַפֶּה לָהּ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, כִּמְעַט עָף מִשִּׂמְחָה.
כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלָיו קָם לִקְרָאתָה וְעָמַד וְהוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ.
הוֹצִיאָה לוֹ אֶת הַנְּיָר וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “קְרָא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: “הַגְּבִירָה דֻנְיָא, כְּשֶׁקָּרְאָה אֶת מִכְתָּבְךָ זָעֲמָה, וְאוּלָם אֲנִי דִבַּרְתִּי אִתָּהּ רַכּוֹת וְהִתְבַּדַּחְתִּי אִתָּהּ עַד שֶׁעוֹרַרְתִּי אוֹתָהּ לִצְחוֹק וְנִתְרַכֵּךְ לִבָּהּ וְעָנְתָה לְךָ תְשׁוּבָה”.
הוֹדָה לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל כָּךְ, וְצִוָּה לְעַזִיז לָתֵת לָהּ אֶלֶף דִּינָר.
קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב וְהֵבִין פִּשְׁרוֹ וּבָכָה בְכִי מָר.
נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַזְּקֵנָה עָלָיו, וְהָיוּ קָשִׁים בְּעֵינֶיהָ בִכְיוֹ וּתְלוּנָתוֹ.
אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, וּמַה הוּא בִנְיָר זֶה, עַד שֶׁהֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי בֶכִי?” אָמַר לָהּ: “הִיא מְאַיֶּמֶת עָלַי בְּמִיתָה וּצְלִיבָה, וְאוֹסֶרֶת עָלַי לִשְׁלֹחַ אֵלֶיהָ מִכְתָּבִים.
וַאֲנִי אִם לֹא אֶשְׁלַח לָהּ מִכְתָּב, טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי.
קְחִי אֵפוֹא אֶת תְּשׁוּבַת מִכְתָּבָהּ, וְהַנִּיחִי לָהּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִיא חֲפֵצָה”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “נִשׁבַּעַת אֲנִי בְחַיֵּי עֲלוּמֶיךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְסַכֶּנֶת אֶת נַפְשִׁי עִמְּךָ, וּמַשִּׂיגָה לְךָ אֶת מְבֻקָּשְׁךָ, וּמֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי כָךְ שֶׁתַּגִּיעַ אֶל מַה שֶּׁבְּדַעְתְּךָ”.
אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “כָּל מַה שֶׁתַּעֲשִׂיהוּ בִשְׁבִילִי, אֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ שָׂכָר בַּעֲדוֹ, וְיִשָּׁקֵל לִזְכוּתֵךְ עַל מֹאזְנַיִךְ, שֶׁכֵּן מֻמְחָה אַתְּ לְסַדֵּר עִנְיָנִים וּבְקִיאָה בְּשַׁעֲרֵי הַתְּכָכִים, וְכָל קָשֶׁה קַל הוּא לָךְ, וֵאלֹהִים הַכֹּל יָכוֹל”.
לָקַח נְיָר וְכָתַב בּוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הִשְׁמִיעַתְנִי מְאַיֶּמֶת עָלַי בְהֶרֶג, אֲנִי הַמִּסְכֵּן,
אַךְ הֶרֶג לִי מָנוֹחַ, וְהַמָּוֶת הֵן בְּגוֹרָל נֶחֱרָץ.
וְאָכֵן
בַּמָּוֶת מוֹעִיל יוֹתֵר לְאוֹהֵב מֵאֲשֶׁר אֲרֻכָּה
חַיָּתוֹ וְהוּא מֻנַּע טוֹב מִמֶּנּוּ וְהוּא מְדֻכָּא.
חֵי-אֱלֹהִים, בְּקְּרוּ יָדִיד מְעַטִּים לוֹ עוֹזְרִים,
כִּי עַבְדְּכֶם אָנִי, וְהָעֶבֶד כָּבוּל בָּאֲסוּרִים.
שָׂרָתִי, רַחֲמִי אוֹתִי בְאַהֲבָתִי לָךְ,
שֶׁכָּל אוֹהֵב בְּנֵי אֲצִילִים לוֹ הַצְּדָקָה לְכָךְ.
פֵּרַק מֵעָלָיו נֵטֶל סִבְלוֹ וּבָכָה, עַד שֶׁבָּכְתָה הַזְּקֵנָה לְבִכְיָתוֹ.
אַחַר-כָּךְ לָקְחָה אֶת הַנְּיָר וְאָמְרָה לוֹ:" תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבִיאָה לִידֵי-כָךְ, שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתֶךָ".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּכָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבִיאָה לִידֵי-כָךְ, שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתְךָ”.
קָמָה וְעָזְבָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ, וְשָׂמָה פָּנֶיהָ אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא.
וְרָאֲתָה שֶׁפָּנֶיהָ נִשְׁתַּנּוּ מִזַּעְמָהּ עַל מִכְתַּב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ.
הוֹשִׁיטָה לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב.
הוֹסִיפָּה עוֹד זַעַם עַל זַעְמָהּ וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ תוֹסִיף עוֹד יוֹתֵר אֵלֵינוּ?” אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה עֵרֶךְ לְכֶלֶב זֶה עַד שֶׁיַּחְשֹׁק בָּךְ?” אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: "לְכִי אֵלָיו וְהַגִּידִי לוֹ: “אִם תִּשְׁלַח מִכְתָּב אַחֲרֵי זֶה, הִיא מַתִּיזָה אֶת רֹאשְׁךָ”.
אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “כִּתְבִי דְבָרִים אֵלֶּה בְּמִכְתָּב, וַאֲנִי לוֹקַחַת עִמִּי אֶת הַמִּכְתָּב, כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל פַּחְדּוֹ”.
לָקְחָה נְיָר וְכָתְבָה בוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי לַאֲשֶׁר לֵב לֹא יָשִׁית לִתְאוּנַת אָסוֹן,
אָכֵן אֵין לְהַשִּׂיג חִבּוּר, לֹא תְּנַצֵּחַ נִצָּחוֹן.
הֲתִתְיַמֵּר, שַׁחְצָן, אֶת סוּהַא לִרְכּשׁ?
הֵן אַתָּה אֶת הַסַּהַר הַמֵּאִיר פָנִים לֹא תִפְגּשׁ.
וְאֵיכָה תְצַפֶּה וּתְקַו אֵלֵינוּ לְקָרְבָה?
אֲשֶׁר תִּזְכֶּה לְחַבֵּק אֶת הַגִּזְרָה הַמְּחֻטָּבָה?
הַנַּח מַטָּרָה זוֹ מִפַּחַד תָּקְפִּי,
יַהֲפֹךְ קָדְקֹד שֵׂיבָה בְּיוֹם זַעְפִּי
קִפְּלָה אֶת הַנְּיָר וּמָסְרָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה.
לָקְחָה אוֹתוֹ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “אַל יַעֲבִיר אֱלֹהִים מֵעָלַי בִּרְכַּת בּוֹאֵךְ”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “קַח תְּשׁוּבַת מִכְתָּבְךָ”.
לָקַח הַנְּיָר וְקָרָא אוֹתוֹ וּבָכָה בְכִי מָר, וְאָמַר: “מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לְמִי שֶׁיַּהַרְגֵנִי עַכְשָׁו, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּיתָה קַלָּה בְעֵינַי מִן הָעִנְיָן שֶׁאֲנִי בוֹ”.
לָקַח דְּיוֹתָה וּנְיָר וְרָשַׁם בֹּו שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מַשְׂאַת-נַפְשִׁי, אַל תַּמְשִׁיכִי לַעֲזֹב וּלְהַקְשׁוֹת לֵב,
בּוֹאִי אֶל אֲשֶׁר יִטְבַּע בְּאַהֲבָתוֹ אֶל הָאוֹהֵב,
וְאַל תְּדַמִּי כִּי עִם קְשִׁי הַלֵּב אוֹסִיף חַיַּי שְׂאֵת,
הִנֵּה נִשְׁמָתִי בִגְלַל רִחוּק הָאֲהוּבָה יוֹצֵאת.
קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “כְּבָר הֶלְאֵיתי אוֹתָךְ לִבְלִי תוֹעֶלֶת”.
וְצִוָּה לְעַזִיז לִמְסֹר לְיָדָהּ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, נְיָר זֶה אֵין הוּא אֶלָּא שֶׁיָּבוֹא בְּעִקְּבוֹתָיו חִבּוּר גָּמוּר אוֹ פֵרוּד גָּמוּר”.
אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, חַי-אֱלֹהִים, אֵינִי מְאַחֶלֶת לְךָ אֶלָּא אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְחֶפְצִי הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֶצְלֶךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה הַיָּרֵחַ בַּעַל הָאוֹרוֹת הַמֵּפִיץ זֹהַר וְהִיא הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְאִם לֹא אֲחַבֵּר אֶתְכֶם, אֵין תּוֹעֶלֶת בְּחַיַּי.
וַהֲרֵי כְּבָר עָבַרְתִּי שְׁנוֹת חַיַּי בְעָרְמָה וּמְזִמָּה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְתִשְׁעִים מִשְּׁנוֹת הַחַיִּים, וְכֵיצַד זֶה לֹא יַעֲלֶה בְיָדִי לְאַגֵּד שְׁנַיִם בַּשְּׂמִיכָה?” נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ, אַחֲרֵי שֶׁהֵנִיחָה דַעְתּוֹ וְהָלְכָה לָהּ.
לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת, עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְהֶחְבִּיאָה לִפְנֵי-כֵן אֶת הַנְּיָר בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ.
כְּשֶׁיָּשְׁבָה אֶצְלָהּ חִכְּכָה בְּרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי, אֶפְשָׁר תּוֹעִילִי לִפְלוֹת אֶת קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתַי, שֶׁזֶּה לִי זְמַן שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ”.
חָשְׂפָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא אֶת מַרְפְּקֶיהָ, וּפָרְעָה אֶת שְׂעָרָה שֶׁל הַזְּקֵנָה וְהָיְתָה פוֹלָה קְוֻצָּתָהּ, נָפַל הַנְּיָר מֵרֹאשָׁהּ.
רָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְאָמְרָה: “מַה הוּא נְיָר זֶה?” אָמְרָה לָהּ: “דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יָשַׁבְתִּי לְיַד חֲנוּת הַסּוֹחֵר וְנֶאֱחַז בִּי נְיָר זֶה, תְּנִי אוֹתוֹ לִי שֶׁאַחֲזִירֶנּוּ לוֹ”.
פָּתְחָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְקָרְאָה אוֹתוֹ וְהֵבִינָה מַה בְּתוֹכוֹ וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “עָרְמָה הִיא זוֹ מֵאִתָּךְ, וְאִלְמָלֵא שֶׁגִּדַּלְתְּ אוֹתִי, הָיִיתִי תוֹקֶפֶת אוֹתָךְ בְּשָׁעָה זוֹ.
וּכְבָר הֵבִיא עָלַי אֱלֹהִים צָרַת סוֹחֵר זֶה, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִמֶּנּוּ בְּעֶטְיֵךְ בָּא לִי.
וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ בָּא אֵלֵינוּ.
שׁוּם אָדָם זוּלָתִי זֶה לֹא הָיָה מַרְהִיב עֹז בְנַפְשׁוֹ כְלַפַּי כָּמוֹהוּ.
וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁיִּתְגַלֶּה עִנְיָנִי, וּבִפְרָט עִם אָדָם שֶׁאֵינוֹ לֹא מִבְּנֵי-עַמִּי וְלֹא מִסּוּגִי”.
פָּנְתָה הַזְּקֵנָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “לֹא יָעֵז אָדָם לְדַבֵּר בָּךְ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה מֵחֲשַׁשׁ זַעֲמֵךְ וּמִפְּנֵי יִרְאַת-הַכָּבוֹד כְּלַפֵּי אָבִיךְ.
וְאֵין לַחֲשֹׁשׁ כְּשֶׁתָּשִׁיבִי לוֹ תְּשׁוּבָה”.
אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, אָכֵן שָׂטָן הוּא זֶה.
כֵּיצַד מַרְהִיב הוּא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִדְבָרִים כְּמוֹ אֵלֶּה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי זַעַם הַשֻּׂלְטָאן, כְּבָר נְבוּכוֹתִי בְעִנְיָנוֹ, שֶׁאִם אֲצַוֶּה לַהֲמִיתוֹ, הֲרֵי אֵין זֹאת נְכוֹחָה.
וְאִם אֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתוֹ, יוֹסִיף לְהָעֵז פָּנָיו”.
אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “כִּתְבִי לוֹ מִכְתָּב, אוּלַי יִקַּח מוּסָר וְיִבְלֹם עַצְמוֹ”.
בִּקְּשָׁה נְיָר וּדְיוֹ וְכָתְבָה לוֹ בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אָרְכָה הַתּוֹכֵחָה, אַךְ הַבַּעֲרוּת לֹא חָדְלָה פַּתּוֹתֶךָ,
וְכַמָּה בִּכְתָב-יָדִי בְּבָתֵּי שִׁיר הֲנִיאוֹתִיךָ.
אַךְ אִם תּוֹסִיף אֶת הָאָסוּר עָלֶיךָ עוֹד חֲמֹד,
הִנֵּה רְצוֹנִי מִמְּךָ, אַל תְּהֵא אֶלָּא מַסְתִּיר סוֹד.
הַסְתֵּר תְּשׁוּקָתְךָ וְאַל תְּפַרְסְמָהּ לְעוֹלָמִים,
אַךְ אִם דָּבָר תְּדַבֵּר, לֹא אֵדַע רַחֲמִים.
וְאִם עַל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ, אַתָּה חוֹזֵר
יְבוֹאֲךָ עוֹרֵב-הַפֵּרוּד מוֹתְךָ יְבַשֵּׂר.
וְכִמְעַט קָט מָוֶת יִשְׂתָּעֵר פֶּתַע עָלֶיךָ,
וּבִקְבוּרָה תַּחַת לָאָרֶץ יִהְיוּ מְגוּרֶיךָ,
וְתַעֲזֹב בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ, הַמְּפֻתֶּה, נִחָמִים
עֲלֵי פֵרוּדְךָ מְקוֹנְנִים כָּל הַיָּמִים.
קִפְּלָה אֶת הַנְּיָר וּמָסְרָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה.
לָקְחָה אוֹתוֹ וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָתְנָה אוֹתוֹ לוֹ.
כְּשֶׁקָּרָא אוֹתוֹ, הִכִּיר שֶׁהִיא קְשַׁת-הַלֵּב וְשֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלֶיהָ.
הִתְלוֹנֵן עַל עִנְיָנוֹ בְאָזְנֵי הַמִּשְׁנֶה לְסַדֵּר עִנְיָנוֹ.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “דַּע שֶׁלֹּא נוֹתַר דָּבָר שֶׁיּוֹעִיל כְּנֶגְדָּהּ אֶלָּא זֶה שֶׁתִּכְתֹּב מִכְתָּב וּתְקַלֵּל אוֹתָהּ בּוֹ”.
אָמַר לוֹ: “אָחִי, עַזִיז, כְּתֹב אַתָּה מִכְתָּב בִּשְׁמִי, כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ”.
לָקַח עַזִיז נְיָר, וְכָתַב בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֱלֹהַי, בְּשֵׁם חֲמֵשֶׁת כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת, הַצִּילֵנִי,
וְזֶה אֲשֶׁר נִפְגַּעְתִּי עַל יָדוֹ, שִׁית בִּיגוֹנִי.
הֵן יָדַעְתָּ מַה בְּיִסּוּרֵי חֵשֶׁק לוֹהֵט אָנִי,
וְאוֹהֲבִי הִקְשָׁה לִבּוֹ לִי וְלֹא יְרַחֲמֵנִי,
וְכַמָּה אֶנְהַג בְּרֹךְ עִמּוֹ בַּאֲשֶׁר נִסַּנִי
וְכַמָּה יִנְהַג בְּעָרִיצוּת בְּחלְשָׁתִי וַעֲשָׁקַנִי.
אֶעֱרֹג מִתְּהוֹמוֹת לֹא לָמוֹ תִכְלָה,
וְלֹא אֶרְאֶה עוֹזֵר לִי, אֵלִי, נָא הַצִּילָה.
וְכַמָּה אֶשְׁאַף לְנִחוּמִים בְּאַהֲבָתָהּ,
וְאֵיכָה אֶתְנַחֵם וְסַבְלָנוּתִי כָּלָתָה?
הוֹי מוֹנֵעַ מִנִּי, בְחֶשְׁקִי, נֹעַם הָאִחוּד, הַאִם
בָטוּחַ אַתָּה מִפְּנֵי פִגְעֵי הַזְּמַן וְעִנּוּיִים?
כְּלוּם אֵין אַתָּה חַי בִּשְׂמָחוֹת, בְּעוֹדִי
בַנֵּכָר בִּגְלָלֵךְ, מִבֵּיתִי וּמוֹלַדְתִּי!
קִפֵּל עַזִיז אֶת הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְ, כְּשֶׁקָרָא אוֹתוֹ מָצָא חֵן בְּעֵינָיו.
סָגַר אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לָזְּקֵנָה.
נָטְלָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לָהּ.
כְּשֶׁקָּרְאָה אוֹתוֹ וְהֵבִינָה פִשְׁרוֹ, זָעֲמָה זַעַם קָשֶׁה וְאָמְרָה: “כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי בְעֶטְיָהּ שֶׁל זְקֵנָה נִתְעָבָה זוֹ הוּא”.
קָרְאָה לַנְּעָרוֹת וְלַסָּרִיסִים וְאָמְרָה: “תִּפְסוּ זְקֵנָה בַּעֲלַת תְּכָכִים זוֹ וְהַכּוּהָ בְנַעֲלֵיכֶם”.
הִמְטִירוּ עָלֶיהָ מַכּוֹת בַּנְּעָלִים עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אָמְרָה לָהּ: “חי-אֱלֹהִים, זְקֵנָה רָעָה, שֶׁאִלּוּלֵא אֶת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָרֵאתִי, הָיִיתִי הוֹרַגְתֵּךְ”.
אָמְרָה לָהֶם: “חִזְרוּ וְהַכּוּהָ שׁוּב”.
הִכּוּהָ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה.
צִוְּתָה אוֹתָם לִגְרֹר אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִיכָה מִחוּץ לַדֶּלֶת.
סְחָבוּהָ עַל פָּנֶיהָ וֶהֱטִילוּהָ לִפְנֵי הַדֶּלֶת.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה קָמָה וְהִתְהַלְּכָה וְיָשְׁבָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ וְהִמְתִּינָה עַד הַבֹּקֶר.
קָמָה וְהָלְכָה עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהוֹדִיעָה לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ.
הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְאָמַר לָהּ:" קָשֶׁה בְעֵינֵינוּ, אִמִּי, מַה שֶּׁאֵרַע לָךְ, וְאוּלָם הַכֹּל הוּא בְדִין שָׁמַיִם וּבִגְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה“.
אָמְרָה לוֹ:” תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין אֲנִי מַרְפָּה מֵהִתְאַמְּצוּתִי עַד שֶׁאֲנִי מְחַבֶּרֶת אוֹתָהּ אִתְּךָ וּמוֹבִיל אוֹתְךָ אֶל אוֹתָהּ מְבִישָׁה שֶׁצָּרְבָה אוֹתִי בְּמַכּוֹת“.
אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:” הַגִּידִי לִי, מַה הִיא סִבַּת מַשְׂטֵמָתָהּ לִגְבָרִים?" אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם חֲלוֹם שֶׁרָאֲתָה, שֶׁחִיֵּב אוֹתָהּ לְכָךְ”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא אוֹתוֹ חֲלוֹם?” אָמְרָה לוֹ: "יְשֵׁנָה הָיְתָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה וְרָאֲתָה צַיָּד שֶׁהִצִּיג פַּח עַל הָאָרץ וּפִזֵּר מִסָּבִיב לוֹ חִטָּה.
אַחַר-כָךְ יָשַׁב בְקִרְבָתוֹ.
וְלֹא נִשְׁאַר אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת שֶׁלֹּא בָּא אֶל אוֹתוֹ פַּח.
רָאֲתָה בֵין הָעוֹפוֹת שְׁתֵּי יוֹנִים זָכָר וּנְקֵבָה.
וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה הַנְּקֵבָה מִסְתַּכֶּלֶת בַּפָּח, נֶאֱחַז הַזָּכָר בְּרַגְלוֹ בַּפָּח, וְהִתְחִיל מְפַרְפֵּר.
נִבְהֲלוּ כָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם.
וְאוּלָם הַנְּקֵבָה הָיְתָה מְרַפְרֶפֶת רַפְרֵף וָשׁוֹב מֵעַל לַזָּכָר.
נִגְּשָׁה אֶל הַפַּח, כְּשֶׁהַצַּיָּד מַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ, וְהָיְתָה נוֹקֶרֶת אֶת עֵין הַפַּח, שֶׁבְּתוֹכָהּ רֶגֶל הַזָּכָר וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ בְּמַקּוֹרָהּ, עַד שֶׁחִלְּצָה אֶת רַגְלוֹ מִן הַפַּח.
עָפוּ הוּא וְהִיא.
אַחַר-כָּךְ בָּא הַצַּיָּד וְתִקֵּן אֶת הַפַּח וְיָשַׁב בְּרִחוּק מָקוֹם מִמֶּנּוּ.
לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה, עַד שֶׁיָּרְדוּ הָעוֹפוֹת, וְנֶאֶחְזָה הַנְּקֵבָה בַפָּח.
בָּרְחוּ מִמֶּנּוּ כָּל הָעוֹפוֹת וּבְתוֹכָם הָעוֹף הַזֶּה, הַזָּכָר, וְלֹא חָזַר אֶל בַּת-זוּגוֹ.
בָּא הַצַּיָּד וְנָטַל אֶת הַיּוֹנָה הַנְּקֵבָה וְזָבַח אוֹתָהּ.
הֵקִיצָה נִפְחֶדֶת מֵחֲלוֹמָהּ וְאָמְרָה: “כָּל זָכָר הוּא כָּךְ, אֵין בּוֹ טוֹב.
וְהַגְּבָרִים כֻּלָּם אֵין בָּהֶם טוֹב לַנָּשִׁים”.
כְּשֶׁגָּמְרָה הַזְּקֵנָה אֶת סִפּוּרָהּ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ, אָמַר לָהּ: “חָפֵץ אֲנִי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ מֶבָּט אֶחָד, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה בְכָךְ מוֹתִי.
מִצְאִי לִי תַּחְבּוּלָה שֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ”.
אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שֶׁגַּן יֵשׁ לָהּ מִתַּחַת לְאַרְמוֹנָה, וְהוּא בְּתָכְנִית טִיּוּלָהּ, וְהִיא יוֹצֵאת אֵלָיו אַחַת לַחֹדֶשׁ בְּדֶרֶךְ שַׁעַר נִסְתָּר וְשׁוֹהָה בוֹ עֲשָׂרָה יָמִים.
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן צֵאתָהּ לְטִיּוּל וּתְבַקֵּשׁ לָצֵאת, אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאוֹדִיעֲךָ כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא וְתִקָּרֶה אֵלֶיהָ, וְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹב אֶת הַגַּן מִיָּד.
אֶפְשָׁר שֶׁכְּשֶׁתִּרְאֶה אֶת יָפְיְךָ וְחִנְּךָ יִדְבַּק לִבָּהּ לְאַהֲבָה אוֹתְךָ, שֶׁכֵּן הָאַהֲבָה הִיא הַחֲשׁוּבָה בְּסִבּוֹת הַהִתְחַבְּרוּת”.
אָמַר לָהּ: “שַׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
קָם מִן הַחֲנוּת הוּא וְעַזִיז וְלָקְחוּ אִתָּם אֶת הַזְּקֵנָה וְהָלְכוּ לְבֵיתָם, וְנָתְנוּ לָהּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ.
אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אֵין לִי עוֹד חֵפֶץ בַּחֲנוּת, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר מִלֵּאתִי מַטְּרָתִי בָהּ, וַהֲרֵינִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ עִם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, עַל שֶׁיָּצָאתָ עִמִּי לַנֵּכָר וְעָזַבְתָּ אֶת מוֹלַדְתְּךָ”.
קַבֵּל זֹאת מִמֶּנִּי עַזִיז.
יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לְשׂוֹחֵחַ.
וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ שׁוֹאֵל אוֹתוֹ עַל הַמּוּזָרוּת שֶׁבִּמְאֹרְעוֹת חַיָּיו, וְסִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ.
אַחַר-כָּךְ נִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁנֶה, וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁהֶחְלִיט תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לָהֶם: “קוּמוּ וְנֵלֵךְ אֶל הַגָּן”.
לָבַשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת הַמְּפֹאָר מִמַּה שֶׁאֶצְלוֹ, וְיָצְאוּ וּמֵאַחֲרֵיהֶם שְׁלשָׁה מַמְלוּכִּים, וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לַגָּן.
רָאוּ אוֹתוֹ רַב-הָעֵצִים בְּשִׁפְעַת נְהָרוֹת, וְרָאוּ אֶת הַמְּפַקֵּחַ יוֹשֵׁב עַל הַשַּׁעַר.
נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהֶם שָׁלוֹם.
הוֹשִׁיט לוֹ הַמִּשְׁנֶה מֵאָה דִינָר וְאָמַר: “מִשְׁתּוֹקֵק אָנֹכִי שֶׁתִּקַּח מָעוֹת-קְטַנּוֹת אֵלּוּ וְתִקְנֶה לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ, שֶׁאָנוּ נָכְרִים, וְעִמִּי אֵלֶּה הַיְּלָדִים וְחָפֵץ הָיִיתִי לְטַיֵּל אִתָּם”.
לָקַח הַגַּנָּן אֶת הַדִּינָרִים וְאָמַר לָהֶם: “הִכָּנְסוּ וְטַיְּלוּ, שֶׁהֲרֵי כֻּלּוֹ שֶׁלָּכֶם הוּא, וּשְׁבוּ עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא לָכֶם מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ”.
שָׂם פָּנָיו לַשּׁוּק, וְנִכְנְסוּ הַמִּשְׁנֶה וְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז לְתוֹךְ הַגַּן, אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הַגַּנָּן לַשּׁוּק.
אַחֲרֵי שָׁעָה חָזַר וְעִמּוֹ גְדִי צָלוּי.
הִנִּיחוֹ לִפְנֵיהֶם וְאָכְלוּ וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “סַפֵּר לִי עַל דְּבַר גַּן זֶה, שֶׁלְּךָ הוּא אוֹ שָׂכַרְתָּ אוֹתוֹ?” אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין הוּא שֶׁלִּי.
וְאוּלָם הוּא לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כַּמָּה שָׂכָר לְךָ בְכָל חֹדֶשׁ?” אָמַר לוֹ: “דִּינָר אֶחָד, וְלֹא כְלוּם זוּלַת זֶה”.
הִתְבּוֹנֵן הַמִּשְׁנֶה בַגַּן, וְרָאָה שָׁם אַרְמוֹן נִשָּׂא, אֶלָּא שֶׁהוּא יָשָׁן נוֹשָׁן.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “זָקֵן, חָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת כָּאן מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי לְזִכָּרוֹן”.
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “וּמַה הוּא שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִן הַטּוֹב?” אָמַר לוֹ: “קַח שְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר אֵלֶּה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דְּבַר הַזָּהָב, אָמַר: “אֲדוֹנִי, מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֲשֵׂה”.
נָטַל אֶת הַדִּינָרִים וְאָמַר לוֹ: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה בַמָּקוֹם הַזֶּה דָּבָר טוֹב”.
יָצְאוּ מֵאֶצְלוֹ וְהָלְכוּ לְבֵיתָם וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
לַמָּחֳרָת הֵבִיא הַמִּשְׁנֶה סַיָּד וְחָרַשׁ-פִּתּוּחִים וְצוֹרֵף בַּכֶּסֶף מְצֻיָּנִים, וְהֵבִיא אוֹתָם לַגַּן וְצִוָּם לְסַיֵּד אוֹתוֹ אַרְמוֹן וּלְפָאֵר אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי פִּתּוּחִים.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַזָּהָב וְצֶבַע תְּכֵלֶת-הָרָקִיעַ, וְאָמַר לְחָרַש-הַפִּתּוּחִים: “צַיֵּר בַּחֲזִית אַרְמוֹן זֶה צוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם צַיָּד, כְּשֶׁהֶעֱמִיד פַּח וּכְבָר נִכְנְסוּ עוֹפוֹת לְתוֹכוֹ וְאַחַר-כָּךְ יוֹנָה שֶׁנֶּאֶחְזָה בְמַקּוֹרָהּ בְּעֵינֵי הַפָּח”.
כְּשֶׁפִּתַּח הֶחָרָשׁ מִצַּד אֶחָד וְגָמַר, אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “פַּתַּח בַּצַּד מִמּוּל הַתְּמוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, וּפַתַּח דְּמוּת הַיּוֹנָה בַּפַּח, כְּשֶׁהַצַּיָּד תָּפַס אוֹתָהּ וּמַנִיחַ הַסַּכִּין בְּצַוָּארָה.
וּפַתַּח בַּצַּד הַשְּׁלִישִׁי דְמוּתוֹ שֶׁל עוֹף דּוֹרֵס גָּדוֹל שֶׁכְּבָר צָד אֶת הַיּוֹנָה הַזָּכָר וְתָקַע בּוֹ צִפָּרְנָיו”.
עָשָׂה כָּךְ.
כְּשֶׁגָּמַר וּמִלֵּא פְקֻדּוֹת הַמִּשְׁנֶה כְּפִי שֶׁפָּקַד עָלָיו, נִפְרְדוּ מֵהַגַּנָּן וְהָלְכוּ לִמְעוֹנָם וְיָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ.
אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אָחִי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת, אֵשׁ לוֹהֶטֶת בִּלְבָבִי”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִנְעִים עַזִיז זְמִירוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כָּל אֲשֶׁר אוֹהֲבִים מִשִּׁבְרוֹן לֵב סָבָלוּ
נָשָׂאתִי יְחִידִי עֲדֵי כֹחוֹת סִבְלִי כָּשָׁלוּ.
וְאִם מְקוֹר-מַשְׁקֶה תְבַקֵּשׁ, הִנֵּה מִדְּמָעַי עָבָרוּ,
יַמֵּי-דֶמַע לַיּוֹרְדִים לְהַשְׁקוֹת וְגָבָרוּ.
וְאִם רְאוֹת תְּבַקֵּשׁ, בָּאוֹהֲבִים מַה פָּעֲלָה
יַד הַחֵשֶׁק, הִנֵּה אֶל גֵוִי נָא הִסְתַּכְּלָה.
זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֲשֶׁר צַוַּאר עֳפָרִים וְעֵינֵי אַיָּלִים לֹא אָהֵב,
וְהִתְיַמֵּר לָדַעַת תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם, כִּזֵּב.
כִּי אָכֵן בָּאַהֲבָה אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעַ אֵלָיו
מִן הַבְּרִיּוֹת, בִּלְתִּי אִם זֶה אֲשֶׁר אָהַב.
אַל נָא אֵל מִלִּבִּי עֹז אַהֲבָה יָסִיר
לַאֲשֶׁר חָשַׁקְתִּי, וְלֹא מֵעֵינַי נְדוּדֵי שֵׁנָה יַעֲבִיר.
אַחַר כָּךְ הִנְעִים זְמִירוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּעִקָּרֵי תוֹרָתוֹ סוֹבֵר אִבֵּן סִינָא,
לָחֳלִי אַהֲבָה מַרְפֵּא בְּמַנְגִּינָה,
וּבְדֶבֶק עִם נַעֲרָה מִסּוּגָהּ נִתָּן,
וּבְמַמְתַּקִּים וּבְמַשְׁקָאוֹת וּבְגַן.
וָאֶתְרוֹעֵעַ לְזוּלָתֵךְ לִי לְרִפְאוּת,
וַיִּהְיוּ בְעֶזְרִי הַיְּכֹלֶת וְהָאֶפְשָׁרוּת –
וָאֵדַע, אַךְ חֹלִי מְמִיתָה הָאַהֲבָה,
וּתְרוּפַת אִבְּן סִינָא אַךְ הֶבֶל בָּהּ.
כְּשֶׁגָּמַר עַזִיז אֶת שִׁירוֹ, הִתַּפֵּלא תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל צַחוּת לְשׁוֹנוֹ וִיפִי הַרְצָאָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר הֶעֱבַרְתָּ מֵעָלַי מִקְצָת מִמַּה שֶּׁהָיָה בִּי”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אָכֵן יָדְעוּ הַקַּדְמוֹנִים דְּבָרִים בָּם קְסָמִים”.
אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: "אִם בְּדַעְתְּךָ מַשֶּׁהוּ מִמִּין זֶה, הַשְׁמִיעֵנִי מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְזִכְרוֹנְךָ מִן הַשִּׁיר הֶעָדִין הַזֶּה, וְהַשִּׂיחָה הַנַּעֲלָה.
הִנְעִים זְמִירוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
דּוֹמֶה הָיִיתִי כִּי יְדִידוּתֵךְ תֵּרָכֵשׁ
בְּהוֹן עָתָק, וּבְמַתְּנוֹת יְקָר תִּכָּבֵשׁ.
וָאֶחְשֹׁב נִבְעָר, כִּי אַהֲבָתֵךְ נְקַלָּה –
מָסְרוּ הַיְּקָרוֹת בַּנְּפָשׁוֹת נַפְשָׁם בִּגְלָלָהּ,
עֲדֵי רְאִיתִיךְ בּוֹחֶרֶת וּמְיַחֶדֶת אַתְּ
לַאֲשֶׁר אַהַבְתִּיו לְבַד כָּל חֵן וּמַתָּת,
וָאֵדַע כִּי לֹא בְעָרְמָה תֵּרָכְשִׁי,
וָאָכֹף תַּחַת קֶפֶל כַּנְפִי אֶת רֹאשִׁי.
וָאָשִׁית בְּקֵן הַחֵשֶׁק מוֹשָׁבִי,
בּוֹ שַׁחֲרִי עַד נֶצַח וְעַרְבִּי.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה.
וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַזְּקֵנָה, הֲרֵי פָרְשָׁה לָהּ לְבֵיתָהּ.
הִשְׁתּוֹקְקָה בַת-הַמֶּלֶךְ לְטַיֵּל בַּגַּן, וְאַחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה יוֹצֵאת אֶלָּא עִם הַזְּקֵנָה, שָׁלְחָה אֵלֶיהָ וְהִשְׁלִימָה עִמָּהּ, וּפִיְּסָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה: “רְצוֹנִי לָצֵאת לַגַּן לִסְכּוֹת בְּעֵצָיו וּפֵרוֹתָיו וּלְהַרְחִיב לִבִּי בִפְרָחָיו”.
אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה, וְאוּלָם חֲפֵצָה אֲנִי לֵילֵךְ לְבֵיתִי וּלִלְבֹּשׁ אֶת בְּגָדַי וְאָבוֹא אֶצְלֵךְ”.
אָמְרָה לָהּ: “לְכִי וְאַל תִּתְמַהְמְהִי”.
יָצְאָה הַזְּקֵנָה מֵאֶצְלָה וְהָלְכָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “הָכֵן עַצְמְךָ וּלְבַשׁ אֶת הַמְּפֹאָרִים בִּבְגָדֶיךָ וְלֵךְ לַגַּן, וְהִכָּנֵס אֶל הַגַּנָּן וְתֵן לוֹ שָׁלוֹם, אַחַר-כָּךְ תִּתְחַבֵּא בַגָּן”.
אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי, וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
מָסְרָה לוֹ סִימָן, וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא.
וְאַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה קָם הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז וְהִלְבִּישׁוּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְּפֹאָרִים בְּבִגְדֵי הַמְּלָכִים, שָׁוֶה חֲמֶשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וְחָגְרוּ אוֹתוֹ בַּחֲגוֹרַת זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְמַתָּכוֹת רַבּוֹת הַמְּחִיר, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַגָּן.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל שַׁעַר הַגָּן, מָצְאוּ אֶת הַמְּפַקֵּחַ יוֹשֵׁב שָׁם.
כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנָּסִיךְ קָם וְעָמַד לְפָנָיו עַל רַגְלָיו וְקִדֵּם אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וִיקָר וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר וְאָמַר לוֹ:“הִכָּנֵס וְטַיֵּל לְךָ בַּגָּן”.
וְלֹא יָדַע הַגַּנָּן, שֶׁבַּת-הַמֶּלֶךְ תִּכָּנֵס בְּאוֹתוֹ יוֹם.
כְּשֶׁנִּכְנַס תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לֹא שָׁהָה שָׁעָה אַחַת בְּעֵרֶךְ עַד שֶׁנִּשְׁמַע שָׁאוֹן, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וּכְבָר יָצְאוּ הַסָּרִיסִים וְהַנְּעָרוֹת מִן הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמְּפַקֵּחַ, הָלַךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל-דְּבַר בּוֹאָהּ, וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לַּעֲשׂוֹת? הֲרֵי כְבָר בָּאָה בַת-הַמֶּלֶךְ הַגְּבִירָה דֻנְיָא”.
אָמַר לוֹ:“אֵין לְךָ לַחֲשֹׁשׁ כָּל עִקָּר, שֶׁכֵּן אֶתְחַבֵּא בְּאַחַד מְקוֹמוֹת הַגָּן”.
צִוָּהוּ הַגַּנָּן לְהִסְתַּתֵּר תַּכְלִית הַהִסְתַּתְּרוּת, וַעֲזָבוֹ וְהָלַךְ.
כְּשֶׁנִּכְנְסָה בַת-הַמֶּלֶךְ הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ וְהַזְּקֵנָה לַגָּן, אָמְרָה הַזְּקֵנָה בְלִבָּהּ: “אִם יִהְיוּ הַסָּרִיסִים עִמָּנוּ, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים מַטְּרָתֵנוּ”.
אָמְרָה לְבֶת-הַמֶּלֶךְ: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי אַגִּיד לָךְ דָּבָר שֶׁיִּגְרֹם לָךְ נַחַת-רוּחַ”.
אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “הַגִּידִי, מַה שֶּׁאִתָּךְ”.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, סָרִיסִים אֵלֶּה אֵין לָךְ צֹרֶךְ בָּהֶם בְּשָׁעָה זוֹ, וְלֹא יִרְחַב לְלִבֵּךְ כָּל עוֹד הֵם עִמָּנוּ, פַּטְּרִי אוֹתָם וְיִסַּתְּלקּו מֵעָלֵינוּ”.
אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”.
פִּטְּרָה אוֹתָם מֵאֶצְלָה.
אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט הִתְחִילָה לְהִתְהַלֵּךְ, וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ מִסְתַּכֵּל בָּהּ וּבְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בְכָךְ.
וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ הָיָה מִתְעַלֵּף מִמַּה שֶּׁרָאָה מִיֹּפְיָהּ הַמֻּפְלָג.
הָיְתָה הַזְּקֵנָה גוֹנֶבֶת לִבָּהּ בְּדִבּוּרִים, עַד שֶׁהִגִּיעָה לָאַרְמוֹן, שֶׁצִּוָּה הַמִּשְׁנֶה לְפַתֵּחַ בּוֹ פִּתּוּחִים.
נִכְנְסָה לָאַרְמוֹן וְהִסְתַּכְּלָה בַפִּתּוּחִים, וְרָאֲתָה צוּרַת הָעוֹפוֹת וְהַצַּיָּד וְהַיּוֹנָה, וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה תֵּאוּרוֹ שֶׁרָאִיתִי בַחֲלוֹם”.
הָיְתָה מִסְתַּכֶּלֶת בְּצוּרוֹת הָעוֹפוֹת וְהַצַּיָּד וְהַפַּח, וְתָמְהָה וְאָמְרָה: “אוֹמַנְתִּי, טִינָא הָיִיתִי שׁוֹמֶרֶת בְּלִבִּי לַגְּבָרִים וְשׂוֹטֶמֶת אוֹתָם, וְאוּלָם הִתְבּוֹנְנִי לַצַּיָּד, כֵּיצַד זָבַח אֶת הָעוֹף הַנְּקֵבָה, וְנִצַּל הַזָּכָר וּבִקֵּשׁ לָבוֹא אֶל הַנְּקֵבָה וּלְהַצִּילָהּ, וְקִדֵּם אוֹתוֹ הָעוֹף הַדּוֹרֵס וּטְרָפוֹ”.
הֶעֱמִידָה הַזְּקֵנָה פָנִים, כְּאִלּוּ נִבְעָרָה הִיא מֵהָבִין אֶת דְּבָרֶיהָ וְהֶעֱסִיקָה אוֹתָהּ בְּסִפּוּר, עַד שֶׁקָּרְבוּ לַמָּקוֹם שֶׁהִסְתַּתֵּר בּוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ.
רָמְזָה לוֹ הַזְּקֵנָה שֶׁיְּהֵא מְהַלֵּךְ מִתַּחַת לְחַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן.
וּבְעוֹד הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְכָךְ, נָפַל מַבָּט מִמֶּנָּה וְרָאֲתָה אוֹתוֹ.
הִתְבּוֹנְנָה לְיָפְיוֹ וּלְקוֹמָתוֹ וְגִזְרַת גֵּווֹ הַמְּחֻטָּב וְאָמְרָה: “אוֹמַנְתִּי, בָּחוּר יָפֶה זֶה מֵהֵיכָן הוּא?” אָמְרָה לָהּ:" אֵינִי יוֹדַעַת, אֶלָּא שֶׁסּוֹבֶרֶת אֲנִי, שֶׁבֶּן מֶלֶךְ עָצוּם הוּא, שֶׁכֵּן הִשִּׂיג מִן הַיֹּפִי עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וּמִן הַחֵן עַד תַּכְלִיתוֹ".
חָמְדָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וּפֻתְּחוּ חַרְצֻבּוֹת הַקֶּסֶם, וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ עַל-יְדֵי יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְקוֹמָתוֹ וְגִזְרָתוֹ.
הִתְעוֹרְרָה בָּהּ הַתְּשׁוּקָה וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “עֶלֶם זֶה, כַּמָּה יָפֶה הוּא?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, גְּבִרְתִּי”.
רָמְזָה הַזְּקֵנָה לְבֶן-הַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ.
וּכְבָר נִתְלַקְּחָה בוֹ אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסְפוּ בוֹ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן.
הָלַךְ וְנִפְרַד מֵהַמְּפַקֵּד וְחָזַר לְבֵיתוֹ, וְלֹא מָרָה אֶת פִּי הַזְּקֵנָה.
סִפֵּר לַמִּשְׁנֶה וּלְעַזִיז, שֶׁהַזְּקֵנָה רָמְזָה לוֹ לְהִסְתַּלֵּק.
בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “אִלְמָלֵא שֶׁיָּדְעָה הַזְּקֵנָה שֶׁבַּחֲזָרָתְךָ טוֹבָה, לֹא הָיְתָה רוֹמֶזֶת לְךָ בָּזֶה”.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא, הִנֵּה גָבְרָה עָלֶיהָ הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסְפוּ בָהּ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “אֲנִי אֵינִי יוֹדַעַת דֶּרֶךְ לְהִפָּגֵשׁ עִם בָּחוּר זֶה אֶלָּא עַל יָדֵךְ”.
אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחֲסִי מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָאָרוּר.
הֲרֵי אַתְּ אֵינֶךְ רוֹצָה בִגְבָרִים, וְכֵיצַד זֶה נִכְנָס חֵשֶׁק אֵימִים בָּךְ? וְאוּלָם, חֵי-אֱלֹהִים, לֹא יִצְלַח לַעֲלוּמַיִךְ אֶלָּא הוּא”.
אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “אוֹמַנְתִּי, סַדְּרִי שֶׁאֶפָּגֵשׁ עִמּוֹ וְלָךְ אֶצְלִי אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ מַלְכוּת בְּאֶלֶף דִּינָר, וְאִם אֵין אַתְּ מְסַדֶּרֶת שֶׁאַגִּיעַ אֵלָיו, מֵתָה אָנֹכִי בְּאֵין סָפֵק”.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “אֶתְּ לְכִי אֶל אַרְמוֹנֵךְ, וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לִפְגִישַׁתְכֶם וְאֶתֵּן אֶת נַפְשִׁי לְמַלֵּא רְצוֹן שְׁנֵיכֶם”.
פָּנְתָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְהָלְכָה לְאַרְמוֹנָהּ, וְשָׂמָה הַזְּקֵנָה פָנֶיהָ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָהּ עַל רַגְלָיו וְקִדֵּם פָּנֶיהָ בְכָבוֹד וִיקָר וְהוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ.
אָמְרָה לוֹ: “הַהַתְחָלָה כְבָר עָלְתָה יָפֶה”.
וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם הַגְּבִירָה דֻנְיָא.
אָמַר לָהּ: “מָתַי תְּהֵא הַפְּגִישָׁה?” אָמְרָה לוֹ: “לְמָחָר”.
נָתַן לָהּ אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ בְּאֶלֶף דִּינָר.
נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לָהּ, וְלֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת, עַד שֶׁנִּכְנְסָה לַגְּבִירָה דֻנְיָא.
אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, מַה אִתָּךְ יְדִיעָה עַל-דְּבַר הֶחָבִיב?” אָמְרָה לָהּ: “כְּבָר יָדַעְתִּי מְקוֹמוֹ, וּלְמָחָר אֶהְיֶה עִמּוֹ אֶצְלֵךְ”.
שָׂמְחָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְכָךְ, וְנָתְנָה לָהּ אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ בְּאֶלֶף דִּינָר.
נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לָהּ לְבֵיתָהּ וְלָנָה בוֹ עַד לַבֹּקֶר.
אַחַר כָּךְ יָצְאָה וְהָלְכָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ לְבוּשׁ שֶׁל נָשִׁים, וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי וְהִתְנוֹעֵעַ בִצְעָדֶיךָ וְאַל תְּמַהֵר בַּהֲלִיכָתְךָ, וְאַל תִּשְׁעֶה אֶל מִי שֶׁיְּדַבֵּר אֵלֶיךָ”.
אַחֲרֵי שֶׁצִּוְּתָה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל-כָּךְ, יָצְאָה, וְיָצָא אַחֲרֶיהָ, כְּשֶׁהוּא בִדְמוּת הַנָּשִׁים, וְהָיְתָה מוֹרָה אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִבָּהֵל.
לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת וְהוּא אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן.
נִכְנְסָה וְהוּא בְעִקְבוֹתֶיהָ.
וְהָיְתָה פּוֹלֶשֶׁת בִּשְׁעָרִים וּבְמִסְדְּרוֹנִים עַד שֶׁעָבְרָה עִמּוֹ שִׁבְעָה שְׁעָרִים.
כְּשֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי, אָמְרָה לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "חַזֵּק לִבְּךָ וּכְשֶׁאֶצְעַק עָלֶיךָ וְאֹמַר: “נַעֲרָה, עִבְרִי, אַל תִּשְׁהֶה, אֶלָּא קְפֹץ לִשְׂמֹאל.
וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לַמִּסְדְּרוֹן הִתְבּוֹנֵן לִשְׂמֹאלְךָ לְאוּלָם וּדְלָתוֹת בּוֹ.
תִּמְנֶה חָמֵשׁ דְּלָתוֹת וְהִכָּנֵס בַּדֶּלֶת הַשִּׁשִּׁית, שֶׁמְּבֻקָּשְׁךָ בוֹ”.
אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “וְאַתְּ לְאָן תֵּלְכִי”.
אָמְרָה לוֹ: “אֵלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁאֶתְמַהְמֵהַּ וַאֲדַבֵּר עִם רַב-הַסָּרִיסִים”.
הָלְכָה וְהוּא אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר שֶׁבּוֹ רַב-הַסָּרִיסִים, רָאָה עִמָּהּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּצוּרַת נַעֲרָה.
אָמַר לָהּ: “מָה עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ שֶׁעִמָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “נַעֲרָה הִיא שֶׁשָּׁמְעָה עָלֶיהָ הַגְּבִירָה דֻנְיָא שֶׁהִיא מְבִינָה בַעֲבוֹדוֹת, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִקְנוֹתָהּ”.
אָמַר לָהּ רַב-הַסָּרִיסִים: “אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא נַעֲרָה וְלֹא זוּלָתָהּ, וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם עַד שֶׁאֶבְדְּקֶנּוּ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשּׁה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשּׁוֹמֵר הַסַּף אָמַר לַזְּקֵנָה: “אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא נַעֲרָה וְלֹא זוּלָתָהּ, וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם עַד שֶׁאֶבְדְּקֶנּוּ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ”.
אָמַרָה לוֹ הַזְּקֵנָה, וּכְבָר הֶרְאֲתָה כַעַס: “אֲנִי מַכִּירָה אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה בַּר-דַּעַת וּבֶן-תַּרְבּוּת.
וְאִם נִשְׁתַּנָּה מַצָּבְךָ, הֲרֵינִי לְהוֹדִיעַ לַגְּבִירָה עַל כָּךְ, ואַגִּיד לָהּ שֶׁאַתָּה עִכַּבְתָּ אֶת הַנְּעָרָה”.
צָעֲקָה עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “עִבְרִי, נַעֲרָה”.
נִזְדָּרֵז וְעָבַר מִיָּד אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתוֹ.
שָׁתַק הַסָּרִיס וְלֹא דִבֵּר דָּבָר.
מָנָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ חָמֵשׁ דְּלָתוֹת וְנִכְנַס בַּדֶּלֶת הַשִּׁשִּׁית, וּמָצָא אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא עוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה לוֹ.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הִכִּירַתְהוּ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ.
נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם הַזְּקֵנָה, וּמָצְאָה קֹדֶם לָכֵן תַחְבּוּלָה לְסַלֵּק אֶת הַמְּשָׁרְתוֹת.
אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא לַזְּקֵנָה: “הֱיִי אַתְּ הַשּׁוֹעֶרֶת”.
הִתְיַחֲדוּ הִיא וְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ, וְלֹא פָסְקוּ מֵאַמֵּץ זֶה אֶת זוֹ וּמֵהִתְחַבֵּק וּמֵהִסְתַּבֵּךְ שׁוֹק בְּשׁוֹק עַד עֲלוֹת הַשַּחַר.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצְאָה וְנַעֲלָה עָלָיו אֶת הַדֶּלֶת, וְנִכְנְסָה לְחֶדֶר, וְנְכְנָסה לְחֶדֶר פְּנִימִי אַחֵר וְיָשְׁבָה כְּמִנְהָגָהּ.
בָּאוּ אֵלֶיהָ הַנְּעָרוֹת וּמִלְּאָה בַּקָּשׁוֹתֵיהֶן, וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אִתָּן.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַנְּעָרוֹת:” עַכְשָׁו צְאֶינָה מֵעַל-פָּנַי, שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לָנוּחַ לְבַדִּי".
יָצְאוּ הַנְּעָרוֹת מֵאֶצְלָהּ.
וְחָזְרָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, בָּאָה הַזְּקֵנָה אֶל שְׁנֵיהֶם וְעִמָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכְלוּ, וְנִגְּשׁוּ לְהִתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר.
וְסָגְרָה עַל שְׁנֵיהֶם אֶת הַדֶּלֶת כְּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ זְמַן חֹדֶשׁ תָּמִים.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא.
אוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה וְעַזְיז, הִנֵּה כְּשֶׁהָלַךְ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְאַרְמוֹן בַּת הַמֶּלֶךְ, וְשָׁהָה בוֹ כָל אוֹתוֹ זְמַן, חָשְׁבוּ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִתּוֹכוֹ, וְשֶׁבְּוַדַּאי נִשְׁמָד.
אָמַר עַזִיז לַמִּשְׁנֶה: “אָבִי, מַה תַּעֲשֶׂה?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, עִנְיָן קָשֶׁה הוּא זֶה, וְאִם אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֶל אָבִיו וּמוֹדִיעִים לוֹ, יִתְלוֹנֵן עָלֵינוּ עַל כָּךְ”.
הִתְכּוֹנְנוּ תֵכֶּף וּמִיָּד וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הָאָרֶץ הַיְּרוֹקָה וְאֶל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים וְכִסֵּא מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, נָסְעוּ וְעָבְרוּ בַּעֲמָקִים לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנוֹ, וּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְאַרְמוֹן בַּת הַמֶּלֶךְ, לֹא נוֹדַע לָהֶם עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִסְעַר וְיָצָא מִכֵּלָיו, וְגָבְרָה עָלָיו חֲרָטָתוֹ, וְצִוָּה לְהַכְרִיז בְּמַמְלַכְתּוֹ עַל מִלְחֶמֶת-מִצְוָה.
צָבְאוּ הַצָּבָא מִחוּץ לְעִירוֹ וְנָטָה לָהֶם אֶת הָאֹהָלִים, וְיָשַׁב בְּאָהֳלוֹ הַגָּדוֹל עַד שֶׁנִּתְכַּנְסוּ הַגְּיָסוֹת מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ.
וְהָיוּ נְתִינָיו אוֹהֲבִים אוֹתוֹ בִגְלַל רֹב יָשְׁרוֹ וַעֲשׂוֹתוֹ הַטּוֹב.
נָסַע עִם צָבָא, שֶׁסָּתַם אֶת הָאֹפֶק מִהְיוֹתוֹ רַב, וְשָׂם אֶת פָּנָיו לְחַפֵּשׂ אֶת בְּנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא, הִנֵּה נִשְׁאֲרוּ בְמַצָּבָם חֲצִי שָׁנָה, כְּשֶׁהֵם מוֹסִיפִים כָּל יוֹם אַהֲבָה זֶה לְזוֹ.
וְגָבְרוּ עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִים וְעָצְמַת-הַחֵשֶׁק וְהַתְּשׁוּקָה, עַד שֶׁהִבִּיעַ לָהּ מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ בְּלָשׁוֹן נִמְלֶצֶת וְאָמַר לָהּ: “דְּעִי, אֲהוּבַת הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹהֶה אֶצְלֵךְ, אֲנִי מוֹסִיף כִּסּוּפִים וְחֵשֶׁק-עָצוּם וּתְשׁוּקָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִשַּׂגְתִּי אֶת חֶפְצִי כֻלּוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: “מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, אוֹר-עֵינַי וּפְרִי לְבָבִי? אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה זוּלַת הָאִמּוּץ וְהַחִבּוּק וְהַגִּפּוּף וְהִסְתַּבְּכוּת שׁוֹק בְּשׁוֹק, עֲשֵׂה מַה שֶּׁיְּרַצֶּה אוֹתְךָ, שֶׁאֵין לֵאלֹהִים מִי שֶׁהוּא שֻׁתָּף בָּנוּ”.
אָמַר לָהּ: “אֵין חֶפְצִי בְכָךְ, וְאוּלָם חֶפְצִי הוּא לְהַגִּיד לָךְ אֶת הָאֱמֶת עַל אוֹדוֹתַי.
דְּעִי שֶׁאֵין אֲנִי סוֹחֵר אֶלָּא מֶלֶךְ בֶּן-מֶלֶךְ, וְשֵׁם אָבִי הַמֶּלֶךְ הֶעָצוּם סֻלַיְמָאן שָׁאח, שֶׁשָּׁלַח אֶת הַמִּשְׁנֶה שָׁלִיחַ אֶל אָבִיךְ לְבַקְּשׁוֹ לָתֵת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ הַדָּבָר לֹא נִתְרַצֵּית”, – סִפֵּר לָהּ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת – “וְעַכְשָׁו חָפֵץ אֲנִי לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת אֶל אָבִי, שֶׁיִּשְׁלַח שָׁלִיחַ אֶל אָבִיךְ לְבַקְּשׁוֹ לָתֵת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה, וְיָנוּחַ לָנוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלֶּה שָׂמְחָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה, עַל שֶׁהוּא לְפִי כְבוֹדָהּ.
לָנוּ בְהֶסְכֵּם זֶה.
וְקָרָה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁגָּבְרָה הַשֵּׁנָה עֲלֵיהֶם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִשְּׁאָר הַלֵּילוֹת, וְשָׁהוּ עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ.
וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּנְסִיכֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ לְפָּנָיו.
נִכְנַס אֵלָיו הַמְּפַקֵּחַ עַל צוֹרְפֵי-הַזָּהָב.
נִכְנַס, וּבְיָדוֹ קֻפְסָה גְדוֹלָה.
נִגַּשׁ וּפָתַח אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ תֵּבָה קְטַנָּה נָאָה הַשָּׁוָה מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, בִּגְלַל מַה שֶּׁהָיָה בָהּ מִן הָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת וְאַבְנֵי חֵן וּזְמַרְגְדִין, מַה שֶּׁלֹּא יָכֹל לְהַגִּיעַ אֵלָיו אִישׁ מִמַּלְכֵי כָל קַצְוֵי הָאֲרָצוֹת.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ הִשְׁתָּאָה עַל יָפְיָן.
פָּנָה אֶל רַב-הַסָּרִיסִים, שֶׁאֵרַע לוֹ עִם הַזְּקֵנָה מַה שֶּׁאֵרַע, וְאָמַר לוֹ: “כָּאפוּר, טֹל קֻפְסָה זוֹ, וְהָבֵא אוֹתָהּ אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא”.
נָטַל אוֹתָהּ הַסָּרִיס וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ וּמָצָא דַלְתוֹ נְעוּלָה, וְהַזְּקֵנָה יְשֵׁנָה עַל מִפְתָּנוֹ אָמַר הַסָּרִיס: “עַד שָׁעָה זוֹ אַתֶּם יְשֵׁנִים?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה אֶת דִּבְרֵי הַסָּרִיס, הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ וְנִבְהֲלָה מִפָּנָיו, וְאָמְרָה: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאָבִיא לְךָ אֶת הַמַּפְתֵּחַ”.
וְיָצְאָה וּבָרְחָה מַהֵר.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסָּרִיס, הֲרֵי הִכִּיר שֶׁהַזְּקֵנָה אוֹבֶדֶת-עֵצָה הִיא.
הִסִּיעַ אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֲדַר-הַמִּשְׁכָּב, וּמָצָא אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא חֲבוּקָה בִידֵי תָאג' אַלְמֻלוּךְּ, וּשְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים.
כְּשֶׁרָאָה כָךְ, נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וּבִקֵּשׁ לָשׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ.
נִתְעוֹרְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וּמָצְאָה אוֹתוֹ.
נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְהֶחֱוִירוּ פָנֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “כָּאפוּר, הֱיֵה מִסְתּוֹר לְמַה שֶׁהִסְתִּיר אֱלֹהִים”.
אָמַר לָהּ: “אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַסְתִּיר דָּבָר מִן הַמֶּלֶךְ”.
נָעַל אֶת הַדֶּלֶת עַל מַנְעוּל עַל שְׁנֵיהֶם וְחָזַר אֶל הַמֶּלֶךְ.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מָסַרְתָּ הַקֻּפְסָה לִגְבִרְתְּךָ?” אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “קַח אֶת הַקֻּפְסָה, הֲרֵי הִיא לְפָנֶיךָ, שֶׁאֲנִי לֹא אוּכַל לְהַעֲלִים מִמְּךָ דָּבָר.
דַּע שֶׁרָאִיתִי אֵצֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא עֶלֶם יָפֶה יָשֵׁן עִמָּהּ בְּמִטָּה אַחַת, וּשְׁנֵיהֶם חֲבוּקִים”.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֶת שְׁנֵיהֶם.
כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו, אָמַר לָהֶם: “מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה?” גָּבַר זַעֲמוֹ וְנָטַל פִּגְיוֹן וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹת אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ.
הֵטִילָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא עַצְמָהּ עָלָיו וְאָמְרָה לְאָבִיהָ: “הָרְגֵנִי אֲנִי תְחִלָּה”.
גָּעַר בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לְהוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל חַדְרָהּ.
פָּנָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, מֵאַיִן אַתָּה, וּמִי אָבִיךָ? וּמַה הִשִּׂיאֲךָ לְהַרְהִיב עֹז לָבוֹא אֶל בִּתִּי?” אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי, תִּשָּׁמֵד וְתִנָּחֵם אַתָּה וְכָל מִי שֶׁבְּמַמְלַכְתְּךָ”.
אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁאֲנִי בֶן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח.
וַעֲדַיִן לֹא תַרְגִּישׁ בַּדָּבָר עַד שֶׁהוּא בָּא עָלֶיךָ בְּפָרָשָׁיו וּבָרַגְלִים אֲשֶׁר לוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, בִּקֵּשׁ לִדְחוֹת הֲרִיגָתוֹ וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, עַד שֶׁיִּוָּכַח שֶׁאֱמֶת דְּבָרָיו".
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הָעֵצָה שֶׁעִמִּי הִיא, שֶׁתְּמַהֵר לַהֲרֹג אֶת בֶּן-הַתְּלִיָּה הַזֶּה, שֶׁהֵעֵז לָבוֹא אֶל בְּנוֹת הַמְּלָכִים”.
אָמַר לַסַּיָּף: “הַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ, שֶׁבּוֹגֵד הוּא”.
תְּפָסוֹ הַסַּיָּף וְכָבַל צַוָּארוֹ בַחֲבָלִים וְהֵרִים יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֶל הַנְּסִיכִים לְהִוָּעֵץ בָּהֶם פַּעַם וּשְׁנִיָּה.
וְהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָזֶה לְהַשְׁהוֹת אֶת הָעִנְיָן.
נָזַף בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “עַד מָתַי אַתָּה נוֹעָץ? אִם אַתָּה נוֹעָץ עוֹד פַּעַם אַחַת, הֲרֵינִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ”.
הֵרִים הַסַּיָּף אֶת זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלוּ שַׂעֲרוֹת בֵּית-שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַסַּיָּף הֵרִים זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלוּ שַׂעֲרוֹת בֵּית-שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ.
נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שָׁאוֹן רָב וּבְנֵי אָדָם סוֹגְרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם.
אָמַר הַמֶּלֶךְ לַסַּיָּף: “אַל תְּמַהֵר, שְׁלַח מִי שֶׁהוּא שֶׁיַּחֲקֹר הַדָּבָר”.
הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְחָזַר אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “רָאִיתִי חַיִל כַּיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַלָּיו, וּפָרָשֵׁיהֶם אָצִים, וּכְבָר רָעֲדָה הָאָרֶץ תַּחְתָּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ עִנְיָנָם”.
נִדְהַם הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁשׁ לְמַלְכוּתוֹ שֶׁלֹּא תִּקָּרַע מִמֶּנּוּ.
פָּנָה אֶל מִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא יָצָא אִישׁ מִצְּבָאֵנוּ נֶגֶד הַצָּבָא הַזֶּה?” לֹא גָמַר אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי סִפּוֹ וְעִמָּם שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ הַבָּא וּבְתוֹכָם הַמִּשְׁנֶה.
פָּתַח בְּשָׁלוֹם.
הִתְנַשֵּׂא הַמֶּלֶךְ וְקָם לִקְרָאתָם וְקֵרַב אוֹתָם אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתָם לְעִנְיַן בּוֹאָם.
קָם הַמִּשְׁנֶה מִתּוֹכָם וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁזֶּה שֶׁעָלָה עַל אַרְצֶךָ הוּא מֶלֶךְ שֶׁלֹּא כַּמְּלָכִים הַקַּדְמוֹנִים וְלֹא כַשֻּׂלְטָאנִים שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמִי הוּא?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הוּא בַעַל-ישֶׁר וֶאֱמוּנִים, שֶׁפִּרְסְמוּ אֶת מַעֲלַת אֲצִילוּת-נַפְשׁוֹ הַנּוֹסְעִים, הוּא הַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח הַמּוֹשֵׁל בָּאָרֶץ הַיְּרֻקָּה וּבִשְׁנֵי הָעַמּוּדִים וְהָרֵי אִצְפָאהָאן, וְהוּא שׁוֹחֵר ישֶׁר וּמִשְׁפַּט-צֶדֶק, וּמְמָאֵס בַּעֲרִיצוּת וּבְעשֶׁק.
וְהוּא אוֹמֵר לְךָ שֶׁבְּנוֹ אֶצְלְךָ וּבִמְדִינָתְךָ, וְהוּא תּוֹךְ לִבּוֹ וּפְרִי קְרָבָיו, וְאִם יִמְצָא אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם, הֲרֵי זֹאת מַטְּרָתוֹ, וּלְךָ יִהְיוּ תוֹדוֹת וּתְהִלּוֹת.
אַךְ אִם אָבַד בְּאַרְצְךָ אוֹ נִפְגַע בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אָז הִתְבַּשֵׂר בְהֶרֶס הָאָרֶץ וּבְחֻרְבָּנָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אֶת אַרְצְךָ שְׁמָמָה, יִצְרְחוּ בָהּ הָעוֹרְבִים.
וְהִנֵּה כְבָר מָסַרְתִּי אֶת הַשְּׁלִיחוּת, וְשָׁלוֹם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַשָּׁלִיחַ, חָרַד לִבּוֹ וּפָחַד עַל מַלְכוּתוֹ, וְהִזְעִיק אֶת רַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וְאֶת מִשְׁנָיו וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וּנְצִיבָיו.
כְּשֶׁבָּאוּ אָמַר לָהֶם: “אוֹי לָכֶם, לְכוּ וְחַפְּשׂוּ אוֹתוֹ עֶלֶם”.
וְהָיָה תַחַת יָדוֹ שֶׁל הַסַּיָּף, וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ מִמַּה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מִן הָאֵימָה.
נָפַל מַבַּט הַשָּׁלִיחַ וּמָצָא אֶת בֶּן מַלְכּוֹ עַל עוֹר-הַדָּמִים, וְהִכִּירוֹ.
קָם וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלָיו, וְכֵן שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים, נִגְּשׁוּ וּפִתְּחוּ אֲסוּרָיו, וְנָשְׁקוּ אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו.
פָּקַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת עֵינָיו וְהִכִּיר אֶת מִשְׁנֵה אָבִיו, וְהִכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ עַזִיז, וְנָפַל מִתְעַלֵּף מֵעֹצֶם שִׂמְחָתוֹ בָּהֶם.
נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁהַרִמַאן בְּעִנְיָנוֹ וּפָחַד פַּחַד גָּדוֹל, מִשּׁוּם שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁבּוֹא צָבָא זֶה הוּא בְסִבַּת עֶלֶם זֶה.
קָם עַל רַגְלָיו וְנִגַּשׁ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָשַׁק לְרֹאשׁוֹ, כְּשֶׁעֵינָיו מַדְמִיעוֹת, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי אַל תָּשֶׁת עָלַי חַטָּאת, וְאַל תִּשָּׂא אָשָׁם עַל עוֹשֵׂה-הָרָעָה בִּגְלָל פָּעֳלוֹ.
חוּסָה עַל שֵׂיבָתִי וְאַל תַּחֲרִיב אֶת מַמְלַכְתִּי”.
נִגַּשׁ אֵלָיו תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו וְאָמַר לוֹ: “אֵין לְךָ לַחֲשֹׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁאַתָּה אֶצְלִי בְמַעֲלַת אָבִי.
וְאוּלָם מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲשֹׁשׁ הוּא שֶׁלֹּא יִמְצָא אֶת אֲהוּבָתִי אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא מַשֶּׁהוּ רָע”, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַל תַּחֲשֹׁשׁ לָהּ.
לֹא יַשִּׂיגָה אֶלָּא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה”.
הָיָה הַמֶּלֶךְ מִצְטַדֵּק לְפָנָיו וּמֵנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל מִשְׁנֵה סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהִבְטִיחַ לוֹ הוֹן עָצוּם, שֶׁיַּעֲלִים מִן הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁרָאָה.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת רַבֵּי- מַלְכוּתוֹ שֶׁיִּקְחוּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְיוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְּעֻלִּים שֶׁבִּלְבוּשֵׁי-הַמְּלָכִים, וְשֶׁיַּחֲזִירוּהוּ בִמְהֵרָה.
עָשׂוּ כֵן.
הִכְנִיסוּהוּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבִּישׁוּהוּ חֲלִיפַת הַבְּגָדִים שֶׁהִקְצָה לוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן.
הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן קָם לִקְרָאתוֹ הוּא וְכָל רַבֵּי-מַלְכוּתוֹ, וְנִתְעַסְּקוּ כֻלָּם בְּשֵׁרוּתוֹ.
יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְסִפֵּר לְמִשְׁנֵה אָבִיו וּלְעַזִיז מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ.
אָמְרוּ לוֹ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז: “אָנוּ הָלַכְנוּ בְאוֹתוֹ זְמַן אֶל אָבִיךָ וְהִגַּדְנוּ לוֹ שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְאַרְמוֹן בַּת-הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָצָאתָ.
וְנֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ עִנְיָנֶךָ.
וּכְשֶׁשָּׁמַע כָךְ, הֵרִיק הַצְּבָאוֹת וּבָאנוּ לְאֶרֶץ זוֹ, וְהָיְתָה בְּבוֹאֵנוּ הַהַצָּלָה וְהַשִּׂמְחָה”.
אָמַר לָהֶם: “הַשִּׂמְחָה עַל יֶדְכֶם בָּאָה תָּמִיד בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן אֶל בִּתּוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וּמָצָא אוֹתָהּ בּוֹכָה עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָטְלָה חֶרֶב וְתָקְעָה נְצִיבוֹ בָאָרֶץ, וְשָׂמָהּ אֶת לַהֲבוֹ עַל רֹאשׁ לִבָּהּ בֵּין שָׁדֶיהָ וְגָחֲנָה עַל הַחֶרֶב אוֹמֶרֶת: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְמִיתָה אֶת עַצְמִי שֶׁלֹּא אֶחְיֶה אַחֲרֵי חֲבִיבִי”.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ אָבִיהָ וְרָאָה אוֹתָהּ בְמַצָּב זֶה, קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר: “הוֹי הַשָּׂרָה בִּבְנוֹת-הַמְּלָכִים, אַל תַּעֲשִׂי זֹאת וְחוּסִי עַל אָבִיךְ וְאַנְשֵׁי-אַרְצֵךְ”.
נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “בְּבַקָשָׁה מִמֵּךְ, שִׁמְרִי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְאָבִיךְ רָעָה בִּגְלָלֵךְ”.
שָׂח לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְשֶׁאֲהוּבָהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח מְבַקֵּשׁ לָשֵׂאת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְאָמַר לָהּ: “עִנְיַן הָאֵרוּסִין וְהַנִּשּׂוּאִין מָסוּר בְּיָדֵךְ לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתֵךְ”.
חִיְּכָה וְאָמְרָה לוֹ: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁבֶּן שֻׂלְטָאן הוּא? אֲנִי אֶתֵּן אוֹתוֹ לִצְלֹב אוֹתְךָ עַל עֵץ הַשָּׁוֶה שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים”.
אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, חוּסִי עָלַי שֶׁיָּחוּס אֱלֹהִים עָלַיִךְ”.
אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֵלָיו וְהָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי”.
אָמַר לָהּ: “עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן”.
נִזְדָּרֵז וְחָזַר מֵאֶצְלָהּ וְנִכְנַס אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְשִׂמַּח אוֹתוֹ בִדְבָרִים אֵלֶּה.
קָם עִמּוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֵלֶיהָ.
כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, חִבְּקָה אוֹתוֹ לְעֵינֵי אָבִיהָ וְנִתְלְתָה בוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “הִתְגַּעְגַּעְתִּי עָלֶיךָ”.
פָּנְתָה אֶל אָבִיהָ וְאָמְרָה: “כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁיְּזַלְזֵל בְּבָחוּר יָפֶה כְּמוֹ זֶה? וַהֲרֵי הוּא מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן וְסָגַר הַדֶּלֶת בַּעֲדָם, וְהָלַךְ אֶל מִשְׁנֵהוּ שֶׁל אֲבִי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וּשְׁלִיחָיו, וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיּוֹדִיעוּ לַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח שֶׁבְּנוֹ בְטוֹב וּבִבְרִיאוּת, וְשֶׁהוּא בְּתַעֲנוּגוֹת בַּחַיִּים.
צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן שַׁהַרִמָאן לְהוֹצִיא כִּבּוּד לָאוֹרְחִים וּמִסְפּוֹא לְבַהֲמוֹת צְבָא הַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח אֲבִי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ.
וּכְשֶׁהוֹצִיאוּ כָּל מַה שֶׁצִּוָּה, הוֹצִיא מֵאָה סוּסִים אַבִּירִים וּמֵאָה גְמַלֵּי מֵרוֹץ וּמֵאָה מַמְלוּכִּים וּמֵאָה פִּילַגְשִׁים וּמֵאָה עֲבָדִים וּמֵאָה שְׁפָחוֹת וְשָׁלַח אֶת הַכֹּל מִנְחָה לְפָנָיו.
אַחַר-כָּךְ פָּנָה וְהָלַךְ הוּא וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְהַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר.
כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח, הָלַךְ בְּרַגְלָיו לְפָגְשׁוֹ.
וּכְבָר הוֹדִיעוּ לוֹ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי כֵן, וְשָׂמַח וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנָּתַן לִבְנִי חֶפְצוֹ”.
חִבֵּק הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן, וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ עַל הָעֶרֶשׂ וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ.
הִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הָאֹכֶל וְאָכְלוּ דַיָּם.
הִגִּישׁוּ לָהֶם מִינֵי-הַמְּתִיקָה.
וְלֹא עָבַר אֶלָּא מְעַט, עַד שֶׁבָּא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבָא בִּלְבוּשׁוֹ וְקִשּׁוּטוֹ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָבִיו קָם לִקְרָאתוֹ וּנְשָׁקוֹ, וְקָמוּ לִקְרָאתוֹ כָל הַנִּמְצָאִים.
יָשַׁב בֵּינֵיהֶם שָׁעָה זְמַן וְשׂוֹחֲחוּ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח: “רְצוֹנִי לִכְתֹּב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בְנִי לְבִתְּךָ לְעֵינֵי הָעֵדיִם”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן אֶל הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וּבָאוּ וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא.
חִלְּקוּ מַתְּנוֹת כֶּסֶף וּמִינֵי מְתִיקָה.
פִּזְּרוּ לְבוֹנָה וְרֵיחוֹת טוֹבִים וּבְשָׂמִים, וְהָיָה זֶה יוֹם שֶׁשָּׂמְחוּ בּוֹ הַשָּׂרִים וְהַצָּבָא בְּכָךְ.
הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן לְהָכִין לְבִתּוֹ אֶת צְרָכֶיהָ.
אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְאָבִיו: “וַהֲרֵי עַזִיז מִן הָאֲצִילִים הוּא וְשֵׁרֵת אוֹתִי שֵׁרוּת עָצוּם, וְנִתְיַגַּע וְנָסַע עִמִּי וְלִוַּנִי אֶל מְחוֹז חֶפְצִי, וְלֹא פָסַק מֵעוֹדֵד אוֹתִי לְאֹרֶךְ-רוּחַ, עַד שֶׁבִּצַּעְתִּי חֶפְצִי, וְהָלַךְ עִמָּנוּ שְׁתֵּי שָׁנִים נוֹדֵד מֵאַרְצוֹ.
כַּוָּנָתִי הִיא שֶׁנָּכִין לוֹ סְחוֹרָה מִכָּאן, וְיִסַּע בְּלֵב שָׁקֵט שֶׁכֵּן אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ קְרוֹבָה”.
אָמַר לוֹ אָבִיו: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁיָעַצְתָּ”.
הֵכִינוּ לוֹ מֵאָה מַשָּׂאוֹת מִן הַיָּקָר בָּאָרִיג.
נִגַּשׁ אֵלָיו תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ.
אָמַר לוֹ: “אָחִי, קַבֵּל זֶה בְדֶרֶךְ מַתָּנָה”.
קִבֵּל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְלִפְנֵי אָבִיו הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח.
רָכַב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָסַע עִם עַזִיז בְּעֶרֶךְ שְׁלשָׁה מִילִין, וְאַחַר-כָּךְ הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ עַזִיז שֶׁיַּחֲזֹר, וְאָמַר: “אִלּוּלֵא אִמִּי לֹא הָיִיתִי נוֹשֵׂא פֵרוּדְךָ, וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תַפְסִיק מֵהוֹדִיעֵנִי עַל אוֹדוֹתְךָ”.
נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְעִירוֹ, וּמָצָא אֶת אִמּוֹ שֶׁבָּנְתָה לוֹ קֶבֶר בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר וְהָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתוֹ.
כְּשֶׁנִּכְנַס לֶחָצֵר מָצָא אוֹתָהּ שֶׁכְּבָר פָּרְעָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּפָרְשָׂה אוֹתָם עַל הַקֶּבֶר, כְּשֶׁהִיא שׁוֹפֶכֶת דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ, וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וְאָכֵן אֲנִי כָּל אֲשֶׁר יִקְרֶה אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּלָה.
וְאוּלָם אֶת קַו הַפֵּרוּד שְׂאֵת לֹא אוּכָלָה.
מִי יוּכַל בִּרְחַק יְדִיד נַפְשׁוֹ אֹרֶךְ רוּחַ הִתְאַזֵּר
וּמִי הוּא אֲשֶׁר עַל סַף רִחוּק לֹא יִתְעַרְעֵר?
עָלוּ הָאֲנָחוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מַה לִּי עָבַרְתִּי עַל הַקְּבָרוֹת, וְשָׁלוֹם אֶעֱנֶה
לְקֶבֶר הָאָהוּב, וְלֹא הֵשִׁיב לִי מַעֲנֶה?
אָמַר הָאָהוּב: "וְאֵיכָה תְשׁוּבָה תְּתֻכַּן
וַאֲנִי בְיַד סֶלַע וְעָפָר מְמֻשְׁכָּן?
אָכַל עָפָר אֶת יָפְיִי וְאֶתְכֶם שָׁכַחְתִּי,
וּמְחִצָּה בֵּינִי וּבֵין בֵּיתִי וּמִשְׁפַּחְתִּי".
לֹא גָמְרָה אֶת שִׁירָהּ, עַד שֶׁנִּכְנַס עַזִיז אֵלֶיהָ.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ קָמָה לִקְרָאתוֹ, וְאָסְפָה אוֹתוֹ אֶל חֵיקָהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְסִבַּת הִפָּקְדוֹ.
סִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְשֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ נָתַן לוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהָאֲרִיגִים מֵאָה מַשָּׂא גָמָל, וְשָׂמְחָה בְכָךְ.
יָשַׁב עַזִיז אֵצֶל אִמּוֹ תּוֹהֶה וְשׁוֹמֵם מִמַּה שֶׁקָּרָה לוֹ מִבַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרֻמָּה, שֶׁסֵּרְסָה אוֹתוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן עַזִיז.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ הֲרֵי בָא אֶל אֲהוּבָתוֹ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ.
וְנִתְעַסֵּק הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן לְהָכִין צָרְכֵי בִתּוֹ לְמַסָּע עִם בַּעְלָהּ וְאָבִיו.
הֵכִין לָהֶם אֶת הַצֵּידָה וְאֶת הַמַּתָּנוֹת וְאֶת הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֶרֶךְ, טָעֲנוּ אוֹתָם עַל הַבְּהֵמוֹת וְנָסְעוּ וְנָסַע עִמָּם הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן שְׁלשָׁה יָמִים לְשֵׁם פְּרִידָה.
הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח לַחֲזֹר, וְחָזַר.
וְלֹא פָסְקוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ לִנְסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאַרְצָם, וּפֵאֲרוּ אֶת הָעִיר לִכְבוֹדָם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח נָסַע הוּא וּבְנוֹ וְאֵשֶׁת בְּנוֹ עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאַרְצָם, וּפֵאֲרוּ לִכְבוֹדָם אֶת הָעִיר.
נִכְנְסוּ לָעִיר וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וּבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ לְצִדּוֹ.
נָתַן מַתּוֹת וְחִלֵּק מַתָּנוֹת וְשִׁחְרֵר אֶת הַחֲבוּשִׁים בְּבֵית-הָאֲסוּרִים.
עָשָׂה לִבְנוֹ מִשְׁתֵּה חֲתֻנָּה שֵׁנִי וְהִמְשִׁיכוּ בּוֹ אֶת הַזְּמִירוֹת וְאֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים חֹדֶשׁ תָּמִים, וְקִשְׁטוּ הַחַדְרָנִיּוֹת אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְּבִגְדֵי-חֲתֻנָּה חֲדָשִׁים תָּמִיד.
וְלֹא נִלְאֲתָה לְהֵרָאוֹת בַּעֲדָיֶיהָ, וְלֹא נִלְאוּ אֵלּוּ לִסְכּוֹת בָּהֶם.
בָּא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶל אִשְׁתּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה יַחַד עִם אָבִיו וְעִם אִמּוֹ, וְלֹא חָדְלוּ מִתַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים וּמֵהֲנָאוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַשָּׂם קֵץ לְכָל שִׂמְחָה.
אַחַר-כָּךְ אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “שֶׁכְּמוֹתְךָ הוּא הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַמְּלָכִים, וּמְנַהֵג אֶת עִנְיָנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר”.
וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהֵם צָרִים עַל קוּשְׂטָא, עַד שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם אַרְבַּע שָׁנִים.
אַחַר-כָּךְ נִכְסְפוּ אֶל מוֹלַדְתָּם, וְקָצָה נֶפֶשׁ הַצָּבָא בַּמָּצוֹר וְהַמְּשָׁכַת הַמִּלְחָמָה לַיְלָה וְיוֹמָם.
צָּוה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בַּהַרָאם וְאֶת רֻסְתָּם וְאֶת תֻּרְכָּאשׁ.
כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו אָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁעָמַדְנוּ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ וְלֹא הִשַּׂגְנוּ חֶפְצֵנוּ בִכְלוּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדַּאֲגָתֵנוּ וּמְצוּקָתֵנוּ רָבוּ עוֹד יוֹתֵר.
וַהֲרֵי בָאנוּ לָקַחַת נִקְמַת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְנֶהֱרַג אָחִי שַׁרְכָּאן, וְנִהְיָה הַיָּגוֹן לִשְׁנֵי יְגוֹנִים וְהַצָּרָה שְׁתֵּי צָרוֹת.
וְסִבַּת כָּל זֶה הִיא הַזְּקֵנָה דָ’את אַלדַּוָאהִי, שֶׁהָרְגָה אֶת הַשֻּׂלְטָאן בְּמַמְלַכְתּוֹ וְלָקְחָה אֶת אִשְׁתּוֹ צַפִיָּה עִמָּהּ, וְלֹא הִסְתַּפְּקָה בְכָךְ, עַד שֶׁהֶעֱרִימָה עָלֵינוּ וְשָׁחֲטָה אֶת אָחִי.
וּכְבָר נִשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶקַּח נָקָם.
מָה אַתֶּם אוֹמְרִים אֵפוֹא? הָבִינוּ דְּבָרִים אֵלֶּה וְהָשִׁיבוּ לִי תְשׁוּבָה”.
הִרְכִּינוּ אֶת רֹאשָׁם, וּמָסְרוּ אֶת הָעִנְיָן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה בַעֲמִידָתֵנוּ תּוֹעֶלֶת, וְהָעֵצָה הִיא שֶׁנִּסַּע אֶל הַמּוֹלֶדֶת.
וְנַעֲמֹד שָׁם זְמַן מֻעָט וְנַחֲזֹר וְנִפְשׁטֹ בִּגְדוּד עַל עוֹבְדֵי הַפְּסִילִים”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הֵן.
זֹאת הִיא הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲנָשִׁים נִכְסָפִים לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי-בֵיתָם.
וְאַף אֲנִי מְצִיקָה לִי הַתְּשׁוּקָה אֶל בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן וְאֶל בַּת אָחִי קְצִ’יַ-פַכָּאן, שֶׁהִיא בְּדַמֶּשֶׂק, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לָהּ”.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַצָּבָא כָךְ שָׂמְחוּ וּבֵרְכוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הַכָּרוֹז שֶׁיַּכְרִיז עַל הַמַּסָּע אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים.
וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי הִכּוּ בַתֻּפִּים וְנָשְׂאוּ הַנִּסִּים, וְנָסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְעָבַר לִפְנֵיהֶם בְּרֹאשׁ, וְנָסַע הַמֶּלֶךְ בַּתָּוֶךְ וּלְצִדּוֹ רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, וְנָסְעוּ הַגְּיָסוֹת וְלֹא פָסְקוּ שׁוֹקְדִים עַל מַסָּעָם לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת בַּגְדָאד.
שָׂמְחוּ בְנֵי-הָאָדָם עַל בּוֹאָם, וְעָבְרוּ מֵעֲלֵיהֶם הַדְּאָגָה וְהַצַּעַר.
הָלַךְ לוֹ כָל נָסִיךְ לִמְעוֹנוֹ, וְעָלָה הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ וְנִכְנַס אֶל בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְגִיל שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים, וְהָיָה רוֹכֵב וְיוֹצֵא.
כְּשֶׁנָּח הַמֶּלֶךְ מִן הַנְּסִיעָה, נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ הוּא וּבְנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן.
חָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו וְעָלוּ הַנְּסִיכִים וְהַפַּמַּלְיָא שֶׁל הַמַּלְכוּת וְעָמְדוּ בְשֵׁרוּתוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְהָבִיא אֶת יְדִידוֹ הַמַּסִּיק שֶׁהֵיטִיב עִמּוֹ בְּנָכְרוֹ.
בָּא לְפָנָיו.
וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, בָּא אֵלָיו, עָמַד וְקָם לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ.
וּכְבָר סִפֵּר הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה מַה שֶּׁעָשָׂה עִמּוֹ יְדִידוֹ הַמַּסִּיק מִן הַחֶסֶד.
גָּדַל כְּבוֹדוֹ בְּעֵינָיו וּבְעֵינֵי הַנְּסִיכִים.
וּכְבָר עָבָה הַמַּסִּיק וְשָׁמַן מִן הַמַּאֲכָל וְהַמְּנוּחָה, וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְצַוָּאר הַפִּיל וּבִטְנוֹ כְבֶטֶן הַדּוּלְפָן, וְנִהְיָה פּוֹחֵז, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה יוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ, וְלֹא הִכִּיר אֶת הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשָׁיו.
נִגַּשׁ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ וְהִסְבִּיר לוֹ פָּנִים וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בַּנַּעֲלָה בַּבְּרָכוֹת וְאָמַר לוֹ: “מַה מִּהַרְתָּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי”.
בָּחַן אוֹתוֹ בְּמֶבָּטוֹ, וּכְשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ וְהִכִּיר אוֹתוֹ, עָמַד לְפָנָיו עַל רַגְלָיו וְאָמַר לוֹ: “חֲבִיבִי, מִי עָשָׂה אוֹתְךָ שֻׂלְטָאן?” וְצָחַק עָלָיו.
פָּנָה אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה בִדְבָרִים וּבֵאֵר לוֹ הַסִּפּוּר וְאָמַר לוֹ:" הוּא הָיָה אָחִיךָ וִידִידְךָ וְעַכְשָׁו נַעֲשָׂה מֶלֶךְ הָאָרֶץ, וְאֵין סָפֵק שֶׁתַּגִּיעַ לְךָ מִמֶּנּוּ טוֹבָה הַרְבֵּה, וַהֲרֵינִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ, כְּשֶׁיֹּאמַר אֵלֶיךָ: “שְׁאַל מִמֶּנִּי, לֹא תִשְׁאַל מֵאִתּוֹ אֶלָּא דָבָר גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיָּקַרְתָּ בְּעֵינָיו”.
אָמַר הַמַּסִּיק: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאִם אֶשְׁאַל מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, לֹא יְמַלֵּא אוֹתוֹ לִי וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כָּל מַה שֶּׁתִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ הוּא נוֹתֵן לְךָ”.
אָמַר לוֹ:" חַי-אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא בְדַעְתִּי, וְשֶׁאֲנִי מְצַפֶּה לוֹ בְכָל יוֹם, שֶׁיְּמַלֵּא אוֹתוֹ לִי“.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, חַי-אֱלֹהִים, שֶׁאִלּוּ בִקַּשְׁתָּ שִׁלְטוֹן דַּמֶּשֶׂק מְקוֹם אָחִיו, הָיָה מַשְׁלִיט אוֹתְךָ עָלֶיהָ”.
קָם הַמַּסִּיק עַל רַגְלָיו, רָמַז לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: “יֵשֵׁב”.
סֵרַב וְאָמַר: “חָלִילָה לִי מֵאלֹהִים, כְּבָר כָּלוּ יְמֵי שִׁבְתִּי בְחֶבְרָתֶךָ”.
אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “לֹא כִי, הַיָּמִים עֲדַיִן הֵם עַד עַכְשָׁו, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה הָיִיתָ הַסִּבָּה לְחַיָּי! וְאִלּוּ בִקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי כָּל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ אוֹתוֹ, יַחֵל אֶל אֱלֹהִים”.
אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא תְמַלֵּא אוֹתוֹ לִי אוֹ שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”.
צָחַק הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “אֲפִלּוּ אִם הָיִית מְבַקֵּשׁ אֶת חֲצִי מַלְכוּתִי, הָיִיתִי מְשַׁתֵּף אוֹתְךָ בָּהּ.
שְׁאַל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”.
אָמַר הַמַּסִּיק: “מְפַחֵד אֲנִי שֶׁאֶשְׁאַל דָּבָר שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”.
כָּעַס הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “שְׁאַל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה”.
אָמַר לוֹ:” בַּקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ, שֶׁתִּכְתֹּב לִי תְעוּדָה, שֶׁאֲנִי הַמֻּמְחֶה בְכָל הַמַּסִּיקִים שֶׁבָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם".
צָחַק הַשֻּׂלְטָאן וְכָל הַנִּמְצָאִים וְאָמַר לוֹ: “שְׁאַל זוּלַת זֶה”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאֶשְׁאַל דָּבָר שֶׁלֹּא תְמַלֵּא אוֹתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”.
רָמַז לוֹ הַמִּשְׁנֶה שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית, וּבְכָל פַּעַם הָיָה אוֹמֵר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּמַנֶּה אוֹתִי רֹאשׁ-הַזַּבָּלִים בִּירוּשָׁלַיִם אוֹ בְדַמֶּשֶׂק”.
הִתְגַּלְגְּלוּ כָל הַנִּמְצָאִים עַל גַּבֵּיהֶם מִצְּחוֹק שֶׁצָּחֲקוּ עָלָיו, וְהִכָּה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה.
פָּנָה הַמַּסִּיק אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: "מַה זֶה שֶׁאַתָּה מַכֶּה אוֹתִי וְאֵין בִּי חֵטְא? הֲרֵי אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ לִי: “שְׁאַל דָּבָר גָּדוֹל”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הַנִּיחוּ לִי וְאֶסַּע לְאַרְצִי”.
הֵבִין הַשֻּׂלְטָאן שֶׁהוּא מְהַתֵּל.
הִמְתִּין קְצָת וּפָנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, שְׁאַל מִמֶּנִּי דָבָר גָּדוֹל מַתְאִים לְפִי מַעֲמָדִי”.
אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי שׂוּלְטָנוּתָהּ שֶׁל דַּמֶּשֶׂק בִּמְקוֹם אָחִיךָ”.
כָּתַב לוֹ כְּתָב חָתוּם בְּכָךְ, וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “לֹא יֵלֵךְ עִמּוֹ זוּלָתְךָ, וּכְשֶׁתְּבַקֵּשׁ לָשׁוּב, הָבֵא עִמְּךָ אֶת בַּת אָחִי קְצִ’יַ-פַכָּאן”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֲשֶׂה”.
לָקַח אֶת הַמַּסִּיק וְיָרַד עִמּוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לִנְסֹעַ.
צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁיּוֹצִיאוּ לַמַּסִּיק כֵּס-מַלְכוּת חָדָשׁ וּמַעֲרֶכֶת לְבוּשִׁים שֶׁל מַלְכוּת, וְאָמַר לַנְּסִיכִים: “כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יַגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה יְקָרָה”.
קָרָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֵׁם אַלזִּבְּלִכָּאן וְצֵרֵף לוֹ כִנּוּי אַלְמֻגָ’אהִד, וְאַחֲרֵי חֹדֶשׁ נִשְׁלְמוּ הֲכָנוֹתָיו, וְעָלָה אַלזִּבְּלִכָּאן וּבְשֵׁרוּתוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הָאַרְמוֹן, נִכְנַס אֶל צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְהִפָּרֵד מֵאִתּוֹ.
קָם לִקְרָאתוֹ לְחַבְּקֵהוּ וְצִוָּה אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת הַיָּשׁר בֵּין הַנְּתִינִים, וּפָקַד עָלָיו לְהַתְחִיל בַּהֲכָנוֹת לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה שֶׁלְּאַחֲרֵי שְׁנָתַיִם, נִפְרַד מִמֶּנּוּ, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ אַלְמֻגָ’אהִד הַנִּקְרָא בְּשֵׁם אַלזִּבְּלִכָּאן וְנָסַע אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּהוּ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לִנְהֹג בְּטוֹבָה עִם הַנְּתִינִים.
וּמָסְרוּ לוֹ הַנְּסִיכִים אֶת הַמַּמְלוּכִּים, וְעָלָה מִסְפָּרָם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים מַמְלוּכִּים.
רָכְבוּ אַחֲרָיו וְרָכַב רַב-שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וּמַצְבִּיא דֵילָם בַּהַרָאם וּמַצְבִּיא הַתֻּרְכִּים רֻסְתָּם וּמַצְבִּיא הָעַרְבִים תֻּרְכָּאשׁ, וְנָסְעוּ כְּדֵי לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.
לֹא פָסְקוּ עִמּוֹ מִנְּסֹעַ שְׁלשָׁה יָמִים, וְאַחַר-כָּךְ חָזְרוּ לְבַגְדָּאד, וְנָסַע הַשֻּׂלְטָאן אַלזִּבְּלִכָּאן הוּא וְהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדַמֶּשֶׂק.
וּכְבָר הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם הַיְּדִיעוֹת עַל כַּנְפֵי הָעוֹפוֹת, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן מִנָּה עַל דַּמֶּשֶׂק מֶלֶךְ שֶׁשְּׁמוֹ אַלזִּבְּלִכָּאן וְכִנּוּיוֹ אַלְמֻגָ’אהִד.
כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְּדִיעָה, פֵּאַרוּ אֶת הָעִיר וְיָצְאוּ לְקַבֵּל פָּנָיו כָּל מִי שֶּׁהָיָה בְדַמֶּשֶׂק.
נִכְנַס לְדַמֶּשֶׂק וְעָלָה לַמִּבְצָר וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן בְּשֵׁרוּתוֹ לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת מַדְרֵגַת הַנְּסִיכִים וּמַעֲלָתָם, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים אֵלָיו וּמְנַשְּׁקִים אֶת יָדָיו וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ.
פָּנָה אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אַלזִּבְּלִכָּאן וְחִלֵּק לָהֶם לְבוּשֵׁי-מַלְכוּת וְנָתַן לָהֶם מַתָּנוֹת וּמְנָחוֹת.
אַחַר-כָּךְ פָּתַח אֶת אוֹצְרוֹת הַמָּמוֹן וְחִלֵּק אוֹתָם לְכָל הַצָּבָא לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, וְשָׁפַט וְעָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר.
נִגַּשׁ אַלזִּבְּלִכָּאן לְהָכִין אֶת צָרְכֵי בַת-הַשֻּׂלְטָאן שַׁרְכָּאן, הַגְּבִירָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְעָשָׂה לָהּ אַפִּרְיוֹן שֶׁל מֶשִׁי, וְהֵכִין צָרְכֵי הַמִּשְׁנֶה וְהֶעֱנִיק לוֹ סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, סֵרַב הַמִּשְׁנֶה לְקַבֵּל וְאָמַר לוֹ: “רַק זֶה מִקָּרוֹב בָּאתָ בִבְרִית הַמֶּלֶךְ, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְמָמוֹן זֶה, אוֹ שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מָמוֹן לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה וְזוּלַת זֶה”.
וּכְשֶׁהִתְכּוֹנֵן הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לַמַּסָּע, רָכַב הַשֻּׂלְטָאן אַלְמֻגָ’אהִד לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.
וְהֵבִיא אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְהִרְכִּיבָה בָּאַפִּרְיוֹן וְשָׁלַח עִמָּהּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת לְשֵׁם שֵׁרוּת.
וְאַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן חָזַר הַמֶּלֶךְ אַלְמֻגָ’אהִד אֶל מַמְלַכְתּוֹ לְכוֹנֵן אוֹתָהּ, וְשָׂם מַעְיָנָיו בִּכְלֵי הַמִּלְחָמָה, וְהָיָה מְצַפֶּה לַשָּׁעָה שֶׁיִּשְׁלַח בָּהּ אֵלָיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַשֻּׂלְטָאן אַלזִּבְּלִכָּאן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, הִנֵּה לֹא פָסַק לַעֲבֹר לְמַסָּעָיו עִם קֻצִ’יַ-פַכָּאן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אַלרֻחְבָּה אַחֲרֵי חֹדֶשׁ זְמָן.
נָסַע עַד שֶׁקָּרַב אֶל בַּגְדָּאד וְשָׁלַח לְהוֹדִיעַ לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן עַל דְּבַר בּוֹאוֹ.
רָכַב וְיָצָא לְקַבֵּל פָּנָיו.
בִּקֵּשׁ הַמִּשְׁנֶה לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ.
הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן.
נָסְעוּ רוֹכְבִים, וְהָיָה רוֹכֵב לְצִדּוֹ.
שָׁאַל אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹת אַלְמֻגָ’אהִד, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְטוֹבָה, וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאָהּ שֶׁל קֻצִ’יַ-פַכָּאן בַּת אָחִיו שַׁרְכָּאן, שָׂמַח וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ מְנוּחָה מִיגִיעַת הַנְּסִיעָה זְמַן שְׁלשֶׁת יָמִים.
אַחַר-כָּךְ בּוֹא אֶצְלִי”.
אָמַר לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
סָר אֶל מְעוֹנוֹ וְעָלָה הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ.
נִכְנַס אֶל בַּת אָחִיו קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהִיא בַּת שְׁמֹנֶה שָׁנִים.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ שָׂמַח בָּהּ וְנֶעֱצַב עַל אָבִיהָ וְנָתַן לָהּ תַּכְשִׁיטִים וְשֵׁרוֹת יְקָרִים וְצִוָּה שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָהּ עִם בֶּן דּוֹדָהּ כָּאן-מָא-כָּאן בְּמָקוֹם אֶחָד וְהָיְתָה הַיָּפָה בְּאַנְשֵׁי דּוֹרָהּ וְאַמִּיצַת-הַלֵּב בָּהֶם, שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת לְכַלְכֵּל דָּבָר, וְטוֹבַת-שֵׂכֶל וּמְבִינָה לְתוֹצְאוֹת-הַדְּבָרִים.
וְאוּלָם כָּאן-מָא-כָּאן הָיָה בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה וְנָדִיב, אַךְ לֹא הָיָה שָׂם לִבּוֹ לְתוֹצְאוֹת-הַדְּבָרִים.
אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לְעֶשֶׂר שָׁנִים.
וְהָיְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן רוֹכֶבֶת עַל הַסּוּס וְיוֹצֵאת עִם בֶּן-דּוֹדָהּ לָעֲרָבָה, שֶׁיִּלְמְדוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם לְהַכּוֹת בְּחֶרֶב וְלִדְקֹר בְּרֹמַח, עַד שֶׁהִגִּיעַ גִּיל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
נִגְמְרוּ עֲבוֹדוֹת הַמֶּלֶךְ לְמִלְחֶמֶת הַמִּצְוָה, וְהִשְׁלִים הַהֲכָנוֹת וְהַהִתְכּוֹנְנֻיּוֹת.
הֵבִיא אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁהֶחְלַטְתִּי מַשֶּׁהוּ, וּרְצוֹנִי לְהוֹדִיעוֹ לְךָ, וּמַהֵר לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “וּמַה הוּא, מֶלֶךְ הַדּוֹר?” אָמַר לוֹ: “הֶחְלַטְתִּי לְמַנּוֹת אֶת בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן שֻׂלְטָאן, שֶׁאֶשְׂמַח בּוֹ בְחָיַּי, וְאֶלָּחֵם לְפָנָיו עַד שֶׁיַּשִּׂיגֵנִי הַמָּוֶת.
מָה הָעֵצָה שֶׁעִמְּךָ?” נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, בַּעַל-הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה, שֶׁמַּה שֶׁעָלָה בְדַעְתְּךָ יָפֶה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַתְאִים לְשָׁעָה זוֹ מִשְּׁתֵּי פָנִים.
הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבִּנְךָ כָּאן-מָא-כָּאן צָעִיר הוּא לְיָמִים.
וְהַשְּׁנִיָּה מַה שֶּׁהוּא מִן הָרָגִיל, הַיְנוּ שֶׁמִּי שֶׁמִּנָּה שֻׂלְטָאן בִּמְקוֹמוֹ בִימֵי חַיָּיו לֹא יִחְיֶה אֶלָּא זְמַן מֻעָט.
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הַתְּשׁוּבָה”.
אָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁאֲנַחְנוּ נְמַנֶּה אַפִּטְרוֹפוֹס אֶת רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, שֶׁנַּעֲשָׂה מִשֶּׁלָּנוּ וְלָנוּ הוּא, אַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתִי, וַהֲרֵי הוּא בְדַרְגַּת אָחִי”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עֲשֵׂה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאָנוּ אֵין אָנוּ אֶלָּא מְמַלְּאִים פְּקֻדּוֹתֶיךָ”.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו, וְכֵן אֶת רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הִנֵּה בְנִי כָּאן-מָא-כָּאן, כְּבָר יְדַעְתֶּם שֶׁהוּא אַבִּיר הַדּוֹר, וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ בְמִלְחָמָה וּבְמַדְקֵרוֹת.
וַהֲרֵי מִנִּיתִיו לְשֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם, וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף אַפִּטְרוֹפוֹס לוֹ”.
אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי אֵינִי אֶלָּא מַטַּע-חַסְדְּךָ”.
אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: "שׁוֹמֵר-הַסַּף, בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן וּבַת אָחִי קֻצִ’יַ-פַכָּאן בְּנֵי דוֹד הֵמָּה.
וּכְבָר הִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לוֹ, וּמֵעִיד אֲנִי עַל כָּךְ אֶת הַנִּמְצָאִים.
הֶעֱבִיר לִבְנוֹ מִן הַמָּמוֹן מַה שֶּׁתֵּלֶא לְתָאֲרוֹ הַלָּשׁוֹן.
אַחַר-כָּךְ נִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהוֹדִיעָה הַדָּבָר.
שָׂמְחָה וְאָמְרָה: “הֲרֵי הַשְּׁנַיִם יְלָדַי הֵם, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יַשְׁאִירְךָ לִשְׁנֵיהֶם לְאֹרֶךְ יָמִים”.
אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, אֲנִי הִשַּׂגְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה אֶת חֶפְצִי, וַאֲנִי בָטוּחַ בְּעִנְיָנֵי בְנִי.
וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁאַתְּ תָּשִׂימִי עֵינֵךְ עָלָיו וְתָשִׂימִי עֵינֵךְ עַל אִמּוֹ”.
הָיָה מְצַוֶּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן עַל אִשְׁתּוֹ לֵילוֹת וְיָמִים.
שֶׁבָּטוּחַ הָיָה שֶׁכּוֹס הַמָּוֶת מוּכָן לוֹ, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וְהָיָה שׁוֹמֵר-הַסַּף נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּשִׁלְטוֹן הָעָם וְהָאָרֶץ.
וְאַחֲרֵי שָׁנָה הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְאָמַר: “בְּנִי, הֲרֵי מִשְׁנֶה זֶה אָבִיךָ הוּא אַחֲרָי.
וְדַע שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ מִן הָעוֹלָם הַחוֹלֵף אֶל הָעוֹלָם הַקַּיָּם, וּכְבָר הִשַּׂגְתִּי אֶת חֶפְצִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.
וְאוּלָם נִשְׁאַר בְּלִבִּי צַעַר שֶׁיַּעֲבִיר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל יָדְךָ”.
אָמַר לוֹ בְנוֹ: “וּמַה הוּא אוֹתוֹ הַצַּעַר, אָבִי?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, שֶׁאָמוּת וְלֹא תִנָקֵם נִקְמַת דַּם אֲבִי-אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְנִקְמַת דּוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ שַׁרְכָּאן מִן הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי.
וּכְשֶׁיִּתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה, אַל תָּסַח אֶת דַּעְתְּךָ מִלִּגְאֹל דָּמָם וְלָגֹל אֶת חֶרְפַּת הַכּוֹפְרִים מֵעָלֵינוּ.
וְהִזָּהֵר מִפְּנֵי עָרְמַת הַזְּקֵנָה, וְקַבֵּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, הוּא עַמּוּד מַלְכוּתֵנוּ מֵרֵאשִׁית הַזְּמָן”.
אָמַר לוֹ בְּנוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֲשֶׂה”.
וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.
אַחַר זֶה נִתּוֹסְפָה הַמַּחֲלָה בְּצַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְעָבַר עִנְיַן הַמַּמְלָכָה לְשׁוֹמֵר-הַסַּף.
הָיָה שׁוֹפֵט וּמְצַוֶּה וְאוֹסֵר, וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ שָׁנָה תְּמִימָה, כְּשֶׁצַ’וְא אַלְמַכָּאן נִטְרָד עַל יְדֵי מַחֲלָתוֹ.
לֹא פָסְקָה מַחֲלָתוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן אַרְבַּע שָׁנִים וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף עוֹסֵק בְּעִנְיָנֵי-הַמַּמְלָכָה.
וְהָיוּ תוֹשָׁבֵי הַמַּמְלָכָה מְרֻצִּים בּוֹ, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְכָל הָאֲרָצוֹת.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן, הִנֵּה לֹא הָיָה לוֹ עֵסֶק זוּלַת הָרְכִיבָה עַל סוּסִים וְהַמִּשְׂחָק בָּרֹמַח וּלְהַכּוֹת בְּחִצִּים, וְכָזֹאת בַּת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן.
הָיְתָה יוֹצֵאת הִיא וְהוּא מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם וְעַד הַלַּיְלָה.
וְאָז הָיְתָה נִכְנֶסֶת אֶל אִמּוֹ וְהוּא נִכְנָס אֶל אִמּוֹ, וּמָצָא אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתֵי אָבִיו וּבוֹכָה, וְהָיָה מְשָׁרֵת אוֹתוֹ בַלַּיְלָה.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הָיָה יוֹצֵא עִם בַּת-דּוֹדוֹ כְמִנְהָגוֹ.
אָרְכוּ הַיִּסּוּרִים לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן, בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כָּלָה כֹחִי וְחָלַף זְמַנִּי,
וְנִשְׁאַרְתִּי כַאֲשֶׁר תִּרְאֵנִי.
בְּיוֹם עֹז הָעִזּוּז בְּעַמִּי הָיִיתִי,
וַעֲבַרְתִּים רִאשׁוֹן לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָתִי.
אַךְ נָטַשְׁתִּי מַלְכוּתִי אַחֲרֵי הֱיוֹת לִי עָצְמָה,
לִהְיוֹת בְּשִׁפְלוּת אֲשֶׁר קָלוֹן עִמָּהּ.
מִי יִתְּנֵנִי לִפְנֵי הַמָּוֶת רְאוֹת בְּנִי,
וְהוּא מוֹשֵׁל בָּאָדָם יוֹרֵשׁ מְקוֹמִי,
עֲלֵי אוֹיֵב לִנְקֹם נָקָם מִשְׂתָּעֵר
מַכֶּה בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים דּוֹקֵר.
אֲנִי הַמְּרֻמֶּה בְּלַעַג וּבִרְצִינוּת
אִם אֱלֹהִים לֹא יִשְׁלַח לְלִבִּי רִפְאוּת.
כְּשֶׁכִּלָּה שִׁירוֹ הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַכַּר וְנִרְדַּם, וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ אוֹמֵר שֶׁאָמַר לוֹ: “תִּתְבַּשֵּׂר בְּטוֹב, שֶׁבִּנְךָ יִמְלֹךְ עַל הָאָרֶץ וְיָסוּרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ בְנֵי-הָאָדָם”.
הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ שָׂמֵחַ.
אַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים דָּפַק הַמָּוֶת עַל דַּלְתּוֹ, וְנִצְטַעֲרוּ עַל-כָּךְ תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד צַעַר גָּדוֹל, וּבָכוּ אוֹתוֹ הַשָּׁפָל וְהַנִּכְבָּד, וְעָבַר עָלָיו הַזְּמַן כְּאִלּוּ לֹא הָיָה, וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן.
הוֹרִידוּהוּ אַנְשֵׁי בַגְדָאד מִמַּלְכוּתוֹ, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְבַיִת, מְבֻדָּדִים.
כְּשֶׁרָאֲתָה אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן כָּךְ, מָצְאָה עַצְמָהּ בַּשָּׁפָל שֶׁבַּמָּצִבים וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶפְנֶה אֶל רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וַאֲצַפֶּה לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים הַטּוֹב וְיוֹדֵעַ כֹּל.
יָצְאָה מִמְּעוֹנָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְבֵית שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁנַּעֲשָׂה שֻׂלְטָאן.
מָצְאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל שְׁטִיחוֹ.
נִכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה לָהּ:” הַמֵּת אֵין לוֹ יָדִיד.
אַל יַצְרִיכֶם אֱלֹהִים, לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, לְמִי שֶׁהוּא, וְלֹא תַּחְדְּלוּ לִשְׁלֹט בְּישֶׁר בֵּין רָבֵּי-הָעָם וּפְשׁוּטָיו.
כְּבָר שָׁמְעוּ אָזְנַיִךְ וְרָאוּ עֵינַיִךְ מַה שֶּׁהָיָה בָּנוּ מִן הַמַּלְכוּת וְהָעֹז וְהַכָּבוֹד וְהַהוֹן, וְהָיוּ חַיֵּינוּ הַיָּפִים בַּחַיִּים.
וְעַכְשָׁו נֶהְפַּךְ עָלֵינוּ הַזְּמָן, וְשָׂמָה הָעֵת פָּנֶיהָ בָנוּ בְאֵיבָה.
וְעַכְשָׁו בָּאתִי אֵלַיִךְ לְבַקֵּשׁ מֵאִתָּךְ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ.
אֲנִי שֶׁהֵיטַבְתִּי בְעַצְמִי לְפָנִים, מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁהַגֶּבֶר מֵת נִשְׁאָרוֹת הַנָּשִׁים וְהַבָּנוֹת מָשְׁכָּלוֹת.
נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הִתְנַחֵם, כִּי הַמָּוֶת יְבַצַּע פְּלָאוֹת,
וַאֲשֶׁר נֶעְדָּר בַּחַיִּים לֹא יֵעָדֵר בְּעֵת מוֹת
וְאֵין יָמִים אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם תַּחֲנוֹת,
וּמְקוֹרוֹת-מִשְׁתָּם מְסוּכִים אֲסוֹנוֹת.
וְלֹא יָצֵר לַלֵּב כְּאָבְדַן אֲצִילִים הָצֵר,
בְּעֵת שׁוֹאַת-פְּגָעִים אוֹתָם תְּכַתֵּר.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה זָכְרָה אֶת אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְקֵרְבָה אוֹתָהּ וּפָנְתָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: "אֲנִי עַכְשָׁו עֲשִׁירָה וְאַתְּ עֲנִיָּה.
חַי-אֱלֹהִים לֹא נִמְנַעְנוּ מִפְּקֹד אוֹתָךְ אֶלָּא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לִבֵּךְ, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְדַעְתֵּךְ, שֶׁמַּה שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לָךְ בְּמַתָּנָה, צְדָקָה הוּא, עִם זֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ בּוֹ מִן הַטּוֹב מִשֶּׁלָּךְ וּמִשֶּׁל בַּעֲלֵךְ הוּא.
הֲרֵי בֵיתֵנוּ בֵיתֵךְ, וְלָךְ הוּא מַה שֶּׁלָּנוּ וְעָלַיִךְ מַה שֶּׁעָלֵינוּ.
נָתְנָה לָהּ לְבוּשׁ מַלְכוּת מְפֹאָר וְהִקְצְתָה לָהּ מָקוֹם בָּאַרְמוֹן, סָמוּךְ לַחֲדַר מִשְׁכָּבָה.
עָמְדָה אֶצְלָם בְּחַיִּים נְעִימִים הִיא וּבְנָהּ כָּאן-מָא-כָּאן.
וְאַף לוֹ נָתְנָה בִגְדֵי מַלְכוּת, וְיִחֲדָה לָהֶם שְׁנֵיהֶם נְעָרוֹת לְשָׁרְתָם.
אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט, סִפְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְבַעְלָהּ אֶת דִּבְרֵי אֵשֶׁת-אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן.
דָּמְעוּ עֵינָיו וְאָמַר: “אִם רְצוֹנֵךְ לִרְאוֹת מַה מַּרְאֵה הָעוֹלָם אַחֲרַיִךְ.
רְאִי מַה מַּרְאֵהוּ אַחֲרֵי זוּלָתֵךְ, הוֹקִירִי שִׁבְתָּהּ עִמָּנוּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבַּעְלָהּ שֶׁל נֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמַר לָהּ: “אִם בִּרְצוֹנֵךְ לִרְאוֹת מַה מַּרְאֵה הָעוֹלָם אַחֲרַיִךְ, רְאִי מַה מַּרְאֵהוּ אַחֲרֵי זוּלָתֵךְ, הוֹקִירִי שִׁבְתָּהּ עִמָּנוּ, וְסַפְּקִי לָהּ אֶת צְרָכֶיהָ”.
זֶה מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּבַעְלָהּ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן וּבַת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, הֲרֵי גָדְלוּ וְשִׂגְשְׂגוּ וְהָיוּ כִשְׁנֵי עֳפָאִים נוֹשְׂאִים פְּרִי לְמַכְבִּיר אוֹ כִשְׁנֵי יְרֵחִים מַזְהִירִים, וְהִגִּיעוּ לְגִיל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
הָיְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן הַיָּפָה בַּבָּנוֹת הַצְּנוּעוֹת, פָּנֶיהָ חֲנוּנוֹת, דַּקּוֹת מָתְנֶיהָ וּכְבֵדוֹת יְרֵכוֹתֶיהָ.
רֻקָּה כַּיַּיִן הַמְּשֻׁמָּר וְגָבְהָהּ נֶהְדָּר, וּשְׂפָתַיִם נְעִימוֹת מִיֵּין רֶקַח מֻבְחָר.
כְּמָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ אַחַד מְתָאֲרֶיהָ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כְּמוֹ נִגְלָה מֵרֻקָּה כַּיַּיִן הַמֻּבְחָר,
וּמֵאֶשְׁכְּלוֹתֶיהָ יִקָּטְפוּ פְּנִינָה וָדַר.
זְמוֹרַת גֶּפֶן כִּי תַט בְּהַטּוֹתְךָ אוֹתָהּ,
יִשְׁתַּבַּח בּוֹרְאָהּ וְצָר צוּרָתָהּ.
וּכְבָר כָּלַל אֱלֹהִים אֶת כָּל מַעֲלוֹת הַיֹּפִי בָּהּ.
וְהָיָה חִטּוּב גִּזְרָתָהּ מְבַיֵּשׁ עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת, וְהַוֶּרֶד הָיָה מְבַקֵּשׁ מִלְּחָיֶיהָ חָסוּת.
וְאוּלָם רַק פִּיהָ שָׂם לִשְׂחוֹק אֶת הַמֻּבְחָר בַּיַּיִן, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב וְאֶת הָעַיִן.
כְּמָה שֶׁאוֹמֵר עָלֶיהָ הַמְּשׁוֹרֵר:
יְפַת-הַתֹּאַר כְּלוּלוֹת מַעֲלוֹתֶיהָ בַכֹּל מִכֹּל,
עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת קָלוֹן תַּעֲטֶינָה עַל כָּל כַּחוּל כְּחוֹל
כְּאִלּוּ מֶבָּטָהּ בִּלְאוֹהֲבָהּבַב יָרַד
חֶרֶב נָשְׂאוּ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים עַלִי בַּיָּד.
וּבַאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן הִנֵּה מֻפְלָא הָיָה בְּחִנּוֹ תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, נַעֲלֶה בְיָפְיוֹ לְלֹא עֲרֹךְ לוֹ כָל דְּמוּת, אֹמֶץ-רוּחוֹ בֵּין עֵינָיו שָׁכֵן.
וְעֵדוּת בַּעֲדוֹ, לֹא נֶגְדּוֹ יִתֵּן.
וְהָיוּ הַלְּבָבוֹת נוֹטִים אֵלָיו, וְעֵת צָמְחָה רִתְמַת שְׂפַם שִׂפְתוֹתָיו רַבּוּ מְשׁוֹרְרִים הַמְּתַנִּים אֶת שְׁבָחָיו, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:
לֹא נִגְלְתָה צִדְקָתִי עַד שֵׂעָר כִּשּׁוּת נִרְתָּם,
וָאֹפֶל יְהַלֵּךְ עֲלֵי לְחָיָיו שָׁם.
עֹפֶר, עֵת עַיִן אֶל יָפְיוֹ תַּבִּיט
שָׁלְפוּ עָלֶיהָ מֶבָּטָיו פִּגְיוֹן מֵמִית.
וְאָמַר אַחֵר:
רָקְמוּ נַפְשׁוֹת הָאוֹהֲבִים עַל לֶחְיוֹ רָקוֹם
רִקְמָה כִּנְמָלָה, וְהָלַךְ רָכִיל בָּהּ הַדָּם הָאָדֹם.
פֶּלֶא: מוֹת קְדוֹשִׁים מֵתוּ וְגֵיהִנֹּם מְגוּרָם,
וּבְתוֹכָהּ לְבוּשֵׁי מֶשִׁי יְרֻקִּים לְבוּשָׁם.
אֵרַע בְּאַחַד הַחַגִּים שֶׁיָּצְאָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן לְבָרֵךְ בְבִרְכַּת-הֶחָג אֲחָדִים מִקְּרוֹבֶיהָ מִבֵּית-הַמַּלְכוּת וְהַנְּעָרוֹת סָבִיב לָהּ, וְכָל הַיֹּפִי כֻלּוֹ אוֹפֵף אוֹתָהּ, וּוֶרֶד לֶחְיָהּ מְקַנֵּא בְּשׂוּמָתָהּ, וּמְחַיְּכוֹת מְעֻיָּנוֹת מִטּוּרֵי שִׁנֶּיהָ קוֹרְנוֹת.
הִתְחִיל כָּאן-מָא-כָּאן לְסוֹבֵב אוֹתָהּ וּלְשַׁלֵּחַ בָּהּ אֶת מַבָּטָיו, וְהִיא כַּיָּרֵחַ הַמַּזְהִיר.
אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ בְּשִׁיר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מָתַי יֵרָפֵא לַלֵּב מִפֵּרוּד עָגוּם,
וִיחַיֵּךְ פִּי-חִבּוּר, רַב הָיָה בָלוּם.
מִי יִתֵּן וְאֵדַע אִם לַיְלָה אָלִין
דָּבוּק בְּאָהוּב קְצָת מֵאֲשֶׁר בִּי יָבִין.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן שִׁיר זֶה, הֶרְאֲתָה אוֹתוֹת תְּלוּנָה וְתוֹכֵחָה וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם מַזְכִּיר אַתָּה אוֹתִי בַחֲרוּזֶיךָ לְהַצִּיגֵנִי לְרַאֲוָה לְעֵינֵי הָעָם? חַי אֱלֹהִים, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ מִזֶּה, אֶתְאוֹנֵן עָלֶיךָ בְּאָזְנֵי רַב-שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, שֻׂלְטָאן כֹרְסָאן וּבַגְדָאד הַמּוֹשֵׁל בְּצֶדֶק וּבְישֶׁר, וְהָיִיתָ לְקֶלֶס וּלְקָלוֹן”.
כָּעַס כָּאן-מָא-כָּאן כַּעַס גָּדוֹל וְחָזַר לְבַגְדָאד כְּשֶׁהוּא זוֹעֵם.
עָלְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן אֶל אַרְמוֹנָה וְהִתְאוֹנְנָה בְאָזְנֵי אִמָּהּ עַל בֶּן-דּוֹדָהּ.
אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, לֹא הָיָה בִרְצוֹנוֹ לִגְרֹם לָךְ רָעָה.
וַהֲרֵי אֵינוֹ אֶלָּא יָתוֹם, וְעִם זֶה הֲרֵי לֹא אָמַר כְּלוּם בִּגְנוּתֵךְ.
וְאוּלָם הִשָּׁמְרִי שֶׁלֹּא תְסַפְּרִי זֹאת לְאָדָם, שֶׁכֵּן יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ הַדְּבָרִים לַשֻּׂלְטָאן וִיקַצֵּר יָמָיו וִיכַבֶּה זִכְרוֹ, וְיַעֲשֶׂה רָשְׁמוֹ כְיוֹם אֶתְמוֹל שֶׁחָלַף וְכַמֵּת שֶׁעָבָר”.
נִתְפַּרְסְמָה בְבַגְדָאד אַהֲבַת כָּאן-מָא-כָּאן לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהָיוּ מְשִׂיחוֹת בָּזֶה הַנָּשִׁים, וְאוּלָם כָּאן-מָא-כָּאן צַר לְלִבּוֹ וְנִתְמַעֵט אֹרֶךְ-רוּחוֹ וְנִטְרְדָה דַעְתּוֹ, וְלֹא הִסְתִּיר מִבְּנֵי-אָדָם מַצָּבוֹ, וְהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק לְהַרְאוֹת גָּלוּי מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ מֵעָצְמַת צַעַר הָרִחוּק.
וְאוּלָם מְפַחֵד הָיָה מִפְּנֵי כַעְסָהּ.
נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִם פָּחַדְתִּי יוֹם מִפְּנֵי תוֹכַחַת זֹאת
אֲשֶׁר עוֹרְרוּהָ לָהּ, מִדּוֹתֶיהָ הַזַּכּוֹת,
אַאֲרִיךְ רוּחִי בְגִינָהּ כְּאֹרֶךְ רוּחַ אָדָם
עֲלֵי בַּרְזֶל כְּוִיָּה לְרִפְאוּת הוּשָׂם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשָׂה רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֻׂלְטָאן, קָרְאוּ לוֹ שֵׁם הַמֶּלֶךְ סָאסָאן.
עָלָה עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, וְשָׁלַט בָּעָם כְּפִי מִשְׂרָתוֹ.
יוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא-מַלְכוּתוֹ, סִפְּרוּ לוֹ עַל שִׁירוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְהִגִּיעָה אֵלָיו דְּבַר שְׁמוּעַת אַהֲבָתוֹ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁהִנִּיחָם יַחַד בְּמָקוֹם אֶחָד.
נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר:” אֲסִיפַת הֶחָצִיר וְהָאֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד הִיא מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּסַּכָּנוֹת, וְאֵין הַגְּבָרִים נֶאֱמָנִים עַל הַנָּשִׁים, כָּל עוֹד הָעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּשְׁחוֹרוֹת וְהָרְגָשׁוֹת רַכִּים.
וַהֲרֵי בֶן אָחִיךְ כָּאן-מָא-כָּאן כְּבָר הִתְבַּגֵּר וְהָיָה לְגֶבֶר, וְיֵשׁ לְמָנְעוֹ מִלְּהִכָּנֵס אֶל הַנָּשִׁים בַּעֲלוֹת-הַצְּעִיפִים כְּסוּיוֹת הַפָּנִים.
וְלִמְנֹעַ בִּתֵּךְ מִן הַגְּבָרִים עוֹד חוֹבָה יְתֵרָה הִיא, מִשּׁוּם שֶׁנַּעֲרָה כְמוֹתָהּ יֵשׁ לְשָׁמְרָהּ".
אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם וְהַשַּׁלִּיט הַמֻּשְׁלָם”.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר בָּא כָּאן-מָא-כָּאן וְנִכְנַס אֶל דּוֹדָתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן כְּמִנְהָגוֹ.
נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “דְּבָרִים לִי אֵלֶיךָ, שֶׁלֹּא הָיִיתִי רוֹצָה לְאָמְרָם, וְאוּלָם מַגִּידָה אֲנִי אוֹתָם לְךָ לַמְרוֹת רְצוֹנִי”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה הֵם אוֹתָם הַדְּבָרִים?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ שָׁמַע עַל דְּבַר אַהֲבָתְךָ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְצִוָּה לִמְנֹעַ אוֹתְךָ מִלְּהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וּמֵעַתָּה אִם יִהְיֶה לְךָ צֹרֶךְ בְּמַשֶּׁהוּ, אֶשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלֶיךָ אֲנִי מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת, וְלֹא תִּרְאֶה אֶת פְּנֵי קֻצִ’יַ-פַכָּאן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ חָזַר, וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, וְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה דּוֹדָתוֹ.
אָמְרָה לוֹ: “לֹא גָרַם לְכָךְ אֶלָּא רִבּוּי דְּבָרֶיךָ, וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁשִּׂיחַת אַהֲבָתְךָ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן נָפוֹצָה וְנִתְפַּרְסְמָה בְכָל מָקוֹם.
וְכֵיצַד זֶה תֹּאכַל מִפִּתָּם וְאַחַר-כָּךְ תַּחְמֹד אֶת בִּתָּם?” אָמַר לָהּ: “חָפֵץ אֲנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה, שֶׁהִיא בַת-דּוֹדִי, וְלִי זְכוּת הַבְּכוֹרָה בָּהּ”.
אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ דְבָרֶיךָ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְטַבֵּעַ אוֹתְךָ בְּיַם הַיְּגוֹנִים.
וּכְבָר לֹא שָׁלְחוּ לָנוּ הַלַּיְלָה אֲרוּחַת עֶרֶב שֶׁנֹּאכַל, וַהֲרֵינוּ צְפוּיִים לְמִיתַת רָעָב.
וְאִלּוּ הָיִינוּ בְּעִיר זוּלַת זוֹ, הָיִינוּ מֵתִים בָּרָעָב אוֹ מִשִּׁפְלוּת הַקַּבְצָנוּת”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ, נִתּוֹסְפוּ בְלִבּוֹ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הַרְפִּי מִתְּלוּנָה אֲשֶׁר לֹא עֲזָבַתְנִי,
כִּי לִבִּי לֹא יִפָּרֵד מֵאֲשֶׁר עֶבֶד לָהּ שָׂמַתְנִי.
וְאַל תִּדְרְשִׁי אֹרֶךְ רוּחַ מִנִּי גַם גַּרְגֵּר מֻעָט,
כִי אָכֵן- בְּבֵית אֱלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי- אֹרֶךְ-רוּחִי נִמְלָט.
בֶּאֱכֹף עָלַי מִתְלוֹנְנִים אִסּוּר –אַמְרֶה אֶת פִּיהֶם,
כִּי אֲנִי בִּתְבִיעָתִי עַל הָאַהֲבָה צָדַקְתִּי מֵהֶם.
בְּכֹחַ זְרוֹעָם מִלְּבַקְרָהּ יִמְנָעוּנִי,
וַאֲנִי – חַי הָרַחֲמָן – הֵן לֹא מְנָאֵף הִנֵּנִי,
וַאֲנִי לְשֵׁמַע זִכְרָהּ עַצְמוֹתַי תִּשְׁוֶינָה
לְעוֹף יִרְדֹּף אַחֲרָיו נֵץ, תִּדְמֶינָה,
אֱמֹר לַאֲשֶׁר יִלּוֹן בִּדְבַר אַהֲבָה עָלַי,
כִּי אֲנִי אֶת בַּת-דּוֹדִי אֹהַב, חַי אֱלֹהַי!
וּכְשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר לְאִמּוֹ: “לֹא נִשְׁאַר לִי אֵצֶל דּוֹדָתִי וְלֹא אֵצֶל אֲנָשִׁים אֵלֶּה מָקוֹם.
יוֹצֵא אֲנִי מִן הָאַרְמוֹן וְאָגוּר בִּקְצֵה הָעִיר בִּשְׁכוּנַת קַבְּצָנִים”.
יָצָא וְעָשָׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר.
וְהָיְתָה אִמּוֹ הוֹלֶכֶת וּבָאָה לְבֵית הַמֶּלֶךְ סָאסָאן, וְנוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁתְּהֵא נִזּוֹנָה בוֹ הִיא וְהוּא.
הִתְיַחֲדָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן עִם אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמְרָה לָהּ: “אֵשֶׁת-דּוֹדִי, כֵּיצַד מַצַּב בְּנֵךְ?” אָמְרָה לָהּ: “עֵינוֹ בוֹכִיָּה וְלִבּוֹ עָגוּם, וְאֵין לוֹ מִפְלָט מִכַּבְלֵי הָאַהֲבָה הָעַזָּה, חָפְשִׁי וְעִם זֶה תָּפוּס בְּפַח אַהֲבָתֵךְ”.
בָּכְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְאָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא הִתְרַחַקְתִּי מִמֶּנּוּ מִתּוֹךְ שִׂנְאָה לוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לוֹ מִפְּנֵי הַשּׂוֹנְאִים.
וְאֶצְלִי הַתְּשׁוּקָה כִּפְלֵי-כִפְלַיִם מִמַּה שֶּׁאֶצְלוֹ, וְאִלּוּלֵא כִּשְׁלוֹן לְשׁוֹנוֹ וְהַלְמוּת לְבָבוֹ, לֹא הָיָה אָבִי מוֹנֵעַ טוּבוֹ מִמֶּנּוּ, וְלֹא הָיָה גוֹזֵר עָלָיו פְּרִידָה וְרִחוּק.
וְאוּלַם יָמָיו שֶׁל אָדָם גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הֵם, וְהַסַּבְלָנוּת הִיא יָפָה בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעִנְיָנִים.
וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא זֶה שֶׁגָּזַר עַל הַפֵּרוּד, יַפְלֶה חַסְדּוֹ לָנוּ לְהִפָּגֵשׁ”.
זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וְעָלַי, בֶן-דּוֹדִי, מֵעֹז הָאַהֲבָה
כְּמוֹ זֶה אֲשֶׁר עָלֶיךָ בָּא,
וְאוּלָם צָפַנְתִּי מֵאָדָם חִשְׁקִי עַז,
וְלָמָּה לֹא צָפַנְתָּ גַּם אַתָּה חִשְׁקְךָ אָז?
הוֹדְתָה לָהּ אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְיָצְאָה מֵעַל-פָּנֶיהָ וְהוֹדִיעָה לִבְנָהּ כָּאן-מָא-כָּאן אֶת הַדָּבָר, וְנִתּוֹסְפָה תְשׁוּקָתוֹ אֵלֶּיהָ וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, אֵינִי מֵמִיר אוֹתָהּ בְּאַלְפַּיִם מִבְּנוֹת גַּן-עֵדֶן שְׁחוֹרוֹת-הָעַיִן”.
וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
חֵי-אֵל לֹא אַט אֹזֶן לְקוֹל מִתְלוֹנֵן,
וַאֲגַלֶּה הַסּוֹד אֲשֶׁר הָיִיתִי צוֹפֵן.
אֲשֶׁר צִפִּיתִי לְהִתְחַבֵּר עִמָּהּ נִפְקָדָה,
תָּנוּם תְּנוּמָתָהּ וּשְׁנַת עֵינִי נָדְדָה.
עָבְרוּ הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, וְהוּא מִתְהַפֵּךְ עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת עַד שֶׁעָבְרוּ עָלָיו מִן הַחַיִּים שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְנִשְׁלַם יָפְיוֹ.
בְּאַחַד הַלֵּילוֹת גָּבְרוּ נְדוּדֵי שְׁנָתוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה גוּפִי נָמֵק, וְעַד מָתַי לֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשִׁי בְּעוֹד אֵין בִּי כָּל חִסָּרוֹן זוּלַת חֹסֶר-הַמַּעֲמָד וְהַמָּמוֹן.
וְאוּלָם מִיַּד אֱלֹהִים הַשָּׂגַת הַתִּקְווֹת, צָרִיךְ שֶׁאֶבְרַח עַל נַפְשִׁי מֵעִירָהּ עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשָׁהּ.
צָפַן בְּחֻבּוֹ הַחְלָטות אֵלּוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הַנַּח לְדַם לְבָבִי וְיִתּוֹסֵף פַּעֲמוֹ
כִּי הִשְׁתַּפֵּל לִפְנֵי אָדָם אֵינוֹ עִמּוֹ,
וְצַדְּקֵנִי, כִּי נִשְׁמַת אַפִּי כַּסֵּפֶר הָיְתָה
וְאֵין סָפֵק כִּי הַדִּמְעָה מֵעָלֶיהָ כְתָבְתָּהּ.
הִנֵּה בַת-דּוֹדִי נִגְלְתָה כְּבַת עֵדֶן-גַּן
יָרְדָה עָלֵינוּ בְּעֵת רָצוֹן מִלִּפְנֵי רִצִ’וָאן.
הַמִּתְאַוֶּה לְמַבָּטֵי-עַיִן וּמוֹרֵד בְּשַׁמּוֹתָן
בּוֹ תַעֲשֶׂינָה, לֹא יִמָּלֵט הִמָּלֵט מִתּוֹקְפָנוּתָן.
אֶעֱבֹר בְּאַרְצוֹת אֱלֹהִים וְאַל אֶשְׁהֶה,
לְמַעַן הַרְחֵק מִמֶּנָּה אֶמְצָא לַחְמִי וְאֶחְיֶה.
אֲהַלֵּךְ בָּאָרֶץ הָרְחָבָה מְשַׁחְרֵר
נַפְשִׁי וּמְכַלְכְּלָהּ, וְרַק אוֹתָהּ חָסֵר.
וְאֶחֱזֹר וְלִבִּי שָׂמַח בִּשְׁאֵלָתִי,
וְאֶלָּחֵם בְּגִבּוֹרִים בְּמַעֲרָכָתָם מִלְחַמְתִּי,
וְעוֹד אוֹבִיל שָׁלָל רָב בְּיוֹם שׁוּבִי
וְאשְׁתַּלֵּט בְּעֹז כֹּחִי עַלֵי יְרִיבִי
יָצָא כָּאן-מָא-כָּאן מִן הָאַרְמוֹן הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל בַּסֵּתֶר בְּכֻתֹּנֶת קִצְרַת הַשַּׁרְווּלִים וְעַל רֹאשׁוֹ כִּפַּת-לֶבֶד, שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שֶׁבַע שָׁנִים, וְאִתּוֹ כִכַּר לֶחֶם בֶּן שְׁלשָׁה יָמִים.
נָסַע בְּאִישׁוֹן לֵיל חשֶׁךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר בַּגְדָאד, וְשָׁם עָמַד.
כְּשֶׁפָּתְחוּ אֶת שַׁעַר הָעִיר, הָיָה הוּא הָרִאשׁוֹן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ.
הָיָה עוֹבֵר בַּעֲמָקִים וּבְמִדְבָּרוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.
וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה חִפְּשָׂה אוֹתוֹ אִמּוֹ וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ.
צַר לָהּ הָעוֹלָם בְּכָל רָחְבּוֹ, וְלֹא עָרַב לָהּ כְּלוּם מֵאֲשֶׁר אִתָּהּ.
הָיְתָה מְצַפָּה יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי עַד שֶׁעָבְרוּ עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא הִגִּיעָה אֵלֶיהָ יְדִיעָה.
צַר לִלְבָבָהּ וְקָרְאָה וְאָמְרָה: “הוֹי יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַי, כְּבָר סָעֲרוּ יְגוֹנַי, כַּאֲשֶׁר נִפְרַדְתָּ מֵעָלַי וְעָזַבְתָּ אֶרֶץ מְכוֹרוֹתַי.
בְּנִי, מֵאֵיזֶה מִן הָרוּחוֹת אֶקְרָא לְךָ.
וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אֵיזוֹ עִיר אָסְפָה אוֹתְךָ”.
עָלוּ הָאֲנָחוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אַחֲרֵי הִפָּקֶדְכֶם נִתְיַסֵּר, יָדַעְנוּ,
וְקַשְׁתוֹת הַפֵּרוּד חִצֵּיהֶם כּוֹנָנוּ.
וּכְבָר עֲזָבוּנִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֻכָּפָם קָשָׁרוּ,
אֶתְהַפֵּךְ בְּעִנּוּיֵי מָוֶת עֵת חוֹלוֹת עֲרָבָה עָבָרוּ.
וּבְאִישׁוֹן לַיִל הָגְתָה יוֹנָה רָבִיד בְּצַוָּארָהּ,
גַּם נֶאֱנָחָה, "לְאַט לָךְ – אֵלֶיהָ אֶקְרָא –
חַיַּיִךְ, אִלּוּ כָמוֹנִי אַתְּ הָיִית אֲבֵלָה
רָבִיד לֹא לָבַשְׁתְּ וְצֶבַע עַל רַגְלֵךְ לֹא עָלָה".
רָחַק מֵעָלַי יְדִידִי, וָאֵדַע אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִפְרַד
כִּי דַאֲגוֹת-יָגוֹן לֹא עוֹד יַעַזְבוּנִי לָעַד.
נִמְנְעָה מִלֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהִרְבְּתָה בִּבְכִי וּבַאֲנָחָה, וְהָיְתָה בִכְיָתָהּ לְעֵינֵי רוֹאִים, וְנִתְפַּרְסֵם יְגוֹנָהּ בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבָאֲרָצוֹת וְהָיוּ בְּנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “הֵיכָן עֵינֶיךָ, צַ’וְא אַלְמַכָּאן? וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְנוּ מָה אֵרַע לְכָּאן-מָא-כָּאן, עַד שֶׁרָחַק מִמּוֹלַדְתּוֹ וְיָצָא מִן הַמָּקוֹם.
וַהֲרֵי אָבִיו הָיָה מַשְׂבִּיעַ אֶת הָרְעֵבִים וּמְצַוֶּה עַל הַצֶּדֶק וְעַל הַנֶּאֱמָנוּת”.
הִגִּיעַ דְּבַר כָּאן-מָא-כָּאן לַמֶּלֶךְ סָאסָאן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן הִגִּיעַ אֵלָיו דְּבר כָּאן-מָא-כָּאן מִפִּי רַבֵּי-הַנְּסִיכִים.
אָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי הוּא בֶן מַלְכֵּנוּ מִצֶּאֱצָאָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וּכְבָר שָׁמַעְנוּ שֶׁנָּדַד לַמֶּרְחַקִּים מִן הַמּוֹלֶדֶת”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ סָאסָאן דְּבָרִים אֵלֶּה נִמְלָא עֲלֵיהֶם חֵמָה רַבָּה, וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶחָד מֵהֶם עַל עֵץ, וְלֹא הֵעֵז עוֹד אָדָם לִפְצוֹת פֶּה.
וְאוּלָם כְּשֶׁהֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁהֵיטִיב עִמּוֹ אָבִיו, וְשֶׁהוּא מִנָּהוּ אַפִּטְרוֹפּוֹס עָלָיו, נִצְטָעֵר עַל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בְּכָל הָאֲרָצוֹת”.
שָׁלַח אֶת הַמַּצְבִּיא תֻּרְכָּאשׁ וְעִמּוֹ מֵאָה פָרָשִׁים לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו.
נֶעְדַּר עֲשָׂרָה יָמִים וְחָזַר וְאָמַר: “לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי לְהַשִּׂיג יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו, וְלֹא נִגְלוּ לִי עִקְבוֹתָיו”.
נֶעֱצַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ סָאסָאן עֶצֶב גָּדוֹל.
וְאוּלָם אִמּוֹ לֹא מָצְאָה מְנוּחָה, וְלֹא עָצְרָה כֹחַ לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחָהּ.
וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיהָ עֶשְׂרִים יוֹם.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה.
וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן כָּאן-מָא-כָּאן, הֲרֵי כְּשֶׁיָּצָא מִבַּגְדָאד, הָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלֹא יָדַע לְאָן יִפְנֶה.
נָסַע שְׁלשָׁה יָמִים בַּמִּדְבָּר יְחִידִי, וְלֹא רָאָה לֹא הוֹלֵךְ בַּרֶגֶל וְלֹא רוֹכֵב.
הִתְעוֹפְפָה תְּנוּמָתוֹ וְרַבּוּ נְדוּדֵי שְׁנָתוֹ, וְהִרְהֵר בִּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבְמוֹלַדְתּוֹ, וְהָיָה נָזוֹן בְּצִמְחֵי הָאָרֶץ וְשׁוֹתֶה מִנַּהֲרוֹתֶיהָ, וְנָח בַּצָּהֳרַיִם כְּחֹם הַיּוֹם תַּחַת עֵצֶיהָ.
אַחַר-כָּךְ יָצָא מֵאוֹתָהּ דֶּרֶךְ לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, וְנָסַע בָּהּ שְׁלשָׁה יָמִים.
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי קָרַב לְאֶרֶץ עֲרָבָה מְכֻסָּה דֶשֶׁא עֵשֶׂב וּצְמָחֶיהָ נָאִים.
וְהָיְתָה אוֹתָהּ אֶרֶץ שׁוֹתָה מִכּוֹסוֹת הָעֲנָנִים לְקוֹלוֹת הַתּוֹרִים וּבְנֵי הַיּוֹנִים, וְהוֹרִיקוּ גִבְעוֹתֶיהָ, וְטוֹבוּ עַרְבוֹתֶיהָ.
נִזְכָּר כָּאן-מָא-כָּאן בְּאֶרֶץ אָבִיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר מֵעָצְמַת הַצַּעַר שֶׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ:
יָצָאתִי וּבְתִקְוָתִי לַחֲזֹר,
וְאוּלָם לֹא אֵדַע מָתַי.
וַיְנִיסֵנִי אֲשֶׁר כֹּחַ לֹא אֶעֱצֹר
מְצֹא דֶרֶךְ לַהְדֹּף אֲשֶׁר בָּא עָלַי.
כְּשֶׁגָּמַר אָכַל מֵאוֹתָם הַצְּמָחִים, וְרָחַץ כַּדָּת וְהִתְפַּלֵּל כַּחוֹבָה עָלָיו וְיָשַׁב לָפוּשׁ, וְשָׁהָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִרְדַּם, וְנִשְׁאַר יָשֵׁן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה.
הִתְעוֹרֵר וְשָׁמַע קוֹל אָדָם הַנּוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר בָּתִּים אֵלֶּה:
מָה הַחַיִּים אִם לֹא יֵרָאֶה לְךָ בָּרָק מֵאִיר
מִשְּׂפָתַיִם חָשַׁקְתָּ, וּמַרְאֶה פָּנִים מַזְהִיר?
הֶגְמוֹנִים יִתְפַּלְּלוּ בְּמִנְזְרֵיהֶם עָלֶיהָ;
מְתַחֲרִים יַעֲרִיצוּהָ כּוֹרְעִים בֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ,
וְהַמָּוֶת מִסֵּרוּב הָאֲהוּבָה קַל יוֹתֵר עָלַי,
אֲשֶׁר גַּם בַּחֲזוֹן לַיְלָה לֹא תָּבוֹא אֵלַי.
הוֹי מְסִבַּת רֵעֵי-יַיִן עֵת תֵּאָסֵף,
וְעָמַד שָׁם אָהוּב עַל יַד אוֹהֵב.
וּמַה גַּם בָּאָבִיב עֵת בִּפְרָחָיו יוֹפִיעַ
טוֹב הַזְּמַן, כָּל אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּשֶׁפַע יַשְׁפִּיעַ.
הוֹי שׁוֹתֶה הָאָדֹם, הֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ וַתַּרְא,
אֶרֶץ מְפֹאֶרֶת וְזֶרֶם מֵימֶיהָ נִגָּר.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, סָעֲרוּ בְּקִרְבּוֹ הַיְּגוֹנִים, וְזָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כִּפְלָגִים, וְנִתְלַקְּחוּ בְלִבּוֹ הָאִשִּׁים, וְקָם לְהִתְבּוֹנֵן לְאוֹמֵר דְּבָרִים אֵלּוּ, וְלֹא רָאָה אָדָם בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה.
אָחֲזָה אוֹתוֹ רְעָדָה וְיָרַד מִמְּקוֹמוֹ אֶל שְׂפַת הַנַּחַל, וְהִתְהַלֵּךְ עַל חוֹף הַנָּהָר, וְשָׁמַע אֶת בַּעַל הַקּוֹל מַעֲלֶה אֲנָחוֹת וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִם צָפַנְתְּ אֲשֶׁר בָּךְ מֵאַהֲבָה בְּהִזָּהרֵכִי
הִנֵּה דְּמָעוֹת בְּיוֹם פֵּרוּד חָפְשִׁי שַׁלֵּחִי.
בֵּינִי וּבֵין אֲהוּבָתִי כְּרוּתָה בְרִית
אֲשֶׁר אֶשָּׁאֵר נִכְסָף לָהּ עַד אַחֲרִית.
בְּחִבָּתָהּ יָנַח לְלִבִּי וּבְרֶטֶט יְשַׂמַּח
מַשַּׁב רוּחַ זֶפִיר אוֹתִי עֵת תְּשׁוּקָתִי תִּתְלַקַּח,
יְדִידִי, הֲתִזְכֹּר בַּעֲלַת-הָעֶרֶס לִי עוֹד
אַחֲרֵי רָחֲקִי, בְּרִית וּשְׁבוּעוֹת?
הֲעוֹד יָשׁוּבוּ לֵילוֹת אִחוּד אוֹתָנוּ לְקַבְּצָה,
וִיתַנֶּה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר אוֹתוֹ מָצָא.
אָמְרָה לִי: “עֻנֵּיתָ בָּאַהֲבָתִי” אָמַרְתִּי לָהּ:
וְכַמָּה אוֹהֲבִים עִנִּיתָ יִשְׁמְרֵךְ אֵל– כַּמָּה?
אַל יְעַנֵּג אֵל עֵינִי לַחֲזוֹת בְּנָעֳמָהּ,
אִם בְּרָחֲקָהּ מֵאִתִּי נֹעַם תְּנוּמָה טָעֲמָה,
הוֹי עֲקִיצָה בִלְבָבִי לֹא רָאִיתִי לָהּ
בִּלְתִּי אִם בְּאִחוּד וּמִצְמוּץ פֶּה תְּעָלָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן שִׁירִים אֵלֶּה מִבַּעַל אוֹתוֹ הַקּוֹל פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא רָאָה צוּרָתוֹ, הִכִּיר שֶׁהָאוֹמֵר הוּא כְמוֹתוֹ, אוֹהֵב שֶׁמְּנָעוּהוּ מִלְּהַגִּיעַ אֶל זוֹ שֶׁהוּא אוֹהֲבָהּ.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי נִפְגָּשׁ עִמּוֹ, וִיתַנֶּה כָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרָתוֹ לַחֲבֵרוֹ, וַאֲנִי מֵשִׂים אוֹתוֹ מֵרֵעַ לִי בַּנֵּכָר”.
אַחַר כָּךְ כִּעְכַּע וְקָרָא וְאָמַר: “הוֹי הַנּוֹסֵעַ בְּלֵיל אֹפֶל, הִתְקָרֵב אֵלַי וְסַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, אֶפְשָׁר תִּמְצָא אוֹתִי עוֹזֵר לְךָ בְּצָרָתֶךָ”.
כְשֶׁשָּׁמַע בַּעַל-הַקּוֹל דְּבָרִים אֵלֶּה, הֵשִׁיב לוֹ לֵאמֹר: “הוֹי הַקּוֹרֵא הַשּׁוֹמֵעַ לְקוֹל שִׁיר, מִי אַתָּה אַבִּיר בָּאַבִּירִים? מִבְּנֵי-אָדָם אַתָּה אוֹ לַשֵּׁדִים? מַהֵר וְדַבֵּר דְּבָרֶיךָ בְּטֶרֶם יִקְרַב מוֹתֶךָ, שֶׁזֶּה לִי עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְּמִדְבָּר זֶה וְלֹא רָאִיתִי צוּרַת-אָדָם, וְלֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלָם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר בְּלִבּוֹ: “סִפּוּר זֶה כְסִפּוּרִי הוּא, שֶׁכֵּן גַּם לִי זֶה עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ וְלֹא שָׁמַעְתִּי כָל קוֹל”.
אָמַר לוֹ בַּעַל-הַקּוֹל: “אִם לַשֵּׁדִים אַתָּה לֵךְ לְשָׁלוֹם, וְאִם אָדָם אַתָּה, הַמְתֵּןעַד שֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר וְיָסוּר הַלַּיְלָה עִם אֲפֵלָתוֹ”.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, הִסְתַּכֵּל בּוֹ כָּאן-מָא-כָּאן, וּמָצָא אוֹתוֹ אָדָם מֵעַרְבִיֵּי הָעֲרָבָה, נִגַּשׁ אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְקִבֵּל פָּנָיו בְּכָבוֹד וּבִבְרָכָה, וְאוּלָם הוּא בָז לוֹ, כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים וּמַצָּבוֹ מַצַּב-עָנִי, אָמַר לוֹ: “אָדָם צָעִיר, מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט אַתָּה, וְעַל מִי מֵעַרְבִיֵּי הַמִּדְבָּר אַתָּה מִתְיַחֵס? וּכְבָר דִּבַּרְתָּ אֵלַי בַּלַּיְלָה דְבָרִים, לֹא יְדַבֵּר אוֹתָם אֶלָּא אַבִּיר-שַׁלִּיט וְגִבּוֹר קְרָב.
הִנֵּה עַכְשָׁו הִנְּךָ בְיָדִי,אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְרַחֵם עָלֶיךָ בִּגְלַל הֱיוֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים, וְעוֹשֶׂה אוֹתְךָ לִי בֶן-לְוָיָה, וְתִהְיֶה עִמִּי, מְשָׁרֵת לִי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דִּבְרֵי-מַשְׂטֵמָה אֵלּוּ אַחֲרֵי יְפִי חֲרוּזָיו, הִכִּיר שֶׁהוּא בָז לוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְשַׁעְבְּדוֹ.
דִּבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וְאָמַר לוֹ: “הוֹי פְּנֵי הָעַרְבִים, הַנַּח עִנְיַן צְעִירוּתִי לְיָמִים וְשָׁרְתִי אוֹתְךָ, וְהוֹדִיעֵנִי מַה סִּבַּת נְסִיעָתְךָ בַּלַּיְלָה בַּמִּדְבָּר וְשֵׂאתְךָ קוֹלְךָ בְשִׁירִים? מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ?” אָמַר לוֹ: "שְׁמַע, עֶלֶם, אֲנִי צַבָּאח בֶּן רַמָּאח בֶּן הַמָּאם וְשִׁבְטִי מֵעַרְבִיֵּי אַלְשָׁאם, וְלִי בַּת דּוֹד נַגְ’מָה שְׁמָהּ, וְכָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ, מָצָא נֹעַם.
וּמֵת אָבִי וְגָדַלְתִּי בְּבֵית דּוֹדִי, אָחִיו, הוּא אֲבִי נַגְ’מָה.
וּכְשֶׁגָּדַלְתִּי וְגָדְלָה, חֲשָׂכָה מִמֶּנִּי, כְּשֶׁרָאֲנִי בְמַצַּב שֶׁל עֹנִי, מְעוּט מָמוֹן.
הִרְבֵּיתִי עָלָיו אֶת הָעַרְבִים הַנִּכְבָּדִים וּנְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים, וְהִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם וְנַעֲנָה לִי לְהַשִּׂיאָה לִי, אֶלָּא שֶׁתְּנָאי הִתְנָה עָלַי, שֶׁאָבִיא לוֹ חֲמַשִּׁים רֹאשׁ מִן הַסּוּסִים וַחֲמִשִּׁים גְּמַלּוֹת וַעֲשָׂרָה עֲבָדִים וְעֶשֶׂר שְׁפָחוֹת וַחֲמִשִּׁים מַשָּׂא גָּמָל חִטָּה וּכְמוֹתָם שְׂעוֹרָה.
וְהִטִּיל עָלַי דָבָר, שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ, וְהִרְבָּה עָלַי הַמֹּהַר.
וַהֲרֵינִי נוֹסֵעַ מִסּוּרְיָה לְעִרָאק, וְזֶה לִי עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁלֹּא רָאִיתִי אָדָם זוּלָתְךָ.
וֹמַטָּרָתִי הִיא לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד וְלִרְאוֹת מִי שֶׁיֵּצֵא מִתּוֹכָהּ מִן הַסּוֹחֲרִים בַעֲלֵי הַכְּבֻדָּה הָרַבָּה, שֶׁאֵצֵא בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְאֶגְזֹל מָמוֹנָם וְאֶהֱרֹג אַנְשֵׁיהֶם וְאוֹבִיל עִמִּי גְמַלֵּיהֶם וּמִטְעָנָם.
וּמִי אַתָּה מִבְּנֵי-הָאָדָם?" אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “סִפּוּרִי כְסִפּוּרְךָ, אֶלָּא שֶׁחָלְיִי אָנוּשׁ מֵחָלְיְךָ, שֶׁכֵּן בַּת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי, בַּת מֶלֶךְ הִיא, וּמִשְׁפַּחְתָּהּ לֹא תִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁהִזְכַּרְתָּ וְלֹא יִתְרַצּוּ בִכְמוֹ זֶה”.
אָמַר לוֹ צַבָּאח: “אֶפְשָׁר שֶׁשּׁוֹטֶה אַתָּה, אוֹ מְטֹרָף מֵרֹב אַהֲבָה שֶׁאָהַבְתָּ.
כֵּיצַד זֶה תְּהֵא בַּת דּוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ בַּת מֶלֶךְ, וְאַתָּה אֵין בְּךָ גִנּוּנֵי מְלָכִים.
אִי-אַתָּה אֶלָּא קַבְּצָן”.
אָמַר לוֹ: “הוֹי אַתָּה אַחַד הַבְּדוּאִים, אַל יְהֵא מַצָּב זֶה מוּזָר בְּעֵינֶיךָ, שֶׁתְּמוּרוֹת לַזְּמָן.
וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מִמֶּנִּי הוֹכָחָה לְכָךְ, הֲרֵי אֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלְנֻעְמָאן שַׁלִּיט בַּגְדָאד וְאֶרֶץ כֹרָסָאן.
וּכְבָר נָהַג בִּי עֲרִיצוּת הַזְּמָן, שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֵּת אָבִי נַעֲשָׂה מֶלֶךְ סָאסָאן.
וְיָצָאתִי מִבַּגְדָאד בַּסֵּתֶר שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם, וְנָסַעְתִּי בְּאֶרֶץ זוֹ עֶשְׂרִים יוֹם וְלֹא רָאִיתִי אָדָם זוּלָתְךָ.
סִפּוּרְךָ כְּסִפּוּרִי, וּמְבֻקָּשְׁךָ דוֹמֶה לִמְבֻקָּשִׁי”.
כְּשֶׁשַּמע צַבָּאח דְּבָרִים אֵלֶּה, צָעַק: “הֶאָח לְשִׂמְחָתִי, כְּבָר הִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי, וְאֵין לִי צֹרֶךְ הַיּוֹם בְּרֶוַח זוּלָתֶךָ, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִנְּךָ בִדְמוּת הַקַּבְּצָנִים.
וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ לֹא יַעַזְבוּךָ, וּכְשֶׁיִּוָּדַע לָהֶם מְקוֹמְךָ, יִפְדּוּךָ בְּמָמוֹנָם.
הָסֵב אֵפוֹא גַּבְּךָ וַעֲבֹר לְפָנַי”.
אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אַל תַּעַשׂ זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי לֹא יִקְנוּנִי לֹא בְכֶסֶף וְלֹא בְזָהָב, וַאֲפִלּוּ בִפְרוּטַת נְחשֶׁת אֲדֻמָּה.
וַאֲנִי עָנִי וְאֵין עִמִּי לֹא מְעַט וְלֹא רָב.
הֶרֶף מִדְּרָכִים אֵלּוּ וְקַח אוֹתִי בֶן לְוָיָה לְךָ, וְנֵצֵא יַחְדָּו מֵאֶרֶץ עִרָאק לְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת, אֶפְשָׁר נַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג מֹהַר וָנֵדֶה, וּנְאֻשַּׁר בִּנְשִׁיקוֹת וַחֲבִיקוֹת מִבְּנוֹת דּוֹדֵינוּ”.
כְּשֶׁשַּמע צַבָּאח כָּךְ, כָּעַס וּבָעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, כְּלוּם בִּתְשׁוּבוֹת אַתָּה אוֹמֵר לִדְחוֹתֵנִי, אַתָּה הַבָּזוּי שֶׁבִּכְלָבִים.
הָסֵב גַּבְּךָ, וְאִם לָאו אֲנִי מִתְנַפֵּל עָלֶיךָ וּמַעֲנִישְׁךָ”.
חִיֵּךְ כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “וְכֵיצַד זֶה אָסֵב גַּבִּי, כְּלוּם אֵין ישֶׁר אֶצְלְךָ? וְכִי אִי-אַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִבוּזוּ לְךָ הַבְּדוּאִים שֶׁלָּקַחְתָּ בַּשְּׁבִי נַעַר בְּשִׁפְלוּת וּבְקָלוֹן, בְּטֶרֶם נִסִּיתָ כֹחֲךָ עִמּוֹ בִשְׂדֵה הַקְּרָב, וּבְטֶרֶם יָדַעְתָּ אִם אַבִּיר הוּא אוֹ מוּג הַלֵּבָב?” צָחַק צַבָּאח וְאָמַר: “פֶּלֶא-אֵל הוּא, שֶׁאַתָּה בִּשְׁנוֹת הַנֹּעַר וְעִם זֶה גָּדוֹל בְּדִבּוּרִים.
הֲרֵי דְבָרִים אֵלּוּ לֹא יֵצְאוּ אֶלָּא מִפִּי גִבּוֹר, יוֹדֵעַ קְרָב”.
אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “מִן הַיּשֶׁר הוּא, שֶׁאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָקַחַת אוֹתִי בַשְּׁבִי שֶׁאֶהְיֶה מְשָׁרֵת לְךָ, שֶׁתַּשְׁלִיךְ מֵעָלֶיךָ אֶת זֵינְךָ וְתָקֵל מֵעָלֶיךָ לְבוּשְׁךָ וְתֵאָבֵק עִמִּי.
וְכָל מִי שֶׁיַּכְרִיעַ אֶת חֲבֵרוֹ, יַשִּׂיג מִמֶּנּוּ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, וְיַעֲשֶׂה אוֹתוֹ עֶבֶד לוֹ”.
צָחַק צַבָּאח וְאָמַר: “דּוֹמַנִי שֶׁאֵין בְּרִבּוּי דְבָרֶיךָ אֶלָּא כְדֵי לְקָרֵב אֶת מִיתָתֶךָ”.
הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו זֵינוֹ, וְהִפְשִׁיל שׁוּלֵי בִּגְדוֹ וְקָרַב אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, וּמָשְׁכוּ זֶה אֶת זֶה.
מָצָא אוֹתוֹ הַבְּדוּאִי שֶׁהוּא מַכְרִיעַ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכִּכַּר הַזָּהָב מַכְרִיעַ אֶת הַדִּינָר.
הִתְבּוֹנֵן לַעֲמִידַת רַגְלָיו אֵיתָן בַּקַּרְקָע, וּמָצָא אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו כִּשְׁנֵי מִגְדְּלֵי עֹז הַמּוּסָדִים אוֹ כִשְׁנֵי הָרִים הַמּוּצָקִים.
הִכִּיר בְּנַפְשׁוֹ אֶת קֹצֶר יָדוֹ וְנִתְחָרֵט עַל שֶׁנִּגַּשׁ לְהֵאָבֵק עִמּוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “וּלְוַאי וְהָיִיתִי הוֹרְגוֹ בְּזֵינִי”.
תְּפָשׂוֹ כָּאן-מָא-כָּאן בְּיָדָיו וְהֶחֱזִיק בּוֹ וְטִלְטְלוֹ, חָשׁ שֶׁמֵעָיו נִכְרָתִים בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ וְצָעַק: “אֱסֹף יָדֶיךָ, עֶלֶם”.
לֹא שָׁעָה לְמַה שֶּׁדִּבֵּר מִן הַדְּבָרִים, וְהֵרִים אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ וּפָנָה אִתּוֹ אֶל הַנָּהָר.
קָרָא אֵלָיו צַבָּאח וְאָמַר: “הוֹי גִּבּוֹר, מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לְהָטִיל אוֹתְךָ לְתוֹךְ נְהַר פְּרָת, וּנְהַר פְּרָת יוֹבִיל אוֹתְךָ לְאַרְצֶךָ, וְיִרְאוּ אוֹתְךָ בְּנֵי שִׁבְטְךָ וְיַכִּירוּךָ, וְיֵדְעוּ יְפִי נִימוּסֶיךָ וַאֲמִיּתּות אַהֲבָתֶךָ”.
צָעַק צַבָּאח וְקָרָא: “הוֹי אַבִּיר הַבִּקְעָה, אַל תַּעַשׂ כְּמַעֲשֶׂה הַמְּגֻנִּים, שַׁחְרְרֵנִי, בְּחַיֵּי בַּת דּוֹדְךָ גְּבֶרֶת הַיֹּפִי אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ”.
הִנִּיחוֹ כָּאן-מָא-כָּאן לָאָרֶץ.
כְּשֶׁרָאָה עַצְמוֹ נִצָּל, מִהֵר אֶל סֵיפוֹ וּתְרִיסוֹ וְתָפַס בָּהֶם, וְיָשַׁב לוֹ מְהַרְהֵר לְהִתְנַפֵּל עָלָיו.
הִכִּיר כָּאן-מָא-כָּאן מָה הוּא זוֹמֵם לוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר יָדַעְתִּי מַה בְּלִבְּךָ מִשָּׁעָה שֶׁנָּטַלְתָּ סֵיפְךָ וּתְרִיסְךָ.
מְדַמֶּה אַתָּה שֶׁיָּדְךָ אֵינָהּ רַב לְךָ בְּהֵאָבְקוּת, וְאִלּוּ עַל סוּס דּוֹהֵר הָיִיתָ מִתְנַפֵּל עָלַי בְּחַרְבֶּךָ, לֹא הָיְתָה עוֹד בַּחַיִּים חַיָּתִי.
וַהֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בְּיָדְךָ שֶׁתִּבְחַר מַה שֶּׁתִּבְחַר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר בְּלִבְּךָ אִי-הֲבָנָה, תֵּן לִי הַתְּרִיס וְהִשְׂתָּעֵר עָלַי בְסִיפְךָ, וְאָז אוֹ שֶׁאַתָּה הוֹרְגֵנִי אוֹ שֶׁאֲנִי הוֹרֶגְךָ”.
הִשְׁלִיךְ לוֹ הַתְּרִיס וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִשְׂתָּעֵר בּוֹ עַל כָּאן-מָא-כָּאן.
שָׁלַח יְמִינוֹ וְנָטַל הַתְּרִיס, וְהָיָה מְקַדֵּם אוֹתוֹ בוֹ כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ.
הָיָה צַבָּאח מַכֶּה כְּלַפָּיו וְאוֹמֵר עַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה: “אֵין חֲסֵרָה אֶלָּא מַכָּה זוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָלָה”.
וְהָיָה כָּאן-מָא-כָּאן מְקַדֵּם אוֹתָהּ וְעָלְתָה בַּתֹּהוּ, וְלֹא הָיָה עִם כָּאן-מָא-כָּאן מַשֶּׁהוּ לְהַכּוֹת אוֹתוֹ בּוֹ.
לֹא פָסַק צַבָּאח מֵהַכּוֹתוֹ בַּסַּיִף, עַד שֶׁנִּלְאֲתָה יָדוֹ.
הִכִּיר כָּאן-מָא-כָּאן בְּחֻלְשַׁת-כֹּחוֹ, וְשֶׁמִּרְצוֹ אָפֵס, וְהִתְנַפֵּל עָלָיו וְטִלְטְלוֹ וֶהֱטִילוֹ לָאָרֶץ וְאָסַר אוֹתוֹ בְכִתְפוֹת סֵיפוֹ וּגְרָרוֹ בְּרַגְלָיו לְעֵבֶר הַנָּהָר.
אָמַר לוֹ צַבָּאח:" וּמָה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בִּי, אַבִּיר הַדּוֹר וְגִבּוֹר שְׂדֵה-הַקְּרָב?" אָמַר לוֹ: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי-עַמְּךָ דֶּרֶךְ הַנָּהָר שֶׁלֹּא תְהֵא דַעְתָּם דְּאוּגָה לְךָ, שֶׁמָּא תְאַחֵר לָשֵׂאת אֶת בַּת-דּוֹדְךָ”.
קָצְרָה נֶפֶשׁ צַבָּאח וּבָכָה וְצָעַק וְאָמַר: “אַל נָא תַּעֲשֶׂה כֹה, אַבִּיר הַזְּמַן, וְשִׂים אוֹתִי לְךָ כְּאַחַד הַמְּשָׁרְתִים”.
זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יָצָאתִי לַנֵּכָר מִתּוֹךְ עַמִּי, וּמָה אָרַךְ בַּנֵּכָר שְׁהוֹתִי.
וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, אִם נָכְרִי אֶמְצָא אֶת מוֹתִי.
אָמוּת וְעַמִּי לֹא יֵדַע מְקוֹם בּוֹ נֶהֱרַגְתִּי,
וְנָכְרִי אֹבַד וְלֹא אֲבַקֵּר עוֹד זוֹ אָהַבְתִּי
רִחֵם עָלָיו כָּאן-מָא-כָּאן וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ בִשְׁבוּעָה וּבְאָלָה שֶׁיְּלַוֵהוּ בְדַרְכּוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ בֶן-לְוָיָה טוֹב.
בִּקֵּשׁ צַבָּאח לְנַשֵּׁק אֶת יַד כָּאן-מָא-כָּאן.
מָנַע אוֹתוֹ מִלְּנַשְּׁקָה.
קָם הַבְּדוּאִי עַל חוֹף הַנָּהָר וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.
אַחַר-כָּךְ רָחֲצוּ כַדָּת וְהִתְפַּלְּלוּ וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ בְּמַה שֶּׁמָּצָא אוֹתָם מֵחֲלִיפוֹת הַזְּמָן.
אָמַר כָּאן-מָא-כָּאן לַבְּדוּאִי: “לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?” אָמַר לוֹ צַבָּאח: “פָּנַי מוּעָדוֹת לְבַגְדָאד עִירְךָ, וְאֶעֱמֹד בָּהּ, עַד שֶׁיְחָנֵנִי אֱלֹהִים בְּמֹהַר”.
אָמַר לוֹ:" הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ".
נִפְרַד מֵעָלָיו הַבְּדוּאִי וּפָנָה וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ בַּגְדָאד, וְנִשְׁאַר כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “נַפְשִׁי, אֵילוּ פָנִים יֵשׁ לַחֲזֹר עִם הָעֹנִי וְהַדְּחָק? חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי חוֹזֵר נִכְזַב הַתִּקְוָה.
אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיָּבוֹאוּ רֶוַח וְהַצָּלָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.
נִגַּשׁ לַנָּהָר וְרָחַץ כַּדָּת וְהִתְפַּלֵּל, וּכְשֶׁהִשְׁתַּחֲוָה וְשָׂם אֶת מִצְחוֹ עַל הֶעָפָר, קָרָא אֶל אֱלֹהִים לֵאמֹר: “אֱלֹהִים מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וּמְכַלְכֵּל הַתּוֹלַעַת בַּסֶּלַע, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּחָנֵּנִי בִיכָלְתְּךָ וְרֹב רַחֲמֶיךָ”.
סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ בְבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם.
צָרוּ לוֹ כָל הַדְּרָכִים.
וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב וּפוֹנֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, נִתְקָרֵב אֵלָיו פָּרָשׁ עַל סוּס אַבִּיר.
וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבּוֹ וְשִׁלַּח אֶת רִסְנוֹ.
הִתְרוֹמֵם כָּאן-מָא-כָּאן וְיָשַׁב, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה הִגִּיעַ אֵלָיו הַפָּרָשׁ בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהָיָה פָּצוּעַ פֶּצַע אָנוּשׁ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו זָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כְּפִיּוֹת הַנֹּאדוֹת וְאָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “הוֹי אַבִּיר הָעַרְבִים, רְצוֹנְךָ לָקַחַת אוֹתִי לְךָ לְיָדִיד כָּל עוֹדִי חַי? שֶׁכֵּן לֹא תִמְצָא כְמוֹתִי.
הַשְׁקֵנִי אֵפוֹא מְעַט מִן הַמַּיִם, וְאַף-עַל-פִי שֶׁאֵין שְׁתִיַּת הַמַּיִם יָפָה לְפָצוּעַ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת שְׁתִיתַת הַדָּם.
אִם אֶחְיֶה הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַה שֶׁיַּפְסִיק עָנְיְךָ, וְאִם אָמוּת הֲרֵי תְבֹרַךְ עַל כַּוָּנָתְךָ הַטּוֹבָה”.
וְהָיָה תַחַת הַפָּרָשׁ סוּס שֶׁהָיוּ בְנֵי-אָדָם מִשְׁתָּאִים לְיָפְיוֹ, וְתֵלֶא כָל לָשׁוֹן לְתָאֲרוֹ.
רַגְלָיו עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ מוּכָנוֹת לְיוֹם מִלְחָמָה וּקְרָב.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן אֶל אוֹתוֹ סוּס, חָמַד אוֹתוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כַּסּוּס הַזֶּה אֵין בַּזְּמַן הַזֶּה”.
הוֹרִיד אֶת הַפָּרָשׁ מֵעַל הַסּוּס וְרִחֵם עָלָיו וְהִגְמִיעוֹ קְצָת מִן הַמַּיִם.
הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁהֵשִׁיב אֶת רוּחוֹ, וּפָנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמַר הַפָּרָשׁ: "הִנְנִי וְאַגִּיד לְךָ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ.
גּוֹנֵב סוּסִים נִלְהָב אֲנִי.
וְכָל יָמַי הָיִיתִי גוֹנֵב וּבוֹזֵז אֶת הַסּוּסִים לַיְלָה וָיוֹם, אֲנִי גַסָּאן מִפְגָּע לְכָל סוּס וְסוּסָה.
וּכְבָר הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּמוּעָה עַל-דְּבַר סוּס זֶה שֶׁבְּאֶרֶץ יָוָן אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, וְקָרָא לוֹ שֵׁם אַלְקָתוּל, וְכִנָּה אוֹתוֹ אַלְמַגְ’נוּן, וְנָסַעְתִּי לְקוּשְׁטָא לְמַעֲנוֹ, וְהָיִיתִי אוֹרֵב לוֹ.
וּבְעוֹד אֲנִי בְכָךְ, יָצְאָה זְקֵנָה מְכֻבָּדָה מְאֹד אֵצֶל הַיְּוָנִים, וְעִנְיָנֶיהָ אֶצְלָם בְּמִרְמָה מֻפְלֶגֶת, וּשְׁמָהּ שַׁוָאהִי דָ’את אַלדַּוָאהִי, וְהָיָה עִמָּהּ סוּס אַבִּיר זֶה, וּבְלִוְיָתָהּ עֲשָׂרָה עֲבָדִים לֹא יוֹתֵר, לְשֵׁרוּתָהּ וּלְשֵׁרוּת הַסּוּס, וּפָנֶיהָ מוּעָדוֹת לְבַגְדָאד וְכֹרָסָאן כְּשֶׁבִּרְצוֹנָהּ לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן.
יָצָאתִי בְעִקְּבוֹתֵיהֶם, שׁוֹאֵף לְהַשִּׂיג סוּס זֶה, וְלֹא פָסַקְתִּי מִלַּעֲקֹב אַחֲרֵיהֶם, אַךְ לֹא עָלָה בְיָדִי לְהַגִּיעַ אֵלָיו, שֶׁכֵּן הָיוּ הָעֲבָדִים שׁוֹקְדִים מְאֹד עַל שְׁמִירָתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ זוֹ, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁיִּכָּנְסוּ לִמְדִינַת בַּגְדָאד.
וּבְעוֹד אֲנִי שָׁת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי לִגְנֹב אֶת הַסּוּס, עָלָה עֲלֵיהֶם אָבָק וּמִלֵּא אֶת הַיְּקוּם.
אַחַר-כָּךְ נָגֹל אוֹתוֹ הָאָבָק מֵעַל חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים, מְאֻגָּדִים לְלָסְטֵם בַּדְּרָכִים אֶת הַסּוֹחֲרִים, וְרֹאשׁ לָהֶם שְׁמוֹ כַּהַרְדָּאשׁ.
וְהוּא כְאַרְיֵה הַשָּׂם אֶת הַגִּבּוֹרִים כַּצֶּמֶר הַמְּנֻפָּץ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַפָּרָשׁ הַפָּצוּעַ אָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן:” וְיָצָא עַל הַזְּקֵנָה וְעַל מִי שֶׁעִמָּהּ כַּהַרְדָּאשׁ.
וְהִקִּיף אוֹתָם וְעֹוֵרר קְרָב עֲלֵיהֶם וְהִתְקִיפָם.
וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁכָּבַל אֶת עֲשֶׂרֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַזְּקֵנָה.
וְלָקַח לוֹ לְעַצְמוֹ אֶת הַסּוּס וְנָסַע אִתָּם שָׂמֵחַ.
אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר אָבַד יְגִיעִי וְלֹא הִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי”.
הֶאֱרַכְתִּי אֶת רוּחִי לִרְאוֹת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר.
כְּשֶׁרָאֲתָה הַזְּקֵנָה אֶת עַצְמָה בַּשֶּׁבִי, בָּכְתָה וְאָמְרָה לְכַּהַרְדָּאשׁ: “הוֹי פָּרָשׁ שַׁלִּיט וְגִבּוֹר לָבִיא, מַה תַּעֲשֶׂה בִּזְקֵנָה וּבַעֲבָדִים אַחֲרֵי שֶׁהִשַּׂגְתָּ בַּסּוּס מַה שֶּׁאָתָּה מְבַקֵּשׁ?” עָקְבָה אוֹתוֹ בִדְבָרִים רַכִּים וְנִשְׁבְּעָה שֶׁתּוֹבִיל לוֹ סוּסִים וּמִקְנֶה.
שִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְאֶת הָעֲבָדִים.
נָסְעוּ הוּא וַחֲבֵרָיו וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחַצְרוֹת אֵלֶּה, וַאֲנִי מַשְׁגִּיחַ בּוֹ.
כְּשֶׁמָּצָאתִי אֵלָיו דֶּרֶךְ, גְּנַבְתִּיו וְרָכַבְתִּי עָלָיו וְהוֹצֵאתִי מֵאַמְתַּחְתִּי שׁוֹט וְהִכִּיתִיו.
כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ בִי, הִדְבִּיקוּ אוֹתִי וְהִקִּיפוּנִי מִכָּל עֵבֶר וְיָרוּ בִי חִצִּים שְׁנוּנִים.
וַאֲנִי יוֹשֵׁב הָכֵן עָלָיו, כְּשֶׁהוּא נִלְחָם בִּי בְּרַגְלָיו מִפָּנָיו וּמֵאֲחוֹרָיו, עַד שֶׁהוֹצִיא אוֹתִי מִבֵּינֵיהֶם כַּכּוֹכָב הָעוֹבֵר בִּמְסִלָּתוֹ, וְכַחֵץ הַנּוֹרֶה.
וְאוּלָם כְּשֶׁחָזַק הַקְּרָב נִפְצַעְתִּי פְּצָעִים אֲחָדִים.
וְזֶה לִי שְׁלשָׁה יָמִים עַל גַּבּוֹ שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי אֹכֶל, וְרָפוּ כֹּחוֹתַי, וְנַעֲשֶׂה הָעוֹלָם הַזֶּה קַל בְּעֵינַי.
וְעַכְשָׁו הִנֵּה אַתָּה הֵיטַבְתָּ עִמִּי וְחַסְתָּ עָלַי, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ עֲרֹם הַגּוּף וְלִבְּךָ עָצוּב, וְנִרְאִים בְּךָ סִימָנֵי עשֶׁר וָטוּב, אֱמֹר לִי מַה שְּׁמֶךָ?" אָמַר לוֹ: “שְׁמִי כָּאן-מָא-כָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלְנֻעְמָאן.
וּכְבָר מֵת אָבִי וְגָדַלְתִּי יָתוֹם, וְעָלָה לְשִׁלְטוֹן אַחֲרָיו אִישׁ מְגֻנֶּה וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל הַנִּקְלֶה וְעַל הַנַּעֲלֶה”.
סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ.
אָמַר הָאִישׁ הַלִּסְטִים, שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו:" אָכֵן בֶּן-יֻחֲסִין גָּדוֹל אַתָּה וְנִכְבָּד וְעָצוּם.
וְאָמְנָם תַּעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה, וְתִהְיֶה אַבִּיר הַדּוֹר הַזֶּה.
וְאִם יָכֹל אַתָּה לְהַרְכִּיב אוֹתִי וְלִרְכֹּב עַל הַסּוּס מֵאֲחוֹרָי וְתוֹבִילֵנִי לְאַרְצִי תִּנְחַל כָּבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשָׂכָר בְּיוֹם בּוֹ יִקְרְאוּ אֶת כָּל הָאָדָם לְדִין, שֶׁלֹּא נוֹתַר בִּי כֹחַ לְהַחֲזִיק בּוֹ אֶת נִשְׁמָתִי.
וְאִם אָמוּת בַּדֶּרֶךְ תְּהֵא מְאֻשָּׁר בַּסּוּס הַזֶּה, שֶׁאַתָּה רָאוּי לוֹ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם אַחֵר".
אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “חַי אֱלֹהִים, אִלּוּ יָכוֹל הָיִיתִי לְשֵׂאתְךָ עַל כְּתֵפִי, הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת, וְאִלּוּ הָיוּ חַיַּי בְּיָדִי, הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ מֵהֶם הַחֵצִי, מִבְּלִי סוּס זֶה, שֶׁאֲנִי מֵאַנְשֵׁי-הַחֶסֶד הַבָּאִים לְעֶזְרָה לַנִּדְכָּאִים וְעוֹשִׂים הַטּוֹב לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הָרַחוּם וְהַיּוֹדֵעַ כֹּל”.
אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן לִי קְצָת”.
עָצַם אֶת עֵינָיו וּפָרַשׂ יָדָיו וְאָמַר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אַללָּהּ, וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ-אַללָּהּ” – וְהֵכִין נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עָשַׁקְתִּי בְנֵי-אָדָם וָאֲשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת,
וְלֹא עָבְרוּ יָמַי בִּלְתִּי אִם בְּיַיִן שְׁתוֹת,
וְסוּסִים לִשְׁדֹד חָצִיתִי נְחָלִים,
וְלַהֲרֹס בִּנְיָנִים בְּמַעֲשֵׂה נְכָלִים.
וּשְׁלָלִי עָצוּם וּפִשְׁעִי גָדוֹל
וּבְקָאתוּל לְעִנְיָנִי שִׂיא וּמִכְלוֹל.
וָאֲקַו לְהַשִּׂיג חֶפְצִי, וּבַקָּשָׁתִי נִמְלְאָה
עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַסּוּס – אַךְ אָשְׁרִי נִלְאָה.
כָּל יָמַי הוֹצֵאתִי סוּסִים – גַנָּב,
וַיַּאת מוֹתִי עַל-פִּי מַה שֶּׁנִּקְצַב,
וְהִנֵּה עָיַפְתִּי – וַיְהִי אַחֲרִית עִנְיָנִי
לְכַלְכֵּל הַנָּכְרִי הַיָּתוֹם וְהֶעָנִי.
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ עָצַם אֶת עֵינָיו וּפָתַח אֶת פִּיו וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִפְרַד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.
חָפַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן קֶבֶר וְטָמַן אוֹתוֹ בֶּעָפָר.
הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל-פְּנֵי הַסּוּס, וּמָצָא שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן.
אַחַר-כָּךְ הִגִּיעָה אֵלָיו מִפִּי הַסּוֹחֲרִים הַיְּדִיעָה עַל כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בִּזְמַן הֶעָדְרוֹ בֵּין הַמֶּלֶךְ ובֵין הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְשֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן פָּסַק לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הוּא וּמַחֲצִית הַצָּבָא, וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁאֵין לָהֶם שֻׂלְטָאן אֶלָּא כָּאן-מָא-כָּאן.
הִשְׁבִּיעַ אוֹתָם הַמִּשְׁנֶה שְׁבוּעַת אֱמוּנִים וְנִכְנַס עִמָּם לְאִיֵּי הֹדּוּ וְהַבַּרְבָּר וְאֶרֶץ סוּדָאן, וְנִתְחַבֵּר עִמָּם צָבָא כַיָּם הָעוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו, שֶׁאֵין לְהַבְחִין בּוֹ רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, וְהֶחֱלִיט הַמִּשְׁנֶה לַחֲזֹר עִם כָּל הַצָּבָא אֶל הָאָרֶץ, וְלַהֲרֹג אֶת כָּל הַמַּמְרֶה אֶת פִּיו בִּבְנֵי הָאָדָם, וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵין הוּא מֵשִׁיב חַרְבּוֹ לִנְדָנָהּ עַד שֶׁיִּמְלֹךְ כָּאן-מָא-כָּאן.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן יְדִיעוֹת אֵלּוּ, טָבַע בְּיַם-הַמַּחֲשָׁבוֹת.
וּכְשֶׁנּוֹדַע לוֹ, שֶׁהַמְּדִינָה סָטָה מֵעָלָיו גְדוֹלִים וּקְטַנִּים, טָבַע בְּיַם הַדְּאָגוֹת וְהַחֲרָדָה, וּפָתַח הָאוֹצָרוֹת וְחִלֵּק בֵּין רַבֵּי-הַמַּמְלָכָה מָמוֹן וְטוּב, וְהָיָה מְאַחֵל לְעַצְמוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו כָּאן-מָא-כָּאן, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת לִבּוֹ בְּרַכּוֹת וּבְטוֹבוֹת, וְבִקֵּשׁ לָשִׂים אוֹתוֹ רֹאשׁ עַל הַצָּבָא שֶׁהָיוּ עוֹד סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ.
לְחַזֵּק בּוֹ אֶת נִיצוֹץ גַּחַלְתּוֹ שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה.
כְּשֶׁהִגִּיעָה יְדִיעָה זוֹ אֶל כָּאן-מָא-כָּאן מִפִּי הַסּוֹחֲרִים הַנּוֹסְעִים, חָזַר מַהֵר לְבַגְדָאד עַל גַּבֵּי אוֹתוֹ סוּס אַבִּיר, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סָאסָאן יוֹשֵׁב נָבוֹךְ בְּתוֹךְ גְּדוּד פָּרָשָׁיו, שָׁמַע עַל-דְּבַר בּוֹאוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן.
הוֹצִיא אֶת כָּל הַצָּבָא וְאֶת כָּל נְשׂוּאֵי-הַפָּנִים שֶׁבְּבַגְדָאד לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו.
יָצְאוּ כָּל מִי שֶׁהָיָה בְּבַגְדָאד וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו וְהָלְכוּ בָרֶגֶל לְפָנָיו אֶל הָאַרְמוֹן.
הֵבִיאוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַיְּדִיעָה לְאִמּוֹ.
בָּאָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בֵּין עֵינָיו.
אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַנִּיחִי לִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל דּוֹדִי הַמֶּלֶךְ סָאסָאן שֶׁשִּׁקְּעַנִי בְתוֹךְ חֶסֶד וְטוֹבָה”.
וְהָיוּ רַבֵּי-הַמְּלוּכָה נְבוֹכִים בְּתֵאוּרוֹ שֶׁל הַסּוּס וּבְתֵאוּר בְּעָלָיו רַב הָאַבִּירִים, וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן: “אֲדוֹנֵנוּ, מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ אָדָם כְּמוֹ זֶה”.
הָלַךְ הַמֶּלֶךְ סָאסָאן אֵלָיו.
וּכְשֶׁרָאָהוּ כָּאן-מָא-כָּאן בָּא אֵלָיו, קָם לִקְרָאתוֹ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו.
וְהִגִּישׁ לוֹ אֶת הַסּוּס בְּמַתָּנָה.
אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ הַבָּא, בְּנִי, הֲרֵי בֶּן-בַּיִת אַתָּה, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם לְפָנֶיךָ, בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן.
חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר צָרָה לִי הָאָרֶץ בִּגְלַל הֵעָדֶרְךָ.
וְהַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשַּׁבְתָּ בְּשָׁלוֹם”.
הִתְבּוֹנֵן הַשֻּׂלְטָאן בְּאוֹתוֹ סוּס הַנִּקְרָא אַלְקָאתוּל, וְהִכִּיר שֶׁהוּא הַסּוּס שֶׁרָאָהוּ בִשְׁנַת כָּךְ וְכָךְ, בִּזְמַן הַמָּצוֹר שֶׁצָּר עַל עוֹבְדֵי-הַצְּלָב עִם אָבִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן, בִּזְמַן שֶׁנֶּהֱרַג דּוֹדוֹ שַׁרְכָּאן, וְאָמַר לוֹ:" אִלּוּ הָיָה אָבִיךְ יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, הָיָה קוֹנֵהוּ בְּאֶלֶף סוּסִים אֲצִילִים.
וְאוּלָם עַכְשָׁו הֲרֵי חָזַר הַכָּבוֹד לְזֶה שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אוֹתוֹ וּמֵאִתָּנוּ הוּא לְךָ.
נוֹתְנִים אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ לְךָ בְּמַתָּנה, וְאַתָּה זַכַּאי לוֹ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם, שֶׁאַתָּה נְשִׂיא הָאַבִּירִים".
צִוָּה לְהָבִיא לְכָּאן-מָא-כָּאן לְבוּשׁ מַלְכוּת סִינִי וּמִסְפָּר רַב שֶׁל סוּסִים.
הִקְצָה לוֹ בָּאַרְמוֹן אֶת הַמְּעוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתרֵ, וְחִלֵּק לוֹ כָבוֹד וּשְׂמָחוֹת וְנָתַן לוֹ הוֹן יָקָר וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד, שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה לְתוֹצְאוֹת עִנְיַן הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן.
שָׂמַח בְּכָךְ כָּאן-מָא-כָּאן וְסָרוּ מֵעָלָיו הַשִּׁפְלוּת וְהַנִּקְלוּת, וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְנִגַּשׁ אֶל אִמּוֹ וְאָמַר: “אִמִּי, מַה מַּצַּב בַּת-דּוֹדִי?” אָמְרָה לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי בִּגְלַל הִפָּקֶדְךָ, הִסִּיחַ אֶת דַּעְתִּי מֵאֲהוּבָתְךָ”.
אָמַר לָהּ: “אִמִּי, לְכִי אֵלֶיהָ וּפְנִי אֵלֶיהָ, אוּלַי תְּחוֹנֵן אוֹתִי בְּמֶבָּט אֶחָד”.
אָמְרָה לוֹ: “הַתַּאֲוָה תַכְנִיעַ צַוַּאר גְּבָרִים.
הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁלֹּא יָמִיטוּ עָלֶיךָ שׁוֹאָה.
אֲנִי אֵינִי הוֹלֶכֶת וְאֵינִי מְבִיאָה דְבָרִים אֵלֶּה אֵלֶיהָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁהִגִּיד לוֹ הַלִּסְטִים, שֶׁהַזְּקֵנָה דָ’את אַלדַּוָאהִי הִתְדַּפְּקָה עַל שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ וְהֶחֱלִיטָה לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד, וְאָמַר: “הִיא הִיא זוֹ שֶׁהָרְגָה אֶת דּוֹדִי וְאֶת אֲבִי-אָבִי, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָגֹל אֶת הַחֶרְפָּה בְּקַחְתִּי נָקָם”.
עָזַב אֶת אִמּוֹ וּפָנָה לְאִשָּׁה זְקֵנָה מְבִישָׁה בַּעֲלַת עָרְמָה וּמְזִמָּה, סַעַדָאנָה שְׁמָהּ, וְהִתְלוֹנֵן לְפָנֶיהָ עַל מַצָּבוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא חָשׁ מִן הַצַּעַר בִּגְלַל אַהֲבַת קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וּבִקְּשָׁהּ שֶׁתָּשִׂים פָּנֶיהָ אֵלֶיהָ וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה רַחֲמִים עָלָיו.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וְהָלְכָה לְאַרְמוֹן קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְעוֹרְרָה אֶת לִבָּהּ לַחֲמֹל עָלָיו.
חָזְרָה אֵלָיו וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁקֻּצִּ’יַ-פַכָּאן מְשַׁגֶּרֶת לוֹ שָׁלוֹם, וְהִבְטִיחָה לָהּ, שֶׁבַּחֲצִי הַלַּיְלָה תָּבוֹא אֵלָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה חָזְרָה אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, וְהוֹדִיעָה לוֹ, שֶׁקֻּצִּ’יַ-פַכָּאן מְשַׁגֶּרֶת לוֹ שָׁלוֹם, וְהִבְטִיחָה אוֹתָהּ שֶׁבַּחֲצִי הַלַּיְלָה תָּבוֹא אֵלָיו.
כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו יְדִיעָה זוֹ, שָׂמַח עַל הַבְטָחַת בַּת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וּכְשֶׁבָּא חֲצִי-הַלַּיְלָה בָּאָה אֵלָיו רְעוּלָה בִּרְעָלָה שְׁחוֹרָה שֶׁל מֶשִׁי וְנִכְנְסָה אֵלָיו וְעוֹרְרָה אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה תִּתְיַמֵּר שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה דַעְתְּךָ פְּנוּיָה, יָשֵׁן בְּמַצָּב טוֹב?” הִתְעוֹרֵר וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, חֶמְדַּת הַלֵּב, שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי אֶלָּא מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה שֶׁתְּבַקְּרֵנִי דְמוּתֵךְ בַּחֲלוֹם”.
בְּאוֹתָה שָׁעָה הוֹכִיחָה אוֹתוֹ בְּתוֹכַחַת דְּבָרִים רַכִּים, וְנָשְׂאָה אֶת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִלּוּ לְאַהֲבָה הָיִיתָ נֶאֱמָן,
לִתְנוּמָה לֹא הָיִיתָ מָרְכָּן.
הוֹי הַמִּתְיַמֵּר בְּאָרְחוֹת אַהֲבָה
בִּידִידוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ כִּי רַבָּה,
חַי-אֱלֹהִים בֶּן-דּוֹדִי כִּי לֹא שָׁכַב,
לֹא תָנוּם עֵינוֹ זֶה מֵאַהֲבָה טֹרַף.
בּוֹשׁ כָּאן-מָא-כָּאן בְּפָנֶיהָ וְהִצְטַדֵּק.
הִתְחַבְּקוּ וְהִתְאוֹנְנוּ זֶה בְאָזְנֵי זוֹ עַל כְּאֵב הַפֵּרוּד וְעָצְמַת הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים.
וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁנִּגְלָה לֹבֶן הַבֹּקֶר וְעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר.
בָּכָה כָּאן-מָא-כָּאן בְּכִי רָב וּפָרַץ בְּאַנְחוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי מְבַקְּרִי אַחֲרֵי הִרְבָּה מִנִּי סוּר,
וּבְפִיו מַחֲרֹזֶת דַר עֲרוּכָה בְּטוּר.
אֶלֶף נְשַׁקְתִּיו וְגִזְרָתוֹ חִבַּקְתִּי
וָאָלוּן וְלֶחְיִי בְּלֶחְיוֹ הִדְבַּקְתִּי,
הִשְׁקִיף עָלֵינוּ עֲדֵי אוֹר הַבֹּקֶר נִגְלָה,
כְּלַהַב חֶרֶב מִתּוֹךְ נְדָנוֹ עָלָה.
כְּשֶגָּמַר אֶת שִׁירוֹ נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְחָזְרָה לַחֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ, וְגִלְּתָה לַאֲחָדוֹת מִן הַנְּעָרוֹת אֶת סוֹדָהּ.
הָלְכָה נַעֲרָה מֵהֶן אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן וְהוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַדָּבָר.
שָׂם פָּנָיו אֶל קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְשָׁלַף עָלֶיהָ חֶרֶב חַדָּה וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ.
נִכְנְסָה אֵלָיו אִמָּה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, אַל תַּעֲשֶׂה לָהּ רָעָה, שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהּ רָעָה, יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין בְּנֵי-אָדָם וְיִפָּרַע שִׁמְךָ לְשִׁמְצָה אֵצֶל מַלְכֵי-הַדּוֹר, שֶׁהֲרֵי כָּאן-מָא-כָּאן בֶּן-אָבוֹת מְכֻבָּדִים הוּא וּבַעַל רֶגֶשׁ-כָּבוֹד וְלֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לִגְנָאי.
הַאֲרֵךְ אֵפוֹא רוּחֲךָ וְאַל תְּהֵא נִמְהָר, שֶׁכֵּן בְּנֵי-הָאַרְמוֹן וְכָל יוֹשְׁבֵי בַגְדָאד, כְּבָר נִתְפַּרְסֵם בֵּינֵיהֶם שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן הִצְבִּיא אֶת הַצָּבָא מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהוּא מֵבִיא אוֹתָם לְהַמְלִיךְ אֶת כָּאן-מָא-כָּאן”.
אָמַר לָהּ: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁאֲנִי מַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ צָרָה, עַד שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא אֶרֶץ שֶׁתִּתְמֹךְ בּוֹ, וְלֹא שָׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ לְצֵל לוֹ, וַהֲרֵי אֲנִי לֹא הֵנַחְתִּי אֶת דַּעְתּוֹ וְהֵיטַבְתִּי עִמּוֹ אֶלָּא בִּגְלַל אַנְשֵׁי-מַמְלַכְתִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטּוּ אֵלָיו.
וְעוֹד תִּרְאִי אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה”.
עָזַב אוֹתָהּ וְיָצָא לְסַדֵּר עִנְיַן מַמְלַכְתּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ סָאסָאן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן, הִנֵּה בָּא אֶל אִמּוֹ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת לְשֹׁד וּלְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים, וְלָבֹז סוּסִים וּגְמַלִּים וַעֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים.
וּכְשֶׁיִּרְבֶּה הוֹנִי וְיִיטַב מַצָּבִי אֲבַקֵּשׁ מֵאֵת דּוֹדִי סָאסָאן לָתֵת לִי לְאִשָּׁה אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן”.
אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מָמוֹנָם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם אֵינוֹ הֶפְקֵר, מְגִנִּים עָלָיו בְּמַכּוֹת חֲרָבוֹת וּמַדְקְרוֹת רְמָחִים וּבְנֵי-אָדָם הֵם הַצָּדִים אֶת הָאַרְיֵה וְלוֹכְדִים אֶת הַבַּרְדְּלַס”.
אָמַר לָהּ כָּאן-מָא-כָּאן: “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶחֱזֹר מֵהַחְלָטָתִי עַד שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אֶת שְׁאִיפָתִי”.
שָׁלַח אֶת הַזְּקֵנָה אֶל קֻצִ’יַ-פַכָּאן, לְהוֹדִיעָה שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִנְסֹעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה בְיָדוֹ מֹהַר הָרָאוּי לָהּ, וְאָמַר לַזְּקֵנָה: “אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁתָּבִיאִי לִי מִמֶּנָּה תְשׁוּבָה”.
אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
הָלְכָה אֵלֶיהָ, וְחָזְרָה וְהֵבִיאָה אֵלָיו תְּשׁוּבָה וְאָמְרָה לוֹ: “בַּחֲצִי הַלַּיְלָה תִהְיֶה אֶצְלֶךָ”.
נִשְׁאַר עֵר עַד חֲצִי-הַלַּיְלָה מֵחֲרָדָה שֶׁחָרַד.
וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ עַל שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ עֵר”.
הִתְנַשֵּׂא וְקָם לִקְרָאתָהּ וְאָמַר לָהּ: “חֲמוּדַת הַלֵּב, תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתֵךְ לְכָל רָעָה”.
הוֹדִיעַ לָהּ, מַה שֶּׁהֶחֱלִיט, וּבָכְתָה.
אָמַר לָהּ: “אַל תִּבְכִּי, בַּת-דּוֹדִי, שֶׁאֲנִי אֶתְפַּלֵּל לְזֶה שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ הַפֵּרוּד, שֶׁיַּעֲשֶׂה אִתָּנוּ חֶסֶד לְהִפָּגֵשׁ שֵׁנִית וּלְהִתְאַחֵד”.
הִתְכּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן לִנְסֹעַ וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְנִפְרַד מִמֶּנָּה וְיָרַד מִן הָאַרְמוֹן.
חָגַר חַרְבּוֹ וְצָנַף מִצְנַפְתּוֹ וְשָׁת עַל פָּנָיו מַסְוֶה וְרָכַב עַל סוּסוֹ אַלְקָאתוּל וְהָלַךְ דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת הָעִיר, וְהוּא כְאַגַּן הַסַּהַר הַמֵּאִיר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי בַגְדָאד, וְהִנֵּה בֶן-לִוְיָתוֹ צַבַּאח בֶּן רַמָּאח יוֹצֵא מִן הָעִיר.
כְּשֶׁרָאוּהוּ, רָץ אַחֲרֵי סוּסוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם.
הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם.
אָמַר לוֹ צַבַּאח: “אָחִי, כֵּיצַד זֶה הִגַּעְתָּ לְסוּס זֶה וּלְחֶרֶב זוֹ וְלִבְגָדִים אֵלּוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי אֵין לִי אֶלָּא חַרְבִּי וּתְרִיסִי?” אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֵין הַצַּיָּד חוֹזֵר אֶלָּא עִם צַיִד שֶׁהוּא לְפִי עֹז חֶפְצוֹ.
וְאַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַדְתִּי מֵאִתְּךָ, שָׁעָה אַחַת, עָלָה מַזָּלִי.
רְצוֹנְךָ לָבוֹא עִמִּי וְנָכוֹן לִבְּךָ לְהִלָּווֹת לִי שֶׁנִּסַע בְּאוֹתוֹ מִדְבָּר?” אָמַר לוֹ: “נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲדוֹן הַכַּעְבָּה, שֶׁשּׁוּב אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא אֲדוֹנִי”.
רָץ לִפְנֵי הַסּוּס וְחַרְבּוֹ עַל שִׁכְמוֹ וְתַרְמִילוֹ בֵּין כְּתֵפָיו.
לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בַּעֲרָבָה אַרְבָּעָה יָמִים, אוֹכְלִים מִצֵּיד הָאַיָּלִים וְשׁוֹתִים מִמֵּי הַמַּעְיָנוֹת.
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי קָרְבוּ אֶל תֵּל גָּבוֹהַּ וְתַחְתָּיו מְקוֹם מִרְעֶה, וְגְמַלּוֹת בּוֹ וְצֹאן וּבָקָר וְסוּסִים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הָרָמוֹת וְאֶת הָעֲמָקִים, וְיַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים מְשַׂחֲקִים לִפְנֵיהֶם מִסָּבִיב בַּכָּרִים.
כְּשֶׁרָאָה זֹאת כָּאן-מָא-כָּאן נִתְרַבְּתָה בוֹ הַשִּׂמְחָה וְנִתְמַלֵּא לִבּוֹ רְוָחָה, וְגָמַר אֹמֶר לְהִלָּחֵם וְלָקַחַת אֶת הַגְּמַלּוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים אָמַר לוֹ לְצַבַּאח: “בּוֹא וְנִפֹּל עַל הַמִּקְנֶה הַזֶּה הֶעָזוּב מִבְּעָלָיו, וְנִלָּחֵם עָלָיו עִם הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק, עַד שֶׁנַּצְלִיחַ לְקַחְתּוֹ”.
אָמַר לוֹ צַבַּאח: “הֲרֵי בְּעָלָיו בְּנֵי-אָדָם רַבִּים וְקָהָל עָצוּם וּבְתוֹכָם גִּבּוֹרִים, פָּרָשִׁים וְרַגְלִים, וְאִם אָנוּ מַשְׁלִיכִים אֶת נַפְשֵׁנוּ לְתוֹךְ הַפֻּרְעָנוּת הַחֲמוּרָה, נִפֹּל מֵאֵימָתָהּ לְתוֹךְ סַכָּנָה עֲצוּמָה”.
צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁהִכִּיר שֶׁמּוּג-לֵב הוּא, וַעֲזָבוֹ וְיָרַד מִן הַגִּבְעָה, מַחֲלִיט לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה, וְהִנְעִים זֶמֶר, נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי עַם-נֻעְמָאן, נַחְנוּ בְנֵי מֶרֶץ עַד מְאֹד,
שָׂרֵי-עַם הַמַּכִּים עַל רֹאשׁ כָּל קָדְקֹד,
עַם, אֲשֶׁר בְּהִתְחוֹלֵל קְרָב לִקְרָאתָם
קָמוּ בִּשְׁוָקָיו נִצָּבִים עַל כַּף רַגְלָם.
שְׁלֵוָה עֵין הֶעָנִי בְּתוֹכָם תָּנוּם,
מִכֵּעוּר פְּנֵי הַדַּלּוּת לֹא יִרְאֶה כְּלוּם.
וַאֲנִי מְצַפֶּה וּמְיַחֵל לְעֶזְרָה
מִקּוֹנֵה-הַכֹּל, כָּל נְשָׁמָה בָּרָא.
הִתְנַפֵּל עַל אוֹתוֹ מִקְנֶה כַּגָּמָל הַסּוֹעֵר, וְהוֹבִיל אֶת כָּל הַגְּמַלִּים וְהַבָּקָר וְהַצֹּאן וְהַסּוּסִים לְפָנָיו.
קִדְּמוּ הָעֲבָדִים אֶת פָּנָיו בַּחֲרָבוֹת חַדּוֹת וּבָרְמָחִים הָאֲרֻכִּים, וּבְרֹאשָׁם פָּרָשׁ תֻּרְכִּי, גִּבּוֹר מִלְחָמָה וּקְרָב, בָּקִי בַּהֲנָפַת הַחֶרֶב הַכֵּהָה וְהַסַּיִף הַלָּבָן.
הִתְנַפֵּל עַל כָּאן-מָא-כָּאן, וְאָמַר לוֹ: “אִלּוּ יָדַעְתָּ לְמִי רְכוּשׁ זֶה לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים אֵלּוּ.
דַּע שֶׁרְכוּשׁ זֶה הוּא לָעֵדָה הָיְּוָנִית וְלַפְּלֻגָּה הַשַּׁרְקֶסִית, שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא כָּל גִּבּוֹר זוֹעֵם, וְהֵם מֵאָה פָּרָשִׁים.
אֵין הֵם סָרִים לְמִשְׁמַעַת שׁוּם שֻׂלְטָאן.
וּכְבָר נִגְנַב מֵהֶם סוּס, וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ מִכָּאן אֶלָּא עִמּוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, צָעַק וְאָמַר: “הֲרֵי הַסּוּס שֶׁאַתֶּם מִתְכַּוְנִים לוֹ וּמְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ, וְשׁוֹאֲפִים לְהִלָּחֵם אִתִּי בִּגְלָלוֹ.
צְאוּ אֵפוֹא אֵלַי כֻּלְכֶם יַחְדָּו, וַהֲרֵי לִפְנֵיכֶם מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים”.
צָעַק בֵּין אָזְנֵי אַלְקָאתוּל וְיָצָא עֲלֵיהֶם.
פָּנָה אֶל הַפָּרָש וְדָקַר אוֹתוֹ וְהוֹצִיא כִּלְיוֹתָיו, וְנָטָה אֶל שֵׁנִי וְאֶל שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְהוֹצִיא נִשְׁמָתָם.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָחֲדוּ מִפָּנָיו הָעֲבָדִים.
אָמַר לָהֶם:" הוֹי בְּנֵי-הַפְּרוּצוֹת, הוֹבִילוּ אֶת הַמִּקְנֶה, וְאִם לָאו אֲנִי מְצַבֵּע בְּדִמְכֶם אֶת חִצַּי".
הוֹבִילוּ אֶת הָרְכוּשׁ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.
יָרַד אֲלֵיהֶם צַבַּאח וְצָוַח צְוָחָה וְרָבְתָה בוֹ הַשִּׂמְחָה.
וְהִנֵּה עָנָן עוֹלֶה וָעָף, עַד שֶׁסָּתַם אֶת כָּל הַיְּקוּם, וְנִגְּלוּ מִתַּחְתָּיו מֵאָה פָּרָשִׁים כַּלְּיָשִׁים הַזּוֹעֲפִים.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם צַבָּאח, בָּרַח אֶל הַגִּבְעָה וְעָזַב אֶת הַבִּקְעָה, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּקְּרָב וְאוֹמֵר: “אֲנִי אֵינִי אַבִּיר קְרָבוֹת אֶלָּא בְמִשְׂחָקִים וּבְמַהֲתַלּוֹת”.
הִקִּיפוּ הַפָּרָשִׁים אֶת כָּאן-מָא-כָּאן וְסוֹבְבוּ אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר.
נִגַּשׁ אֵלָיו פָּרָשׁ מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: “לְאָן אַתָּה מוֹלִיךְ רְכוּשׁ זֶה?” אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ הַמִּלְחָמָה, אַךְ דַּע שֶׁלְּפָנֶיהָ צוֹעֵד אֲרִי בַּלָּהוֹת וְגִבּוֹר לִבּוֹ אַמִּיץ בַּקְּרָבוֹת וְחֶרֶב לְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תִכְרֹת”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַפָּרָשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, פָּנָה אֵלָיו, וּמָצָא אוֹתוֹ פָּרָשׁ כְּאַרְיֵה אָיֹם, אֶלָּא שֶׁפָּנָיו כִּפְנֵי אַגַּן-הַסַּהַר הַשָּׁלֵם.
וְהָיָה אוֹתוֹ פָּרָשׁ רֹאשׁ לְמֵאָה הַפָּרָשִׁים, וּשְׁמוֹ כַּהַרְדָּאשׁ.
וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל כָּאן-מָא-כָּאן בִּשְׁלֵמוּת אַבִּירוּתוֹ מַזְהִיר בְּיָפְיוֹ מָצָא יָפְיוֹ דוֹמֶה לְיָפְיָהּ שֶׁל חֲשׁוּקָה שֶׁלּוֹ כָאתוּן שְׁמָהּ וְהָיְתָה מֵהַיּוֹתֵר יָפוֹת בַּנָּשִׁים לְמַרְאֵה פָּנֶיהָ, וּכְבָר חָלַק לָהּ אֱלֹהִים מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן וַאֲצִילוּת הַטֶּבַע מַה שֶּׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ, וְהָיְתָה מַקְסִימָה לֵב כָּל אָדָם, וְהָיוּ רָאשֵׁי-הָעָם מְפַחֲדִים לִפְגֹעַ בָּהּ, וְגִבּוֹרֵי אוֹתָהּ אֶרֶץ יְרֵאִים מֵהַדְרָתָהּ, וְנִשְׁבְּעָה שֶׁאֵין הִיא נִשֵּׂאת אֶלָּא לְזֶה שֶׁיַּכְנִיעַ אוֹתָהּ.
וְהָיָה כַּהַרְדָּאשׁ בְּתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁבִּקְּשׁוּ לְקַחְתָּהּ לָהֶם לְאִשָּׁה.
אָמְרָה לְאָבִיהָ: “לֹא יִקְרַב אֵלַי אֶלָּא זֶה, שֶׁיַּכְנִיעֵנִי בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב וּבְמַעֲמַד הַמִּלְחָמָה וְהַמַּדְקֵרוֹת”.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ דְבָרִים אֵלֶּה לְכַּהַרְדָּאשׁ, חָשַׁשׁ לְהִלָּחֵם וּפָחַד מִפְּנֵי בִּזָּיוֹן.
אָמַר לוֹ אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו: “אַתָּה כְלִיל הַמַּעֲלָה לְיֹפִי ולְחֵן, וַאֲפִלּוּ אִם תִּלָּחֵם בָּהּ וְתִהְיֶה חֲזָקָה מִמְּךָ, אַתָּה מְנַצֵּחַ אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה אֶת יָפְיְךָ וְאֶת חִנְּךָ, תָּנוּס מִפָּנֶיךְ, כְּדֵי שֶׁתִּרְכּשׁ אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן הַנָּשִׁים תְּשׁוּקָתָן לִגְבָרִים.
אַל יִסָּתֵר מִמְּךָ מַצָּב זֶה”.
מֵאֵן כַּהַרְדָּאשׁ וְסֵרַב לְהִלָּחֵם בָּהּ, וְנִשְׁאַר בְּסֵרוּבוֹ עַד שֶׁאֵרַע לוֹ עִם כָּאן-מָא-כָּאן מַעֲשִׂים אֵלּוּ, וְדָמָה שֶׁאֲהוּבָתוֹ כָאתוּן הִיא, וּכְבָר חָשְׁקָה נַפְשׁהּ בּוֹ, כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל-דְּבַר יָפְיוֹ וְאֹמֶץ-לִבּוֹ.
נִגַּשׁ אֶל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “אוֹי לָךְ כָאתוּן, בָּאת לְהַרְאוֹת לִי אֹמֶץ-לִבֵּךְ? רְדִי מֵעַל סוּסֵךְ עַד שֶׁאֲדַבֵּר אִתָּךְ, שֶׁכְּבָר הוֹבַלְתִּי רְכוּשׁ זֶה וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל הַפָּרָשִׁים וְהַגִּבּוֹרִים, כָּל זֶה לְשֵׁם יָפְיֵךְ וְחִנֵּךְ שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶם.
הִנָּשְׂאִי לִי אֵפוֹא, שֶׁיְּשָׁרְתוּ אוֹתָךְ בְּנוֹת-הַמְּלָכִים וְתִהְיִי מַלְכַּת אֲרָצוֹת אֵלּוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְלַקְּחָה אֵשׁ-חֲמָתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ כֶּלֶב הַלּוֹעֲזִים, הַנַּח אֶת כָאתוּן וּמַה שֶּׁאַתָּה מְדַמֶּה לְךָ וְגֵשׁ לְמַדְקֵרוֹת וּמַכּוֹת שֶׁאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט תִּפֹּל לֶעָפָר”.
הִסְתּוֹבֵב בְּמַעְגָּל וְתָקַף וּבִקֵּשׁ לְהִלָּחֵם וּלְהִשְׂתָּעֵר.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו כַּהַרְדָּאשׁ הִכִּיר, שֶׁהוּא פָּרָשׁ אַמִּיץ וְגִבּוֹר קְרָב, וְנִתְבַּרְרָה לוֹ שִׁגְגַת דִּמְיוֹנוֹ, כְּשֶׁנִּגְלְתָה לוֹ רִתְמַת כִּשּׁוּת כֵּהָיָהּ עַל לֶחִי כַּהֲדַס שֶׁצָּמַח בְּתוֹךְ שׁוֹשַן אָדֹם, נִבְהַל וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ: “אוֹי לָכֶם, יִתְקֹף אוֹתוֹ אֶחָד מִכֶּם וְיַרְאֶה לוֹ אֶת הַחֶרֶב הַגּוֹזֶרֶת וְאֶת הַחֲנִית הַמְּסֻכֶּנֶת.
וּדְעוּ שֶׁמִּלְחֶמֶת רַבִּים כְּנֶגֶד אֶחָד בּוּשָׁה, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה בַּחֲנִיתוֹ הַשְּׁנוּנָה אֲבוּקַת-אֵשׁ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְנַפֵּל עָלָיו פָּרָשׁ שֶׁמִּתַּחְתָּיו סוּס שָׁחוֹר, פַּרְסוֹתָיו לְבָנוֹת וּבְמִצְחוֹ כֶתֶם לָבָן כְּגֹדֶל אֲדַרְכְּמוֹן, וְהוּא מֵבִיא בִּמְבוּכָה אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הָעַיִן, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:
כְּבָר בָּא אֵלֶיךָ אֲשֶׁר יָרַד לַקְּרָב, סוּס קַל,
עַלִּיז, מְעֹרָב בָּהִיר בְּכֵהֶה מִתַּחַת וּמֵעָל.
וּכְאִלּוּ אוֹר הַבֹּקֶר עַל מִצְחוֹ טָפַח,
וַיַּעַשׂ מֶנּוּ דַּרְכּוֹ, אֶל פַּרְסוֹתָיו הָלַךְ.
הִתְנַפֵּל אוֹתוֹ פָּרָשׁ עַל כָּאן-מָא-כָּאן וְסוֹבְבוּ זֶה אֶת זֶה בְמִלְחָמָה זְמַן מַה, וְהִכּוּ זֶה אֶת זֶה מַכָּה הַמְּבִיאָה בִּמְבוּכָה אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמַכָּה בְּסַנְוֵרִים אֶת הָעַיִן.
הִקְדִים אוֹתוֹ כָּאן-מָא-כָּאן בְּמַהֲלוּמַת גִּבּוֹר אַמִּיץ לֵב, שֶׁהֵרִימָה מֵעָלָיו הַמִּצְנֶפֶת וְהֵסִירָה אֶת כִּפַּת-הַפְּלָדָה שֶׁמִּתַּחַת לַמִּצְנֶפֶת, וְצָנַח מֵעַל הַסּוּס כַּגָּמָל הַנּוֹפֵל לָאָרֶץ.
הִתְנַפֵּל עָלָיו הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי וְהַחֲמִישִׁי וְעָשָׂה בָהֶם כְּבָרִאשׁוֹן, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו הַשְּׁאָר, וּכְבָר גָּבְרָה בָהֶם הַחֲרָדָה וְנִתּוֹסְפָה הַלֶּהָבָה, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁלִּקְּטָם בְּחֹד רָמְחוֹ.
הִתְבּוֹנֵן כַּהַרְדָּאשׁ לְמַצָּב זֶה וּפָחַד מֵהַפְתָּעַת-פִּתְאֹם, שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁעֲמִידָתוֹ אַמִּיצָה וְאֵיתָנָה, בְּעוֹד שֶׁהָיָה מַאֲמִין שֶׁהוּא עַצְמוֹ יָחִיד בַּגִּבּוֹרִים וּבָאַבִּירִים.
אָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “כְּבָר נָתַתִּי לְךָ דָמְךָ בְּמַתָּנָה וּמוֹחֵל לְךָ אֶת דַּם אֲנָשַׁי.
קַח מִן הָרְכוּשׁ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכֶּךָ, שֶׁכְּבָר רִחַמְתִּיךָ בִּגְלַל עֲמִידָתְךָ הָאַמִּיצָה, וְרָאוּי אַתָּה יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לַחַיִּים”.
אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֵין אַתָּה חָסֵר מִדַּת הַנְּדִיבוּת.
וְאוּלָם חֲדַל מִן הַפִּטְפּוּט.
זְכֵה בְּנַפְשֶׁךָ, וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לְזֶה שֶׁיְּחָרְפֶךָ.
וְאוּלָם לֹא יַחֲמֹד לִבֶּךְ לְהָשִׁיב לְךָ שְׁלָלֶךָ, לֵךְ יָשָׁר לְדַרְכֶּךָ לְהַצִּיל אֶת נַפְשֶׁךָ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָבְרָה הַחֵמָה בְּכַּהַרְדָּאשׁ, וְעָלָה בּוֹ מַה שֶּׁגּוֹרֵם לְכִלְּיוֹן, וְאָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ מִי אֲנִי, לֹא הָיִיתָ מוֹצִיא מִפִּיךָ דְּבָרִים אֵלֶּה בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב.
שְׁאַל עַל אוֹדוֹתַי, הֲרֵי אֲנִי הָאֲרִי הַמְּרַטֵּשׁ הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם כַּהַרְדָּאשׁ, הַבּוֹזֵז אֶת גְּדוֹלֵי הַמְּלָכִים וְחוֹסֵם הַדְּרָכִים בִּפְנֵי הַשָּׁבִים וְעוֹבְרִים וְנוֹטֵל הוֹנָם שֶׁל הַסּוֹחֲרִים.
וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי סוּס זֶה שֶׁתַּחְתֶּיךָ, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי כֵּיצַד הִשְׁתַּלַּטְתָּ עָלָיו וְהִגִּיעַ לְיָדֶךָ”.
אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁסּוּס זֶה הָיָה בְּדַרְכּוֹ אֶל דּוֹדִי הַמֶּלֶךְ סָאסָאן תַּחַת זְקֵנָה בָּאָה בְיָמִים.
וְלָנוּ עָלֶיהָ גְּאֻלַּת-דָּם בִּגְלַל אֲבִי אָבִי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְדוֹדִי אֲחִי-אָבִי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן”.
אָמַר לוֹ כַּהַרְדָּאשׁ: “אוֹי לְךָ, וּמִי אָבִיךָ, אַתָּה שֶׁלֹּא בַת-חוֹרִין אִמֶּךָ?” אָמַר לוֹ: "דַּע שֶׁאֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן בֶּן צַ’וְא אַלְמַכָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן ".
כְּשֶׁשָּׁמַע כַּהַרְדָּאשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר לוֹ: “לֹא הִתְכַּחֲשׁוּ בְךָ הַשְּׁלֵמוּת וְהַחִבּוּר בֵּין הָאַבִּירוּת וְהַחֵן”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “פְּנֵה וְלֶךְ-לְךָ בֶּטַח.
שֶׁכֵּן הָיָה אָבִיךָ אִישׁ-חֶסֶד וּבַעַל-טוֹבָה”.
אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֲנִי, חֵי אֱלֹהִים, אֶנְהַג בְּךָ כָּבוֹד, נִקְלֶה”.
נִתְמַלֵּא הַבְּדוּאִי חֵמָה, וְהִתְנַפֵּל כָּל אֶחָד מֵהֵמָּה עַל חֲבֵרוֹ, וְאָטְמוּ בְּהִלָּחֲמָם הַסּוּסִים אֶת אָזְנֵיהֶם וְהֵרִימוּ אֶת זַנְבוֹתֵיהֶם, וְלֹא פָסְקוּ מֵהִתְנַגֵּשׁ, עַד שֶׁדִּמָּה כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁהַשָּׁמַיִם נִבְקָעוּ.
אַחַר-כָּךְ נִלְחֲמוּ זֶה בָזֶה כָּאַיָּלִים הַמִּתְנַגְחִים, וְחָלְפוּ בֵינֵיהֶם מַדְקֵרוֹת הָרְמָחִים.
בִּקֵּשׁ כַּהַרְדָּאשׁ לְדָקְרוֹ מַדְקֵרָה.
סָטָה כָּאן-מָא-כָּאן מִפָּנֶיהָ, וְחָזַר וְהִתְקִיף אוֹתוֹ וּדְקָרוֹ בְּלִבּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הָרֹמַח דֶּרֶךְ גַּבּוֹ, וְאָסַף אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַשָּׁלָל וְקָרָא לָעֲבָדִים: “הֲרֵי לִפְנֵיכֶם.
הוֹבִילוּ אוֹתָם לִי חִישׁ מַהֵר”.
יָרַד צַבַּאח וּבָא אֶל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “הֵיטַבְתָּ עֲשׂה, אַבִּיר הַדּוֹר.
הֲרֵי אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי עָלֶיךָ וְנֶעְתַּר אֱלֹהַי לִי”.
כָּרַת צַבָּאח אֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ.
צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ צַבָּאח, דוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה פָּרָשׁ בְּמִלְחָמָה עֵת תִּתְלַקַּח”.
אָמַר לוֹ: “נָא, אֶת עַבְדְּךָ אַל תִּשְׁכַּח, לָתֵת לוֹ חֶלְקוֹ בַּמַּלְקוֹחַ.
יִתָּכֵן כִּי בָזֶה אַצְלִיחַ לָשֵׂאת אֶת בַּת-דּוֹדִי נַגְ’מָה”.
אָמַר לוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁחֵלֶק לְךָ בוֹ.
וְאוּלָם הֱוֵה שׁוֹמֵר עַל הַשָּׁלָל וְעַל הָעֲבָדִים”.
נָסַע כָּאן-מָא-כָּאן וּפָנָיו אֶל אֶרֶץ-מוֹלַדְתּוֹ.
לֹא פָסַק לִנְסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁקָּרַב לִמְדִינַת בַּגְדָאד, וְשָׁמְעוּ עַל אוֹדוֹתָיו כָּל הַגְּדוּדִים וְרָאוּ מַה שֶׁעִמּוֹ מִן הַשָּׁלָל וְהָרְכוּשׁ וְאֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ עַל רֹמַח צַבָּאח.
הִכִּירוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ וְשָׂמְחוּ וְאָמְרוּ: “כְּבָר הִנִּיחַ אֱלֹהִים לַבְּרִיּוֹת מִמֶּנּוּ, שֶׁהָיָה מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת בַּדְּרָכִים”.
וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הֲרִיגָתוֹ וּבֵרְכוּ אֶת זֶה שֶׁהֲרָגוֹ.
מָסְרוּ תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד לְכָּאן-מָא-כָּאן אֶת הַיְּדִיעוֹת מִמַּה שֶּׁאֵרַע, וְיָרְאוּ אוֹתוֹ יִרְאַת-הַכָּבוֹד כָּל בְּנֵי-הָאָדָם וּפָחֲדוּ מִפָּנָיו הַפָּרָשִׁים וְהַגִּבּוֹרִים.
נָהַג מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ עַד שֶׁהֵבִיאוֹ מִתַּחַת לָאַרְמוֹן, וְתָקַע אֶת הָרֹמַח שֶׁעָלָיו רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, וְחִלֵּק לִבְנֵי אָדָם מַתָּנוֹת וְנָתַן לָהֶם אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַגְּמַלִּים.
אָהֲבוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי בַגְדָאד וְנָטוּ אֵלָיו הַלְּבָבוֹת.
פָּנָה אֶל צַבָּאח וְהִשְׁכִּין אוֹתוֹ בְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, רְחַב-יָדַיִם, וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בִּנְסִיעָתוֹ.
אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעַ לַמֶּלֶךְ שָׁמְעוֹ, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְיַחֵד עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁבִּרְצוֹנִי לְגַלּוֹת לָכֶם סוֹד וּלְהַגִּיד לָכֶם גָּלוּי אֶת הַצָּפוּן בְּחֻבִּי.
דְּעוּ שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן הוּא זֶה שֶׁיִּהְיֶה הַסִּבָּה לְעָקְרֵנוּ מִן הַמּוֹלֶדֶת הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הָרַג אֶת כַּהַרְדָּאשׁ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ עִמּוֹ שְׁבָטִים מִן הַכֻּרְדִּים וּמִן הַתֻּרְכִּים.
עִנְיָנֵנוּ עִמּוֹ, סוֹפוֹ מֵבִיא לִידֵי כְּלָיָה, וְיוֹתֵר מִכָּל יֵשׁ לָנוּ לְפַחֵד מִפְּנֵי קְרוֹבָיו.
וּכְבָר יְדַעְתֶּם מַה שֶּׁעָשָׂה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה דִנְדָּאן, שֶׁשָּׁכַח חַסְדִּי אַחֲרֵי שֶׁהֲטִיבוֹתִי עִמּוֹ, וּמַעַל בִּי בְּאֵמוּן, וְהִגִּיעָה אֵלַי שְׁמוּעָה, שֶׁהוּא אָסַף אֶת צִבְאוֹת הָאֲרָצוֹת, וּמַטְּרָתוֹ הִיא לְמַנּוֹת לְשֻׂלְטָאן אֶת כָּאן-מָא-כָּאן, מִשּׁוּם שֶׁהַשֻּׂלְטָנוּת הָיְתָה לְאָבִיו וּלְאֲבִי-אָבִיו.
וְאֵין סָפֵק שֶׁהוּא הוֹרֵג אוֹתִי בְּלִי פִּקְפּוּק”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה פַּמַּלְיַת מַלְכוּתוֹ מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמְרוּ לוֹ: “פְּחוּת עֵרֶךְ הוּא מִכְּדֵי זֶה, וְאִלּוּלֵא יָדַעְנוּ שֶׁבֶּן-טִפּוּחֶיךָ הוּא, לֹא הָיָה אָדָם מַשְׁגִּיחַ בּוֹ.
וְדַע שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים הָכֵן לִפְקֻדָּתְךָ, וְאִם חָפֵץ אַתָּה בַּהֲרִיגָתוֹ, אָנוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ.
וְאִם חָפֵץ אַתָּה בְּהַרְחָקָתוֹ, אָנוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, אָמַר: “הֲרִיגָתוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה, וְאוּלָם אֵין הִיא אֶלָּא לְהַשְׁבִּיעֲכֶם עַל כָּךְ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה”.
נִשְׁבְּעוּ שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהֵם הוֹרְגִים אֶת כָּאן-מָא-כָּאן.
וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְיִשְׁמַע שֶׁנֶּהֱרַג, יִרְפֶּה כֹּחוֹ מִזֶּה שֶׁהֶחֱלִיט עָלָיו.
כְּשֶׁכָּרְתוּ בְּרִית בִּשְׁבוּעָה וְאָלָה עַל כָּךְ, כִּבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ.
וְאוּלָם רָאשֵׁי-הָעָם סָרוּ מִמֶּנּוּ, וְהַצָּבָא סֵרְבוּ לִרְכֹּב וְלָרֶדֶת לִתְעוּדָתָם, עַד שֶׁיִּרְאוּ אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהֵם רָאוּ אֶת רֹב הַצָּבָא עִם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן.
הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְתָקַף אוֹתָהּ צַעַר רָב.
שָׁלְחָה לַזְּקֵנָה, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לְהָבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַיְּדִיעוֹת מִבֶּן-דּוֹדָהּ.
כְּשֶׁבָּאָה אֶצְלָהּ, צִוְּתָה עָלֶיהָ שֶׁתֵּלֵךְ אֵלָיו וְתוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַיְּדִיעָה.
כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְשָׂמַח בָּהּ.
הוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַיְּדִיעָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ אָמַר: "הָבִיאִי לְבַת דּוֹדִי שְׁלוֹמוֹת מֵאִתִּי וְאִמְרִי לָהּ, שֶׁהָאָרֶץ לֵאלֹהִים יִתְאַדָּר וְיִתְהַדָּר הִיא, יוֹרִישֵׁנָה לַאֲשֶׁר יִרְצֶה מֵעֲבָדָיו.
וּמַה יָפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:
הַמֶּלֶךְ אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר לְהַשִּׂיג חֵפֶץ יָהִין הָהֵן
יִדְחֶנּוּ בְּחֹזֶק יָד וּבְתַחְתִּית שְׁאוֹל יִנָּתֵן
לוּ הָיָה לִי אוֹ לְזוּלָתִי אֲדָמָה לֹא לוֹ
כִּמְלֹא הָאֶצְבַּע בְּקָצֵהוּ, כִּי אָז, הָיָה שֻׁתָּף לוֹ.
חָזְרָה הַזְּקֵנָה אֶל בַּת-דּוֹדוֹ, וְהִגִּידָה לָהּ מַה שֶּׁאָמַר, וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן עוֹמֵד בָּעִיר, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן מְצַפֶּה לִיצִיאָתוֹ מִבַּגְדָאד, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַח אַחֲרָיו מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ.
קָרָה שֶׁיָּצָא לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְיָצָא צַבַּאח עִמּוֹ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה נִפְרָד מֵאִתּוֹ לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם.
צָד עֲשָׂרָה אַיָּלִים וּבְתוֹכָן אַיָּלָה כְּחֻלַּת-עֵינַיִם, שֶׁהָיְתָה פּוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל.
שִׁלַּח אוֹתָהּ חָפְשִׁי.
אָמַר לוֹ צַבַּאח: “מִשּׁוּם מַה שִּׁלַּחְתָּ אַיָּלָה זוֹ?” צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן וְשִׁלַּח חָפְשִׁי גַם אֶת הַשְּׁאָר, וְאָמַר לוֹ: “כְּבוֹד-גְּבָרִים הוּא לְשַׁלַּח חָפְשִׁי אֶת הָאַיָּלוֹת שֶׁיְּלָדִים לָהֶן.
לֹא פָנְתָה אַיָּלָה זוֹ כֹה וָכֹה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיְּלָדִים לָהּ, וּבִגְלַל זֶה שִׁלַּחְתִּי אוֹתָהּ, וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הָאֲחֵרִים לִכְבוֹדָהּ”.
אָמַר לוֹ צַבַּאח: “שַׁחְרֵר אוֹתִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי”.
צָחַק וְהִכָּה אוֹתוֹ בִּקְצֵה הָרֹמַח עַל לִבּוֹ.
נָפַל לָאָרֶץ מִתְפַּתֵּל כְּנָחָשׁ.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, נִרְאָה אָבָק שֶׁהֵרִימוּ אוֹתוֹ סוּסִים דּוֹהֲרִים, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחַת לוֹ פָּרָשִׁים וְאַבִּירִים.
וְהַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה, שֶׁקְּבוּצַת אֲנָשִׁים סִפְּרָה לוֹ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן, שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן יָצָא לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְשָׁלַח נָסִיךְ מִדֵּילָם, גָ’אמִע שְׁמוֹ, וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים פָּרָשׁ, וְנָתַן לָהֶם מָמוֹן וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיַּהַרְגוּ אֶת כָּאן-מָא-כָּאן.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו הִתְנַפְּלוּ עָלָיו וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וְהָרַג אוֹתָם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, בָּא הַמֶּלֶךְ סָאסָאן רָכוּב וְהִדְבִּיק אֶת הַצָּבָא וּמְצָאָם הֲרוּגִים.
נִדְהַם וְחָזַר.
תָּפְסוּ אוֹתוֹ בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתָּם וְאָסְרוּ אוֹתוֹ בָּאזִקִּים.
פָּנָה כָּאן-מָא-כָּאן וְהָלַךְ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהָלַךְ עִמּוֹ צַבַּאח הַבְּדוּאִי.
וּבְעוֹד הֵם הוֹלְכִים, מָצָא בְּדַרְכּוֹ עֶלֶם עַל שַׁעַר-חָצֵר, נָתַן לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ הָעֶלֶם שָׁלוֹם.
נִכְנַס לֶחָצֵר וְחָזַר וְעִמּוֹ שְׁתֵּי קְעָרוֹת בְּאַחַת מֵהֶן לֶבֶּן וּבַשְּׁנִיָּה פְּתוֹתֵי לֶחֶם וּבָשָׂר וְחֶמְאָה מֻתָּכָה מְפַעְפַּעַת בְּצִדָּם.
שָׂם אֶת שְׁתֵּי הַקְּעָרוֹת לִפְנֵי כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “כַּבְּדֵנוּ בָּזֶה שֶׁתֹּאכַל מִצֵּידֵנוּ”.
סֵרַב כָּאן-מָא-כָּאן לֶאֱכֹל.
אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “מַה לְּךָ בֶּן-אָדָם, שֶׁאֵין אַתָּה אוֹכֵל?” אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן לָקַח מִמֶּנִּי מַלְכוּתִי בְעשֶׁק וּבְאֵיבָה, עִם זֶה שֶׁהָיְתָה הַמַּלְכוּת לְאָבִי וַאֲבִי-אָבִי לְפָנַי, וְהִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ בַּעֲרִיצוּת אַחֲרֵי מוֹת אָבִי, וְלֹא הָיָה מַחֲשִׁיב אוֹתִי בִּגְלַל צְעִירוּת-שְׁנוֹתַי, וְנָדַרְתִּי נֶדֶר שֶׁלֹּא אֹכַל מִצֵּידַת אָדָם עַד שֶׁאֲנִי מְרַפֵּא אֶת לִבִּי מִירִיבִי”.
אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “הִתְבַּשֵּׂר בְּטוֹב, שֶׁכְּבָר מִלֵּא אֱלֹהִים נִדְרְךָ, וְדַע שֶׁהוּא כָּלוּא בְּמָקוֹם אֶחָד, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁיָּמוּת בְּקָרוֹב”.
אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: " בְּאֵיזֶה בַּיִת הוּא עָצוּר?" אָמַר לוֹ: “בְּאוֹתָהּ כִּפָּה גְבוֹהָה”.
הִתְבּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן לְאוֹתָהּ כִּפָּה גְבוֹהָה, וְרָאָה אֶת בְּנֵי-הָאָדָם נִכְנָסִים וְטוֹפְחִים עַל סָאסָאן, שֶׁהוּא נֶאֱנָק אַנְקוֹת מָוֶת.
קָם כָּאן-מָא-כָּאן וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ כִּפָּה וְרָאָה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, חָזַר לִמְקוֹמוֹ וְיָשַׁב לֶאֱכֹל וְאָכַל דָּבָר מֻעָט, וְהִנִּיחַ מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִן הַבָּשָׂר בְּצִקְלוֹנוֹ.
יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ וְנִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה, וְיָשַׁן אוֹתוֹ עֶלֶם שֶׁאֵרַח אוֹתוֹ אֶצְלוֹ.
הָלַךְ כָּאן-מָא-כָּאן אֶל הַכִּפָּה שֶׁסָּאסָאן בְּתוֹכָהּ, וְהָיוּ סָבִיב לָהּ כְּלָבִים שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים עָלֶיהָ.
הִתְנַפֵּל עָלָיו כֶּלֶב מִן הַכְּלָבִים, הִשְׁלִיךְ לוֹ נֵתַח מִן הַבָּשָׂר שֶׁבְּצִקְלוֹנוֹ, וְלֹא חָדַל מִלְּהַשְׁלִיךְ בָּשָר לַכְּלָבִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַכִּפָּה וְהִמְשִׁיךְ בְּדַּרְכּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן.
הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ.
אָמַר לוֹ בְּקוֹל רָם: “מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁשַּׂמְתָּ כָּל מַעֲיָנֶיךָ לְהָרְגוֹ.
וְהִפִּיל אוֹתְךָ אֱלֹהִים בְּרֹעַ-הַנְהָגָתְךָ.
כְּלוּם לֹא דַי לְךָ בָּזֶה שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת מַלְכוּתִי וְאֶת מַלְכוּת אָבִי וַאֲבִי-אָבִי, עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגֵנִי?” נִשְׁבַּע סָאסָאן שְׁבוּעַת-שֶׁקֶר שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וְשֶׁהַדְּבָרִים לֹא נְכוֹנִים הֵם.
סָלַח לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי”.
אָמַר לוֹ: “אֵינִי יָכוֹל לִצְעֹד צַעַד אֶחָד, שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתַי”.
אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אִם כָּךְ הַדָּבָר נִקַּח לָנוּ שְׁתֵּי סוּסוֹת וְנִרְכַּב אֲנִי וְאַתָּה וְנָשִׂים פָּנֵינוּ לַמִּדְבָּר”.
עָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, וְרָכְבוּ הוּא וְסָאסָאן וְנָסְעוּ עַד הַבֹּקֶר.
הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְנָסְעוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְגַן, וְיָשְׁבוּ בוֹ מְשׂוֹחֲחִים.
קָם כָּאן-מָא-כָּאן אֶל סָאסָאן וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם נִשְׁאֲרָה בְּלִבְּךָ טִינָא עָלַי?” אָמַר לוֹ סָאסָאן: “לֹא, חַי-אֱלֹהִים”.
הִסְכִּימוּ שֶׁיַּחְזְרוּ לְבַגְדָאד.
אָמַר צַבַּאח הַבְּדוּאִי: “אֲנִי אֶעֱבֹר לִפְנֵיכֶם וַאֲבַשֵּׂר אֶת בְּנֵי-הָאָדָם”.
עָבַר לִפְנֵיהֶם וּבִשֵּׂר לַאֲנָשִׁים וּלְנָשִׁים.
יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ הָאֲנָשִׁים בְּתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם, וְנִצְבָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְהִיא כְאַגַּן הַסַּהַר מַזְהִיר בְּאוֹרוֹתָיו בְּאִישׁוֹן הָאֲפֵלָה.
נִגַּשׁ אֵלֶיהָ כָּאן-מָא-כָּאן, וְנִמְשְׁכָה נֶפֶשׁ אֶל נֶפֶשׁ וְנִכְסַף גּוּף אֶל גּוּף, וְלֹא נִשְׁאֲרָה לִבְנֵי הַדּוֹר שִׂיחָה אֶלָּא בְּעִנְיַן כָּאן-מָא-כָּאן.
הֵעִידוּ לוֹ הַפָּרָשִׁים שֶׁהוּא הָאַמִּיץ בִּבְנֵי-הַדּוֹר, וְאָמְרוּ: “אֵין טוֹב שֶׁיִּהְיֶה עָלֵינוּ שֻׂלְטָאן אֶלָּא כָּאן-מָא-כָּאן, וְשֶׁתַּחֲזֹר אֵלָיו מַלְכוּת אֲבִי-אָבִיו כְּפִי שֶׁהָיָה”.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסָאסָאן, הִנֵּה נִכְנַס אֶל נֻזְהַת אַלזַּמָאן.
אָמְרָה לוֹ: “רוֹאָה אֲנִי, שֶׁבְּנֵי-אָדָם אֵין לָהֶם שִׂיחָה אֶלָּא בִדְבַר כָּאן-מָא-כָּאן, וְהֵם מְתָאֲרִים אוֹתוֹ בִּתְכוּנוֹת שֶׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרָן”.
אָמַר לָהּ: “אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה.
שֶׁכֵּן אֲנִי רְאִיתִיו, וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מִדָּה מִמִּדּוֹת הַשְּׁלֵמוּת, וְלֹא הַכֹּל מִמַּה שֶׁשּׁוֹמְעִים נֶאֱמָר.
וְאוּלָם בְּנֵי-הָאָדָם מְחַקִּים אִישׁ אֶת אָחִיו בְּדַבְּרָם בְּשִׁבְחוֹ וּבְאַהֲבָתָם אוֹתוֹ.
וְהִרְגִּיל אֱלֹהִים עַל לְשׁוֹן-בְּנֵי-אָדָם שִׁבְחוֹ, עַד שֶׁנָּטוּ אֵלָיו לִבּוֹת תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד וְלֵב הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן הַבּוֹגֵד וְהַמּוֹעֵל, וּכְבָר אָסַף לוֹ צְבָאוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת.
וּמִי הוּא זֶה הַמּוֹשֵׁל בָּאֲרָצוֹת שֶׁיַּסְכִּים לִהְיוֹת נָתוּן תַּחַת יַד מוֹשֵׁל יָתוֹם שֶׁאֵין לוֹ עֵרֶךְ?” אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “וּמַה הוּא שֶׁשַּׂמְתָּ בְּדַעְתְּךָ?” אָמַר לָהּ: “שַׂמְתִּי בְּדַעְתִּי לְהָרְגוֹ, וְיִהְיֶה הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן נִכְזָב בִּשְׁאִיפָתוֹ וְיִכָּנֵס בְּעֻלִּי וְיָסוּר לְמִשְׁמַעְתִּי שֶׁלֹּא תִּשָׁאֵר לוֹ דֶרֶךְ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי”.
אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: "הַבְּגִידָה מְכֹעֶרֶת כְּלַפֵּי זָרִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּלַפֵּי קְרוֹבִים.
וְהַנְּכוֹחָה הִיא שֶׁתַּשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתְּךָ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְתִשְׁמַע מַה שֶׁנֶאֱמַר בְּמַה שֶׁעָבַר מִן הַזְּמָן:
אִם הֵרִים הַזְּמַן עָלֶיךָ אָדָם וַיְנַשֵּׂא,
אִם גַּם אַתָּה זַכָּאי מִמֶּנּוּ, וְלוּ גַם הִתְנַשֵּׂא,
תֵּן לוֹ אֲשֶׁר לוֹ לְפִי מַעֲלָתוֹ כַּחֹק,
פֶּן תַּשִּׂיגְךָ יָדוֹ אִם קָרוֹב וְאִם רָחוֹק.
וּבַאֲשֶׁר יָדַעְתָּ בּוֹ רָע אַל תְּדַבֵּר,
פֶּן תְּהִי מֵאֲשֶׁר טוֹבָה מֵעָלָיו יַעֲבֵר,
כַּמָּה בַּחֲדַר-הַנָּשִׁים מִן הַכַּלָּה נֶהְדָּרוֹת יוֹתֵר,
וְאוּלָם רַק אֶת הַכַּלָּה הַזְּמַן מְאַשֵּׁר.
כְּשֶׁשָּׁמַע סָאסָאן מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, וְהֵבִין אֶת הַשִּׁיר וְאֶת הַחֲרוּזִים, קָם בְּכַעַס מֵאֶצְלָהּ וְאָמַר: “אִלּוּלֵא יָדַעְתִּי שֶׁמִּתְלוֹצֶצֶת אַתְּ, הָיִיתִי מֵסִיר בַּחֶרֶב אֶת רֹאשֵׁךְ, וּמְכַבֶּה אֶת נֵר נִשְׁמָתֵךְ”.
אָמְרָה לוֹ: “בּוֹ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה כּוֹעֵס עָלַי, אֵין אֲנִי אֶלָּא מִתְבַּדַּחַת עִמְּךָ”.
נָפְלָה לְפָנָיו וְנָשְׁקָה רֹאשׁוֹ וְיָדָיו וְאָמְרָה לוֹ: “הַנְּכוֹחָה הִיא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשְׁבָהּ, וְסוֹף סוֹף נְטַכֵּס תַּחְבּוּלָה אֲנִי וְאַתָּה שֶׁנַּהֲרֹג אוֹתוֹ בָּהּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח וְאָמַר לָהּ: “חוּשִׁי לִמְצֹא עָרְמָה וְהָסִירִי יְגוֹנִי, שֶׁכְּבָר נִנְעֲלוּ כָּל שַׁעֲרֵי עָרְמָה בְּפָנַי”.
אָמְרָה לוֹ: “מָצוֹא אֶמְצָא לְךָ עָרְמָה לְהַכְרִיתוֹ”.
אָמַר לָהּ: “עַל-יְדֵי מָה?” אָמְרָה לוֹ: “עַל-יְדֵי שִׁפְחָתִי, בָּאכּוּן שְׁמָהּ, שֶׁהִיא מֻמְחָה בְּעָרְמָה”.
וְהָיְתָה אוֹתָהּ שִׁפְחָה מִן הַמְּבִיאוֹת פֻּרְעָנוּת בְּיוֹתֵר בַּזְּקֵנוֹת, וּלְפִי אֱמוּנָתָהּ נֶחְשְׁבָה אִי-עֲשִׂיַּת הַתּוֹעֵבָה לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר.
וּכְבָר גִּדְּלָה אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְאֶת כָּאן-מָא-כָּאן, אֶלָּא שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן הָיָה נוֹטֶה אֵלֶיהָ יוֹתֵר, וּמֵרֹב נְטִיָּתוֹ אֵלֶיהָ, הָיָה שׁוֹכֵב תַּחַת רַגְלֶיהָ.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִפִּי אִשְׁתּוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “עֵצָה זוֹ נְכוֹחָה הִיא”.
הֵבִיא אֶת הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן בַּאֲפֵלַת-הַלַּיְלָה וְסָח לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע, וְצִוָּה עָלֶיהָ לְהִתְאַמֵּץ בַּהֲרִיגָתוֹ.
וְהִבְטִיחַ לָהּ כָּל-טוּב.
אָמְרָה לוֹ: “פְּקֻדָּתְךָ תִּתְמַלֵּא.
וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁתִּתֶּן לִי פִּגְיוֹן מָשְׁקֶה בְּמֵי-הַמָּוֶת, שֶׁאֲמַהֵר לְךָ בְּהַשְׁמָדָתוֹ”.
אָמַר סָאסָאן: “הֲרֵי הוּא לְפָנַיִךְ”.
הֵבִיא לָהּ פִּגְיוֹן הָעוֹבֵר כִּמְעַט כְּחָלוּץ לִפְנֵי הַמָּוֶת.
וְהָיְתָה אוֹתָהּ זְקֵנָה כְּבָר שָׁמְעָה אֶת הַסִּפּוּרִים וְאֶת הַשִּׁירִים, וְיוֹדַעַת בְּעַל-פֶּה אֶת הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁבָּהֶם וְאֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת.
לָקְחָה הַפִּגְיוֹן וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת מְהַפֶּכֶת בְּדַעְתָּהּ, מַה הוּא שֶׁיִּהְיֶה עַל יָדוֹ הַכִּלָּיוֹן.
בָּאָה אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לְמִלּוּא הַבְטַחַת קֻצִ’יַ-פַכָּאן.
הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּבַת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְנִתְלַקְּחָה מֵאַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ הָאֵשׁ.
וּבְעוֹד הוּא בְּכָךְ, נִכְנְסָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “הִגִּיעָה שְׁעַת הָאִחוּד וְחָלְפוּ יְמֵי הַפֵּרוּד”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ אָמַר לָהּ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמָהּ שֶׁל קֻצִ’יַ-פַכָּאן?” אָמְרָה לוֹ בָּאכּוּן: “דַּע שֶׁהִיא טְרוּדָה בְּאַהֲבָתְךָ”.
בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם כָּאן-מָא-כָּאן לִקְרָאתָהּ וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְנָתַן אוֹתָם לָהּ וְהִבְטִיחַ לָהּ כָּל-טוּב.
אָמְרָה לוֹ: “דַּע שֶׁאֲנִי לָנָה אֶצְלְךָ הַלַּיְלָה מְסַפֶּרֶת לְךָ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִן הַמַּעֲשִׂיּוֹת וּמְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתְךָ בְּסִפּוּרֵי כָּל אַסִּיר-אַהֲבָה שֶׁהֶחֱלוּ אוֹתוֹ כִסּוּפִים”.
אָמַר לָהּ כָּאן-מָא-כָּאן: “סַפְּרִי לִי סִפּוּר שֶׁיְּשַׂמַּח אֶת לִבִּי וְיָסִיר צַעֲרִי”.
אָמְרָה לוֹ בָּאכּוּן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
יָשְׁבָה לְצִדּוֹ, וְאוֹתוֹ דֶקֶר בִּבְגָדֶיהָ מִבִּפְנִים.
אָמְרָה לוֹ: “דַּע שֶׁהָעָרֵב בְּמַה שֶׁשָּׁמְעוֹ אָזְנַי הוּא סִפּוּר אוֹכֵל הַחֲשִׁישׁ”.
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בְּבָצְרָה מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְהַקַּבְּצָנִים, וְחוֹנֵן אֶת הַנְּתִינִים, וְנוֹתֵן מֵהוֹנוֹ לְכָל מַאֲמִין בְּמֻחַמָּד.
יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם.
וְאוּלָם גַּם הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אֶחָד הַמְּתָאֲרִים אוֹתוֹ:
מֶלֶךְ עֵת מַחֲנֶה עָלָיו מִשְׂתָּעֶרֶת,
יַכְרִית אוֹיֵב בְּכָל חֶרֶב גּוֹזֶרֶת.
וְכָתַב כְּתָב בַּחֲזוֹתָם יוֹם יִתְקֹף
אוֹתָם בַּחֲנִית וְחֶרֶב חוּמָה יִשְׁלֹף.
וּשְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֶלֶךְ מֻחַמָּד סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי.
הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִשְׁנִים, שֵׁם הָאֶחָד מֵהֶם אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְשֵׁם הַשֵּׁנִי אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן.
וְהָיָה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן הָאָצִיל בִּבְנֵי דוֹרוֹ וּמִנְהָגוֹ יָפֶה, וְכָל הַלְּבָבוֹת מְאֻחָדִים בְּאַהֲבָתָם אוֹתוֹ, וּבְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם דּוֹרְשִׁים בַּעֲצָתוֹ, וְהַכֹּל מִתְפַּלְּלִים לַאֲרִיכוּת יָמָיו, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה דוֹרֵשׁ טוֹב, שָׂם קֵץ לָרָע וְלָעָוֶל.
וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי הָיָה בָּז לִבְנֵי-אָדָם, לֹא אָהַב אֶת הַטּוֹב, מֻפְלָא לְרֹעַ, כְּמו שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד הַמְּשׁוֹרְרִים:
חֲזֹר אַחֲרֵי אֲצִילִים בְּנֵי אֲצִילִים,שֶׁכֵּן
אֲצִילִים בְּנֵי אֲצִילִים יוֹלִידוּ רַק אֲצִילִים,
וְהַנַּח אֶת הַבְּזוּיִים בְּנֵי הַבְּזוּיִים, שֶׁכֵּן
הַבְּזוּיִים בְּנֵי הַבְּזוּיִים יוֹלִידוּ רַק בְּזוּיִים.
וְהָיוּ בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים אֶת אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, שׂוֹנְאִים אֶת אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בִּגְזֵרַת הַכֹּל-יָכֹל.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּמִסָּבִיב לוֹ רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ, קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן וְאָמַר לוֹ: “חָפֵץ הָיִיתִי בְשִׁפְחָה שֶׁלֹּא תִמָּצֵא בְדוֹרָה יָפָה הֵימֶנָּה, הַיְנוּ שְׁלֵמָה בְחִנָּהּ, עוֹלָה עַל כֹּל בְּחִטּוּב אֵבָרֶיהָ וּמְהֻלָּלָה בְמִדּוֹתֶיהָ”.
אָמְרוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה: “אֵין לְהַשִּׂיג כַּזֹּאת אֶלָּא בַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים”.
מִיָּד קָרָא הַמֶּלֶךְ לְשַׂר-אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: “שָׂא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים לְבֵיתוֹ שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן”.
מִלֵּא שַׂר-הָאוֹצָר אֶת פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן, וְיָצָא הַמִּשְׁנֶה מֵעַל פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן שֶׁיֵּלֵךְ יוֹם יוֹם לְשׁוּק-הָעֲבָדִים וִיצַוֶּה אֶת הַסַּרְסוּרִים בְּעִנְיָן מַה שֶּׁאָמַר לוֹ.
וְכֵן צִוָּה, שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שׁוֹם נַעֲרָה שֶׁמְּחִירָהּ לְמַעְלָה מֵאֶלֶף דִּינָר עַד שֶׁלֹּא תֻצַּג לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה.
לֹא הָיוּ הַסַּרְסוּרִים מוֹכְרִים שׁוּם נַעֲרָה לִפְנֵי שֶׁהִצִּיגוּהָ לְפָנָיו.
מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמָן, וְלֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו שׁוּם שִׁפְחָה.
אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁאַחַד הַסַּרְסוּרִים פָּנָה וּבָא לְבֵית הַמִּשְׁנֶה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, וּמְצָאוֹ רָכוּב עַל סוּסוֹ וּפָנָיו מוּעָדוֹת לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.
תָּפַס בְּאַרְכּוּבוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי אֲשֶׁר הֶחֱזִיר אַחֲרֵי בְלוֹת הוֹד לַמַּלְכוּת,
אַתָּה הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לְהַצְלִיחַ לֹא חָדֵל,
הֶחֱיֵיתָ אֲשֶׁר מֵת בֵּין בְּנֵי-אָדָם מִנְּדִיבוּת
יְהִי מַאֲמַצְּךָ לִפְנֵי הָאֵל תָּמִיד מְהֻלָּל.
אַחַר כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הֲרֵי הַשִּׁפְחָה שֶׁיָּצָא הַצָּו הָרָם לְבַקְּשָׁהּ, נִמְצָאָה”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הָבֵא אוֹתָהּ לְפָנָי”.
נֶעֱלַם שָׁעָה אַחַת וּבָא וְעִמּוֹ נַעֲרָה, גִּדּוּלָהּ נָאֶה וְשָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, עֵינָהּ כֵּהָה-תְכֻלָּה וְלֶחְיָהּ סְגַלְגַּלָּה.
דַּקָּה גִּזְרָתָהּ וּכְבֵדָה עַגְבָתָהּ.
הַיָּפֶה בַּלְּבוּשׁ בְּגָדֶיהָ וּמְתוּקוֹת מֵעָסִיס שִׂפְתוֹתֶיהָ.
קוֹמָתָהּ הַקְּצוּבָה תָּשִׂים לְבוּז עֲנַף עֵץ רַעֲנָן וּמִדְבָּרָהּ רַךְ מֵרוּחַ הַזֶּפִיר בְּעָבְרָה עַל פִּרְחֵי הַגָּן.
כְּפִי שֶׁאָמַר אַחַד מְתָאֲרֶיהָ בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
עוֹרָהּ כְמֶשִׁי וְלָהּ מִדְבָּר
רַךְ הַמַּבָּע לֹא פִּטְפּוּט וְלֹא קָצָר.
וְעֵינַיִם אָמַר אֱלֹהִים:" הֲוֶינָה" וַתִּהְיֶינָה,
וַאֲשֶׁר יַעַשׂ יַיִן בַּלְּבָבוֹת תַּעֲשֶׂינָה,
הוֹי לְאַהֲבָתָהּ כִּסּוּפַי כָּל לַיְלָה יָסָפָה.
אַךְ מְזוֹר הַיָּמִים מוֹעֲדֵךְ לְהִתְאַסְּפָה.
תַּלְתַּלֵּי רַקָּתָהּ לַיְלָה, אַךְ מִצְחָהּ
בְּהוֹפִיעָה עִם יוֹם, בּוֹ אוֹר שַׁחַר יִזְרָחָה.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמִּשְׁנֶה נָשְׂאָה חֵן לְפָנָיו.
פָּנָה אֶל הַסַּרְסוּר וְאָמַר לוֹ: “מַה מְּחִירָהּ שֶׁל שִׁפְחָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “הֶעֱרִיכוּ עֶרְכָּהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים, אַךְ אֲדוֹנֶיהָ נִשְׁבָּע שֶׁעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר אֵינָם אֲפִילוּ כְנֶגֶד הַפַּרְגִּיּוֹת שֶׁאָכְלָה וְלֹא כְנֶגֶד הַיַּיִן שֶׁשָּׁתְתָה וְלֹא כְנֶגֶד בִּגְדֵי הַפְּאֵר שֶׁנִּתְּנוּ לְמוֹרֶיהָ.
שֶׁכֵּן לָמְדָה כְתִיבָה תַמָּה וְדִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן וְשָׂפָה וּפֵרוּשֵׁי הַקֻּרְאָן וִיסוֹדוֹת הַמִּשְׁפָּט וְדַעַת אֱלֹהִים וּרְפוּאָה וּתְכוּנָה וְלִפְרֹט עַל כְּלֵי נִגּוּן”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הָבֵא לְפָנַי אֶת אֲדוֹנֶיהָ”.
הֵבִיא אוֹתוֹ הַסַּרְסוּר מִיָּד, וְהִנֵּה הוּא אִישׁ פַּרְסִי, שֶׁבָּלָה מִזֹּקֶן, עַד שֶׁעָשָׂהוּ הַזְּמַן חֲבִילַת עֲצָמוֹת בְּתוֹךְ עוֹר, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
הֶחֱרִידַנִי הַזְּמַן וְאֵיזוֹ חֲרָדָה,
וְהָעֵת עַזָּה, קָשָׁה יָדָהּ.
וָאֱהִי מְהַלֵּךְ לֹא הָיִיתִי חֵלֵכָה,
אַךְ כַּיּוֹם חֵלֵכָה, לֹא עוֹד אֶתְהַלֵּכָה.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מַסְכִּים אַתָּה לִטּוֹל מְחִיר נַעֲרָה זוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים מֵהַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי?” אָמַר הַפַּרְסִי: “מֵאַחֲרֵי שֶׁלַּשֻּׂלְטָאן הִיא, הֲרֵי מֵחוֹבָתִי לְהַגִּישָׁה לוֹ דוֹרוֹן בְּלִי מְחִיר”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא אֶת הַמָּמוֹן, וּכְשֶׁהוּבָא שָׁקַל אֶת הַדִּינָרִים לַפַּרְסִי.
אַחַר-כָּךְ נִגַּשׁ סוֹחֵר-הָעֲבָדִים אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ הַמִּשְׁנֶה, אֲדַבֵּר דְּבָרַי”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הוֹצֵא אֵת אֲשֶׁר אִתְּךָ”.
אָמַר לוֹ: “סוֹבֵר אֲנִי שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן הַיּוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אַךְ זֶה בָּאָה מִן הַדֶּרֶךְ וּפָגַע בָּהּ שִׁנּוּי הָאֲוִיר וְהוֹגִיעָה אוֹתָהּ הַנְּסִיעָה.
מוּטָב שֶׁתַּנִּיחָה אֶצְלְךָ בְּאַרְמוֹנְךָ עֲשָׂרָה יָמִים עַד שֶׁתָּנוּחַ וְיִרְבֶּה חִנָּהּ, וְאַחַר-כָּךְ תַּכְנִיסֶנָּה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְתַלְבִּישׁ אוֹתָהּ הַמְּפֹאָרִים בַּלְּבוּשִׁים וְתַעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְיִיטַב לְךָ בִּגְלָלָהּ תַּכְלִית הַטּוֹב”.
שָׁקַל הַמִּשְׁנֶה בְּדַעְתּוֹ אֶת דִבְרֵי הַסּוֹחֵר וּמְצָאָם נְכוֹחִים.
הֱבִיאָה לְאַרְמוֹנוֹ וְהִקְצָה לָהּ חֶדֶר, וְקָצַב לָהּ מַה שֶּׁהִיא זְקוּקָה לוּ כָּל יוֹם מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְזוּלַת זֶה, וְשָׁהֲתָה מֶשֶׁךְ זְמַן בְּאוֹתָם תַּפְנוּקִים.
וְהָיָה לוֹ לַמִּשְׁנֶה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן בֶּן הַדּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּהַזְהִירוֹ, פָּנָיו מְאִירִים כַּיָּרֵחַ, וְלֶחְיוֹ בְּאֹדֶם זוֹרֵחַ, עָלֶיהָ שׁוּמָה כְּטִפַּת הָעִנְבָּר.
תּוֹכָהּ יְרַקְרַק דַּק-הַשֵּׂעָר.
כ ְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וֶרֶד הַלְּחָיַּיִם וְעָקְצֵי רְמָחִים סְבִיבוֹ,
מִי לִבּוֹ יִשָּׂאֶנּוּ כִּי יִקְטֹף אוֹתוֹ?
אַל תִּשְׁלַח אֵלָיו יָד, שֶׁכֵּן זְמַן רָב
עַל שָׁלְחֵנוּ רַק עַיִן עוֹרְרוּ קְרָב.
הוֹי קְשֵׁה הַלֵּב וְרַךְ הַגֵּו,
הֵן מִזֶּה אֱלֵי זֶה תָּסֵב
אִלּוּ אֶל לִבּוֹ רֹךְ גֵּווֹ עָבָר,
לֹא דִכֵּא אוֹהֵב, לֹא לוֹ הִתְאַכְזָר,
הוֹי הַמְּחָרְפֵנִי עַל אַהֲבָתִי, צַדֵּק
אֶת אֲשֶׁר גּוּפוֹ חֳלִי-אַהַב יָצֵק.
אֵין הָאָשָׁם בִּלְתִּי אִם בְּלִבִּי וְעֵינִי,
אִלּוּלֵא הֵם לֹא הָיִיתִי בְּעָנְיִי.
לֹא יָדַע הַנַּעַר בְּעִנְיָן שִׁפְחָה זוֹ,שֶׁכֵּן שִׁנֵּן לָהּ אָבִיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי, דְּעִי שֶׁלֹּא קְנִיתִיךְ אֶלָּא שֵׁגָל לַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן אַלזַיְנִי, וְלִי בֵּן שֶׁלֹּא הִנִּיחַ נַעֲרָה בְּרֹבַע עִיר זוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ מַעֲשֶׂה.
הִשָּׁמְרִי אֵפוֹא עַל נַפְשֵׁךְ מִפָּנָיו וֶהֱוִי נִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא תַרְאִי לוֹ פָּנַיִךְ אוֹ שֶׁתַּשְׁמִיעִי אוֹתוֹ מִדְבָּרֵךְ”.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
הִנִּיחָה וְהָלַךְ לוֹ.
אֵרַע עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֶׁבַּבַּיִת וְרָחֲצוּ אוֹתָהּ שְׁפָחוֹת אֲחָדוֹת.
לָבְשָׁה שִׂמְלוֹתֶיהָ הַמְּפֹאָרוֹת, וְנִתְּוָסֵף חִנָּהּ וְיָפְיָהּ.
נִכְנְסָה אֶל אֵשֶׁת הַמִּשְׁנֶה וְנָשְׁקָה יָדָהּ.
אָמְרָה לָהּ: “לִבְרִיאוּת אַנִּיס אַלגַ’לִיס, כֵּיצַד מָצָאת אֶת בֵּית-מֶרְחָצֵנוּ?” אָמְרָה: “גְּבִרְתִּי, לֹא חָסַרְתִּי בוֹ דָּבָר אֶלָּא רְאוֹת פָּנַיִךְ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה גְבֶרֶת הַבַּיִת לַשְּׁפָחוֹת: “קֹמְנִהּ וְנִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ”.
מִלְּאוּ פְּקֻדָּתָהּ וְהָלְכוּ וּגְבִרְתָּן בְּתוֹכָן, וּמִנְּתָה עַל הַחֶדֶר שֶׁאֲנִיס אַלְגַ’לִיס בְּתוֹכוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת קְטַנּוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “אַל תִּתְּנֶינָה לְאִישׁ לָבוֹא אֶל הַנַּעֲרָה הֶחָדְרָה”.
אָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וּכִפְקֻדָּתֵךְ נַעֲשֶׂה”.
וּבְעוֹד אַנִיס אַלְגַ’לִיס יוֹשֶׁבֶת בַּחֶדֶר, נִכְנַס בֶּן הַמִּשְׁנֶה, עַלִי נוּר אַלְדִּין שְׁמוֹ, וְשָׁאַל לְאִמּוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, אָמְרוּ לוֹ שְׁתֵּי-הַשְּׁפָחוֹת: “נִכְנְסוּ לְבֵית הַמֶּרְחָץ”.
שָׁמְעָה הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס אֶת קוֹלוֹ שֶׁל עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן הַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַחֶדֶר, אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה עִנְיָן עֶלֶם זֶה, שֶׁעָלָיו אָמַר לִי הַמִּשְׁנֶה, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ נַעֲרָה בְּרֹבַע עִיר זוֹ שֶׁלֹּא בָּא אֵלֶיהָ.
חַי-אֱלֹהִים, נִכְסֶפֶת הָיִיתִי לִרְאוֹתוֹ”.
קָמָה עַל רַגְלֶיהָ כְּשֶׁעִקְּבוֹת בֵּית-הַמֶּרְחָץ עֲדַיִן עָלֶיהָ, וְנִגְּשָׁה לְעֵבֶר דֶּלֶת הַחֶדֶר וְהִסְתַּכְּלָה בְּעַלִי נוּר אַלְדִּין, וּמָצְאָה אוֹתוֹ נַעַר כַּיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ, וְגָרַם לָהּ הַמַּבָּט אֶלֶף אֲנָחוֹת.
נָפְלוּ כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם בְּפַח אַהֲבַת מִשְׁנֵהוּ.
נִגַּשׁ הַנַּעַר אֶל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת וְגָעַר בָּהֶן וּבָרְחוּ מִפָּנָיו וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק מִסְּתַּכְּלוֹת בּוֹ, מְצַפּוֹת לִרְאוֹת מַה יַּעֲשֶׂה.
נִגַּשׁ אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר וּפְתָחָהּ וְנִכְנַס אֶל הַנַּעֲרָה וְאָמַר לָהּ: “אַתְּ הִיא שֶׁקָּנָה אוֹתָךְ אָבִי לִי?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”.
בְּאוֹתָה שָעָה נִתְקָרֵב אֵלֶיהָ הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא בְּמַצָּב שֶל שִׁכָּרוֹן, תָּפַס אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי רַגְלֶיהָ וְהִנִּיחַ אוֹתָן עַל מָתְנָיו, וְלִפְּתָה אֶת צַוָּארוֹ בְּיָדֶיהָ וְקִדְּמָה אוֹתוֹ בִנְשִׁיקוֹת וַאֲנָחוֹת וְתַעֲנוּגֵי אַהֲבָה.
מָצַץ לְשׁוֹנָה וּמָצְצָה לְשׁוֹנוֹ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ.
כְּשֶׁרָאוּ שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת אֶת אֲדוֹנָן הַצָּעִיר נִכְנַס אֶל הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס, הֵרִימוּ קוֹל צְעָקָה.
וְאוּלָם הַנַּעַר כְּבָר מִלֵּא חֶפְצוֹ וְיָצָא בוֹרֵחַ וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט, נָס מֵאֵימַת תּוֹצְאוֹת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבֶרֶת-הַבַּיִת צַעֲקַת שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת, קָפְצָה וְיָצְאָה מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, כְּשֶׁפָּנֶיהָ נוֹטְפוֹת זֵעָה וְאָמְרָה: “מַה סִּבָּה לִצְעָקָה זוֹ שֶׁבֶּחָצֵר?” וּכְשֶׁקָּרְבָה אֶל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁהוֹשִׁיבָתַן עַל דֶּלֶת הַחֶדֶר, אָמְרָה לָהֶן: “אוֹי לָכֶן, מַה הַדָּבָר?” כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ אָמְרוּ: אֲדוֹנֵנוּ עַלִי נוּר אַלְדִּין בָּא אֵלֵינוּ וְהִכָּה אוֹתָנוּ וּבָרַחְנוּ מִפָּנָיו.
נִכְנַס אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְחִבֵּק אוֹתָהּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא זֶה שֶׁעָשָׂה אַחַר כָּךְ.
וּכְשֶׁקָּרָאנוּ לָךְ בָּרַח".
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשָׁה גְבֶרֶת-הַבַּיִת אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמְרָה לָהּ: “מֶה הָעִנְיָן?” אָמְרָה: “גְּבִרְתִּי, יוֹשֶׁבֶת הָיִיתִי וְנִכְנַס אֵלַי פֶּתַע עֶלֶם יְפֵה-תֹאַר וְאָמַר לִי: “אַתְּ הִיא זוֹ שֶׁקָּנָה אוֹתָךְ אָבִי לִי?” אָמַרְתִּי: “הֵן” וְחַי-אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, שֶׁהֶאֱמַנְתִּי, שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת.
מִיָּד בָּא אֵלַי וְחִבְּקַנִי”.
אָמְרָה לָהּ: “כְּלוּם עָשָׂה בָךְ מַשֶּׁהוּ זוּלַת זֶה?” אָמְרָה: “הֵן, נָטַל מִמֶּנִּי שָׁלשׁ נְשִׁיקוֹת”.
אָמְרָה: “אִם כָּךְ לֹא הִנִּיחַ אוֹתָךְ מִבְּלִי לְחַלֵּל כְּבוֹדֵךְ”.
בָּכְתָה וְטָפְחָה עַל פָּנֶיהָ הִיא וְהַשְּׁפָחוֹת מִהְיוֹתָן מְפַחֲדוֹת עַל נוּר אַלְדִּין שֶׁלֹּא יִשְׁחָטֶנּוּ אָבִיו.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וְשָׁאַל לָעִנְיָן.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “הִשָּׁבַע לִי שֶׁתִּשְׁמַע לְמַה שֶׁאֹמַר לְךָ”.
אָמַר: “הֵן”.
הִגִּידָה לוֹ מַה שֶׁעָשָׂה בְּנָהּ.
הִתְאַבֵּל וְקָרַע בְּגָדָיו וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ.
אָמְרָה לוֹ: “אַל נָא תָּמִית אֶת עַצְמְךָ, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ מִמָּמוֹנִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר מְחִירָהּ”.
נָשָׂא רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, אֵין לִי חֵפֶץ בִּמְחִירָהּ.
וְאוּלָם מְפַחֵד אֲנִי, שֶׁלֹּא יִטְּלוּ נִשְׁמָתִי וּמָמוֹנִי”.
אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה סִבַּת הַדָּבָר?” אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁמֵּאַחֲרֵינוּ אוֹיֵב זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי שְׁמוֹ? וּכְשֶׁיִּשְׁמַע עַל הַדָּבָר הַזֶּה יִגַּשׁ אֶל הַשֻּׂלְטָן וְיֹאמַר לוֹ…”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה:
“שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “כְּלוּם אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁמֵּאַחֲרֵינוּ אוֹיֵב זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי שְׁמוֹ? וּכְשֶׁיִּשְׁמַע עַל הַדָּבָר הַזֶּה יִגַּשׁ אֶל הַשֻּׂלְטָן וְיֹאמַר לוֹ: “הֲרֵי מִשְׁנֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁאַתָּה מְדַמֶּה שֶׁהוּא אוֹהַבְךָ, נָטַל מִמְךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וְקָנָה בָּהֶם נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאָה אָדָם כְּמוֹתָהּ.
וּכְשֶׁמָּצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, אָמַר לִבְנוֹ: “קָחֶנָּה לְךָ, רָאוּי אַתָּה לָהּ יוֹתֵר מִן הַשֻּׂלְטָאן”.
לְקָחָהּ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ, וַהֲרֵי הַנַּעֲרָה אֶצְלוֹ”.
אָכֵן הַמֶּלֶךְ יֹאמַר: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר”.
וְאוּלָם הוּא יֹאמַר לַמֶּלֶךְ: הֲרֵינִי מִתְנַפֵּל עָלָיו, בִּרְשׁוּתְךָ וּמֵבִיא אוֹתָהּ אֵלֶיךָ”.
וְהַמֶּלֶךְ יִתֵּן לוֹ רְשׁוּת וְיִתְנַפֵּל עַל הַבַּיִת וְיִקַּח אֶת הַנַּעֲרָה וְיַצִּיגֶנָּה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן, וְהוּא יַחְקֹר אוֹתָהּ וְלֹא תוּכַל לְכַחֵשׁ.
אָז יֹאמַר אֵלָיו: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי דוֹרֵשׁ טוֹב לְךָ, וְאוּלָם אֵין לִי מַזָּל אֶצְלֶךָ”.
וְהַמֶּלֶךְ יְשִׂימֵנִי לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה, וְיַצִּיגֵנִי לְרַאֲוָה לִבְנֵי-אָדָם, וַאֲקַפַּח אֶת חַיָּי”.
אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “אַל תַּגֵּד לְאִישׁ דָּבָר, וַהֲרֵי עִנְיָן זֶה נַעֲשָׂה בַּסֵּתֶר.
הַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים בְּעִנְיָן זֶה”.
נִרְגַּע לִבּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמִּשְׁנֶה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי נוּר אַלְדִּין, הֲרֵי הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְתוֹצְאוֹת הָעִנְיָן, וְהָיָה מְבַלֶּה יוֹמוֹ בְּגַנִּים, וְאֵינוֹ בָא אֶלָּא בְסוֹף הַלַּיְלָה אֶל חַדְרֵי אִמּוֹ וְיָשֵׁן אֶצְלָהּ וְקָם לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ אָדָם.
לֹא חָדַל מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, וְאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי אָבִיו.
אָמְרָה אִמּוֹ לְאָבִיו: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם נְקַפֵּחַ אֶת הַנַּעַר וּנְקַפֵּחַ אֶת הַנַּעֲרָה? שֶׁהֲרֵי אִם יִמָּשֵׁךְ הַמַּצָּב כָּךְ עַל הַנַּעַר, יִבְרַח מִפָּנֵינוּ”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמְרָה לוֹ: הֱוֵה נֵעוֹר הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַשְׁלֵם עִמּוֹ וְתֵן לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ, וַאֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֶת מְחִירָהּ".
נֵעוֹר הַמִּשְׁנֶה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וּכְשֶׁבָּא בְּנוֹ תְּפָשׂוֹ וּבִקֵּשׁ לְשָׁחֲטוֹ.
הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ?” אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לְשָׁחֲטוֹ”.
אָמַר הַנַּעַר לְאָבִיו: “כְּלוּם נְקַלּוֹתִי עַד כְּדֵי-כָךְ בְּעֵינֶיךָ?” זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, וְכֵיצַד זֶה הָיוּ קַלִּים בְּעֵינֶיךָ הוֹנִי וְנַפְשִׁי?” אָמַר הַנַּעַר: "שְׁמַע נָא אָבִי מַה שֶּׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
סְלַח לְחַטָּאתִי שֶׁכֵּן לֹא חָדְלוּ חֲכָמִים
סְלוֹחַ לְחוֹטֵא סְלִיחָה גְמוּרָה לַאֲשָׁמִים.
מַה הוּא אֲשֶׁר יְצַפֶּה אוֹיִבְךָ, יִיחַל
וְהוּא בִשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה וְאַתָּה בְּרוּם הַמַּעַל.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְפָּה הַמִּשְׁנֶה מֵחֲזֵה בְּנוֹ וְרִחֵם עָלָיו.
קָם הַנַּעַר וְנָשַׁק יַד אָבִיו.
אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁתִּנְהַג בְּמֵישָׁרִים עִם אַנִיס אַלְגַ’לִיס, הָיִיתִי נוֹתְנָהּ לְךָ”.
אָמַר: “אָבִי, וְאֵיךְ זֶה לֹא אֶנְהַג בָּהּ בְּמֵישָׁרִים?” אָמַר לוֹ: “מְצַוֶּה אָנֹכִי אוֹתְךָ, בְּנִי, שֶׁלֹּא תִּקַּח עָלֶיהָ אִשָּׁה אַחֶרֶת לִצְרֹר אוֹתָהּ, וְשֶׁלֹּא תִּמְכְּרֶנָּה”.
אָמַר לוֹ:" אָבִי, נִשְׁבָּע אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא אֶקַּח אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ וְשֶׁלֹּא אֶמְכְּרֶנָּה".
נִשְׁבַּע לוֹ בִּשְׁבוּעָה עַל מַה שֶּׁאָמַר, וּבָא אֶל הַנַּעֲרָה וְשָׁהָה עִמָּהּ שָׁנָה.
וְהִשְׁכִּיחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִלֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת עִנְיַן הַנַּעֲרָה.
וְאוּלָם אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי, הֲרֵי הִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה, אַךְ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר דָּבָר בִּגְלַל עֹצֶם מַעֲלַת הַמִּשְׁנֶה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן.
כְּשֶׁחָלְפָה הַשָּׁנָה, נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה פַצְ’ל אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְיָצָא כְּשֶׁהוּא מֵזִיעַ.
פְּגָעַתְהוּ צִנָּה וְנָפַל לְמִשְׁכָּב.
אָרְכוּ נְדוּדֵי-שְׁנָתוֹ וְגָבְרָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ.
קָרָא לִבְנוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין.
כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל בֶּן-אָדָם קְצוּבִים, וִימֵי חַיָּיו עֲלֵי אֶרֶץ חֲתוּמִים, וְאֵין מִפְלָט לְשׁוּם נֶפֶשׁ מִשְּׁתוֹת אֶת כּוֹס הַמָּוֶת”.
וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מִי שֶׁפָּסַח עָלָיו הַמָּוֶת הַיּוֹם, לֹא מָחָר יִפְסַח עָלָיו,
וְלַכֹּל מֵאִתָּנוּ בְרֵכַת הַכִּלָּיוֹן מְקוֹם מִשְׁתָּיו.
שָׁוֶה הוּא לַאֲשֶׁר הָיָה נִקְלֶה, הַנִּכְבָּד,
וְלֹא יִשָּׁאֵר הוֹד בֵּין הָאָדָם גַּם לְאֶחָד.
לֹא יִשָּׁאֲרוּ מְלָכִים גַּם לֹא מַלְכוּתָם,
וְאֵין נָבִיא אֲשֶׁר יִחְיֶה תָּמִיד לְעוֹלָם.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: "בְּנִי, אֵין לִי שׁוּם צַוָּאָה לְצַוּוֹתְךָ אֶלָּא זוֹ שֶׁתִּירָא אֶת אֱלֹהִים וְתָשִׂים לֵב לְאַחֲרִית-דָּבָר, וַהֲרֵינִי מְצַוְּךָ עַל הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס "אָמַר לוֹ: “אָבִי, מִי כָמוֹךָ! הֲרֵי מְפֻרְסָם הָיִיתָ בְּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים, וְהָיוּ הַדַּרְשָׁנִים מִתְפַּלְּלִים לִשְׁלוֹמְךָ מֵעַל בִּימוֹת בָּתֵּי-הַמִּסְגָּד”.
אָמַר לוֹ: “מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְקַבְּלֵנִי בְרַחֲמִים”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת וְשִׁהֵק שִׁהוּק, וְנִכְתַּב בְּתוֹךְ עֲדַת הַמְּאֻשָּׁרִים בְּגַן-עֵדֶן.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא הָאַרְמוֹן זְעָקָה, וְהִגִּיעַ הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן, וְשָׁמְעוּ בְנֵי הַמְּדִינָה עַל-דְּבַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, וּבָכוּ אוֹתוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן.
קָם בְּנוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין וְהֵכִין צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וּבָאוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּבְנֵי-הַמְּדִינָה לְלַוּוֹתוֹ לְבֵית-עוֹלָמוֹ, וְהָיָה בְתוֹךְ הַבָּאִים לְהַלְוָיַת-הַמֵּת הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי.
נָשָׂא אֶחָד מֵהֶם קוֹלוֹ בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַהַלְוָיָה מִן הַבַּיִת בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כְּבָר אָמַרְתִּי לָאִישׁ אֲשֶׁר נִגַּשׁ לְרָחֲצוֹ,
הֲלֹא יִשְׁמַע לְקוֹלִי וַאֲנִי אַךְ טוֹב אֲיָעֲצוֹ:
הָסֵר אֶת מֵימֶיךָ וּרְחַץ אוֹתוֹ בַּאֲשֶׁר שָׁפָכוּ
עֵינֵי בְּנֵי-אֲצִילִים עֵת לוֹ סָפְדוּ, בָּכוּ.
וְהָסֵר אָסְפֵּי הַחֲנִיטָה הַרְחֵק מֵעָלָיו,
וַחֲנֹט אוֹתוֹ בְּבָשְׂמֵי שְׁבָחָיו.
וְצַו אֶת הַמַּלְאָכִים הַנִּכְבָּדִים לְשֵׂאתוֹ
לְכָבוֹד לוֹ.
הֲלֹא תִּרְאֵם חוֹזְרִים לִקְרָאתוֹ.
לֹא יִשַּׁח צַוַּאר הָאֲנָשִׁים תַּחַת מַשָּׂאוֹ,
דַּי בַּחֲסָדָיו אֲשֶׁר אוֹתוֹ נָשָׂאוּ.
עָמַד עַלִי נוּר אַלְדִּין בְּאֶבְלוֹ הַכָּבֵד עַל אָבִיו מֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ.
וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּבֵית אָבִיו, דָּפַק דּוֹפֵק עַל דַּלְתּוֹ.
קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין וּפָתַח הַדֶּלֶת, נִכְנַס אִישׁ מֵרֵעֵי אָבִיו וִידִידָיו.
נָשַׁק יַד נוּר אַלְדִּין וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו בֵּן שֶׁכְּמוֹתְךָ לֹא מֵת.
וַהֲרֵי דֶרֶךְ הִיא זוֹ שֶׁהָלַךְ בָּהּ גַּם הַנָּבִיא אֲדוֹן הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים.
אֲדוֹנִי, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וַעֲזֹב אֶת הָאֵבֶל”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין וְהָלַךְ אֶל אוּלָם הָאוֹרְחִים וְהֶעֱבִיר אֵלָיו אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרְיךְ לוֹ.
נִתְאַסְּפוּ אֵלָיו רֵעָיו וְלָקַח אֶת שִׁפְחָתוֹ.
וְהָיוּ רֵעָיו עֲשָׂרָה מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים.
הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְעוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה אַחֲרֵי מִשְׁתֶּה וְנוֹתֵן מַתָּנוֹת וּמְפַזֵּר בְּיָד נְדִיבָה.
יוֹם אֶחָד נִכְנַס אֵלָיו סוֹכְנוֹ אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ וְאָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי עַלִי נוּר אַלְדִּין, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ דִּבְרֵי מִי-שֶּׁאָמַר: "כָּל הַמּוֹצִיא בְּלִי חֶשְׁבּוֹן סוֹפוֹ עָנִי.
וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
אֶשְׁמֹר עַל מָעוֹתַי וְאֶחְשְׂכֵם
בְּדַעְתִּי כִּי חֶרֶב לִי וְצִנָּה הֵם.
הַאֲבַזְבְּזֵם עַל הָאוֹיֵב בְּאוֹיְבַי,
וְאָמִיר עֲלֵי אֶרֶץ בְּרָע מַזַּל כּוֹכָבַי?
אֹכַל אוֹתָן לַהֲנָאָתִי וְאֶשְׁתֵּם,
וּלְאָדָם לֹא אֶתֵּן פְּרוּטָה מֵהֶם,
אֶשְׁמֹר עַל מָמוֹנִי מִפְּנֵי כָּל בָּזוּי
סוּרוֹ רָע, לְרֵעַ לִי לֹא רָאוּי.
טוֹב לִי זֶה מֵאֱמֹר לִמְלֻכְלָךְ
“תֵּן לִי פְרוּטָה, לְמָחָר חָמֵשׁ אָשִׁיב לָךְ”
וְיֵט מֵעָלַי וּפָנָיו מֶנִּי יַסְתִּיר,
וְנַפְשִׁי כְנֶפֶשׁ הַכֶּלֶב יַשְׁאִיר.
מָה עֲלוּבִים אֲנָשִׁים לֹא הוֹן לָהֶם,
וְלוּ כַשֶּׁמֶשׁ תַּזְהֵרְנָה מַעֲלוֹתֵיהֶם".
אַחַר-כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי, הַהוֹצָאוֹת הַמְּרֻבּוֹת וְהַמַּתָּנוֹת הָעֲצוּמוֹת מְכַלּוֹת אֶת הַמָּמוֹן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִּין מִפִּי סוֹכְנוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, הִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמַר לוֹ: "אֵינִי שׁוֹמֵעַ כְּלוּם מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי-הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
אִם הוֹן לִי וְנָדִיב לֹא אֱהִי,
לֹא תִּשָּׁלַח יָדִי וְלֹא תָקוּם רַגְלִי.
הָבוּ כִילַי הִשִּׂיג תְּהִלָּה בְקַמְצָנוּתוֹ,
וְהָבוּ מְבַזְבֵּז מֵת בְּבַזְבְּזָנוּתוֹ.
אָמַר לוֹ: “דַּע, הַסּוֹכֵן, מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁכָּל-עוֹד יִוָּתֵר עִמְּךָ דֵי אֲרוּחָתִי לַבֹּקֶר, אַחַת, לֹא תְעוֹרֵר בִּי דַאֲגַת אֲרוּחָתִי לָעֶרֶב”.
הִסְתַּלֵּק הַסּוֹכֵן מֵעַל פָּנָיו לְדַרְכּוֹ, וְנָהַג עַלִי נוּר אַלְדִּין כְּמִנְהָגוֹ בִּנְדִיבוּת עִם בְּנֵי-אָדָם וּכְשֶׁהָיָה מִי שֶׁהוּא מִמְּיֻוָּדָעיו אוֹמֵר לוֹ: “דָּבָר זֶה נָאֶה הוּא” הָיָה אוֹמֵר לוֹ: “הֲרֵי, מַתָּנָה הוּא לְךָ”, אוֹ כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בַּיִת פְּלוֹנִי נָאֶה הוּא”, הָיָה אוֹמֵר: “מַתָּנָה הוּא לְךָ”.
לֹא פָסַק עַלִי נוּר אַלְדִּין מִלְּסַדֵּר לְמֵרֵעָיו וִידִידָיו מְסִבָּה בְּשַׁחֲרִית וּמְסִבָּה לְעֵת עֶרֶב, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה.
וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד, נָשְׂאָה הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
חָשַׁבְתָּ עַל יָמִים טוֹבָה, כָּל עוֹד לְךָ טוֹבוּ.
וְלֹא יָרֵאתָ רָעָה יָבִיא אוֹתָהּ הַגּוֹרָל
וְלִשְׁלוֹמוֹת הַלֵּילוֹת נָתַתָּ אוֹתְךָ יַעֲקֹבוּ,
אַךְ בְּעוֹד צַח הַלַּיִל, יֶאֱרַע אֲשֶׁר יֶאֱפָל.
כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ דָּפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת.
קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין, וְהָלַךְ אַחֲרָיו אֶחָד מֵרֵעָיו מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר.
כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, רָאָה אוֹתוֹ סוֹכְנוֹ וְאָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין: “מָה הָעִנְיָן?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֶת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי לְךָ מִכְּבָר בָּאֲךָ”.
אָמַר: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר דַּע שֶׁלֹּא נוֹתַר לְךָ עוֹד תַּחַת יָדִי כְּלוּם הַשָּׁוֶה אֲדַרְכְּמוֹן וְאַף לֹא פָחוֹת מֵאֲדַרְכְּמוֹן.
וַהֲרֵי דִפְתְּרָאוֹת הַהוֹצָאוֹת שֶׁהוֹצֵאתָ וְדִפְתְּרָאוֹת קֶרֶן-הוֹנְךָ".
כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו בַּסֵּתֶר –וְיָצָא לְרַגֵּל אוֹתוֹ – אֶת דִּבְרֵי הַסּוֹכֵן, חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר אֲלֵיהֶם: “רְאוּ אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, שֶׁכֵּן עַלִי נוּר אַלְדִּין חֲסַר-כֹּל הוּא”.
כְּשֶׁחָזַר אֲלֵיהֶם עַלִי נוּר אַלְדִּין, נִתְגַלָּה לָהֶם הַצַּעַר שֶׁבְּפָנָיו.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אֶחָד מֵרֵעָיו עַל רַגְלָיו, הִסְתַּכֵּל בְּעַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֲבַקֶּשְׁךָ שֶׁתִּתֵּן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת”.
אָמַר עַלִי נוּר אַלְדִּין: “מַה הֲלִיכָה זוֹ עוֹשָׂה הַיּוֹם?” אָמַר לוֹ: “אִשְׁתִּי עוֹמֶדֶת לָלֶדֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְאִי-אֶפְשָׁר לִּי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת אֶצְלָהּ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לִרְאוֹתָהּ”.
נָתַן לוֹ רְשׁוּת.
קָם הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי נוּר אַלְדִּין, רְצוֹנִי לְבַקֵּר הַיּוֹם אֵצֶל אָחִי הַמָּל אֶת בְּנוֹ”.
וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם מַעֲרִים לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת בְּעָרְמָה וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ עַד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ כֻלָּם, וְנִשְׁאַר עַלִי נוּר אַלְדִּין בָּדָד.
בְּאוֹתָה שָׁעָה קָרָא לְשִׁפְחָתוֹ וְאָמַר: “אַנִיס אַלְגַ’לִיס, כְּלוּם אֵין אַתְּ רוֹאָה מַה שֶׁאֵרַע בִּי?” וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶׁאָמַר הַסּוֹכֵן.
אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, זֶה לֵילוֹת שֶׁהָיִיתִי מְהַרְהֶרֶת מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְדַּבֵּר עִמְּךָ בְּעִנְיָן הַמַּצָּב הַזֶּה, וְאוּלָם שְׁמַעְתִּיךָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
אִם אָצַל לְךָ הָעוֹלָם טוֹבָה, הֶרֶב לָתֵת
מִמֶּנָּה לִבְנֵי-אָדָם בְּטֶרֶם תִּמָּלֵט
שֶׁכֵּן בְּבוֹאָהּ,לֹא נְדִיבוּת תְכַלֶּינָה,
וּבִפְנוֹתָהּ לָלֶכֶת, לֹא קַמְצָנוּת תַּחְזִיקֶנָּה.
וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתְךָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בְּשִׁיר זֶה שָׁתַקְתִּי וְלֹא דִבַּרְתִּי אֵלֶיךָ.
אָמַר לָהּ עַלִי נוּר אַלְדִּין: “אַנִיס אַלְגַ’לִיס, אַתְּ יָדַעְתְּ שֶׁלֹּא בִּזְבַּזְתִּי אֶת הוֹנִי אֶלָּא עַל חֲבֵרַי, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא יַעַזְבוּנִי בְלִי מִשְׁעָן”.
אָמְרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס: “חַי-אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ בָהֶם כָּל מוֹעִיל”.
אָמַר נוּר אַלְדִּין: “הֲרֵינִי קָם מִיָּד וְהוֹלֵךְ אֲלֵיהֶם וְדוֹפֵק בְּדַלְתוֹתֵיהֶם, אֶפְשָׁר שֶׁאַשִּׂיג מֵהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי לְקֶרֶן שֶׁאֶסְחַר בָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹזֵב אֶת הַשְּׂחוֹק וְאֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים”.
קָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְלֹא פָּסַק מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ לָרְחוֹב שֶׁבּוֹ הָיוּ גָרִים עֲשֶׂרֶת יְדִידָיו כֻלָּם.
נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה וְדָפַק בָּהּ.
יָצְאָה אֵלָיו שִׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “מִי אַתָּה?” אָמַר לָהּ: “אִמְרִי לַאֲדוֹנֵךְ עַלִי נוּר אַלְדִּין נִצָּב עַל הַדֶּלֶת וְאוֹמֵר לְךָ: עַבְדְּךָ מְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיךָ וּמְצַפֶּה לַחֲסָדֶיךָ”.
נִכְנְסָה הַשִּׁפְחָה וְהוֹדִיעָה לוֹ.
גָּעַר בָּהּ וְאָמַר: “חִזְרִי וְאִמְרִי לוֹ: אֵין אֲדוֹנִי בַבַּיִת”.
פָּנָה עַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם זֶה הוּא בֶּן-זְנוּנִים וְהִתְנַכֵּר, הֲרֵי אֵין זוּלָתוֹ בֶּן- זְנוּנִים”.
נִגַּשׁ אֶל דַּלְתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי וְאָמַר כְּמָה שֶׁאָמַר בָּרִאשׁוֹנָה, הִתְנַכֵּר גַּם הַשֵּׁנִי.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר:
הָלְכוּ, כַּאֲשֶׁר עָמַדְתָּ עַל דַלְתָּם
אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּשָׂר צֳלִי זַנְתָּם.
כְּשֶׁגָּמַר כָּךְ שִׁירוֹ אָמַר: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְנַסָּם כֻּלָּם אוּלַי יִמָּצֵא בָהֶם אֶחָד שַׁיַּעֲמֹד לִי בִמְקוֹם כֻּלָּם.
חָזַר עַל כָּל הָעֲשָׂרָה וְלֹא מָצָא בָהֶם גַּם אֶחָד, שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת.
לֹא נִרְאָה עָלָיו אִישׁ מֵהֶם וְלֹא צִוָּה לָתֵת לוֹ כִכַּר לֶחֶם.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶה:
כָּעֵץ הוּא הַגֶּבֶר בִּשְׁעַת הַצְלָחָתוֹ,
וּבְנֵי-אָדָם סָבִיב לוֹ כָּל עוֹד בּוֹ תְּנוּבָתוֹ,
אַךְ אַחֲרֵי כָּל אֲשֶׁר נָשָׂא יַשֵּׁר,
נְפוֹצוּ מֵעָלָיו וַיְבַקְּשׁוּ עֵץ אַחֵר.
כִּלָּיוֹן עַל כָּל בְּנֵי זֶה הַדּוֹר.
לֹא אֶמְצָא בָּעֲשָׂרָה אֶחָד טָהוֹר.
חָזַר אֶל שִׁפְחָתוֹ דוֹאֵג עַד מְאֹד.
אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ לְמוֹעִיל בְּמַשֶּׁהוּ?” אָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא נִמְצָא בָהֶם מִי שֶׁהֶרְאָה לִי פָּנָיו”.
אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, מְכֹר רָהִיטֵי הַבַּיִת חֵפֶץ אַחֲרֵי חֵפֶץ וְהוֹצֵא לְהוֹצָאוֹתֶיךָ”.
מָכַר עַד שֶׁמָּכַר כָּל מַה שֶׁבַּבַּיִת וְלֹא נוֹתַר עִמּוֹ כְלוּם.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עֵינָיו אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמַר:" וּמַה נַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו?" אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, יֵשׁ לִי עֵצָה, וְהִיא שֶׁתָּקוּם מִיָּד וְתוֹרִיֵדִני לַשּׁוּק וְתִמְכְּרֵנִי.
וַהֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁאָבִיךָ קָנָה אוֹתִי בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים.
אוּלַי יִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים עֶזְרָתוֹ עַל-יְדֵי מְחִיר מֵעֵין זֶה.
וְאִם יִגְזֹר אֱלֹהִים לְקַבְּצֵנוּ יַחַד, נִפָּגֵשׁ עוֹד”.
אָמַר לָהּ: “אַנִיס אַלְגַ’לִיס, לֹא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתֵךְ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת”.
אָמְרָה לוֹ: "וְאַף לִי לֹא.
וְאוּלָם הַהֶכְרֵחַ הוּא הַשַּׁלִּיט, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
הַמְּצוּקוֹת בַּמַּצָּבִים תַּכְרֵחְנָהֵ
לֶאֱחֹז בִּדְרָכִים לַנִּימוּס לֹא תַּתְאַמְנָה.
וְלֹא יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לֶאֱחֹז בְּאֶמְצָעִים,
אִם לֹא בִדְבָרִים לָאֶמְצָעִים כְּדָאִים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּפַס בְּאַנִיס אַלְגַ’לִיס, כְּשֶׁדִּמְעוֹתֶיו זוֹלְגוֹת עַל לְחָיָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁני בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
עִמְדוּ צַיְדוּנִי לִפְנֵי פָּרְשְׁכֶם בְּמֶבָּט,
אֲחַזֵּק בוֹ לֵב, פְּרִישָׁה תַּכְרִיתוֹ כִּמְעָט.
אַךְ אִם קָשֶׁה עֲלֵיכֶם בָּזֶה אוֹתִי לְצַיֵּד,
הַנִּיחוּנִי בִּכְאֵבִי, וְנִטְלוֹ עֲלֵיכֶם בַּל יַכְבֵּד.
אַחַר כָּךְ הָלַךְ וּמְסָרָהּ לְכָרוֹז, וְאָמַר לוֹ: “הֱוֵה יוֹדֵעַ עֶרְכָּהּ שֶׁל זוֹ שֶׁאַתָּה מַכְרִיז עָלֶיהָ לְמָכְרָהּ”.
אָמַר לוֹ הַכָּרוֹז: "אֲדוֹנִי עַלִי נוּר אַלְדִּין: “הַשָּׁרָשִׁים נִכָּרִים”.
הוֹסִיף וְאָמַר: “כְּלוּם אֵין זוֹ אַנִיס אַלְגַ’לִיס שֶׁקְּנָאָהּ אָבִיךָ מִיָּדִי בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים?” אָמַר לוֹ: “הֵן”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה הַכָּרוֹז אֶל הַסּוֹחֲרִים, וּמָצָא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְאַסְּפוּ כֻלָּם.
הִמְתִּין עַד שֶׁנִּתְאַסְּפוּ כָל הַסּוֹחֲרִים וְנִתְמַלֵּא הַשּׁוּק בְּכָל מִינֵי שְׁפָחוֹת: תֻּרְכִּיּוֹת וִיוָנִיּוֹת וְתַּתָּרִיּוֹת וְגוּרְגִיּוֹת וְכוּשִׁיּוֹת.
כְּשֶׁרָאָה הַכָּרוֹז אֶת הַדֹּחַק שֶׁבַּשּׁוּק, קָם וְעָמַד וְאָמַר: “הוֹי סוֹחֲרִים, הוֹי רַבֵּי-הַהוֹן! לֹא כָּל עִגּוּל אֱגוֹז, וְלֹא כָל סְגַלְגַּל מוֹז, וְלֹא כָל אָדֹם בָּשָׂר, וְלֹא כָל לָבָן חֵלֶב כָּר, וְלֹא כָל שָׁחוּם גְדִי מְקֻלָּס הוּא, וְלֹא כָל פְּרִי תָּמָר הִנֵּהוּ.
הוֹי סוֹחֲרִים, זוֹ הִיא הַפְּנִינָה הַיַּקִּירָה, לֹא יְסֻלָּא בְכָל הוֹן מְחִירָהּ.
בְּכַמָּה אַתֶּם פּוֹתְחִים אֶת שַׁעַר מִכְרָהּ?” אָמַר אַחַד הַסּוֹחֲרִים: “בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת”.
פִּתְאֹם הוֹפִיעַ הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בַשּׁוּק, וְרָאָה אֶת עַלִי נוּר אַלְדִּין עוֹמֵד שָׁם.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “מָה עִנְיָנוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד כָּאן אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶצְלוֹ כְּלוּם לִקְנוֹת בוֹ שְׁפָחוֹת?” נָתַן עֵינָיו וְשָׁמַע אֶת הַכָּרוֹז כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַכְרִיז בַּשּׁוּק וְהַסּוֹחֲרִים סְבִיבוֹתָיו.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה בְלִבּוֹ: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְחֻסַּר-כֹּל, וְהוֹרִיד אֶת הַשִּׁפְחָה לְמָכְרָהּ”.
הוֹסִיף וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, הֲרֵי כַּמָּה יְצַנֵּן זֶה אֶת מוֹקֵד לְבָבִי”.
קָרָא לַכָּרוֹז.
קָרַב אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: “חָפַצְתִּי בְנַעֲרָה זוֹ שֶׁאַתָּה מַכְרִיז עָלֶיהָ”.
לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּיָדוֹ לְסָרֵב לוֹ.
הֵבִיא אֶת הַנַּעֲרָה וְהִגִּישָׁה לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: “עַד לְכַמָּה עָלָה מְחִירָהּ?” אָמַר לוֹ: “אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַסּוֹחֲרִים כָּךְ, לֹא הֵעֵז עוֹד אִישׁ מֵהֶם לְהוֹסִיף לֹא אֲדַרְכְּמוֹן וְלֹא דִּינָר.
וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ בָהֶם כֻּלָּם, שֶׁכֵּן מַכִּירִים הָיוּ אֶת עֲרִיצוּת דַּרְכּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה.
נָתַן אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי עֵינָיו בַּכָּרוֹז וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת עֲמִידָתְךָ? לֵךְ, וַהֲרֵי הַנַּעֲרָה עָלַי בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וּלְךָ שָׂכָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”.
הָלַךְ הַכָּרוֹז אֶל עַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָלְכָה שִׁפְחָתְךָ בְלִי מְחִיר”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה הַסִּבָּה לְכָךְ?” אָמַר לוֹ: “אֲנַחְנוּ פָּתַחְנוּ שַׁעַר מְחִירָהּ בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר.
בָּא עָרִיץ זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְנִכְנַס לַשּׁוּק, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַשִּׁפְחָה נָשְׂאָה חֵן לְפָנָיו וְאָמַר לִי: “שְׁאַל אֶת פִּי בְעָלֶיהָ אִם הוּא נוֹתֵן לִי אוֹתָהּ בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וּלְךָ שָׂכָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר” וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא שֶׁהַנַּעֲרָה שֶׁלְּךָ הִיא, וְאִם יִתֵּן לְךָ מְחִירָהּ מִיָּד, הֲרֵי יִהְיֶה זֶה מֵחֶסֶד אֱלֹהִים עָלֶיךָ.
וְאוּלָם יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁמִּדַּרְכֵי עֲרִיצוּתוֹ הוּא שֶׁיִּכְתֹּב לְךָ שְׁטָר הַמְּחָאָה אֶל אַחַד חַלְפָנָיו, וְאַחַר-כָּךְ יִשְׁלַח וְיַגִּיד: “אַל תִּתְּנוּ כְלוּם”.
וּבְכָל פַּעַם שֶׁתֵּלֵךְ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם יֹאמְרוּ: “מָחָר נִתֵּן לְךָ” וְלֹא יַחְדְּלוּ מֵהַבְטִיחַ לְךָ וּמִדְּחוֹת אוֹתְךָ מִיּוֹם לְיוֹם, לַמְרוֹת מַה שֶׁאַמִּיץ-רוּחַ אַתָּה.
וְאַחֲרֵי שֶׁיָּקוּצוּ בִתְבִיעוֹתֶיךָ אוֹתָם, יֹאמְרוּ: “תֵּן לָנוּ אֶת שְׁטָר הַמְּחָאָה”.
וּכְשֶׁיִּקְּחוּ הַשּׁטָר מִיָּדְךָ יִקְרָעוּהוּ, וְהָלַךְ מְחִיר הַנַּעֲרָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִּין מִפִּי הַכָּרוֹז דְּבָרִים אֵלּוּ, הִבִּיט בּוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה לַעֲשׂוֹת אֵפוֹא? אָמַר לוֹ: “עֵצָה עִמִּי לְהַשִּׂיאֲךָ וְאִם אַתָּה מְקַבְּלָהּ יִהְיֶה מַזָּלְךָ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר: “בּוֹא אֵלַי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק, וַחֲטֹף אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדַי וְדַבֵּר אֵלֶיהָ וֶאֱמֹר לָהּ: “אוֹי לָךְ, מֵעַתָּה הֲרֵי כְבָר קִיַּמְתִּי אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי וְהוֹרַדְתִּי אוֹתָךְ לַשּׁוּק שֶׁיַּכְרִיז עָלַיִךְ הַכָּרוֹז”.
וּכְשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה כֵן, אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתִּתְקַבֵּל עָרְמָה זוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַעַת בְּנֵי-אָדָם, וְיַאֲמִינוּ שֶׁלֹּא הוֹרַדְתָּ אוֹתָהּ לַשּׁוּק אֶלָּא לְקַיֵּם שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ”.
אָמַר לוֹ: “עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ”.
עָזַב אוֹתוֹ הַכָּרוֹז.
בָּא לְאֶמְצַע הַשּׁוּק וְתָפַס בְּיַד הַנַּעֲרָה וְרָמַז לַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְּעָלֶיהָ.
הִנֵּה הוּא כְבָר בָּא”.
נִגַּשׁ עַלִי נוּר אַלְדִּין אֶל הַכָּרוֹז, וְהוֹצִיא אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדוֹ וְטָפַח עַל פָּנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: אוֹי לָךְ, הֲרֵי כְבָר הוֹרַדְתִּיךְ לַשּׁוּק וְקִיַּמְתִּי אֶת שְׁבוּעָתִי.
מֵעַתָּה לְכִי הַבַּיְתָה וְאַל תּוֹסִיפִי לַמְרוֹת פִּי, שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִי בִּמְחִירֵךְ עַד שֶׁאֶמְכְּרֵךְ, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיִיתִי מוֹכֵר אֶת רָהִיטֵי בֵיתִי הָיוּ מְבִיאִים לִי כִּפְלֵי כִפְלַיִם מִכְּפִי שָׁוְיֵךְ”.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בְּעַלִי נוּר אַלְדִּין אָמַר לוֹ: "אוֹי לְךָ, כְּלוּם נִשְׁאַר אֶצְלְךָ מַשֶּׁהוּ הָרָאוּי לִמְכִירָה אוֹ לִקְנִיָּה? וּבִקֵּשׁ אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי לִתְקֹף אוֹתוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עַלִי נוּר אַלְדִּין אֶת עֵינָיו אֶל הַסּוֹחֲרִים, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ כֻלָּם וְאָמַר לָהֶם: “הֲרֵי אֲנִי בְּיֶדְכֶם וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת דַּרְכֵי עֲרִיצוּתוֹ”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “חַי-אֱלֹהִים, אִלְמָלֵא אַתֶּם הָיִיתִי הוֹרְגוֹ”.
רָמְזוּ כֻלָּם זֶה לָזֶה בִּקְרִיצַת עֵינַיִם וְאָמְרוּ: “עֲשֵׂה חֶשְׁבּוֹנְךָ עִמּוֹ, אֵין בֵּינֵינוּ אָדָם שֶׁיַּכְנִיס עַצְמוֹ בֵּינְךָ וּבֵינוֹ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ עַלִי נוּר אַלְדִּין אֶל הַמִּשְׁנֶה בֶּן סָאוִי, וְהָיָה נוּר אַלְדִּין אַמִּיץ-לֵב, מָשַׁךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה מֵעַל אֻכָּפוֹ וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ.
וְהָיְתָה שָׁם מִגְבֶּלֶת חֵמָר.
נָפַל הַמִּשְׁנֶה לְתוֹכָהּ, הִתְחִיל עַלִי נוּר אַלְדִּין מַכֵּהוּ בְפָנָיו.
פָּגְעָה מַכָּה בְשִׁנָּיו וְנִצְטַבַּע זְקָנוֹ בְדָמוֹ.
הָיוּ עִם הַמִּשְׁנֶה עֲשָׂרָה עֲבָדִים, וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁעָשָׂה נוּר אַלְדִּין בַּאֲדוֹנָם מַעֲשִׂים אֵלֶּה, שָׁלְחוּ אֶת יְדֵיהֶם אֶל יְדוֹת חַרְבוֹתֵיהֶם וּבִקְשׁוּ לְשָׁלְפָן וּלְהִתְנַפֵּל עַל עַלִי נוּר אַלְדִּין וּלְגָזְרוֹ לִגְזָרִים.
אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים לַעֲבָדִים: “הֲרֵי זֶה מִשְׁנֶה וְזֶה בֶן מִשְׁנֶה, יִתָּכֵן מְאֹד הַדָּבָר שֶׁיַּשְׁלִימוּ בֵינֵיהֶם וְנִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד נוֹטְרִים לָכֶם אֵיבָה, וְיִתָּכֵן גַּם שֶׁתִּפְגַּע מַכָּה בַאֲדוֹנְכֶם, וְאָז תָּמוּתוּ כֻּלְּכֶם יַחַד בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת.
מִן הָעֵצָה הִיא אֵפוֹא שֶׁלֹּא תַכְנִיסוּ רָאשֵׁיכֶם בֵּינֵיהֶם”.
כְּשֶׁגָּמַר עַלִי נוּר אַלְדִּין לְהַכּוֹת אֶת הַמִּשְׁנֶה, לָקַח לוֹ אֶת שִׁפְחָתוֹ וְהָלַךְ לַחֲצֵרוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי, הֲרֵי קָם מִיָּד, וְנַעֲשָׂה אֲרִיג בִּגְדוֹ שֶׁהָיָה לָבָן בִתְחִלָּתוֹ, מְגֻוָּן בִּשְׁלשָׁה גְוָנִים: צֶבַע הַחֵמָר וְצֶבע הַדָּם וְצֶבַע הָאֵפֶר.
כְּשֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בְכָךְ, נָטַל מַחְצֶלֶת וְשָׂם אוֹתָהּ עַל עָרְפּוֹ וְלָקַח בְּיָדוֹ שְׁתֵּי אֲגֻדּוֹת חִלְפִי וְהָלַךְ, עַד שֶׁעָמַד מִתַּחַת לָאַרְמוֹן שֶׁבּוֹ הַשֻּׂלְטָאן וְנִזְעַק: “הוֹי מֶלֶךְ הַדּוֹר, עָשׁוּק אֲנִי, עָשׁוּק אֲנִי”.
הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמָצָא שֶׁהוּא מִשְׁנֵהוּ אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי אָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשִׂים אֵלּוּ?” בָּכָה וְנֶאֱנַח וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הֲיַעַשְׁקֵנִי זְמַן וְאַתָּה בוֹ תְהֵא?
וְיֹאכְלוּנִי הַכְּלָבִים וְאַתָּה אַרְיֵה?
וְיִרְוֶה מִבְּרֵכָתְךָ, כָּל צִחֵה צָמָא,
וְאֶצְמָא בְחָסוּתְךָ אַתָּה לְגֶשֶׁם דָמָה?
אַחַר כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם יִמְצְאוּ אֶת אוֹהַבְךָ וּמְשָׁרֶתְךָ כָּל אֵלֶּה הַיִּסּוּרִים?” אָמַר לוֹ: “וּמִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשִׂים אֵלּוּ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "יָצָאתִי הַיּוֹם לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי שִׁפְחָה מְבַשֶּׁלֶת, וְרָאִיתִי בַשּׁוּק נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפָה כְמוֹתָהּ בְּכָל יְמֵי-חַיַּי, וְחָפַצְתִּי לִקְנוֹתָהּ לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, וְשָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ אֶת הַכָּרוֹז וְעַל אוֹדוֹת אֲדוֹנֶיהָ.
אָמַר הַכָּרוֹז: “לְעַלִי בֶּן אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן הִיא, שֶׁכֵּן נָתַן אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן לְאָבִיו לִפְנֵי זְמַן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר שֶׁיִּקְנֶה לוֹ בָהֶם נַעֲרָה יָפָה, וְקָנָה אוֹתָהּ נַעֲרָה, וּמָצְאָה חֵן בְעֵינָיו וְנָתַן אוֹתָהּ לִבְנוֹ.וּכְשֶׁמֵּת אָבִיו אָחַז בְּנוֹ בְּדַרְכֵי-הַבִּזְבּוּז עַד שֶׁמָּכַר כָּל מַה שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַבִּנְיָנִים וְהַגַּנִּים וּכְלֵי-הַבַּיִת.
וּכְשֶׁבִּזְבֵּז הַכֹּל, וְלֹא נוֹתַר עוֹד אֶצְלוֹ כְלוּם, הוֹרִיד אֶת הַנַּעֲרָה לַשּׁוּק לְמָכְרָהּ, מְסָרָהּ לַכָּרוֹז לְהַכְרִיז עָלֶיהָ.
הִרְבּוּ הַסּוֹחֲרִים זֶה עַל מְחִיר זֶה, עַד שֶׁהִגִּיעַ מְחִירָהּ לְאַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר.
שָׁקַלְתִּי בְּדַעְתִּי וְאָמַרְתִּי: “הֲרֵינִי קוֹנֶה אוֹתָהּ לַאֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁהֲרֵי מֵעִקָּרָהּ בְמָמוֹנוֹ נִקְנְתָה”.
אָמַרְתִּי: “בְּנִי, טֹל מְחִירָהּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר”.
כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, הִבִּיט בִּי וְאָמַר: “זָקֵן מְנֻוָּל, לִיְהוּדִים וּלְנוֹצְרִים אֲנִי מוֹכְרָהּ וְאֵינִי מוֹכְרָהּ לְךָ”.
אָמַרְתִּי: “לֹא לְעַצְמִי אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ אֶלָּא לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, אִישׁ חַסְדֵּנוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, נִתְמַלֵּא חֵמָה וּמְשָׁכַנִי וְהִפִּילַנִי מֵעַל הַסּוּס, וַאֲנִי זָקֵן מְאֹד.
וְהָיָה מַכֶּה אוֹתִי בְיָדוֹ, וְחוֹבְטֵנִי בְאֶגְרוֹפָיו עַד שֶׁהִנִּיחַנִי כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי.
וַהֲרֵי לֹא הִפִּיל אוֹתִי בְכָל זֶה אֶלָּא מַה שֶׁבָּאתִי לִקְנוֹת נַעֲרָה זוֹ לְמַעֲלָתְךָ”.
הִשְׁלִיךְ הַמִּשְׁנֶה אֶת עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְהִתְחִיל בּוֹכֶה וּמִתְחַלְחֵל.
כְּשֶׁרָאָה הַשֻּׂלְטָאן מַצָּבוֹ וְשָׁמַע דְּבָרָיו, קָם עוֹרֵק הַכַּעַס נִצָּב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, פָּנָה אֶל הַנִּצָּבִים עָלָיו מֵרַבֵּי-הַמְּלוּכָה, וּמִיָּד עָמְדוּ לְפָנָיו אַרְבָּעִים שׁוֹלְפֵי-חֶרֶב.
אָמַר לָהֶם הַשֻּׂלְטָאן: “רְדוּ תֵיכֶף וּמִיָּד אֶל חֲצֵר עַלִי בֶּן כָאקָאן וּבוֹזְזוּהָ וְהִרְסוּהָ, וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנַי עִם הַנַּעֲרָה כְּשֶׁיְּדֵיהֶם כְּבוּלוֹת, וְגוֹרְרוּ אוֹתָם עַל פְּנֵיהֶם וְהַצִּיגוּם לְפָנַי”.
אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וּכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”.
יָרְדוּ פּוֹנִים לָלֶכֶת אֶל נוּר אַלְדִּין.
וְהָיָה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן שׁוֹמֵר-סַף, עַלַּם אַלְדִּין סַנְגַ’ר שְׁמוֹ, וְהָיָה לְפָנִים מֵעַבְדֵי אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן אָבִיו שֶׁל עַלִי נוּר אַלְדִּין.
כְּשֶׁשָּׁמַע פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן וְרָאָה אֶת הָאוֹיְבִים מְכִינִים עַצְמָם לַהֲרֹג אֶת בֶּן אֲדֹנָיו, לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינָיו.
רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית עַלִי נוּר אַלְדִּין.
דָּפַק בַּדֶּלֶת וְיָצָא עַלִי נוּר אַלְדִּין, וּכְשֶׁרָאָהוּ הִכִּירוֹ וּבִקֵּשׁ לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמוֹ, אָמַר לוֹ: "אֵין זֶה זְמַן שְׁאִילַת שָׁלוֹם וְלֹא עֵת דְבָרִים שְׁמַע מַה שֶּׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
הַצֵּל אֶת נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ פִּיד,
וְהַנַּח לְבוֹנוֹ אֶת הַבַּיִת לְהַסְפִּיד.
עוֹד תִּמְצָא מָקוֹם אַחֵר אֵי-שָׁם
וְאוּלָם לְחַיֶּיךָ תְּמוּרָה לֹא תִמְצָא לְעוֹלָם.
אָמַר נוּר אַלְדִּין: “עַלַּם אַלְדִּין, מֶה הָעִנְיָן?” אָמַר לוֹ: “קוּם וּבְרַח עַל נַפְשְׁךָ, אַתָּה וְהַנַּעֲרָה, מִשּׁוּם שֶׁאַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי טָמַן פַּח לְרַגְלְכֶם, וְאִם אַתֶּם נוֹפְלִים בְּיָדוֹ, הוּא הוֹרֵג אֶתְכֶם שְׁנֵיכֶם, וּכְבָר שָׁלַח עֲלֵיכֶם הַשֻּׂלְטָאן אַרְבָּעִים שׁוֹלְפֵי-חֶרֶב, וַעֲצָתִי שֶׁתִּבְרְחוּ בְּטֶרֶם תָּבוֹא עֲלֵיכֶם הַצָּרָה”.
שָׂם סַנְגַ’ר אֶת יָדוֹ בְתוֹךְ כִּיסוֹ, וּכְשֶׁמָצָא בְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים דִּינָר נָתַן אוֹתָם לְנוּר אַלְדִּין וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, קַח אֶת זֶה.
וְאִלּוּ הָיָה אִתִּי יוֹתֵר מִזֶּה הָיִיתִי נוֹתְנוֹ לְךָ.
וְאוּלָם אֵין זוֹ שָׁעָה לְהִצְטַדֵּק”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס עַלִי נוּר אַלְדִּין אֶל הַנַּעֲרָה וְהִגִּיד לָהּ הַדָּבָר, וְיָבְשׁוּ כִמְעַט שְׁתֵּי יָדֶיהָ מִפַּחַד.
מִיָּד יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְסָךְ אֱלֹהִים בַּעֲדָם בְּמָסַךְ חָסוּתוֹ וְהִגִּיעוּ לְחוֹפוֹ שֶׁל הַנָּהָר וּמָצְאוּ סְפִינָה וְרַב-הַחוֹבְלִים עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַסְּפִינָה וְאוֹמֵר: “מִי שֶׁצָרִיךְ עוֹד לְהִפָּרֵד אוֹ לְהִצְטַיֵּד אוֹ מִי שֶׁשָּׁכַח אֵיזֶה דָבָר שֶׁהוּא יִזְדָּרֵז וִיבִיאֶנּוּ, שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ”.
אָמְרוּ כֻלָּם: “רַב- הַחוֹבְלִים, לֹא נִשְׁאַר לָנוּ עוֹד כְּלוּם לַעֲשׂוֹת”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַב-הַחוֹבְלִים לְאֲנָשָׁיו: “הָבוּ הַתִּירוּ אֶת הַקְּלָעִים וְהוֹצִיאוּ הָעֳגָנִים”.
אָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין: “לְאָן, רַב- הַחוֹבְלִים?” אָמַר לוֹ: “לִמְעוֹן-הַשָּׁלוֹם בְּבַגְדָאד”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר שֶׁרַב-הַחוֹבְלִים אָמַר: “לִמְעוֹן-הַשָּׁלוֹם לְבַגְדָאד”.
יָרַד עַלִי נוּר אַלְדִּין בַּסְּפִינָה וְיָרְדָה הַנַּעֲרָה וְהִתִּירוּ הַקְּלָעִים וְהִפְלִיגָה הַסְּפִינָה, כְּאִלּוּ הִיא עוֹף בִּשְׁתֵּי כְנָפָיו, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר:
הִתְבּוֹנֵן לָאֳנִיָּה, יִקָּחֲךָ שְׁבִי מַרְאָהּ,
תַּעֲבֹר אֶת הָרוּחַ, שָׂשָׂה לָרוּץ אָרְחָהּ,
כְּאִלּוּ הִיא צִפּוֹר פָּרְשָׂה כְנָפַיִם,
יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וַתַּגִּיעַ אֶל הַמָּיִם.
הוֹלִיכָה אוֹתָם הַסְּפִינָה, וְהָיָה הָרוּחַ טוֹב לָהֶם.
זֶהוּ מַה שֶּׁקָּרָה לְאֵלֶּה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַרְבָּעִים שְׁשְּׁלָחָם הַשֻּׂלְטָאן, הֲרֵי בָאוּ לְבֵית עַלִי נוּר אַלְדִּין וְשִׁבְּרוּ הַדְּלָתוֹת וְנִכְנְסוּ וְשׁוֹטְטוּ בְכָל הַמְּקוֹמוֹת וְלֹא מָצְאוּ עִקְּבוֹת הַשְּׁנַיִם, הָרְסוּ אֶת הַבַּיִת וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לָשֻּׂלְטָאן.
אָמַר: “חַפְּשׂוּ אַחֲרֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם”.
אָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וּכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”.
יָרַד הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי לְבֵיתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהִלְבִּישׁוֹ הַמֶּלֶךְ בֶּגֶד-פְּאֵר וְהִרְגִּיעַ אֶת לִבּוֹ וְאָמַר לוֹ: “לֹא יִקֹּם נִקְמָתְךָ אֶלָּא אָנִי”, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה בְאֹרֶךְ יָמִים וּשְׁאֵרִית טוֹבָה.
צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לְהַכְרִיז בַּמְּדִינָה: “הוֹי כָּל מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם! כְּבָר נָתַן אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן צָו, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּפְגּשׁ בְּעַלִי נוּר אַלְדִּין כָאקָאן וִיבִיאֵהוּ אֶל הַשֻּׂלְטָן, יַלְבִּישׁוּהוּ בֶגֶד-פְּאֵר וְיִתְּנוּ לוֹ אֶלֶף דִּינָר.
וְאוּלָם כָּל מִי שֶׁיַּסְתִּיר אוֹתוֹ אוֹ שֶׁיֵּדַע מְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹדִיעַ עַל הַדָּבָר, הֲרֵי רָאוּי הוּא לְמַה שֶׁתֶּאֱרַע לוֹ מִן הָרָעָה”.
הָיוּ כָל בְּנֵי-הָאָדָם מְחַפְּשִׂים אַחֲרֵי עַלִי נוּר אַלְדִּין וְלֹא מָצְאוּ עִקְּבוֹתָיו.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה.
וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן עַלִי נוּר אַלְדִּין וְנַעֲרָתוֹ, הֲרֵי הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם לְבַגְדָאד.
אָמַר רַב-הַחוֹבְלִים: “זוֹ הִיא בַגְדָאד הַמְּדִינָה, וְהִיא עִיר מִבְטַחִים שַׁאֲנַנָּה, כְּבָר חָלַף עָבַר מֵעָלֶיהָ הַחֹרֶף בְּקָרָתוֹ, וְקָרַב אֵלֶיהָ הָאָבִיב בְּנִצָּתוֹ, וְהֵנֵצוּ עֵצֶיהָ וְזָרְמוּ פְלָגֶיהָ”.
עָלָה נוּר אַלְדִּין וְנַעֲרָתו עִמּוֹ מִן הַסְּפִינָה, וְנָתַן לְרַב-הַחוֹבְלִים חֲמִשָּׁה דִינָרִים.
הָלְכוּ קְצָת וְהוֹבִיל אוֹתָם הַגּוֹרָל בֵּין הַגַּנִּים.
הִגִּיעוּ לְמָקוֹם אֶחָד וּמְצָאוּהוּ מְכֻבָּד וּמֻרְבָּץ וְנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ.
וּבְרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ שַׁעַר הַגָּן, אֶלָּא שֶׁהָיָה נָעוּל.
אָמַר נוּר אַלְדִּין לַנַּעֲרָה: “חַי-אֱלֹהִים, מָקוֹם נָאֶה הוּא זֶה”.
אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, בּוֹא וְנֵשֵׁב קְצָת עַל אִצְטַבָּאוֹת אֵלּוּ”.
עָלוּ וְיָשְׁבוּ עַל הָאִצְטַבָּאוֹת.
אַחַר-כָּךְ רָחֲצוּ פְנֵיהֶם וִידֵיהֶם וְהִתְעַנְּגוּ עַל הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת וְנִרְדָּמוּ.
יִתְהַדַּר זֶה שֶׁאֵין לְפָנָיו שֵׁנָה.
וְהָיָה גַן זֶה מְכֻנֶּה בְשֵׁם גַּן הַטִּיּוּל, וּבוֹ אַרְמוֹן הַמְּכֻנֶּה בְּשֵׁם אַרְמוֹן הַמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר, וְהוּא לַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד.
וְהָיָה הַכַלִיף סָר אֶל הַגַּן הַזֶּה בְשָׁעוֹת שֶׁהָיָה צַר לְלִבּוֹ, וְנִכְנַס אֶל אוֹתוֹ הָאַרְמוֹן וְיוֹשֵׁב בּוֹ.
הָיוּ לָאַרְמוֹן שְׁמוֹנִים חַלּוֹנוֹת, וּשְׁמוֹנִים מְנוֹרוֹת תְלוּיוֹת בּוֹ, וּבְאֶמְצָעִיתוֹ מְנוֹרַת-זָהָב גְדוֹלָה.
וּכְשֶׁהָיָה הַכַלִיף סָר לְתוֹכוֹ הָיָה מְצַוֶּה אֶת הַנַּעֲרוֹת לָשִׁיר כְּדֵי שֶׁיִּרְוַח לְלִבּוֹ וְתָסוּר דַּאֲגָתוֹ.
וְהָיָה לַגַּן שׁוֹמֵר זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים שְׁמוֹ, וּלְעִתִּים כְּשֶׁהָיָה זֶה יוֹצֵא לַעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹתָיו וּמָצָא עַל-יַד הַשַּׁעַר טַיָּלִים וְאִתָּם נָשִׁים קַלּוֹת-דַּעַת, הָיָה כוֹעֵס כַּעַס גָּדוֹל, וְאוּלָם הָיָה מִתְאַפֵּק.
עַד שֶׁבָּא בְּאַחַד הַיָּמִים הַכַלִיף אֶל הַגָּן וְסִפֵּר לוֹ אֶת זֹאת.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “כָּל מִי שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ עַל שַׁעַר הַגָּן, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, עֲשֵׂה בוֹ כְּחֶפְצֶךָ”.
וְקָרָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיָּצָא הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים הַגַּנָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו,וּמָצָא אֶת הַשְּׁנַיִם עַל שַׁעַר הַגַּן יְשֵׁנִים, מְכֻסִּים בְּאַדֶּרֶת אַחַת.
אָמַר: “כְּלוּם אֵין אֵלֶּה יוֹדְעִים שֶׁהַכַלִיף נָתַן לִי רְשׁוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֶמְצָא אוֹתוֹ בַגַּן, אַהַרְגֶנּוּ?” וְאוּלָם אֵינִי מַלְקֶה אוֹתָם אֶלָּא מַלְקוֹת קָשׁוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָעֵז עוֹד אָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל שַׁעַר הַגָּן".
כָּרַת כַּפַּת תְּמָרִים טְרִיָּה וְיָצָא אֲלֵיהֶם הֵרִים יָדוֹ עַד שֶׁנֶּחֱשַׂף לֹבֶן בֵּית שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַלְקוֹתָם.
הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ: “אִבְּרָאהִים, כֵּיצַד זֶה תַלְקֶה אוֹתָם, וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אִתָּם? שֶׁמָּא נָכְרִים הֵם אוֹ עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁהַגּוֹרָל הִתְעָם לְכָאן? הֲרֵי אֲנִי מְגַלֶּה אֶת פְּנֵיהֶם וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם”.
הֵסִיר אֶת הָאַדֶּרֶת מֵעַל פְּנֵיהֶם וְאָמַר: “זוּג הָדוּר הוּא זֶה, וְאֵין הוּא נָאֶה שֶׁאַלְקֵם”.
חָזַר וְכִסָּה אֶת פְּנֵיהֶם, וְנִגַּשׁ אֶל רַגְלוֹ שֶׁל עַלִי נוּר אַלְדִּין וְהִתְחִיל מְשַׁפְשְׁפָהּ.
פָּקַח נוּר אַלְדִּין אֶת עֵינָיו וּמָצָא לְרַגְלָיו אִישׁ זָקֵן בָּא בַיָּמִים בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וְנִכְבָּד.
הִתְבַּיֵּשׁ עַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָסַף רַגְלוֹ וְיָשַׁב הָכֵן וְתָפַס בְּיַד הַיָּשִׁישׁ וְנָשַׁק אוֹתָהּ.
אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן אַתֶּם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, זָרִים אֲנַחְנוּ”, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.
אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “בְּנִי, דַּע שֶׁהַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשִׂים לוֹ שָׁלוֹם, צִוָּה עַל כִּבּוּד הַגֵּר”.
הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲלֹא תָקוּם וְתִכָּנֵס לַגַּן וְתִסְתַּכֵּל בּוֹ שֶׁיִּרְחַב לְלִבְּךָ”.
אָמַר לוֹ נוּר אַלְדִּין: “גַּן זֶה לְמִי הוּא?” אָמַר לוֹ: “יְרֻשָּׁה הוּא לִי שֶׁיְרַשְׁתִּיו מִמִּשְׁפַּחְתִּי”.
וְלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים בִּדְבָרָיו אֵלֶּה אֶלָּא שֶׁיִּשְׁקְטּו וְיִבְטְחוּ וְיִכָּנְסוּ לַגָּן.
כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלְדִּין אֶת דְבָרָיו, הוֹדָה לוֹ וְקָמוּ הוּא וְנַעֲרָתוֹ, וְהַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים לִפְנֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לַגָּן.
וְהָיָה הַשַּׁעַר מְקֻמָּר כְמָבוֹא מְכֻפָּף קְשָׁתוֹת, עֲלֵיהֶן גְּפָנִים מֻדְלוֹת, וְעִנְבֵיהֶן גְּוָנִים מִגְּוָנִים שׁוֹנִים: אֲדֻמֵּיהֶם כָּאֹדֶם וּשְׁחֹרֵיהֶם כְּעֵץ הַהָבְנִים.
נִכְנְסוּ תַּחַת עָרִיס וּמָצְאוּ בְתוֹכוֹ עֵצִים נוֹשְׂאֵי פֵּרוֹת הַיּוֹרְדִים יְחִידִים וְזוּגוֹת, וְעַל הָעֳפָאִים צִפָּרִים פּוֹצְחוֹת שִׁיר, וּסְנוּנִית זְמִירוֹת תָּעִיר, וְהַכַּנָּרִי יְמַלֵּא אֶת הַגַּן בְּקוֹלוֹ נָתַן, וְהַשַּׁחְרוּר בֶחָלִיל כִּלְשׁוֹן אָדָם בַּעֲלִיל, וְהַתּוֹר הוֹגֶה כְּאַנְחַת בַיַּיִן שׁוֹגֶה, וְהָעֵצִים הָעֲבֻתִּים פְּרִי מַאֲכָל בָּשֵׁל לְמַכְבִּיר טְעוּנִים, וַעֲרוּכִים בִּשְׁנֵי טוּרִים נְתוּנִים.
וְהָיָה שָׁם הַמִּשְׁמִישׁ כַּקָּפוּר צַח, וְאַחֵר גַּרְעִינוֹ מָתוֹק כַּשָּׁקֵד רַךְ, וּמִשְׁמִישׁ מִכַרָאסָאן מוֹצָאָיו, וְהַשָּׁזִיף בִיפִי צְבָעָיו וְהַגַּדְגְּדָנָה לָבָן מִשֵּׁן גְּוָנָהּ וְהַתְּאֵנָה אֲדַמְדֶּמֶת וּלְבָנָה, וּפְרָחִים כָּאַלְמֻגִּים עֲרוּכִים וְכַפְּנִינִים וְכִלְחִי הָעֲלָמוֹת וְרֻדּוֹת הַשּׁוֹשַׁנִּים, וְדָמוּ הַסְּגֻלִּיּוֹת הַצְּהֻבּוֹת לְגָפְרִית מֵעָלֶיהָ אוֹרוֹת לְעֵת לַיְלָה תְּלוּיוֹת.
וְהַהֲדַס וְהַקַּרְפְּלוֹן וְהָאֵזוֹבְיוֹן וְהַכַּלָּנִית עָלֶיָה בְּדִמְעוֹת עָנָן עֲנוּדוֹת.
וְהַבַּבּוּנָג מְשַׂחֵק בְּטוּרֵי שִׁנָּיו וְהַנַּרְקִיס נוֹשֵׂא אֶל הַשּׁוֹשַׁנָּה שְׁחֹרוֹת עֵינָיו, וְהָאֶתְרוֹג כְּאִלּוּ הוּא גָבִיעַ, וְהַלִּימוֹן כְּכַדּוּר זָהָב מוֹפִיעַ.
וְעַל הָאֲדָמָה כְּמוֹ פָּרוּשׂ יָצִיעַ וּבְכָל צִבְעֵי הַפְּרָחִים מַזְהִיר.
וּבָא הָאָבִיב וּבְיִפְעָתוֹ אֶת הַמָּקוֹם הֵאִיר, וּמְשַׁקְשֵׁק הַנָּהָר וְהָעוֹף שָׁר, וְהָרוּחַ זֶפִיר זְמַן נוֹחַ מֵעִיר.
הִכְנִיס אוֹתָם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים לָאוּלָם הָרָם וְהִסְתַּכְּלוּ בְּיָפְיוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוּלָם וּבְמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאוֹתָן הַמְּנוֹרוֹת מֵאַחֲרֵי אוֹתָם הַחַלּוֹנוֹת שֶׁשְּׂבָכוֹת לָהֶן.
נִזְכַּר נוּר אַלְדִּין בַּמְּסִבּוֹת שֶׁעָרַךְ בְּיָמִים עָבָרוּ וְאָמַר: “מָקוֹם נָאֶה הוּא זֶה”.
וְיָשְׁבוּ וְהִגִּישׁ לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַאֲכָל וְאָכְלוּ דַיָּם.
רָחֲצוּ יְדֵיהֶם, וְנִגַּשׁ נוּר אַלְדִּין אֶל אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְקָרָא לְנַעֲרָתוֹ וּבָאָה אֵלָיו, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בָּעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים מִכָּל פֶּרִי.
אַחַר-כָּךְ פָּנָה עַלִי נוּר אַלְדִּין אֶל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, כְּלוּם אֵין אִתְּךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶּה? הֲרֵי דֶּרֶךְ בְּנֵי-אָדָם לִשְׁתּוֹת אַחֲרֵי אָכְלָם”.
הֵבִיא הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַיִם חַיִּים קָרִים וּנְעִימִים, אָמַר לוֹ: “יַיִן אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ נוּר אַלְדִּין: “הֵן” אָמַר: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ, זֶה לִי שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֹאת, שֶׁכֵּן הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וַיָּשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם –קִלֵּל אֶת שׁוֹתוֹ וְאֶת דּוֹרְכוֹ וְאֶת נוֹשְׂאוֹ”.
אָמַר לוֹ נוּר אַלְדִּין: “שְׁמַע לִשְׁתֵּי מִלִּים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”.
אָמַר לוֹ: “אֱמֹר מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה”.
אָמַר לוֹ: “אִם לֹא תְהֵא דוֹרֵךְ הַיַּיִן וְלֹא שׁוֹתוֹ וְלֹא נוֹשְׂאוֹ, כְּלוּם תָּחוּל עָלֶיךָ קִלְלָתוֹ בְּמַשֶּׁהוּ?” אָמַר לוֹ: “לָאו”.
אָמַר לוֹ: "קַח אֵפוֹא שְׁנֵי דִינָרִים אֵלּוּ וּשְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה וּרְכַב עַל חֲמוֹר זֶה.
וַעֲמֹד מֵרָחוֹק לִפְנֵי חֲנוּת שֶׁל יַיִן, וּכְשֶׁתִּמְצָא מִי שֶׁהוּא קוֹנֶה יַיִן בַּחֲנוּת,קְרָא לוֹ וֶאֱמֹר אֵלָיו: “קַח שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה לְךָ וּקְנֵה בְאֵלֶּה שְׁנֵי הַדִּינָרִים יַיִן וּטְעַן אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר, וְאָז לֹא תְּהֵא לֹא שׁוֹתֶה וְלֹא נוֹשֵׂא וְלֹא דוֹרֵךְ וְלֹא קוֹנֶה, וְלֹא יָחוּל עָלֶיךָ כְּלוּם מִן הַחָל עַל כָּל עוֹשֵׂה אֵלֶּה”.
צָחַק הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, בְּנִי, מֵעוֹלָם לֹא מָצָאתִי חָרִיף מִמְּךָ וּדְבָרִים מְתוּקִים יוֹתֵר מִדְּבָרֶיךָ”.
אָמַר לוֹ נוּר אַלְדִּין: “הֲרֵי בְּנֵי חָסוּתְךָ אָנוּ, וְאֵין עָלֶיךָ אֶלָּא לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתֵנוּ, הָבֵא אֵלֵינוּ אֵפוֹא מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ”.
אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “הֲרֵי אוֹצַר מְזוֹנוֹתַי לְפָנֶיךָ וְהוּא הָאֹסֶם הַמְּזֻּמָן לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
הִכָּנֵס לְתוֹכוֹ וְטֹל מִמֶּנּוּ מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, וְיֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”.
נִכְנַס עַלִי נוּר אַלְדִּין לָאֹסֶם וְרָאָה בְתוֹכוֹ כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח מְשֻׁבָּצִים בְּכָל אֶבֶן יְקָרָה.
הוֹצִיא מַה שֶּׁרָצָה וְיָצַק אֶת הַיַּיִן בַּקַּנְקַנִּים וּבַבַּקְבּוּקִים.
הָיוּ הוּא וְהַנַּעֲרָה מוֹשִׁיטִים כּוס זֶה לְזוֹ, כְּשֶׁהֵם מִשְׁתָּאִים לְמַה שֶּׁרָאוּ עֵינֵיהֶם, וְהֵבִיא לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יַיִן וּפֵרוֹת, וְיָשַׁב בְּרִחוּק מָקוֹם מֵהֶם.
לֹא פָסְקוּ מִלִּשְׁתּוֹת, כְּשֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה, עַד שֶׁתָּקַף הַיַּיִן עֲלֵיהֶם וְאָדְמוּ לְחָיֵיהֶם וְהֵפִיקוּ הוֹלְלוּת עֵינֵיהֶם וְנִתְפָּרְעוּ קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם.
אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים בְּלִבּוֹ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב מֵרָחוֹק? וּמִשּׁוּם מַה לֹא אֵשֵׁב אִתָּם? וּמָתַי זֶה יִזְדַּמֵּן לִי לָבוֹ בְחֶבְרָתָם שֶׁל מֵעֵין אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם הַדּוֹמִים לִשְׁנֵי יְרֵחִים?” נִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְיָשַׁב בִּקְצֵה הָאִצְטַבָּה.
אָמַר לוֹ נוּר אַלְדִּין: “אֲדוֹנִי, מַשְׁבִיעֲךָ אֲנִי בְחַיַּי שֶׁתִּגַּשׁ אֵלֵינוּ”.
נִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֲלֵיהֶם, מָזַג נוּר אַלְדִּין כּוֹס וְהִבִּיט בְּשֵׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “שְׁתֵה לְמַעַן תֵּדַע מַה נָּעִים טַעְמוֹ”.
אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה לִי שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מֵעֵין זֶה”.
הִסִּיעַ נוּר אַלְדִּין דַּעְתּוֹ מִמֶּוּ וְשָׁתָה הַכּוֹס, וְהֵטִיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ גָבַר עָלָיו הַשִּׁכָּרוֹן.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵצִיצָה בוֹ אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמְרָה לוֹ: הוֹי שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, הַבֵּט נָא אֶל זֶה וּרְאֵה מַה מִנְהָג נָהַג בִּי".
אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מַה לּוֹ?” אָמְרָה: “תָּמִיד הוּא נוֹהֵג בִּי כָּךְ, שׁוֹתֶה שָׁעָה וְנִרְדָּם, וַאֲנִי נִשְׁאֶרֶת בּוֹדֵדָה בְּאֵין לִי מֵרֵעַ שֶׁיִּתְרוֹעֵעַ עִמִּי עַל כּוֹסִי, וּכְשֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת, מִי זֶה יוֹשִׁיט לִי כוֹס? וּכְשֶׁאֲזַמֵּר מִי הוּא שַׁיִּשְׁמַע לְזִמְרָתִי?” אָמַר לָהּ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, שֶׁנִּתְרַגֵּשׁ לִבּוֹ וְנָטְתָה נַפְשׁוֹ אֵלֶיהָ כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרֶיהָ: “חַי-אֱלֹהִים אֵין הוּא נָאֶה לְמֵרֵעַ לִנְהֹג כָּךְ”.
מָזְגָה הַנַּעֲרָה כוֹס וְנָשְׂאָה עֵינֶיהָ אֶל שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמְרָה לוֹ: “בְּחַיַּי, טֹל כוֹס זוֹ וּשְׁתֶנָּה, וְאַל תַּחְזִירֶנָּה אֶלָּא קַבְּלֶנָּה וַעֲשֵׂה לִּי נַחַת-רוּחַ”.
שָׁלַח הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת יָדוֹ וְנָטַל הַכּוֹס וְשָׁתָה אוֹתָהּ.
מָזְגָה לוֹ שְׁנִיָּה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָהּ לוֹ בְיָדָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי עוֹד זֹאת לְךָ”.
אָמַר לָהּ: “חַי אֱלֹהִים לֹא אוּכַל לִשְׁתּוֹתָהּ, שֶׁכְּבָר רַב לִי בְזוֹ שֶׁשָּׁתִיִתי אוֹתָהּ”.
אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה”.
נָטַל הַכּוֹס וְשָׁתָה אוֹתָהּ.
נָתְנָה לוֹ שְׁלִישִׁית, לְקָחָהּ וּבִקֵּשׁ לִשְׁתּוֹתָהּ.
הִתְנוֹדֵד נוּר אַלְדִּין וְיָשַׁב.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשִׁים וְחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר שֶׁעַלִי נוּר אַלְדִּין הִתְנוֹדֵד וְיָשַׁב וְאָמַר לוֹ: "הוֹי שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, כִּי לֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ לִפְנֵי שָׁעָה לִשְׁתּוֹת וְסֵרַבְתָּ וְאָמַרְתָּ: “זֶה לִי שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֹאת?” אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מְבֻיָּשׁ: “חַי אֱלֹהִים, אֵין בִּי חֵטְא.
הִיא הִפְצִירָה בִי”.
צָחַק נוּר אַלְדִּין וְיָשְׁבוּ לְמִשְׁתֶּה.פָּנְתָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ בְסוֹד: “שְׁתֵה וְאַל תַּשְׂבִּיעַ אֶת שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, וַאֲנִי מַרְאָה אוֹתְךָ בּוֹ”.
הָיְתָה הַנַּעֲרָה מוֹזֶגֶת כּוֹס וּמַשְׁקָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ וַאֲדוֹנֶיהָ מוֹזֵג וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, וְלֹא פָסְקוּ מִזֶּה בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה.
הֵצִיץ בָּהֶם שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לָהֶם: “מַה הוּא הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַה הוּא מִשְׁתֵּה-רֵעִים זֶה? עַל שׁוּם מַה אֵין אַתֶּם מַשְׁקִים אוֹתִי, וַהֲרֵי כְבָר נַעֲשֵׂיתִי רֵעַ לְמִשְׁתְּכֶם?” צָחֲקוּ שְׁנֵיהֶם לִדְבָרָיו עַד שֶׁנִּתְעַלְפוּ.
שָׁתוּ וְהִשְׁקוּהוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, בִּרְשׁוּתְךָ, הַאִם אָקוּם וְאַדְלִיק נֵר מֵאֵלֶּה הַנֵּרוֹת הָעֲרוּכִים?” אָמַר לָהּ: “קוּמִי, אֶלָּא שֶׁלֹּא תַדְלִיקִי אֶלָּא נֵר אֶחָד”.
קָמָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְהֵחֵלָה בַנֵּר הָרִאשׁוֹן וְהָלְכָה וְהוֹסִיפָה עַד שֶׁהִדְלִיקָה שְׁמוֹנִים נֵרוֹת, וְיָשְׁבָה.
אַחַר-כָּךְ אָמַר נוּר אַלְדִּין: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, וַאֲנִי מַה חֶלְקִי אִתְּךָ? כְּלוּם לֹא תַרְשֶׁה לִי לְהַדְלִיק מְנוֹרָה מֵאֵלּוּ הַמְּנוֹרוֹת?” אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “קוּם וְהַדְלֵק מְנוֹרָה אַחַת וְאַל תִּפֹּל עָלַי לְמַעֲמָסָה, אַתָּה הַשֵּׁנִי”.
קָם וְהִדְלִיק, הֵחֵל בָּרִאשׁוֹנָה בָּהֶן וְהוֹלֵךְ וּמוֹסִיף עַד שֶׁהִדְלִיק שְׁמוֹנִים מְנוֹרוֹת.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָקַד הַמָּקוֹם.
אָמַר לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וּכְבָר גָבַר עָלָיו הַשִּׁכָּרוֹן: “אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אַמִּיצֵי לֵב אַתֶּם יוֹתֵר מִמֶּנִּי”.
קָם וּפָתַח כָּל הַחַלּוֹנוֹת כֻּלָּם וְיָשַׁב אִתָּם לִשְׁתּוֹת וּלְהַנְעִים זְמִירוֹת, וְהָיָה הַמָּקוֹם מַזְהִיר וּמֵאִיר.
וְגָזַר אֱלֹהִים הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ, וְהַמְּסוֹבֵב סִבָּה לְכָל דָּבָר, שֶׁהָיָה הַכַלִיף יוֹשֵׁב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ בַחַלּוֹנוֹת הַנִּשְׁקָפִים עַל עֵבֶר נְהַר חִדֶּקֶל.
הִשְׁקִיף לְעֵבֶר הַנָּהָר וְרָאָה אֶת אוֹרוֹת הַמְּנוֹרוֹת וְהַנֵּרוֹת נוֹצְצִים מִן הַנָּהָר, וְאָמַר: “הַבְהִילוּ אֵלַי אֶת גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי”.
לֹא עָבַר אֶלָּא כְּהֶרֶף עַיִן, וּכְבָר עָמַד גַ’עְפָר לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
אָמַר לוֹ: “כֶּלֶב שֶׁבַּמִּשְׁנִים, כְּלוּם תַּעֲמֹד בְּשֵׁרוּתִי וְאֵינְךָ מוֹדִיעֵנִי מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בַּגְדָאד?” אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “וּמַה הַסִּבָּה לְדִבּוּרִים אֵלּוּ?” אָמַר לוֹ: “אִלּוּלֵא שֶׁנִּטְּלָה מְדִינַת בַּגְדָאד מִיָּדַי, לֹא הָיָה אַרְמוֹן הַמַּרְאוֹת מַזְהִיר בְּאוֹר הַמְּנוֹרוֹת וְהָאוֹרוֹת, וְלֹא הָיוּ חַלּוֹנוֹתָיו נִפְתָּחִים.
אוֹי לְךָ, מִי הוּא זֶה שֶׁהִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ, אִם לֹא שֶׁנִּטְּלָה הַכַלִיפוּת מִיָּדִי?” אָמַר גַ’עְפָר, וּכְבָר הִתְחַלְחֵל בְּכָל קְרָבָיו: “וּמִי הוּא שֶׁהִגִּיד לְךָ שֶׁאַרְמוֹן הַמַּרְאוֹת הֻדְלְקוּ בוֹ הַמְּנוֹרוֹת וְהָאוֹרוֹת, וְשֶׁנִּפְתְּחוּ חַלּוֹנוֹתָיו?” אָמַר לוֹ: “גֶּשׁ הֵנָּה אֵלַי וּרְאֵה”.
נִגַּשׁ גַ’עְפָר אֶל הַכַלִיף וְהִסְתַּכֵּל לְעֵבֶר הַגָּן, וּמָצָא אֶת הָאַרְמוֹן כְּאִלּוּ הוּא אֲבוּקַת-אֵשׁ שֶׁאוֹרָהּ גָּבַר עַל אוֹרוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ.
בִּקֵּשׁ גַ’עְפָר לְהָסִיר הָאַשְׁמָה מֵעַל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים הַגַּנָּן, שֶׁכֵּן יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ מִטַּעַם וְנִמּוּק שֶׁעִמּוֹ, וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים כְּבָר אָמַר לִי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר לֵאמֹר: “אֲדוֹנִי גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לְשַׂמַּח נֶפֶשׁ יְלָדַי בְּחַיֶּיךָ וּבְחַיֵּי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה בַּקָּשָׁתְךָ בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה?” אָמַר לִי: “שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי שֶׁתִּטֹּל לִי רְשׁוּת מִנְּשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים שֶׁאָמוּל אֶת בָּנַי בָּאַרְמוֹן”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “עֲשֵׂה כְחֶפְצְךָ בְשִׂמְחַת יְלָדֶיךָ.
וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם הֲרֵינִי פּוֹנֶה אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וּמוֹדִיעֵהוּ זֹאת.
נִפְטַר מִמֶּנִּי בְכָךְ,” וְשָׁכַחְתִּי לְהוֹדִיעֶךָ”.
אָמַר הַכַלִיף: “הוֹי גַ’עְפָר, הָיָה בְךָ חֵטְא אֶחָד שֶׁחָטָאתָ לִי, מֵעַכְשָׁו נַעֲשׂוּ שְׁנֵי חֲטָאִים, שֶׁכֵּן חָטָאתָ בִשְׁתֵּי פָנִים: הָאַחַת שֶׁלֹּא הוֹדַעְתַּנִי עַל-כָּךְ, וְהַשֵּׁנִית שֶׁלֹּא מִלֵּאתָ חֶפְצוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, שֶׁכֵּן לֹא בָא אֵלֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ דְבָרִים אֵלּוּ, אֶלָּא כַאֲמַתְלָא לְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן לִתְמִיכָה לוֹ לְחֶפְצוֹ וַהֲרֵי לֹא נָתַתָּ לוֹ כְלוּם וְלֹא הוֹדַעְתּ אוֹתִי, שֶׁאֶתֵּן לוֹ אָנִי”.
אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים שָׁכַחְתִּי”.
אָמַר הַכַלִיף: “נִשְׁבַּע אֲנִי בַּאֲמִתּוּת אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי שֶׁאֵינִי מַשְׁלִים לֵילִי זֶה אֶלָּא אֶצְלוֹ, שֶׁאָדָם כָּשֵׁר הוּא, דוֹאֵג לְאַנְשֵׁי-אֱמוּנָה וּלְפַקִירִים וְעוֹרֵךְ לָהֶם מְסִבּוֹת, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁכֻּלָּם אֶצְלוֹ בְלַיְלָה זֶה.
וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו, אֶפְשָׁר יְבָרְכֵנוּ אֶחָד מֵהֶם בִּבְרָכָה שֶׁתַּגִּיעַ אֵלֵינוּ עַל יָדָהּ טוֹבָה בָעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁתִּצְמַח לִי תוֹעֶלֶת מֵעִנְיָן זֶה בִּהְיוֹתִי אֶצְלוֹ וְיִשְׂמַח הוּא וַאֲהוּבָיו”.
אָמַר גַ’עְפָר: “הֲרֵי רֻבּוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה כְבָר עָבַר וְהֵם עוֹמְדִים לְהִתְפַּזֵּר בְּשָׁעָה זוֹ”.
אָמַר הַכַלִיף: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים אֶצְלָם”.
שָׁתַק גַ’עְפָר, כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵצָה.
קָם הַכַלִיף עַל רַגְלָיו וְקָם גַ’עְפָר לְפָנָיו וּמַסְרוּר עִמָּם וְהָלְכוּ שְׁלָשְׁתָּם שְׁקוּעִים בְּהַרְהוֹרִים.
יָרְדוּ מִן הָאַרְמוֹן וְחָצוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת, כְּשֶׁהֵם מִתְחַפְּשִׂים בִּדְמוּת סוֹחֲרִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעֲרוֹ שֶׁל הַגַּן הַנִּזְכָּר.
נִגַּשׁ הַכַלִיף וְרָאָה אֶת הַגַּן פָּתוּחַ וְתָמַהּ וְאָמַר: “רְאֵה אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, כֵּיצַד הִנִּיחַ אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁכָּזוֹ, וְאֵין זֶה מִנְהָגוֹ”.
נִכְנְסוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַגַּן, וְעָמְדוּ בְּתַחְתִּית הָאַרְמוֹן.
אָמַר הַכַלִיף: “גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לֶאֱרֹב לָהֶם לִפְנֵי שֶׁאֲנִי עוֹלֶה אֶצְלָם, כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶה בַּמָּה הֵם עוֹסְקִים וְאֶרְאֶה אֶת אַנְשֵׁי-הָאֱמוּנָה, שֶׁכֵּן לֹא שָׁמַעְנוּ כָּל קוֹל מֵהֶם וְלֹא שֶׁל פַקִיר הַמַּזְכִּיר שֵׁם אַללָּהּ”.
הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף וְרָאָה עֵץ אֱגוֹז גָּבוֹהַּ וְאָמַר: “גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לַעֲלוֹת עַל אִילָן זֶה, שֶׁעֲנָפָיו קְרוֹבִים לַחַלּוֹנוֹת, וְאֶתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם”.
עָלָה הַכַלִיף עַל הָעֵץ, וְלֹא פָסַק מִלְּטַפֵּס מֵעָנָף לְעָנָף עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעָנָף שֶׁמִּמּוּל לַחַלּוֹן וְיָשַׁב עָלָיו.
הִבִּיט דֶרֶךְ חַלּוֹן הָאַרְמוֹן וְרָאָה עֶלֶם וְעַלְמָה הַדּוֹמִים לִשְׁנֵי אַגָּנוֹת הַסַּהַר – יִשְׁתַּבַח זֶה שֶׁבְּרָאָם וְצָר צוּרָתָם – וְרָאָה אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יוֹשֵׁב וְכוֹס בְּיָדוֹ וְהוּא אוֹמֵר: "גְּבֶרֶת-הַחֵן, אֵין שִׂמְחָה בְּמִשְׁתֵּה חֶמֶר שֶׁאֵין עִמּוֹ זֶמֶר, כְּלוּם לֹא שָׁמַעַתְּ אֶת דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
בִּגְבִיעִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים הַקִּיפֶנּוּ,
וּמִיַּד הַיָּרֵחַ הַמֵּאִיר קָחֶנּוּ.
אַךְ אַל תֵּשְׁתְּ בְּלִי נֹעַם זְמִירוֹת,
שֶׁאַף הַסּוּסִים רָאִיתִי שׁוֹתִים רַק לְקוֹל צְפִירוֹת.
כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף בְּעֵינָיו מַעֲשִׂים אֵלּוּ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, עָמַד עוֹרֵק הַזַּעַם נִצָּב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְיָרַד וְאָמַר: “גַ’עְפָר מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי הֲלִיכוֹת-יְשָׁרִים מֵעֵין אֵלּוּ שֶׁרָאִיתִי הַלַּיְלָה, עֲלֵה אַף אַתָּה עַל אִילָן זֶה וְהִסְתַּכֵּל שֶׁלֹּא יִפְסְחוּ עָלֶיךָ בִּרְכוֹת הַיְּשָׁרִים”.
כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר אֶת דִּבְרֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, נָבוֹךְ בָּעִנְיָן וְעָלָה לִמְרוֹמֵי הָאִילָן, וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל רָאָה אֶת נוּר אַלְדִּין וְאֶת הַשֵּׁיךְ וְאֶת הַנַּעֲרָה, וְהָיָה הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַחֲזִיק אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ.
כְּשֶׁרָאָה גַ’עְפָר בְּעֵינָיו מַצָב זֶה הָיָה בָרִי לוֹ שֶׁאָבוּד הוּא.
יָרַד וְעָמַד לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “גַ’עְפָר.
הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂם אוֹתָנוּ מִן הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַנִּגְלָה שֶׁל הַדָּת הַטְּהוֹרָה וְשָׁמַר אוֹתָנוּ מֵרָעָתָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ הַנִּסְתָּר הַמְּזֻיֶּפֶת”.
וְלֹא יָכֹל גַ’עְפָר לְדַבֵּר דָּבָר מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה.
הִסְתַּכֵּל הַכַלִיף בְּגַ’עְפָר וְאָמַר: “מִי יִתֵּן ןְיָדַעְתִּי מִי הוּא זֶה שֶׁהוֹבִיל אֶת אֵלֶּה לְמָקוֹם זֶה, וּמִי הוּא זֶה שֶׁהִכְנִיסָם לְאַרְמוֹנִי? וְאוּלָם מִיָּמַי לֹא רָאֲתָה עֵינִי כַּנַּעַר הַזֶּה וְכַנַּעֲרָה הַזֹּאת לְיֹפִי וּלְחֵן, לְקוֹמָה וּלְגִזְרָה”.
אָמַר גַ’עְפָר, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְרַצּוֹת אֶת הַכַלִיף: “אֱמֶת דִבַּרְתָּ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, בֹּא וַעֲלֵה עִמִּי לְעָנָף זֶה שֶׁמִּמּוּלָם, שֶׁנִּסְכֶּה בָהֶם”.
עָלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָעֵץ וְסָכוּ בָהֶם.
שָׁמְעוּ אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אוֹמֵר: “גְּבִרְתִּי, עָזַבְתִּי אֶת כְּבוֹדִי, הָיָה לְאַיִן בְּמִשְׁתֵּה הַיָּיִן.
וְאוּלָם זֶה לֹא יֶעֱרַב בְּלִי נְגִינַת-מֵיתָרִים וְלֹא יִיטָב”.
אָמְרָה לוֹ אַנִיס אַלְגַ’לִיס: “אִלּוּ הָיָה אִתָּנוּ מַשֶּׁהוּ מִכְּלֵי הַנְּגִינָה, הָיָה מִשְׁתֵּנוּ שָׁלֵם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו.
אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי לָדַעַת מַה בִּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת”.
אָמַר גַ’עְפָר: “אֵינִי יוֹדֵעַ”.
נֶעֱלַם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וְחָזַר מִיָּד וְנֵבֶל עִמּוֹ.
הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף וּמָצָא שֶׁכְּלִי-נְגִינָתוֹ שֶׁל אַבּוּ-אִסְחָאק מֵרֵעוֹ לְמִשְׁתֶּה הוּא.
אָמַר הַכַלִיף: “חַי אֱלֹהִים, אִם תְּזַמֵּר הַנַּעֲרָה וְלֹא תֵּיטִיב זַמֵּר, הֲרֵינִי תוֹלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם עַל עֵץ.
אַךְ אִם תֵּיטִיב לְזַמֵּר, אֲנִי סוֹלֵחַ וְאֵינִי תוֹלֶה אֶלָּא אוֹתְךָ בִּלְבָד”, אָמַר גַ’עְפָר: "אֱלֹהִים, נָא עֲשֵׂה שֶׁלֹּא תֵיטִיב זַמֵּר אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר: “כְּדֵי שֶׁתִּתְלֶה אוֹתָנוּ כֻלָּנוּ וְנִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אִישׁ בְחֶבְרַת רֵעֵהוּ”.
צָחַק הַכַלִיף.
נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַנֵּבֶל וְהִתְקִינָה מֵיתָרָיו, וּפָרְטָה עָלָיו עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבַּרְזֶל הָיָה נִתָּךְ וְנִמָּח וְאַף פֶּתִי הָיָה לִבּוֹ נִפְתָּח, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בבְּתָיֵּ-שִׁיר אֵלֶּה:
קֵרוּבֵנוּ בְּרִחוּק הוּמַר
וְנֹעַם פְּגִישָׁתֵנוּ הָפַךְ לְאַכְזָר
רְחַקְתֶּם וַנִּרְחַק, וְלֹא עָמְדוּ בְמִבְחָן צְלָעֵינוּ
מִתְּשׁוּקָה אֲלֵיכֶם, וְלֹא יָבְשׁוּ זָוִיּוֹת עֵינֵינוּ.
רָגַז הָאוֹיֵב כִּי הִתְמַסַּרְנוּ לְאַהֲבָה, וַיִּתֵּן
אוֹתָנוּ בְמָצוֹק, וּזְמַן אַחֲרָיו עָנָה: “אָמֵן”.
אֵין פַּחְדֵּנוּ כִּי בִמְעוֹנְכֶם תַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ
וְאוּלָם פַּחְדֵּנוּ פֶּן תִּפְשְׁעוּ בָנוּ.
אָמַר הַכַלִיף: “חַי אֱלֹהִים, גַ’עְפָר, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי קוֹל מַרְעִיד שֶׁכָּזֶה”.
אָמַר גַ’עְפָר: “וּבְכֵן חָלַף עָבַר זַעֲמוֹ שֶׁל הַכַלִיף?” אָמַר: “הֵן”.
יָרְדוּ מִן הָאִילָן הוּא וְגַ’עְפָר.
אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: “בִּרְצוֹנִי לַעֲלוֹת וְלָשֶׁבֶת אֶצְלָם וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַנַּעֲרָה מְזַמֶּרֶת לְפָנָי”.
אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אִם תַּעֲלֶה אֲלֵיהֶם יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּבָּעֲתוּ, וּבַאֲשֶׁר לַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יָמוּת מִפַּחַד”.
אָמַר הַכַלִיף: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּמְצָא לִי תַחְבּוּלָה, שֶׁנַּעֲרִים עֲלֵיהֶם בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵדְעוּ אֲמִתַּת הָעִנְיָן וְשֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָנוּ בְשָׁעָה שֶׁנִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם”.
הָיוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר מְהַלְּכִים עַל שְׂפַת נְהַר חִדֶּקֶל וּמְעַיְּנִים בַּדָּבָר.
מָצְאוּ דַיָּג עוֹמֵד וְדָג דָגִים וְהָיָה הַדַּיָּג עוֹמֵד בְּתַחְתִּית חַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן.
הִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ לָדוּג מַה שֶּׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ.
וּכְבָר קָרָא הַכַלִיף פַּעַם לִפְנֵי-כֵן לַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא קוֹל שָׁאוֹן זֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ תַּחַת חַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן?” וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “קוֹל דַיָּגִים הַדָּגִים הוּא”.
אָמַר לוֹ: “רֵד וֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם לַעֲמֹד בְּמָקוֹם זֶה”.
נִמְנְעוּ הַדַּיָּגִים מִלָּדוּג בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בָּא דַיָּג אֶחָד, כַּרִים שְׁמוֹ, וּמָצָא אֶת שַׁעַר הָאַרְמוֹן פָּתוּחַ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “שְׁעַת הֶסַּח-הַדַּעַת הִיא זוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁאֶשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְמַן זֶה לָדוּג”.
נָטַל רִשְׁתּוֹ וֶהֱטִילָהּ בַּנָּהָר וּלְפֶתַע פִּתְאֹם מָצָא אֶת הַכַלִיף כְּשֶׁהוּא לְבַדוֹ עוֹמֵד לְיָדוֹ.
הִכִּירוֹ הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “הוֹי כַּרִים”.
כְּשֶׁשָּמַע קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ וְרָאָה אֶת הַכַלִיף, חָרַד לִבּוֹ וְאָמַר: “הוֹי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, לֹא עָשִׂיתִי זֹאת מִתּוֹךְ לַעַג לַפְּקֻדָּה, אֶלָּא שֶׁהַדַּלּוּת וְהַדְּאָגָה לִבְנֵי-בֵיתִי הֵם שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לִידֵי מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “דוּג לְשֵׁם מַזָּלִי”.
נִגַּשׁ הַדַּיָּג כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהִשְׁלִיךְ הָרֶשֶׁת עַד שֶׁהִשְׁתַּטְּחָה מְלֹא שִׂטְחָה וְשָׁקְעָה בַּמְּצוּלָה.
מְשָׁכָהּ אֵלָיו וְהֶעֱלָה בָהּ מִמִּינֵי הַדָּגִים לְאֵין סְפֹר.
שָׂמַח הַכַלִיף בְּכָךְ וְאָמַר לוֹ: “כַּרִים, הָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ”.
הֵסִיר בְּגָדָיו מֵעָלָיו.
וְהָיָה עָלָיו חָלוּק שֶׁל צֶמֶר גַּס שֶׁהָיוּ בּוֹ מֵאָה טְלָאִים, וּבְתוֹכֹו מִן הַכִּנִּים שְׁזְּנָבוֹת לָהֶן וּמִן הַפַּרְעוֹשִׁים שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה כִּמְעַט לִנְסֹעַ וְלַעֲבֹר בָּהֶן עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
וְהֵרִים מֵעַל רֹאשׁוֹ אֶת מִצְנַפְתּוֹ, שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שָׁלשׁ שָׁנִים שׁלֹּא הִתִּירָהּ.
וְהָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁמָּצָא סְמַרְטוּט הָיַה כוֹרְכוֹ עָלֶיהָ.
וּכְשֶׁהֵסִיר הֶחָלוּק וְהַמִּצְנֶפֶת פָּשַׁט הַכַלִיף מֵעַל גּוּפוֹ שְׁנֵי בְּגָדִים מִן הַמֶּשִׁי הָאַלֶכְּסַנְדְרוֹנִי וְהַבַּעַל-בַּכִּי וּבֶגֶד תַּחְתּוֹן וּמְעִיל רְחַב הַשַּׁרְוֻלִּים וְאָמַר לַדַּיָּג: “טֹל אֵלֶּה וּלְבַשׁ אוֹתָם”.
לָבַשׁ הַכַלִיף אֶת חֲלוּקוֹ שֶׁל הַדַּיָּג וְצָנַף מִצְנַפְתּוֹ וְשָׂם עַל פָּנָיו מַסְוֶה.
וְאָמַר לַדַּיָּג: “לֶךְ לְךָ אַתָּה לְעֶסְקֶךָ”.
נָשַׁק אֶת רַגְלֵי הַכַלִיף וְהוֹדָה לוֹ וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
חַסְדְּךָ עָלַי לְהוֹדוֹת אֵין בְּכֹחִי דַי,
הֵן מִכָּל טוּב הִרְבֵּיתָ לְהַשְׁפִּיעַ עָלַי.
אוֹדְךָ כָּל עוֹדִי חַי, וְאַחֲרֵי מוֹתִי
מִקִּבְרָן עַצְמוֹתַי לְךָ תַּבַּעְנָה תוֹדָתִי.
לֹא כִלָּה הַדַּיָּג אֶת שִׁירוֹ עַד שֶׁרָחֲשׁוּ הַכִּנִּים עַל עוֹרוֹ שֶׁל הַכַלִיף.
הָיָה תוֹפְסָן בְּיָדוֹ הַיְּמָנִית וּבְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית מֵעַל עָרְפּוֹ וְזוֹרְקָן.
אָמַר: “דַּיָּג, אוֹי לְךָ, מָה רַבּוֹת הֵן הַכִּנִים בְּחָלוּק זֶה”.
אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, עַכְשָׁו בְּשָׁעָה זוֹ הֵן מַכְאִיבוֹת אוֹתְךָ, וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁיַּעֲבֹר עָלֶיךָ שָׁבוּעַ, לֹא תַרְגִּישׁ עוֹד בָּהֶן וְלֹא תִתֵּן דַּעְתְּךָ עֲלֵיהֶן”.
צָחַק הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, כְּלוּם אֶלְבַּשׁ חָלוּק זֶה כָּל אוֹתוֹ זְמַן?” אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “חָפֵץ הָיִיתִי לְהַגִּיד לְךָ דָבָר, וְאוּלָם בּוֹשׁ אֲנִי מִפְּנֵי הַדְרַת הַכַלִיף”.
אָמַר לוֹ: “אֱמֹר מַה שֶּׁאִתְּךָ”.
אָמַר לוֹ: “מַחֲשָׁבָה נִצְנְצָה בְּדַעְתִּי, שֶׁמְבַקֵּשׁ אַתָּה לִלְמֹד אוּמָנוּת הַדִּיּוּג, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בְיָדְךָ אוּמָנוּת שֶׁתָּבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת.
וְאִם זֶהוּ מְבֻקָּשְׁךָ הֲרֵי חָלוּק זֶה יָאֶה לְךָ”.
צָחַק הַכַלִיף לְדִבְרֵי הַדַּיָּג.
פָּנָה הַדַּיָּג וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְנָטַל הַכַלִיף אֶת קֻפַּת הַדָּגִים, שָׂם עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִיֶּרֶק הָעֵשֶּׂב וּבָא בְכָךְ אֵצֶל גַ’עְפָר וְעָמַד לְפָנָיו.
נִדְמָה לוֹ לְגַ’עְפָר שֶׁכַּרִים הַדַּיָּג הוּא וּמִדַּאֲגָתוֹ לוֹ אָמַר: “כַּרִים, מַה הֵבִיא אוֹתְךָ לְכָאן? הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ שֶׁהַכַלִיף כָּאן הַלַּיְלָה בַּגָּן, וְאִם יִרְאֶה אוֹתְךָ הָלַךְ צַוָּארֶךָ”.
כְּשֶׁשָּמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ.
הִכִּירוֹ גַ’עְפָר בִּצְחוֹקוֹ וְאָמַר לוֹ: “שֶׁמָּא אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר הַכַלִיף: “הֵן, גַ’עְפָר.
וְאִם אַתָּה, הַמִּשְׁנֶה שֶׁלִּי, וּבָאנוּ יַחְדָּו אֲנִי וְאַתָּה לְכָאן, לֹא הִכַּרְתַּנִי, אֵיךְ יַכִּירֵנִי הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וּמַה גַּם כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר? הִשָּׁאֵר אֵפוֹא כָּאן עַל מְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
הִתְקָרֵב הַכַלִיף לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן וְדָפַק עָלָיו.
קָם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר: “מִי בַּדֶּלֶת?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי,שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים”, אָמַר לוֹ: “מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי כַּרִים הַדַּיָּג.
שָׁמַעְתִּי שֶׁאוֹרְחִים אֶצְלְךָ, וְהֵבֵאתִי לְךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַדָּגִים, וְאָכֵן יָפִים הֵם”.
וְהָיוּ נוּר אַלְדִּין הוּא וְהַנַּעֲרָה מְחַבְּבִים דָּגִים.
וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ דְבַר הַדָּגִים שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמְרוּ לַשֵּׁיךְ: “אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לוֹ וְתֵן לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס אֵלֵינוּ עִם הַדָּגִים שֶׁעִמּוֹ”.
פָּתַח שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת הַשַּׁעַר וְנִכְנַס הַכַלִיף כְּשֶׁהוּא בְצוּרַת הַדַּיָּג, וּפָתַח בִּשְׁאִילַת-שָׁלוֹם.
אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “בָּרוּךְ-הַבָּא, לִיסְטִים וְגַנָּב וְקוּבְיוּסְטוּס.
גַּשׁ וְהַרְאֵנוּ הַדָּגִים שֶׁאִתְּךָ”.
הֶרְאָה אוֹתָם לָהֶם.
הִסְתַּכְּלוּ וּמְצָאוּם חַיִּים וּמִשְׁתַּקְשְׁקִים.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי דָּגִים אֵלֶּה יָפִים הֵם.
מִי יִתֵּן וְנִטַּגְנוּ”.
אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “חַי אֱלֹהִים, אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”, אָמַר לַכַלִיף: “מִשּׁוּם מַה לֹא הֵבֵאתָ לָנוּ דָּגִים אֵלּוּ מְטֻגָּנִים? קוּם וְטַגְּנֵם לָנוּ וַהֲבִיאֵם”.
אָמַר הַכַלִיף: “עַל רֹאשִׁי, הֲרֵי אֲנִי מְטַגְּנָם וּמְבִיאָם”.
אָמַר לוֹ: “הִזְדָּרֵז בְּטִגּוּנָם וּבַהֲבָאָתָם”.
קָם הַכַלִיף וְאָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ: “הוֹי גַ’עְפָר, דָּרְשׁוּ מִמֶּנִּי אֶת הַדָּגִים מְטֻגָּנִים”.
אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, תֵּן אוֹתָם לִי וַאֲנִי אֲטַגְּנֵם”.
אָמַר הַכַלִיף: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְקִבְרוֹת אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֲטַגְּנֵם אֶלָּא אֲנִי בְעֶצֶם יָדָי”.
סָר הַכַלִיף אֶל סֻכָּתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר וְחִפֵּשׂ בָּהּ וּמָצָא כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִכְּלֵי הַטִּגּוּן עַד הַמֶּלַח וְהָאֵזוֹב וְזוּלַת זֶה.
נִגַּשׁ לַכִּירַיִם וְשָׁפַת אֶת הַמַּחֲבַת וְטִגֵּן אוֹתָם יָפֶה.
כְּשֶׁגָּמַר טִגּוּנָם עָרַךְ אוֹתָם עַל עֲלֵי מוֹז, נָטַל לִימוֹן מִן הַגַּן וְהֶעֱלָה הַדָּגִים וְהִנִּיחָם לִפְנֵיהֶם.
נִגְשׁוּ הָעֶלֶם וְהָעַלְמָה וְהַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָכְלוּ.
כְּשֶׁגָּמְרוּ רָחֲצוּ יְדֵיהֶם.
אָמַר נוּר אַלְדִּין: “חַי-אֱלֹהִים, הַדַּיָּג, חֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּנוּ הַלַּיְלָה”.
הוֹשִׁיט יָדוֹ לְכִיס מְעִילוֹ וְהוֹצִיא שְׁלשָׁה דִינָרִים מִן הַדִּינָרִים שֶׁנָּתַן לוֹ סַנְגָ’ר בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, וְאָמַר: “דַּיָּג, חַי אֱלֹהִים, אִלּוּ הָיִיתִי מַכִּירְךָ קֹדֶם לָזֶה שֶׁבָּא עָלַי לִפְנֵי-כֵן, הָיִיתִי עוֹקֵר אֶת מַר הַדַּלּוֹת מִלִּבְּךָ.
וְאוּלָם כָּךְ הוּא לְפִי הַמַּצָּב”.
וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַדִּינָרִים לַכַלִיף.
נְטָלָם הַכַלִיף וּנְשָׁקָם וְשָׂם אוֹתָם בְּכִיסוֹ.
וְאוּלָם הַכַלִיף הֲרֵי לֹא בִקֵּשׁ אֶלָּא לִשְׁמֹעַ אֶת הַנַּעֲרָה כְּשֶׁהִיא מְזַמֶּרֶת.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “הֵיטַבְתָּ עִמִּי וְהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלַי, וְאוּלָם שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵרֹב חַסְדֶּךָ הִיא, שֶׁהַנַּעֲרָה הַזֹּאת תְּזַמֵּר לָנוּ שִׁיר אֶחָד שֶׁאֶשְׁמָעֶנּוּ”.
אָמַר עַלִי נוּר אַלְדִּין: “הוֹי אַנִיס אַלְגַ’לִיס”.
אָמְרָה: “הִנֵּנִי”.
אָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעֵךְ אֲנִי בְּחַיַּי שֶׁתְּזַמְּרִי לָנוּ מַשֶּׁהוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל דַיָּג זֶה הַמְּבַקֵּשׁ לְשָׁמְעֵךְ”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי אֲדוֹנֶיהָ, נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וּפָרְטָה עָלָיו אַחֲרֵי שֶׁהִתְקִינָה אֶת מֵיתָרָיו, נָשְׂאָה קוֹלָה בְּשִׁיר שְׁנֵי בָּתִּים אֵלּוּ:
וְרַכָּה בַשָּׁנִים לַנֵּבֶל אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שָׁלָחָה-
וַיְהִי אַךְ נָגְעָה בוֹ וְהַנְּשָׁמָה פָרָחָה.
וַתְּרַפֵּא בְזִמְרָתָהּ חֵרֵשׁ, לוֹ אֹזֶן כָּרָתָה
וְאִלֵּם אָמַר: “אָכֵן הֵיטַבְתְּ” לִשְׁמֹעַ שִׁירָתָהּ.
אַחַר-כָּךְ פָּרְטָה עַל נִימָה מַחֲרִידָה וּמַפְלִיאָה עַד לְטֵרוּף-הַדַּעַת, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כִּי סַרְתֶּם אֶל אַרְצֵנוּ לָנוּ לְכָבוֹד,
וַיִּמַח חֶשְׁכַת לֵיל-אֹפֶל זָהָרְכם הוֹד.
וְאָכֵן לִי יָאֶה כִּי מִשְׁכָּנִי נַפְתִּי,
מֹר וּמֵי וֶרֶד וְקָפוּר בּוֹ הִרְעַפְתִּי.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְגַּשׁ הַכַלִיף וְנִרְעַד, וְגָבְרָה עָלָיו הִתְרַגְּשׁוּתוֹ עַד שֶׁלֹּא שָׁלַט בְּרוּחוֹ מֵעָצְמַת הִתְפָּעֲלוּתוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר: “חַי אֱלֹהִים, כַּמָּה נָאֶה הוּא, וְהָאֱלֹהִים, כַּמָּה יָפֶה הוּא”.
אָמַר לוֹ נוּר אַלְדִּין: “דַיָּג, הַאִם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ נַעֲרָה זוֹ וְדֶרֶךְ פָּרְטָהּ עַל הַמֵּיתָרִים?” אָמַר הַכַלִיף: “אָמְנָם כֵּן הוּא, חַי אֱלֹהִים”.
אָמַר לוֹ נוּר אַלְדִּין: “הֲרֵי מַתָּנָה הִיא לְךָ מֵאִתִּי, מַתְּנַת נָדִיב שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ מִמַּה שֶּׁנָּתַן”.
קָם נוּר אַלְדִּין וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְהֶחֱזִיק בְּמַעֲטֵה גְלִימָה וְהִטִּילָה עַל הַכַלִיף, כְּשֶׁהוּא בִּדְמוּת הַדַּיָּג, וְצִוָּהוּ לָקַחַת עִמּוֹ אֶת הַנַּעֲרָה וְלָצֵאת.
הִצִּיצָה בוֹ הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם הוֹלֵךְ אַתָּה מִבְּלִי פְּרִידָה? אִם כָּךְ נִגְזַר וְאֵין מָנוֹס מִזֶּה, הֲרֵי תַּמְתִּין עַד שֶׁאֶפָּרֵד מֵאִתְּךָ!” נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
וְאִם מֵעֵינַי נִסְתַּרְתֶּם, מְקוֹמְכֶם נָכוֹן
בְּתוֹךְ נַפְשִׁי, בֵּין הַצְּלָעוֹת וָקֶרֶב יִשְׁכֹּן,
וַאֲצַפֶּה לָרַחֲמָן כִּי פְּזוּרֵינוּ יִקְבֹּץ,
וְזֶה חֶסֶד אֱלֹהִים יִתְּנֶנּוּ לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ.
אַחַר-כָּךְ הוֹסִיפָה עוֹד וְאָמְרָה:
לוּ נִתַּן לְחַי לִשְׂחוֹת בִּפְלָגָיו דְּמָעוֹת
הָיִיתִי רִאשׁוֹנָה בְּדִמְעוֹתָיו לִשְׂחוֹת.
הוֹי, בֶּן כָאקָאן, שְׁאֵלָתִי וְתִקְוָתִי אָתָּה.
הוֹי זֶה שֶׁאַהֲבָתוֹ בְּלִבִּי לֹא נָשָׁתָה.
הֵן כְּבָר לַאֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשְׁלֵנוּ פָּשָׁעְתָּ
בְּגִינִי, וַתַּעֲזֹב מוֹלֶדֶת, מִמֶּנָּה נִתָּעְתָּ.
אַל נָא נֹחַם עַל הִפָּרְדִי אֶת אֲדוֹנִי יֹאכַל,
הֵן נְתַתָּנִי לְנָדִיב רַב הַמַּהֲלָל.
כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָה עָנָה לְעֻמָּתָהּ נוּר אַלְדִּין כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר:
נִפְרְדָה מִמֶּנִּי בְיוֹם פֵּרוּד וַתֹּאמַר,
וְהִיא מִכְּאֵב פֵּרוּד בוֹכָה מָר:
"מַה תַּעֲשֶׂה, אַחֲרֵי רָחֲקִי, בָּדָד?
אָמָרְתִּי:“אִמְרִי זֹאת לַקַּיָּם לָעַד”.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דְּבָרֶיהָ: “נְתַתָּנִי לְנָדִיב”, גָדְלָה נְטִיָּתוֹ אֵלֶיהָ, וְהָיָה קָשֶׁה הַדָּבָר בְּעֵינָיו לְהַפְרִיד בֵּין הַשְּׁנַיִם.
פָּנָה אֶל הָעֶלֶם וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה מְפַחֵד בִּגְלַל פֶּשַׁע שֶׁפָּשַׁעְתָּ אוֹ שֶׁמָּא חַבְתָּ חוֹב לְמִי שֶׁהוּא?” אָמַר נוּר אַלְדִּין: “דַיָּג, אָמְנָם עִנְיָן נִפְלָא הוּא שֶׁאֵרַע לִי וּלְנַעֲרָה זוֹ וּמוּזָר, וְאִלּוּ נִכְתָּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיוֹת הָעֵינַיִם, הָיָה בוֹ מָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”.
אָמַר הַכַלִיף: “הֲלֹא תְסַפֵּר לָנוּ עִנְיָנְךָ וְתַגֵּד לָנוּ דְבָרְךָ, אֶפְשָׁר תִּצְמַח לְךָ מִתּוֹךְ זֶה תְּשׁוּעָה, שֶׁכֵּן תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים קְרוֹבָה”.
אָמַר לוֹ נוּר אַלְדִּין: “דַיָּג, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁמַע מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ בְדֶרֶךְ שִׁיר אוֹ בְדֶרֶךְ סִפּוּר פָּשׁוּט?” אָמַר הַכַלִיף: “הַסִּפּוּר הַפָּשׁוּט רַק דִּבּוּרִים הוּא, וְאוּלָם הַשִּׁיר הוּא מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים”.
הִרְכִּין נוּר אַלְדִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְחִבֵּר וְסִדֵּר בָּתֵּי שִׁיר אֵלּוּ:
הוֹי יְדִידַי, נָדְדָה שְׁנָתִי
לְרָחֲקִי מֵאַרְצִי, וְרָבְתָה דַאֲגָתִי.
הָיָה לִי אָב רַחֲמָן
וַיֵּעָדֵר, בַּקְּבָרוֹת שָׁכַן,
וַיֶּאֶרְעוּנִי אַחֲרָיו רַבּוֹת רָעוֹת,
עֲדֵי כְּבֵדִי פָּתְתוּ פָתוֹת.
קָנִיתִי לִי מִן הַיָּפוֹת נַעֲרָה,
כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן לְגִזְרָה.
עָלֶיהָ כָּל יָרַשְׁתִּי בִּזְבַּזְתִּי
בְּמִשְׁתּוֹת לְרֵעִים נָהַגְתִּי, אָחַזְתִּי.
הוֹצֵאתִיהָ לִמְכֹּר וִיגוֹנִי גָבָר,
מִצַּעַר פֵּרוּד כְּאֵבִי נֶעְכָּר.
וּבְהַכְרִיז עָלֶיהָ בַּשּׁוּק כָּרוֹז,
הִרְבָּה בִמְחִירָה זָקֵן לְרָע יָעֹז.
וַתִּבְעַר חֲמָתִי בוֹ מְאֹד עַל כָּכָה
וְיָדִי מִיָּדָם אֵלַי אוֹתָהּ מָשָׁכָה.
וּבְזַעֲמוֹ הַנָּבָל יָדוֹ בִי שָׁלַח
כִּי זַעַם הַכּוֹפְרִים בּוֹ הִתְלַקַּח.
וְאוּלָם הַמּוֹשֵׁל צִוָּה לְשִׂימֵנִי בַמַּאֲסָר,
אַךְ שׁוֹמֵר הַיָּשָׁר אֶל מְעוֹנִי סָר,
וַיִּרְמֹז לִי לְהַרְחִיק מֵאַרְצִי נְדֹד
לְהִמָּלֵט עַל-אַף מְקַנֵּא מְאֹד.
וַנַּעֲזֹב בֵּיתֵנוּ, וְלַיְלָה לָנוּ כְסוּת,
מְבַקְּשִׁים בְּבַגְדָאד לָנוּ חָסוּת
וּבְאֵין בְּיָדִי עוֹד כָּל אוֹצְרוֹת הוֹן
בִּלְעָדֶיהָ, נְתַתִּיהָ לַדַּיָּג דוֹרוֹן.
דַּע, אֶת אֲהוּבַת לִבִּי הִקְרַבְתִּי לְךָ שָׁי
לְךָ נָתַתִּי, אֶת דַּם קְרָבָי.
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר הַכַלִיף: “אֲדוֹנִי נוּר אַלְדִּין, בָּאֵר לִי עִנְיָנֶךָ”.
הִגִּיד לוֹ נוּר אַלְדִּין עַל דְּבַר מַצָּבוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ.
כְּשֶׁהֵבִין הַכַלִיף אֶת הַמַּצָּב, אָמַר לוֹ: “לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת עַכְשָׁו?” אָמַר לוֹ: “אֶרֶץ אֱלֹהִים רַחֲבַת יָדַיִם הִיא”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “הֲרֵינִי כוֹתֵב לְךָ פִּתְקָא שֶׁתִּמְסֹר אוֹתָהּ לַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד אִבְּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי, וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָהּ, שׁוּב אֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּךָ לְרָעָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשִׁים וּשְׁמֹנָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר שֶׁהַכַלִיף אָמַר לְעַלִי נוּר אַלְדִּין: “הֲרֵינִי כוֹתֵב לְךָ פִּתְקָא שֶׁתִּמְסֹר אוֹתָהּ לַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד אִבְּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי, וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ שׁוּב אֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּךָ לְרָעָה”.
אָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין: “כְּלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם דַּיָּג הָעוֹמֵד בַּחֲלִיפַת מִכְתָּבִים עִם מְלָכִים? הֲרֵי זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְעוֹלָם”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ, וְאוּלָם אֲנִי אַגִּיד לְךָ סִבַּת-הַדָּבָר.
דַּע שֶׁאֲנִי וְהוּא לָמַדְנוּ בְּבֵית סֵפֶר אֶחָד מִפִּי חָכָם אֶחָד מֵחַכְמֵי-הַדָּת, וַאֲנִי הָיִיתִי הַמְּצֻיָּן בְּכִתָּתוֹ.
אַחַר-כָּךְ עָלָה מַזָּלוֹ וַנַעֲשַׂה שֻׂלְטָאן, וַאֲנִי שָׂמַנִי אֱלֹהִים דַּיָּג.
וְאוּלָם מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַחְתִּי אֵלָיו בַּקָּשָׁה שֶׁלֹּא מִלֵּא אוֹתָהּ.
וְאַף אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אֵלָיו בְּכָל יוֹם בַּקָּשָׁה הָיָה מְמַלֵּא אוֹתָהּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלְדִּין דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ: “כְּתֹב שֶׁאֶרְאֶה”.
לָקַח קֶסֶת וְקוּלְמָס וְכָתַב אַחֲרֵי “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”, לֵאמֹר: “וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵי מִכְתָּב זֶה מֵהָארוּן אַלרְרַשִׁיד בֶּן אַלְמַהְדִי לִכְבוֹד מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי הַכָּלוּל בַּחֲסָדַי, שֶׁשַּׂמְתִּיו מוֹשֵׁל בִּשְׁמִי בְחֵלֶק מִמַּמְלַכְתִּי.
הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁמּוֹלִיךְ מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ הוּא עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן הַמִּשְׁנֶה.
וּבְשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ אֶצְלְכֶם תֵּרֵד מִן הַמַּלְכוּת וְתוֹשִׁיבֶנּוּ בִמְקוֹמְךָ, שֶׁכֵּן כְּבָר הִשְׁלַטְתִּיו עַל מַה שֶׁמִּנִּיתִי אוֹתְךָ עָלָיו קֹדֶם לָכֶן, וְאַל תַּמְרֶה פְקֻדָּתִי, וְשָׁלוֹם”.
מָסַר לְעַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן אֶת הַמִּכְתָּב.
נְטָלוֹ וּנְשָׁקוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בְמִצְנַפְתּוֹ, וְיָצָא מִיָּד לְדַרְכּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל עַלִי, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַכַלִיף, הֲרֵי הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים כְּשֶׁהוּא בִּדְמוּת הַדַּיָּג, וְאָמַר לוֹ: “הוֹי בָּזוּי שֶׁבַּדַּיָּגִים, הֵבֵאתָ לָנוּ שְׁנֵי דָגִים הַשָּׁוִים עֶשְׂרִים גְּרוּשׁ, וְנָטַלְתָּ שְׁלשָׁה דִּינָרִים, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִטֹל גַּם אֶת הַנַּעֲרָה?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו גָּעַר בּוֹ וְנָתַן אוֹת לְמַסְרוּר וְהוֹפִיעַ וְהִתְנַפֵּל עָלָיו.
וּכְבָר שָׁלַח גַ’עְפָר קֹדֶם לָכֶן נַעַר מִנַּעֲרֵי הַגָּן אֶל שׁוֹעֵר הָאַרְמוֹן לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ חֲלִיפַת-בְּגָדִים לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
הָלַךְ הַנַּעַר וְהֶעֱלָה אֶת חֲלִיפַת-בְּגָדִים וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַלִיף.
פָּשַׁט הַכַלִיף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ עָלָיו, וְלָבַשׁ אוֹתָהּ הַחֲלִיפָה.
וְהָיָה הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וְהַכַלִיף עוֹמֵד מְצַפֶּה לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִבְעַת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְהָיָה נוֹשֵׁךְ קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה וְאוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, אִם יָשֵׁן אֲנִי אוֹ עֵר”.
הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַכַלִיף וְאָמַר: “שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, מַה הוּא הַמַּצָּב שֶׁאַתָּה בוֹ?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּג שִׁכְרוֹנוֹ וְהִפִּיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
סְלַח לְחֵטְא בּוֹ מָעַד צַעֲדִי,וּמְחַל,
כִּי עֶבֶד לִנְדִיבוּת פְּנֵי אֲדוֹנָיו יְחַל.
עַל חֵטְא חָטָאִתי הִנְנִי כַּדִּין לְהוֹדוֹת,
וְאֵי הַסְּלִיחָה וְהַחֶסֶד עָלֶיךָ לְהַפְלוֹת?
סָלַח לוֹ הַכַלִיף וְצִוָּה עַל הַנַּעֲרָה שֶׁתּוּבַל לָאַרְמוֹן.
כְּשֶׁהִגִּיעָה לָאַרְמוֹן, הִקְצָה לָהּ הַכַלִיף דִּירָה לָהּ לְבַדָּהּ, וְהִפְקִיד עָלֶיהָ מִי שֶׁיְּשָׁרֵת אוֹתָהּ, וְאָמַר לָהּ: “דְּעִי שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת אֲדוֹנֵךְ וּמִנִּיתִיו לְשֻׂלְטָאן עַל בָּצְרָה, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נִשְׁלַח לוֹ לְבוּשׁ מַלְכוּת וְנִשְׁלַח אוֹתָךְ אֵלָיו יַחַד עִם זֶה”.
זֶהוּ מַה שֶּׁקָרָה אֶת אֵלֶּה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַה שֶׁקָרָה אֶת נוּר אַלְדִּין עַלִי בֶּן כָאקָאן, הֲרֵי לֹא פָסַק מִלִּנְסוֹעַ עַד שֶׁנִּכְנַס לְבָצְרָה, וְעָלָה לְאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה.
שָׁמַע אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן וְצִוָּה לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו.
כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו נָשַׁק הָאָרֶץ הוֹצִיא אֶת הָאִגֶּרֶת וּמְסָרָהּ לוֹ.
כְּשֶׁרָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת כְּתֹבֶת הָאִגֶּרֶת בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וּנְשָׁקָהּ שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְאָמַר: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּמְמַלֵּא פְקֻדַּת אֱלֹהִים וּנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
הִזְמִין אֶת אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הַנְּסִיכִים וּבִקֵּשׁ לָרֶדֶת מִן הַמַּלְכוּת.
וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בָא.
נָתַן לֹו הַשֻּׂלְטָאן אֶת אִגֶּרֶת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
כְּשֶׁקָּרָא אוֹתָהּ קְרָעָהּ לִגְזָרִים וּנְטָלָהּ בְּפִיו וְלָעַס אוֹתָהּ וְהִשְׁלִיכָהּ.
אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן אַחֲרֵי שֶׁכָּעַס: “אוֹי לְךָ, מַה הֱבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כָּזֶה?” אָמַר לוֹ: “זֶה לֹא בָא לֹא בְחֶבְרַת הַכַלִיף וְלֹא בְחֶבְרַת מִשְׁנֵהוּ, וְרַק תַּעְתּוּעֵי שָׂטָן הֵם וְשֶׁל רַמַּאי.
בָּא לְיָדוֹ גִּלָּיוֹן שֶׁעָלָיו כְתַב הַכַלִיף וְזִיֵּף אוֹתוֹ וְכָתַב עָלָיו מַה שֶׁרָצָה.
וּמִשּׁוּם מַה תֵּרֵד מִן הַשִּׁלְטוֹן, כָּל עוֹד לֹא שָׁלַח אֵלֶיךָ הַכַלִיף שָׁלִיחַ בִּכְתָב מַלְכוּת? וְאִלּוּ הָיָה אֱמֶת הַדָּבָר, הָיָה שׁוֹלֵחַ עִמּוֹ שׁוֹמֵר-סַף אוֹ מִשְׁנֶה, וַהֲרֵי הוּא בָא יְחִידִי”.
אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בּוֹ?” אָמַר לוֹ: “שְׁלַח עִמִּי אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה וַאֲנִי נוֹטְלוֹ וּמְקַבֵּל אוֹתוֹ מִיָּדְךָ לְתוֹךְ רְשׁוּתִי וּמְשַׁלְּחוֹ בְיַד שׁוֹמֵר סַף לִמְדִינַת בַּגְדָאד, וְאִם אֱמֶת דְבָרָיו, יָבִיא אֵלַי כְּתָב מִן הַמַּלְכוּת וּתְעוּדָה, וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא שׁוֹלְחוֹ אֵלֵינוּ עִם שׁוֹמֵר-הַסַּף, וַאֲנִי גוֹבֶה חוֹבִי מִזֶּה שֶׁחָב לִי”.
כְּשֶׁשָּמַע הַשֻּׂלְטָאן אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה וְנִתְקַבְּלוּ עַל דַּעְתּוֹ, קָרָא לַנְּעָרִים וְהִפִּילוּהוּ לָאָרֶץ וְהִכּוּהוּ עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף.
צִוָּה לָשִׂים כְּבָלִים בְּרַגְלָיו וְקָרָא לִפְקִיד בֵּית-הַסֹּהַר.
כְּשֶׁבָּא נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל פְּקִיד בֵּית-הַסֹּהַר זֶה קֻטַיְט.
אָמַר לוֹ: “קֻטַיְט, רְצוֹנִי שֶׁתִּטֹּל אֶת זֶה וְתָטִיל אוֹתוֹ לְגֹב מִן הַגֹבִים שֶׁאֶצְלְךָ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, וְתְהֵא מְעַנֵּהוּ יוֹמָם וָלַיְלָה”.
אָמַר פְּקִיד בֵּית-הַסֹּהַר “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
הִכְנִיס פְּקִיד בֵּית-הַסֹּהַר אֶת עַלִי נוּר אַלְדִּין לְבֵית הָאֲסוּרִים וְנָעַל בַּעֲדוֹ אֶת הַדֶּלֶת.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְכַבֵּד אִצְטַבָּה שֶׁמֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וּלְנַקּוֹתָהּ וּלְהַצִּיעָה כַּר וָכֶסֶת, וְהוֹשִׁיב אֶת נוּר אַלְדִּין עָלֶיהָ, וּפִתַּח אֲסוּרָיו, וְהֵיטִיב עִמּוֹ.
הָיָה הַמִּשְׁנֶה שׁוֹלֵחַ כָּל יוֹם שָׁלִיחַ אֶל פְּקִיד בֵּית-הַסֹּהַר לְצַוּוֹתוֹ לְיַסֵּר אֶת נוּר אַלְדִּין, וּפְקִיד בֵּית-הַסֹּהַר מַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ הָיָה מְעַנֶּה אוֹתוֹ, בָּה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹהֵג אִתּוֹ בְּרַחֲמִים, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן אַרְבָּעִים יוֹם.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד בָּאָה מַתָּנָה מֵעִם פְּנֵי הַכַלִיף.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַשֻּׂלְטָאן מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו.
נוֹעַץ בַּמִּשְׁנִים וּבַנְּסִיכִים.
אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “שֶׁמָּא מַתָּנָה הִיא זוֹ לַשֻּׂלְטָאן הֶחָדָשׁ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי: “הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הָיָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ בְיוֹם בּוֹאוֹ”.
אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “חַי אֱלֹהִים הִזְכַּרְתָּ אוֹתוֹ לִי.
רֵד וַהֲבִיאֵהוּ שֶׁאַתִּיז רֹאשׁוֹ”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
קָם וְאָמַר: “רוֹצֶה הָיִיתִי לְהַכְרִיז בַּמְּדִינָה: כָּל הַמְּבַקֵּשׁ לִרְאוֹת בְּהַתָּזַת רֹאשׁוֹ שֶׁל נוּר אַלְדִּין עַלִי בֶּן כָאקָאן יָבוֹא וְיִרְאֶה”.
וְיָבוֹאוּ כָל בְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם לִרְאוֹת בּוֹ וַאֲרַפֵּא בְכָךְ אֶת לִבִּי וַאֲכַבֶּה אֶת אֵשׁ קִנְאָתִי".
אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “עֲשֵׂה כָּל מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ”.
יָרַד הַמִּשְׁנֶה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וּבָא אֶל הַמּוֹשֵׁל וְצִוָּהוּ לְהַכְרִיז כְּפִי מַה שֶׁהִזְכַּרְנוּ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ בְנֵי-אָדָם אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז, הִתְעַצְבוּ כֻלָּם וַאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְחֶנְוָנִים בַּחֲנֻיּוֹתֵיהֶם.
וְהָיוּ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהָיוּ מַקְדִּימִים אִישׁ לְאָחִיו כְּדֵי לִתְפֹּס לָהֶם מְקוֹמוֹת לִרְאוֹת בַּדָּבָר, וְהָיוּ מִקְצָת בְּנֵי-אָדָם שֶׁהָלְכוּ אֶל בֵּית-הָאֲסוּרִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ.
יָרַד הַמִּשְׁנֶה וַעֲשָׂרָה עֲבָדִים עִמּוֹ אֶל בֵּית-הָאֲסוּרִים.
אָמַר לוֹ קֻטַיְט פְּקִיד בֵּית-הַסֹּהַר: “מַה תְּבַקֵּשׁ, אֲדוֹנֵנוּ הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר: “הוֹצֵא אֵלַי תָּלוּי זֶה”.
אָמַר פְּקִיד בֵּית-הַסֹּהַר: “הֲרֵי הוּא בַמְּגֻנֶּה שֶׁבַּמַּצָּבִים מֵרֹב מַה שֶׁהִכִּיתִיו”.
נִכְנַס אֵלָיו פְּקִיד בֵּית-הַסֹּהַר וּמְצָאוֹ נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
מִי בְצָרָתִי יַעַזְרֵנִי עָזוֹר,
כִּי רַב חָלְיִי וַיִּיקַר הַמָּזוֹר.
וְגָלוּת כִּלְּתָה לְבָבִי וּקְרָבָי,
וּזְמַן הָפַךְ לְאוֹיְבִים לִי אוֹהֲבָי.
בְּנֵי אִישׁ, הֲיֵשׁ בָכֶם יָדִיד יְרַחֲמֵנִי
יָחוּשׁ בְּמַצָבִי, אוֹ לִקְרִיאָתִי יַעֲנֵנִי.
אָכֵן הַמָּוֶת עִם אֵימוֹתָיו בְּעֵינַי יֵקַל
כִּי מִתִּקְוָתִי לְטוּב חַיִים נִשְׁאַר מָעַל.
הוֹי אֵלִי, חֵי הַמְּאַשֵּׁר, הַמַּזְהִיר הַנִּבְחָר,
אֲדוֹן כָּל מֵלִיץ-ישֶׁר, יָם כָּל יְקָר –
אֵלֶיךָ אֶקְרָא: הַצִּילֵנִי, לַעֲוֹנִי כַפֵּר,
וְצָרָתִי וּמְצוּקָתִי מֵעָלַי הָסֵר.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵסִיר מֵעָלָיו פְּקִיד בֵּית-הַסֹּהַר אֶת בְּגָדָיו הַנְּקִיִּים וְהִלְבִּישׁוֹ שְׁנֵי בְגָדִים מְלֻכְלָכִים וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַמִּשְׁנֶה.
הִסְתַּכֵּל בּוֹ נוּר אַלְדִּין וְרָאָה שֶׁהוּא אוֹיְבוֹ שֶׁלֹּא חָדַל מִבַּקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ.
כְּשֶׁרָאָהוּ בָּכָה וְאָמַר לוֹ: "כְּלוּם כָּרַתָּ עִם הַזְּמַן בְּרִית? וְכִי לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
מָשְׁלוּ בְרֶשַׁע וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,
אַךְ עַד אַרְגִּיעָה חָלַף כְּלֹא הָיָה וְלֹא קָם.
הוֹסִיף וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, דַּע שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה הוּא הָעוֹשֶׂה כָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ”.
אָמַר לוֹ: עַלִי, כְּלוּם לְיָרְאֵנִי בִדְבָרִים אֵלֶּה אַתָּה אוֹמֵר? הֲרֵי הַיּוֹם אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי בָּצְרָה, וְאֵינִי שָׁת לֵב לַעֲצָתְךָ, אֶלָּא נוֹהֵג לְפִי דִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
הַנַּח לַזְּמַן לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ,
וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ בְכָל אֲשֶׁר הַגּוֹרָל יַחְרֹץ.
וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
מִי שֶׁחַי אַחֲרֵי אוֹיְבוֹ רַק יוֹם,
כְּבָר הִשִּׂיג חֶפְצוֹ עַד תֹּם.
צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת נְעָרָיו לָשֵׂאת אוֹתוֹ עַל גַבֵּי פִּרְדָּה.
אָמְרוּ הַנְּעָרִים לְעַלִי נוּר אַלְדִּין – וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם –: “תֵּן לָנוּ וְנִרְגֹּם אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים וְנִגְזְרֶנּוּ לִגְזָרִים, וַאֲפִלּוּ אִם אָנוּ מִתְחַיְּבִים בְּנַפְשֵׁנוּ”.
אָמַר לָהֶם עַלִי נוּר אַלְדִּין: "אַל תַּעֲשׂוּ כֵן לְעוֹלָם.
כְּלוּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
אֵין מָנוֹס לִי מִן הָעֵת נִקְבָּעָה,
וְלֹא אָמוּת כָּל עוֹד לֹא נִמְלָא צְבָאָהּ.
לוּ הִכְנִיסוּנִי לְתוֹךְ גֹבָם לְבָאִים,
לֹא יְכַלּוּנִי כָּל עוֹד נִשְׁאֲרוּ לִי חַיִּים".
אַחַר כָּךְ הכְרִיזוּ עַל נוּר אַלְדִּין: “זֶהוּ הַקַּל שֶׁבָּעֳנָשִׁים לְמִי שֶׁמְּזַיֵּף בְּשֵׁם הַכַלִיף מִכְתָּב לַשֻּׂלְטָאן”.
וְלֹא חָדְלוּ לְשׁוֹטֵט עִמּוֹ בְּבָצְרָה עַד שֶׁהִצִּיגוּהוּ תַּחַת חַלּוֹן הָאַרְמוֹן וְשָׂמוּ אוֹתוֹ עַל עוֹר-הַדָּמִים.
נִגַּשׁ אֵלָיו הַתַּלְיָן וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי רַק עֶבֶד מְמַלֵּא פְּקֻדָּה, וְאִם יֵשׁ לְךָ בַּקָּשָׁה הַגִּידָה לִי וַאֲמַלְּאֶנָּה לְךָ, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ לְךָ מֵחַיֶּיךָ אֶלָּא עַד כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא הַשֻּׂלְטָאן פָּנָיו מִן הַחַלּוֹן”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עֵינָיו לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
הֲיֵשׁ בָכֶם יָדִיד וְרַחוּם יַעַזְרוּנִי?
בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֶשְׁאָלְכֶם, נָא עֲנוּנִי.
הֵקִיץ עָלַי הַקֵּץ, זְמַן חַיַּי עָבַר,
הַאֵין לִי רַחוּם, מֵאֱלֹהִים יִקַּח שָׂכָר,
יִרְאֶה מַצָּבִי וְצָרָתִי מֵעָלַי יָגֵל,
יַשְׁקֵנִי מַיִם סִבְלוֹתַי לְהָקֵל?
בָּכוּ עָלָיו בְנֵי-אָדָם אִישׁ בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ, וְקָם הַתַּלְיָן וְלָקַח מְעַט מַיִם לְהַגִּישׁוֹ לוֹ.
נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה מִמְקוֹמוֹ וְהִכָּה בְכַד הַמַּיִם בְּיָדוֹ וְשָׁבַר אוֹתוֹ וְגָעַר בַּתַּלְיָן וְצִוָּהוּ לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָשַׁר הַתַּלְיָן אֶת עֵינֵי עַלִי נוּר אַלְדִּין, וְהֵרִימוּ בְנֵי-אָדָם קוֹל צְעָקָה עַל הַמִּשְׁנֶה וְהֵקִימוּ עָלָיו שָׁאוֹן, וְרַבּוּ הַדִּין וְהַדְּבָרִים בֵּינֵיהֶם.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ עָלָה אָבָק וְעָנָן כָּבֵד מִלֵּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַשֻּׂלְטָאן, וְהוּא יוֹשֵׁב בָּאַרְמוֹן, אָמַר לָהֶם: “צְאוּ וּרְאוּ מַה הַדָּבָר?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “נַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה תְּחִלָּה”.
אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “הַמְתֵּן אַתָּה, עַד שֶׁנִּרְאֶה מַה הַדָּבָר”.
וְהָיָה אָבָק זֶה, אֲבַק גַ’עְפָר וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ.
וְהָיְתָה סִבַּת בּוֹאָם, שֶׁהַכַלִיף נִשְׁאַר שְׁלשִׁים יוֹם מִבְּלִי שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ עַל גּוֹרָלוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן כָאקָאן, וְאִישׁ לֹא הִזְכִּיר אוֹתוֹ אֵלָיו, עַד שֶׁעָבַר בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל-פְּנֵי חַדְרָהּ שֶׁל אַנִיס אַלְגַ’לִיס, וְשָׁמַע בִּכְיָתָהּ, כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
שִׁוִּיתִיךָ לְנֶגְדִּי אִם רָחוֹק אַתָּה אוֹ קָרוֹב,
וּלְשׁוֹנִי זִכְרוֹנְךָ עַד נֵצַח לֹא תַעֲזֹב.
וְהָלַךְ בִּכְיָהּ וָרָב.
פָּתַח הַכַלִיף אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֶדֶר, וְרָאָה אֶת אַנִיס אַלְגַ’לִיס בּוֹכִיָּה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַכַלִיף נָפְלָה לְרַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָם שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
הוֹי הַטּוֹב לְמוֹלֶדֶת, שָׁרְשׁוֹ זַךְ,
וַעֲנַף פְּרִי תְּנוּבָה: נֵצֶר צַח,
אַזְכִּירְךָ כִּי טוּבְךָ הִבְטִיחַ הַבְטָחָה,
וְחָלִילָה לְךָ אֲשֶׁר תִּשְׁכְּחָהּ.
אָמַר לָהּ הַכַלִיף: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “מַתְּנַת עַלִי בֶּן כָאקָאן לְךָ אֲנִי, וּמְצַפָּה שֶׁתְּקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ שֶׁהִבְטַחְתַּנִי לְשַׁלְחֵנִי אֵלָיו עִם מִנְחַת-כָּבוֹד.
וַהֲרֵי לִי שְׁלשִׁים יוֹם שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי טַעַם שֵׁנָה”.
מִיָּד בִּקֵּשׁ הַכַלִיף אֶת גַ’עְפָר לָבוֹא לְפָנָיו וְאָמַר: “מִזֶּה שְׁלשִׁים יוֹם לֹא שָׁמַעְתִּי מְאוּמָה עַל דְּבַר עַלִי בֶּן כָאקָאן, וְאֵינִי חוֹשֵׁב אֶלָּא שֶׁהֲרָגוּהוּ.
נִשְׁבָּע אֲנִי בְּחַיֵּי רֹאשִׁי וּבְקִבְרוֹת אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת-אֲבוֹתַי, שֶׁאִם גָּרְמוּ לוֹ רָעָה, אֲנִי מַשְׁמִיד אֶת זֶה שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הַיָּקָר לִי בִּבְנֵי אָדָם.
רְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע אַתָּה תֵּכֶף וּמִיָּד לְבָצְרָה וְתוֹדִיעֵנִי בְּעִנְיַן הַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי עִם עַלִי בֶּן כָאקָאן”.
מִלֵּא פְקֻדָּתוֹ וְנָסַע מִיָּד.
כְּשֶׁהִגִּיעַ גַ’עְפָר הַמִּשְׁנֶה וְרָאָה אֶת כָּל הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה וְאֶת הֲמוֹן הָעָם אָמַר: “מַה הַשָּׁאוֹן הַזֶּה?” סִפְּרוּ לוֹ מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּעִנְיַן עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן.
כְּשֶׁשָּמַע גַ’עְפָר דִּבְרֵיהֶם נִזְדָּרֵז וְעָלָה אֶל הַשֻּׂלְטָאן.
וְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ עַל דְּבַר הָעִנְיָן שֶׁבִּגְלָלוֹ בָא, וְשֶׁאִם נַעַשְׂתָה לְעַלִי נוּר אַלְדִּין רָעָה, יַשְׁמִיד אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לָהּ.
תָּפַס אֶת הַשֻּׂלְטָאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְצִוָּה לְשַׁחְרֵר אֶת עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת בִּמְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי.
עָמַד בְּבָצְרָה שְׁלשָׁה יָמִים מוֹעֵד שֶׁאוֹרֵחַ נוֹהֵג לִשְׁהוֹת בְּבֵית-מְאָרְחוֹ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ בֹּקֶר הַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּנָה עַלִי בֶּן כָאקָאן לְגַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ: “נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת פְּנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר גַ’עְפָר לַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן,“הִתְכּוֹנֵן לַנְּסִיעָה, שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְיוֹצְאִים לְבַגְדָּאד”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
הִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת הַשַּׁחַר וְרָכְבוּ כֻלָּם וְעִמָּם הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי, שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה.
הָיָה עַלִי נוּר אַלְדִּין יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ שֶׁל גַ’עְפָר, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם.
וְנִכְנְסוּ אֶל הַכַלִּיף.
וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרוֹ שֶׁל נוּר אַלְדִּין.
מִיָּד נִגַּשׁ הַכַלִּיף אֶל עַלִי בֶּן כָאקָאן וְאָמַר לוֹ: “טֹל חֶרֶב זוֹ וְהַתֵּז בָּהּ אֶת רֹאשׁ שׂוֹנַאֲךָ”.
תְּפָסָהּ וְנִגַּשׁ אֶל אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי.
נָשָׂא אֵלָיו זֶה עֵינָיו וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי אֲנִי נָהַגְתִּי לְפִי טִבְעִי וְאַף אַתָּה נְהַג לְפִי טִבְעֲךָ”.
הִשְׁלִיךְ נוּר אַלְדִּין אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הַכַלִּיף וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, רְאֵה הִנֵּה עֲקָבַנִי”.
וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
הִנֵּה עֲקָבַנִי בְעָקְבָּה כָּךְ
שֶׁכֵּן אֶת הָאָצִיל יַעֲקֹב מַעֲנֶה רַךְ.
אָמַר לוֹ הַכַלִּיף: אִם כֵּן הַרְפֵּה מִמֶּנּוּ".
אַחַר-כָּךְ אָמַר לְמַסְרוּר: “מַסְרוּר, קוּם אַתָּה וְהַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ”.
קָם מַסְרוּר וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַלִּיף לְעַלִי בֶּן כָאקָאן: “שְׁאַל מִמֶּנִּי אֶת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל”.
אָמַר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בְּמַלְכוּת בָצְרָה, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לַחֲזוֹת בִּפְנֵי כְבוֹדֶךָ”.
אָמַר הַכַלִּיף: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
אַחַר כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַנַּעֲרָה, וְעָמְדָה לְפָנָיו.
הֵיטִיב עִם שְׁנֵיהֶם, וְלֹא פָסַק מִלַּעֲמֹד עִמּוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיגָהוּ הַמָּוֶת.
אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: “וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר וִילָדָיו”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה”.
פָּתְחָה וְאָמְרָה:
סִפּוּר הַסּוֹחֵר אַיּוּבּ בֶּן גָאנִם וּבִתּוֹ פִתְנָה
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה לְפָנִים בַּזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ וּבָעִתּוֹת שֶׁחָלְפוּ סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים, וְהָיָה לוֹ הוֹן, וְהָיָה לוֹ בֵן כְּאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ וְצַח ם לָּשׁוֹן, וּשְׁמוֹ גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ.
וְכִנּוּיוֹ אֲסִיר הָאַהֲבָה הֶעָשׁוּק.
וְהָיְתָה לוֹ אָחוֹת וּשְׁמָהּ פִתְנָה עַל שׁוּם יָפְיָה וְחִנָּהּ הַמֻּפְלָגִים.
נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ וְעָזַב לָהֶם הוֹן עָצוּם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשִׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר,שֶׁאוֹתוֹ סוֹחֵר עָזַב לָהֶם הוֹן עָצוּם, וּבְתוֹכוֹ מֵאָה מַשָּׂא גָמָל מֶשִׁי וְרִקְמָה וְכִיסֵי-מֹר יְקַר הָעֶרֶךְ הָעֲשׂוּיִים מִשַּׁלְחוּפִית חַיַּת הַמֹּר.
וְהָיָה רָשׁוּם עַל כָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה: “מוּעָד לְבַגְדָּאד”, שֶׁכֵּן הָיְתָה בְכַוָּנָתוֹ לִנְסֹעַ אֵלֶיהָ.
וְאַחֲרֵי שֶׁאֲסָפוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעָבַר זְמַן לָקַח בְּנוֹ מִטְעֲנֵי גָמָל אֵלּוּ וְנָסַע בָּהֶם לְבַגְדָּאד.
וְהָיָה הַדָּבָר בְּיָמָיו שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִׁיד.
נִפְרַד מֵאִמּוֹ וּמִקְּרוֹבָיו וּמִבְּנֵי עִירוֹ לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, וְנָסַע סוֹמֵךְ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְצִוָּה לוֹ אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבַגְדָּאד בְּתוֹךְ אוֹרְחַת סוֹחֲרִים.
שָׂכַר לוֹ חָצֵר נָאָה וְהִצִּיעָה שְׁטִיחִים וְכָרִים וְשִׁלְשֵׁל עָלֶיהָ וִילוֹנוֹת, וְהוֹרִיד לְתוֹכָהּ אֶת הַמִּטְעָנִים וְאֶת הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים וְיָשַׁב עַד שֶׁנָּח מִן הַדֶּרֶךְ.
שָׁאֲלוּ לוֹ סוֹחֲרֵי בַגְדָּאד וּגְדוֹלֶיהָ לְשָׁלוֹם.
אַחַר-כָּךְ לָקַח חֲבִילָה שֶׁבָּהּ עֶשֶׂר גְּזָרוֹת מִן הָאָרִיג יְקַר-הָעֶרֶךְ, שֶׁהָיָה רָשׁוּם עָלֶיהָ מְחִירָהּ, וְיָרַד בָּהּ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים.
קִבְּלוּ פָּנָיו וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְכִבְּדוּהוּ וּבֵרְכוּהוּ לְבוֹאוֹ אֲלֵיהֶם, וְהוֹרִידוּהוּ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל זְקַן הַשּׁוּק.
מָכַר הַגְּזָרוֹת וְהִרְוִיחַ עַל כָּל דִּינָר שְׁנֵי דִינָרִים, שָׂמַח גָאנִם.
וְהָיָה מוֹכֵר אֶת הָאָרִיג וְאֶת הַגְּזָרוֹת קִמְעָא קִמְעָא, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה.
בְּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה בָא לְאוֹתוֹ שׁוּק וּמָצָא שְׁעָרָיו נְעוּלִים.
שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר וְאָמְרוּ לוֹ: “נִפְטַר אַחַד הַסּוֹחֲרִים לְבֵית עוֹלָמוֹ וְיָצְאוּ הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם לִלְוָיָתוֹ.
רְצוֹנְךָ אַף אַתָּה לִזְכּוֹת בְּמִצְוָה וְלָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם?” אָמַר: “הֵן”.
שָׁאַל לִמְקוֹם הַלְּוָיָה, וְהֶרְאוּ לוֹ עַל הַמָּקוֹם הִתְרַחֵץ כַּדָּת וְהָלַךְ עִם הַסּוֹחֲרִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מְקוֹם הַתְּפִלָּה שֶׁבּוֹ מִתְפַּלְּלִים עַל הַמֵּת, וְהִתְפַּלָּלוּ.
הָיוּ הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאָרוֹן לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, וְהָלַךְ גָאנִם אַחֲרֵיהֶם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ עִם הָאָרוֹן לְבֵית-הַקְּבָרוֹת מִחוּץ לָעִיר.
הָלְכוּ בֵּין הַקְּבָרוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְקוֹם הַקְּבוּרָה, וּמָצְאוּ שֶׁבְּנֵי-בֵּיתוֹ שֶׁל הַנִּפְטַר הֶעֱמִידוּ אֹהֶל עַל הַקֶּבֶר, וְהֵכִינוּ נֵרוֹת וּמְנוֹרוֹת.
קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְיָשְׁבוּ בַעֲלֵי-הַקְּרִיאָה לִקְרֹא אֶת הַקֻּרְאָן עַל אוֹתוֹ קֶבֶר.
יָשְׁבוּ הַסּוֹחֲרִים וְגָאנִים בֶּן אַיּוּב בְּתוֹכָם.
גָּבְרָה עָלָיו הַבּוּשָׁה וְאָמַר: “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתָם.
אֵיִני הוֹלֵךְ אֶלָּא אִתָּם כְּשֶׁיֵּלֵכוּ”.
יָשְׁבוּ וְהֶאֱזִינוּ לִקְרִיאַת הַקֻּרְאָן עַד לִשְׁעַת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב.
הִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב וְאֶת הַמְּתִיקוֹת.
אָכְלוּ דַיָּם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ בִמְקוֹמוֹתֵיהֶם.
הָיְתָה דַעְתּוֹ שֶׁל גָאנִם טְרוּדָה בִסְחוֹרָתוֹ, שֶׁמִּתְיָרֵא הָיָה מִן הַלִּסְטִים.
וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי אָדָם זָר אָנִי, וְחָשׁוּד עַל הָעשֶׁר, וּכְשֶׁאָלוּן רָחוֹק מִמְּעוֹנִי, יִגְנְבוּ הַלִּסְטִים כָּל-מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַמָּמוֹן וּמַשָּׂא הַסְּחוֹרָה”.
חָשַׁשׁ לְהוֹנוֹ וְקָם וְיָצָא מִתּוֹךְ הַחֲבוּרָה, אַחֲרֵי שֶׁבִּקֵּשׁ מֵהֶם רְשׁוּת מִשּׁוּם עִנְיָן הַמֻּטָּל עָלָיו לְמַלֵּא אוֹתוֹ.
הָיָה הוֹלֵךְ וּמְהַלֵּךְ בְּעִקְבוֹת הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר הָעִיר.
הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁעַת חֲצוֹת-הַלַּיְלָה וּמָצָא אֶת שַׁעַר הָעִיר נָעוּל, וְלֹא רָאָה שׁוּם אָדָם לֹא יוֹצֵא וְלֹא בָא.
וְלֹא שָׁמַע שׁוּם קוֹל, זוּלָתִי נְבִיחַת הַכְּלָבִים וְיִלְלַת הַתַּנִּים.
אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר.
הָיִיתָי חוֹשֵׁשׁ לְמָמוֹנִי, וּבָאתִי בִגְלָלוֹ, וַהֲרֵי אֲנִי מוֹצֵא אֶת הַשַּׁעַר נָעוּל, וְנִמְצָא עַכְשָׁו מִתְיָרֵא לְנַפְשִׁי”.
חָזַר לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁיָּלוּן בּוֹ עַד הַבֹּקֶר, וּמָצָא בֵית-קְבָרוֹת מֻקָּף אַרְבָּעָה קִירוֹת, וּבְתוֹכוֹ תָמָר וְלֹו שַׁעַר שֶׁל אֶבֶן צוּרִים פָּתוּחַ.
נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּבִקֵּשׁ לָלוּן שָׁם, וְלֹא אָחֲזָה אוֹתוֹ תְנוּמָה.
תָּקְפָה אוֹתוֹ חֲרָדָה וְרֶגֶשׁ שֶׁל בְּדִידוּת, כְּשֶׁהוּא בֵין הַקְּבָרוֹת.
קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וּפָתַח אֶת שַׁעַר הַמָּקוֹם, רָאָה מֵרָחוֹק אוֹר נוֹצֵץ לְעֵבֶר שַׁעַר הָעִיר.
הָלַךְ קְצָת לְמוּלוֹ וְרָאָה אֶת הָאוֹר מִתְקָרֵב וּבָא בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לְבֵית-הַקְּבָרוֹת שֶׁהוּא בוֹ.
פָּחַד גָאנִים לְנַפְשׁוֹ וּמִהֵר לְהָשִׁיב אֶת הַשַּׁעַר לִמְקוֹמוֹ וּלְסָגְרוֹ, וְטִפֵּס עַד שֶׁעָלָה עַל הַתָּמָר וְהִסְתַּתֵּר בֵּין עֳפָאָיו.
הָיָה הָאוֹר הוֹלֵךְ וְקָרֵב לְבֵית-הַקְּבָרוֹת קִמְעָא קִמְעָא, עַד שֶׁנִּמְצָא סָמוּךְ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת.
הִתְבּוֹנֵן לָאוֹר וְרָאָה שְׁלשָׁה כוּשִׁים, שְׁנַיִם מֵהֶם נוֹשְׂאִים תֵּבָה וְאֶחָד מַעְדֵּר בְיָדוֹ וּפַנָּס.
כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, אָמַר אֶחָד מִשְּׁנֵי הַכּוּשִׁים הַנּוֹשְׂאִים אֶת הַתֵּבָה: "מַה לְּךָ, צַוָּאח? אָמַר הַכּוּשִׁי הַשֵּׁנִי בָהֶם: “מַה לְּךָ, כָּאפוּר?” אָמַר: “כְּלוּם לֹא הָיִינוּ כָאן לִפְנוֹת-עֶרֶב וְהִנַּחְנוּ אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ?” אָמַר: “כֵּן.
דְּבָרֶיךָ אֱמֶת”.
אָמַר: “וַהֲרֵי הוּא סָגוּר וְנָעוּל”.
אָמַר לָהֶם הַשְּׁלִישִׁי הָיְינוּ נוֹשֵׂא הַמַּעְדֵּר וְהַפַּנָּס, וְהָיָה שְׁמוֹ בֻּחַיְת: “מַה קָּצָר שִׂכְלְכֶם כְּלוּם אִי-אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבַּעֲלֵי-הַגַּנּוֹת יוֹצְאִים מִבַּגְדָּאד וּמִתְהַלְכִים כָּאן, וְיֵשׁ שֶׁהַיּוֹם מַעֲרִיב עֲלֵיהֶם וְנִכְנָסִים לְכָאן וְסוֹגְרִים בַּעֲדָם הַשַּׁעַר מִפַּחַד כּוּשִׁים שֶׁכְּמוֹתֵנוּ, שֶׁלֹּא יִתְפְּשׂוּ אוֹתָם וְיִצְלוּם וְיֹאכְלוּם”.
אָמְרוּ לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְאוּלָם חַי-אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ מְעוּטֵי-שֵׂכֶל מִמֶּךָ”.
אָמַר לָהֶם: “הֲרֵי אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי עַד שֶׁאָנוּ נִכְנָסִים לְבֵית-הַקְּבָרוֹת וּמוֹצְאִים בּוֹ אָדָם.
וְדוֹמֶה אֲנִי, שֶׁאִלּוּ הָיָה כָאן אָדָם שֶׁרָאָה אֶת הָאוֹר, הֲרֵי בִקֵּשׁ לוֹ מִקְלָט עַל הַתָּמָר”.
כְּשֶׁשָּׁמַע גָאנִם אֶת דִּבְרֵי הַכּוּשִׁי, אָמַר בְּלִבּוֹ: “כַּמָּה עָרוּם הוּא כּוּשִׁי זֶה, יַעְכֹּר אֱלֹהִים אֶת הַכּוּשִׁים בַּעֲבוּר הַתּוֹעֵבָה וְהַמְּגֻנֶּה שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבָּם”.
הוֹסִיף וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהֶעָצוּם: וּמַה יוּכַל לְהַצִּילֵנִי מִצָּרָה זוֹ?” אַחַר-כָּךְ אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם נוֹשְׂאֵי הַתֵּבָה לָזֶה שֶׁהַמַּעְדֵּר אִתּוֹ: “טַפֵּס עַל הַקִּיר וּפְתַח לָנוּ אֶת הַשַּׁעַר, שֶׁכֵּן עָיַפְנוּ מִמַּשָּׂא הַתֵּבָה עַל עָרְפֵּנוּ.
וְאִם תִּפְתַּח לָנוּ אֶת הַשַּׁעַר יְהִי לְךָ עָלֵינוּ אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁנִּתְפְּשֵׂם, וְאָנוּ צוֹלִים לְךָ אוֹתוֹ יָפֶה יָפֶה עַד שֶׁלֹּא תֹאבַד מִשַּׁמְנִינוּתוֹ אֲפִלּוּ טִפָּה אֶחָת”.
אָמַר בֻּחַיְת: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי מִשּׁוּם דָּבָר אֶחָד שֶׁהִרְהַרְתִּי בוֹ מִתּוֹךְ קֹצֶר-שִׂכְלִי.
הֲרֵי מוּטָב שֶׁנַּשְׁלִיךְ אֶת הַתֵּבָה מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר, שֶׁכֵּן כָּל אוֹצְרוֹתֵינוּ בְתוֹכָהּ”.
אָמְרוּ לוֹ שְׁנֵיהֶם: “אִם אָנוּ מַשְׁלִיכִים אוֹתָהּ, הֲרֵי הִיא נִשְׁבֶּרֶת”.
אָמַר לָהֶם: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁמָּא יֶשְׁנָם בְּתוֹךְ בֵית-הַקְּבָרוֹת מִבִּפְנִים שׁוֹדְדִים שֶׁהוֹרְגִים בְּנֵי אָדָם וּמְלַסְטְמִים אֶת הוֹנָם, שֶׁכֵּן כְּשֶׁמַעֲרִיב עֲלֵיהֶם הַיּוֹם הֵם מִתְכַּנְסִים לִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה וּמְחַלְּקִים מַה שֶּׁאִתָּם”.
אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁנַיִם נוֹשְׂאֵי הַתֵּבָה: “הוֹי מְעוּט-שֵׂכֶל, כְּלוּם יְכוֹלִים הֵם לְהִכָּנֵס לְכָאן?”
הִנִּיחוּ שְׁנֵיהֶם אֶת הַתֵּבָה וְטִפְּסוּ עַל הַקִּיר וְיָרְדוּ וּפָתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, וְהַכּוּשִׁי הַשְּׁלִישִׁי, הַיְנוּ בֻּחַיְת, עוֹמֵד בַּחוּץ בַּפַּנָּס וּבַמַּעְדֵּר וּבְקֻפָּה שֶׁבְּתוֹכָהּ מִקְצָת מִן הַגֶּבֶת.
אַחַר-כָּךְ נָעֲלוּ אֶת הַשַּׁעַר וְיָשְׁבוּ.
אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אַחַי, הֲרֵי עָיַפְנוּ מִן הַדֶּרֶךְ וּמִן הַטְּעִינָה וְהַפְּרִיקָה וּמִפְּתִיחַת הַשַּׁעַר וּסְגִירָתוֹ, וְשָׁעָה זוֹ שְׁעַת חֲצוֹת-הַלַּיְלָה הִיא, וְלֹא נִשְׁאַר בָּנוּ עוֹד כֹּחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַקֶּבֶר וְלִטְמֹן אֶת הַתֵּבָה, הָבוּ אֵפוֹא וְנֵשֵׁב וְנָפוּשׁ כָּאן שָׁלשׁ שָׁעוֹת, וְאַחַר-כָּךְ נָקוּם וּנְכַלֶּה מְלַאכְתֵּנוּ.
וּבֵינְתַיִם יְסַפֵּר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לַחֲבֵרָיו סִבַּת-סֵרוּסוֹ וְכָל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית כְּדֵי שֶׁנְּבַלֶּה בְכָךְ לַיְלָה זֶה”.
פָּתַח הָרִאשׁוֹן, וְהָיָה זֶה שֶׁנָּשָׂא אֶת הַפַּנָּס, וְאָמַר: “אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרִי”.
אָמְרוּ לוֹ: “סַפֵּר”.
אָמַר לָהֶם:
סִפּוּר בֻּחַיְת הַכּוּשִׁי
"דְּעוּ אַחַי, שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר קָטָן, הֱבִיאַנִי סוֹחֵר-הָעֲבָדִים מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וַאֲנִי אָז בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים בְּעֵרֶךְ, וּמְכָרַנִי לִפְקִיד-צָבָא נָמוֹךְ.וְהָיְתָה לוֹ בַּת בְּגִיל שָׁלשׁ.
גִדְּלוּנִי אִתָּהּ יַחַד, וְהָיוּ מְצַחֲקִים עָלַי, וּמַנִּיחִים אוֹתִי לְשַׂחֵק עִמָּהּ וְלִרְקֹד לְפָנֶיהָ וּלְזַמֵּר, עַד שֶׁמָּלְאוּ לִי שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהִיא אָז בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים.
לֹא הָיוּ חוֹשְׂכִים אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ לְתוֹךְ חֶדֶר וּמְצָאתִיהָ יוֹשֶׁבֶת לְבַדָּהּ, וְדוֹמָה הָיְתָה כְאִלּוּ יָצְאָה מִן הַמֶּרְחָץ שֶׁבַּבַּיִת, שֶׁכֵּן הָיְתָה מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, וְהָיוּ פָּנֶיהָ דוֹמִים לְאַגַּן-הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר.
שִׂחֲקָה אִתִּי וְשׂחַקְתִּי אִתָּהּ.
הָדְפָה אוֹתִי לָאָרֶץ וְנָפַלְתִּי עַל גַּבִּי.
רָכְבָה עַל חָזִי וְנִלְפְּתָה סְבִיבִי.
נִדְלְקָה הַתַּאֲוָה בְּקִרְבִּי וַאֲסַפְתִּיהָ אֶל חֵיקִי.
נִלְפְּתוּ יָדֶיהָ מִסָּבִיב לְצַוָּארִי וְחִבְּקָה אוֹתִי בְּכָל כֹּחָהּ, וְלֹא הָיִיתִי מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר עַד שֶׁנָּשְׁרוּ בְּתוּלֶיהָ.
כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, בָּרַחְתִּי אֵצֶל אַחַד חֲבֵרָי.
נִכְנְסָה אֵלֶיהָ אִמָּהּ וּמָצְאָה אוֹתָהּ בְכָךְ.
נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ.
וְאוּלָם הֵשִׁיבָה אֶת לִבָּהּ וְהִסְתִּירָה אֶת מַצָּבָהּ מֵאָבִיהָ וְהֶעֱלִימָה אוֹתוֹ, וְהִמְתִּינָה לָהּ זְמַן שְׁנֵי חֲדָשִׁים.
כָּל זֶה קָרָה וְהֵם קוֹרְאִים לִי וּמוֹשְׁכִים אוֹתִי בְרַכּוֹת עַד שֶׁהוֹצִיאוּנִי מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאִי, וְאֵינָם מְסַפְּרִים כְּלוּם מֵעִנְיָן זֶה לְאָבִיהָ, שֶׁכֵּן הָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתִי מְאֹד.
אַחַר-כָּךְ אֵרְשָׂה אוֹתָהּ אִמָּהּ לְאָדָם גַּלָּב שֶׁהָיָה מְסַפֵּר שְׂעַר אָבִיהָ, וְנָתְנָה לָהּ מֹהַר מִשֶּׁלָּהּ וְהֵכִינָה לָהּ כָּל צְרָכֶיהָ, וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁאָבִיהָ אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל דְּבַר מַצָּבָהּ.
הָיוּ עוֹסְקִים בַּהֲכָנַת צָרְכֵי נִשּׂוּאֶיהָ, וּבְתוֹךְ זֶה תְּפָסוּנִי כְּשֶׁאֲנִי בְּהַסֵּחַ דַּעְתִּי וְסֵרְסוּנִי.
וּכְשֶׁהוֹבִילוּהָ לַאֲרוּסָה, שָׂמוּנִי סָרִיס לָהּ, שֶׁאֶהְיֶה מְהַלֵּךְ לְפָנֶיהָ לְכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, אַחַת הִיא אִם הָלְכָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְאִם הָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ.
וְהִסְתִּירוּ עִנְיָנָהּ.
וּבְלֵיל בִּיאָתָהּ שָׁחֲטוּ עַל כֻּתָּנְתָהּ יוֹנָה.נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָהּ מֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, וַאֲנִי מִתְעַנֵּג עַל יָפְיָהּ וחִנָּהּ כְּכָל הָאֶפְשָׁרִי לִי, בְּנִשּׁוּק וְחִבּוּק, עַד שֶׁמֵּתָה הִיא וּבַעְלָהּ וְאָבִיהָ.
אַחַר-כָּךְ הֶחֱרִימוּ אוֹתִי לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ וְכָךְ בָּאתִי אֲלֵיכֶם וְנִתְחַבַּרְתִּי לָכֶם.
זוֹהִי סִבַּת כְּרִיתַת שָׁפְכָתִי, וְשָׁלוֹם".
פָּתַח הַשֵּׁנִי וְאָמַר:
סִפּוּר הַסָּרִיס כָּאפוּר
“דְּעוּ, אַחַי, שֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁמוֹנֶה בְּרֵאשִׁית עַבְדוּתִי, וְאוּלָם הָיִיתִי מְשַׁקֵּר לְסוֹחֲרֵי הָעֲבָדִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְמוֹעֵד קָבוּעַ שֶׁקֶר אֶחָד, וְגָרַמְתִּי לְסִכְסוּכִים שֶׁנָּפְלוּ בֵינֵיהֶם, עַד שֶׁקָּצְרָה רוּחוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי וְהוֹרִידַנִי לַשּׁוּק אֶל הַכָּרוֹז וְצִוָּהוּ לְהַכְרִיז: “מִי קוֹנֶה עֶבֶד זֶה לַמְרוֹת מוּמוֹ?” אָמַר לוֹ הַכָּרוֹז: “וּמַה מוּמוֹ?” אָמַר: מְשַׁקֵּר הוּא מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְמוֹעֵד קָבוּעַ שֶׁקֶר אֶחָד”.
נִגַּשׁ אִישׁ סוֹחֵר אֶל הַכָּרוֹז וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא הַמְּחִיר שֶׁאָמְרוּ לָתֵת בְּעֶבֶד זֶה לַמְרוֹת מוּמוֹ?” אָמַר: “אָמְרוּ לָתֵת שֵׁשׁ מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹן”.
אָמַר לוֹ: “וּמִלְבַד זֶה הֲרֵי שְׂכָרְךָ עֶשְׂרִים”.
זִמֵּן הַכָּרוֹז אוֹתוֹ וְאֶת מוֹכֵר-הָעֲבָדִים יַחְדָּו, וְקִבֵּל מִמֶּנּוּ הָאֲדַרְכְּמוֹנִים.
וְהוֹבִיל אוֹתִי הַכָּרוֹז לְבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר וְנָטַל שְׂכַר סַרְסוּרְיָה שֶׁלּוֹ.
הִלְבִּישׁ אוֹתִי הַסּוֹחֵר לְפִי הַיָּאֶה לִי וְעָמַדְתִּי אֶצְלוֹ שְׁאֵרִית שְׁנָתִי עַד שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה לְטוֹבָה.
וְהָיְתָה שָׁנָה מְבֹרֶכֶת וּפוֹרִיָּה בִּתְנוּבָתָהּ.
הָיוּ הַסּוֹחֲרִים עוֹרְכִים מִשְׁתָּאוֹת בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי, וְעָרַךְ מִשְׁתֶּה בְגַן בְּתוֹךְ הָעִיר.
הָלַךְ הוּא וְהַסּוֹחֲרִים וְלָקְחוּ לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ מִמַּאֲכָל וְזוּלַת זֶה, וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עַד לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם.
נִזְקַק אֲדוֹנִי לְמַשֶּׁהוּ מִבֵּיתוֹ וְאָמַר לִי: “עֶבֶד, רְכַב עַל פִּרְדָּה זוֹ וְלֵךְ לְבֵיתִי וְטֹל מִגְּבִרְתְּךָ חֵפֶץ פְּלוֹנִי וַחֲזֹר בִּמְהֵרָה”.
מִלֵּאתִי פְקֻדָּתוֹ, וְהָלַכְתִּי לְבֵיתוֹ.
כְּשֶׁקָּרַבְתִּי לַבַּיִת נִזְעַקְתִּי וְהִזַּלְתִּי דְמָעוֹת.
נִקְהֲלוּ בְּנֵי-הָרֹבַע גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְשָׁמְעוּ אֶת קוֹלִי.
וּפָתְחוּ אֵשֶׁת אֲדוֹנִי וּבְנוֹתָיו אֶת הַדֶּלֶת וּשְׁאָלוּנִי לְסִבַּת-הַדָּבָר אָמַרְתִּי לָהֶם: “יוֹשֵׁב הָיָה אֲדוֹנִי אֲחוֹרֵי קִיר יָשָׁן מְאֹד, הוּא וַחֲבֵרָיו, וְנָפַל עֲלֵיהֶם.
וּכְשֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם רָכַבְתִּי עַל הַפִּרְדָּה וְאַצְתִּי לָבוֹא לְהַגִּיד לָכֶם”.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ יְלָדָיו וְאִשְׁתּוֹ דְבָרִים אֵלּוּ, זָעֲקוּ וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְטָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם, וְהַשְּׁכֵנִים מַקִּיפִים אוֹתָם.
הָפְכָה אֵשֶׁת אֲדוֹנִי אֶת כְּלֵי הַבַּיִת זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְחָלְצָה אֶת עֲצֵי רִקּוּעַ הַקִּירוֹת וְשָׁבְרָה אֶת הַתְּרִיסִים וְאֶת הַחַלּוֹנוֹת, וְזִהֲמָה אֶת הַקִּירוֹת בְּטִיט וּבִכְחוֹל, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “אוֹי לְךָ, כָּאפוּר, בֹּא וְסַיֵּעַ לִי וַהֲרֹס אֲרוֹנוֹת אֵלֶּה וְשַׁבֵּר כֵּלִים אֵלּוּ וְחַרְסִינָה זוֹ”.
נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהֶחֱרַבְתִּי אִתָּהּ יַחַד אֶת עֲצֵי רִקּוּעַ הַקִּירוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עֲלֵיהֶם וְאֶת הָאֲרוֹנוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם.
וְהָיִיתִי מִסְתּוֹבֵב עַל הַגגַּ וּבְכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת הַכֹּל כְּשֶׁאֲנִי מְזַעֵק: “אוֹי אָדוֹן”.
אַחַר-כָּךְ יָצְאָה גְבִרְתִּי וּפָנֶיהָ גְּלוּיוֹת, וְרַק מִטְפַּחַת לְרֹאשָׁהּ וְלֹא יוֹתֵר, יָצְאוּ עִמָּהּ הַבָּנוֹת וְהַיְּלָדִים, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: “כָּאפוּר, עֲבֹר לְפָנֵינוּ וְהַרְאֵנוּ אֶת מְקוֹם אֲדוֹנֶיךָ שֶׁמֵּת בּוֹ מִתַּחַת לַקִּיר, שֶׁנוֹצִיא אוֹתוֹ מִתַּחַת הַמַּפֹּלֶת, וְנָשִׂים אוֹתוֹ בָאָרוֹן וּנְבִיאוֹ הַבַּיְתָה שֶׁנַּעֲרֹךְ לוֹ לְוָיָה נָאָה”.
עָבַרְתִּי לִפְנֵיהֶם וַאֲנִי מְזַעֵק: " אוֹי אָדוֹן“, וְהֵן אַחֲרַי, גְּלוּיוֹת פָּנִים וָרֹאשׁ וְזוֹעֲקוֹת: “אוֹי לַצָּרָה, אוֹי לאָסָוןֹ”.
לֹא נִשְׁאַר אָדָם לֹא מִן הַגְּבָרִים וְלֹא מִן הַנָּשִׁים וְלֹא מִן הַיְּלָדִים וְלֹא תִּינֹקֶת וְלֹא זְקֵנָה שֶׁלֹּא יָצְאוּ אִתָּנוּ, וְהָיוּ כֻלָּם סוֹפְקִים עַל פְּנֵיהֶם וּבוֹכִים בְּכִי מָר.
הֶעֱבַרְתִּי אוֹתָם בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר.
הָיוּ בְנֵי אָדָם שׁוֹאֲלִים לַדָּבָר, וְהִגִּידוּ לָהֶם מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִפִּי.
אָמְרוּ בְנֵי-הָאָדָם: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, נֵלֵךְ לַמּוֹשֵׁל וְנוֹדִיעַ לוֹ”.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמּוֹשֵׁל הוֹדִיעוּ לוֹ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמּוֹשֵׁל וְסִפְּרוּ לוֹ, קָם הַמּוֹשֵׁל וְרָכַב וְלָקַח עִמּוֹ אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאֶת הַמַּעְדְּרִים וְאֶת הַקֻּפּוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרַי בְּעִקְבוֹתַי, וַהֲמוֹן בְּנֵי-אָדָם אִתָּם.
וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם בּוֹכֵה וּמְצַעֵק וְזוֹרֵק עָפָר עַל רֹאשִׁי וְסוֹפֵק עַל פָּנַי.
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַגַּן, רָאָה אוֹתִי אֲדוֹנִי כְּשֶׁאֲנִי סוֹפֵק עַל פָּנַי וְזוֹעֵק: “אוֹי גְּבִרְתִּי, אוֹי, אוֹי, אוֹי, מִי יְרַחֵם עָלַי אַחֲרֵי גְבִרְתִּי, וּלְוַאי וְהָיִיתִי כַפָּרָתָהּ”.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי אֲדוֹנִי נִבְעַת וְהִלְבִּינוּ פָּנָיו וְאָמַר: "מַה לְּךָ, כָּאפוּר? מַה הַמַּצָּב הַזֶּה? וּמַה הָעִנְיָן? אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּשֶׁשָּׁלַחְתָּ אוֹתִי אֶל הַבַּיִת לְהָבִיא לְךָ מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ, הָלַכְתִּי הַבַּיְתָה וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ, וּמָצָאתִי שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁבָּאוּלָם נָפַל וְנֶהֱרַס, וְנָפַל הָאוּלָם כֻּלּוֹ עַל גְּבִרְתִּי וְעַל יְלָדֶיהָ”.
אָמַר לִי: “וְלֹא יָצְאָה גְבִרְתְּךָ בְשָׁלוֹם?” אָמַרְתִּי: “לֹא, לֹא יָצָא אָדָם מֵהֶם בְּשָׁלוֹם.
וְהָרִאשׁוֹנָה בָהֶם מֵתָה גְבִרְתִּי בִּתְּךָ הַגְּדוֹלָה”.
אָמַר לִי: “וּמַה מַצַּב הַפִּרְדָּה שֶׁאֲנִי רוֹכֵב עָלֶיהָ? שְׁלֵמָה הִיא?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא, אֲדוֹנִי, שֶׁכֵּן הָיוּ לְמַשּׂוּאוֹת כָּתְלֵי הַבַּיִת וְכָתְלֵי הָאֻרְוָה עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָם מִן הָאָדָם וּמִן הַצֹּאן וּמִן הָאַוָּזִים וְהַתַּרְנְגוֹלִים, וְנַעֲשׂוּ כֻלָּם עֲרֵמָה שֶׁל בָּשָׂר מִתַּחַת לַמַּפֹּלֶת וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֶחָד”.
אָמַר לִי: “וְלֹא אֲדוֹנְךָ בְּנִי הַגָּדוֹל?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא, לֹא יָצָא בְשָׁלוֹם אִישׁ מֵהֶם, וַהֲרֵי מֵעַתָּה לֹא נִשְׁאֲרוּ לֹא חָצֵר וְלֹא יוֹשֵׁב בָּהּ, לֹא נִשְׁאַר זֵכֶר לְכָל זֶה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַצֹּאן וְלָאַוָּזִים וְלַתַּרְנְגוֹלוֹת, הֲרֵי הָיוּ כֻלָּם מַאֲכָל לַחֲתוּלִים וְלַכְּלָבִים”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אֲדוֹנִי אֶת דְּבָרַי, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ, וְלֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ וּבְדַעְתּוֹ, וְלֹא עָצַר כֹּחַ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, שֶׁכֵּן נִשְׁתַּתְּקוּ אֲבָרָיו וְנִשְׁבַּר גַּבּוֹ.
קָרַע אֶת בְּגָדָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו, וְהִשְׁלִיךְ מִצְנַפְתּוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא פָסַק מִלִּסְפֹּק עַל פָּנָיו עַד שֶׁשָּׁתְתוּ דָּם, וְהָיָה צוֹרֵחַ: “אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי אִשָּׁה, אוֹי יְלָדִים, אוֹי וַאֲבוֹי לַצָּרָה.
מִי הוּא שֶׁאֵרַע לוֹ כְמוֹ שֶׁאֵרַע לִי”.
נִזְעֲקוּ הַסּוֹחֲרִים בְּנֵי-חֲבוּרָתוֹ לְצַעֲקָתוֹ וּבָכוּ עִמּוֹ וְקוֹנְנוּ עַל מַצָּבוֹ וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם.
יָצָא אֲדוֹנִי מֵאוֹתוֹ הַגַּן כְּשֶׁהוּא מַכֶּה עַל פָּנָיו מִפְּאַת הַצָּרָה שֶׁאֵרְעָה לוֹ, וְהִרְבָּה לְהַכּוֹת עַל פָּנָיו, וְנַעֲשָׂה כְאִלּוּ הָיָה שִׁכּוֹר.
אַךְ בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַחֲבוּרָה יָצְאָה מִשַּׁעַר הַגַּן, וְהִנֵּה אָבָק רַב עוֹלֶה וְזַעֲקוֹת קוֹלוֹת מַחֲרִידִים.
הִתְבּוֹנְנוּ וְרָאוּ אֶת הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב, הַיְנוּ אֶת הַמּוֹשֵׁל וּבְנֵי-לִוְיָתוֹ וְכָל הָאֲנָשִׁים וְהַבְּרִיּוֹת הָרוֹאִים בַּמַּחֲזֶה וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר אַחֲרֵיהֶם, הַזּוֹעֲקִים וּמְיַלְּלִים מִתּוֹךְ בְּכִיָּה רַבָּה וְאֵבֶל כָּבֵד, וְהָרִאשׁוֹנִים שֶׁפָּגַשׁ בָּהֶם אֲדוֹנִי, הָיוּ אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו.
כְּשֶׁרָאָם נִדְהַם וְצָחַק וְאָמַר לָהֶם: “מַה מַצַּבְכֶם אַתֶּם, וּמַה הִגִּיעַ אֲלֵיכֶם בֶחָצֵר וּמַה קָּרָה אֶתְכֶם?” וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אָמְרוּ: “הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׁלוֹם לְךָ אַתָּה”.
וְהִפִּילוּ עַצְמָם עָלָיו, וְנִתְלוּ יְלָדָיו בּוֹ, כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים: “הוֹי אָבִינוּ, הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשָּׁלוֹם לְךָ אָבִינוּ”.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁהֶרְאָנוּ אֶת פָּנֶיךָ בְשָׁלוֹם”.
וּכְבָר נִדְהֲמָה וְכִמְעַט יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד יָצָאתָ בְשָׁלוֹם אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ?” אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד הָיָה מַצַּבְכֶם בֶּחָצֵר?” אָמְרָה לוֹ: "שָׁלוֹם לָנוּ וְטוֹבִים וּבְרִיאִים אָנוּ, וְלֹא פָגְעָה בַחֲצֵרֵנוּ כָל רָעָה, מִלְּבַד מַה שֶׁעַבְדְּךָ כָּאפוּר בָּא אֵלֵינוּ גְלוּי רֹאשׁ וּקְרוּעַ בְּגָדִים וְהוּא מְצַעֵק: “אוֹי אָדוֹן, אוֹי אָדוֹן”.
אָמַרְנוּ לוֹ: “מָה הָעִנְיָן, כָּאפוּר?” אָמַר: “אֲדוֹנִי יָשַׁב מֵאֲחוֹרֵי קִיר בַּגַּן לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ וְנָפַל עָלָיו הַקִּיר וּמֵת”.
אָמַר לָהֶם אֲדוֹנִי: "חַי אֱלֹהִים שֶׁבָּא אֵלַי זֶה עַתָּה וְהוּא מְצַעֵק: “אוֹי גְּבֶרֶת, אוֹי יַלְדֵי הַגְּבֶרֶת”.
וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי וְהַיְּלָדִים מֵתוּ כֻלָּם”.
הִבִּיט לְעֶבְרִי וְרָאֲנִי מֵצְנַפְתִּי שְׁמוּטָה עַל רֹאשִׁי.
וַאֲנִי מְצָעֵק וּבוֹכֶה מָרָה וְזוֹרֵק עָפָר עַל רֹאשִׁי.
קָרָא לִי וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו: אָמַר לִי: “אוֹי לְךָ עֶבֶד מְנֻוָּל, בֶּן הַזּוֹנָה וְזֶרַע מְרֵעִים, מַה הֵם הָאֲסוֹנוֹת שֶׁהֵמַטְתָּ? אָמְנָם,חַי אֱלֹהִים, אֶת עוֹרְךָ אֲנִי פוֹשֵׁט מֵעַל בְּשָׂרְךָ וְגוֹרֵר אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעַל עַצְמוֹתֶיךָ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אִי אַתָּה רַשַׁאי לַעֲשׂוֹת לִי כְּלוּם שֶׁהֲרֵי קָנִיתָ אוֹתִי עַל מוּם שֶׁבִּי, בִּתְנַאי זֶה, וְעֵדִים הֵעִידוּ בְּךָ בְּשָׁעָה שֶׁקְּנִיתַנִי עַל מוּמִי כְּשֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי מְשַׁקֵּר אַחַת לְשָׁנָה שֶׁקֶר אֶחָד, וְזֶה אֵינוֹ אֶלָּא חֲצִי הַשֶּׁקֶר, וּכְשֶׁתִּגָּמֵר הַשָּׁנָה הֲרֵינִיַ לְשַׁקֵּר אֶת חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי, וְהָיָה הַשֶּׁקֶר שָׁלֵם”.
נָזַף בִּי: “הוֹי אָרוּר שֶׁבָּעֲבָדִים.
וְכִי כָל זֶה רַק חֲצִי שֶׁקֶר הוּא? אָכֵן פּוּרְעָנוּת גְּדוֹלָה הִיא זוֹ.
לֵךְ מֵעָלַי, שֶׁבֶּן-חוֹרִין אַתָּה”.
אָמַרְתִּי: “חַי אֱלֹהִים אַף-עַל-פִּי שֶׁאַתָּה מְשַׁחְרֵר אוֹתִי, הֲרֵי אֲנִי אֵינִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ עַד שֶׁתִּכְלֶה הַשָּׁנָה וַאֲשַׁקֵּר אֶת חֲצִי הַשֶּׁקֶר הַנּוֹתָר, וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מַשְׁלִים אוֹתוֹ, אַתָּה מוֹרִידֵנִי לַשּׁוּק וּמוֹכֵר אוֹתִי כְּשֵׁם שֶׁקָּנִיתָ אוֹתִי.
וְאַל תְּשַׁחְרְרֵנִי, שֶׁאֵין בְּיָדִי אוּמָנוּת לְהִתְפַּרְנֵס בָּהּ.
וּדְרִישָׁה זוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְךָ, עַל-פִּי הַדִּין הִיא.
הֱבִיאוּהָ חַכְמֵי-הַמִּשְׁפָּט בְּשַׁעַר דִּינֵי שִׁחְרוּר עֲבָדִים”.
וּבְעוֹד אָנוּ מְדַבְּרִים בָּאוּ הֲמוֹן הָאָדָם וּבְנֵי הָרֹבַע נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, שֶׁבָּאוּ לְנַחֵם אֲבֵלִים, וּבָאוּ הַמּוֹשֵׁל וּבְנֵי לִוְיָתוֹ.
נִגְּשׁוּ אֲדוֹנִי וְהַסּוֹחֲרִים הוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הָעִנְיָן, וְשֶׁזֶּהוּ רַק חֲצִי הַשֶּׁקֶר.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנִּמְצָאִים כָּךְ מִפִּיו, מָצְאוּ אֶת הַשֶּׁקֶר מֻפְלָג וְהִתְפַּלְּאוּ תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְקִלְּלוּנִי וְחֵרְפוּנִי, וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַחֵק וְאוֹמֵר: “כֵּיצַד זֶה יַהַרְגֵנִי אֲדוֹנִי אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה אוֹתִי עַל מוּמִי זֶה?” כְּשֶׁחָזַר אֲדוֹנִי לְבֵיתוֹ, מְצָאוֹ חָרֵב, וְשֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת רֻבּוֹ וְשִׁבַּרְתִּי בּוֹ מַה שֶׁשָּׁוֶה סְכוּם עָצוּם שֶׁל מָמוֹן.
וְאָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “כָּאפוּר הוּא זֶה שֶׁשָּׁבַר אֶת הַכֵּלִים וְאֶת הַחַרְסִינָה”.
נִתּוֹסֵף כַּעֲסוֹ וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, בְּכָל יְמֵי חַיַּי לֹא רָאִיתִי בֶן-זוֹנָה כְּכוּשִׁי זֶה, וַעֲדַיִן הוּא אוֹמֵר שֶׁזֶּהוּ חֲצִי-הַשֶּׁקֶר.
וְכֵיצַד הוּא אִלּוּ הָיָה הַשֶּׁקֶר שָׁלֵם, שֶׁאָז הֲרֵי הָיָה מַחֲרִיב מְדִינָה אוֹ שְׁתַּיִם”.
הָלַךְ מֵרֹב זַעֲמוֹ אֶל הַמּוֹשֵׁל, וְהִלְקַנִי זֶה מַלְקוֹת קָשׁוֹת עַד שֶׁנִּסְתְּרָה בִינָתִי וְהִתְעַלַּפְתִּי.
הֵבִיאוּ אֵלַי אֶת הַגַּלָּב כְּשֶׁאֲנִי בְּהִתְעַלְּפוּתִי, וְסֵרְסַנִי וְעָשָׂה בִי מִכְוָה.
כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי עַצְמִי מְסֹרָס, וְאָמַר לִי אֲדוֹנִי: “כְּשֵׁם שֶׁשָּׂרַפְתָּ אֶת לִבִּי בִּדְבַר הָעִנְיָנִים הַיְּקָרִים לִי מִכֹּל, כָּךְ שָׂרַפְתִּי אֶת לִבְּךָ בָּאֵבֶר הַיָּקָר לְךָ מִכֹּל, אַחַר-כָּךְ נְטָלַנִי וּמְכָרַנִי בִּמְחִיר יָקָר, בִּהְיוֹת שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי סָרִיס.
וְלֹא חָדַלְתִּי מִלְּהָבִיא פֻּרְעָנֻיּוֹת בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיִיתִי נִמְכָּר לָהֶם, וְעוֹבֵר מִיַּד נָסִיךְ לְיַד נָסִיךְ וּמִיַּד שַׂר לְיַד שַׂר בְּדֶרֶךְ מְכִירָה, עַד שֶׁהוּבֵאתִי לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אַחֲרֵי שֶׁנַּפְשִׁי נִשְׁבְּרָה וְכָלָה כֹחִי וְאָפְסוּ אֲשָׁכָי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שְׁנֵי הַכּוּשִׁים דְּבָרָיו, צָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “אָכֵן מְתֹעָב בֶּן-מְתֹעָב אַתָּה.
כְּבָר שִׁקַּרְתָּ שֶׁקֶר מְשֻׁקָּץ”.
אַחַר כָּךְ אָמְרוּ לַכּוּשִׁי הַשְּׁלִישִׁי: “סַפֵּר לָנוּ אַתָּה סִפּוּרְךָ”.
אָמַר לָהֶם:
סִפּוּר הַכּוּשִׁי הַשְּׁלִישִׁי
“בְּנֵי-דוֹדַי, כָּל מַה שֶּסִּפֵּר זֶה הֶבֶל הוּא.
הֲרֵי אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם סִבַּת כְּרִיתַת אֲבָרִי, וְרָאוּי הָיִיתִי לְיוֹתֵר מִכֵּן, מִשּׁוּם תּוֹעֵבָה שֶׁעָשִׂיתִי עִם גְּבִרְתִּי וְעִם בֶּן-גְּבִרְתִּי.
וְהַסִּפּוּר שֶׁעִמִּי אָרֹךְ הוּא וְאֵין זֶה הַזְּמַן לְסַפְּרוֹ עַכְשָׁו.
הַבֹּקֶר, בְּנֵי דוֹדַי, קָרוֹב הוּא, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיַּעֲלֶה עָלֵינוּ הַשַּׁחַר וְעִמָּנוּ תֵבָה זוֹ, וְנִפָּרַע לְשִׁמְצָה בִּבְנֵי-אָדָם וְנִתְחַיֵּב בְּנַפְשֵׁנוּ.
עֲלֵיכֶם לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, וּכְשֶׁנִּפְתַּח אוֹתָהּ וְנִכָּנֵס לְאַרְמוֹנֵנוּ, אֲנִי מַגִּיד לָכֶם סִבַּת כְּרִיתַת אֲשָׁכָי”.
טִפֵּס וְעָלָה עַל הַקִּיר וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְנִכְנְסוּ וְשָׂמוּ אֶת הַפַּנָּס וְחָפְרוּ חֲפִירָה בְּגֹדֶל עֵרֶךְ הַתֵּבָה בֵּין אַרְבָּעָה קְבָרִים.
וְהָיָה כָּאפוּר חוֹפֵר וְצַוָּאבּ מַסִּיעַ אֶת הֶעָפָר בַּקֻּפָּה עַד שֶׁחָפְרוּ כַּחֲצִי קוֹמַת-אָדָם.
שָׂמוּ אֶת הַתֵּבָה בַּחֲפִירָה וְהֶחֱזִירוּ עָלֶיהָ אֶת הֶעָפָר וְיָצְאוּ מִבֵּית-הַקְּבָרוֹת וְהֶחֱזִירוּ אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינָיו שֶׁל גָאנִם בֶּן אַיוּבּ.
כְּשֶׁעָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם לְגָאנִם וְיָדַע שֶׁהוּא יְחִידִי, נִתְעַסְּקָה מַחְשַׁבְתּוֹ לָדַעַת מַה הוּא הַטָּמוּן בַּתֵּבָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא הַטָּמוּן בַּתֵּבָה”.
הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהִבְהִיר וְנִגְלָה אוֹרוֹ.
יָרַד מֵעַל הַתָּמָר וְהֵסִיר אֶת הֶעָפָר בְּיָדוֹ עַד שֶׁחָשַׂף אֶת הַתֵּבָה, וְחִלֵּץ אוֹתָהּ.
נָטַל אֶבֶן וְהִכָּה בָּהּ אֶת הַמַּנְעוּל וְשִׁבֵּר אוֹתוֹ.
הֵסִיר אֶת כְּסוּיָהּ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וּמָצָא נַעֲרָה יְשֵׁנָה, שֶׁהִפִּילוּ עָלֶיהָ תַרְדֵּמָה עָל-יְדֵי סַם הַבַּנְג, וּנְשִׁימָתָהּ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְהִיא בַּעֲלַת חֵן וַיֹפִי, וְתַכְשִׁיטִים עָלֶיהָ וְשֵׁרוֹת זָהָב וַעֲנָקִים שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת הַשֹּׁווֹת מַלְכוּת הַשֻּׂלְטָאן, וְלֹא תְסֻלֶּאנָה בְהוֹן.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ גָאנִם הֵבִין שֶׁהִתְנַכְּלוּ לָהּ וְהִרְדִּימוּ אוֹתָהּ.
וּכְשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ הַדָּבָר, טִפֵּל בָּהּ עַד שֶׁהוֹצִיאָה מִן הַתֵּבָה, וְהִנִּיחָה עַל גַּבָּה.
וּכְשֶׁנָּשְׁמָה אֶת הָרוּחַ וְנִכְנַס הָאֲוִיר בִּנְחִירֶיהָ וּבִכְלֵי-נְשִׁימָתָהּ, הִתְעַטְּשָׁה וְכִעְכְּעָה וְהִשְׁתָּעֲלָה וְנָפְלָה מִתּוֹךְ לוֹעָהּ קוּרְצַת בַּנְג, שֶׁאִלּוּ נָשַׁם אוֹתוֹ הַפִּיל הָיָה יָשֵׁן מִלַּיְלָה עַד לָיְלָה.
פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה אֶת מַבָּטָהּ בִּדְבָרִים נִמְלָצִים: “אוֹי לְךָ, הָרוּחַ, אֵין בְּךָ לֹא לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפַשׁ הַצְּמֵאָה, וְלֹא אֶת הָרָוֶה לְשַׁעֲשֵׁעַ, הֵיכָן זַהְר אַלְבֻּסְתָּאן?” לֹא עָנָה אוֹתָהּ אָדָם.
פָּנְתָה כֹּה וָכֹה וְאָמְרָה: “הוֹי צַבִּיחָה, שַׁגַ’רַתְּ אַלדַּרר, נוּר-אִלְהֻדָה, נַגַ’ם אַלצֻּבְּח.
הָעֵרוֹת אַתֶּן? נֻזְהָה, חֻלְוָה, טַ’רִיפָה, דַּבֵּרְנָה!” לֹא עָנָה אוֹתָהּ אָדָם.שׁוֹטְטָה בְּמַבָּטָהּ סְבִיבָהּ וְאָמְרָה: “הוֹי לִי כִּי הוֹרִידוּנִי לִקְבָרוֹת.
הוֹי אַתָּה הַיּוֹדֵעַ אֲשֶׁר בַּלְּבָבוֹת, וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְעֵת תְּחִיַּת-הַמֵּתִים, מִי הוּא זֶה שֶׁנְּטָלַנִי מִבֵּין הַוִּילָאוֹת וְחַדְרֵי-חֲדָרִים, וְהִנִּיחַנִי בֵּין אַרְבָּעָה קְבָרִים?” וְהָיָה כָל זֶה, כְּשֶׁגָּאנִם עוֹמֵד עַל רַגְלָיו לְפָנֶיהָ.
אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תִּתְּנִי דַעְתֵּךְ לֹא לְחַדְרֵי-חֲדָרִים וְלֹא לְאַרְמוֹנוֹת וְלֹא לִקְבָרִים.
אֵין כָּאן אֶלָּא גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ עַבְדֵּךְ הַלּוֹהֵט מֵאַהֲבָתֵךְ.
נָחָהוּ יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת לְהַצִּילֵךְ מִן הַצָּרוֹת, וּלְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּךְ”, וְשָׁתָק.
כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהּ הָעִנְיָן אָמְרָה: “מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ זוּלָתִי אַללָּהּ, וּמְעִידָה אֲנִי שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ”.
וּפָנְתָה אֶל גָאנִם אַחֲרֵי שֶׁהִנִּיחָה שְׁתֵּי יָדֶיהָ עַל חָזֵהוּ, וְאָמְרָה לוֹ בִּדְבָרִים מְתוּקִים: “הוֹי עֶלֶם מְבֹרָךְ, מִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה? הֲרֵי כְבָר הִתְעוֹרַרְתִּי”.
אָמַר לָהּ: “שְׁלשָׁה סָרִיסִים כּוּשִׁים בָּאוּ, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים תֵּבָה זוֹ”.
סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע, וְכֵיצַד הֶעֱרִיב עָלָיו הַיּוֹם, עַד שֶׁהָיָה סִבָּה לְהוֹצִיאָהּ בְּשָׁלוֹם, שֶׁאִלּוּלֵא כֵן הָיְתָה מֵתָה בַחֲנִיקָה.
אַחַר-כָּךְ שָׁאַל אוֹתָהּ לְעִנְיָנָהּ וְסִפּוּרָהּ, אָמְרָה לוֹ: “עֶלֶם, הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁהֱטִילַנִי אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ, מֵעַתָּה קוּם וְהַנִּיחֵנִי בַתֵּבָה, וּכְשֶׁתִּמְצָא גַמָּל אוֹ פָרָד, שָׂכְרֶנּוּ שֶׁיִּשָּׂא תֵבָה זוֹ וְיוֹבִילֵנִי לְבֵיתְךָ, וּכְשֶׁאֶהְיֶה שָׁם יִהְיֶה לִי כָל טוֹב, וַאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי וְאַגִּיד לְךָ כָּל מַה שֶׁמָּצָא אוֹתִי, וְתָבוֹא עָלֶיךָ טוֹבָה עַל-יָדִי”.
שָׂמַח וְיָצָא מִבֵּית-הַקְּבָרוֹת.
וּכְבָר עָלָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהֵאִיר וְהָיָה הַיּוֹם מַזְהִיר.
וְהָיוּ עוֹבְרֵי-דְרָכִים מְצוּיִים.
שָׂכַר אָדָם שֶׁפִּרְדָּתוֹ עִמּוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת.
טָעַן אֶת הַתֵּבָה עַל הַפִּרְדָּה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִנִּיחַ אֶת הַנַּעֲרָה בְתוֹכָהּ וְנָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְהָלַךְ עִמּוֹ כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ, שֶׁכֵּן הָיְתָה זוֹ נַעֲרָה הַשָּׁוָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר זָהָב, וְעָלֶיהָ תַּכְשִׁיטִים וּלְבוּשִׁים הַשָּׁוִים הוֹן יָקָר.
וְאַךְ הִגִּיעַ בֶּטַח לַחֲצֵרוֹ, פָּרַק אֶת הַתֵּבָה וּפְתָחָהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁגָאנִם בֶּן אַיוּבּ הִגִּיעַ לַחֲצֵרוֹ עִם הַתֵּבָה וּפְתָחָהּ וְהוֹצִיא אֶת הַנַּעֲרָה מִתּוֹכָהּ הִסְתַּכְּלָה וּמָצְאָה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנָּאֶה הוּא מֻצָּע שְׁטִיחִים מְגֻוָּנִים, וְהַגְּוָנִים מַרְחִיבִים אֶת הַדַּעַת, וְזוּלַת זֶה.
וְרָאֲתָה אֲרִיגִים אֲרוּזִים וַחֲבִילוֹת וְזוּלַת זֶה, וְיָדְעָה שֶׁהוּא סוֹחֵר גָּדוֹל בַּעַל הוֹן רָב.
גִּלְּתָה אֶת פָּנֶיהָ וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ, וּמָצְאָה שֶׁהוּא עֶלֶם נָאֶה, וּכְשֶׁרָאַתְהוּ אָהֲבָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “תֵּן לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל”.
אָמַר לָהּ גָאנִם: “עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעָיִן”.
יָרַד לַשּׁוּק וְקָנָה גְדִי מְקֻלָּס וְצַלַּחַת מְתִיקוֹת וּמִינֵי מִגְדָּנוֹת וְנֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, וְלָקַח עִמּוֹ יַיִן וְכָל הַצָּרִיךְ לוֹ מִן הַבְּשָׂמִים וּבָא הַבַּיְתָה וְהִכְנִיס כָּל זֶה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה צָחֲקָה וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְלִטְּפָה.
נִתּוֹסְפָה עוֹד הָאַהֲבָה, וּכְבָר אָהַב אוֹתָהּ וְאָהֲבָה אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן הָיוּ בְגִיל אֶחָד וּבְיֹפִי אֶחָד וְתָפְסָה אֶת כָּל לִבּוֹ.
אַחַר-כָּךְ אָכְלוּ יַחְדָּו וְשָׁתוּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה קָם אֲסִיר הָאַהֲבָה הֶעָשׁוּק גָאנִם בֶּן אַיוּבּ וְהִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהָיָה הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ שְׁטוּף-אוֹר.
הֵבִיא אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה וְעָרַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הֶהָדוּר, וְיָשְׁבוּ הוּא וָהִיא.
הָיָה מְמַלֵּא כוֹס וּמַשְׁקָהּ וְהִיא מְמַלְּאָה וּמַשְׁקָתוֹ, כְּשֶׁהֵם מִשְׁתַּעְשְׁעִים וּמְשַׂחֲקִים וְנוֹשְׂאִים קוֹלָם בְּשִׁיר, וְרָבְתָה בְלִבָּם הַשִּׂמְחָה וְדָבַק לִבָּם לְאַהֲבָה זֶה אֶת זוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
יִשְׁתַּבַּח הַמְּקַשֵּׁר אֶת הַלְּבָבוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד קָרוֹב לַבֹּקֶר.
תָּקְפָה אוֹתָם שֵׁנָה וְשָׁכְבוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם בִּמְקוֹמוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם.
קָם גָאנִם בֶּן אַיוּבּ וְיָצָא לַשּׁוּק וְקָנָה כָּל מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ מִן הַיְּרָקוֹת וְהַבָּשָׂר וְהַיָּיִן וְזוּלַת זֶה, וְהֵבִיא הַבַּיְתָה וְיָשְׁבוּ הוּא וְהִיא לֶאֱכֹל וְאָכְלוּ דַיָּם.
אַחַר-כָּךְ הֵבִיא אֶת הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתוּ וְשִׂחֲקוּ זֶה עִם זוֹ עַד שֶׁהֶאְדִּימוּ לְחָיֵיהֶם וְהִשְׁחִירוּ עֵינֵיהֶם, וְנִכְסְפָה נֶפֶשׁ גָאנִם לְנַשֵּׁק אֶת הַנַּעֲרָה וְלִהְיוֹת עִמָּהּ.
אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, תְּנִי לִי רְשׁוּת לְנַשֵּׁק אֶת פִּיךְ אוּלַי תִּתְקָרֵר אֵשׁ לְבָבִי”.
אָמְרָה לוֹ: “גָאנִם, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁאֶשְׁתַּכֵּר וְלֹא אֵדַע עוֹד נַפְשִׁי, וְאַרְשֶׁה לְךָ בְּסוֹד בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא אַרְגִּישׁ שֶׁנְּשַׁקְתָּנִי”.
אַחַר-כָּךְ קָמָה וּפָשְׁטָה מִקְצָת מִשִּׂמְלוֹתֶיהָ וְיָשְׁבָה בִכְתֹנֶת דַּקָּה וּלְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְלַקְּחָה הַתְּשׁוּקָה בְּלֵב גָאנִם וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם לֹא תִּתְּנִי לִי רְשׁוּת לְמַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִתָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, לֹא יָאֶה לְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁעַל פְּתִיל מִכְנָסַי כָּתוּב דָּבָר קָשֶׁה”.
נִשְׁבַּר לֵב גָאנִם בְּקִרְבּוֹ וְנוֹסְפוּ כִּסּוּפָיו, בִּגְלַל זֶה שֶׁהוּשְׁבָה בַקָּשָׁתוֹ רֵיקָם, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
בִּקַּשְׁתִּי מֵאֵת אֲשֶׁר הֶחְלַתְנִי בִּשְׁאֵלָתִי,
נְשִׁיקָה תְּרַפְּאֵנִי מִכֹּבֶד מַחֲלָתִי.
וַתֹּאמֶר: “לֹא, לֹא, לְעוֹלָם לֹא יִתָּכֵן”
וָאֹמַר: “הֵן, הֵן, אָמְנָם כֵּן”.
וַתֹּאמַר: "קָחֶנָּה בִּשְׁעַת רָצוֹן
בִּרְשׁוּת, וְתַשִּׂיג שָׂשׂוֹן".
אָמַרְתִּי: “בְּעַל-כָּרְחֵךְ”.
וַתַּעַן:
“לֹא, רַק בְּעֵת רְשׁוּת תֻּתָּן”,
אַךְ אַל תִּשְׁאַל אֶת אֲשֶׁר קָרָה,
מֵאלֹהִים אֶשְׁאַל לַעֲוֹנִי כַפָּרָה
חֲשֹׁב עָלַי כְּכָל אֲשֶׁר תִּתְאַו
הֵן חֲשָׁד רַק יַמְתִּיק אַהַב,
וְלֹא אָשִׁית אֶת לִבִּי עוֹד,
אִם יְגַלֶּה פַעַם אוֹ יִשְׁמֹר סוֹד.
גָּדְלָה אַהֲבָתוֹ וְנִצְּתָה הָאֵשׁ בְּקִרְבּוֹ.
כָּךְ הָיָה, וְהִיא חוֹשֶׂכֶת עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ וְאוֹמֶרֶת: " חָלִילָה לְךָ מִגֶּשֶׁת אֵלָי".
לֹא פָסְקוּ מֵחִשְׁקָם וּמִשְׁתָּם, וְגָאנִם בֶּן אַיוּבּ טוֹבֵעַ בְּיָם אֵשׁ-הַחֵשֶׁק.
וְאוּלָם הִיא הִמְשִׁיכָה לְהַקְשׁוֹת אֶת לִבָּהּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה בַּחֲשֵׁכָתוֹ וְשִׁלְשֵׁל עֲלֵיהֶם שׁוּלֵי-הַשֵּׁנָה.
קָם גָאנִם וְהִדְלִיק הַמְּנוֹרוֹת וְהִצִּיב הַנֵּרוֹת, וְהוֹסִיף הַמָּקוֹם יִפְעָה עַל יִפְעָתוֹ.
תָּפַס בִּשְׁתֵּי רַגְלֶיהָ וּנְשָׁקָן וּמְצָאָן כַּחֶמְאָה הַטְּרִיָּה.
חִכֵּךְ פָנָיו בָּהֶן וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, רַחֲמִי אֶת אֲסִיר-אַהֲבָתֵךְ וְאֶת זֶה אֲשֶׁר הֵמִיתוּ עֵינַיִךְ.
הָיִיתִי שָׁלֵם-הַלֵּב אִלּוּלֵא אָתְּ”.
בָּכָה קְצָת.
אָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, אֲדוֹנִי וְאוֹר-עֵינַי, חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וּבוֹטַחַת בְּךָ.
וְאוּלָם יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁלֹּא תִּקְרַב אֵלַי לְעוֹלָם”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא הַמּוֹנֵעַ?” אָמְרָה לוֹ: “הַלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי מְסַפֶּרֶת לְךָ סִפּוּרִי, כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתִי”.
נָפְלָה עָלָיו וְחִבְּקָה אֶת צַוָּארוֹ בְּיָדֶיהָ, וְהָיְתָה מְנַשַׁקְתּוֹ וּמְלַטַּפְתּוֹ וּמַבְטִיחָה לוֹ לִדְבֹּק בּוֹ.
לֹא פָסְקוּ מִלְּהִשְׁתַּעְשֵׁעַ וּלְשַׂחֵק עַד שֶׁחָדְרָה אַהֲבַת כָּל אֶחָד מֵהֶם לְלֵב רְעוּתוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים לַיְלָה לַיְלָה עַל מַצָּע אֶחָד.
וְאוּלָם בְּכָל פַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה לִדְבֹּק בּוֹ, הָיְתָה חוֹשֶׂכֶת עָצְמָהּ מִמֶּנּוּ בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ אֶחָד תָּמִים.
נִכְנְסָה אַהֲבַת כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּלִבּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, וְלֹא נוֹתַר לָהֶם עוֹד אֹרֶךְ-רוּחַ לִמְנֹעַ עַצְמָם זוֹ מִזֶּה עַד שֶׁבְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת, כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן עִמָּהּ וּשְׁנֵיהֶם שִׁכּוֹרִים, שָׁלַח יָדוֹ אֶל גּוּפָהּ וְהֶחֱלִיק אוֹתָהּ עָלָיו.
הֶעֱבִיר אֶת יָדוֹ עַל בִּטְנָהּ וְהוֹרִידָה עַד לְטַבּוּרָהּ.
נִתְעוֹרְרָה וְיָשְׁבָה הָכֵן וּבָדְקָה אֶת מִכְנָסֶיהָ וּמָצְאָה אוֹתָן קְשׁוּרוֹת, וְחָזְרָה וְנִרְדְּמָה.
הֶחֱלִיק עָלֶיהָ בְיָדוֹ, וְהוֹרִידָה, וְיָרְדָה עַד לִמְשִׁיחַת-מִכְנָסֶיהָ וּמָשַׁךְ בַּמְּשִׁיחָה.
חָזְרָה וְנֵעוֹרָה וְיָשְׁבָה וְיָשַׁב גָאנִם לְצִדָּהּ.
אָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִהְיוֹת עִמָּךְ, הָבִי נִשָּׁפְטָה נָא יַחְדָּו אֲנִי וָאָתְּ”.
אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵינִי מְבָרֶרֶת לְךָ עַכְשָׁו עִנְיָנִי, לְמַעַן תֵּדַע אֶת כְּבוֹדִי, וְיִתְגַלֶּה לְךָ סוֹדִי, וְתִתְקַבֵּל עַל דַּעְתְּךָ הִצְטַדְּקוּתִי”.
אָמַר: “מוּטָב”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִימָה כֻּתָּנְתָּהּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ אֶל הַמְּשִׁיחָה שֶׁבְּמִכְנָסֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, קְרָא נָא אֶת הַכָּתוּב עַל שְׂפַת הַמְּשִׁיחָה”.
נָטַל אֶת קְצֵה הַמְּשִׁיחָה וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמָצָא רָקוּם עָלָיו בְּזָהָב: “אֲנִי לְךָ וְאַתָּה לִי, בֶּן-דּוֹדוֹ שֶׁל הַנָּבִיא”.
וּכְשֶׁקָּרָא כֵּן הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ אֵלָיו וְאָמַר לָהּ: “גַּלִּי לִי אֶת עִנְיָנֵךְ”.
אָמְרָה לוֹ:
"כֵּן, דַּע שֶׁחֲשׁוּקַת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אֲנִי, וְקוּת אַלְקֻלוּבּ שְׁמִי, וּנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְּאַרְמוֹנוֹ גִּדְּלַנִי, וּכְשֶׁגָּדָלְתִּי וְרָאָה אֶת מַעֲלוֹתַי וְהִתְבּוֹנֵן, וְלַאֲשֶׁר חָנַנִי אֱלֹהִים מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן, רָבְתָה עוֹד אַהֲבָתוֹ וּנְטָלַנִי, וּבְחֶדֶר לְעַצְמִי הִשְׁכִּינַנִי, וְצִוָּה לָתֵת לִי עֶשֶׂר נְעָרוֹת לְשָׁרְתֵנִי וְלַעֲמֹד לְפָנַי, וְגַם נָתַן לִי תַּכְשִׁיטִים אֵלֶּה שֶׁאַתָּה רוֹאָם עָלַי, וּבְאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁנָּסַע הַכַלִיף לְאַחַת הָאֲרָצוֹת, בָּאָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֶל אַחַת הַנְּעָרוֹת שֶׁעָמְדוּ בְּשֵׁרוּתִי וְאָמְרָה: “כְּשֶׁתֵּרָדֵם גְּבִרְתֵּךְ קוּת אַלְקֻלוּבּ, שִׂימִי קוּרְצָה זוֹ שֶׁל בַּנְג זֶה בְּאַפָּה אוֹ הָטֵל אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַמַּשְׁקֶה שֶׁלָּהּ, וְלָךְ עָלַי מִן הַמָּמוֹן כְּכָל אֲשֶׁר תְּבַקְּשִׁי”.
אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת קוּרְצַת הַבַּנְג מִיָּדָהּ, שְׂמֵחָה עַל הַמָּמוֹן, וְגַם מִתּוֹךְ זֶה שֶׁהָיְתָה קֹדֶם לָכֶן שִׁפְחָתָהּ הִיא, וּבָאָה אֵלַי וְשָׂמָה אֶת קוּרְצַת הַבַּנְג בְּתוֹךְ גּוּפִי.
נָפַלְתִּי לָאָרֶץ וְנָגַע רֹאשִׁי בְרַגְלָי, וְרָאִיתִי עַצְמִי בְּעוֹלָם אַחֵר.
וּכְשֶׁהֵפִיקָה זְמָמָהּ עַד תֻּמּוֹ, הִנִּיחָה אוֹתִי בְתוֹךְ אוֹתָה תֵּבָה, וְהֵבִיאָה אֶת הַכּוּשִׁים בַּמִּסְתָּרִים, וְהֵיטִיבָה לָהֶם וּלְשׁוֹמְרֵי הַסַּף, וְשִׁלְּחָה אוֹתִי בְּיַד הַכּוּשִׁים בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁהָיִיתָ לָן עַל עֵץ-הַתָּמָר, וְעָשׂוּ בִּי כְּפִי שֶׁרָאִיתָ, וּבָאָה הַצָּלָתִי עַל יָדְךָ, וְהֵבֵאתָ אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה וְהֵיטַבְתָּ עִמָּדִי תַּכְלִית הַהֲטָבָה.
זֶהוּ סִפּוּרִי.
וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת מַה שֶּׁאֵרַע לַכַלִיף אַחֲרֵי הֵעָדְרִי.
דַּע אֵפוֹא אֶת כְּבוֹדִי וְאַל תְּפַרְסֵם אֶת סוֹדִי".
כְּשֶׁשָּׁמַע גָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֶת דִּבְרֵי קוּת אַלְקֻלוּבּ, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁחֲשׁוֹקַת הַכַלִיף הִיא, נִרְתַּע לְאָחוֹר מִיִּרְאַת הֲדַר גְּאוֹנוֹ שֶׁל הַכַלִיף, וּפָרַשׁ לְקֶרֶן זָוִית מֵהַחֶדֶר.
נָקוֹט בְּפָנָיו וְהִרְהֵר בְּעִנְיָנָיו וְנָבוֹכוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו בְּאַהֲבַת זוֹ, שֶׁאֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.
בָּכָה מֵעָצְמַת הַכְּאֵב וְתְשׁוּקַת הַלֵּב וְכִסּוּפֵי אוֹהֵב.
הִתְלוֹנֵן עַל הַזְּמַן, וְעַל אֲשֶׁר בּוֹ מִן הָעָוֶל נִצְפָּן.
יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לִבּוֹת אֲצִילִים בְּאַהֲבָה מַטְרִיד, וּכְמִשְׁקַל הַגַּרְגִּיר מִמֶּנָּה לֹא יַפְחִית.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לֵב אוֹהֵב מִכִּסּוּפִים יִיעַף
וְעִם יִפְעַת הַיֹּפִי שִׂכְלוֹ נִטְרָף.
וְעֵת אָמַר אוֹמֵר:" מַהוּ אַהַב", וָאֲשִׁיבוֹ:
“אַהַב מָתוֹק, אַךְ גַּם מָצוֹק צָפוּן בּוֹ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה קוּת אַלְקֻלוּבּ וְנִגְּשָׁה אֵלָיו וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּנְשָׁקַתְהוּ, שֶׁכֵּן חָדְרָה אַהֲבָתוֹ לְתוֹךְ לִבָּהּ, וְגִלְּתָה לוֹ צְפוּנֶיהָ וּמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הָאַהֲבָה.
לִפְּתָה צַוָּארָיו בְּיָדֶיהָ וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְהוּא מִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנָּה בְּפַחֲדוֹ מִפְּנֵי הַכַלִיף.
שׂוֹחֲחוּ זְמַן שָׁעָה אַחַת כְּשֶׁהֵם טוֹבְעִים בְּיַם אַהֲבָתָם זֶה לְזוֹ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם.
קָם גָאנִם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו, וְיָצָא לַשּׁוּק כְּמִנְהָגוֹ, וְלָקַח כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ וּבָא הַבַּיְתָה.
מָצָא אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ בּוֹכִיָּה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ פָסְקָה מִן הַבֶּכִי, וְחִיְּכָה וְאָמְרָה לוֹ: “שָׁהִיתָ, אֲהוּב-לְבָבִי, חַי אֱלֹהִים, שָׁעָה זוֹ שֶׁנֶּעְדַּרְתָּ מֵאֶצְלִי הָיְתָה בְעֵינַי כְּשָׁנָה, שֶׁכֵּן לֹא אוּכַל לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ.
וַהֲרֵי כְבָר בֵּרַרְתִּי לְךָ מַצָּבִי מֵעֹז תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ.
הָבָה נָא אֵפוֹא, הַנַּח מַה שֶּׁהָיָה, וּמַלֵּא בִּי אֶת כָּל חֶפְצֶךָ”.
אָמַר לָהּ: “יְהִי לִי אֱלֹהִים לְמַחֲסֶה, הֲרֵי דָבָר שֶׁלּא יִתָּכֵן הוּא.
כֵּיצַד זֶה יֵשֵׁב הַכֶּלֶב בִּמְקוֹם הָאֲרִי? וּמַה שֶׁשַּׁיָּךְ לַאֲדוֹנִי אָסוּר עָלַי לִקְרֹב אֵלָיו”.
מָשַׁךְ עַצְמוֹ מִמֶּנָּה וְיָשַׁב לוֹ בְקֶרֶן זָוִית, כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ רָבְתָה עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁפָּרַשׁ מִמֶּנָּה.
יָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְשִׁעְשְׁעָה אוֹתוֹ וְשִׂחֲקָה אִתּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁתַּכְּרוּ שְׁנֵיהֶם, וְנִכְסְפָה שֶׁתְּהֵא נִפְתֵּית עַל-יָדוֹ, וְשָׁרָה כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לֵב אֲסִיר-אַהֲבָה כִּמְעַט נִפְרָךְ,
וְעַד מָתַי קְשִׁי-לֵב זֶה, עַד מָה יֶאֱרָךְ
הוֹי הַסָּר מִנִּי עַל לֹא חֵטְא
הֵן דֶּרֶךְ הֶעֳפָרִים לְהִלָּפֵת.
סֵרוּס וּפְרִישָׁה וּפֵרוּד עוֹלָם
הֵן כָּל זֶה לֹא יֵשָּׂאֶנּוּ אָדָם.
בָּכָה גָאנִם בֶּן אַיוּבּ וּבָכְתָה הִיא לְבִכְיוֹ.
לֹא פָסְקוּ מִשְּׁתּוֹת עַד הַלַּיְלָה.
אַחַר-כָּךְ קָם גָאנִם וְהִצִּיעַ שְׁנֵי יְצוּעִים כָּל יָצוּעַ לְבַדּוֹ.
אָמְרָה לוֹ קוּת אַלְקֻלוּבּ: “לְמִי יָצוּעַ זֶה הַשֵּׁנִי?” אָמַר לָהּ: “זֶה לִי וְהַשֵּׁנִי לָךְ, שֶׁכֵּן מִלַּיְלָה זֶה וְאֵילָךְ לֹא נִישַׁן אֶלָּא בְאֹפֶן זֶה, שֶׁכָּל הַשַּׁיָּךְ לָאָדוֹן אָסוּר עַל הָעֶבֶד”.
אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַנַּח לָנוּ מִזֶּה, וְיָבוֹא כָּל מַה שֶּׁנִגְזַר וְנֶחֱרַץ”.
סֵרַב.
נִצְתָה הָאֵשׁ בְּלִבָּהּ וְנִתּוֹסֵף חִשְׁקָהּ בּוֹ וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ יְשֵׁנִים אֶלָּא יַחְדָּו”.
אָמַר לָהּ: “יִשְׁמְרֵנוּ הַשֵּׁם”.
גָּבַר עָלֶיהָ וְיָשֵׁן יְחִידִי עַד הַבֹּקֶר.
נִתּוֹסְפוּ בָהּ הָאַהֲבָה וְהַחֵשֶׁק וְנִתְגַּבְּרוּ בָּהּ הַכִּסּוּפִים וְהַגַּעֲגוּעִים.
שָׁהוּ בְכָךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים.
וְכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה הִיא מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו, הָיָה הוּא מְסָרֵב לָהּ וְאוֹמֵר: “כָּל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לָאָדוֹן אָסוּר עַל הָעֶבֶד”.
כְּשֶׁאָרְכוּ לָהּ הַיָּמִים בְּצִפִּיָּתָהּ לְגָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֲסִיר הָאַהֲבָה, וְרַבּוּ סִבְלוֹתֶיהָ וְצָרוֹתֶיהָ, נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יִפְעַת הַיֹּפִי עַד מַה תְּעַנֵּנִי?
וּמִי הוּא אוֹתְךָ פִּתָּה לִרְחַק מִמֶּנִּי?
הֵן מִן הַחֵן בְּכָל מוּבָן כָּלַלְתָּ,
וּמִן הַיֹּפִי לְכָל פְּרָטָיו נָטַלְתָּ,
וּבְכָל לֵב כִּסּוּפִים עוֹרַרְתָּ,
וּמִכָּל שְׁמוּרָה שֵׁנָה הֶעֱבַרְתָּ.
יָדַעְתִּי לְפָנֶיךָ הֶעָנָף פִּרְיוֹ שֻׁדַּד,
הוֹי סְעִיף-הַנַּעֲצוּץ אֶרְאֶה פִּרְיְךָ הוּרָד.
וְהֵן בִּזְמַנִי הָיָה לְצַיִד כָּל צְבִי,
וְאֵיךְ אֶרְאֶךָ אֶת רַב הַצַּיִד לוֹקֵחַ שְׁבִי?
וְהַנִּפְלָא בַאֲשֶׁר אֹמַר עָלֶיךָ כִּי הִנֵּה אֲנִי
כָּלְתָה נַפְשִׁי אֵלֶיךָ, וְלֹא תֵדַע כִּי כֵן הִנְנִי.
וְלֹא תִתְּנֵנִי אֲשֶׁר אֶדְבַּק בְּךָ, וַאֲנִי
אֲקַנֵּא אוֹתְךָ מִמְּךָ, וּמַה גַּם מִנִּי,
וְלֹא אֶחְדַּל מִקְּרֹא כָּל עוֹד בַּחַיִּים הִנֵּנִי.
יִפְעַת הַיֹּפִי עַד מַה תְּעַנֵּנִי?
נִשְׁאֲרוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן, כְּשֶׁהַפַּחַד מְעַכֵּב אֶת גָאנִם מִקְּרֹב אֵלֶיהָ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֲסִיר-הָאַהֲבָה גָאנִם בֶּן אַיוּבּ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיַן זֻבַּיְדָה, הֲרֵי אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה בִשְׁעַת הֵעָדְרוֹ שֶׁל הַכַלִיף בקוּת אַלְקֻלוּבּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, הָיְתָה נְבוֹכָה וְאוֹמֶרֶת אֶל לִבָּהּ: “מָה אֹמַר לַכַלִיף כְּשֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁאַל עָלֶיהָ, וּמַה תְּשׁוּבָה אָשִׁיב לוֹ?” קָרְאָה לִזְקֵנָה אַחַת שֶׁהָיְתָה אֶצְלָהּ וְגִלְּתָה לָהּ אֶת סוֹדָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “כֵּיצַד אֶנְהַג אַחֲרֵי שֶׁשֻּׁכְּלָה קוּת אַלְקֻלוּבּ שִׁכָּלוֹן שֶׁכָּזֶה?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה, אַחֲרֵי שֶׁתָּפְסָה אֶת הַמַּצָּב: "דְּעִי, גְּבִרְתִּי, שֶׁחֲזָרָתוֹ שֶׁל הַכַלִיף קְרוֹבָה.
שִׁלְחִי אֵפוֹא אֶל נַגָּר וְצַוִּי עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה דְמוּת מֵת מֵעֵץ, וְשֶׁיַּחְפְּרוּ לוֹ קֶבֶר וְיַדְלִיקוּ סְבִיבוֹתָיו נֵרוֹת וּמְנוֹרוֹת, וּתְנִי צָו שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים בָּאַרְמוֹן יִלְבְּשׁוּ שְׁחוֹרִים, וּפִקְדִי עַל נַעֲרוֹתַיִךְ וְעַל הַנְּעָרִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהַכַלִיף חָזַר מִנְּסִיעָתוֹ, יְפַזְּרוּ תֶּבֶן בַּמִּסְדְּרוֹן.
וּכְשֶׁיִּכָּנֵס הַכַלִיף וְיִשְׁאַל לְסִבַּת-הַדָּבָר, יֹאמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי קוּת אַלְקֻלוּבּ מֵתָה, תְּהֵא מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵאֵת אֱלֹהִים בִּגְלָלָהּ.
וּמֵרֹב אַהֲבָתָהּ לָהּ, קָבְרָה אוֹתָהּ גְּבִרְתֵּנוּ בְאַרְמוֹנָהּ.
וּכְשֶׁיִּשְׁמַע כָּךְ, יִבְכֶּה וְיִהְיֶה מֵצַר עָלֶיהָ, וִיסַדֵּר שֶׁהַקּוֹרְאִים יִקְרְאוּ פִּרְקֵי-קֻרְאָן שֶׁקּוֹרְאִים עַל הַמֵּתִים, עַל קִבְרָהּ, וִיהֵא נֵעוֹר בַּלַּיְלָה עַל קִבְרָהּ.
וְאִם יֹאמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי בַת-דּוֹדִי זֻבַּיְדָה גָרְמָה לְמִיתָתָהּ מִקִּנְאָה שֶׁקִּנְאָה בָהּ”, אוֹ אִם יִגְבְּרוּ עָלָיו הַגַּעֲגוּעִים וִיצַו לְהוֹצִיאָה מִן הַקֶּבֶר – אַל תִּבָּהֲלִי מִזֶּה, וַאֲפִלּוּ אִם יַחְפְּרוּ וְיוֹצִיאוּ אוֹתָהּ צוּרָה בִּדְמוּת בֶּן-אָדָם עֲטוּפָה תַכְרִיכִים מְפֹאָרִים.
וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ הַכַלִיף לְהָסִיר הַתַּכְרִיכִים מֵעָלֶיהָ לִרְאוֹתָהּ, הנָיִאיִ אוֹתוֹ מִזֶּה אַתּ, וְהָאֲחֵרוֹת תְּנִיאֶינָה אוֹתוֹ וְתֹאמַרְנָה לוֹ: “אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲרוּמֶיהָ”.
אָז יַאֲמִין שֶׁמֵּתָה וְיַחֲזִירָה לִמְקוֹמָהּ וְיוֹדֶה לָךְ עַל פָּעֳלֵךְ, וְתִנָּצְלִי, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, מִן הַפַּחַת הַזֹּאת”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֶת דְּבָרֶיהָ, מָצְאָה אוֹתָם נְכוֹחִים.
נָתְנָה לָהּ לְבוּשׁ-פְּאֵר, וְצִוְּתָה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת כְּפִי שֶׁאָמְרָה, אַחֲרֵי שֶׁנָּתְנָה לָהּ סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן.
שָׁקְדָה הַזְּקֵנָה עַל הַדָּבָר וּפָקְדָה עַל הַנַּגָּר לַעֲשׂוֹת לָהּ צוּרָה כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ.
אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁלְמָה הַצּוּרָה הֵבִיאָה אוֹתָהּ אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה.
הִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ תַכְרִיכִים וְקָבְרָה אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ צִוְּתָה לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת וְלִפְרֹשׂ שְׁטִיחִים מִסָּבִיב לַקֶּבֶר, וְעָטְפָה שְׁחוֹרִים וְצִוְּתָה עַל הַנְּעָרוֹת לַעֲטֹף שְׁחוֹרִים, וּפִרְסְמָה בָּאַרְמוֹן שֶׁקוּת אַלְקֻלוּבּ נִפְטְרָה.
לְיָמִים בָּא הַכַלִיף מִדַּרְכּוֹ וְעָלָה לָאַרְמוֹן, וְלֹא הָיְתָה דַעְתּוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא עַל קוּת אַלְקֻלוּבּ.
רָאָה אֶת הַנְּעָרִים וְאֶת הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת כֻּלָּם לְבוּשִׁים שְׁחוֹרִים.
שָׁאַל לַדָּבָר וְהוֹדִיעוּ לוֹ עַל דְּבַר מוֹתָהּ שֶׁל קוּת אַלְקֻלוּבּ.
נָפַל מִתְעַלֵּף, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר שָׁאַל לְקִבְרָהּ.
אָמְרָה לוֹ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: "דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים שֶׁמֵּרֹב אַהֲבָתִי שֶׁאֲהַבְתִּיהָ, קְבַרְתִּיהָ בְאַרְמוֹנִי.
נִכְנַס הַכַלִיף כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּבִגְדֵי הַנְּסִיעָה לָאַרְמוֹן אֶל קִבְרָהּ שֶׁל קוּת אַלְקֻלוּבּ.
מָצָא הַשְּׁטִיחִים פְּרוּשִׂים וְהַנֵּרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת דּוֹלְקִים.
כְּשֶׁרָאָה כָּךְ הוֹדָה לָהּ עַל פָּעֳלָהּ.
אַחַר-כָּךְ נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלֹא פָסַק מִפְּסֹחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים.
פַּעַם מַאֲמִין בַּדָּבָר וּפַעַם חוֹשֵׁב אוֹתוֹ שֶׁקֶר.
כְּשֶׁגָּבְרוּ בְּלִבּוֹ הַהִרְהוּרִים וְהַפִּקְפּוּקִים צִוָּה לַחְפֹּר אֶת הַקֶּבֶר וּלְהוֹצִיאָהּ מִתּוֹכוֹ.
וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים וּבִקֵּשׁ לַהֲסִירָם מֵעָלֶיהָ לִרְאוֹתָהּ, מָנְעָה אוֹתוֹ מִזֶּה יִרְאָתוֹ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הַחֲזִירוּ אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ”.
מִיָּד צִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא אֶת חַכְמֵי הַדָּת וְקוֹרְאֵי-הַקֻּרְאָן וְקָרְאוּ פִּרְקֵי קֻרְאָן עַל קִבְרָהּ, וְיָשַׁב לְצַד הַקֶּבֶר וְבָכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף.
וְלֹא פָסַק מִלֵּישֵׁב עַל קִבְרָהּ חֹדֶשׁ תָּמִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, כִּי הַכַלִיף לֹא פָסַק מִלָּלֶכֶת אֶל קִבְרָהּ וְלָשׁוּב זְמַן חֹדֶשׁ.
וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה שֶׁהַכַלִיף נִכְנַס לְבֵית-הַנָּשִׁים, אַחֲרֵי שֶׁפִּטֵּר אֶת הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים לְבָתֵּיהֶם, וְיָשֵׁן שָׁעָה אֶחָת.
הָיְתָה נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁהָיְתָה מְנִיפָה בִּמְנִיפָה לְהַשִּׁיב רוּחַ, וּלְמַרְגְּלוֹתָיו נַעֲרָה שֶׁהָיְתָה מְשַׁפְשֶׁפֶת רַגְלָיו.
אַחֲרֵי שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה חָזַר וְנֵעוֹר, וְשָׁמַע אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁלִּמְרַאֲשׁוֹתָיו אוֹמֶרֶת לְזֹו שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתָיו: “אוֹי לָךְ כַיְזַרָאן”.
אָמְרָה לָהּ: “עַל-שׁוּם מָה, קַצִּ’יבּ אַלְבָּאן?” אָמְרָה לָהּ: “הֲרֵי אֲדוֹנֵנוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם מִמַּה שֶׁאֵרַע, עַד שֶׁהוּא מֵעִיר לֵילוֹת עַל קֶבֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא קוֹרַת-עֵץ מְהֻקְצָעָה מַעֲשֵׂה-יְדֵי נַגָּר”.
אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: “וְקוּת אַלְקֻלוּבּ, מַה הוּא שֶׁאֵרַע עִמָּהּ?” אָמְרָה לָהּ: “שָׁלְחָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה בִּידֵי שִׁפְחָה קוּרְצַת בַּנְג וְהִרְדִּימָה אוֹתָהּ בָּהּ.
וּכְשֶׁהִשְׁתַּלֵּט הַבַּנְג עָלֶיהָ, הִנִּיחָה אוֹתָהּ בְּתֵבָה וְשָׁלְחָה אוֹתָהּ בִּידֵי צַוַּאבּ וְכָּאפוּר וּבֻּחַיְת וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶם לַהֲטִילָה בְּקֶבֶר”.
אָמְרָה כַיְזַרָאן: “אוֹי לָךְ, קַצִּ’יבּ אַלְבָּאן, הַגְּבֶרֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ כְּלוּם לֹא מֵתָה?” אָמְרָה: “יְהִי שָׁלוֹם לַעֲלוּמֶיהָ מִמָּוֶת.
וְאָכֵן שָׁמַעְתִּי אֶת הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אוֹמֶרֶת, שֶׁקוּת אַלְקֻלוּבּ אֵצֶל עֶלֶם סוֹחֵר, גָאנִם הַדַּמַּשְׂקִי שְׁמוֹ, וְשֶׁזֶּה לָהּ כַּיּוֹם אֶצְלוֹ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲדוֹנֵנוּ בּוֹכֶה וּמֵעִיר לֵילוֹת עַל קִבְרָהּ שֶׁאֵין בּוֹ מֵת”.
הָיוּ מְשִׂיחוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ וְהַכַלִיף מַאֲזִין לְדִבְרֵיהֶן.
כְּשֶׁגָּמְרוּ הַנְּעָרוֹת אֶת שִׂיחָתָן וְנוֹדַע לוֹ הָעִנְיָן וְשֶׁקֶּבֶר זֶה מְזֻיָּף הוּא, וְשֶׁקוּת אַלְקֻלוּבּ הִיא אֵצֶל גָאנִם בֶּן אַיוּבּ מֶשְׁךְ זְמַן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל.
קָם וְכִנֵּס אֶת נְסִיכֵי מַמְלַכְתּוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף בְּזַעַם: “רֵד גַ’עְפָר עִם פְּלֻגָּה, וּשְׁאַל לְבֵית גָאנִם בֶּן אַיוּבּ וְהִתְנַפְּלוּ עַל חֲצֵרוֹ, וְהָבִיאוּ אֵלַי אֶת נַעֲרָתִי קוּת אַלְקֻלוּבּ, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַעֲנִישׁוֹ”.
אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֲשֶׂה”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד גַ’עְפָר הוּא וּבְנֵי לִוְיָתוֹ בְּחֶבְרַת הַמּוֹשֵׁל, וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲצַר גָאנִם, וְקָרָה שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא גָאנִם וְהֵבִיא קְדֵרַת בָּשָׂר וּבִקֵּשׁ לְהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה הוּא וְקוּת אַלְקֻלוּבּ.
הִבִּיטָה הַחוּצָה וְהֵבִינָה שֶׁצָּרָה הִקִּיפָה אֶת הֶחָצֵר.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכִּירָה שֶׁעִנְיָנָה הִגִּיעַ לַכַלִיף אֲדוֹנֶיהָ, וְהָיָה בָרִי לָהּ שֶׁאֲבוּדָה הִיא.
הֶחֱוִירוּ פָּנֶיהָ וְנִשְׁתַּנָּה יָפְיָהּ.
הִסְתַּכְּלָתה בְגָאנִם וְאָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי,הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ”.
אָמַר לָהּ: “כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה וּלְאָן אֵלֵךְ, וַהֲרֵי מָמוֹנִי וּרְכוּשִׁי בְּחָצֵר זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּתְמַהְמֵהַ פֶּן תִּסָּפֶה וְגַם הוֹנְךָ יֹאבַד”.
אָמַר לָהּ: “חֲבִיבָתִי וְאוֹר עֵינַי, מָה אֶעֱשֶׂה לָצֵאת אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִקִּיפוּ אֶת הֶחָצֵר?” אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּפְחַד”.
הֵסִירָה מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת, נָטְלָה הַקְּדֵרָה שֶׁהַבָּשָׂר בָּהּ וְשָׂמָה אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, וְהִנִּיחָה בְּתוֹכָהּ פְּרוּסַת לֶחֶם וְסֵפֶל מִן הַלִּפְתָּן, וְאָמְרָה לוֹ: "צֵא בְתַחְבּוּלָה זוֹ, וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לִי, שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת מַה שֶּׁבְּיָדִי מֵהַכַלִיף ".
כְּשֶׁשָּׁמַע גָאנִם אֶת דִּבְרֵי קוּת אַלְקֻלוּבּ וּמַה שֶּׁיָּעֲצָה אוֹתוֹ, יָצָא בֵּינֵיהֶם כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַקְּדֵרָה, וְהָיָה לְמִסְתּוֹר לוֹ מֵהָאֵל הַמָּגֵן וְנִצַּל מִן הַסַּכָּנוֹת וְהַצָּרוֹת.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר לְיַד הֶחָצֵר, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְנִכְנַס לַבַּיִת וְרָאָה אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ.
וּכְבָר לָבְשָׁה בְּגָדִים יָפִים וְעָדְתָה עֶדְיָהּ עָלֶיהָ וּמִלְּאָה תֵבָה בְּזָהָב וּבְתַכְשִׁיטִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וּבַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ הַקַּלִּים לְמַשָּׂא וִיקָרִים לִמְחִיר.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ גַ’עְפָר קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, רָשַׁם קְנֵה הַסּוֹפֵר בַּסֵּפֶר אֶת אֲשֶׁר גָּזַר אֱלֹהִים מִלְּפָנִים”.
כְּשֶׁרָאָה גַ’עְפָר כָּךְ אָמַר לָהּ: “חַי אֱלֹהִים שָׂרָתִי, שֶׁלֹּא צִוָּה עָלַי אֶלָּא לִתְפֹּס אֶת גָאנִם בֶּן אַיוּבּ”.
אָמְרָה לוֹ: “דַּע לְךָ שֶׁאָרַז סְחוֹרָתוֹ וְהָלַךְ אִתָּהּ לְדַמֶּשֶׂק, וְאֵין לִי שׁוּם יְדִיעָה מִלְבַד זוֹ.
וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּשְׁמֹר לִי תֵבָה זוֹ וְתוֹלִיכֶנָּה לְאַרְמוֹן נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֲשֶׂה”.
נָטַל אֶת הַתֵּבָה וְצִוָּה לָשֵׂאת אוֹתָהּ וְאֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ עִמָּם לַחֲצַר הַכַלִיפוּת בְּכָבוֹד וִיקָר.
וְהָיָה זֶה אַחֲרֵי שֶׁבָּזְזוּ אֶת חֲצַר גָאנִם.
שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַכַלִיף וְסִפֵּר לוֹ גַ’עְפָר כָּל מַה שֶּׁקָּרָה.
צִוָּה הַכַלִיף לְהַקְצוֹת לְקוּת אַלְקֻלוּבּ חֶדֶר אָפֵל וּלְהַשְׁכִּין אוֹתָהּ בּוֹ, וּמִנָּה עָלֶיהָ אִשָּׁה זְקֵנָה לְשַׁמְשָׁהּ, מִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁגָאנִם עָשָׂה עִמָּהּ תּוֹעֵבָה.
אַחַר-כָּךְ כָּתַב אִגֶּרֶת לַנָּסִיךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי נְצִיבוֹ בְדַמֶּשֶׂק וּבוֹ כָתוּב: “בְּשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ הַמִּכְתָּב לְיָדֶיךָ, תִּתְפֹּשׂ אֶת גָאנִם בֶּן אַיוּבּ וְתִשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלָי”.
כְּשֶׁהִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת אֵלָיו, נְשָׁקָהּ וְשָׂם אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, וְצִוָּה לְהַכְרִיז בַּשְּׁוָקִים: “כָּל הַמְּבַקֵּשׁ לָבֹז בַּז יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל גָאנִם בֶּן אַיוּבּ”.
בָּאוּ לַחֲצֵרוֹ וּמָצְאוּ אֶת אֵם גָאנִם וְאֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁכְּבָר תִּקְּנוּ לוֹ קֶבֶר, וְהָיוּ יוֹשְׁבוֹת בּוֹכִיּוֹת אֶצְלוֹ.
תָּפְשׂוּ אוֹתָן וּבָזְזוּ אֶת הֶחָצֵר, מִבְּלִי שֶׁיָּדְעוּ אֵלּוּ הַשְּׁתַּיִם מָה הָעִנְיָן.
כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָן לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן, שָׁאַל אוֹתָן עַל דְּבַר גָאנִם בֶּן אַיוּבּ.
אָמְרוּ לוֹ: “זֶה שָׁנָה לָנוּ שֶׁלֹּא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ יְדִיעָה מִמֶּנּוּ”.
הֶחֱזִירָן לִמְקוֹמָן.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן שְׁתֵּי אֵלּוּ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגָאנִם אֲסִיר הָאַהֲבָה.
הֲרֵי כְּשֶׁשֻּׁדַּד כָּל הוֹנוֹ הָיָה נָבוֹךְ בְּמַצָּבוֹ וּבוֹכֶה עַל עַצְמוֹ, עַד שֶׁנִּקְרַע לִבּוֹ.
וְהָיָה מְהַלֵּךְ וְלֹא פָסַק מִלֶּכֶת עַד אַחֲרִית הַיּוֹם, כְּשֶׁרַעֲבוֹנוֹ הוֹלֵךְ וָרָב, וְהַהֲלִיכָה מְצִיקָה לוֹ.
עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינָה אַחַת.
נִכְנַס לְמִסְגָּד וְיָשַׁב עַל מַחֲצֶלֶת וְנִשְׁעַן בְּגַבּוֹ בְּקִיר הַמִּסְגָּד, מִיָּד צָנַח כְּשֶׁהוּא בְתַכְלִית הָרֵעָבוֹן וְהָעֲיֵפוּת, וְשָׁהָה שָׁם עַד הַבֹּקֶר כְּשֶׁלִּבּוֹ הוֹלֵם מֵרָעָב וְהַכִּנָּם עוֹלֶה עַל גַּבָּיו, וְהֶעֱלָה פִּיו רֵיחַ רָע וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ.
נִכְנְסוּ אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית וּמְצָאוּהוּ מֻטָּל וְחָלוּשׁ מֵרָעָב, בְּעוֹד עִקְּבוֹת הַטּוּב נִרְאוֹת עָלָיו.
כְּשֶׁנִּגְשׁוּ אֵלָיו מְצָאוּהוּ קוֹפֵא וְרָעֵב.
הִלְבִּישׁוּהוּ בֶּגֶד יָשָׁן שֶׁכְּבָר בָּלוּ שַׁרְווּלָיו וְאָמְרוּ אֵלָיו: “מֵאַיִן אַתָּה, הַזָּר? וּמַה הִיא סִבַּת חֻלְשָׁתֶךָ?”.
פָּקַח עֵינָיו וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּבָכָה מִבְּלִי לְהָשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה.
הִכִּיר אֶחָד מֵהֶם שֶׁרַעֲבוֹנוֹ קָשֶׁה, וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ סֵפֶל דְּבַשׁ וּשְׁנֵי כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאָכָל.
יָשְׁבוּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ.
אַחַר-כָּךְ הִסְתַּלְּקוּ לְעִסְקֵיהֶם.
לֹא חָדַל מִכָּךְ זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהוּא אֶצְלָם וְחֻלְשָׁתוֹ וּמַחֲלָתוֹ הוֹלְכוֹת הָלוֹךְ וְהִתּוֹסֵף.
נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם עָלָיו וְנוֹעֲצוּ בֵינֵיהֶם, וּבָאוּ לִידֵי הֶסְכֵּם לְהוֹבִילוֹ לְבֵית הַחוֹלִים שֶׁבְּבַגְדָאד.
וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו שְׁתֵּי נָשִׁים קַבְּצָנִיּוֹת, וְהֵן אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ.
כְּשֶרָאָה אוֹתָן נָתַן לָהֶן אֶת הַלֶּחֶם שֶׁלִּמְרַאֲשׁוֹתָיו, וְיָשְׁנוּ אֶצְלוֹ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה מִבְּלִי שֶׁהִכִּירָן.
כְּשֶׁהִגִּיעַ מָחֳרַת הַיּוֹם נִכְנְסוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְהֵבִיאוּ גַמָּל וְאָמְרוּ לִבְעַלָיו: “שָׂא חוֹלֶה זֶה עַל הַגָּמָל, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְבַגְדָאד, הוֹרֵד אוֹתוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית הַחוֹלִים, שֶׁיְּטַפְּלוּ בוֹ אוּלַי יַבְרִיא, וְאָנוּ נוֹתְנִים לְךָ שְׂכָרֶךָ”.
אָמַר לָהֶם: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוַתְכֶם אֶעֱשֶׂה”.
הוֹצִיאוּ אֶת גָאנִם בֶּן אַיוּבּ מִן הַמִּסְגָּד וּנְשָׂאוּהוּ בַמַּחְצֶלֶת שֶׁהוּא שׁוֹכֵב עָלֶיהָ וְהִנִּיחוּהוּ עַל הַגָּמָל, בָּאוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ בְּתוֹךְ שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מִבְּלִי שֶׁהִכִּירוּהוּ.
הִסְתַּכְּלוּ בוֹ שְׁתֵּיהֶן וְהִתְבּוֹנְנוּ בוֹ וְאָמְרוּ: “דּוֹמֶה הוּא לְגָאנִם בְּנֵנוּ, וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְנוּ אִם הוּא חוֹלֶה זֶה וְאִם לָאו”.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגָאנִם, הֲרֵי לֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נָשׂוּא עַל הַגָּמָל.
הִתְחִיל בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ, כְּשֶׁבְּנֵי-הַכְּפָר מִסְתַּכְּלִים בְּאִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ הַבּוֹכוֹת עָלָיו מִבְּלִי שֶׁהִכִּירוּהוּ.
אַחַר-כָּךְ נָסְעוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגַּמָּל, הֲרֵי לֹא פָסַק מִלְּהַסִּיעַ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִנִּיחוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית-הַחוֹלִים, וְלָקַח אֶת גְּמַלּוֹ וְחָזַר.
נִשְׁאַר גָאנִם מֻטָּל שָׁם עַד לַבֹּקֶר.
כְּשֶׁהִתְחִילוּ בְּנֵי-אָדָם מְהַלְּכִים בַּדְּרָכִים, רָאוּ אוֹתוֹ, וּכְבָר נַעֲשָׂה שָׁחוּף כְּקֵיסָם שֶׁל שִׁנַּיִם.
לֹא פָסְקוּ בְנֵי-אָדָם מִלְּהִסְתַּכֵּל בּוֹ, עַד שֶׁבָּא זְקַן-הַשּׁוּק, וְגֵרַשׁ אֶת בְּנֵי-הָאָדָם מֵעָלָיו, וְאָמַר: “אֶזְכֶּה בְגַן-עֵדֶן עַל-יְדֵי מִסְכֵּן זֶה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיַּכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַחוֹלִים, יְמִיתוּהוּ שָׁם בְּיוֹם אֶחָד”.
צִוָּה אֶת נְעָרָיו לָשֵׂאת אוֹתוֹ וּנְשָׂאוּהוּ לְבֵיתוֹ.
הִצִּיעַ לוֹ יָצוּעַ חָדָשׁ וְהִנִּיחַ לוֹ כַר חָדָשׁ, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “טַפְּלִי בוֹ וְדַאֲגִי לוֹ בְּיוֹתֵר”.
אָמְרָה: “עַל הָרֹאשׁ”.
הִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ וְחִמְּמָה לוֹ מַיִם וְרָחֲצָה אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו וְגוּפוֹ, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בֶּגֶד מִבִּגְדֵי נַעֲרוֹתֶיהָ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתוֹ כוֹס-מַשְׁקֶה, וְהִזְלִיפָה עָלָיו מֵי-וְרָדִים.
הִתְעוֹרֵר וְנִזְכַּר בַּאֲהוּבָתוֹ קוּת אַלְקֻלוּבּ, וְהָלַךְ צַעֲרוֹ הָלוֹךְ וָרָב.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקוּת אַלְקֻלוּבּ, הֲרֵי כְּשֶׁכָּעַס עָלֶיהָ הַכַלִיף…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שקוּת אַלְקֻלוּבּ כְּשֶׁכָּעַס עָלֶיהָ הַכַלִיף וְהוֹשִׁיבָה בְּחֶדֶר אָפֵל, נִשְׁאֲרָה בְמַצָּב זֶה שְׁמוֹנִים יוֹם, וְקָרָה שֶׁעָבַר הַכַלִיף בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל פְּנֵי אוֹתוֹ חֶדֶר, וְשָׁמַע אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּשִׁירִים.
כְּשֶׁגָּמְרָה מִן הַשִּׁירִים, אָמְרָה: “הוֹי חֲבִיבִי, הוֹי גָאנִם, מַה טּוֹב אַתָּה וּמַה צְּנוּעָה נַפְשֶׁךָ, הֱטִיבוֹתָ לָזֶה שֶׁהֵרַע לְךָ, וְשָׁמַרְתָּ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל זֶה שֶׁחִלֵּל כְּבוֹדְךָ, וְהָיִיתָ מַחֲסֶה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוֹלִיכְךָ בַּשֶּׁבִי, וְהוֹלִיךְ בַּשֶּׁבִי אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֶּךָ.
וְאוּלָם אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁעוֹד תַּעֲמֹד לְדִין אַתָּה וּנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים לִפְנֵי שׁוֹפֵט צֶדֶק, וְתִתְבַּע אוֹתוֹ לְדִין בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ יִהְיֶה אֱלֹהִים הַשּׁוֹפֵט וְהַמַּלְאָכִים עֵדִים”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת שִׂיחָהּ וְהֵבִין תְּלוּנוֹתֶיהָ, יָדַע שֶׁעֲשׁוּקָה הִיא.
נִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וְשָׁלַח אֶת הַמְּשָׁרֵת אַחֲרֶיהָ לַהֲבִיאָה, כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו הוֹרִידָה רֹאשׁ כְּשֶׁעֵינָהּ בּוֹכִיָּה וְלִבָּהּ אָבֵל.
אָמַר לָהּ: “קוּת אַלְקֻלוּבּ, רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָךְ, שֶׁאַתְּ רוֹאָה עַצְמֵךְ עֲשׁוּקָה עַל-יָדִי, וּמַאֲשִׁימַתְנִי בְעָרִיצוּת, וְאוֹמֶרֶת שֶׁהֲרֵעוֹתִי לְזֶה שֶׁהֵטִיב עִמִּי.
מִי הוּא אֵפוֹא זֶה שֶׁשָּׁמַר עַל כְּבוֹדִי, וְחִלַּלְתִּי כְּבוֹדוֹ, וְשֶׁהָיָה מַחֲסֶה לְאִשְׁתִּי וְהוֹבַלְתִּי בַשֶּׁבִי אֶת אִשְׁתּוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “גָאנִם בֶּן אַיוּבּ, שֶׁהֲרֵי לֹא קָרַב אֵלַי לַעֲשׂוֹת תּוֹעֵבָה.
וּבְחַסְדְּךָ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, נִשְׁבַּעַת אֲנִי”.
אָמַר הַכַלִיף: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים.
קוּת אַלְקֻלוּבּ, שַׁאֲלִי מֵאִתִּי חֶסֶד וַאֲנִי מְמַלֵּא מִשְׁאַלְתֵּךְ”.
אָמְרָה: “שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ הִיא אֲהוּבִי גָאנִם בֶּן אַיוּבּ”.
אָמַר: “אֲנִי מֵבִיא אוֹתוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בְּכָבוֹד”.
אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אִם אֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ, תִּתְּנֵנִי לוֹ?” אָמַר: “כְּשֶׁאַתְּ מְבִיאָה אוֹתוֹ אֲנִי נוֹתְנֵךְ לוֹ, מַתְּנַת נָדִיב שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, תֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאֲסוֹבֵב וַאֲחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, אוּלַי יְקַבְּצֵנִי אֱלֹהִים אִתּוֹ יַחְדָּו”.
אָמַר לָהּ: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ”.
שָׂמְחָה וְיָצְאָה וְנָטְלָה אֶלֶף דִּינָרִים עִמָּהּ וּבִקְּרָה אֶת זִקְנֵי-הָעֵדָה וְנָתְנָה צְדָקָה לִשְׁמוֹ שֶׁל גָאנִם.וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי יָצְאָה לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים וְנָתְנָה מָמוֹן לְרֹאשׁ הַשּׁוּק וְאָמְרָה לָהּ: “חַלְּקֵם בִּצְדָקָה לְזָרִים”.
אַחַר-כָּךְ יָצְאָה בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁאַחֲרָיו וְעִמָּהּ אֶלֶף דִּינָרִים וְנִכְנְסָה לְשוּק הַצּוֹרְפִים וְסוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְשָׁאֲלָה לְרֹאשׁ הַשּׁוּק וּבָא.
מָסְרָה לְיָדוֹ אֶלֶף דִּינָרִים וְאָמְרָה לוֹ: “חַלְּקֵם בִּצְדָקָה לְזָרִים”.
נָתַן בָּהּ הָרֹאשׁ, וְהוּא זְקַן הַשּׁוּק, אֶת עֵינָיו וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, יֵשׁ בִּרְצוֹנֵךְ לָלֶכֶת לַחֲצֵרִי וְלִרְאוֹת עֶלֶם זָר, הַיָּפֶה עַד מְאֹד וּמָלֵא חֵן?” וְהָיָה זָר זֶה גָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֲסִיר-הָאַהֲבָה.
וְאוּלָם הָרֹאשׁ לֹא הָיָה מַכִּירוֹ, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא בֶּן אָדָם מִסְכֵּן עֲמוּס חוֹבוֹת שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ רְכוּשׁוֹ, אוֹ אוֹהֵב שֶׁהִפְרִידוּהוּ מֵאֲהוּבָתוֹ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו דָּפַק לִבָּהּ וְהָמוּ קְרָבֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “שְׁלַח עִמִּי מִי שֶׁיּוֹבִילֵנִי לַחֲצֵרְךָ”.
שָׁלַח עִמָּהּ נַעַר קָטָן, וְהוֹבִילָה לֶחָצֵר שֶׁהַזָּר בְּתוֹכָהּ, וְהוֹדְתָה לוֹ עַל כָּךְ.
כְּשֶׁנִּכְנְסָה לְאוֹתָהּ חָצֵר וְנָתְנָה שָׁלוֹם לְאֵשֶׁת הָרֹאשׁ, קָמָה אֵשֶׁת הָרֹאשׁ וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, שֶׁמַּכִּירָה הָיְתָה אוֹתָהּ.
אָמְרָה לָהּ קוּת אַלְקֻלוּבּ: “הֵיכָן הַחוֹלֶה שֶׁאֶצְלְכֶם?” בָּכְתָה וְאָמְרָה: הֲרֵי הוּא גְּבִרְתִּי, חַי אֱלֹהִים שֶׁבֶּן טוֹבִים הוּא וְנִכָּרִים בּוֹ עִקְּבוֹת הָעֲשִׁירוּת".
סָרָה אֶל הַיָּצוּעַ שֶׁהוּא שׁוֹכֵב עָלָיו וְהִתְבּוֹנְנָה בוֹ וְרָאֲתָה כְּאִלּוּ הוּא זֶה בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא נִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ וְהוֹסִיף רָזוֹן כִּשְׁחִיף עֵץ, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְקֵיסָם שֶׁל שִׁנַּיִם, הָיָה סָפֵק בְּעֵינֶיהָ, וְלֹא נִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא הוּא זֶה.
וְאוּלָם רַחֲמֶיהָ נִכְמְרוּ עָלָיו, וְהָיְתָה בוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “אָכֵן מִסְכֵּנִים הֵם הַזָּרִים, וְאִם גַּם נְסִיכִים הָיוּ בְאַרְצָם”.
סִדְּרָה לוֹ מַשְׁקֶה וּרְפוּאוֹת וְיָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שָׁעָה, וְרָכְבָה וְעָלְתָה לְאַרְמוֹנָהּ.
הָיְתָה בוֹדֶקֶת בְּכָל שׁוּק לִמְצֹא אֶת גָאנִם.
אַחֲרֵי זְמַן מוּעָט הֵבִיא הָרֹאשׁ אֶת אִמּוֹ וְאֶת אֲחוֹתוֹ פִתְנָה, וְנִכְנַס אִתָּן אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי הַמֵּטִיבָה, כְּבָר נִכְנְסוּ לִמְדִינָתֵנוּ הַיּוֹם אִשָׁה וּבִתָּה וְהֵן מִן הַנְּשׂוּאוֹת פָנִים בָּאָדָם, וְסִימָנֵי הָעֲשִׁירוּת נִכָּרִים בָּהֶן, אֶלָּא שֶׁהֵן לְבוּשׁוֹת לְבוּשׁ-שֵׂעָר, וְכָל אַחַת מֵהֶן תַּרְמִיל שֶׁל קַבְּצָנִים תְּלוּיָה לָהּ בְּצַוָּארָהּ, וְעֵינָהּ בּוֹכִיָּה וְלִבָּהּ אָבֵל.
וַהֲרֵי הֵבֵאתִי אוֹתָן אֵלַיִךְ, שֶׁתִּתְּנִי לָהֶן מִקְלָט וְתִשְׁמְרִין מִזְּלוּת-הַקַּבְּצָנוּת, שֶׁכֵּן אֵינָן קַבְּצָנִיּוֹת, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, נִזְכֶּה בִשְׂכַר זֶה לְגַן-עֵדֶן”.
אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, כְּבָר עוֹרַרְתָּ בִּי כִסּוּפִין אֲלֵיהֶן, וְהֵיכָן הֵן?” צִוָּה עֲלֵיהֶן לְהִכָּנֵס.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ פִתְנָה וְאִמָּהּ אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ, וּמָצְאָה שֶׁהֵן יְפוֹת-תֹּאַר.
בָּכְתָה עֲלֵיהֶן וְאָמְרָה: "חַי אֱלֹהִים, בְּנוֹת טוֹבִים הֵן וְעִקְּבוֹת הָעֲשִׁירוּת נִכָּרִים בָּהֶן.
אָמַר הָרֹאשׁ: “אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַמִּסְכֵּנִים לְשֵׁם שָׂכָר בְּגַן-עֵדֶן, אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאֵלּוּ עָשְׁקוּ אוֹתָן עָרִיצִים וּבָזְזוּ רְכוּשָׁן וְהֶחֱרִיבוּ בָּתֵּיהֶן”.
בָּכוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים בְּכִי מָר, שֶׁהָיוּ מְהַרְהֲרוֹת בְּגָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֲסִיר-הָאַהֲבָה וְרָבְתָה אַנְחָתָם.
וּכְשֶׁבָּכוּ בָּכְתָה קוּת אַלְקֻלוּבּ לְבִכְיָתָן.
אָמְרָה אִמּוֹ: “נִשְׁאַל מֵאלֹהִים שֶׁיְּקַבְּצֵנוּ יַחַד עִם זֶה שֶׁאָנוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ, הַיְנוּ בְנִי גָאנִם בֶּן אַיוּבּ”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה קוּת אַלְקֻלוּבּ דְבָרֶיהָ אֵלּוּ, נוֹדַע לָהּ שֶׁאִשָּׁה זוֹ אִמּוֹ שֶׁל אֲהוּבָה הִיא, וְשֶׁהַשְּׁנִיָּה אֲחוֹתוֹ הִיא וּבָכְתָה עַד שֶׁנִּתְעַלְפָה.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶן וְאָמְרָה לָהֶן: “אַל תִירְאֶינָה רָע, שֶׁזֶהוּ הַיּוֹם רִאשׁוֹן הוּא לְאָשְׁרְכֶן וְאַחֲרוֹן לְסִבְלְכֶן.
אַל תֵּעָצַבְנָה אֵפוֹא”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שקוּת אַלְקֻלוּבּ אָמְרָה לָהֶן: “אַל תֵּעָצַבְנָה”.
צִוְּתָה אֶת הָרֹאשׁ שֶׁיִּקָּחֵן לְבֵיתוֹ, וְשֶׁתַּכְנִיסֵן אִשְׁתּוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְתַלְבִּישֵׁן בְּגָדִים נָאִים, וְשֶׁיְּצַוֶּה אוֹתָהּ עֲלֵיהֶן וְשֶׁתְּכַבְּדֵן תַּכְלִית הַכָּבוֹד, וְנָתְנָה לוֹ סְכוּם שֶׁל מָמוֹן מִמָּחֳרַת הַיּוֹם רָכְבָה קוּת אַלְקֻלוּבּ וְהָלְכָה אֶל בֵּית הָרֹאשׁ וְנִכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ.
קָמָה לִקְרָאתָהּ וְנָשְׁקָה יָדֶיהָ וְהוֹדְתָה לָהּ עַל טוּבָהּ.
הִסְתַּכְּלָה בְּאֵם גָאנִם וּבְאֲחוֹתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִכְנִיסָה אוֹתָן אֵשֶׁת הָרֹאשׁ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהֵסִירָה מַה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶן מִן הַבְּגָדִים, וְנִרְאוּ בָהֶן סִימָנֵי הָעֲשִׁירוּת, יָשְׁבָה לְשׂוֹחֵחַ אִתָּן שָׁעָה אַחַר-כָּךְ שָׁאֲלָה אֵשֶׁת הָרֹאשׁ בִּדְבַר הַחוֹלֶה שֶׁאֶצְלָה.
אָמְרָה לָהּ: “בְּמַצָּבוֹ הוּא כְמוֹת שֶׁהָיָה”.
אָמְרָה: “קוּמּו וְנָשִׂים עֵינֵנוּ עָלָיו וּנְבַקֵּר אוֹתוֹ”.
קָמָה הִיא וְאֵשֶׁת הָרֹאשׁ וְאֵם-גָאנִם וַאֲחוֹתוֹ וְנִכְנְסוּ אֵלָיו וְיָשְׁבוּ אֶצְלוֹ.
כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָן גָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֲסִיר-הָאַהֲבָה מַזְכִּירוֹת שֵׁם קוּת אַלְקֻלוּבּ, שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ, אִם גַּם שֶׁגּוּפוֹ נִרְזָה וְעַצְמוֹתָיו יָבְשׁוּ, וְהֵרִים רֹאשׁוֹ מֵעַל הַכָּר וְקָרָא: “הוֹי, קוּת אַלְקֻלוּבּ!” הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְנתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא הוּא זֶה, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ, וְצָעֲקָה בְּקוֹלָהּ: “הֵן, חֲבִיבִי” אָמַר לָהּ: “גְּשִׁי אֵלַי”.
אָמְרָה לוֹ: “הַאֻמְנָם אַתָּה גָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֲסִיר-הָאַהֲבָה?” אָמַר לָהּ: " הֵן אֲנִי הוּא“.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.
וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם צָעֲקוּ בְּקוֹל: “הֶאָח, שִׂמְחָה”.
וְנָפְלוּ מִתְעַלְּפוֹת, כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ אַחֲרֵי זֶה, אָמְרָה קוּת אַלְקֻלוּבּ: “הַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁקִּבֵּץ פְּזוּרֵינוּ יַחַד – אוֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ וְאֶת אֲחוֹתְךָ”.
נִגְּשָׁהֶ אֵלָיו וְסִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָהּ עִם הַכַלִיף וְאָמְרָה: “אֲנִי כְבָר אָמַרְתִּי לוֹ: הֲרֵי הוֹכַחְתִּי לְךָ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְהֶאֱמִין לִדְבָרַי וְרָצָה אוֹתְךָ, וְכַיּוֹם הוּא נִכְסָף לִרְאוֹתֶךָ”.
הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לְגָאנִם: הֲרֵי נְתָנַנִי הַכַלִיף לְךָ”.
וְשָׂמַח בָּזֶה תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, אָמְרָה לָהֶם קוּת אַלְקֻלוּבּ עוֹד: אַל תַּעַבְרוּ מִזֶּה עַד שֶׁאָבוֹא".
קָמָה תֵכֶף וּמִיָּד וְהָלְכָה לְאַרְמוֹנָה, וְהֵבִיאָה הַתֵּבָה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ מֵחֲצֵרוֹ, וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ דִּינָרִים וְנָתְנָה אוֹתָם לָרֹאשׁ וְאָמְרָה לוֹ: “טֹל דִּינָרִים אֵלּוּ וּקְנֵה לְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵהֶם אַרְבַּע חֲלִיפוֹת בְּגָדִים שְׁלֵמוֹת מֵהַטּוֹב שֶׁבָּאֲרִיגִים וְעֶשְׂרִים מִטְפָּחוֹת וְזוּלַת זֶה מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ”.
אַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה אוֹתָן וְאֶת גָאנִם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, צִוְּתָה שֶׁיִּרְחֲצוּ אוֹתָם, וְהֵכִינָה לָהֶם פַּרְגִּיּוֹת וְדַיְסוֹת וּמֵי-תַפוּחִים, אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ מִן הַמֶּרְחָץ וְלָבְשׁוּ הַבְּגָדִים, עָמְדָה אִתָּם שְׁלשָׁה יָמִים, מַאֲכִילָתַם בְּשַׂר-תַּרְנְגוֹלוֹת וְדַיְסוֹת וּמַשְׁקָה אוֹתָם מַשְׁקֵה-סֻכָּר מְזֻקָּק.
אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים שָׁבָה אֲלֵיהֶם רוּחָם.
הִכְנִיסָה אוֹתָם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֵׁנִית וְיָצְאוּ.הֶחֱלִיפָה לָהֶם בִּגְדֵיהֶם, וְיָצְאָה מִבֵּית הָרֹאשׁ וְהָלְכָה אֶל הַכַלִיף וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְסִפְּרָה לוֹ כָל הַסִּפּוּר, וְשֶׁכְּבָר נִמְצָא אֲדוֹנָהּ גָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֲסִיר-הָאַהֲבָה וְשֶׁכְּבָר נִמְצְאוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי קוּת אַלְקֻלוּבּ אָמַר לַמְּשָׁרְתִים: “הָבִיאוּ לְפָנַי אֶת גָאנִם”.
יָרַד גַּ’עְפָר אֵלָיו וּכְבָר קִדְּמָה אוֹתוֹ קוּת אַלְקֻלוּבּ וְנִכְנְסָה אֶל גָאנִם וְאָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה כְבָר שָׁלַח הַכַלִיף אַחֲרֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לְפָנָיו, וְעָלֶיךָ לְדַבֵּר בְּצַחוּת-הַלָּשׁוֹן הַתּוֹפְשִׂים אֶת הַלֵּב בְּאוֹן, וּבְדִבְרֵי רָצוֹן”.
הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ מַחֲלָצֹות מְפֹאָרוֹת וְנָתְנָה לוֹ שֶׁפַּע שֶׁל דִּינָרִים, וְאָמְרָה לוֹ: “הַרְבֵּה לְפַזְּרָם בֵּין הַפַּמַלְיָה שֶׁל הַכַלִיף בְּשָׁעָה שֶׁתִּכָּנֵס אֵלָיו”.
וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, עַד שֶׁהִגִּיעַ גַ’עְפָר אֵלָיו, רָכוּב עַל פִּרְדָּתוֹ.קָם גָאנִם וְקִדֵּם פָּנָיו וּבֵרְכוֹ בְחַיִּים אֲרֻכִּים וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו, וּכְבָר הֵאִיר כוֹכַב אָשְׁרוֹ וְעָלָה מַזַּל כְּבוֹדוֹ.
לְקָחוֹ גַ’עְפָר עִמּוֹ וְלֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, הִסְתַּכֵּל בַּמִּשְׁנִים וּבַנְּסִיכִים וְשׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהַנְּצִיבִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּבַעֲלֵי-הַשִּׁלְטוֹן.
וְהָיָה גָאנִם צַח-הַלָּשׁוֹן תּוֹפֵשׂ הַלֵּב בְּאוֹן, עֲדִין הַהַבָּעָה וּמַפְלִיא לְדַבֵּר דִבְרֵי חֵן.
הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, אַחֲרֵי כֵן נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַכַלִיף וּפָתַח בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
אַעֲרִיצְךָ מֶלֶךְ כְּבוֹדוֹ רָם
בְּלִי חֲדָל טוֹבוֹתָיו, טוּבוֹ לֹא יִתַּם
לֹא יְכֻנֶּה זוּלָתְךָ בְּשֵׁם קֵיסָר,
בְּשֵׁם רָם הַמַּעֲלָה אֲדוֹן הַהֵיכָל לֹא יְתֹאַר.
יָנִיחוּ הַמְּלָכִים עַל עֲפַר מִפְתָּנָיו
אֶת כִּתְרֵיהֶם, עֵת לְשָׁלוֹם יְקַדְּמוּ פָנָיו.
וּבְעֵת נָשְׂאָם אֵלָיו אֶת עֵינֵיהֶם,
מֵאֵימָתוֹ אֶרֶץ יִפְּלוּ עַל זִקְנֵיהֶם,
וְתַאֲצִיל לָהֶם רָם הַמַּעֲלָה בְּעֵת רָצוֹן
מִשְׂרוֹת גְּבוֹהוֹת כְּבוֹד תִּפְאֶרֶת שִׁלְטוֹן.
מָלְאוּ צִבְאוֹתֶיךָ עֲרָבָה וּמִדְבָּר עַד אֶפֶס מָקוֹם,
נְטֵה אֹהָלֶיךָ בְּחַצְרוֹת כּוֹכְבֵי מָרוֹם,
וְהַאֲצֵל לַכּוֹכָבִים בַּתַּהֲלוּכוֹת הוֹד
לִהְיוֹת לְזֶה עוֹלָם הָרוּחָנִי לְכָבוֹד.
עַל שִׂיאֵי-צוּרִים מָשַׁלְתָּ בְּאוֹן
כִּי טוֹב מִשְׁטָרְךָ וְלִבְּךָ נָכוֹן,
צִדְקָתְךָ פָרַשְׂתָּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ
עֲדֵי יַחַד גַּם קָרוֹב גַם רָחוֹק כָּלְלָה.
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, נִתְרַגֵּשׁ הַכַלִיף מִטּוּב טַעֲמוֹ, וְנָשְׂאָה חֵן לְפָנָיו צַחוּת לְשׁוֹנוֹ וּמְתִיקוּת הֶגְיוֹנוֹ…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שגָאנִם בֶּן אַיוּבּ, כְּשָנְשאו חֵן מִלִּפְנֵי הַכַלִיף צַחוּת לְשׁוֹנוֹ וַחֲרוּזֵי שִׁירוֹ וּמֶתֶק הֶגְיוֹנוֹ, אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, וּבָאֵר לִי אֲמִתּוּת עִנְיָנְךָ”.
יָשַׁב וְסִפֵּר לוֹ לַכַלִיף מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת.
כְּשֶׁהִכִּיר הַכַלִיף שֶׁאֱמֶת דִּבֵּר, הִלְבִּישׁוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מְחַל לִי”.
מָחַל לוֹ וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי הָעֶבֶד וְכָל מַה שֶּׁקָּנָה לְרַבּוֹ”.
שָׂמַח הַכַלִיף עַל כָּךְ, צִוָּה לְהַקְצוֹת לוֹ אַרְמוֹן, וְקָצַב לוֹ מַשְׂכֹּרֶת וְהַכְנָסוֹת שׁוֹטְפוֹת, הוֹן רָב, וְהֶעֱבִיר אֶת אִמּוֹ וְאֶת אֲחוֹתוֹ אֵלָיו.
שָׁמַע הַכַלִיף שֶׁאֲחוֹתוֹ פִתְנָה בַּעֲלַת יֹפִי לוֹקֵחַ שֶׁבִי, וְדִבֵּר אֵלָיו לָתֵת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.
אָמַר לוֹ גָאנִם: “הֲרֵי הִיא שִׁפְחָתֶךָ וַאֲנִי עַבְדְּךָ מִקְנַת כַּסְפֶּךָ”.
הוֹדָה לוֹ וְנָתַן לוֹ מַתָּן מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְהֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וְכָתְבוּ שְׁטַר-נִשּׂוּאִין, וּבָאוּ הוּא וְגָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֶל נְשׁוֹתֵיהֶם, הַכַלִיף בָּא אֶל פִתְנָה, וְגָאנִם בֶּן אַיוּבּ אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, צִוָּה הַכַלִיף לִכְתֹּב עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְגָאנִם מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְלִגְנֹז אוֹתוֹ בְּבָתֵּי גְנָזָיו שֶׁיִּקְרְאוּ בּוֹ הַבָּאִים אַחֲרָיו, וְיִתְפַּלְּאוּ עַל חֲלִיפוֹת הַגּוֹרָל, וְיַשְׁלִיכוּ יְהָבָם עַל בּוֹרֵא לַיְלָה וָיוֹם.
וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וּבְנוֹ שַׁרְכָּאן וּבְנוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִן הַתֵּמַהּ וְהַמֻּפְלָא.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִּפּוּרָם?”
פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:
אַחַר-כָּךְ אָמַר הַחַיָּט לְמֶלֶךְ סִין: "כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ סִפּוּר הַגַּלָּב וְנִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁמַּטְרִיד הוּא אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמַרְבֶּה דְבָרִים, וְשֶׁהָעֶלֶם עָשׁוּק עַל יָדוֹ, תְּפַסְנוּהוּ וְחָבַשְׁנוּ אוֹתוֹ וְהוֹשַׁבְנוּ סָבִיב לוֹ שׁוֹמְרִים נֶאֱמָנִים.
אַחַר-כָּךְ אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְעָלְתָה הַסְּעֻדָּה עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, וְלֹא פָסַקְנוּ לָשֶׁבֶת עַד שֶׁהִכְרִיזוּ לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם.
יָצָאתִי וּבָאתִי לְבֵיתִי.
זָעֲפָה אִשְׁתִּי וְאָמְרָה: “אַתָּה טוֹב חֶלְקְךָ כָּל הַיָּמִים וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת אֲבֵלָה.
אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא וּמְטַיֵּל אִתִּי שְׁאֵרִית הַיּוֹם תְּהֵא זֹאת סִבָּה שֶׁאֶפָּרֵד מֵעָלֶיךָ”.
לְקַחְתִּיהָ וְיָצָאתִי אִתָּהּ וְטִיַּלְנוּ עַד לָעֶרֶב.
חָזַרְנוּ וּפָגַשְׁנוּ גִּבֵּן זֶה וְהַשִּׁכָּרוֹן נוֹדֵף הֵימֶנּוּ, וְהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
צְלוּלָה הַכּוֹס וְצָלוּל הַיָּיִן,
וְדוֹמִים וְשָׁוִים הֵם עַיִן בְּעָיִן.
דּוֹמֶה כְאִלּוּ אֵין כּוֹס רַק יָיִן,
וְהִנֵּה רַק כּוֹס וְיַיִן אָיִן.
הִזְמַנְתִּיו לְבֵיתִי וְנַעֲנָה לִי.
יָצָאתִי לִקְנוֹת דָּגִים מְטֻגָּנִים וְקָנִיתִי וְחָזַרְתִּי וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל.
נָטְלָה אִשְׁתִּי פְרוּסַת לֶחֶם וְנֵתַח דָּג וְהִכְנִיסָתַם לְתוֹךְ פִּיו וְסָתְמָה אוֹתוֹ.
הִקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט וָמֵת.
נָשָׂאתִי אוֹתוֹ וְהֶעֱרַמְתִּי עַד שֶׁהֲטַלְתִּיו בְּבֵית רוֹפֵא זֶה הַיְּהוּדִי.
וְהֶעֱרִים הָרוֹפֵא עַד שֶׁהֱטִילוֹ לְבֵית מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהֶעֱרִים מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק עַד שֶׁהֱטִילוֹ בְדַרְכּוֹ שֶׁל הַסַּרְסוּר.
זֶהוּ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁמָצָא אוֹתִי תְמוֹל.וּכְלוּם אֵין הוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן?"
כְּשֶׁשָּׁמַע מֶלֶךְ סִין סִפּוּרוֹ שֶׁל הַחַיָּט, נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ מִגִּיל, וְהֶרְאָה אֶת תְּמִיהָתוֹ וְאָמַר: “סִפּוּרוֹ שֶׁל הָעֶלֶם עִם הַגַּלָּב הַטַּרְדָּן אָמְנָם מְבַדֵּחַ יוֹתֵר וְיָפֶה מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגַּלְגָּן הַגִּבֵּן”.
פָּקַד עַל אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַחַיָּט וְיָבִיאוּ אֶת הַגַּלָּב מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּבִיאוּהוּ שֶׁאֶשְׁמַע דְּבָרָיו וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְהַצָּלַתְּכֶם כֻּלְּכֶם וְאַחַר כָּךְ נִקְבֹּר אֶת הַגִּבֵּן”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁמֶּלֶךְ סִין פָּקַד לֵאמֹר: “הָבִיאוּ אֵלַי אֶת הַגַּלָּב שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לְהַצָּלַתְכֶם, וְאַחַר-כָּךְ נִקְבֹּר אֶת הַגִּבֵּן הַזֶּה וְנִטְמְנֵהוּ בֶּעָפָר, שֶׁהוּא מֵת מֵאֶמֶשׁ, וְאַחֲרֵי זֶה נַעֲמִיד לוֹ צִיּוּן עַל קִבְרוֹ, עַל שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת הַסִּפּוּרִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה”.
לֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁבָּא שׁוֹמֵר הַסַּף וְהַחַיָּט, אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ לְבֵית-הָאֲסוּרִים וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ אֶת הַגַּלָּב וְהוֹלִיכוּהוּ עַד שֶׁהִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי אוֹתוֹ מֶלֶךְ.
כְּשֶׁרָאוּהוּ הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ זָקֵן מְאֹד לְמַעְלָה מִתִּשְׁעִים, פָּנָיו מוּעָמִים וּזְקָנוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו לְבָנִים, קְצַר אָזְנַיִם וַאֲרוֹךְ הָאַף, וּמַרְאֵהוּ יָהִיר וּמְחֻצָּף.
צָחַק הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵהוּ וְאָמַר: “שַׁתְקָן, רְצוֹנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי מִקְצָת מִסִּפּוּרְךָ”.
אָמַר הַגִּבֵּן: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, מָה עִנְיַן נוֹצְרִי זֶה וִיהוּדִי זֶה וּמֻסְלִם זֶה, וְזֶה הַגִּבֵּן הַמֻּטָּל מֵת לִפְנֵיכֶם? וּמַה סִּבַּת אֲסֵפָה זוֹ?” אָמַר לוֹ מֶלֶךְ סִין: “וּמִשּׁוּם מַה שׁוֹאֵל אַתָּה לְכָל זֶה?” אָמַר לוֹ: "שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָם בָּאָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינִי מַטְרִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵינִי עוֹסֵק בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנִי, וְשֶׁנָּקִי אֲנִי מִמַּה שֶׁהֶאֱשִׁימוּנִי בוֹ הַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא הַמְּכֻנֶּה הַשַּׁתְקָן וּבַר-מַזָּל אֲנִי בִשְׁמִי, כְּשֶׁכִּנּוּ אוֹתִי בְּכִנּוּיִי הַשַּׁתְקָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
אַךְ מְעָט תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ אָדָם כִּנּוּי לוֹ,
שֶׁאִם תְּחַפֵּשׂ לֹא תִּמְצָא תְכוּנָתוֹ בְכִנּוּיוֹ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ הַשַּׁתְקָן: “בָּאֲרוּ לַגַּלָּב מַצָּבוֹ שֶׁל גִּבֵּן זֶה וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ בִשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְכֵן מַה שֶׁסִּפּרוּ הַנּוֹצְרִי וְהַיְּהוּדִי, מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהַחַיָּט”.
סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרֵי כֻלָּם וְאֵין בַּחֲזָרָה תוֹעֶלֶת.
הֵנִיעַ הַגַּלָּב בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, עִנְיָן נִפְלָא הוּא זֶה.
גַּלּוּ לְעֵינַי אֶת הַגִּבֵּן הַזֶּה”.
גִּלּוּהוּ לְעֵינָיו.
יָשַׁב לִמְרַאשׁוֹתָיו וְנָטַל רֹאשׁוֹ בְּחֵיקוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו וְצָחַק בְּקוֹל רָם, עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ מֵעֹצֶם הַצְּחוֹק וְאָמַר: “לְכָל מִיתָה סִבָּתָהּ מִן הַסִּבּוֹת, אַךְ מִיתַת גִּבֵּן זֶה מִפִּלְאֵי הַפְּלָאִים הִיא, וְיֵשׁ לְרָשְׁמָהּ זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, שֶׁיִּקְּחוּ הַדּוֹר הַבָּא מוּסָר מִן הָעָבָר”.
תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל דְּבָרָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לָנוּ פֵּשֶׁר דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה”.
אָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, בַּאֲמִתַּת חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁגִּבֵּן זֶה נְשָׁמָה בְקִרְבּוֹ”.
הוֹצִיא מֵאֲפֻנְדָּתוֹ כִּיס, פְּתָחוֹ וְנָטַל טִפַּת מִשְׁחָה וּמָשַׁח בָּהּ אֶת עֹרֶף הַגִּבֵּן וְעוֹרְקָיו וְכִסָּה אוֹתוֹ עַד שֶׁהֵזִיעַ.
אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא מֶלְקָחַת בַּרְזֶל, וּתְקָעוֹ לְתוֹךְ לוֹעַ הַגִּבֵּן וְקָלַט אֶת נֵתַח-הַדָּג בְּאִדְרָתוֹ.
וּכְשֶׁהוֹצִיאוֹ וְהִנֵּה הוּא רָווּי דָם.
הִתְעַטֵּשׁ הַגִּבֵּן וְקָם עַל רַגְלָיו.
הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל פָּנָיו וְאָמַר: “מֵעִידֵנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”.
הִתְפַּלְּאוּ הַנִּמְצָאִים עַל זֶה שֶׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם.
צָחַק מֶלֶךְ סִין עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף וְכֵן כָּל הַנִּמְצָאִים.
אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “חַי אֱלֹהִים, אָכֵן סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה, לֹא רָאִיתִי מוּזָר מִמֶּנּוּ”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “הוֹי מֻסְלִמִים, הוֹי חֵיל-הַצָּבָא, כְּלוּם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם אָדָם שֶׁמֵּת שֶׁשָּׁב לִתְחִיָּה? וְאִלּוּלֵא חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים עַל-יְדֵי גַלָּב זֶה, הָיָה הַיּוֹם בִּבְנֵי-הָעוֹלָם-הַבָּא.
אָכֵן הוּא הָיָה הַסִּבָּה שֶׁיִּחְיֶה”.
אָמְרוּ: “אָכֵן זֶה מִפִּלְאֵי-הַפְּלָאִים”.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה מֶלֶךְ סִין לִרְשֹׁם סִפּוּר זֶה וּרְשָׁמוּהוּ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בְאוֹצְרוֹת-הַמַּלְכוּת".
נָתַן הַמֶּלֶךְ בִּגְדֵי-פְּאֵר לַיְּהוּדִי וְלַנּוֹצְרִי וּלִמְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְשִׁלְּחָם וְהָלְכוּ.
אַחַר-כָּךְ פָּנָה הַשֻּׂלְטָאן לַחַיָּט וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וּמִנָּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת חַיָּטוֹ וְקָצַב לוֹ קִצְבָה, וְעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין הַגִּבֵּן וְנָתַן גַּם לָזֶה בֶּגֶד-פְּאֵר וְקָצַב לוֹ קִצְבָה וְשָׂם אוֹתוֹ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וְהֵיטִיב לַגַּלָּב וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְקָצַב לוֹ קִצְבָה וְשָׂם אוֹתוֹ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וּמִנָּה אוֹתוֹ לְגַלָּב הַמַּמְלָכָה.
וְלֹא פָסְקוּ מִחְיוֹת בַּנְּעִימִים וּבְתַעֲנוּגוֹת עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם מְכַלֶּה כָל שִׂמְחָה וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.
אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: “וְאֵין זֶה, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הַמִּשְׁנִים וְאַנִיס אַלְגַ’לִיס!” אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “וּמַה סִּפּוּרָם?”
פָּתְחָה וְאָמְרָה:
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַלְאַמְגָ׳ד וְאַלְאַסְעָד סִפּוּר זֶה מִפִּי בַּהְרָאם, הִתְפַּלְּאוּ תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְאָמְרוּ: ״אָכֵן דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה״.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַמְגָ׳ד וְאַלְאַסְעָד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי בַרְהָאם סִפּוּר זֶה, הִתְפַּלְּאוּ תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וּבִלּוּ יַחַד אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכְבוּ אַלְאַמְגָ׳ד וְאַלְאַסְעָד וּבִקְּשׁוּ לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ.
בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְנִתְּנָה לָהֶם.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ כִּבְּדָם, וְיָשְׁבוּ מְשׂוֹחֲחִים.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, נִשְׁמַע קוֹל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר קוֹרְאִים וְזוֹעֲקִים וּמְבַקְּשִׁים עֶזְרָה.
נִכְנַס שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: ״הִנֵּה מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים חָנָה עִם צְבָאוֹ עַל פְּנֵי הָעִיר, וְהֵם שְׁלוּפֵי חֶרֶב, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מָה הֵם מְבַקְּשִׁים״.
הוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ אֶת מִשְׁנֵהוּ אַלְאַמְגָ׳ד וְאֶת אָחִיו אַלְאַסְעָד מַה שֶּׁשָּׁמַע מִפִּי שׁוֹמֵר-הַסַּף.
אָמַר אַלְאַמְגָ׳ד: ״אֲנִי אֵצֵא אֵלָיו וַאֲגַלֶּה עִנְיָנוֹ״.
יָצָא אַלְאַמְגָ׳ד אֶל מִחוּץ לָעִיר וּמָצָא אֶת הַמֶּלֶךְ וְעִמּוֹ צָבָא רַב וּמַמְלוּכִּים רוֹכְבִים עַל סוּסִים.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנוּ אֶל אַלְאַמְגָ׳ד הִכִּירוּ שֶׁשּׁלִיחַ מֵאֵת מֶלֶךְ הַמְּדִינָה הוּא.
לְקָחוּהוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן.
כְּשֶׁנִּמְצָא לְפָנָיו נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ אִשָּׁה רְעוּלָה בְצָעִיף, שֶׁאָמְרָה: ״דַּע, שֶׁאֵין לִי אֶצְלְכֶם בִּמְדִינָה זוֹ שׁוּם מַטָּרָה מִלְּבַד מַמְלוּךְּ שֶׁאֵין לוֹ עֲדַיִן חֲתִימַת זָקָן, וְאִם אֲנִי מוֹצֵאת אוֹתוֹ אֶצְלְכֶם לֹא תְאֻנֶּה לָכֶם כָּל רָעָה, אַךְ אִם אֵינִי מוֹצֵאת אוֹתוֹ אֶצְלְכֶם תִּפֹּל מִלְחָמָה קָשָׁה בֵינִי וּבֵינֵיכֶם, שֶׁכֵּן לֹא בָאתִי אֶלָּא לְחַפְּשׂוֹ״.
אָמַר אַלְאַמְגָ׳ד: ״מַלְכָּה, מַה תָּאֳרוֹ שֶׁל מַמְלוּךְּ זֶה, וּמָה עִנְיָנוֹ וּמַה שְׁמוֹ?״ אָמְרָה לוֹ: ״שְׁמוֹ אַלְאַסְעָד וַאֲנִי שְׁמִי מַרְגָ׳אנָה, וּמַמְלוּךְּ זֶה בָא אֵלַי בְּחֶבְרַת בַּרְהָאם הָאַמְגּוּשִׁי, וְלֹא הִסְכִּים לְמָכְרוֹ, וּלְקַחְתִּיו בְּעַל כָּרְחוֹ.
הִתְנַפֵּל עָלַי וּלְקָחוֹ מֵאֶצְלִי בַלַּיְלָה בִּגְנֵבָה.
וּבַאֲשֶׁר לְתֵּאוּרָיו, הֲרֵי הֵם כָּךְ וְכָךְ״.
כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְאַמְגָ׳ד דְּבָרִים אֵלֶּה, יָדַע שֶׁאָחִיו אַלְאַסְעָד הוּא.
אָמַר לָהּ: ״מַלְכַּת הַזְּמַן, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֵבִיא לָנוּ שִׂמְחָה.
הֲרֵי מַמְלוּךְּ זֶה הוּא אָחִי״.
סִפֵּר לָהּ סִפּוּרוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁנֵיהֶם בְּאַרְצוֹת נָכְרָם, וְהוֹדִיעַ לָהּ סִבַּת יְצִיאָתָם מֵאִיֵּי הַהָבְנָה.
הִשְׁתָּאֲתָה הַמַּלְכָּה מַרְגָ׳אנָה לָזֶה וְשָׂמְחָה שֶׁמָּצְאָה אֶת אַלְאַסְעָד.
וְנָתְנָה לְאָחִיו אַלְאַמְגָ׳ד חֲלִיצַת בְּגָדִים.
אַחַר-כָּךְ חָזַר אַלְאַמְגָ׳ד אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה.
שָׂמְחוּ בְכָךְ, וְיָרְדוּ הַמֶּלֶךְ הוּא וְאַלְאַמְגָ׳ד וְאַלְאַסְעָד וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם אֶל הַמַּלְכָּה.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלֶיהָ, יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ.
בְּעוֹד הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁאָבָק עָף עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת הַיְּקוּם, וְאַחֲרֵי שָׁעָה נִתְפַּזֵּר אוֹתוֹ אָבָק מֵעַל צְבָא עָצוּם כַּיָּם הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, וְהֵם חֲמוּשִׁים בְּשִׁרְיוֹנוֹת וַחֲרָבוֹת.
שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הָעִיר וְהִקִּיפוּ אוֹתָהּ כְּהַקִּיף הַטַּבַּעַת אֶת הַזֶּרֶת.
וְשָׁלְפוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם.
אָמְרוּ אַלְאַמְגָ׳ד וְאַלְאַסְעָד: ״אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים.
מַה הוּא צָבָא רַב זֶה? אוֹיְבִים הֵם בְּלִי סָפֵק וְאִם אֵין אָנוּ בָּאִים לִידֵי הֶסְכֵּם עִם מַלְכָּה זוֹ מַרְגָ׳אנָה לְהִלָּחֵם בָּהֶם, יִקְחוּ מֵאִתָּנוּ אֶת הָעִיר וְיַהַרְגוּ אוֹתָנוּ.
אֵין לָנוּ תַּחְבּוּלָה אֶלָּא שֶׁנֵּצֵא אֲלֵיהֶם וְנִוָּדַע עִנְיָנָם״.
קָם אַלְאַמְגָ׳ד וְיָצָא מִשַּׁעַר הָעִיר וְעָבַר עַל פְּנֵי צְבָא הַמַּלְכָּה מַרְגָ׳אנָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַצָּבָא, מָצָא אוֹתוֹ צְבָא הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר אֲבִי אִמּוֹ בֻּדוּר.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַמְגָ׳ד, כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַצָּבָא, מָצָא אוֹתוֹ צְבָא הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר מוֹשֵׁל הָאִיִּים וְהַיַּמִּים וְשִׁבְעַת הָאַרְמוֹנוֹת.
כְּשֶׁנִּמְצָא לְפָנָיו, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּמָסַר לוֹ אֶת הַשּׁלִיחוּת.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: ״אֲנִי שְׁמִי הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר, וּבָאתִי לְכָאן עוֹבֵר אֹרַח, שֶׁכֵּן צִעֲרַנִי הַזְּמַן בִּדְבַר בִּתִּי בֻּדוּר, שֶׁנִּפְרְדָה מֵעָלַי וְלֹא חָזְרָה וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתָהּ וְעַל אוֹדוֹת בַּעְלָהּ קַמַר אַלזַּמָאן דָּבָר.
כְּלוּם יֵשׁ אִתְּכֶם יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָם?״ כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְאַמְגָ׳ד כָּךְ הוֹרִיד רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת מְהַרְהֵר, עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁזֶּהוּ סָבוֹ אֲבִי אִמּוֹ.
נָשָׂא רֹאשׁוֹ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בֶן בִּתּוֹ בֻּדוּר.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא בֶן בִּתּוֹ בֻּדוּר נָפַל עַל צַוָּארָיו, וְהָיוּ בוֹכִים שְׁנֵיהֶם.
אָמַר הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר: ״הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל שֶׁפָּגַשְׁתִּי אוֹתְךָ בְשָׁלוֹם״.
סִפֵּר לוֹ אַלְאַמְגָ׳ד שֶׁבִּתּוֹ בִּבְרִיאוּת וְכֵן אָבִיו קַמַר אַלזַּמָאן, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁשּׁנֵיהֶם בִּמְדִינָה שֶׁשּׁמָה אִי הַהָבְנֶה, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁאָבִיו קַמַר אַלזַּמָאן קָצַף עָלָיו וְעַל אָחִיו תַּכְלִית הַקֶּצֶף וְצִוָּה לַהֲרֹג אֶת שְׁנֵיהֶם, וְשֶׁשַּׂר-הָאוֹצָר נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם וַעֲזָבָם מִבְּלִי לְהָרְגָם.
אָמַר הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר: ״אֲנִי אַחֲזִיר אוֹתְךָ וְאֶת אָחִיךָ אֶל אָבִיךָ וְאַשְׁלִים בֵּינֵיכֶם, וְאֵשֵׁב אֶצְלְכֶם״.
נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
נָתַן הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר בֶּגֶד פְּאֵר לְאַלְאַמְגָ׳ד בֶּן בִּתּוֹ, וְחָזַר שְׂבַע רָצוֹן אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ סִפּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר.
הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת.
שָׁלַח אֵלָיו מַתַּת אוֹרְחִים מִן הַסּוּסִים וְהַגְּמַלִּים וְהַצֹּאן וְהַמִּסְפּוֹא וְזוּלַת זֶה, וְהוֹצִיא כָזֹאת לַמַּלְכָּה מַרְגָ׳אנָה וְסִפְּרוּ לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע.
אָמְרָה: ״הוֹלֶכֶת אֲנִי אִתְּכֶם עִם צְבָאִי וְאֶהְיֶה מִשְׁתַּדֶּלֶת בַּשָּׁלוֹם״.
וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁהִתְרוֹמֵם אָבָק עַד שֶׁעִלֵּף אֶת הַיְּקוּם, וְהִשְׁחִיר מִמֶּנּוּ אוֹר הַיּוֹם.
וְשָׁמְעוּ מִתַּחְתָּיו צְעָקוֹת וּצְוָחוֹת וְצָהֳלַת הַסּוּסִים, וְרָאוּ חֲרָבוֹת נוֹצְצוֹת וּרְמָחִים מַבְרִיקִים.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הָעִיר וְרָאוּ אֶת שְׁנֵי חֵילוֹת הַצָּבָא, הִכּוּ בַתֻּפִּים.
כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַמֶּלֶךְ, אָמַר: ״אֵין יוֹם זֶה אֶלָּא יוֹם מְבֹרָךְ.
הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הִשְׁלִים בֵּינֵינוּ וּבֵין שְׁנֵי חֵילוֹת צָבָא אֵלּוּ.
וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לָנוּ גַם עִם חֵיל צָבָא זֶה״.
הוֹסִיף וְאָמַר: ״אַלְאַמְגָ׳ד, צֵא אַתָּה וְאָחִיךָ אַלְאַסְעָד, וְגַלּוּ לָנוּ פֵשֶׁר חֵיל צָבָא זֶה, שֶׁחַיִל כָּבֵד הוּא, וְלֹא רָאִיתִי חֵיל צָבָא כָּבֵד מִמֶּנּוּ״.
יָצְאוּ הַשּׁנַיִם אַלְאַמְגָ׳ד וְאָחִיו אַלְאַסְעָד אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נָעַל הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁעַר הָעִיר מִפַּחַד מִפְּנֵי הַצָּבָא הַמַּקִּיף אוֹתָהּ.
נִפְתְּחוּ הַשּׁעָרִים וְהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַצָּבָא שֶׁהִגִּיעַ, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ חֵיל צְבָאוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אִיֵּי הַהָבְנֶה, וּבְתוֹכוֹ אֲבִיהֶם קַמַר אַלזַּמָאן.
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבָכוּ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם קַמַר אַלזַּמָאן, נָפַל עַל צַוְּארֵיהֶם וּבָכָה בְכִי רַב, וְהִתְנַצֵּל לִפְנֵיהֶם וְאִמֵּץ אוֹתָם אֶל לִבּוֹ.
אַחַר-כָּךְ סִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁסָּבַל מִן הַגַּעְגּוּעִים הַקָּשִׁים עֲלֵיהֶם בִּגְלַל פֵּרוּדוֹ מֵהֶם.
סִפְּרוּ לוֹ אַלְאַמְגָ׳ד וְאַלְאַסְעָד בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם.
רָכַב קַמַר אַלזַּמָאן בְּפַמַּלְיָתוֹ וְלָקַח אֶת שְׁנֵי בָנָיו אַלְאַמְגָ׳ד וְאַלְאַסְעָד עִמּוֹ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב לְחֵיל צְבָאוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר.
עָבַר אֶחָד מֵהֶם לִפְנֵיהֶם אֶל הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהִגִּיעַ קַמַר אַלזַּמָאן.
יָצָא לִקְרָאתוֹ לְפָגְשׁוֹ וְנִפְגְּשׁוּ יַחְדָּו, וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הַמְּאֹרָעוֹת הָאֵלֶּה, וְעַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ נִפְגְּשׁוּ בְמָקוֹם זֶה.
עָרְכוּ תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה סְעֻדּוֹת וְעָשׂוּ מִינֵי מַטְעָמִּים וּמְתִיקוֹת, וְהִגִּישׁוּ לָהֶם מַתָּנָה סוּסִים וּגְמַלִּים וּמַתָּנוֹת אֲחֵרוֹת לְאוֹרְחִים וּמִסְפּוֹא, וְכָל מַה שֶּׁהַצָּבָא זָקוּק לוֹ.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ וְהִנֵּה הִתְרוֹמֵם אָבָק עַד שֶׁעִלֵּף אֶת הַיְּקוּם, וְחָרְדָה הָאָרֶץ מִפְּנֵי הַסּוּסִים, וְהָיוּ הַתֻּפִּים כְּסַעֲרוֹת הָרוּחוֹת, וְהַצָּבָא כֻלּוּ בְּנֶשֶׁק וּבְשִׁרְיוֹנוֹת, וְכֻלָּם לְבוּשִׁים שְׁחוֹרִים, וּבְאֶמְצָעָם אִישׁ זָקֵן מְאֹד, זְקָנוֹ מַגִּיעַ עַד לְחָזֵהוּ, וְעָלָיו מַלְבּוּשׁ שָׁחוֹר.
כְּשֶׁרָאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אוֹתָם חֲיָלוֹת עֲצוּמִים, אָמַר מוֹשֵׁל הָעִיר לַמְּלָכִים: ״הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנִּפְגַּשְׁתֶּם יַחַד, בִּרְשׁוּתוֹ יִתְעַלֶּה, בְּיוֹם אֶחָד, וִיצָאתֶם כֻּלְכֶם מַכָּרִים.
וּמַה הוּא אֵפוֹא חַיִל עָצוּם זֶה שֶׁמִּלֵּא אֶת הַיְּקוּם?״ אָמְרוּ לוֹ הַמְּלָכִים: ״אַל תִּירָא מִפָּנָיו, שֶׁאֲנַחְנוּ שְׁלֹשָׁה מְלָכִים, שֶׁכָּל מֶלֶךְ לוֹ צָבָא רָב.
וְאִם אוֹיְבִים הֵם נִלָּחֵם בָּהֶם יַחַד אִתְּךָ, וַאֲפִלּוּ הָיוּ רַבִּים, פִּי שְׁלֹשָׁה מִמַּה שֶּׁהֵם״.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ קָרַב שָׁלִיחַ מֵאוֹתוֹ הַצָּבָא וּבָא אֶל הָעִיר הַזֹּאת.
הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי קַמַר אַלזַּמָאן וְהַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר וְהַמַּלְכָּה מַרְגָ׳אנָה וְהַמֶּלֶךְ שַׁלִּיט הָאָרֶץ.
נָשַׁק הָאָרֶץ וְאָמַר: ״מֶלֶךְ זֶה מֵאֶרֶץ פָּרַס הוּא, וּכְבָר אָבַד לוֹ בְנוֹ מִזֶּה שָׁנִים וְהוּא מְשׁוֹטֵט לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּכָל קַצְוֵי הָעוֹלָם, וְאִם יִמְצָא אוֹתוֹ אֶצְלְכֶם, לֹא תְאֻנֶּה לָכֶם רָעָה, וְאִם לֹא יִמְצָא אוֹתוֹ, תִּפֹּל מִלְחָמָה בֵּינוֹ וּבֵינֵיכֶם וְיַחֲרִיב אֶת עִירְכֶם״.
אָמַר לוֹ קַמַר אַלְזַּמָאן: ״לֹא יַגִּיעַ עַד כְּדֵי כָךְ, וְאוּלָם מַה שְׁמוֹ בְּאֶרֶץ פָּרַס?״ אָמַר הַשָּׁלִיחַ: ״שְׁמוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן, שַׁלִּיט אִיֵּי כָאלִדָאן.
וּכְבָר אָסַף חֵילוֹת אֵלּוּ מִן הָאֲרָצוֹת שֶׁעָבַר בָּהֶן כְּשֶׁהוּא מְסוֹבֵב בָּהֶן לְחַפֵּשׂ אֶת בְּנוֹ״.
כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן אֶת דִּבְרֵי הַשָּׁלִיחַ, נִזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף, וְנִשְׁאַר בְהִתְעַלְּפוּתוֹ שָׁעָה.
אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר וּבָכָה בְכִי רַב וְאָמַר לְאַלְאַמְגָ׳ד וְאַלְאַסְעָד וּבְנֵי פַמַּלְיָה שֶׁלָּהֶם: ״לְכוּ, בָּנַי, עִם הַשָּׁלִיחַ, וּתְנוּ שָׁלוֹם לְסַבְכֶם, אָבִי הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן, וּבַשְּׂרוּ אוֹתוֹ שֶׁשָּׁלוֹם לִי.
שֶׁמִּתְאַבֵּל הוּא עַל שֶׁנִּפְקַדְתִּי וְלוֹבֵשׁ עַכְשָׁו שְׁחוֹרִים בִּגְלָלִי״.
סִפֵּר לַמְּלָכִים וְלַנִּמְצָאִים כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בִימֵי עֲלוּמָיו.
הִשְׁתָּאוּ לָזֶה כָל הַמְּלָכִים.
אַחַר-כָּךְ יָרְדוּ הֵם וְקַמַר אַלזַּמָאן וּפָנוּ אֶל אָבִיו.
נָתַן קַמַר אַלזַּמָאן שָׁלוֹם לְאָבִיו, וְחִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה, וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם מִתְעַלְּפִים מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ סִפֵּר לִבְנוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְנָתְנוּ שְׁאָר הַמְּלָכִים שָׁלוֹם לְשַׁהַרִמָאן.
הֶחֱזִירוּ אֶת מַרְגָ׳אנָה לְאַרְצָהּ אַחֲרֵי שֶׁהִשִּׂיאוּהָ לְאַלְאַסְעָד, וְצִוּוּ עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תַּפְסִיק מִבּוֹא אִתָּם בַּכְּתוּבִים.
אַחַר-כָּךְ הִשִּׂיאוּ לְאַלְאַמְגָ׳ד אֶת בֻּסְתָּאן בַּת בַּהְרָאם, וְנָסְעוּ כֻלָּם לִמְדִינַת הַהָבְנֶה.
פָּרַשׁ קַמַר אַלזַּמָאן עִם חוֹתְנוֹ לְבַד וְהוֹדִיעַ לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְכֵיצַד נִפְגַּשׁ עִם בָּנָיו.
שָׂמַח וּבֵרַךְ אוֹתוֹ לְשׁוּבוֹ בְשָׁלוֹם.
אַחַר-כָּךְ נִכְנַס הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר אֲבִי הַמַּלְכָּה בֻּדוּר אֶל בִּתּוֹ וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם, וְיָשְׁבוּ בְאִיֵּי הַהָבְנֶה חֹדֶשׁ תָּמִים.
אַחַר-כָּךְ נָסַע הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר עִם בִּתּוֹ לְאַרְצוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר נָסַע עִם בִּתּוֹ וְחֵילוֹ לְאַרְצוֹ, וְלָקְחוּ אֶת אַלְאַמְגָ׳ד אִתָּם.
וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב נָכוֹן עַל מַמְלַכְתּוֹ, הוֹשִׁיב אֶת אַלְאַמְגָ׳ד לִמְשֹׁל בִּמְקוֹם סָבוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקַמַר אַלזַּמָאן, הִנֵּה הוֹשִׁיב אֶת בְּנוֹ אַלְאַסְעָד לְמוֹשֵׁל בְּעִיר סָבוֹ אַרְמָאנוּס, וְהִסְכִּים לְכָךְ סָבוֹ.
אַחַר-כָּךְ הִצְטַיֵּד קַמַר אַלזַּמָאן וְנָסַע עִם אָבִיו הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאִיֵּי אַלְכָאלִדָאן, וְקִשּׁטוּ לִכְבוֹדוֹ אֶת הָעִיר, וְהִמְשִׁיכוּ הַמְּבַשְּׂרִים לְהַכּוֹת בַּתֻּפִּים חֹדֶשׁ תָּמִים.
וְיָשַׁב קַמַר אַלזַּמָאן לְמוֹשֵׁל בִּמְקוֹם אָבִיו עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם מַשְׁבִּית כָּל הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: ״שַׁהַרָזָאד, סִפּוּר זֶה נִפְלָא עַד מְאֹד״.
אָמְרָה: ״הַמֶּלֶךְ, אֵין סִפּוּר זֶה נִפְלָא מִסִּפּוּר עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלְשַּׁמָאת.
אָמַר לָהּ: ״וּמַה סִּפּוּר עַלַא אַלְדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת?״
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה אָדָם דַיָּג בָּא בַּיָּמִים, וְלוֹ אִשָּׁה וּשְׁלשָׁה בָנִים, וְהָיָה עָנִי מָרוּד.
הָיָה נוֹהֵג לְהַשְׁלִיְךְ רִשְׁתּוֹ בְּכָל יוֹם אַרְבַּע פְּעָמִים וְלֹא יוֹתֵר.
יוֹם אֶחָד יָצָא בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם לְחוֹפוֹ שֶׁל יָם.
הִנִּיחַ קֻפָּתוֹ וְהִפְשִׁיל כֻּתָּנְתּוֹ, וְנִכְנַס לַיָּם, וְהִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ, וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה בַמָּיִם, אָסַף חֲבָלֶיהָ וּמָצָא אוֹתָהּ כְּבֵדָה.
מְשָׁכָהּ אֵלָיו וְלֹא יָכֹל לְהַעֲלוֹתָהּ.
הֵבִיא קְצוֹתֶיהָ לַיַּבָּשָׁה וְתָקַע יָתֵד וְהִדֵּק אוֹתָהּ בּוֹ.
פָּשַׁט בְּגָדָיו וְצָלַל בַּמַּיִם מִסָּבִיב לָרֶשֶׁת, וְלֹא פָסַק מִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָהּ.
שָׂמַח וְיָצָא וְלָבַשׁ בְּגָדָיו וּבָא אֶל הָרֶשֶׁת וּמָצָא בָהּ נִבְלַת חֲמוֹר שֶׁנָּקְבָה לוֹ רִשְׁתּוֹ.
כְּשֶׁרָאָה כָךְ נִצְטָעֵר וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר” הוֹסִיף הַדַּיָּג וְאָמַר: “אָמְנָם פַּרְנָסָה זוֹ מֻפְלָאָה הִיא”.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:
הוֹי חוֹצֶה חֶשְׁכַּת לַיִל וַאֲבַדּוֹן,
קַצֵּר בַּעֲמָלֶךָ, כִּי לֹא בֶעָמָל הַמָּזוֹן.
רְאֵה אֶת הַיָּם, וְהַדַּיָּג טוֹרֵחַ
עַל מְזוֹנוֹ, עֵת כּוֹכַב לַיִל זוֹרֵחַ.
צָלַל בְּלֵב יָם, יַכּוּהוּ גַּלָּיו,
מִתְּנוּדוֹת רִשְׁתּוֹ לֹא יִשְׂטוּ מַבָּטָיו.
וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּלֵילוֹ שָׂמֵחַ יָשַׁב,
בְּדָג חַכָּתוֹ חִכּוֹ נָקָב,
קְנֵהוּ מֶנּוּ אִישׁ לָן לֵילוֹ
מַחֲסֶה לוֹ בַקָּרָה, וְשָׁלוֹם בְּחֵילוֹ.
הַשֶּׁבַח לָאֵל הַנּוֹתֵן וְנוֹטֵל,
זֶה דָּג יָדוּג, וְזֶה אוֹתוֹ אוֹכֵל.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: "הָבָה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּעָשֶׂה פֶלֶא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ וְשָׁר:
גַּם אִם נֻסֵּיתָ בְנִסָּיוֹן,
תּוֹחֶלֶת נָדִיב לְבַשׁ כַּשִּׁרְיוֹן.
בְּאָזְנֵי אָדָם אַל נָא תִּתְאוֹנֵן.
הֲלִפְנֵי לֹא יְרַחֵם עַל רַחוּם תִּתְלוֹנֵן?
הִתִּיר אוֹתָהּ מִן הָרֶשֶׁת, וְסָחַט הָרֶשֶׁת.
כְּשֶׁגָּמַר לְסָחֲטָהּ פָּרַשׂ אוֹתָהּ וְצָלַל בַּיָּם וְאָמַר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ בּוֹ.
הִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה.
מָשַׁךְ אוֹתָהּ וְהָיְתָה כְבֵדָה, וְנִטְלָה רָב מִבָּרִאשׁוֹנָה.
דִּמָּה בְלִבּוֹ שֶׁדָּגִים בָּהּ, הִדֵּק אֶת הָרֶשֶׁת וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְיָרַד וְצָלַל וְעָסַק בָּהּ עַד שֶׁהִתִּירָה וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ לַיַּבָּשָׁה וּמָצָא בָהּ כַּד גָּדוֹל מָלֵא חוֹל וָטִיט.
כְּשֶׁרָאָה כָךְ נִצְטָעֵר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:
הוֹי מוֹקֵד הַזְּמָן, הֶרֶף,
אַךְ אִם לֹא תֶרֶף, דְּעַךְ.
יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ לְבֵיתִי טֶרֶף,
וָאֶמְצָא טַרְפִּי חָלַף הָלָךְ.
כַּמָּה בוֹעֲרִים כּוֹכָבָם מַזְהִיר,
וּמֵחֲכָמִים פָּנִים אַךְ הִסְתִּיר.
הִשְׁלִיךְ אֶת הַכַּד וְסָחַט רִשְׁתּוֹ וְנִקָּה אוֹתָהּ.
בִּקֵּשׁ סְלִיחַת אֱלֹהִים וְהָלַךְ לַיָּם פַּעַם שְׁלִישִׁית.
הִשְׁלִיךְ הָרֶשֶׁת וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה.
מְשָׁכָהּ וּמָצָא בָהּ שִׁבְרֵי זְכוּכִית וַעֲצָמוֹת.
הִשְׁלִיכָם מִצְטָעֵר, בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי שִׁיר הַמְּשׁוֹרֵר:
לֹא לְהַתִּיר וְלֹא לְקַשֵּׁר, כָּךְ הֵם הַמְּזוֹנוֹת.
וְאֵין תַּרְבּוּת וָדַעַת לַחְמְךָ לְךָ נוֹתְנוֹת.
קְצוּבִים בְּגוֹרָל גַּם הַמַּזָּל גַּם הַמָּזוֹן.
יֵשׁ אֶרֶץ דְּשֵׁנָה וְאֶרֶץ שֻׁלַּח בָּהּ רָזוֹן.
הוֹלֵךְ קוֹמְמִיּוּת תָּכֹפְנָה תַּהְפּוּכוֹת זְמָן הוֹדוֹ.
וְתִשֶּׂאנָה רֹאשׁ אִישׁ בְּאֵין כָּל זְכוּת בְּיָדוֹ.
הוֹי מָוֶת, סוּרָה אֵלַי, כִּי אֵין טוֹב בַּחַיִּים מֵאָז
שָׁפַל הַנֶּשֶׁר וְיָרַד, וַיִּגְבַּהּ בַּר אַוָּז.
וְאַל יַפְלִיאֲךָ, כִּי תִרְאֶה אִישׁ הַמַּעֲלָה
הֶעֱנִי, וְאִישׁ מַחֲסוֹר בְּעָשְׁרוֹ עָלָה.
יֵשׁ עוֹף מְעוֹפֵף מִמִּזְרָח אֶרֶץ עַד מַעֲרָבָה
וְשֵׁנִי עָזַב קֵן לֹא עָרָב, וְלוֹ כָּל טוֹבָה עָרָבָה.
נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמָר: “אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֵין אֲנִי מַשְׁלִיךְ רִשְׁתִּי בְּשׁוּם יוֹם אֶלָּא אַרְבַּע פְּעָמִים, וּכְבָר הִשְׁלַכְתִּי שָׁלשׁ וְלֹא עָלָה בְיָדִי כְלוּם.
תֶּן לִי אֱלֹהִים בַּפַּעַם הַזֹּאת מְזוֹנִי”.
קָרָא בְּשֵׁם אֱלֹהִים וְהִשְׁלִיךְ הָרֶשֶׁת לַיָּם וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה וּמְשָׁכָהּ וְלֹא יָכוֹל לְמָשָכהּ, שֶׁדָּבְקָה לַקַּרְקָע.
אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים”.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר וְאָמָר:
אָבוּז לָעוֹלָם אִם הָיָה כָזֶה.
רַק צָרָה וָפֶגַע תּוֹכוֹ אֶחֱזֶה.
אִם זַכּוּ חַיִּים לְאִישׁ בְּבֹקֶר הַיּוֹם,
הִשְׁקוּהוּ לָעֶרֶב כּוֹס יָגוֹן עַד תֹּם.
הֵן אַתָּה הוּא אֲשֶׁר בֶּאֱמֹר: "מִי אָדָם
הַמְּאֻשָּׁר בַּחַיִּים?" “הוּא זֶה” עָנוּ כֻלָם.
פָּשַׁט בְּגָדָיו וְצָלַל וְהִתְחִיל עוֹסֵק בָּרֶשֶׁת עַד שֶׁהוֹצִיאָהּ לַיַּבָּשָׁה.
פָּתַח אוֹתָהּ וּמָצָא בָהּ קֻמְקוּם נְחשֶׁת קָלָל מָלֵא וּפִיו חָתוּם בְּעוֹפֶרֶת, וְעָלָיו חוֹתָמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַדַּיָּג שָׂמַח וְאָמָר: “הֲרֵי אֲנִי מוֹכְרוֹ בְשׁוּק הַצּוֹרְפִים, שֶׁשָּׁוְיוֹ הוּא עֲשָׂרָה דִינָרִים זָהָב”.
הֵנִיף אוֹתוֹ וּמְצָאוֹ כָּבֵד וְסָתוּם.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יוֹדֵעַ מַה בְּקֻמְקוּם זֶה, הֲרֵינִי פּוֹתְחוֹ וְרוֹאֶה מַה בְּתוֹכוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי מוֹכְרוֹ”.
הוֹצִיא סַכִּין וְעָסַק בָּעֹפֶרֶת עַד שֶׁהֱסִירָהּ מִן הַקֻּמְקוּם, שָׂם אוֹתוֹ מִן הַצַּד עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, וְטִלְטֵל אוֹתוֹ לְהָרִיק מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ.
לֹא יָרַד מִתּוֹכוֹ כְּלוּם.
תָּמַהּ תְּמִיהָה גְדוֹלָה.
פִּתְאֹם יָצָא עָשָׁן מִן הַקֻּמְקוּם וְעָלָה עַד לְעַנְנֵי שָׁמַיִם, וְהִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָאָרֶץ; וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ הֶעָשָׁן לְשִׂיאוֹ הִתְעַבָּה וְהִתְנָעֵר, וְנֶהְפַּךְ לְשֵׁד, רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לֶעָבִים וְרַגְלָיו בַּעֲפַר הָאָרֶץ.
רֹאשׁוֹ כְּכִפָּה וְיָדָיו כְּמִזְרוֹת וְרַגְלָיו כִּתְרָנִים, פִּיו כִּמְעָרָה וְשִׁנָּיו כִּסְלָעִים, נְחִירָיו כְּקַנְקַנִּים וְעֵינָיו כִּמְנוֹרוֹת וּמַבָּטוֹ זוֹעֵף וּמֵפִיץ אֵימוֹת.
כְּשֶׁרָאָה הַדַּיָּג שֵׁד זֶה חָשַׁךְ עוֹלָמוֹ בַּעֲדוֹ.
וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד אָמָר: “אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים וּשְׁלֹמֹה נְבִיא אֱלֹהִים”.
הוֹסִיף הַשֵּׁד וְאָמַר: “נְבִיא אֱלֹהִים, אַל תַּהַרְגֵנִי, הֲרֵי לֹא אָשׁוּב עוֹד לַמְרוֹת דְּבָרֶיךָ.
כָּל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה אוֹתִי אֲמַלֵּא”.
אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “מוֹרֵד, אַתָּה אוֹמֵר שְׁלֹמֹה נְבִיא אֱלֹהִים? וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה מֵת מִזְּמַן אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה.
וַאֲנַחְנוּ בְּאַחַרִית הַיָּמִים.
מַהוּ סִפּוּרְךָ, וּמַהוּ שֶׁאֵרַע לָךְ, וּמַהִי סִבַּת כְּנִיסָתְךָ לְתוֹךְ קֻמְקוּם זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹרֵד אֶת דִּבְרֵי הַדַּיָּג אָמָר: “אֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אֱלֹהִים.
הִתְבַּשֵּׂר, הַדַּיָּג, בְּטוֹבָה”.
אָמַר הַדַּיָּג: “מַה הַטּוֹבָה שֶׁאַתָּה מְבַשְׂרֵנִי?” אָמָר: “שֶׁאֲמִיתְךָ בְּשָׁעָה זוֹ בָּרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת”.
אָמַר הַדַּיָּג: “רָאוּי אַתָּה עַל בְּשׂוֹרָתְךָ זֹאת שֶׁלֹּא תִּרְאֶה טוֹב.
אַתָּה הַמְּגֻנֶּה שֶׁבַּשֵּׁדִים, אַל תִּמְצָא לְךָ סִתְרָה.
עַל שׁוּם מַה תַּהַרְגֵנִי, וּמַהוּ הַגּוֹרֵם לְמִיתָתִי.
הֲרֵי הִצַּלְתִּיךָ מִן הַקֻּמְקוּם וְהִמְלַטְתִּי אוֹתְךָ מִתְּהוֹמוֹת יָם, וְהוֹצֵאתִיךָ לַיַּבָּשָׁה”.
אָמַר הַשֵּׁד: “בְּרֹר לָךְ אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ, וְהַהֶרֶג שֶׁתֵּהָרֵג”.
אָמַר הַדַּיָּג: “מַה פִּשְׁעִי שֶׁיִּהְיֶה זֶה גְמוּלִי מִיָּדֶךָ?” אָמַר הַשֵּׁד: “שְׁמַע סִפּוּרִי, הַדַּיָּג”.
אָמַר הַדַּיָּג: “דַּבֵּר, וְקַצֵּר בִּדְבָרִים, שֶׁנִּשְׁמָתִי הִגִּיעָה לְאַפִּי”.
אָמַר: “דַּע, הַדַּיָּג, שֶׁאֲנִי מִן הַשֵּׁדִים הַכּוֹפְרִים, וּמָרִיתִי אֶת פִּי שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, אֲנִי וְצַכַ’ר הַשֵּׁד.
שָׁלַח אֵלַי אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ אֶת אָצָף בֶּן בְּרַכְיָה, וֶהֱבִיאַנִי בְעַל-כָּרְחִי.
וְהוֹבִילַנִי כָבוּל בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת כְּשֶׁאֲנִי כוֹעֵס, עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי, וְהֶעֱמִידַנִי לְפָנָיו.
כְּשֶׁרָאַנִי שְׁלֹמֹה, לָחַשׁ עָלַי, וְהִצִּיעַ לְפָנַי לִהְיוֹת מַאֲמִין וּלְצַיֵּת.
סֵרַבְתִּי.
צִוָּה לְהָבִיא קֻמְקוּם זֶה וַחֲבָשַׁנִי בְּתוֹכוֹ וְסָתַם עָלַי בְּעוֹפֶרֶת וְחָתַם בְּחוֹתַם הַשֵּׁם הַמְּפֹרַשׁ.
וְצִוָּה לַשֵּׁדִים וּנְטָלוּנִי וֶהֱטִילוּנִי לְאֶמְצַע הַיָּם.
שָׁהִיתִי מֵאָה שָׁנָה וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי אֲנִי מַעֲשִׁיר אוֹתוֹ עשֶׁר עוֹלָם”.
יָצְאָה מֵאָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם.
נִכְנְסָה מֵאָה שְׁנִיָּה וְאָמַרְתִּי: כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי אֲנִי פוֹתֵחַ לְפָנָיו אוֹצְרוֹת הָאֲדָמָה”.
וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם.
עָבְרוּ עָלַי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אֲחֵרוֹת.
וְאָמַרְתִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי, הֲרֵינִי מְמַלֵּא לוֹ שָׁלשׁ מִשְׁאָלוֹת”, וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם.
כָּעַסְתִּי כַעַס גָּדוֹל וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי מֵעַכְשָׁו, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ, וְנוֹתֵן בְּיָדָיו הַבְּרֵירָה לִבְרֹר לוֹ מִיתָתוֹ.
וַהֲרֵי הִצַּלְתַּנִי וְנָתַתִּי בְּיָדְךָ הַבְּרֵירָה לִבְרֹר לְךָ מִיתָתְךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַדַּיָּג דִּבְרֵי הַשֵּׁד, אָמַר: “מִפִּלְאֵי אֱלֹהִים הוּא.
לֹא בָאתִי אֲנִי לְהַצִּילְךָ אֶלָּא בְיָמִים אֵלּוּ”.
הוֹסִיף וְאָמַר: “חוּסָה עָלַי וְאַל תַּהַרְגֵנִי, שֶׁיָּחוּס אֱלֹהִים עָלֶיךָ וְלֹא יַהַרְגֶךָ, וְאַל תְּכַלֵּנִי שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט אֱלֹהִים עָלֶיךָ מִי שֶׁיְכַלֶּה אוֹתְךָ”.
אָמַר הַמּוֹרֵד: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁאַהֲרָגֶךָ.
בְּרֹר לְךָ אִם כֵּן, בְּחַסְדִּי עִמָּךְ, אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ”.
כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לַדַּיָּג שֶׁגְּמוּרָה הִיא אֶצְלוֹ לְהָרְגוֹ, פָּנָה לַשֵּׁד וְאָמַר: “חוּסָה עָלַי, גְּמוֹל עָלַי טוֹבָה שֶׁשִּׁחְרַרְתִּיךָ”.
אָמַר הַשֵּׁד: “וַהֲרֵי אֲנִי אֵינִי הוֹרְגֶךָ אֶלָּא עַל שֶׁהִצַּלְתָּנִי”.
אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: "נְשִׂיא הַשֵּׁדִים, הֲיִתָּכֵן שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ טוֹבָה וּתְשַׁלֵּם לִי רָעָה? אָמְנָם לֹא כָזָב דִּבֵּר הַמָּשָׁל:
פָּעַלְנוּ טוֹבָה וַיִּגְמְלוּנוּ הָפְכָּהּ.
אַךְ זֶה, חֵי-אָנִי מַעַשׂ פּוֹשֵׁעַ וְרֵיקָא.
וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב לְמִי שֶׁאֵינוֹ הוֹגֵן,
גְּמוּלוֹ כִּגְמוּל לַצָּבוּעַ יְהִי מָגֵן.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁד דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ.
“אַל תִּשְׁהֶה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא מִיתָתֶךָ”.
אָמַר הַדַּיָּג בְּלִבּוֹ: “זֶהוּ שֵׁד וַאֲנִי בֶּן-אָדָם שֶׁנָּתַן לִי אֱלֹהִים שֵׂכֶל שָׁלֵם.
הֲרֵינִי מַעֲרִים עָלָיו לְהַשְׁמִידוֹ, וְשִׂכְלִי הוּא שֶׁיַּעֲמוֹד לִי לְהַעֲרִים עָלָיו וְעַל רָעָתוֹ”.
אָמַר לַשֵּׁד: “גְּמוּרָה הִיא מֵעִמְּךָ לְהָרְגֵנִי?” אָמַר: “הֵן”.
אָמַר לוֹ: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ הֶחָקוּק עַל טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ דָּבָר וְתַגֵּד לִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ”.
אָמַר: “מוּטָב”.
וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַע שֶׁהִזְכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ נִרְעַד וְנִרְעָשׁ וְאָמַר: “שְׁאַל וְקַצֵּר בִּדְבָרִים”.
אָמַר לוֹ: אַתָּה הָיִיתָ בְּקֻמְקוּם זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהַקֻמְקוּם אֵינֹו מֵכִיל אֲפִלּוּ יָד שֶׁלְּךָ וְלֹא רֶגֶל שֶׁלְּךָ, וְכֵיצַד זֶה הֱכִילְךָ כֻּלְּךָ?".
אָמַר הַשֵּׁד: “כְּלוּם אֵין אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָיִיתִי בוֹ?” אָמַר הַדַּיָּג: “לֹא אַאֲמִין לְךָ לְעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּתוֹכוֹ בְּעֵינָי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָרְבִיעִי אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “סַפְּרִי לָנוּ אֶת סוֹף הַסִּפּוּר, אִם אֵין הַשֵּׁנָה תּוֹקַפְתֵּךְ”.
פָּתְחָה וְאָמְרָה:
" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּיָּג אָמַר לַשֵּׁד: “לֹא, אֵינִי מַאֲמִין לְךָ עַד שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּתוֹכוֹ בְּעֵינָי”.
הִתְנוֹדֵד הַשֵּׁד וְהָפַךְ עָשָׁן עַל פְּנֵי הַיָּם.
הִתְעַבָּה הֶעָשָׁן, וְקִמְעָה קִמְעָה הִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ הַקֻּמְקוּם עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ כֻּלּוֹ.
הִזְדָּרֵז הַדַּיָּג וְנָטַל פְּקַק הָעוֹפֶרֶת שֶׁעָלֶיהָ הַחוֹתֶמֶת, וּפִקֵּק בּוֹ אֶת פִּי הַקֻּמְקוּם, וְקָרָא לַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: "בְּרֹר לְעַצְמְךָ, בְּחַסְדִּי, אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ.
חֵי- אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מַטִּילְךָ לְיָם זֶה, וּבוֹנֶה לִי כָאן בָּיִת, וְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא לְכָאן אֲנִי מְעַכְּבוֹ שֶׁלֹּא יָדוּג בְּכָאן, וְאוֹמֵר לוֹ: “כָּאן שֵׁד, שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲלֵהוּ, יִתֵּן לְפָנָיו שֶׁיִּבְרֹר לוֹ לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּיתָה שֶׁיָּמוּת בָּהּ וְאֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁד דִּבְרֵי הַדַּיָּג וְרָאָה עַצְמוֹ חָבוּשׁ, בִּקֵּשׁ לָצֵאת וְלֹא יָכוֹל, שֶׁחוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה עִכֵּב בַּעֲדוֹ.
הִכִּיר בַּדָּבָר שֶׁהַדַּיָּג הֶעֱרִים עָלָיו וְאָמַר: “לֹא עָשִׂיתִי עִמְּךָ אֶלָּא שְׂחוֹק”.
אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, הַבָּזוּי שֶׁבַּשֵּׁדִים וְהַמְּכֹעָר וְהַשָּׁפָל שֶׁבָּהֶם”.
הוֹלִיךְ הַדַּיָּג אֶת הַקֻּמְקוּם לְעֵבֶר הַיָּם.
קָרָא הַשֵּׁד: “לֹא, לֹא”.
אָמַר הַדַּיָּג: “הֵן, הֵן”.
חִנֵּן הַשֵּׁד קוֹלוֹ, וְהִתְרַפֵּס וְאָמַר: “מַהוּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמִּי, דַּיָּג?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לְהָטִיל אוֹתְךָ לַיָּם.
וְאִם עָמַדְתָּ בוֹ אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ שֶׁתַּעֲמֹד בּוֹ עַד לְיוֹם הַדִּין.
וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאֵר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַּחַיִּים, וְלֹא חָפַצְתָּ אֶלָּא לִגְמֹל לִי רָעָה.
עַכְשָׁו נָתַן אוֹתְךָ אֱלֹהִים בְּיָדִי וְהֶעֱרַמְתִּי עָלֶיךָ”.
אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “פְּתַח לִי שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ טוֹבָה”.
אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: "מְשַׁקֵּר אַתָּה, אָרוּר.
דּוֹמִים אָנוּ, אֲנִי וְאַתָּה לְמִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְהֶחָכָם דּוּבָּאן.
אָמַר הַשֵּׁד: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה בְּמִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְהֶחָכָם דּוּבָּאן?” פָּתַח הַדַּיָּג וְאָמַר:
סִפּוּר מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן
דַּע הַשֵּׁד, שֶׁהָיָה בְיָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁעָבְרוּ וּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁחָלְפוּ בִּמְדִינַת פָּרַס וּבְאֶרֶץ רוּמָאן מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ יוּנָאן.
וְהָיָה לוֹ הוֹן רַב וְצָבָא וְחַיִל וְכָבוֹד וּמִשְׁמָרוֹת מִכָּל הָאֻמּוֹת.
לָקָה בְגוּפוֹ בְצָרַעַת, וְנִלְאוּ הָרוֹפְאִים וְהַחֲכָמִים לְרַפְּאוֹ, וְלֹא הוֹעִילוּ לוֹ לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא סַמִּים שֶׁהִשְׁקוּהוּ וְלֹא אֲבָקוֹת וְלֹא מְשָׁחוֹת שֶׁמְּשָׁחוּהוּ.
לֹא הָיָה שׁוּם רוֹפֵא יָכוֹל לְרַפְּאוֹ.
נִכְנַס לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ יוּנָאן חָכָם גָּדוֹל, זָקֵן וּבָא בַיָּמִים.
וְשֵׁם הָרוֹפֵא דּוּבָּאן.
וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּסִפְרֵי יָוָן וּפָרַס וְרוֹמָא וַעֲרָב וְסוּרְיָה, וְיָדַע חָכְמַת הָרְפוּאָה וְחָכְמַת הַכּוֹכָבִים, וְהָיָה בָקִי בִיסוֹדוֹת חָכְמָתָם וְחֻקּוֹת עִנְיָנָם וְתוֹעַלְתָּם וְנִזְקָם, וְהָיָה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַצְּמָחִים וְהָעֲשָׂבִים הַמּוֹעִילִים וְהַמַּזִּיקִים וְיָדַע מַדַּע הַפַּלְסָפָה וְכָל מַדָּעֵי הָרְפוּאָה וְזוּלָתָם.
נִכְנַס חָכָם זֶה לַמְּדִינָה, וְלֹא עָמַד בָּהּ יָמִים מְעַטִּים, עַד שֶׁשָּׁמַע בְּעִנְיָן הַמֶּלֶךְ וּמַה שֶׁקָּרָה לוֹ בְּגוּפוֹ מִן הַצָּרַעַת, שֶׁנִּגְּעוֹ בָהּ אֱלֹהִים, וְשֶׁהָרוֹפְאִים וְאַנְשֵׁי הַמַּדָּע נִלְאוּ לְרַפְּאוֹ.
כְּשֶׁשָּׁמַע הֶחָכָם כָּךְ, שָׁהָה לַיְלָה תָּפוּס בְּמַחֲשָׁבוֹת.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר אוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְהָיְתָה הַחַמָּה תַמָּה בַהֲדַר יִפְעָתָהּ, לָבַשׁ אֶת הַמְּפֹאָרִים בִּבְגָדָיו וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרַךְ אוֹתוּ בַאֲרִיכוּת יָמִים וְכָבוֹד וָעשֶׁר, בְּדִבְרֵי חֵן, וְהוֹדִיעוֹ מִי הוּא וְאָמָר: “הַמֶּלֶךְ, שָׁמַעְתִּי בְעִנְיָן הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ בִּגְלַל זֶה שֶׁבְּגוּפְךָ, וְשֶׁרַבִּים מִן הָרוֹפְאִים לֹא מָצְאוּ עֵצָה לַהֲסִירָהּ מִמְּךָ.
וַהֲרֵי אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתְךָ, הַמֶּלֶךְ, מִבְּלִי שֶׁאַשְׁקֶה אוֹתְךָ סַמִּים וּמִבְּלִי שֶׁאֶמְשַׁח אוֹתְךָ בְּמִשְׁחָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ יוּנָאן דְּבָרָיו תָּמַהּ וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה? וְהָאֱלֹהִים, אִם תְּרַפְּאֵנִי, הֲרֵינִי מַעֲשִׁיר אוֹתְךָ וְעַד נִינְךָ וְנֶכְדֶּךָ, וְאֵיטִיב עִמְּךָ, וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְךָ הוּא, וְתִהְיֶה בְאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנִי וַאֲהוּבִי”.
הִלְבִּישׁוֹ הַמֶּלֶךְ בֶּגֶד פְּאֵר וְהֵיטִיב לוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם תְּרַפֵּא אוֹתִי מֵחֹלִי זֶה מִבְּלִי מַשְׁקֶה סַמִּים וּמִבְּלִי מִשְׁחָה?” אָמַר הֶחָכָם: “הֵן, מְרַפֵּא אֲנִי אוֹתְךָ”.
הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְאָמַר: “רוֹפֵא, מָתַי יִהְיֶה זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי? לְכַמָּה יָמִים וּלְכַמָּה זְמָן? הִזְדָּרֵז בְּנִי, בַדָּבָר”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
יָרַד לַמְּדִינָה וְשָׂכַר לוֹ בַיִת וְשָׂם בְּתוֹכוֹ סְפָרָיו וְסַמֵּי רְפוּאוֹתָיו וְעִקָּרֵי הַמַּרְפֵּא שֶׁלּוֹ.
בָּחַר לוֹ אֶת הַסַּמִּים וְהָעִקָּרִים וְעָשָׂה לוֹ מֵהֶם שַׁרְבִיט.
עָשָׂה אוֹתוֹ נָבוּב, וְתִקֵּן לוֹ בֵּית-יָד.
וְסִדֵּר לוֹ כַדּוּר כְּפִי שֶׁיָּדַע.
אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה כָל זֶה וְגָמַר מְלַאכְתּוֹ, עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי.
נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְצִוָּהוּ שֶׁיִּרְכַּב אֶל מִגְרַשׁ מֵרוֹץ-הַסּוּסִים, וְשֶׁיְשַׂחֵק בַּכַּדּוּר וּבַשַׁרְבִיט.
יָצְאוּ עִמּוֹ הַנְּסִיכִים וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה.
וְאַךְ יָשַׁב הַמֶּלֶךְ הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הֶחָכָם דּוּבָּאן, וְהוֹשִׁיט לוֹ הַשַּׁרְבִיט וְאָמָר: “טוּל שַׁרְבִיט זֶה וְתָפְסֵהוּ בִמְלֹא כַפְּךָ, כַּזֹּאת.
וְעַכְשָׁו רְכַב אֶל הַמִּגְרָשׁ וְשֵׁב הָכֵן עַל הַסּוּס וְהַכֵּה בַכַּדּוּר עַד שֶׁיָּזִיעוּ כַּף יָדְךָ וְגוּפֶךָ, וְיַעֲבֹר הַסַּם דֶּרֶךְ כַּף יָדְךָ וְיִתְפַּשֵּׁט בְּכָל גּוּפֶךָ.
וּכְשֶׁתִּגְמֹר, אַחֲרֵי שֶׁיַּחְדֹּר הַסַּם בְּכָל גּוּפְךָ, תַּחֲזֹר לְאַרְמוֹנְךָ, וְתִכָּנֵס אַחֲרֵי זֶה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְתִתְרַחֵץ וְתִישַׁן, שֶׁכְּבָר רָפָא לְךָ, וְשָׁלוֹם”.
אוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אוֹתוֹ שַׁרְבִיט מִיַּד הָרוֹפֵא וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְרָכַב עַל סוּסוֹ.
יָרוּ הַכַּדּוּר לְפָנָיו וְהָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִדְבִּיקוֹ וְהִכָּה בוֹ בְכֹחַ, אַחֲרֵי שֶׁתָּפַס בִּמְלֹא כַפּוֹ אֶת קְנֵה הַשַּׁרְבִיט.
לֹא פָסַק מֵהַכּוֹת בּוֹ בַכַּדּוּר וּמֵרוּץ אַחֲרָיו עַל סוּסוֹ, מוֹסִיף וּמַכֶּה, עַד שֶׁהֵזִיעָה כַף יָדוֹ וְכָל גּוּפוֹ, וְהִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפוֹ הַסַּם מִן הַשַּׁרְבִיט.
הִכִּיר הֶחָכָם דּוּבָּאן שֶׁהַסַּם נִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפוֹ.
צִוָּהוּ לַחֲזֹר לְאַרְמוֹנוֹ וּלְהִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ.
חָזַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְצִוָּה לְפַנּוֹת לוֹ אֶת בֵּית-הַמֶּרְחָץ, וּפִנּוּ לוֹ.
נִזְדָּרְזוּ מְשָׁרְתֵי חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ וּמִהֲרוּ עֲבָדָיו וְהֵכִינוּ לַמֶּלֶךְ בְּגָדָיו.
נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ יָפֶה יָפֶה וְלָבַשׁ בְּגָדָיו בְּתוֹךְ בֵּית-הַמֶּרְחָץ.
יָצָא מִתּוֹכוֹ וְרָכַב לְאַרְמוֹנוֹ וְיָשֵׁן בּוֹ.
זֶה הוּא מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן הַמֶּלֶךְ יוּנָאן.
וְאוּלָם מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָן הֶחָכָם דּוּבָּאן, הֲרֵי חָזַר לְבֵיתוֹ וְלָן שָׁם.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לָבוֹא לְפָנָיו, וְנָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס.
נִכְנַס וְנָשַׁק בָּאָרֶץ לְפָנָיו וְרָמַז עַל הַמֶּלֶךְ בְּנָשְׂאוֹ קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
פָּרְחָה הַנְּדִיבוּת בְּהָדָר, בְּהִקָּרְאֲךָ אָב לָהּ,
וּבְקָרְאָהּ יוֹם אֶחָד לְזוּלָתְךָ לֹא אָבָה לָהּ.
הוֹי אֲדוֹן הַפָּנִים, אֲשֶׁר אוֹרוֹתָיו זִיו,
יְפַלְּשׁוּ בְחֶשְׁכַּת אֵימִים לָהֶם נְתִיב –
אַל יִכְלוּ מִפָּנֶיךָ זֹהַר וָאוֹרָה,
לְמַעַן לֹא נִרְאֶה פְּנֵי זְמַן בְּמוֹרָא.
הִשְׁפַּעְתָּ חַסְדֶּךָ וְטוֹבָה לִי הִפְלֵיתָ.
כֶּעָנָן פָּעֳלֶךָ, אֶרֶץ צְחִיחָה הִשְׁקֵיתָ,
וַתְּפַזֵּר הוֹן יָקָר מְרוֹמִים לַעֲלוֹת,
עֲדֵי הִשַּׂגְתָּ מִן הַזְּמַן רֹאשׁ הַפְּסָגוֹת.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, הִתְנַשֵּׂא הַמֶּלֶךְ וְקָם עַל רַגְלָיו, וְחִבֵּק אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ בִגְדֵי פְאֵר.
שֶׁכָּךְ הָיָה: כְּשֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ.
הִסְתַּכֵּל בְּגוּפוֹ וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם מִן הַצָּרַעַת.
וְהָיָה גוּפוֹ נָקִי כַכֶּסֶף הַלָּבָן, וְשָׂמַח עַל זֶה תַּכְלִית שִׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נִכְנַס אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וְנִכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְנִכְנַס אֵלָיו הֶחָכָם דּוּבָּאן.
וּכְשֶׁרָאָהוּ, קָם חִישׁ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ.
עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּמַטְעַמִּים וְאָכַל בְּחֶבְרָתוֹ, וְלֹא פָסַק מֵהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ כָל יוֹמוֹ.
כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נָתַן לֶחָכָם דּוּבָּאן אַלְפַּיִם דִּינָר מִלְּבַד הַלְּבוּשׁ וְהַמַּתָּנוֹת, וְהִרְכִּיבוֹ עַל סוּסוֹ חֲזָרָה לְבֵיתוֹ.
וְהָיָה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן מִתְפַּלֵּא וְאוֹמֵר: “הֲרֵי זֶה רִפֵּא אֶת גּוּפִי מִבַּחוּץ מִבְּלִי שֶׁמָּשַׁח אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְמִשְׁחָה.
וְהָאֱלֹהִים, אֵין זוֹ אֶלָּא חָכְמָה מֻפְלָאָה.
חַיָּב אֲנִי לְהֵיטִיב לָאִישׁ הַזֶּה וּלְכַבְּדוֹ וְלָקַחַת אוֹתוֹ אֵלַי לָשֶׁבֶת אִתִּי וְלִהְיוֹת לְרֵעַ לִי כָּל הַיָּמִים”.
בִּלָּה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת הַלַּיְלָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ עַל שֶׁהִבְרִיא גוּפוֹ וְנֶחֱלַץ מִמַּחֲלָתוֹ.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצָא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ.
עָמְדוּ רַבֵּי מַלְכוּתוֹ לְפָנָיו וְיָשְׁבוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים לִימִינוֹ וּלִשְׂמֹאלוֹ.
בִּקֵּשׁ אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן וְנִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו.
קָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לִצִּדּוֹ וְאָכַל עִמּוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְחַיִּים אֲרֻכִּים.
נָתַן לוֹ בֶגֶד פְּאֵר וּמַתָּנוֹת, וְלֹא פָסַק מִלִּשְׂמֹחַ עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה.
צִוָּה לָתֵת לוֹ חָמֵשׁ חֲלִיפוֹת בִּגְדֵי פְּאֵר וְאֶלֶף דִּינָרִים יָצָא הֶחָכָם לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מוֹדֶה לַמֶּלֶךְ.
הֵאִיר הַבֹּקֶר וְיָצָא הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ.
הִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי הַסָּף.
וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה מִמִּשְׁנָיו מְכֹעָר לְמַרְאֶה, וְחָזוּת פָּנָיו מְנַבְּאָה רָעוֹת.
הָיָה הוֹלֵךְ רָכִיל וְקַמְצָן וּמְקַנֵּא, וְכָל תְּכוּנָתוֹ קִנְאָה וְרֹעַ-לֵב.
כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקָרֵב אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן וּמֵיטִיב לוֹ כָּל הַטּוֹבָה הַזֹּאת, נִתְקַנֵּא בוֹ וְחָרַשׁ לוֹ בְלִבּוֹ רָעָה, כְּמַאֲמַר הַמָּשָׁל: “אֵין גּוּף שֶׁאֵין בְּתוֹכוֹ קִנְאָה”.
וְנֶאֱמַר עוֹד בְּמָשָׁל: “הָרָעָה אוֹרֶבֶת בְּכָל נֶפֶשׁ.
הַחֲזָקָה תְגַלֶּנָּה וְהַחֲלָשָׁה תַּצְפִּינֶנָּה”.
נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹרוֹת וְהַזְּמַנִּים, אַתָּה הוּא שֶׁגָּדַלְתִּי בְחַסְדְּךָ, עֵצָה טוֹבָה וַחֲשׁוּבָה עִמִּי לְהַשִּׂיאֲךָ.
וְאִם אֲנִי מַסְתִּירָה מִמְּךָ הֲרֵי לְמַמְזֵר אֵחָשֵׁב.
אִם תְּצַוֶּה אוֹתִי לְגַלּוֹתָהּ אֲגַלֶּה אוֹתָהּ לָךְ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁתָּמַהּ לְדִבְרֵי הַמִּשְׁנֶה: “וּמַה עֲצָתֶךָ?” אָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַנַּעֲלֶה, הַקַּדְמוֹנִים אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, אֵין הַזְּמַן יָדִיד לוֹ.
וּכְבָר רָאִינוּ אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה; מֵיטִיב הוּא לְשׂוֹנְאוֹ וְלָזֶה שֶׁמְבַקֵּשׁ לְהַכְרִית מַלְכוּתוֹ.
הֲרֵי הֵיטִיב לוֹ הַמֶּלֶךְ לָזֶה וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד וְקֵרְבוֹ תַכְלִית הַקִּרְבָה.
חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַמֶּלֶךְ מִזֹּאת”.
נִרְעַשׁ הַמֶּלֶךְ וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא זֶה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁד בּוֹ וּכְלַפֵּי מִי אַתָּה מְרַמֵּז?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הַמֶּלֶךְ, אִם יָשֵׁן אַתָּה, הָקִיצָה.
מִתְכַּוֵּן אֲנִי לֶחָכָם דּוּבָּאן”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "אוֹי לְךָ, הֵן זֶה הוּא יְדִידִי הַיָּקָר בְּעֵינַי מִכָּל אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁרִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁתְּפַסְתִּיו בְּיָדִי, וְהִבְרִיאַנִי מִמַּחֲלָתִי שֶׁנִּלְאוּ הָרוֹפְאִים לְרַפְּאָהּ.
וַהֲרֵי אֵין כְּמוֹתוֹ בַדּוֹר הַזֶּה בָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא בְמִזְרָח וְלֹא בְמַעֲרָב.
וְכֵיצַד זֶה אַתָּה מְדַבֵּר בּוֹ דְבָרִים כָּאֵלֶּה? הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵב לוֹ הַיּוֹם קִצְבָה וְקוֹבֵעַ לוֹ לְכָל חֹדֶשׁ פְּרָס שֶׁל אֶלֶף דִּינָרִים.
וְאַף אִלּוּ הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ חֲצִי הַמַּלְכוּת, הָיַה זֶה מְעָט בִּשְׂכָרוֹ.
דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה מְדַבֵּר כָּךְ אֶלָּא מִתּוֹךְ קִנְאָה, כְּמַעֲשֶׂה שֶׁסִּפְּרוּ לִי בִדְבַר הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁי, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “סַפְּרִי לָנוּ סוֹף סִפּוּרֵךְ, אִם אֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתֵּךְ”.
פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ יוּנָאן אָמַר לַמִּשְׁנֵה שֶׁלּוֹ: " הַמִּשְׁנֵה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסָה בְךָ קִנְאָה וְחָפֵץ אַתָּה בְמִיתָתוֹ.
וְאַחַר כַּךְ אֶתְחָרֵט עַל הַדָּבָר, כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחָרֵט הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד עַל שֶׁהָרַג אֶת הַבָּז.
אָמַר הַמִּשְׁנֵה: “סְלַח לִי, מֶלֶךְ הַדּוֹר, וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר הַמֶּלֶךְ:
סִפּוּר הַמֶּלֶךְ אַלְסִּנְדִבָּאד
סִפְּרוּ – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ כֹּל – שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַפַּרְסִים, שֶׁהָיָה אוֹהֵב תַּעֲנוּגוֹת וְשַׁעֲשׁוּעִים, וְצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל.
וְהָיָה לוֹ בָז שֶׁגִּדֵּל וְלֹא נִפְרַד מִמֶּנּוּ לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם.
וְהָיָה לָן כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ כְּשֶׁהוּא נוֹשְׂאוֹ עַל יָדוֹ.
וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לְצַיִד, הָיָה נוֹטְלוֹ עִמּוֹ.
תִּקֵּן לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתוֹ מִתּוֹכוֹ.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, נִכְנַס אֵלָיו הַמְּמֻנֶּה עַל עוֹפוֹת הַצַּיִד וְאָמָר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִגִּיעַ זְמַן הַיְּצִיאָה לְצָיִד”.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָצֵאת, וְנָטַל הַבָּז עַל יָדוֹ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַחַל.
סִדְּרוּ מַעְגַּל הַצַּיִד, וְנָפְלָה אַיָּלָה בְתוֹךְ אוֹתוֹ מַעְגַּל.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כָּל מִי שֶׁתִּמָּלֵט הָאַיָּלָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ”.
הֵצֵרוּ עָלֶיהָ אֶת מַעְגַּל הַצָּיִד.
נִתְקָרְבָה הָאַיָּלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִזְדַּקְּרָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת וְנָשְׂאָה אֶת שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת וְהִנִּיחָתַן עַל לִבָּהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ רֹאשׁוֹ לָאַיָּלָה וְנִמְלְטָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהָלְכָה לַמִּדְבָּר.
פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל הַצָּבָא וְרָאָה אוֹתָם מְרַמְּזִים זֶה לָזֶה עָלָיו.
אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, מַה הוּא זֶה שֶׁהַצָּבָא אוֹמְרִים?”.
אָמַר: “אוֹמְרִים הֵם שֶׁאַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל מִי שֶׁתִּמָּלֵט הָאַיָּלָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “חֵי רֹאשִׁי, שֶׁאָנֹכִי מְרַדֵּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתָהּ”.
רָכַב הַמֶּלֶךְ בְּעִקְּבוֹת הָאיָּלָה וְלֹא פָסַק לִרְדֹף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְהַר מִן הֶהָרִים.
בִּקְּשָׁה לְהִתְחַמֵּק לְתוֹךְ מְאוּרָה.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַבָּז אַחֲרֶיהָ, וְהָיָה הַבָּז טוֹפֵחַ עַל עֵינֶיהָ עַד שֶׁעִוְּרָהּ וְעָשָׂה אוֹתָהּ חַסְרַת אוֹנִים.
תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּאַלָּתוֹ וְהִכָּה אוֹתָהּ עַל חָזָהּ וַהֲפָכָהּ וְיָרַד וּשְׁחָטָהּ וּפְשָׁטָהּ וְתָלָה אוֹתָהּ בְּקֶרֶן אֻכָּפוֹ.
הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעַת מְנוּחַת-הַצָּהֳרַיִם, וְהָיָה הַמָּקוֹם מִדְבַּר-שְׁמָמָה אֵין בּוֹ מָיִם.
צָמֵא הַמֶּלֶךְ וְצָמֵא הַסּוּס.
פָּנָה הַמֶּלֶךְ כֹּה וָכֹה וְרָאָה אִילָן, שֶׁיּוֹרְדִים מִמֶּנּוּ מַיִם דּוֹמִים לְחֶמְאָה נְמַסָּה וְהָיָה הַמֶּלֶךְ לוֹבֵשׁ כְּפָפוֹת שֶׁל עוֹר צְבָאִים עַל יָדָיו, וְלֹא נָגְעָה בָהֶן טִפָּה.
נָטַל אֶת הַסֵּפֶל מֵעַל צַוַּאר הַבָּז, מִלֵּא אוֹתוֹ בְאוֹתָם הַמַּיִם וְשָׂם אוֹתָם לְפָנָיו.
פָּגַע הַבָּז בַּסֵּפֶל וְהָפַךְ אוֹתוֹ.
לָקַח הַמֶּלֶךְ שׁוּב אֶת הַסֵּפֶל וְכִנֵּס לְתוֹכוֹ הַטִּפּוֹת הַמְּטַפְטְפוֹת עַד שֶׁמִּלֵּא אוֹתוֹ.
וּמִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַבָּז צָמֵא שָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו, פָּגַע בּוֹ שׁוּב וְהָפַךְ אוֹתוֹ.
נִתְכַּעֵס הַמֶּלֶךְ עַל הַבָּז וְקָם פַּעַם שְׁלִישִׁית וּמִלֵּא הַסֵּפֶל וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַסּוּס.
הָפַךְ אוֹתוֹ הַבָּז בִּכְנָפָיו.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “יַעְכָּרְךָ אֲלֹהִים, אַתָּה הַמְּגֻנֶּה שֶׁבָּעוֹפוֹת, מָנַעְתָּ אוֹתִי מִשְּׁתוֹת, וּמָנַעְתָּ עַצְמְךָ וּמָנַעְתָּ אֶת הַסּוּס”.
הִכָּה אֶת הַבָּז בַּחֶרֶב וְהִתִּיז כְּנָפָיו.
הָיָה הָעוֹף נוֹשֵׂא אֶת רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר בְּרֶמֶז: “הִסְתַּכֵּל לְזֶה שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן”.
נָשָׂא הַמֶּלֶךְ עֵינָיו וְרָאָה עַל הָאִילָן נָחָשׁ, וְשֶׁזֶּה שֶׁנּוֹזֵל סַמּוֹ הוּא.
הִתְחָרֵט הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁקָּצַץ כַּנְפֵי הַבָּז.
רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע לְדַרְכּוֹ וְהָאַיָּלָה עִמּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמַּחֲנֶה עִם טַרְפּוֹ.
מָסַר אֶת הָאַיָּלָה לַטַּבָּח וְאָמַר לוֹ: “טוּל וְצְלֵה אוֹתָהּ”.
וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסְאוֹ וְהַבָּז עַל יָדוֹ.
נֶאֱנַח הַבָּז אֲנָחָה כְבֵדָה וָמֵת.
זָעַק הַמֶּלֶךְ מֵאֵבֶל וְיָגוֹן שֶׁרָצַח אֶת הַבָּז, בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה הִצִּיל אוֹתוֹ מִכִּלָּיוֹן.
זֶה הוּא מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ יוּנָאן, אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ אַדִּיר, כְּלוּם לֹא הָיָה מַה שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ, הֶכְרֵחַ? אֵינִי רוֹאֶה בוֹ רָעָה.
וַאֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְךָ, וּלְמַעַן תֵּדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, שֶׁלֹּא תֹאבַד כְּשֵׁם שֶׁאָבַד הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִתְנַכֵּל לְבֶן-מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים”.
אמר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה הַדָּבָר?”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה:
סִפּוּר הַמִּשְׁנֶה הַבּוֹגֵד
דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה פַּעַם מֶלֶךְ.
וְהָיָה לְאוֹתוֹ מֶלֶךְ מִשְׁנֶה וְיֶלֶד שֶׁהָיָה שָׁטוּף בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל.
צִוָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת נִטְפָּל לִבְנוֹ בְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה.
יָצָא הַבֵּן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְצֵיד חַיּוֹת וּצְבָאִים, וְיָצָא עִמּוֹ מִשְׁנֶה אָבִיו.
נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְרָאוּ חַיַּת בָּר גְּדוֹלָה.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה לְבֶן-הַמֶּלֶךְ: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ חַיַּת בָּר זוֹ, הַשֵּׂג אוֹתָהּ”.
יָצָא בֶן-הַמֶּלֶךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינָיו בַּמִּדְבָּר.
נָבוֹךְ בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע לְאָן יֵלֵךְ.
רָאָה נַעֲרָה בְרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ וְהִיא בוֹכִיָּה.
אָמַר לָהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “בַּת מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הֹדוּ אָנִי.
וְהָיִיתִי רוֹכֶבֶת בַּמִּדְבָּר, חַטָפַתְנִי שֵׁנָה וְנָפַלְתִּי מֵעַל בֶּהֱמַת רִכְבִּי מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי נַפְשִׁי, וְנִשְׁאַרְתִּי בוֹדְדָה וּנְבוֹכָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן-הַמֶּלֶךְ דְּבָרֶיהָ, נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ בִגְלַל מַצָּבָהּ, נָשָׂא אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי בֶהֱמַת רִכְבּוֹ וְהִרְכִּיבָה מֵאַחֲרָיו.
נָסַע עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי חֻרְבָּה אַחַת.
אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי, זְקוּקָה אֲנִי לְהִפָּנוֹת לִצְרָכַי”.
הוֹרִידָהּ לְיַד הַחֻרְבָּה.
אֵחֲרָה לָצֵאת, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהִיא מִתְמַהְמְהָה.
נִכְנַס אַחֲרֶיהָ מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וּמָצָא אוֹתָהּ שֵׁדָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִילָדֶיהָ: “יְלָדַי הֲרֵי הֵבֵאתִי לָכֶם הַיּוֹם נַעַר שָׁמֵן”.
אָמְרוּ לָהּ: “הַכְנִיסִי אוֹתוֹ אֵלֵינוּ, אִמֵּנוּ, שֶׁנְּמַלֵּא בוֹ בִטְנֵנוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן-הַמֶּלֶךְ דְּבָרֶיהָ, הָיָה בָרי לוֹ שֶׁהוּא מֵת.
רָעַד בְּכָל אֲבָרָיו וּפָחַד עַל נַפְשׁוֹ וְחָזַר וְיָצָא.
יָצְאָה הַשֵּׁדָה וְרָאֲתָה אוֹתוֹ כִמְפַחֵד וְהוּא רוֹעֵד.
אָמְרָה לוֹ: “מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא?” אָמַר לָהּ: "שׂוֹנֵא יֵשׁ לִי וּמִתְיָרֵא אֲנִי מִפָּנָיו.
אָמְרָה הַשֵּׁדָה: “הֵן אָמַרְתָּ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי?” אָמַר לָהּ: “אֱמֶת הַדָּבָר”.
אָמְרָה לוֹ: “מַה לְּךָ שֶׁאֵינְךָ נוֹתֵן לְשׂוֹנַאֲךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וּמְפַיְסוֹ?” אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא מִתְפַּיֵּס בְּמָמוֹן, אֶלָּא בְנֶפֶשׁ, וַהֲרֵי אֲנִי מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְהִנְנִי בְצָרָה”.
אָמְרָה לוֹ: “אִם בְּצָרָה אַתָּה כְּפִי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, קְרָא אֶת אֱלֹהִים לְעֶזְרָתְךָ, וְהוּא יָגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי רָעָתוֹ וּמִפְּנֵי רָעַת כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְפַחֵד הֵימֶנּוּ”.
נָשָׂא בֶּן-הַמֶּלֶךְ רֹאשׁוֹ לַשָּׁמַיִם וְאָמָר: “הוֹי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה לַקּוֹרְאִים אֵלָיו וּמַעֲבִיר הָרָעָה, הַגְבִּירֵנִי עַל אוֹיְבִי וְהַעֲבִירֵהוּ מֵעָלַי, שֶׁאַתָּה כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ יָכוֹל”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשֵּׁדָה תְפִלָּתוֹ, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ.
חָזַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ אֶל אָבִיו וְשָׂח לוֹ עִנְיָן הַמִּשְׁנֶה.
קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה וְהָרַג אוֹתוֹ.
וַהֲרֵי אַתָּה, הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁתִּבְטַח בָּרוֹפֵא זֶה יְמִיתְךָ בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵיטִיב לוֹ וּמְקָרְבוֹ אֵלֶיךָ, שֶׁכֵּן מִתְנַכֵּל הוּא לְהָרְגֶּךָ.
כְּלוּם לֹא רָאִיתָ שֶׁרִפֵּא אוֹתְךָ מִן הַמַּחֲלָה מִחוּץ לַגּוּף בְּדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתּוֹ בְיָדְךָ, וַהֲרֵי אֵין אַתָּה בָטוּחַ שֶׁלֹּא יְמִיתְךָ כָּךְ בְּדָבָר שֶׁתַּחֲזִיק בְּיָדְךָ".
אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, יִתָּכֵן שֶׁכָּךְ יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, מִשְׁנֶה יוֹעֵץ-טוֹב.
אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁחָכָם זֶה בָא כִמְרַגֵּל לְבַקֵּשׁ מִיתָתִי.
וְאִם רִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בְּיָדִי, הֲרֵי יָכוֹל הוּא לַהֲמִיתֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ”.
שָׁאַל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת מִשְׁנֵהוּ: “הַמִּשְׁנֶה, כֵּיצַד אֶנְהַג בּוֹ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שְׁלַח אֵלָיו מִיָּד וּבַקְּשֵׁהוּ לָבוֹא לְפָנֶיךָ, וּכְשֶׁיָּבוֹא, הַתֵּז רֹאשׁוֹ, וְתִחְיֶה שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן מֵרָעָתוֹ וְיָנוּחַ לְךָ מִמֶּנּוּ.
הִתְנַכֵּל לוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּתְנַכֵּל לְךָ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הַמִּשְׁנֶה”.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם.
בָּא שָׂמֵחַ, שֶׁלֹּא יָדַע מַהוּ שֶׁגָּזַר עָלָיו אֵל רַחוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַד הַמְּשׁוֹרְרִים בּעִנְיָן זֶה:
הוֹי מְפַחֵד מִפִּגְעֵי זְמָן, הֱיֵה שַׁאֲנָן,
וַעֲלֵי רוֹקֵעַ עוֹלָם הֱיֵה נִשְׁעָן.
שֶׁכֵּן הַנִּגְזָר,יָקוּם וְלֹא יוּפָר,
וְאַתָּה בָּטוּחַ מִמַּה שֶּׁלֹּא נִגְזָר.
כְּשֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
אִם יוֹם אֲשֶׁר לְךָ מִן הַתּוֹדָה לֹא אֲהַלֵּל,
אֱמֹר לִי: לְמִי הֲכִינוֹתָ שִׁיר, וּמְלִיצָה תְמַלֵּל?
בְּטֶרֶם שָׁאַלְתִּי עָלַי רֹב טוֹבָה הִשְׁפַּעְתָּ,
מִבְּלִי שְׁהוֹת וּמִבְּלִי פַקְפֵּק לִי הֶאֱצַלְתָּ.
וּמַה לִּי וּבְשִׁבְחֲךָ כַּיָּאוּת לֹא אָרִיעָה?
הֵן מַתְּנַת יָדְךָ בַסֵּתֶר וּבַגָּלוּי אַבִּיעָה.
אוֹדֶה עַל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי,
קַלִּים הֵם עַל פִּי, וְאִם גַּם כָּבְדוּ עַל שִׁכְמִי.
וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:
הַרְחֵק מֵאִתְּךָ דַּאֲגָתֶךָ,
וְעַל הַגּוֹרָל הַשְׁלֵךְ יְהָבֶךָ.
וּבַטּוֹבָה חוּשָׁה וּשְׂמַח,
מַה שֶּׁעָבַר עַל יָדָהּ תִּשְׁכָּח.
יֵשׁ עִנְיָן בּוֹ כַּעַס וְחָרוֹן
שֶׁבְּאַחֲרִיתוּ לְךָ רַק רָצוֹן.
כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה אֱלֹהִים,
אַל תְּהִי אֵפוֹא בַּמַּמְרִים.
וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:
מְסוֹר עִנְיָנְךָ לְיַד הַיּוֹדֵעַ הֶחָכָם,
וְתֵן לִלְבָבְךָ מָנוֹחַ מִכָּל הָעוֹלָם.
וְדַע שֶׁאֵין הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ
וְרַק כַּאֲשֶׁר אֱלֹהִים מוֹשֵׁל בַּכֹּל יַחֲרֹץ.
וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:
אַל יֵרַע לְבָבְךָ וְכָל דְּאָגָה שְׁכַח,
כִּי גַם לֵב אַמִּיץ בִּדְאָגָה יִשַּׁח.
לֹא יוֹעִיל לְעֶבֶד חַלָּשׁ דַּרְכּוֹ כִּי יְפַלֵּס,
עָזְבֵנוּ אֵפוֹא וְתִשְׁלַם וּבַטּוֹב תִּתְעַלֵּס.
אָמַר הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם דּוּבָּאן: “יוֹדֵעַ אַתָּה עַל שׁוּם מָה הֲבֵאתִיךָ?” אָמַר לוֹ הֶחָכָם: “אֵין יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הֲבֵאתִיךָ לַהֲרָגְךָ וְלִטֹּל אֶת נַפְשְׁךָ”.
תָּמַהּ הֶחָכָם דּוּבָּאן עַל דְּבָרִים אֵלֶּה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, עַל שׁוּם מָה תַּהַרְגֵנִי, וּמַה חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְךָ?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שָׁמַעְתִּי שֶׁמְרַגֵּל אַתָּה וּבָאתָ לְהָרְגֵנִי, וַהֲרֵינִי מַשְׁכִּים לַהֲרָגְךָ לִפְנֵי שֶׁתַּהַרְגֵנִי”.
קָרָא הַמֶּלֶךְ לַתַּלְיָן וְאָמַר לוֹ: “הַתֵּז רֹאשׁוֹ שֶׁל בּוֹגֵד זֶה, שֶׁיָּנוּחַ לִי מֵרָעָתוֹ”.
אָמַר לוֹ הֶחָכָם: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תַּהַרְגֵנִי שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”.
וְחָזַר עַל דְּבָרִים אֵלֶּה, כְּשֵׁם שֶׁחָזַרְתִּי אֲנִי עֲלֵיהֶם לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁד, וְלֹא הִסְכַּמְתָּ לְהַרְפּוֹת מִמֶּנִּי, אֶלָּא עָמַדְתָּ עַל דַּעְתְךָ לְהָרְגֵנִי.
אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן לֶחָכָם דּוּבָּאן: “אֲנִי אֵין לִי בִּטָּחוֹן אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהֲרַגְתִּיךָ, שֶׁהֲרֵי רִפֵּאתָ אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בְיָדִי, וְאֵין אֲנִי בָטוּחַ שֶׁלֹּא תַּהַרְגֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ אוֹ זוּלַת זֶה”.
אָמַר הָרוֹפֵא: “הַמֶּלֶךְ, וְכִי זֶה הוּא תַגְמוּלִי מִיָּדְךָ? הַתְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?” אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶהֳרָגְךָ בְּלִי שְׁהִיּוֹת”.
כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָרוֹפֵא שֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹרְגוֹ בְּלִי סָפֵק, בָּכָה וְנִצְטָעֵר עַל מַה שֶׁעָשָׂה מִן הַטּוֹבָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ.
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה:
מַיְמוּנָה נִבְעֲרָה מִכָּל בִּינָה,
אַךְ אָבִיהָ אֶת אַנְשֵׁי בִינוֹת נִמְנָה.
אִם בֶּחָרָבָה וְאִם בַּבִּצָּה, לֹא יִצְעַד
בִּלְתִּי אִם לְאוֹר מֵישָׁרִים, וְלֹא יִמְעַד.
מִיָּד נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְקָשַׁר עֵינָיו וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: “תֵּן לִי רְשׁוּת”.
וְהֶחָכָם בּוֹכֶה וְאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תַּהֲרֹג אוֹתִי, שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”.
וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
יָעַצְתִּי טוֹב וְלֹא הִצְלַחְתִּי, וְרִמָּה וְהִצְלִיחַ.
וַתַּפִּילֵנִי עֲצָתִי בַחֲצַר נִקְלֶה וּשְׁפַל-רוּחַ.
אִם אֶחְיֶה לֹא אִיעֶץ, וְאִם אָמוּת, אֹרוּ אָרוֹר
כָּל יוֹעֵץ טוֹב בְּכָל לָשׁוֹן וּבְכָל דּוֹר.
אָמַר הֶחָכָם לַמֶּלֶךְ: “וְכִי זֶה הוּא גְמוּלְךָ שֶׁאַתָּה גוֹמְלֵנִי, גְּמוּל הַתַּנִּין?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּר הַתַּנִּין?” אָמַר הֶחָכָם: “אִי אֶפְשָׁר לִי לְסַפְּרוֹ לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה.
בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, הַשְׁאֵר אוֹתִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים”.
בָּכָה הָרוֹפֵא בְּכִי מָר.
קָם אֶחָד מֵהַפַּמַלְיָא שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, תֵּן לִי בְמַתָּנָה דָמָיו שֶׁל חָכָם זֶה, שֶׁלֹּא רָאִינוּ שֶׁחָטָא לְךָ.
וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁרִפֵּא אוֹתְךָ מִמַּחֲלָתְךָ שֶׁנִּלְאוּ הָרוֹפְאִים וְהַחֲכָמִים לְרַפְּאָהּ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי הוֹרֵג רוֹפֵא זֶה.
הֲרֵי הִיא מִשּׁוּם שֶׁאִם אֲנִי מַשְׁאִירוֹ בַחַיִּים, אֲנִי אוֹבֵד בְּלִי סָפֵק.
שֶׁכֵּן מִי שֶׁרִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּיו בְּיָדִי, אֶפְשָׁר לוֹ לַהֲמִיתֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ, וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁהוּא הוֹרְגֵנִי, מִשּׁוּם שֶׁעַל-הָרֹב אֵין הוּא אֶלָּא מְרַגֵּל וְלֹא בָא אֶלָּא לְהָרְגֵנִי, וְאֵין תַּקָּנָה אֶלָּא בַהֲרִיגָתוֹ.
וְרַק אַחֲרֵי זֶה אֶהְיֶה בָטוּחַ עַל נַפְשִׁי.” אָמַר הֶחָכָם: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תַּהַרְגֵנִי, שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”.
כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לֶחָכָם, הַשֵּׁד, שֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹרְגוֹ וַדָּאי, אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אִם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא הֲרִיגָתִי, תֵּן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁאֵרֵד לְבֵיתִי וַאֲצַוֶּה לִבְנֵי-בֵיתִי וּשְׁכֵנַי שֶׁיִּקְבְּרוּנִי וְשֶׁיְסַדְּרוּ עִנְיָנַי, וְאֶמְסֹר לְיָדָם סִפְרֵי הָרְפוּאָה שֶׁלִּי.
וְיֵשׁ אִתִּי סֵפֶר מְיֻחָד שֶׁבַּמְּיֻחָד, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְךָ בְמַתָּנָה, שֶׁתֶּאֱצֹר אוֹתוֹ בְּבֵית גְּנָזֶיךָ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם: “וּמַה יֵּשׁ בְּסֵפֶר זֶה?”.
אָמַר הֶחָכָם: “בּוֹ עִנְיָנִים שֶׁלֹּא יִסָּפְרוּ מֵרֹב, וְהַפָּחוֹת שֶׁבּוֹ מִן הַסּוֹדוֹת הוּא זֶה: אַחֲרֵי שֶׁתִּכְרֹת אֶת רֹאשִׁי, תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר וְתִמְנֶה שְׁלשָׁה דַּפִּים, וְאַחַר-כָּךְ תִּקְרָא שָׁלשׁ שׁוּרוֹת מִן הָעַמּוּד שֶׁלִּשְׂמֹאלְךָ, וְאָז יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רֹאשִׁי וְיַעֲנֶה אוֹתְךָ עַל כָּל מַה שֶׁתִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ”.
תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר לוֹ: “הָרוֹפֵא, כְּלוּם אַחֲרֵי שֶׁאֶכְרֹת אֶת רֹאשְׁךָ תְּדַבֵּר אֵלַי?” אָמַר לוֹ: “הֵן, הַמֶּלֶךְ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָמְנָם פֶּלֶא הוּא”.
שָׁלַח אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, אַחֲרֵי שֶׁהִפְקִיד עָלָיו מִשְׁמָר.
יָרַד הֶחָכָם לְבֵיתוֹ וְסִדֵּר עִנְיָנָיו בְּאוֹתוֹ יוֹם.
וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ, וְעָלוּ הַנְּסִיכִים וְהַמְּלָכִים וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהַנְּצִיבִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה כֻלָּם.
וְהָיָה הַמּוֹשָׁב דּוֹמֶה לְגַן בִּפְרָחָיו.
נִכְנַס הָרוֹפֵא לִמְקוֹם מוֹשַׁב-הַמֶּלֶךְ וְעָמַד לְפָנָיו וּבְיָדוֹ סֵפֶר עַתִּיק וְקֻפְסָה שֶׁאַבְקָה בְּתוֹכָהּ.
יָשַׁב וְאָמַר: “תְּנוּ לִי טַס”.
הֵבִיאוּ לוֹ טַס.
הֵרִיק הָאַבְקָה לְתוֹכוֹ, וְהֶחֱלִיק עָלֶיהָ וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, טֹל סֵפֶר זֶה וְאַל תַּעֲסֹק בּוֹ עַד שֶׁתִּכְרֹת רֹאשִׁי, וּכְשֶׁתִּכְרֹת רֹאשִׁי הַנַּח אוֹתוֹ עַל הַטַּס הַזֶּה, וְצַו לִכְבּשׁ אוֹתוֹ בְּאַבְקָה זוֹ.
וּכְשֶׁתַּעֲשֶׂה כָּךְ, תִּפָּסֵק שְׁתִיתַת דָּמָי.
אַחַר-כָּךְ תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר”.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ וְנָטַל מִמֶּנּוּ הַסֵּפֶר.
נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ.
נָפַל הָרֹאשׁ עַל הַטַּס בְּאֶמְצָעוֹ, כָּבַשׁ אוֹתוֹ בָּאַבְקָה וּפָסְקָה שְׁתִיתַת דָּמָיו.
פָּקַח הֶחָכָם דּוּבָּאן עֵינָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, פְּתַח אֶת הַסֵּפֶר”.
פָּתַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַסֵּפֶר וּמָצָא דַפָּיו דְבוּקִים.
שָׂם אֶצְבָּעוֹ בְּפִיו וְהִרְטִיב אוֹתָהּ בְּרִיקוֹ וּפָתַח הַדַּף הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, וְלֹא נִפְתְּחוּ הַדַּפִּים אֶלָּא בְּעָמָל.
פָּתַח הַמֶּלֶךְ שִׁשָּׁה דַפִּים וְלֹא מָצָא שׁוּם כְּתָב.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָרוֹפֵא, הֲרֵי אֵין שׁוּם דָּבָר כָּתוּב בּוֹ”, אָמַר הֶחָכָם: “הֲפָךְ בּוֹ עוֹד יוֹתֵר”.
הָפַךְ עוֹד יוֹתֵר.
לֹא עָבַר זְמַן מוּעָט עַד שֶׁחָדַר הַסַּם לִקְרָבָיו תֵּכֶף וּמִיָּד, שֶׁהַסֵּפֶר הָיָה מָשׁוּחַ בְּרַעַל.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעַוֵּת הַמֶּלֶךְ וְצָעַק וְאָמָר: “כְּבָר חָדַר אֶל קִרְבִּי הָרַעַל”.
נָשְׂאָה גֻלְגֹּלֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן קוֹלָהּ בְּבָתֵי שִׁיר אֵלֶּה וְאָמְרָה:
מָשְׁלוּ בְּרֶשַׁע וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,
אַךְ עַד אַרְגִּיעָה חָלַף כְּלֹא הָיָה וְלֹא קָם.
לוּ בּצֶדֶק שָׁפָטוּ, שָׁפְטוּ כֵּן גַּם אוֹתָם,
אַךְ עִוְּתוּ, וְהַזְּמָן בְּצָרָה וְיָגוֹן עִוְּתָם.
וַיִּהְיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הַזְּמַן דִּבֵּר אוֹדוֹתָם:
“זֶה גְמוּל זֶה” – וְאֵין תּוֹאֲנוֹת עַל גּוֹרָלָם.
כְּשֶׁגָּמַר רֹאשׁ הֶחָכָם דּוּבָּאן דְּבָרָיו, נָפַל הַמֶּלֶךְ מֵת מִיָּד.
דַּע אֵפוֹא, הַשֵּׁד, שֶׁאִלּוּ הִשְׁאִיר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן בַּחַיִּים, הָיָה אֱלֹהִים מַשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּחַיִּים, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵאֵן וַהֲרָגוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָרַג אֱלֹהִים אוֹתוֹ.
וְאַף אַתָּה, הַשֵּׁד, אִלּוּ חַסְתָּ עָלַי, הָיָה אֱלֹהִים חַס עָלֶיךָ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁי אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִּינָאזָאד: “סַפְּרִי לָנוּ סוֹף הַסִּפּוּר”.
אָמְרָה: “אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי”.
אָמְרָה:
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר הַדַּיָּג לַשֵּׁד: “אִלּוּ חַסְתָּ עָלַי הָיָה אֱלֹהִים חָס עָלֶיךָ, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מֵאַנְתָּ וְעָמַדְתָּ עַל דַּעְתְּךָ לְהָרְגֵנִי.
וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי הוֹרֵג אוֹתְךָ אַחֲרֵי שֶׁחֲבַשְׁתִּיךָ בְּתוֹךְ קֻמְקוּם זֶה וּמֵטִיל אוֹתְךָ לַיָּם”.
צָוַח הַמּוֹרֵד וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, הַדַּיָּג, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כֵּן, הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, וְאַל תִשָּׂא עָלַי חֵטְא עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ.
וַאֱפִילוּ אִם עָשִׂיתִי רָעָה, עֲשֵׂה אַתָּה טוֹב.
וּכְבָר אָמְרוּ מוֹשְׁלֵי הַמְּשָׁלִים: הוֹי הַמֵּיטִיב לְעוֹשֶׂה הָרָעָה, דַּי לוֹ לְעוֹשֵׂה הָרָעָה בְּרָעָתוֹ.
וְאַל תִּנְהַג בִּי מִנְהָגָהּ שֶׁל אֻמָאמָא בְּעָאתִּקָה”.
אָמַר הַדַּיָּג: “וּמַה מִּנְהָג נָהֲגָה אֻמָאמָא בְּעָאתִּקָה”? אָמַר הַשֵּׁד: “לֹא עֵת סִפּוּרִים הוּא הַזְּמַן שֶׁאֲנִי חָבוּשׁ.
שַׁחְרְרֵנִי וַאֲנִי מְסַפֵּר אוֹתוֹ לְךָ”.
אָמַר הַדַּיָּג: “הַנַּח דְּבָרֶיךָ, אִי-אֶפְשַׁר אֶלָּא לַהֲטִילְךָ לַיָּם וְאֵין דֶּרֶךְ לְהוֹצִיאֲךָ מִתּוֹכוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
הֲרֵי הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמְּךָ וּמִתְרַפֵּס לְפָנֶיךָ וְלֹא הִסְכַּמְתָּ אֶלָּא לְהָרְגֵנִי עַל לֹא חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְךָ, וְגַם לֹא עָשִׂיתִי לְךָ כָּל רָעָה מֵעוֹלָם אֶלָּא טוֹבָה.
כְּשֶׁהוֹצֵאתִיךָ מִבֵּית הָאֲסוּרִים.
וּמֵאַחֲרֵי שֶׁנָּהַגְתָּ עִמִּי כָּךְ, יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה מְגֻנֶּה מֵעִקָּרְךָ, וְדַע שֶׁאֲנִי מְטִילְךָ לְיָם זֶה עַל מְנָת שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹצִיאֲךָ מִתּוֹכוֹ יְטִילְךָ חֲזָרָה לְתוֹכוֹ, שֶׁכֵּן אֲנִי מְסַפֵּר לוֹ מִנְהָג שֶׁנָּהַגְתָּ בִּי וּמַזְהִירוֹ, וְתַעֲמֹד בְּיָם זֶה עַד שֶׁתִּכְלֶה בְאַחֲרִית הַיָּמִים”.
אָמַר הַשֵּׁד: “שַׁחְרְרֵנִי, שֶׁהֲרֵי שָׁעָה הִיא זוֹ לְהַרְאוֹת נְדִיבוּת.
וְנִשְׁבָּע אֲנִי לְךָ, שֶׁלֹּא אֶגְרֹם לְךָ שׁוּם רָעָה לְעוֹלָם.
וְלֹא זוֹ בִּלְבָד: אֶלָּא שֶׁאָבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא תֵּדַע מַחֲסוֹר לְעוֹלָם”.
קִבֵּל מִמֶּנּוּ הַדַּיָּג הִתְחַיְּבוּת, שֶׁכְּשֶׁיְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לֹא יִגְרֹם לוֹ נֵזֶק לְעוֹלָם.
וְלֹא זוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ טוֹבָה.
אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ הִתְחַיְּבוּת וְהִשְׁבִּיעוֹ בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, פָּתַח לוֹ הַדַּיָּג אֶת הַקֻּמְקוּם.
הִתְנַשֵּׂא הֶעָשָׁן עַד שֶׁיָּצָא וְהִתְעַבָּה וְנַעֲשָׂה שֵׁד, זְוָעָה לְמַרְאֶה.
וּבָעַט בַּקֻּמְקוּם וְהֵטִיל אוֹתוֹ לַיָּם.
כְּשֶׁרָאָה הַדַּיָּג, שֶׁהַקֻּמְקוּם הוּטַל לַיָּם, הָיָה בָּרוּר לוֹ הַדָּבָר שֶׁהוּא אָבוּד וְהִרְטִיב מִכְנָסָיו.
וְאָמַר: “אֵין זֶה סִימָן לְטוֹבָה”.
וְאוּלָם אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְאָמַר: "הַשֵּׁד, אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אָמָר: "עִמְדוּ בְּדִבּוּרְכֶם שֶׁעֲתִידִים אַתֶּם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם, וַהֲרֵי כְבָר הִתְחַיַּבְתָּ לְפָנַי וְנִשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא תִבְגֹד בִּי, שֶׁלֹּא יָשִׁיב לְךָ אֱלֹהִים כִּגְמוּלְךָ, שֶׁכֵּן אֵל קַנָּא הוּא, מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לְפוֹשֵׁעַ, אַךְ לֹא יְנַקֶּה אוֹתוֹ.
וְאוֹמֵר אֲנִי לְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם דּוּבָּאן לַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַּחַיִּים”.
צָחַק הַשֵּׁד, וְהָלַךְ לְפָנָיו וְאָמַר לַדַּיָּג: “לֵךְ אַחֲרָי”.
הָלַךְ הַדַּיָּג אַחֲרָיו וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַצָּלָתוֹ.
הָלְכוּ עַד שֶׁיָּצְאוּ מִחוּץ לַמְּדִינָה.
עָלָה לְהַר וְיָרַד לַעֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, וְעָמְדוּ לִפְנֵי יַמַּת מַיִם.
יָרַד לְתוֹכָהּ וְאָמַר לַדַּיָּג: “לֵךְ אַחֲרָי”.
וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצְעִיתָהּ שֶׁל הַיַּמָּה.
עָמַד הַשֵּׁד וְצִוָּה לַדַּיָּג שֶׁיַּשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וְיָדוּג.
הִסְתַּכֵּל הַדַּיָּג בַּבְּרֵכָה וְרָאָה בְּתוֹכָהּ אַרְבָּעָה דָּגִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים, לָבָן וְאָדֹם וּתְכֵלֶת וְצָהֹב.
תָּמַהּ הַדַּיָּג עַל כָּךְ.
הִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו וּמָצָא בְּתוֹכָהּ אַרְבָּעָה דָגִים, כָּל דָּג בְּצֶבַע אַחֵר.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַדַּיָּג שָׁמַח.
אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “הָבֵא אוֹתָם אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהַגֵּשׁ אוֹתָם לוֹ, וְהוּא נוֹתֵן לְךָ עַד כְּדֵי לְהַעֲשִׁירְךָ.
וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שֶׁתְּקַבֵּל הִצְטַדְּקוּתִי מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַעֲשִׁירְךָ, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁהִיתִי בַּיָּם מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וְלֹא רָאִיתִי אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ.
וְאַל תָּדוּג בְּיַמָּה זוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְיוֹם”.
נִפְרַד מֵעָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵינִי מַפְקִיד אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים”.
רָקַע בְּרַגְלוֹ בַּקַּרְקַע וְנִבְקְעָה תַּחְתָּיו הָאֲדָמָה וּבָלְעָה אוֹתוֹ.
הָלַךְ הַדַּיָּג לָעִיר, כְּשֶׁהוּא תָמֵהַּ עַל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֵּׁד וְעַל כָּל הָעִנְיָן כֻּלּוֹ.
נָטַל אֶת הַדָּגִים וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ.
לָקַח קַעֲרַת חֶרֶס וּמִלֵּא אוֹתָהּ מַיִם וְשָׂם אֶת הַדָּגִים בְּתוֹכָהּ.
הִשְׁתַּכְשְׁכוּ הַדָּגִים בַּקְּעָרָה בְּתוֹךְ הַמָּיִם.
נָשָׂא אֶת הַקְּעָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְכוֹנֵן צְעָדָיו לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ כְּפִי מַה שֶׁהוֹרָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד.
כְּשֶׁעָלָה הַדַּיָּג אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁ לוֹ הַדָּגִים, הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַפְּלִיאָה עַל הַדָּגִים אֵלֶּה שֶׁהִגִּישׁ לוֹ הַדַּיָּג.
מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאָה מֵעוֹלָם לֹא כְּתָאֳרָם וְלֹא כְּמַרְאָם.
אָמַר: “מִסְרוּ דָגִים אֵלֶּה לַנַּעֲרָה הַמְּבַשֶּׁלֶת”.
וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ לוֹ מֶלֶךְ רוֹמִי שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לְכֵן, וַעֲדַיִן לֹא בָּחַן אוֹתָהּ בְּאֻמָּנוּת הַבִּשּׁוּל.
צִוָּה עָלֶיהָ הַמִּשְׁנֶה לְטַגֵּן אוֹתָם וְאָמַר לָהּ: “הַנַּעֲרָה, הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לוֹמַר לָךְ: לֹא אָגַרְתִּי דִמְעָתִי אֶלָּא לִשְׁעַת צָרָתִי.
הַרְאִי לָנוּ אֵפוֹא הַיּוֹם אֶת אֻמָּנוּתֵךְ וְטִיב בִּשּׁוּלֵךְ, שֶׁכֵּן הֵבִיא הַיּוֹם אָדָם לַשֻּׂלְטָאן בְּמַתָּנָה”.
אַחֲרֵי שֶׁפָּקַד עָלֶיהָ פְּקֻדָּתוֹ, חָזַר הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתֵּן לַדַּיָּג אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר.
נָתַן אוֹתָם לוֹ הַמִּשְׁנֶה, לָקַח אוֹתָם וְהִנִּיחָם בְּחֵיקוֹ וּמִהֵר לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ, כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל וְקָם וְכוֹשֵׁל שׁוּב, וְהוּא מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁחֲלוֹם הוּא.
קָנָה לִבְנֵי בֵיתוֹ מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְהָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַדַּיָּג, וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַנַּעֲרָה, הֲרֵי נָטְלָה אֶת הַדָּגִים וְנִקְּתָה אוֹתָם וְעָרְכָה אֶת הַמַּחֲבַת עַל הָאֵשׁ, וְהִנִּיחָה אוֹתָם לְטַגְּנָם.
וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר טִגּוּנָם מִצַּד אֶחָד, וַעֲדַיִן לֹא הָפְכָה אוֹתָם לַצַּד הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁנִּבְקַע כֹּתֶל הַמִּטְבַּח וְיָצְאָה מִתּוֹכוֹ עַלְמָה כְּלוּלָה בְּתָאֳרָהּ, וּלְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת מֶשִׁי שֶׁגְּדִיל תְּכֵלֶת בָּהּ, וּבְאָזְנֶיהָ נְזָמִים, וּבְפִרְקֵי יָדֶיהָ זוּג אֶצְעָדוֹת, וּבְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ טַבָּעוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, וּבְיָדָהּ שַׁרְבִיט קְנֵה-סוּף.
תָּקְעָה אֶת הַשַּׁרְבִיט בְּתוֹךְ הַמַּחְבַת וְאָמְרָה: “הַדָּגִים עוֹמְדִים אַתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם?” כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת הַנַּעֲרָה נִתְעַלְּפָה.
חָזְרָה הָעַלְמָה עַל דְּבָרֶיהָ פַּעַם שְׁנִיָּה וְשִׁלְּשָׁה.
נָשׂאוּ הַדָּגִים אֶת רָאשֵׁיהֶם מִן הַמַּחְבַת וְאָמְרוּ בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה: “הֵן, הֵן”.
כָּךְ נָשְׂאוּ קוֹלָם בְּשִׁיר וְאָמְרוּ:
"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים.
אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".
בְּאוֹתָה שָׁעָה הָפְכָה הָעַלְמָה אֶת הַמַּחְבַת וְיָצְאָה בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּאָה בּוֹ וְנִתְאַחָה הַכֹּתֶל כְּמוֹת שׁהָיָה.
הִתְעוֹרְרָה הַנַּעֲרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, וְרָאֲתָה אֶת אַרְבַּעַת הַדָּגִים שְׂרוּפִים כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר.
וְאָמְרָה: “בְּרִקּוּד-כִּידוֹנָיו הָרִאשׁוֹן נִשְׁבַּר בְּיָדו הַכִּידוֹן”, וְצָנְחָה שׁוּב לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת.
בְּעוֹד הִיא בְּכָךְ, בָּא הַמִּשְׁנֶה וְרָאָה אוֹתָה אֶת הַפְּנִינָה הַשְּׁחוֹרָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה, עַד לִבְלִי הַבְחִין בֵּין שַׁבָּת וּבֵין הַיּוֹם הַחֲמִשִּׁי לַשַּׁבוּעַ.
נִדְנֵד אוֹתָהּ בְּרַגְלוֹ וְנִתְעוֹרְרָה.
בָּכְתָה וְסִפְּרָה לַמִּשְׁנֶה אֶת הַסִּפּוּר וּמַה שֶּׁאֵרַע.
תָּמַהּ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “אֵין זֶה אֶלָּא פֶלֶא”.
שָׁלַח לַדַּיָּג וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ.
קָרָא אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “הַדַּיָּג, הָבֵא לָנוּ אַרְבָּעָה דָגִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵבֵאתָ”.
יָצָא הַדַּיָּג לַיַּמָּה וְהִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וּמָשַׁךְ אוֹתָה, וְעָלוּ בָּהּ אַרְבָּעָה דָגִים כָּרִאשׁוֹנִים.
נְטָלָם וֶהֱבִיאָם לַמִּשְׁנֶה.
הִכְנִיסָם הַמִּשְׁנֶה אֶל הַנַּעֲרָה וְאָמַר לָהּ: “קוּמִי וְטַגְנִי אוֹתָם לְעֵינָי, שֶאֶרְאֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה”.
קָמָה הַנַּעֲרָה וְתִקְּנָה אוֹתָם וְעָרְכָה הַמַּחְבַת עַל הָאֵשׁ וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָם לְתוֹכָהּ.
אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ הַדָּגִים לְקַרְקָעִיתָהּ שֶׁל הַמַּחֲבַת נִבְקַע הַכֹּתֶל וְהוֹפִיעָה הָעַלְמָה וּמַרְאֶהָ כְּבָרִאשׁוֹנָה וּבְיָדָהּ שַרְבִיט.
תָּקְעָה אוֹתוֹ בַּמַּחֲבַת וְאָמְרָה: “דָּגִים, דָּגִים עוֹמְדִים אָתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם מִלְּפָנִים?” נָשְׂאוּ הַדָּגִים רָאשֵׁיהֶם וְאָמְרוּ: “הֵן, הֵן”.
וְאָמְרוּ אוֹתוֹ בֵּית-שִׁיר כְּבָרִאשׁוֹנָה:
"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים.
אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבִיעִי אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁדִּבְּרוּ הַדָּגִים וְהָפְכָה הַנַּעֲרָה אֶת הַמַּחֲבַת בַּשַּׁרְבִיט וְיָצְאָה בְּדֶרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁבָּאָה בּוֹ וְנִתְאַחָה הַכֹּתֶל אַחֲרֶיהָ, פָּתַח הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “עִנְיָן הוּא זֶה שֶׁאֵין לְהַעֲלִימוֹ מִן הַמֶּלֶךְ”.
נִגַּשׁ לַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ הַסִּפּוּר וּמַה שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶרְאֶה בְּעֵינַי.
שָׁלַח לַדַּיָּג וְצִוָּה אוֹתוֹ לְהָבִיא אַרְבָּעָה דָגִים כָּרִאשׁוֹנִים, וְנָתַן לוֹ זְמַן שְׁלֹשָה יָמִים.
הָלַךְ הַדַּיָּג וְהֵבִיא לוֹ הַדָּגִים מִיָּד.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְנָתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר.
פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “קוּם אַתָּה וְטַגֵּן הַדָּגִים כָּאן, לְעֵינָי”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
הֵבִיא הַמַּחֲבַת וְתִקֵּן הַדָּגִים וְעָרַךְ הַּמַחֲבַת עַל הָאֵשׁ וְהִטִּיל לְתוֹכָה אֶת הַדָּגִים.
נִבְקַע הַכֹּתֶל וְיָצָא מִתּוֹכוֹ כּוּשִׁי שָׁחוֹר, כְּאִלּוּ הָיָה סֶלַע-עַד אוֹ מִיֶּתֶר עַם עָאד, וּבְיָדוֹ עֲנַף עֵץ יָרֹק, וְאָמַר בְּקוֹל חֲרָדוֹת: “דָּגִים, דָּגִים, הַעוֹמְדִים אַתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם מִלְּפָנִים?” הֵרִימוּ הַדָּגִים רָאשֵׁיהֶם מִן הַמַּחֲבַת וְאָמְרוּ: “הֵן, הֵן, עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ בְּדִבּוּרֵנוּ”.
"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים,
אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".
נִתְקָרֵב הַכּוּשִׁי לַמַּחֲבַת וְהָפַךְ אוֹתָהּ בֶּעָנָף שֶׁבְּיָדוֹ, וְיָצָא מִמָּקוֹם שֶׁבָּא.
הִסְתַּכְּלוּ הַמִּשְׁנֶה וְהַמֶּלֶךְ בַּדָּגִים וְרָאוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר.
הִשְׁתָּאָה הַמֶּלֶךְ וְאָמָר: "דָּבָר הוּא שֶׁאֵין לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁתִיקָה.
וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁדָּגִים אֵלֶּה זָר עִנְיָנָם.
שָׁלַח לִקְרֹא לַדַּיָּג.
וּכְשֶׁבָּא אָמַר לוֹ: “דָּגִים אֵלֶּה מֵהֵיכָן הֵם?” אָמַר לוֹ: “מִתּוֹךְ יַמָּה שֶׁבֵּין אַרְבָּעָה הָרִים מִתַּחַת לְהַר שֶׁמִּחוּץ לִמְדִינָתְךָ”.
פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַדַּיָּג וְאָמַר לוֹ: “מַהֲלַךְ כַּמָּה יָמִים הוּא?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, מַהֲלַךְ חֲצִי שָׁעָה”.
תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה מִיָּד לְחֵיל הָרַגְלִים שֶׁלּוֹ וְלַפָּרָשִׁים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, וְיָצָא הוּא עִם הַדַּיָּג שֶׁהָלַךְ לְפָנָיו הוֹלֵךְ וּמְקַלֵּל אֶת הַשֵּׁד, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְהָרִים וְיָרְדוּ לַעֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, שֶׁלֹּא רָאוּהָ הַמֶּלֶךְ וְחֵילוֹתָיו מִימֵיהֶם.
תָּמְהוּ תְּמִיהָה רַבָּה כְּשֶׁהִסְתַּכְּלוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ עֲרָבָה גְּדוֹלָה וְהַיַּמָּה שֶׁבֵּין אַרְבַּעַת הֶהָרִים וְהַדָּגִים שֶׁבְּתוֹכָהּ בְּאַרְבַּעַת צִבְעֵיהֶם, אָדֹם וְלָבָן וְצָהֹב וּתְכֵלֶת.
עָמַד הַמֶּלֶךְ מִשְׁתָּאֶה וְאָמַר לְחֵילוֹתָיו וּלְכָל הַנִּצָּבִים עִמּוֹ: “כְּלוּם רָאָה מִי מִכֶּם יַמָּה זוֹ קֹדֶם לָכֵן?” אָמְרוּ כֻּלָּם: “לֹא, מֶלֶךְ הַדּוֹר, מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ”.
שָׁאֲלוּ אֶת הַיְּשִׁישִים הַבָּאִים בַּיָּמִים וְאָמְרוּ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ יַמָּה זוֹ בְּמָקוֹם זֶה”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְהָאֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נִכְנַס לִמְדִינָתִי וְאֵינִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי עַד שֶׁאֵדַע עִנְיַן יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה”.
צִוָּה אֶת חֵילוֹתָיו לַחֲנוֹת מִסָּבִיב לְהָרִים אֵלֶּה וְקָרָא לַמִּשְׁנֶה, שֶׁהָיָה מֻמְחֶה וְאִישׁ שֵׂכֶל, נְבוֹן דָּבָר וּבָקִי בְּכָל עִנְיָן, וְעָמַד לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֲנִי מוֹדִיעֲךָ אוֹתוֹ: בְּדַעְתִּי לָצֵאת יְחִידִי בְּלַיְלָה זֶה וְלַחֲקֹר בְּעִנְיַן יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה.
וּבְכֵן תֵּשֵׁב אַתָּה לְפֶתַח אָהֳלִי, וְתֹאמַר לַנְּסִיכִים וְלַמִּשְׁנִים וּלְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְלַנְּצִיבִים וּלְכָל מִי שֶׁיִּשְׁאַל עָלַי: הַשֻּׂלְטָאן חָשׁ עַצְמוֹ בְּרָע, וְצִוָּה עָלַי שֶׁלֹּא אֶתֵּן רְשׁוּת לְאָדָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו.
וְאַל תּוֹדִיעַ לְשׁוּם אָדָם אֶת כַּוָּנָתִי”.
לּא יָכוֹל הַמִּשְׁנֶה לְהִתְנַגֵּד לוֹ.
הִתְנַכֵּר הַמֶּלֶךְ וְחָגַר חַרְבּוֹ וְעָלָה לְאַחַד הֶהָרִים וְהָלַךְ שְׁאֵרִית לֵילוֹ עַד הַבֹּקֶר.
הָלַךְ כָּל יוֹמוֹ כֻּלּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁתָּקַף עָלָיו הַחֹם מִמַּהֲלַךְ יוֹמוֹ וְלֵילוֹ.
הָלַךְ לַיְלָה שֵׁנִי עַד הַבֹּקֶר.
נִגְלְתָה לְעֵינָיו נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה.
שָׂמַח וְאָמַר: “אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִי שֶׁיַּגִּיד לִי פֵּשֶׁר דְּבַר הַיַּמָּה וְהַדָּגִים”.
הִתְקָרֵב וּמָצָא אַרְמוֹן בָּנוּי אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת רָקוּעַ בַּרְזֶל וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת שְׁעָרָיו הָאַחַת פְּתוּחָה עַל צִירֶיהָ וְהַשְּׁנִיָּה נְעוּלָה.
שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְעָמַד עַל הַשַּׁעַר וְדָפַק דְּפִיקָה קַלָּה, וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה.
דָפַק פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה.
דָפַק דְּפִיקָה מַחֲרִידָה וְלֹא עָנָהוּ אָדָם.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁרֵיק הוּא”.
אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְנִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאַרְמוֹן לַפְּרוֹזְדוֹר וְקָרָא וְאָמַר: "הוֹי בְּנֵי הָאַרְמוֹן, אָדָם זָר וְעוֹבֵר אֹרַח כָּאן.
הֲיֵשׁ אִתְּכֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּזוֹנוֹת? "חָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית עַל דְּבָרָיו וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה.
אִמֵּץ רוּחוֹ וְחִזֵּק לִבּוֹ וְנִכְנַס מִן הַפְּרוֹזְדוֹר לְאֶמְצַע הָאַרְמוֹן, וְלֹא מָצָא בּוֹ אָדָם,אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה מֻצָּע בְּמַצָּעִין שֶׁל מֶשִׁי וּרְקָמוֹת וְהַוִּילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִין.
וּבְאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם וְאַרְבָּעָה אוּלַמּוֹת פְּתוּחִים אֵלֶיהָ וּבָהֶם אִצְטַבָּעוֹת, זֶה לָקָבָל זֶה.
וּבְתוֹךְ הֶחָצֵר בַּתָּוֶךְ בְּרֵכָה וּבָהּ מִזְרָקָה וְעָלֶיהָ אַרְבָּעָה אֲרָיוֹת מִן הַזָּהָב הָאָדֹם, הַזּוֹרְקִים מִפִּיוֹתֵיהֶם מַיִם זַכִּים כִּפְנִינִים וּכְאַבְנֵי חֵפֶץ.
וּמִסָּבִיב לָאַרְמוֹן עוֹף מְעוֹפֵף וְעַל הָאַרְמוֹן מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת, זָהָב, הַמּוֹנֵעַ אֶת הָעוֹף לַעֲלוֹת.
וְאוּלָם שׁוּם אָדָם לֹא רָאָה.
הִשְׁתָּאָה הַמֶּלֶךְ וְנִצְטָעֵר שֶׁלֹּא מָצָא אָדָם לִשְׁאֹל פִּיו בְּעִנְיַן אוֹתָהּ עֲרָבָה, וְהַיַּמָּה וְהַדָּגִים וְהֶהָרִים וְהָאַרְמוֹן.
יָשַׁב בֵּין הַדְּלָתוֹת וְהִרְהֵר.
פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל תַּאֲנִיָּה מִלֵּב מָלֵא צַעַר, מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר:
צָפַנְתִּי אֶת אֲשֶׁר מְצָאָנִי, וַיִּתְגַּל,
וּשְׁנַת-עֵינַי נְדוֹד שֵׁנָה יִנְחַל.
זְמַן, הֲלָנֶצַח עָלַי תָּקוּם וְלֹא תָּנַח,
וְלִבִּי הָאָמֵל בֵּין צָרָה וְיָגוֹן יִשַּׁח?
הֲלֹא תְּרַחְמוּ שַׂר בְּעַמָּיו אֲשֶׁר שָׁפָל
בִּגְלַל אַהֲבָה, עָשִׁיר בְּעַמָּיו צָלָל.
קִנֵּאנוּ בְּרוּחַ צָפִיר עֲלֵיכֶם כִּי עָבָר.
אָכֵן כְּבוֹא אָסוֹן מְאוֹר-עֵינַי נִתְעַוָּר.
מָה עֵצָה לְיוֹרֶה חֵץ, אֲשֶׁר יָצָא לַקְּרָב,
וּבְבַקְּשׁוֹ לִירוֹת נִכְרַת יִתְרוֹ וְאָחוֹר שָׁב?
וְעֵת נֶעֱרְמוּ הַצָּרוֹת, עַל אָדָם עָלוּ עָל,
אָנָה יִבְרַח מִפְּנֵי גוֹרָלוֹ וּמִפְּנֵי הַמַּזָּל?
כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן נְהִי זֶה, קָם עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹת צִלְצוּלוֹ וּמָצָא וִילוֹן מְשֻׁלְשָׁל עַל פְּנֵי חֶדֶר.
הֵרִים אֶת הַוִּילוֹן וְרָאָה מֵאַחֲרָיו עֶלֶם יוֹשֵׁב עַל סַפָּה גְבוֹהָה כְאַמָּה מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְהוּא עֶלֶם יָפֶה, נֶחְמָד לְמַרְאֶה.
מִדְבָּרוֹ צַח וּמִצְחוֹ פֶּרַח רַךְ, לֶחְיוֹ וְרוּדָה וְשׂוּמָה בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
וְזָקוּף הַגֵּו, שְׂעָרוֹ וּמִצְחוֹ
יַשְׁרֶה אָדָם בְּחשֶׁךְ וּבָאוֹר,
אַל נָא תָּבוּז לַשּׂוּמָה שֶׁבְּלֶחְיוֹ
יִשְׁבְּ לֵב כָּל רוֹאֶה בִּנְקֻדַּת שְׁחוֹר.
שָׂמַח הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם.
וְאוּלָם הָעֶלֶם נִשְׁאַר יוֹשֵׁב וְעָלָיו קַפְטַן מֶשִׁי רָקוּם בַּזָּהָב הַמִּצְרִי, וְעַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת, אַךְ בְּפָנָיו רִשְׁמֵי הַצַּעַר.
הֶחֱזִיר שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַתָּה נִכְבָּד וְרָאוּי אַתָּה שֶׁאָקוּם בְּפָנֶיךָ, וְאוּלָם יֵשׁ לִי בַמֶּה לְהִצְטַדֵּק לְפָנֶיךָ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר מָחַלְתִּי לְךָ, עֶלֶם, וַהֲרֵי אֲנִי אוֹרְחֶךָ, וּבָאתִי אֵלֶיךָ בְעִנְיָן חָשׁוּב.
רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי מַה עִנְיָנָהּ שֶׁל יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה וְאַרְמוֹן זֶה, וּמַה סִבַּת יְשִׁיבָתְךָ יְחִידִי בְתוֹכוֹ, וּמַה סִבַּת בְּכִיָּתֶךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם דְּבָרִים אֵלּוּ, יָרְדוּ דִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וּבָכָה בְכִי מַר עַד שֶׁנִּתְרַטֵּב חָזֵהוּ.
אַחַר-כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמָר:
אִמְרוּ לַיָּשֵׁן בְּתַהְפּוּכוֹת הַיָּמִים: וּלְוָאי וְנִרְדָּמוּ.
כַּמָּה הִשְׁפִּילוּם מְסִבּוֹת זְמַן, וְכַמָּה בָהֶן רָמוּ.
אִם יָשַׁנְתָּ, הִנֵּה עֵין הָאֱלֹהִים לֹא תִישַׁן.
אָכֵן לְמִי קַיָּם טוּב הָעוֹלָם, וּלְמִי טָהֲרוּ פְנֵי זְמָן?
אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַח אַנְחַת יָגוֹן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמָר:
הַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֲדוֹן כָּל בָּשָׂר.
וַעֲזֹב דְּאָגָה וְכָל הִרְהוּר הָסַר.
אַל תֹּאמַר לְכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה: אֵיכָה קָרָה?
שֶׁכֵּן הַכֹּל בְּמִשְׁפָּט וּבִגְזֵרָה נִגְזָרָה.
תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁגָּרַם לְךָ לִבְכּוֹת, הָעֶלֶם?” אָמַר לוֹ: “וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה מַצָּבִי”.
שָׁלַח יָדָיו אֶל שׁוּלָיו וְהֵרִים אוֹתָם, וְנִגְלָה מֵחֶצְיוֹ וּלְמַטָּה עַד כַּפּוֹת רַגְלָיו אָבֶן, וּמַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִזֶּה עַד שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, בָּשָׂר.
כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הָעֶלֶם בְכָךְ, נִצְטָעֵר צַעַר גָּדוֹל וְאָמַר: “הָעֶלֶם, הוֹסַפְתָּ לִי צַעַר עַל צַעֲרִי.
מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי לָדַעַת עַל-דְּבַר הַדָּגִים וְעִנְיָנָם, וְעַכְשָׁו שׁוֹאֵל אֲנִי לְעִנְיָנָם וּלְעִנְיָנֶךָ.
אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר.
חוּשָׁה-נָא, הָעֶלֶם, לְגַלּוֹת לִי הַסִּפּוּר”.
אָמַר לוֹ: “הַטֵּה לִי אָזְנְךָ וְעֵינֶךָ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָזְנִי וְעֵינִי מוּכָנוֹת”.
אָמַר הָעֶלֶם: “אָמְנָם לְדָגִים אֵלּוּ וְלִי סִפּוּר נִפְלָא, שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בְּחֻדֵּי מְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד זֶה?” פָּתַח הָעֶלֶם וְאָמָר:
סִפּוּר הַנָּסִיךְ הַמְּשֻׁתָּק
דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁאָבִי מֶלֶךְ הָיָה בִמְדִינָה זוֹ, וּשְׁמוֹ מַחְמוּד, מוֹשֵׁל הָאִיִּים הַשְּׁחוֹרִים, הַיְנוּ אֵלֶּה אַרְבַּעַת הֶהָרִים.
עָמַד בְּמַלְכוּתוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה.
כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִי לְבֵית עוֹלָמוֹ, מָשַׁלְתִּי אַחֲרָיו וְנָשָׂאתִי אִשָּׁה אֶת בַּת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי.
הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי וְהָיִיתִי אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי נֶעְדָּר מֵאֶצְלָהּ, לֹא הָיְתָה אוֹכֶלֶת וְלֹא שׁוֹתָה, עַד שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי עִמָּהּ.
שָׁהֲתָה עִמִּי חָמֵשׁ שָׁנִים, עַד שֶׁהָלְכָה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְבֵית הַמֶּרְחָץ.
צִוִּיתִי אֶת הַטַּבָּח שֶׁיִּזְדָּרֵז וְיָבִיא לָנוּ מַשֶּׁהוּ לְתַקֵּן לָנוּ מַאֲכָל לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב.
אַחַר-כָּךְ נִכְנַסְתִּי לְאַרְמוֹן זֶה, וְשָׁכַבְתִּי בַּמָּקוֹם שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים בּוֹ וְצִוִּיתִי עַל שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת שֶׁתֵּשַׁבְנָה אֶצְלִי, אַחַת לִמְרַאשׁוֹתַי וְאַחַת לְמַרְגְּלוֹתַי.
הָיִיתִי מָלֵא הִרְהוּרִים עַל שֶׁאֵינָה אֶצְלִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵרָדֵם.
הָיוּ עֵינַי עֲצוּמוֹת וְנַפְשִׁי עֵרָה.
שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁפְחָה שֶׁלִּמְרַאשׁוֹתַי אוֹמֶרֶת לְזוֹ שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתַי: “מַסְעוּדָה, כַּמָּה עָלוּב הוּא אֲדוֹנֵנוּ וְכַמָּה עֲלוּבִים עֲלוּמָיו, וְחֲבָל חֲבָל עַל חַיָּיו עִם גְּבִרְתֵּנוּ הַמְּכַשֵּׁפָה”.
אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָהּ: “אָמְנָם כֵּן.
יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הַנָּשִׁים הַבּוֹגְדוֹת.
אָכֵן אָדָם כַּאֲדוֹנֵנוּ בַּעֲלוּמָיו לֹא יִצְלַח לְאִשָּׁה כָּזוֹ הַלָּנָה כָּל הַלֵּילוֹת בְּמִטַּת זוּלָתוֹ.
אֲדוֹנֵנוּ אִלֵּם הוּא כְּאָדָם שֶׁהִשְׁקוּהוּ מַשְׁקֵה כְּשָׁפִים וְאֵינוֹ מוֹכִיחַ אוֹתָהּ עַל דְּרָכֶיהָ.
אָמְרָה חֲבֶרְתָהּ: “אוֹי לָךְ, כְּלוּם יוֹדֵעַ הוּא אֲדוֹנֵנוּ מַשֶּׁהוּ מִזֶּה.
וּכְלוּם עוֹזֶבֶת הִיא אוֹתוֹ בְּהַסְכָּמָתוֹ? הֲרֵי הִיא מוֹזֶגֶת לוֹ כוֹסוֹ שֶׁהוּא שׁוֹתֶה אוֹתוֹ כָּל לַיְלָה לִפְנֵי שְׁנָתוֹ וּמוֹסֶכֶת בָּהּ סַם שֵׁנָה, עַד שֶׁהוּא נִרְדָּם וְאֵינוֹ חָשׁ בְּמָה שֶׁנַּעֲשָׂה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת וְאָנָה הִיא בָּאָה.
וְאַחֲרֵי שֶׁהִיא מַשְׁקָה אוֹתוֹ, הִיא לוֹבֶשֶׁת אֶת בְּגָדֶיהָ וּמִתְבַּשֶּׂמֶת וְיוֹצֵאת מֵאֶצְלוֹ וְעוֹזֶבֶת אוֹתוֹ עַד הַשַּׁחַר וְחוֹזֶרֶת וּבָאָה אֶצְלוֹ וּמַעֲלָה בְּאַפּוֹ מִין קְטֹרֶת, וְהוּא מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַשְּׁפָחוֹת חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי, וְקָצְרָה רוּחִי לְהַמְתִּין עַד בּוֹא הַלַּיְלָה.
כְּשֶׁבָּאָה בַּת דּוֹדִי מִבֵּית הַמֶּרְחָץ פָּרַשְׂנוּ אֶת הַמַּפָּה וְאָכַלְנוּ וְיָשַׁבְנוּ שָׁעָה קַלָּה וְשׂוֹחַחְנוּ כַּרָגִיל.
אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא הַמַּשְׁקֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְהוֹשִׁיטָה לִי אֶת הַכּוֹס.
הֲרִיקוֹתִי אוֹתָהּ, כְּלוֹמֶר עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּשׁוֹתֶה אוֹתָהּ כְּמִנְהָגִי, וְאוּלָם הֲרִיקוֹתִיהָ לְתוֹךְ כִּיס שֶׁעַל חָזִי, וְשָׁכַבְתִּי תֵּכֶף וּמִיָּד וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּיָשֵׁן.
וְהִנֵּה הִיא אוֹמֶרֶת: " יְשַׁן לֵילְךָ וְאַל תּוֹסֶף קוּם עוֹד לְעוֹלָם.
חֵי אֱלֹהִים שֶׁמְתָעֶבֶת אֲנִי אוֹתְךָ וּמְשַׁקֶּצֶת אֶת פַּרְצוּפְךָ, וְנַפְשִׁי קָצָה בְּחֶבְרָתֶךָ.
מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מָתַי יִטֹּל אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמָתֶךָ”.
קָמָה וְלָבְשָׁה אֶת הַחֲמוּדוֹת בְּשִׂמְלוֹתֶיהָ וְהִתְבַּשְׂמָה וְנָטְלָה חַרְבִּי וְחָגְרָה אוֹתָהּ.
פָּתְחָה אֶת שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן וְיָצְאָה.
קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתֶיהָ עַד שֶׁיָּצְאָה מִן הָאַרְמוֹן.
חָצְתָה אֶת שׁוּקֵי הָעִיר עַד שֶׁהִגִּיעָה לְשַׁעַר הָעִיר.
לָחֲשָׁה דְבָרִים שֶׁאֵינִי מְבִינָם וְנָפְלוּ הַבְּרִיחִים וְנִפְתַּח הַשַּׁעַר.
יָצְאָה וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישָׁה בַּדָּבָר, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְגַלֵּי הָאַשְׁפָּה אֶל גֶּדֶר קָנִים, וּמִתּוֹכָהּ לוֹ קֻבָּה עֲגֻלָּה בְּנוּיָה לִבְנֵי-חֵמָר וּבָהּ פֶּתַח קָטָן, וְנִכְנְסָה בּוֹ.
עָלִיתִי לְגַג הַקֻּבָּה וְהִסְתַּכַּלְתִּי לְתוֹכָהּ.
וְהִנֵּה בַת דּוֹדִי נִכְנֶסֶת אֶל עֶבֶד כּוּשִׁי, שְׂפָתוֹ הָאַחַת כְּכִסּוּי קְדֵרָה מֵעַל לִשְׂפָתוֹ הַשְּׁנִיָּה הַדּוֹמָה לְסֻלְיָה שֶׁל נַעַל.
וְהָיְתָה שְׂפָתוֹ מְלַקֶּטֶת אֶת הַחוֹל מִתּוֹךְ הֶחָצָץ שֶׁעַל קרְקַע הַקֻּבָּה, וְהוּא לָקוּי בְּצָרַעַת וְשָׂרוּעַ עַל קַשׁ קָנִים עוֹטֶה סְמַרְטוּטִים בָּלִים.
נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו.
נָשָׂא אוֹתוֹ הָעֶבֶד אֶת רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, מִשּׁוּם מַה אֵחַרְתְּ עַד עַכְשָׁו? הָיוּ כָּאן כַּמָּה מִבְּנֵי דוֹדַי הַכּוּשִׁים וְשָׁתוּ יֵינָם, וְהָיְתָה עִם כָּל אֶחָד מֵהֶם אֲהוּבָתוֹ, וַאֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לִשְׁתּוֹת בִּגְלָלֵךְ”.
אָמְרָה: "אֲדוֹנִי וַאֲהוּבִי וְחֶמְדַּת עֵינִי, כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁנְשׂוּאָה אֲנִי לְבֶן דּוֹדִי זֶה שֶׁאֲנִי מְתָעֶבֶת אֶת פַּרְצוּפוֹ וּמְמָאֶסֶת בְּחֶבְרָתוֹ? וְאִלְמָלֵא שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לִשְׁלוֹמְךָ, לֹא הָיִיתִי מַנִּיחָה לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּעֲלֶה שׁוּב לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי שָׂמָה עִיר זוֹ חֲרֵבָה לַעֲנוֹת בָּהּ יַנְשׁוּף וְעוֹרֵב וְהָיִיתִי חוֹלֶצֶת אֲבָנֶיהָ וּמַשְׁלִיָכָתן מֵעֵבֶר לְהָר “קָאף”.
נָזַף בָּהּ הָעֶבֶד וְאָמַר: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, אֲרוּרָה, בִּכְבוֹדָם שֶׁל הַכּוּשִׁים נִשְׁבָּע אָנֹכִי – וְאַל תְּדַמִּי בְּנַפְשֵׁךְ שֶׁנִּמּוּסִים שֶׁל לְבָנִים נִמּוּסֵיהֶם – שֶׁאִם תִּתְמַהְמְהִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, אֵינִי מִתְרוֹעֵעַ שׁוּב אֵלַיִךְ וְאֵינִי דָבֵק בָּךְ יוֹתֵר.
אֲרוּרָה, מְשַׂחֶקֶת אַתְּ עִמִּי מִשְׂחַק שִׁבְרֵי-חֶרֶס.
כְּלוּם אֵינִי מְשַׁמֵּשׁ לָךְ אֶלָּא לְמַלּאוֹת תַּאֲוָתֵךְ? כַּלְבָּה סְרוּחָה, וּשְׁפָלָה שֶׁבַּלְּבָנִים”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרָיו וְרָאִיתִי בְעֵינַי, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁעָבַר בֵּינֵיהֶם, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי, וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, הֵיכָן אֲנִי.
וְהָיְתָה בַּת דּוֹדִי עוֹמֶדֶת וּבוֹכָה לְפָנָיו, וּמַשְׁפִּילָה עַצְמָהּ לְעֵינָיו וְאוֹמֶרֶת לָעֶבֶד: “אֲהוּבִי וּפְרִי-לִבִּי, אִם אַתָּה כּוֹעֵס עָלַי מִי יִקָּחֵנִי, וְאִם אַתָּה דוֹחֶה אוֹתִי מִי יַאַסְפֵנִי, אֲהוּבִי וְאוֹר עֵינַי?” לֹא פָּסְקָה מִלִּבְכּוֹת וּמֵהִתְרַפֵּס לְפָנָיו עַד שֶׁנִּתְפַּיֵּס עִמָּהּ.
שָׂמְחָה וְקָמָה וּפָשְׁטָה בְגָדֶיהָ עַד לְסַרְבְּלֶיהָ הָרְחָבוֹת וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי יֵשׁ עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתֹּאכַל שִׁפְחָתֶךָ?” נָהַם וְאָמַר לָהּ: “הָסִירִי מִכְסֵה הָאַגָּן, שֶׁמִּתַּחְתָּיו עַצְמוֹת עַכְבָּרִים מְבֻשָּׁלִים, וְאִכְלִי אוֹתָם, וּגְשִׁי אֶל כַּד חֲרָסִים זֶה שֶׁבּוֹ שְׁיָרֵי שֵׁכָר וּשְׁתִי אוֹתוֹ”.
קָמָה וְאָכְלָה וְשָׁתְתָה וְרָחֲצָה יָדֶיהָ וּפִיהָ וּבָאָה וְשָׁכְבָה אֵצֶל הָעֶבֶד עַל גַּבֵּי קַשׁ הַקָּנִים, וְגִלְּתָה עַצְמָהּ וְהִתְכַּנְּסָה אֵלָיו אֶל תּוֹךְ הַבְּלָיוֹת הַמְּלֻכְלּכוֹת וּמִתַּחַת לַסְּמַרְטוּטִים.
כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת אִשְׁתִּי בַּת דּוֹדִי עוֹשָׂה כֵּן, נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי.
יָרַדְתִּי מֵעַל גַּג הַקֻּבָּה וְנִכְנַסְתִּי וְתָפַסְתִּי אֶת הַחֶרֶב שֶׁהֵבִיאָה עִמָּהּ, שָׁלַפְתִּי אוֹתוֹ וּבִקַּשְׁתִּי לַהֲרֹג אֶת שְׁנֵיהֶם.
הִכֵּיתִי תְּחִלָּה אֶת הָעֶבֶד עַל עָרְפּוֹ, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁשַּׂמְתִּי קֵץ לְחַיָּיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְּשָׁפִים אָמַר לַמֶּלֶךְ: כְּשֶׁפָּגַעְתִּי בָּעֶבֶד בַּחֶרֶב כְּדֵי לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, לֹא חָתַכְתִּי אֶת שְׁנֵי סִמָּנָיו, אֶת הַוֵּשֶׁט וְאֶת הַקָּנֶה, אֶלָּא אֶת הַקָּנֶה בִּלְבָד וְאֶת הָעוֹר וְאֶת הַבָּשָׂר, וְאוּלָם אֲנִי דוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁהָרַגְתִּי אוֹתוֹ.
כְּשֶׁנָּחַר נְחִירָה בְּקוֹל רָם, הִתְנוֹדְדָה בַּת דּוֹדִי, וַאֲנִי חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַחֶרֶב לִנְדָנָהּ וּבָאתִי לָעִיר וְנִכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן וְיָשַׁנְתִּי עַל מִשְׁכָּבִי עַד הַבֹּקֶר.
בָּאָה אִשְׁתִּי וְעוֹרְרָה אוֹתִי.
מְצָאתִיהָ שֶׁגָּזְזָה אֶת שַׂעֲרָהּ וְלָבְשָׁה בִּגְדֵי אֵבֶל, אָמְרָה לִי: “בַּעֲלִי, אַל יִחַר לְךָ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוּעָה בָּאָה לִי שֶׁאִמִּי נִפְטְרָה וְאָבִי נָפַל בְּמִלְחֶמֶת-מִצְוָה, וּשְׁנֵי אַחַי, אֶחָד מֵהֶם מֵת מִנְּשִׁיכַת נָחָשׁ וְהַשֵּׁנִי תַּחַת הַמַּפֹּלֶת.
וְרָאוּי לִי שֶׁאֶבְכֶּה וְשֶׁאֶתְאַבֵּל”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ הֶחֱשֵׁיתִי מִמֶּנָּה וְאָמַרְתִּי: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, אֵין אֲנִי מְעַכֵּב עַל יָדֵךְ”.
הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּאֵבֶל וּבְכִי וּמִסְפֵּד שָׁנָה תְּמִימָה מִתְּקוּפַת הַשָּׁנָה לִתְּקוּפַת הַשָּׁנָה.
אַחֲרֵי שֶׁנִּגְמְרָה הַשָּׁנָה אָמְרָה לִי: “רְצוֹנִי לִבְנוֹת לִי בְּאַרְמוֹנְךָ מְקוֹם-קֶבֶר וְקֻבָּה עָלֶיהָ, שֶׁאֲיַחֵד אוֹתָהּ לְאֵבֶל, וְאֶקְרָא לָהּ שֵׁם בֵּית-הָאֵבֶל”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”.
בָּנְתָה לָהּ בַּיִת לְאֵבֶל וּבָנְתָה בְּתוֹכוֹ בַּתָּוֶךְ קֻבָּה וּמְקוֹם-קֶבֶר כְּצוּרַת הַקְּבָרוֹת.
אַחַר-כָּךְ הֶעֱבִירָה אֶת הָעֶבֶד אֵלָיו וְהִשְׁכִּינָה אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ.
אוּלָם הוּא הָיָה אֵין-אוֹנִים וְלֹא הָיָה בּוֹ עוֹד כֹּחַ לְשַׁמְּשָׁהּ.
הוּא הָיָה רַק שׁוֹתֶה מַשְׁקֶה, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁפְּצַעְתִּיו לֹא הָיָה מְדַבֵּר כְּלוּם, וְלֹא נִשְׁאַר בַּחַיִּים אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא מָלְאָה עֲדַיִן מִדַּת יָמָיו.
הָיְתָה אִשְׁתִּי נִכְנֶסֶת אֵלָיו יוֹם יוֹם לַקֻּבָּה, עֶרֶב וָבֹקֶר, בּוֹכָה לוֹ וְסוֹפֶדֶת לוֹ וּמַשְׁקָתוֹ מַשְׁקֶה וְדַיְסוֹת בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר.
לֹא פָסְקָה מִכָּךְ שָׁנָה שְׁנִיָּה, וַאֲנִי מַאֲרִיךְ לָהּ אַפִּי וְאֵינִי מַשְׁגִּיחַ בָּהּ.
עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ פִּתְאֹם יוֹם אֶחָד, מְצָאתִיהָ בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “לָמָּה זֶה רָחַקְתָּ מֵעֵינַי, תַּעֲנוּג-נַפְשִׁי, שׂוֹחֲחֵנִי, נִשְׁמָתִי, דַּבֵּר אֵלַי, יְדִידִי”.
וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
פַּס קִיּוּמִי בָּאָדָם אַחֲרֵי רָחְקְכֶם,
כִּי לֹא אָהַב לִבִּי אָדָם זוּלַתְכֶם.
קְחוּ עִמָּכֶם עַצְמוֹתַי וְרוּחִי לְכָל מַסָּעֲכֶם,
וּבְכָל אֲשֶׁר תָּנוּחוּ קִבְרוּנִי לְעֻמַּתְכֶם.
וְקִרְאוּ בִּשְׁמִי לְיַד קִבְרִי, תַּעַנְכֶם
אַנְחַת-עַצְמוֹתַי בְּשָׁמְעָן קְרִיאַתְכֶם.
אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה:
אָכֵן יוֹם כִּסּוּפַי הוּא יוֹם אַצְלִיחַ כִּי תִּקְרְבוּ אֵלַי,
וְיוֹם מוֹתִי הוּא רַק יוֹם אֲשֶׁר תִּרְחֲקוּ מֵעָלַי,
אִם הָיִיתִי לַיְלָה בְּתוֹךְ פַּחַד וּבַלְהוֹת אָסוֹן,
הִנֵּה מִכָּל בִּטָּחוֹן אַךְ קִרְבַתְכֶם לִי שָׂשׂוֹן.
אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:
וְלוּ הִשְׁכַּמְתִּי וְלִי כָּל טוּב,
וְכָל הָעוֹלָם וּמַלְכוּת פָּרָס לִי הָיָתָה,
לֹא שָׁווּ בֵּעֵינַי גַם כִּכְנַף זְבוּב,
אִם עֵינִי פְּנֵיכֶם לֹא רָאָתָה.
כְּשֶׁגָּמְרָה דְבָרֶיהָ וּבִכְיָתָהּ אָמַרְתִּי לָהּ: “בַּת דּוֹדִי, רַב לָךְ לְהִתְאַבֵּל, שֶׁאִין לָךְ תּוֹעֶלֶת בַּבֶּכִי”.
אָמְרָה: “אַל תְּעַכֵּב אוֹתִי מִזֶּה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה, שֶׁאִם אַתָּה מְעַכֵּב עַל יָדִי, הֲרֵי אֲנִי טוֹרֶפֶת אֶת נַפְשִׁי בְכַפִּי”.
הֶחֱרַשְׁתִּי לָהּ וְעָזַבְתִּי אוֹתָהּ לְנַפְשָׁהּ.
לֹא פָסְקָה מֵאֵבֶל וּבְכִי וּמִסְפֵּד עוֹד שָׁנָה אַחֶרֶת.
אַחֲרֵי הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּכַעַס בִּגְלַל עִנְיָן שֶׁאֵרַע לִי, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר אָרְכוּ לִי הָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים שֶׁנִּתְעַנֵּיתִי בָּהֶם, וּמְצָאתִיהָ מוּל הַקֶּבֶר בְּתוֹךְ הַקֻּבָּה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, אֵינִי שׁוֹמַעַת מִפִּיךְ אֲפִלּוּ מִלָּה אֶחָת.
אֲדוֹנִי, מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה עוֹנֶה לִי תְּשׁוּבָה”.
אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:
קֶבֶר, קֶבֶר, הַאִם חָדַל יָפְיֶךָ?
הֶחָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר, אוֹרֶךָ?
קֶבֶר, הֵן לֹא אֶרֶץ אַתָּה וְלֹא שְׁמֵי מְרוֹמִים,
וְאֵיכָה הָיוּ תּוֹכְךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ תְּאוֹמִים?
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ וְשִׁירָהּ, הוֹסַפְתִּי כַּעַס עַל כַּעֲסִי וְאָמַרְתִּי: “אוֹי וַאֲבוֹי עַד מָתַי אֵבֶל זֶה?” וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶה:
קֶבֶר, קֶבֶר, הַאִם חָדַל כֵּעוּרְךָ?
אִם חָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר בְּלִכְלוּכֶךָ?
קֶבֶר, הֵן לֹא בּוֹר אַף לֹא קְדֵרָה הִנֶּךָ,
וְאֵיכָה הָיוּ לַאֲחָדִים הַבֹּץ וְהַפִּיחַ תּוֹכֶךָ?
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי קָפְצָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְאָמְרָה: “אוֹי לְךָ, כַּלֶב, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לִי מַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁפָּצַעְתָּ אֶת אֲהוּבִי וְגָרַמְתָּ לִי צַעַר וְהָרַסְתָּ אֶת עֲלוּמָיו, וַהֲרֵי זֶה לוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים שֶׁאֵינוֹ לֹא מֵת וְלֹא חָי”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “בַּת בְּלִיַּעַל, שְׁפָלָה וְזוֹנָה כְּעוּרָה, אֲהוּבַת עֶבֶד כּוּשִׁי וּמֻפְקָרָה, אֱמֶת הִיא, אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת”.
אָחַזְתִּי בְּחַרְבִּי וְשָׁלַפְתִּי אוֹתוֹ בְּיָדִי וְכוֹנַנְתִּי אוֹתוֹ לְמוּלָהּ לְהָרְגָהּ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי וְרָאֲתָה שֶׁאֲנִי זוֹמֵם לְהָרְגָהּ, צָחֲקָה וְאָמְרָה: “סוּר, כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ.
אֱמֶת הִיא שֶׁהַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב, וְהַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ.
וְאוּלָם אֱלֹהִים נָתַן בְּיָדִי אֶת זֶה שֶׁעָשָׂה בִּי כָּךְ וְגָרַם לְהַצִּית בְּלִבִּי אֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה וְלֶהָבָה שֶׁלֹּא תִכְלֶה”.
אַחַר-כָּךְ עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְלָחֲשָׁה לַחַשׁ שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי אוֹתוֹ, וְאָמְרָה: “הֵהָפֵךְ בִּכְשָׁפַי חֶצְיְךָ אֶבֶן וְחֶצְיְךָ בָּשָׂר”.
נַעֲשֵׂיתִי כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה.
אֵיִני קָם וְאֵינִי יוֹשֵׁב, וְאֵינִי לֹא מֵת וְלֹא חַי.
וּכְשֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כָּךְ, עָשְׂתָה כְשָׁפִים לַמְּדִינָה וּלְכָל מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ מִן הַשְּׁוָקִים וְהַגַּנּוֹת, וְהָפְכָה אוֹתָם לְיַמַּת-מַיִם.
וְהָיוּ בִּמְדִינָתֵנוּ אַרְבָּעָה סוּגִים: מֻסְלִמִים וְנוֹצְרִים וִיהוּדִים וְאַמְגּוּשִׁים, וְהָפְכָה אוֹתָם בִכְשָׁפִים לְדָגִים.
הַלְּבָנִים הֵם הַמֻּסְלִמִים, הָאֲדֻמִּים הֵם הָאַמְגּוּשִׁים, הַתְּכֻלִּים הֵם הַנּוֹצְרִים וְהַצְּהֻבִּים הֵם הַיְּהוּדִים.
וְהָפְכָה בִּכְשָׁפִים אֶת אַרְבַּעַת הָאִיִּים לְאַרְבָּעָה הָרִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַיַּמָּה.
וּמֵאָז הִיא מַכָּה אוֹתִי כָּל יוֹם וּמַלְקָה אוֹתִי בְשׁוֹט מֵאָה מַלְקוֹת, עַד שֶׁדָּמִי שׁוֹתֵת, וְעַד שֶׁהִיא עוֹשָׂה אֶת כְּתֵפַי חַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת.
אַחֲרֵי זֶה הִיא מַלְבִּישָׁה אוֹתִי בֶּגֶד שֶׁל שֵׂעָר מֵאָרִיג שֶׁל מִכְנָסַיִם מֵחֶצְיִי וּלְמַעְלָה, וּמַלְבִּישָׁה אוֹתִי בִּגְדֵי פְּאֵר אֵלֶּה מִלְמַעְלָה".
בָּכָה הָעֶלֶם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:
לְמִשְּׁפָּטֶיךָ, אֱלֹהַי, אֲיַחֵל וְלַאֲשֶׁר חָרַצְתָּ
דּוּמָם אֲיַחֵל אִם רַק אַתָּה חָפַצְתָּ.
עֲרָצוּנוּ וַיִּתְקְפוּנוּ וַתִּקֶּשׁ יָדָם עָלֵינוּ,
וְאוּלַי בְּגַן עֵדֶן צָפוּן לָנוּ שְׂכָרֵנוּ,
אָכֵן גָּבְרָה מְצוּקָתִי בַּאֲשֶׁר אוֹתִי מָצָא,
אַךְ מְלִיצִי הַנָּבִיא בְּחִיר-יָהּ, אוֹתוֹ רָצָה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה הַמֶּלֶךְ לָעֶלֶם וְאָמַר לוֹ: “הָעֶלֶם, הוֹסַפְתָּ לִי יָגוֹן עַל יְגוֹנִי, אַחֲרֵי שֶׁהֵסַרְתָּ מִמֶּנִּי דַאֲגָתִי.
וְאוּלָם, הָעֶלֶם, הֵיכָן הִיא וְהֵיכָן מְקוֹם-הַקֶּבֶר שֶׁהָעֶבֶד הַפָּצוּעַ בְּתוֹכוֹ?” אָמַר הָעֶלֶם: “הָעֶבֶד מֻטָּל בַּקֻּבָּה בִּמְקוֹם קְבוּרָתוֹ, וְהִיא בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁמִּמּוּל לַדֶּלֶת, וְהִיא בָאָה בְכָל יוֹם בִּזְמַן זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ.
וְרֵאשִׁית כֹּל, הִיא בָּאָה אֵלַי וּפוֹשֶׁטֶת מֵעָלַי בְּגָדַי וּמַלְקָה אוֹתִי בְּשֵׁבֶט מֵאָה מַלְקוֹת, כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכֶה וְצוֹעֵק וְאִי אֶפְשָׁר לִי לָזוּז וּלְהָדְפָהּ מֵעָלַי.
וְאַחֲרֵי שֶׁהִיא מַלְקָה אוֹתִי, הִיא מוֹרִידָה לָעֶבֶד יַיִן וְדַיְסָה וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ.
וּמָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם תָּבוֹא”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, הָעֶלֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד, שֶׁעַל יָדוֹ יִזְכְּרוּ אוֹתִי וְיִכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת”.
יָשַׁב הַמֶּלֶךְ וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה וְיָשְׁנוּ שְׁנֵיהֶם.
קָם הַמֶּלֶךְ עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ, וְאָץ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָעֶבֶד בּוֹ.
הִתְבּוֹנֵן לְנֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה וְלַמְּנוֹרוֹת וּלְרֵיחוֹת הַבְּשָׂמִים וְהַמְּשָׁחוֹת, וְכוֹנֵן דַּרְכּוֹ אֶל הָעֶבֶד, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו וְהִכָּהוּ מַכָּה אַחַת וְהָרַג אוֹתוֹ.
טָעַן אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ וֶהֱטִילוֹ לְבוֹר שֶׁהָיָה בָּאַרְמוֹן.
אַחַר כָּךְ יָרַד וְנִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי הָעֶבֶד וְשָׁכַב בְּתוֹךְ חֶדֶר-הַקֶּבֶר, כְּשֶׁהַחֶרֶב שְׁלוּפָה עִמּוֹ לְאֹרֶךְ גּוּפוֹ.
אַחֲרֵי שָׁעָה בָּאָה הָאֲרוּרָה הַמְּכַשֵּׁפָה.
אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסָה פָּשְׁטָה רֵאשִׁית כֹּל אֶת בִּגְדֵי בֶן-דּוֹדָהּ מֵעָלָיו וְנָטְלָה שׁוֹט וְהִלְקְתָה אוֹתוֹ.
אָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי, דַי לִי בְּמַה שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ, בַּת דּוֹדִי.
חוּסִי וְרַחֲמִי עָלַי, בַּת דּוֹדִי”.
אָמְרָה: “כְּלוּם רִחַמְתָּ אַתָּה עָלַי וְהִשְׁאַרְתָּ לִי אֶת אֲהוּבִי?” הָיְתָה מַלְקָה אוֹתוֹ עַד שֶׁעָיְפָה, וְשָׁתַת דָּמוֹ עַל צַלְעוֹתָיו.
אַחֲרֵי זֶה הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ אֶת לְבוּשׁ הַשֵּׂעָר וְאֶת בִּגְדֵי הַבַּד מֵעַל לָזֶה, וְיָרְדָה אֶל הָעֶבֶד וְעִמָּהּ כּוֹס הַמַּשְׁקֶה וְסֵפֶל הַדַּיְסָה.
יָרְדָה לַקֻּבָּה וּבָכְתָה וְהֵילִילָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, דַּבֶּר-נָא אֵלָי, אֲדוֹנִי, שׂוֹחֲחֵנִי”.
נָשְׂאָה קוֹלָהּ וְאָמְרָה בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
עַד מָתַי הַסְתֵּר-פָּנִים זֶה וּקְשִׁי-הַלֵּבָב?
הֵן כְּבָר נִגְּרוּ דִמְעוֹתַי, זָלְגוּ רָב.
וּכְבָר אָרַךְ הַפֵּרוּד בְּזָדוֹן רָחַקְתָּ,
אִם מַטְּרַת מְקַנְּאִי מַטְרָתְךָ, הֲרֵי כְּבָר הִשַּׂגְתָּ.
בָּכְתָה שׁוּב וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי דַּבֶּר-נָא אֵלַי וְשׂוֹחֲחֵנִי”.
וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ הִנְמִיךְ קוֹלוֹ וְעִלֵּג אֶת לְשׁוֹנוֹ וְדִבֵּר כְּדֶרֶךְ דִּבּוּרָם שֶׁל הַכּוּשִׁים וְאָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי, אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו נִזְעֲקָה מִשִּׂמְחָה וְהִתְעַלְפָה.
אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרְרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, הַאִם אֱמֶת הִיא זוֹ?” הֶחֱלִישׁ הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְאוֹמֵר: “אֲרוּרָה, כְּלוּם כְּדָאִית אַתְּ שֶׁיְּדַבְּרוּ אֵלַיִךְ וִישׂוֹחֲחוּ אוֹתָךְ?” אָמְרָה: “וּמַה הַסִּבָּה?” אָמַר: “הַסִּבָּה הִיא זוֹ, שֶׁאַתְּ מְעַנָּה אֶת בַּעֲלֵךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְהוּא מְצַעֵק וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה, וּכְבָר גָּזַל אֶת שְׁנָתִי מִן הָעֶרֶב וְעַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁהוּא מִתְחַנֵּן וּמְקַלֵּל אוֹתִי וְאוֹתֵךְ וּמַחֲרִידֵנִי וְגוֹרֵם לִי נֶזֶק, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיִיתִי מַבְרִיא.
וְזֶהוּ שֶׁמָּנַע אוֹתִי מִלְּהָשִׁיב לָךְ תְשׁוּבָה”.
אָמְרָה: “בִּרְשׁוּתְךָ אֲנִי מְחַלֶּצֶת אוֹתוֹ מִזֶּה שֶׁהוּא שָׁרוּי בוֹ”.
אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “חַלְּצִי אוֹתוֹ וְהָנִיחִי לִי מִמֶּנּוּ”.
אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
קָמָה וְיָצְאָה מִן הַקֻּבָּה לָאַרְמוֹן.
נָטְלָה סֵפֶל וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מַיִם.
לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם לַחַשׁ, וְנַעֲשׂוּ הַמַּיִם מְבַעְבְּעִים וְרוֹתְחִים כִּרְתִיחַת הַקְּדֵרָה.
זָלְפָה עָלָיו מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “גּוֹזְרַתְנִי עָלֶיךָ בְּכֹחַ זֶה שֶׁלָּחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי, שֶׁאִם נַעֲשֵׂיתָ כָךְ בִּכְשָׁפַי וּבִמְזִמָּתִי, תֵּצֵא מִצּוּרָה זוֹ וְתַחֲזוֹר לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”.
הִתְנָעֵר הָעֶלֶם וְקָם וְעָמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְשָׂמַח בְּהַצָּלָתוֹ שֶׁנִּצַּל, וְאָמַר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ וְשֶׁמֻּחַמָּד, יְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, הוּא שְׁלִיחַ אַללָּהּ”.
אַחַר כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “צֵא מִכָּאן וְאַל תַּחֲזֹר שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג אוֹתְךָ”.
נָזְפָה בוֹ בְפָנָיו וְיָצָא מֵעַל פָּנֶיהָ.
חָזְרָה וְיָרְדָה אֶל הַקֶּבֶר וְאָמְרָה: “אֲהוּבִי, צֵא אֵלַי, שֶׁאֶחֱזֶה בְמַרְאֲךָ הַיָּפֶה”.
אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ בְּלַחַשׁ: " מֶה עָשִׂית? נָתַתְּ לִי מְנוּחָה מִן הֶעָנָף וְלֹא נָתַתְּ לִי מְנוּחָה מִן הַשֹּׁרֶשׁ?" אָמְרָה: “אֲהוּבִי וְכוּשִׁי שֶׁלִּי, וּמַהוּ הַשֹּׁרֶשׁ?” אָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי לָךְ, אֲרוּרָה, בְּנֵי מְדִינָה זוֹ וְאַרְבַּעַת הָאִיִּים.
מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה כְּשֶׁמַּגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, נוֹשְׂאִים הַדָּגִים אֶת רָאשֵׁיהֶם וְצוֹעֲקִים לְעֶזְרָה וּמְקַלְּלִים אוֹתִי וְאוֹתֵךְ.
וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה שֶׁאֵינִי מַבְרִיא.
לְכִי וְחַלְּצִי אוֹתָם בִּמְהֵרָה וּבוֹאִי וְהַחֲזִיקִי בְיָדִי וְהָקִימִי אוֹתִי.
שֶׁכְּבָר נוֹטֶה אֲנִי לְהַבְרִיא”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁדּוֹמָה הָיְתָה שֶׁהוּא הָעֶבֶד, קָרְאָה בְשִׂמְחָה: “אֲדוֹנִי, עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים”.
הִתְרוֹמְמָה וְקָמָה עַלִּיזָה, וְאָצָה וְיָצְאָה אֶל הַיַּמָּה וְנָטְלָה מִקְצָת מִמֵּימֶיהָ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשִׁיעִי, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכַּאֲשֶׁר נָטְלָה הָעַלְמָה הַמְּכַשֵּׁפָה קְצָת מִן הַמַּיִם וְלָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים.
הִתְנַשְּׂאוּ הַדָּגִים וְנָשְׂאוּ רָאשֵׁיהֶם וְנַעֲשׂוּ מִיָּד בְּנֵי אָדָם, וּפָקַע הַכִּשּׁוּף מִבְּנֵי הַמְּדִינָה, וְנֶעֶשְׂתָה הַמְּדִינָה מְאֻכְלֶסֶת בְּאוּכְלְסִין, וְהָיוּ הַתַּגָּרִים נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים, וְהָיָה כָל אָדָם עוֹסֵק בְּאֻמָּנוּתוֹ וְחָזְרוּ אַרְבַּעַת הֶהָרִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ.
בָּאָה הָעַלְמָה הַמְּכַשֵּׁפָה מִיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי, הַב לִי יָדְךָ הַנְּדִיבָה וְקוּם”.
אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל מִתְנַכֵּר: “הִתְקָרְבִי אֵלָי”.
וּכְשֶׁהִתְקָרְבָה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנָּגְעָה בוֹ, תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּחַרְבּוֹ וְתָקַע אוֹתוֹ בְּלִבָּה עַד שֶׁיָּצָא מִגַּבָּהּ.
אַחַר כָּךְ הִכָּה אוֹתָהּ וְשִׁסַּע אוֹתָהּ עַד שֶׁהִפִּילָה לָאָרֶץ שְׁנֵי שְׁסָעִים.
יָצָא וּמָצָא אֶת הָעֶלֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לוֹ.
בֵּרַךְ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם.
נָשַׁק הָעֶלֶם יָדוֹ וְהוֹדָה לוֹ.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנְךָ לֵישֵׁב בִּמְדִינָתְךָ אוֹ תָבוֹא עִמִּי לִמְדִינָתִי?” אָמַר הָעֶלֶם: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, יוֹדֵעַ אַתָּה מַהוּ הַמַּהֲלָךְ שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין מְדִינָתְךָ?” אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שְׁנֵי יָמִים וָחֵצִי”.
אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “הַמֶּלֶךְ, אִם יָשֵׁן אַתָּה הָקִיצָה.
בֵּינְךָ וּבֵין מְדִינָתְךָ מַסַּע שָׁנָה לְנוֹסֵעַ זָרִיז, וְאִלְמָלֵא הַכְּשָׁפִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לַמְּדִינָה לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ בְּיוֹמַיִם וָחֵצִי.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אֵינִי עוֹזֵב אוֹתְךָ שׁוּב אֲפִלּוּ כְהֶרֶף עַיִן”.
שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִדְבָרָיו וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה עִמִּי חֶסֶד בְּזֶה שֶׁנָּתַן אוֹתְךָ לִי.
הֲרֵי בְנִי אָתָּה, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא חוֹנַנְתִּי בְּכָל יָמַי וָלָד”.
חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהָלְכוּ יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַרְמוֹן.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים אֶת רַבֵּי מַלְכוּתוֹ, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם לַדֶּרֶךְ וּלְהָכִין רִכְבּוֹ וְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ.
עָסְקוּ בַהֲכָנוֹת זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, וְיָצְאוּ הֵם וְהַשֻּׂלְטָאן כְּשֶׁלִבּוֹ לוֹהֵט אֵשׁ מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים לִמְדִינָתוֹ שֶׁעָמַד לִרְחַק מִמֶּנָּה זְמַן רַב כָּל כָּךְ.
נָסְעוּ וְאִתָּם חֲמִשִּׁים עֲבָדִים וּמַתָּנוֹת יִקְרוֹת-עֶרֶךְ.
לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ לַיְלָה וְיוֹם שָׁנָה תְמִימָה, וּפָרַשׂ אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שְׁלוֹמוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת הַשֻּׂלְטָאן.
שָׁלְחוּ וְהוֹדִיעוּ לַמִּשְׁנֶה שֶׁהַשֻּׂלְטָאן הִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם.
יָצְאוּ הַמִּשְׁנֶה וְהַגְּיָסוֹת לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַמֶּלֶךְ.
נִגְשׁוּ הַגְּיָסוֹת וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְשׁוּבוֹ בְשָׁלוֹם.
נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה, וְהִגִּיד לוֹ הַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶׁאֵרַע לַנָּסִיךְ הַצָּעִיר.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה מַה שֶׁאֵרַע לוֹ בֵּרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַצָּרָה.
וּכְשֶׁנִּסְתַּדֵּר הַכֹּל, נָתַן הַמֶּלֶךְ מַתָּנוֹת לַאֲנָשִׁים רַבִּים מִנְּתִינָיו וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַדַּיָּג שֶׁהֵבִיא לָנוּ אֶת הַדָּגִים”.
שָׁלַח לַדַּיָּג שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְהַצָּלַת בְּנֵי הַמְּדִינָה וְהֵבִיא אוֹתוֹ, וְנָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ לְבוּשׁ-מַלְכוּת וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ וְאִם יְלָדִים לוֹ.
הִגִּיד לוֹ שֵׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן וּשְׁתֵּי בָנוֹת.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְהֵבִיא אוֹתָם, וְנָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה בַת אַחַת וְנָתַן לָעֶלֶם אֶת הַבַּת הַשְּׁנִיָּה וּמִנָּה אֶת הַבֵּן לְשַׂר-אוֹצְרוֹתָיו.
אַחַר-כָּךְ מִנָּה אֶת הַמִּשְׁנֶה לְשֻׂלְטָאן עַל מְדִינַת הָעֶלֶם שֶׁהם הָאִיִּים הַשְּׁחוֹרִים, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְשָׁם וְשָׁלַח עִמּוֹ אֶת חֲמִשִּׁים הָעֲבָדִים שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ, וְנָתַן בְּיָדוֹ לְבוּשֵׁי מַלְכוּת לְכָל הַנְּסִיכִים.
נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְיָצָא וְנָסַע תֵכֶף וּמִיָּד.
יָשְׁבוּ הַשֻּׂלְטָאן וְהָעֶלֶם בְּשַׁלְוָה.
וּבַאֲשֶׁר לַדַּיָּג, הֲרֵי נַעֲשָׂה לֶעָשִׁיר בְּדוֹרוֹ וְנַעֲשׂוּ בְנוֹתָיו נְשֵׁי מְלָכִים עַד יוֹם מוֹתָן.
וְאוּלָם אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֵרַע לַסַּבָּל.
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהָיָה סוֹחֵר מֵהַסּוֹחֲרִים, וְהָיָה לוֹ מָמוֹן רַב וַעֲסָקִים רַבִּים בַּמְּדִינוֹת.
רָכַב יוֹם אֶחָד וְיָצָא לִגְבוֹת חוֹבוֹתָיו בַּאֲחָדוֹת מִן הַמְּדִינוֹת.
תָּקַף עָלָיו הַחֹם וְיָשַׁב תַּחַת אִילָן אֶחָד.
שָׂם יָדוֹ בְּאַמְתַּחְתּוֹ וְאָכַל פְּרוּסַת לֶחֶם וּתְמָרָה שֶׁהָיוּ עִמּוֹ.
כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל הַתְּמָרָה, הִשְׁלִיךְ גַּרְעִינָהּ, נִגְלָה עָלָיו שֵׁד אֶרֶךְ קוֹמָה וְחֶרֶב בְּיָדוֹ.
הִתְקָרֵב לְאוֹתוֹ סוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֶׁאַהֲרָגֶךָ כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אֶת בְּנִי”.
אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה הָרַגְתִּי אֶת בְּנֶךָ?”.
אָמַר לוֹ: “כְּשֶׁאָכַלְתָּ אֶת הַתְּמָרָה וְהִשְׁלַכְתָּ גַרְעִינָהּ, פָּגַע הַגַּרְעִין בְּלֵב בְּנִי, וְנִטְּלָה נִשְׁמָתוֹ וּמֵת מִיָּד”.
אָמַר הַסּוֹחֵר לַשֵּׁד: “הֲרֵי כֻּלָּנוּ בְּרוּאֵי אֱלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו נָשׁוּב.
אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, וְאִם הָרַגְתִּי אֶת בִּנְךָ, הֲרֵי לֹא הֲרַגְתִּיו אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּסְלַח לִי”.
אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “אֵין תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁאַהֲרָגֶךָ”.
תְּפָסוֹ וְהִטִּילוֹ לָאָרֶץ, וְהֵנִיף עָלָיו חַרְבּוֹ לִפְגּוֹעַ בּוֹ.
בָּכָה הַסּוֹחֵר וְאָמָר: “מוֹסֵר אֲנִי דִינִי לַשָּׁמַיִם”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
לַזְּמָן יוֹמָיִם: יוֹם בְּטוּחוֹת וְיוֹם זְהִירוּת,
וְלַחַיִּים עָבְרָיִם: עֲכוּרוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה בְּהִירוֹת.
אֱמֹר לִמְחָרְפֵנוּ, כִּי בָא הַזְּמָן בַּחֲלִיפוֹת.
הֲיִקְשֶׁה זְמָן, אִם לֹא לְאִישׁ נְדִיבוֹת?
הֲלֹא תִרְאֶה הָרוּחַ, עֵת כִּי תִּסָּעֵר,
רַק שִׂיא עֲצֵי רוֹם תָּנִיד וּתְנָעֵר.
הֲלֹא תִרְאֶה הַיָּם: פְּגָרִים יַעֲלוּ מְרוֹמָיו,
וּבְקַצְוֵי תְהוֹמוֹת תִּשְׁקַעְנָה פְּנִינָיו.
וְאִם יְדֵי זְמָן בָּנוּ תְּהַפֵּכְנָה,
וְיַשִּׂיגֵנוּ אָסוֹן, רָעוֹתָיו תַּאֲרֵכְנָה –
הִנֵּה בַּשָּׁמַיִם כּוֹכָבִים לְאֵין סְפוֹר,
וְלֹא יַכְהוּ לְשֶׁמֶשׁ וְסַהַר כָּל מָאוֹר.
וְכַמָּה עֵצִים עַל פְּנֵי אָרֶץ, יָבֵשׁ וְרַעֲנָן,
וְלֹא יִרְגְּמוּ אֶבֶן בִּלְתִּי עֵץ פֶּרִי חֻנָּן.
חָשַׁבְתָּ טוֹבָה עַל יָמִים עֵת נָעָמוּ,
וְלֹא חָשַׁשְׁתָּ לָרָע עֵת פְּנֵי גוֹרָל יִרְעָמוּ.
כְּשֶׁגָּמַר הַסּוֹחֵר שִׁירוֹ, אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “קַצֵּר בִּדְבָרִים, בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֲנִי הוֹרְגֶךָ”! אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “דַּע לְךָ, הַשֵּׁד, שֶׁחָב אֲנִי לִבְנֵי-אָדָם וְעָלַי לְסַלֵּק חוֹבוֹתַי, וְיֵשׁ לִי הַרְבֵּה יְלָדִים וְאִשָּׁה, וּמַשְׁכּוֹנוֹת בְּיָדִי.
וּבְכֵן הַנַּח לִי שֶׁאֵלֵךְ לְבֵיתִי וְשֶׁאֶתֵּן לְכָל אָדָם מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ, בְּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה הַבָּאָה.
וְנִשְׁבַּע אֲנִי לְךָ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה שֶׁאֶחֱזֹר, וְתַעֲשֶׂה כְּחֶפְצֶךָ.
אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶיךָ”.
הִשְׁבִּיעוֹ הַשֵּׁד שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְנָתַן לוֹ לָלֶכֶת.
חָזַר לְעִירוֹ, וְחִסֵּל כָּל קְשָׁרָיו וְהֶחֱזִיר כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ מִמֶּנּוּ לִבְעָלָיו, וְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּבָכוּ.
מִנָּה לָהֶם אַפִּיטְרוֹפּוֹס, וְיָשַׁב אִתָּם עַד לִגְמַר הַשָּׁנָה.
אַחַר-כָּךְ קָם לָלֶכֶת וְנָטַל אִתּוֹ תַּכְרִיכָיו תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיוֹ, וְנִפְרַד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמִשְּׁכֵנָיו וּמִקְּרוֹבָיו וְיָצָא בְּעַל כָּרְחוֹ.
וּבָכוּ לוֹ וְסָפְדוּ לוֹ.
הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ גַן, וְאוֹתוֹ יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הָיָה.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה עַל מַה שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ, בָּא זָקֵן יָשִׁישׁ אֵלָיו וְעִמּוֹ אַיָּלָה כְּבוּלָה בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת.
נָתַן שָׁלוֹם לְאוֹתוֹ סוֹחֵר וּבֵרְכוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ יְחִידִי בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁהוּא מְקוֹם מִשְׁכָּן לַשֵּׁדִים?” שָׂח לוֹ הַסּוֹחֵר מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם אוֹתוֹ שֵׁד וּמַה שֶּׁגָּרַם לִישִׁיבָתוֹ בְּמָקוֹם זֶה.
תָּמַהּ הַזָּקֵן בַּעַל הָאַיָּלָה וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁיָּשְׁרְךָ אֵינוֹ אֶלָּא יֹשֶׁר עָצוּם וְסִפּוּרְךָ סִפּוּר מַפְלִיא.
וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן הָיָה בּוֹ מָשָׁל וּמוּסַר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”.
יָשַׁב עַל יָדוֹ וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ מֵאֶצְלְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יֶּאֱרַע לָךְ עִם אוֹתוֹ שֵׁד”.
יָשַׁב אֶצְלוֹ וְשׂוֹחֵח עִמּוֹ.
נִתְעַטְּפָה רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר עָלָיו, וְנָפְלוּ עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְגָבְרָה דַּאֲגָתוֹ וְרַבּוּ הִרְהוּרָיו, וּבַעַל הָאַיָּלָה יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ.
בָּא אֲלֵיהֶם זָקֵן שֵׁנִי וְעִמּוֹ שֵׁתֵּי כְלָבוֹת מִן הַכְּלָבִים הַשְּׁחוֹרִים.
אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לָהֶם שָׁלוֹם, שָׁאַל אוֹתָם לְסִבַּת יְשִׁיבָתָם בְּמָקוֹם זֶה שֶׁהוּא מְקוֹם מִשְׁכָּן לַשֵּׁדִים.
סִפְּרוּ לוֹ הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁב עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם זָקֵן שְׁלִישִׁי וְעִמּוֹ פִּרְדָּה בְּהִירָה-חוּמָה.
נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתָם לְסִבַּת יְשִׁיבָתָם בְּמָקוֹם זֶה.
סִפְּרוּ לוֹ הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בַּחֲזָרָה עַל הַדָּבָר.
וְהִנֵּה נִגְלָה אָבָק סוֹעֵר, וְעַנְנַת-אָבָק עֲצוּמָה בָּאָה מֵאֶמְצַע אוֹתוֹ מִדְבָּר.
נִסְתַּלֵּק הָאָבָק וְנִגְלָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וְעֵינָיו מְזָרוֹת זִיקוֹת.
בָּא אֲלֵיהֶם וּמָשַׁךְ לוֹ מִתּוֹכָם אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתְךָ כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אֶת בְּנִי וְקֶרֶב-כְּבֵדִי”.
נֶאֱנַח אוֹתוֹ סוֹחֵר וּבָכָה, וְקָרְאוּ שְׁלשֶׁת הַזְּקֵנִים לִבְכִי וְלִילָלָה וּלְמִסְפֵּד.
קָם מִתּוֹכָם הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן וְהוּא בַּעַל הָאַיָּלָה וְנָשַׁק יָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: "הוֹי שֵׁד וַעֲטֶרֶת מַלְכֵי הַשֵּׁדִים, אִם אֲסַפֵּר לְךָ מֶה שֶּׁאֵרַע לִי עִם אַיָּלָה זוֹ, וְתִמְצָא סִפּוּרִי מַפְלִיא, תִּמְחַל לִי שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל סוֹחֵר זֶה? אָמַר: “הֵן, זָקֵן, אִם תְּסַפֶּר לִי הַסִּפּוּר וְאֶמְצָא אוֹתוֹ מַפְלִיא, אֶמְחַל לְךָ שְׁלִישׁ דָּמָיו”.
פָּתַח אוֹתוֹ זָקֵן רִאשׁוֹן וְאָמַר:
סִפּוּר הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן
דַּע, הַשֵּׁד, שֶׁאַיָּלָה זוֹ בַּת-דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הִיא, וְעַצְמִי וּבְשָׂרִי, וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ לְאִשָּׁה כְּשֶׁהָיְתָה עֲדַיִן רַכָּה בְשָׁנִים, וְשָׁהִיתִי עִמָּהּ שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֶרֶךְ, וְלֹא חוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה וָלָד.
לָקַחְתִּי לִי פִילֶגֶשׁ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה בֵּן זָכָר דוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּהִגָּלוֹתוֹ, עֵינָיו יָפוֹת וְגַבּוֹתָיו קְשָׁתוֹת וְשָׁלֵם בְּכָל אֲבָרָיו.
גָּדַל קִמְעָא קִמְעָא עַד שֶׁהָיָה בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
הָיְתָה נְסִיעָה נְחוּצָה לִי לְאַחַת הַמְּדִינוֹת וְנָסַעְתִּי בִּסְחוֹרָה רַבָּה.
וְהָיְתָה בַּת-דּוֹדִי אַיָּלָה זוֹ, לָמְדָה כְּשָׁפִים וּלְחָשִׁים מִקַּטְנוּתָהּ.
הָפְכָה בִּכְשָׁפֶיהָ אוֹתוֹ הַיֶּלֶד לְעֵגֶל וְאֶת הַשִּׁפְחָה אִמּוֹ לְפָרָה, וּמָסְרָה אוֹתָם לָרוֹעֶה.
לְאַחַר זְמַן חָזַרְתִּי מִן הַנְּסִיעָה וְשָׁאַלְתִּי לִבְנִי וּלְאִמּוֹ.
אָמְרָה לִי: “שִׁפְחָתְךָ מֵתָה וּבִנְךָ בָּרַח, וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן הָלָךְ”.
יָשַׁבְתִּי זְמַן שָׁנָה וְלִבִּי אָבֵל וְעֵינִי בּוֹכִיָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ חַג-הַקָּרְבָּן.
שָׁלַחְתִּי לָרוֹעֶה, שֶׁיַּפְרִישׁ לִי פָּרָה שְׁמֵנָה.
הֵבִיא לִי פָרָה שְׁמֵנָה וְהִיא שִׁפְחָתִי שֶׁהָפְכָה אוֹתָהּ לְפָרָה, אַיָּלָה זוֹ.
הִפְשַׁלְתִּי בְּגָדַי וְנָטַלְתִּי הַסַּכִּין בְּיָדִי, וְהָיִיתִי מוּכָן לְשָׁחֲטָהּ.
צָעֲקָה וּבָכְתָה בְכִי רָב.
סַרְתִּי מֵעָלֶיהָ וְצִוִּיתִי לְאוֹתוֹ רוֹעֶה לְשָׁחֲטָה וְלִפְשׁוֹט עוֹרָהּ, וְלֹא מָצָא בָהּ לֹא חֵלֶב וְלֹא בָשָׂר, אֶלָּא עוֹר וַעֲצָמוֹת.
הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁשְּׁחַטְתִּיהָ, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תוֹעִיל עוֹד הַחֲרָטָה.
מְסַרְתִּיהָ לָרוֹעֶה וְאָמַרְתִּי: “הָבֵא לִי עֵגֶל שָׁמֵן”.
הֵבִיא לִי אֶת בְּנִי שֶׁנֶּהֱפַּךְ בִּכְשָׁפִים לְעֵגֶל.
כְּשֶׁרָאַנִי אוֹתוֹ עֵגֶל, נִתֵּק חַבְלוֹ וּבָא אֵלַי וְהִתְרַפֵּק עָלַי וְיִלֵּל וּבָכָה.
נִכְמְרוּ רַחֲמַי עָלָיו וְאָמַרְתִּי לָרוֹעֶה: “הָבֵא לִי פָרָה וְהַנַּח לוֹ לְזֶה”.
צָוְחָה בַּת-דּוֹדִי, אַיָּלָה זוֹ, וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּזְבַּח עֵגֶל זֶה הַיּוֹם, שֶׁיּוֹם קָדוֹשׁ וּמְבֹרָךְ הוּא, וְאֵין לִשְׁחֹט בּוֹ אֶלָּא בְּהֵמָה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, וְאֵין בַּעֲגָלֵינוּ שָׁמֵן וְיָפֶה הֵימֶנּוּ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “צְאִי וּרְאִי מֶה עָלָה לָנוּ מִן הַפָּרָה שֶׁצִּוִּיתִי לִשְׁחֹט עַל-פִּיךְ, הֲרֵי טָעִינוּ, וְאֵין לָנוּ כָּל תּוֹעֶלֶת בָּהּ.
אָכֵן מִתְחָרֵט אֲנִי שֶׁמְּסַרְתִּיהָ לִשְׁחִיטָה.
וְעַכְשָׁו אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ דָּבָר בְּעִנְיַן זֶבַח עֵגֶל זֶה”.
אָמְרָה לִי: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בֵּאלֹהִים הָאַדִּיר וְהָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, שֶׁאַתָּה זוֹבֵחַ אוֹתוֹ בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, וְאִם אֵין אַתָּה זוֹבְחוֹ אֵינְךָ שׁוּב בַּעֲלִי וְאֵינִי אִשְׁתֶּךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ מִפִּיהָ, וַעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי כַּוָּנָתָהּ, קָרַבְתִּי אֶל הָעֵגֶל וְהַסַּכִּין בְּיָדִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “מַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ וּמַה-נָּעִים, מַה מָּתוֹק וּמַה טָּעִים”.
אָמְרָה לָהּ: " כְּאֶפֶס הוּא לְגַבֵּי מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם אֶחְיֶה, הַיְנוּ אִם יַשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים".
אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹרְגָהּ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָהּ”.
לָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה חֲבוּקִים וּדְבוּקִים עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ, וְעָלָה הַמִּשְׁנֶה וְתַכְרִיכִים תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ.
שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב פְּקִידִים וְהוֹרִיד עַד נְטוֹת הַיּוֹם, וְלֹא הוֹדִיעַ לַמִּשְׁנֶה כְּלוּם מִכָּל זֶה.
תָּמַהּ הַמִּשְׁנֶה תַּכְלִית תְּמִיהָה.
אַחַר-כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ הַנֶּאֱסָפִים, וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר לְאַרְמוֹנוֹ.
וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהְרָזָאד: “אֲחוֹתִי, הַשְׁלִימִי לָנוּ סִפּוּרֵךְ, הַיְנוּ סִפּוּר הַסּוֹחֵר וְהַשֵּׁד”.
אָמְרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, אִם יִתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ”.
אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי”.
פָּתְחָה וְאָמְרָה:
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַסּוֹחֵר לִשְׁחֹט הָעֵגֶל, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְאָמַר לָרוֹעֶה: " הַנַּח לוֹ לְעֵגֶל זֶה בֵּין הַבָּקָר“.
כָּל זֶה סִפֵּר, וְהַשֵּׁד מִתְפַּלֵּא עַל סִפּוּר דְּבָרִים נִפְלָאִים אֵלֶּה.
אָמַר בַּעַל הָאַיָּלָה: נְשִׂיא מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, כָּל זֶה אֵרַע כְּשֶׁבַּת-דּוֹדִי, אַיָּלָה זוֹ, מַבִּיטָה וְרוֹאָה וְאוֹמֶרֶת: “שְׁחַט עֵגֶל זֶה שֶׁשָּׁמֵן הוּא”.
אַךְ לֹא קַל הָיָה לִי לְשָׁחֲטוֹ, וְצִוִּיתִי עַל הָרוֹעֶה לִטְּלוֹ.
נְטָלוֹ וְהָלַךְ לוֹ.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, בָּא הָרוֹעֶה אֵלַי, וְאָמַר לִי: “דָּבָר עִמִּי לְהוֹדִיעַ לְךָ, שֶׁתִּשְׂמַח בּוֹ, וְיָבִיא לִי שְׂכַר בְּשׂוֹרָה-טוֹבָה”.
אָמַרְתִּי לוֹ: " מוּטָב”.
אָמַר: “אֲדוֹנִי, בַּת לִי שֶׁלָּמְדָה כְּשָׁפִים בְּקַטְנוּתָהּ מֵאִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלֵנוּ.
וּכְשֶׁהָיִינוּ אֶמֶשׁ וְנָתַתָּ לִי הָעֵגֶל נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ אֵלֶיהָ.
הִסְתַּכְּלָה בוֹ בִּתִּי וְכִסְתָּה פָנֶיהָ וּבָכְתָה, וְחָזְרָה וְצָחֲקָה, וְאָמְרָה: “אַבָּא, כְּלוּם נְקַלּוֹתִי וְלֹא נֶחְשַׁבְתִּי בְּעֵינֶיךָ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאַתָּה מַכְנִיס אֵלַי גְּבָרִים זָרִים?”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “וְהֵיכָן הֵם הַגְּבָרִים הַזָּרִים וּמִשּׁוּם מַה בָּכִית וְצָחָקְתְּ?”.
אָמְרָה לִי: " הֲרֵי עֵגֶל זֶה שֶׁעִמְּךָ בֶּן אֲדוֹנִי הַסּוֹחֵר הוּא, אֶלָּא שֶׁהֲפָכוּהוּ בִכְשָׁפִים לְעֵגֶל.
וְעָשְׂתָה אֵשֶת אָבִיו כְּשָׁפִים לוֹ וּלְאִמּוֹ.
וְזֹאת הַסִּבָּה לַצְּחוֹק שֶׁצָּחַקְתִּי.
אַךְ הַסִּבָּה שֶׁבָּכִיתִי הִיא, בַּעֲבוּר אִמּוֹ שֶׁשְּׁחָטָהּ אָבִיו”.
תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְעַד שֶׁלֹּא עָלָה הַשַּׁחַר, נִכְנַסְתִּי אֵלֶיךָ לְהוֹדִיעֶךָ".
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשֵּׁד, אֵלֶּה דִּבְרֵי הָרוֹעֶה, יָצָאתִי עִמּוֹ וַאֲנִי שִׁכּוֹר וְלֹא מִיַּיִּן, אֶלָּא מֵרֹב שִׂמְחָה וָגִיל שֶׁכָּךְ עָלָה לִי, עַד שֶׁבָּאתִי לְבֵיתוֹ.
בֵּרְכָה אוֹתִי בַּת הָרוֹעֶה וְנָשְׁקָה יָדִי.
בָּא הָעֵגֶל וְהִתְרַפֵּק עָלַי.
אָמַרְתִּי לְבַת הָרוֹעֶה: “אֱמֶת הוּא מַה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת בְּעִנְיַן עֵגֶל זֶה?”.
אָמְרָה: “כֵּן, אֲדוֹנִי, בִּנְךָ הוּא וְקֶרֶב כְּבֵדְךָ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “נַעֲרָה, אִם אַתְּ מַצִּילָה אוֹתוֹ, הֲרֵי לָךְ עָלַי כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד אָבִיךְ מִן הַצֹּאן וְהַהוֹן”.
חִיְּכָה וְאָמְרָה: " אֲדוֹנִי, אֵין לִי חֵפֶץ בְּמָמוֹן, אֶלָּא בִּשְׁנֵי תְנָאִים.
הָאֶחָד שֶׁתַּשִּׂיאֵנִי לוֹ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה כְשָׁפִים לְזוֹ שֶׁעָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים וְאֶחְבּשׁ אוֹתָהּ.
שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵין אֲנִי בְּטוּחָה מִמְּזִמָּתָהּ".
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשֵּׁד, דִּבְרֵי בַת הָרוֹעֶה, אָמַרְתִּי: “הֲרֵי לָךְ עוֹד כָּל מַה שֶׁבְּיַד אָבִיךְ מִן הַמָּמוֹן, תּוֹסֶפֶת לְכָךְ.
וּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְבַת דּוֹדִי, הֲרֵי דָמֶיהָ מֻתָּרִים לָךְ”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרַי, נָטְלָה סֵפֶל וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מָיִם, לָחֲשָׁה עָלָיו, וְזָלְפָה אוֹתָם עַל הָעֵגֶל וְאָמְרָה לוֹ: “אִם עֵגֶל הָיִיתָ מִתְּחִלַּת בְּרִיאָתְךָ כְּשֶׁבְּרָאֵךְ אְלֹהִים, הִשָּׁאֵר בְּתֹאַר זֶה וְאַל תִּשְׁתַּנֶּה, אַךְ אִם כְּשָׁפִים עָשׂוּ לְךָ, חֲזֹר לִבְרִיאָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
מִיָּד הִתְנָעֵר וְנַעֲשָׂה בֶּן-אָדָם.
נָפַלְתִּי עָלָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, סַפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁעָשְׂתָה בַּת-דּוֹדִי בְּךָ וּבְאִמֶּךָ”.
סִפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם.
אָמַרְתִּי: “בְּנִי, כְּבָר הוֹכִיחַ לְךָ אֱלֹהִים לְאִשָּׁה זוֹ שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ וְעָשְׂתָה דִינֶךָ”.
הִשֵּׂאתִי, הַשֵּׁד, אֶת בַּת הָרוֹעֶה לִבְנִי.
אַחַר-כָּךְ הָפְכָה בִּכְשָׁפִים אֶת בַּת דּוֹדִי לְאַיָּלָה, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “צוּרָה זוֹ נָאָה הִיא, לֹא מְכֹעֶרֶת לְמַרְאֶה”.
יָשְׁבָה אִתָּנוּ בַּת הָרוֹעֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, עַד שֶׁלָּקַח אוֹתָהּ אֱלֹהִים.
וּכְשֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ יָצָא בְנִי לְאֶרֶץ הֹדּוּ, וְזֹאת הִיא אַרְצוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁגָּרַם לְךָ מַה שֶׁגָּרַם.
וַאֲנִי לָקַחְתִּי אַיָּלָה זוֹ, בַּת דּוֹדִי, וְנָסַעְתִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְחַפֵּשׂ עִקְבוֹת בְּנִי, עַד שֶׁהוֹלִיכַנִי הַגּוֹרָל לְמָקוֹם זֶה, בְּמָקוֹם שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַסּוֹחֵר שָׁרוּי בְּבֶכִי.
זֶה הוּא סִפּוּרִי.
אָמַר הַשֵּׁד: “סִפּוּר מַפְלִיא הוּא זֶה, וּכְבָר מָחַלְתִּי לְךָ שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל זֶה”.
נִגַּשׁ הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי בַּעַל שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת, הַשְּׁחוֹרוֹת וְאָמַר לַשֵּׁד: “אִם אֲסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם אַחַי, שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ, וְתִמְצָא אֶת סִפּוּרִי מַפְלִיא וּמַתְמִיהַּ מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל זֶה, תִּמְחַל לִי שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל אָדָם זֶה?” אָמַר הַשֵּׁד: “אִם אֶמְצָא סִפּוּרְךָ מַפְלִיא וּמַתְמִיהַּ יוֹתֵר, אֶמְחַל לְךָ”.
פָּתַח וְאָמַר:
סִפּוּר הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי
דַּע, אֲדוֹנִי נְשִׂיא מַלְכֵי הַשֵּׁדִים, שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת שְׁנֵי אַחַי הֵם, וַאֲנִי שְׁלִישִׁי לָהֶם.
מֵת אָבִינוּ וְעָזַב לָנוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר.
פָּתַחְתִּי אֲנִי חָנוּת.
וְהָיִיתִי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהּ, וְכֵן פָּתְחוּ שְׁנֵי אַחַי כָּל אֶחָד חָנוּת.
לֹא עָסַקְתִּי בְעֶסְקִי זְמַן מוּעָט, עַד שֶׁמָּכַר אָחִי הַגָּדוֹל – הָאֶחָד מִשְּׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ – אֶת סְחוֹרָתוֹ בְּאֶלֶף דִּינָר, וְקָנָה לוֹ סְחוֹרָה וְנָסַע בִּסְחוֹרָתוֹ עִם הַשַּׁיָּרוֹת, וְנֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתִי, נִכְנַס קַבְּצָן אֶחָד אֵלַי.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אֱלֹהִים יִתֶּן לָךְ”.
אָמַר: “כְּלוּם אֵין אַתָּה מַכִּירֵנִי?” הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וְרָאִיתִי שֶׁאָחִי הוּא.
קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַלְתִּי לוֹ לְשָׁלוֹם.
נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם לָשֶׁבֶת בַּחֲנוּתִי, וּשְׁאִלְתִּיו לְמַצָּבוֹ.
אָמַר לִי: “אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי.
הָלְכָה סְחוֹרָתִי וְנִדַּלְדֵּל מַצָּבִי”.
הוֹלַכְתִּיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִלְבַּשְׁתִּיו חֲלִיפָה מֵחֲלִיפוֹת בְּגָדַי הַמְּפֹאָרִים וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְבֵיתִי.
אַחַר כָּךְ עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן מָמוֹנִי וּמַה שֶּׁנִּמְצָא בַחֲנוּתִי וּמָצָאתִי שֶׁהִרְוַחְתִּי בְעֶסְקִי אֶלֶף דִּינָר, וְהָיְתָה הַקֶּרֶן שֶׁלִּי שְׁנֵי אֲלָפִים דִּינָר.
חִלַּקְתִּי אֶת הָרֶוַח לַחֲצָאִין בֵּינִי וּבֵין אָחִי.
וְאָמַרְתִּי לוֹ: “יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ לֹא נָסַעְתָּ וְלֹא הָלַכְתָּ לִמְקוֹם נֵכָר”.
לָקַח הַמָּמוֹן בְּשִׂמְחָה וּפָתַח לוֹ חֲנוּתוֹ, וְשָׁהִינוּ יָמִים מִסְפָּר וְלֵילוֹת מִסְפָּר.
אַחַר-כָּךְ קָם אָחִי הַשֵּׁנִי, וְהוּא הַכֶּלֶב הַשֵּׁנִי, וּמָכַר מַה שֶּׁהָיָה לוֹ וְכָל רְכוּשׁוֹ וּבִקֵּשׁ לִנְסוֹעַ.
עִכַּבְנוּהוּ וְלֹא נִתְעַכָּב.
קָנָה סְחוֹרָה וְנָסַע עִם הַנּוֹסְעִים, וְנֶעֱלַם מֵאֶצְלֵנוּ שָׁנָה שְׁלֵמָה.
אַחַר-כָּךְ בָּא אֵלַי כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא אָחִיו הַגָּדוֹל.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, כְּלוּם לֹא יְעַצְתִּיךָ שֶׁלֹּא תִסַּע?” בָּכָה וְאָמַר: “אָחִי, זֶהוּ הַמַּזָל.
מֵעַתָּה עָנִי אֲנִי וְאֵין לִי אֲפִלּוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד, וַהֲרֵי אֲנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה, אֵין עָלַי אֲפִלּוּ כֻתֹּנֶת”.
נְטַלְתִּיו, הַשֵּׁד, וְהִכְנַסְתִּיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהִלְבַּשְׁתִּיו בֶּגֶד חָדָשׁ מִמַּלְבּוּשָׁי, וְהֵבֵאתִיו לַחֲנוּתִי וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ.
אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, נוֹהֵג אֲנִי לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי פַּעַם לְכָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמַה שֶּׁאֶמְצָא יוֹתֵר הֲרֵי הוּא לַחֲצָאִין בֵּינִי וּבֵינֶךָ”.
קַמְתִּי, הַשֵּׁד, וְעָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי וּמְצָאתִיו אַלְפַּיִם דִּינָר.
שִׁבַּחְתִּי אֶת הַבּוֹרֵא יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וְנָתַתִּי לְאָחִי אֶלֶף וְנִשְׁאַר עִמִּי אֶלֶף.
לָקַח אָחִי וּפָתַח חָנוּת וְיָשַׁבְנוּ יָמִים רַבִּים.
לְאַחַר זְמַן תָּקְפוּ עָלַי שְׁנֵי אַחַי וּבִקְּשׁוּ שֶׁאֶסַּע בְּצַוְּתָא אִתָּם.
לֹא הִסְכַּמְתִּי עִמָּם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מַה הוּא שֶׁהִרְוַחְתֶּם בִּנְסִיעַתְכֶם, שֶׁאַרְוִיחַ אָנִי?” לֹא שָׁמַעְתִּי לְדִבְרֵיהֶם.
יָשַׁבְנוּ בַּחֲנֻיּוֹתֵינוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים.
הָיוּ מַפְצִירִים בִּי כָּל שָׁנָה לִנְסוֹעַ, וַאֲנִי אֵינִי מַסְכִּים עִמָּם, עַד שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ שֵׁש שָׁנִים.
נַעֲנֵיתִי לָהֶם לִנְסוֹעַ וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, הֲרֵינִי נוֹסֵעַ עִמָּכֶם, וְאוּלָם בּוֹאוּ וְנִרְאֶה מַה הוּא שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם מִן הַמָּמוֹן”.
לֹא מָצָאתִי בְּיָדָם כְּלוּם, וְלֹא זוֹ בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁבִּזְבְּזוּ הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בְהוּלִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְתַעֲנוּגוֹת.
לֹא הוֹכַחְתִּי אוֹתָם וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם דָּבָר.
יָתֵר עַל כָּךְ: קַמְתִּי וְעָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי מַה שֶּׁקִּמַּצְתִּי לִי מִן הַמָּמוֹן וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי מִן הַסְּחוֹרוֹת, וּמָצָאתִי אֶצְלִי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר.
שָׂמַחְתִּי וְקַמְתִּי וְחִלַּקְתִּי אוֹתָם לַחֲצָאִין וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אֵלֶּה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר יִהְיוּ לִי וְלָכֶם, שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהֶם עֵסֶק, וְאֶת שְׁלשֶׁת אַלְפֵי הַדִּינָר הָאֲחֵרִים אֶטְמֹן בָּאֲדָמָה.
אֶפְשָׁר שֶׁיֶּאֱרַע לִי מַה שֶׁאֵרַע לָכֶם, וְאָבוֹא וְאֶמְצָא שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, שֶׁנִּפְתַּח בָּהֶם חֲנֻיּוֹתֵינוּ”.
הִסְכִּימוּ עִמִּי עַל כָּךְ, נָתַתִּי לְכָל אֶחָד אֶלֶף דִּינָר וְנִשְׁאַר בְּיָדִי כְּמוֹ בְיָדָם אֶלֶף דִּינָר.
קָנִינוּ סְחוֹרָה הַצְּרִיכָה לָנוּ, וַהֲכִינוֹנוּ עַצְמֵנוּ לִנְסִיעָה.
שָׂכַרְנוּ אֳנִיָּה, וְטַעַנּוּ אוֹתָהּ חֲפָצֵינוּ וְנָסַעְנוּ יוֹם אֶחָד וְשֵׁנִי מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ שָׁלֵם.
נִכְנַסְנוּ לִמְדִינָה אַחַת וּסְחוֹרוֹתֵינוּ אִתָּנוּ, וְהִרְוַחְנוּ לְכָל דִּינָר עֲשָׂרָה דִינָרִים.
כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ לִנְסֹעַ מָצָאנוּ עַל חוֹף הַיָּם נַעֲרָה לְבוּשָׁה קְרוּעִים וּבְלוּיִים, נָשְׁקָה שְׁתֵּי יָדַי וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד עִמִּי, שֶׁאֶגְמָלְךָ טוֹב עֲלֵיהֶם?” אָמַרְתִּי: “הֵן, אוֹהֵב אֲנִי לַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין אַתְּ גּוֹמֶלֶת לִי טוֹב עֲלֵיהֶם”.
אָמְרָה: “אֲדוֹנִי, שָׂא אוֹתִי לְאִשָּׁה, וְקַח אוֹתִי עִמְּךָ לְאַרְצְךָ, שֶׁכְּבָר מָסַרְתִּי עַצְמִי לָךְ וּבְכֵן עֲשֵׂה עִמָּדִי חָסֶד.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵינִי מֵאֵלֶּה שֶׁכְּדַאי הוּא לַעֲשׂוֹת עִמָּם טוֹב וָחֶסֶד וַאֲנִי אֶגְמָלְךָ טוֹב עָלָיו.
וְאַל יַטְעֲךָ מַצָּבִי שֶׁאֲנִי בוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ, נִכְמְרוּ עָלֶיהָ רַחֲמָי, לְעִנְיָן שֶׁרָצָה אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְפָּאֵר.
לְקַחְתִּיהָ וְהִלְבַּשְׁתִּיהָ וְהִצַּעְתִּי לָהּ מִטָּה יָפָה בָּאֳנִיָּה וְנָהַגְתִּי בָּה כָּבוֹד.
אַחַר כָּךְ נָסַעְנוּ וְאָהַב אוֹתָהּ לִבִּי אַהֲבָה עַזָּה, וְלֹא זַזְתִּי מִמֶּנָּה לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם, עַד שֶׁהִסַּחְתִּי דַעְתִּי מֵאַחַי, מִהְיוֹתִי עָסוּק בָּהּ.
וְאוּלָם שְׁנֵי אַחַי צָרָה עֵינָם וְקִנְאוּ בִּי, בְּגְלַל מָמוֹנִי וְרֹב סְחוֹרָתִי, וְשָׂמוּ עֵינֵיהֶם בְּהוֹנִי, וְנִדְבְּרוּ בֵינֵיהֶם לְהָרְגֵנִי לִטֹּל מָמוֹנִי.
אָמְרוּ: “הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִים אֶת אָחִינוּ וְכָל הַמָּמוֹן כֻּלּוֹ לָנוּ”.
יִפָּה הַשָּׂטָן בְּעֵינֵיהֶם מַעֲשֵׂיהֶם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן, נָטְלוּ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְהֵטִילוּ אוֹתָנוּ לַיָּם.
כְּשֶׁהִתְעֹורְרָה אִשְׁתִּי מִשְּׁנָתָהּ, הִתְנַעֲרָה וְנַעַשְׂתָה שֵׁדָה וּנְטָלַתְנִי וְהֶעֱלַתְנִי לְאִי וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי שָׁעָה קַלָּה, וְחָזְרָה בִשְׁעַת הַבֹּקֶר וְאָמְרָה: “אֲנִי שִׁפְחָתְךָ, שֶׁנְּטָלָתְךָ וְהִצִּילַתְךָ מִן הַמָּוֶת בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
וְדַע, שֶׁשֵּׁדָה אֲנִי וְרָאִיתִי אוֹתְךָ וְנִכְנְסָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי לְשֵׁם שָׁמָיִם, שֶׁכֵּן מַאֲמִינָה אֲנִי בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ.
וּלְשֵׁם זֶה בָּאתִי אֵלֶיךָ בַּצּוּרָה שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי, וְנָשָׂאתָ אוֹתִי לְאִשָּׁה וְעַכְשָׁו הִצַּלְתִּיךָ מִטְּבִיעָה.
וּכְבָר כָּעַסְתִּי עַל אַחֶיךָ, וְאֵין תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁאַהַרְגֵם”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי סִפּוּרָהּ הִשְׁתּוֹמַמְתִּי וְהוֹדֵיתִי לָהּ עַל זֶה שֶׁעָשְׂתָה עִמִּי, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אַךְ הֲרִיגָתָם שֶׁל אַחַי לֹא תִּתָּכֵן”.
סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּכְשֶׁנּוֹדַע לָהּ עִנְיָנִי לַאֲמִתּוֹ, אָמְרָה: “הַלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי טָסָה אֲלֵיהֶם וּמַשְׁקִיעָה סְפִינָתָם בַּיָּם וּמַשְׁמִידָה אוֹתָם”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “מַשְׁבִּיעֵךְ אֲנִי בֵּאלֹהִים שֶׁלֹּא תַעֲשִׂי כָּךְ, שֶׁכֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: הוֹי הָעוֹשֶׂה טוֹב לְזֶה שֶׁעָשָׂה לוֹ רָעָה, דַּי לוֹ לְעוֹשֶׂה הָרָעָה בְּמַעֲשֵׂהוּ.
וַהֲרֵי הֵם אַחַי עַל כָּל פָּנִים”.
אָמְרָה: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאַהַרְגֵם”.
בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה רַחֲמִים, נְטָלַתְנִי וּנְשָׂאַתְנִי וְטָסָה וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל גַּג בֵּיתִי.
פָּתַחְתִּי הַדְּלָתוֹת, וְהוֹצֵאתִי מַה שֶּׁטָּמַנְתִּי מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וּפָתַחְתִּי חֲנוּתִי, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי שָׁלוֹם לִבְנֵי אָדָם, וְקָנִיתִי סְחוֹרָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וּמָצָאתִי שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ קְשׁוּרוֹת בַּחֲצֵרִי.
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי קָמוּ לִקְרָאתִי וּבָכוּ וְהִתְרַפְּקוּ עָלָי.
לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר עַד שֶׁאָמְרָה אִשְׁתִּי: “אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי אַחֶיךָ”.
אָמַרְתִּי: “וּמִי הוּא שֶׁעָשָׂה בָּהֶם מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמְרָה: “אֲנִי שָׁלַחְתִּי אֶל אֲחוֹתִי וְעָשְׂתָה בָּהֶם כָּךְ, וְלֹא יִוָּשְׁעוּ אֶלָּא אַחֲרֵי עֶשֶׂר שָׁנִים”.
בָּאתִי לְכָאן, בְּדַרְכִּי אֵלֶיהָ, שֶׁתַּצִּילֵם אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּכָךְ עֶשֶׂר שָׁנִים.
רָאִיתִי אָדָם זֶה וְסִפֶּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ.
הִסְכַּמְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֵלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶרְאֶה מַהוּ שֶׁיֶּאֱרַע בֵּינְךָ וּבֵינוֹ.
וְזֶה סִפּוּרִי.
אָמַר הַשֵּׁד: “אָכֵן סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה וּכְבָר מָחַלְתִּי לְךָ עַל שְׁלִישׁ דָּמָיו וּפִשְׁעוֹ”.
נָגַשׁ הַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי בַּעַל הַפִּרְדָּה לַשֵּׁד וְאָמָר: אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר נִפְלָא מִסִּפּוּרֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה, וְתִמְחַל לִי עַל שְׁאֵרִית דָּמָיו וּפִשְׁעי, הַשֵּׁד?" אָמַר לוֹ: “הֵן”.
פָּתַח הַזָּקֵן וְאָמָר:
סִפּוּר הַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי
הוֹי שֻׂלְטָאן וּנְשִׂיא הַשֵּׁדִים, פִּרְדָּה זוֹ אִשְׁתִּי הָיְתָה.
נָסַעְתִּי וְרָחַקְתִּי מִמֶּנָּה שָׁנָה שְׁלֵמָה.
כְּשֶׁגָּמַרְתִּי נְסִיעָתִי, בָּאתִי אֵלֶיהָ בַּלַּיְלָה, וְרָאִיתִי עֶבֶד כּוֹשִׁי שׁוֹכֵב עִמָּהּ בַּמִּטָּה.
וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם שְׁקוּעִים בְּשִׂיחָה וּשְׂחוֹק וּנְשִׁיקָה וְגִפּוּף.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי חָשָׁה אֵלַי עִם כַּד שֶׁבְּתוֹכוֹ מַיִם, לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וְזָרְקָה עָלַי וְאָמְרָה: “צֵא מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרַת כֶּלֶב”.
מִיָּד הָפַכְתִּי כֶּלֶב.
גֵּרְשָׁה אוֹתִי מִן הֶחָדֶר.
יָצָאתִי מִן הַדֶּלֶת וְלֹא פָּסַקְתִּי לֵילֵךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל קַצָּב.
נִגַּשְׁתִּי וְהָיִיתִי אוֹכֵל מִן הָעֲצָמוֹת.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בַּעַל הֶחָנוּת נְטָלַנִי וְהִכְנִיסַנִי לְבֵיתוֹ.
כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בַּת הַקַּצָּב, כִּסְתָה פָנֶיהָ מִפָּנַי וְאָמְרָה: “כְּלוּם תָּבִיא גֶבֶר וְתַכְנִיסוֹ אֵלֵינוּ?” אָמַר אָבִיהָ: “הֵיכָן הַגֶּבֶר?” אָמְרָה: “הֲרֵי כֶלֶב זֶה גֶּבֶר הוּא, שֶׁאִשְׁתּוֹ עָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים, וּבְיָדִי לְהַצִּילוֹ”.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרֶיהָ, אָמַר: “חֵי נַפְשִׁי, בִּתִּי, שֶׁתַּצִּילִי אוֹתוֹ”.
נָטְלָה כַד וּבְתוֹכוֹ מַיִם, לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וְזָרְקָה עָלַי קְצָת מֵהֶם וְאָמְרָה: “צֵא מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”.
מִיָּד חָזַרְתִּי לְצוּרָתִי הָרִאשׁוֹנָה.
נָשַׁקְתִּי יָדָהּ וְאָמַרְתִּי: “רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשִׂי כְשָׁפִים לְאִשְׁתִּי כְּשֵׁם שֶׁעָשְׂתָה לִי”.
מָסְרָה לְיָדִי קְצָת מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָהּ יְשֵׁנָה, תִּזְרֹק מַיִם אֵלֶּה עָלֶיהָ וְתִלְחַשׁ עָלֶיהָ לַחַשׁ כִּרְצוֹנְךָ, וְתֵהָפֵךְ לְמַה שֶׁתְּבַקֵּשׁ”.
לָקַחְתִּי הַמַּיִם וְהָלַכְתִּי לְאִשְׁתִּי וּמְצָאתִיהָ יְשֵׁנָה.
זָרַקְתִּי עָלֶיהָ הַמַּיִם וְאָמַרְתִּי: “צְאִי מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת לְצוּרַת פִּרְדָּה”.
הָפְכָה מִיָּד פִּרְדָּה, וַהֲרֵי הִיא זֹאת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּעֵינֶיךָ, שֻׂלְטָאן וּנְשִׂיא מַלְכֵי הַשֵּׁדִים".
שָׁאַל אוֹתָהּ הַשֵּׁד: “אֱמֶת הַדָּבָר?” נִעְנְעָה בְרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה בְּרֶמֶז: “הֵן.
חֵי אֱלֹהִים, שֶׁזֶּהוּ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי”.
כְּשֶׁגָּמַר הַזָּקֵן סִפּוּרוֹ הִתְנוֹדֵד הַשֵּׁד מִגִּיל וּמָחַל לוֹ שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה דִינָאזָאד: “מַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ וּמַה נָּעִים, וּמַה מָּתוֹק הוּא וּמַה טָּעִים”.
אָמְרָה לָהּ: “כְּאֶפֶס וּכְאַיִן הוּא זֶה לְגַבֵּי מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא אִם אֶחְיֶה, הַיְנוּ שֶׁיַּשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג אוֹתָהּ, עַד שֶׁאֶשְׁמַע סוֹף סִפּוּרָהּ”.
לָנוּ הַלַּיְלָה חֲבוּקִים עַד אוֹר הַיּוֹם.
יָצָא הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ, וְעָלָה הַצָּבָא וְהַמִּשְׁנֶה וְנִתְמַלְּאָה הֶחָצֵר.
שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב פְּקִידִים וְהוֹרִיד וְצִוָּה וְאָסַר עַד נְטוֹת הַיּוֹם.
נִסְתַּלְקוּ הַנֶּאֱסָפִים, וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר לְאַרְמוֹנוֹ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי וּמִלֵּא הַמֶּלֶךְ חֶפְצוֹ בְּבַת הַמִּשְׁנֶה, אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ: “גִּמְרִי לָנוּ סִפּוּרֵךְ”.
אָמְרָה: "בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד.
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לַשֵּׁד “סִפּוּרִי נִפְלָא מִשְּׁנֵי הַסִּפּוּרִים”.
הִתְפַּלֵּא הַשֵּׁד תַּכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר: “כְּבָר מָחַלְתִּי לָךְ שְׁאֵרִית פִּשְׁעוֹ, וַהֲרֵינִי מְשַׁחְרְרוֹ לָכֶם”.
נִגַּשׁ הַסּוֹחֵר אֶל הַזְּקֵנִים וְהוֹדָה לָהֶם.
וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם.
וְחָזַר כָּל אֶחָד לִמְדִינָתוֹ.
אַךְ אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַדַּיָּג.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה מַעֲשֶׂה?” פָּתְחָה וְאָמְרָה:
מְסַפְּרִים, הַמֶּלֶךְ גְּדָל הַדּוֹר וְכָל הַתְּקוּפוֹת וְהָעִתִּים שֶׁעָבְרוּ, שֶׁהַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ גַ’עְפָר בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁנֵּרֵד הַלַּיְלָה לָעִיר, וְנִשְׁאַל אֶת הֲמוֹן הָעָם עַל דַּרְכֵי הַמּוֹשְׁלִים שֶׁהָפְקְדוּ עַל יָדֵנוּ, וְכָל מִי שֶׁתָּבוֹא עָלָיו תְּלוּנַת אָדָם, נַעֲבִיר אוֹתוֹ מִפְּקֻדָּתוֹ, וְזֶה שֶׁיְהַלְּלוּהוּ נָרִים מַעֲלָתוֹ”.
אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
כְּשֶׁיָּרְדוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר, שׁוֹטְטוּ בָּעִיר וְהִתְהַלְּכוּ בַּשְּׁוָקִים.
עָבְרוּ עַל פְּנֵי סִמְטָא אַחַת וְרָאוּ זָקֵן בָּא בַיָּמִים וְרֶשֶׁת שֶׁל דָּגִים וְסַל עַל רֹאשׁוֹ, וּבְיָדוֹ מַטֶּה, וְהוּא מְהַלֵּךְ לְאִטּוֹ וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אוֹמְרִים לִי: "אַתָּה בְּדַעְתְּךָ הָיִיתָ
כְּלֵיל יָהֵל בּוֹ יָרֵחַ – אֵלָיו דָּמִיתָ".
אָמַרְתִּי: "הַרְפּוּ מֵאֲמָרִים וּתְנוּ לִי מָנוֹחַ,
שֶׁאֵין דַּעַת בִּלְתִּי אִם לְבַעַל הַכֹּחַ,
וְלוּ נְתָנוּנִי אֲנִי וְעִמִּי דַעְתִּי בַעֲבוֹט
יַחַד עִם כָּל הַדִּפְתְּרָאוֹת וְכָל הַדְּיוֹתוֹת
מְזוֹן יוֹם אֶחָד – לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם
מְצוֹא עַד קֵץ הַיָּמִין מִי שֶׁיְקַבְּלָם.
וְאָכֵן הֶעָנִי – גוֹרַל הָאֶבְיוֹן
חַיֵּי הַדַּלּוּת הֵם, רַק עֶלְבּוֹן.
בַּקַּיִץ אֵין אוֹנִים הוּא לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹ,
וּבַחֹרֶף יִתְחַמֵּם עַל אָח יַעַל עֲשָׁנוֹ.
כְּלָבִים יִרְדְּפוּהוּ בַאֲשֶׁר יַעֲבֹר שָׁם,
וְאוֹתוֹ יִבְזֶה גַם נִקְלֶה וּשְׁפַל-עָם.
מַצָּבוֹ לִפְנֵי אָדָם כִּי יְתַנֶּה,
וְעָלָיו יִתְחַטֵּא – לֹא יִמְצָא מַעֲנֶה.
אָכֵן אִם אֵלֶּה חַיֵּי הָאֶבְיוֹן
טוֹב לוֹ לוּ נִקְבַּר בְּמַשָּׁאוֹן.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף שִׁירוֹ, אָמַר לְגַ’עְפָר: “הִתְבּוֹנֵן לְמִסְכֵּן זֶה וְהַקְשֵׁב לְשִׁיר זֶה.
אָכֵן סִימָן הוּא לְדָחֳקוֹ”.
פָּנָה הַכַלִיף אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן, מַה אוּמָנוּתֶךָ?” אָמַר: “אֲדוֹנִי, דַּיָג אֲנִי וּמְטֻפָּל בְּמִשְׁפָּחָה.
יָצָאתִי מִבֵּיתִי בַּחֲצוֹת הַיּוֹם וְעַד עַכְשָׁו לֹא זִמֵּן לִי אֱלֹהִים כְּלוּם שֶׁאֲפַרְנֵס בּוֹ אֶת בְּנֵי-בֵיתִי, וּכְבָר מָאַסְתִּי נַפְשִׁי וּבִקַּשְׁתִּיהָ לָמוּת”.
אָמַר הַכַלִיף: “רְצוֹנְךָ שֶׁתָּשׁוּב אִתָּנוּ אֶל הַנָּהָר, וְתַעֲמֹד עַל שְׂפַת חִדֶּקֶל וְתַשְׁלִיךְ רִשְׁתְּךָ לְשֵׁם מַזָּלִי, וְשֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲלֶה אֶקְנֶה מִמְּךָ בְּמֵאָה דִינָר?” שָׂמַח הָאִישׁ לְמִשְׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה וְאָמַר: “עַל רֹאשִׁי, חוֹזֵר אֲנִי עִמָּכֶם”.
חָזַר הַדַּיָּג לַנָּהָר וְהִשְׁלִיְךְ רִשְׁתּוֹ וְהִמְתִּין קְצָת.
אַחַר-כָּךְ מָשַׁךְ אֶת הַחֶבֶל וְאָסַף אֶת רִשְׁתּוֹ אֵלָיו, וְעָלְתָה בָרֶשֶׁת תֵּבָה נְעוּלָה וּמִשְׁקָלָהּ כָּבֵד.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַכַלִיף, מִשְּׁשָׁה וּמְצָאָהּ כְּבֵדָה.
נָתַן לוֹ לַדַּיָּג מֵאָה דִינָר וְהִסְתַּלֵּק.
נָשְׂאוּ מַסְרוּר וְגַ’עְפָר אֶת הַתֵּבָה וְעָלוּ אִתָּהּ עִם הַכַלִיף לָאַרְמוֹן, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת.
וּכְשֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה לִפְנֵי הַכַלִיף, נִגְּשׁוּ גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְשָׁבְרוּ אוֹתָהּ וּמָצְאוּ בָהּ סַל עֲלֵי-תָּמָר תָּפוּר בְּחוּטֵי-צֶמֶר אדֻמִּים.
חָתְכוּ אֶת הַחוּטִים וְרָאוּ בְתוֹכוֹ קֶרַע שֶׁל שָׁטִיחַ.
הֵרִימוּ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ מִתַּחַת לוֹ אַדֶּרֶת נָשִׁים.
הֵרִימוּ אֶת הָאַדֶּרֶת וּמָצְאוּ תַּחְתֶּיהָ עַלְמָה דוֹמָה לִגְלִיל כֶּסֶף, הֲרוּגָה וּגְזוּרָה לִגְזָרִים.
כְּשֶׁרָאהָ אוֹתָהּ הַכַלִיף נִגְּרוּ דִּמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וּפָנָה אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: "הוֹי כֶּלֶב שֶׁבַּמִּשְׁנִים, הֲיִתָּכֵן שֶׁיֵּרָצְחוּ בְנֵי-אָדָם בְּיָמַי וְיָשְׁלְכוּ לַנָּהָר, הֵן דָּמָם יִדָּרֵשׁ מִיָּדִי?
חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶקֹּם נִקְמַת עַלְמָה זוֹ מֵרוֹצְחָהּ נֶפֶשׁ וַאֲמִיתֶנּוּ בָרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת".
הוֹסִיף וְאָמַר עוֹד לְגַ’עְפָר: “נִשְׁבַּע אָנֹכִי בְּשׁוּשֶׁלֶת יִחוּסִי מִבְּנֵי עַבָּאס, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לְפָנַי רוֹצֵחַ עַלְמָה זוֹ, הֲרֵינִי דוֹרֵשׁ דָּמָהּ מִיָּדְךָ, וַאֲנִי צוֹלֵב אוֹתְךָ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנִי, אוֹתְךָ וְאַרְבָּעִים מִבְּנֵי דוֹדֶיךָ”.
וְכָעַס הַכַלִיף כַּעַס גָּדוֹל.
נִרְתַּע גַ’עְפָר לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר: “הַמְתֵּן לִי שְׁלשָׁה יָמִים”.
אָמַר: “מַמְתִּין אֲנִי לְךָ”.
יָצָא גַ’עְפָר סָר וְזוֹעֵף מִלְּפָנָיו, וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ בָּעִיר וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִנַּיִן אֵדַע מִי הוּא שֶׁרָצַח עַלְמָה זוֹ, שֶׁאֲבִיאֶנּוּ לִפְנֵי הַכַלִיף? וְאִם אֲנִי מֵבִיא לְפָנָיו זוּלָתוֹ, הֲרֵי יִדָּרֵשׁ דָּמוֹ מִיָּדִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים.
אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת”.
יָשַׁב גַ’עְפָר בְּבֵיתוֹ שְׁלשָׁה יָמִים.
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי שָׁלַח הַכַלִיף אֵלָיו אִישׁ מֵאַנְשֵׁי-חֲצֵרוֹ לְבַקְּשׁוֹ, כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַכַלִיף שָׁאַל אוֹתוֹ: “הֵיכָן רוֹצֵחַ עַלְמָה זוֹ?” אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם שׁוֹמֵר הַנִּרְצַחַת אֲנִי, שֶׁאָבִיא אֶת רוֹצְחָהּ לְפָנֶיךָ?” כָּעַס הַכַלִיף כַּעַס גָּדוֹל וְצִוָּה לְצָלְבוֹ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנוֹ, וְצִוָּה לְכָרוֹז שֶׁיַּכְרִיז בְּשׁוּקֵי בַגְדָאד: “כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹת בִּצְלִיבָתוֹ שֶׁל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי מִשְׁנֵה הַכַלִיף וּבִצְלִיבַת בְּנֵי דוֹדָיו, אַרְבָּעִים מִבְּנֵי בַּרְמַךְּ, לִפְנֵי שַׁעַר אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַכַלִיף, יָבוֹא וְיֶחֱזֶה”.
יָצְאוּ בְנֵי-אָדָם מִכָּל רָבְעֵי הָעִיר לַחֲזוֹת בִּצְלִיבָתָם.
הִצִּיבוּ אֶת הַצְּלָבִים וְהֶעֱמִידוּם תַּחְתָּם לְצָלְבָם, וְהָיוּ מַמְתִּינִים לַכַלִיף שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאוֹת לְמַלֵּא הַפְּקֻדָּה, כַּנָּהוּג.
הָיוּ בְנֵי-אָדָם מְעוֹרְרִים בֶּכִי עַל גַ’עְפָר וּבְנֵי-דוֹדָיו.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה-מַרְאֶה לָבוּשׁ לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג; פָּנָיו זֹהַר כַּלְּבָנָה בְאוֹרָהּ, וְעֵינוֹ כְּאֶבֶן חֵן שְׁחוֹרָה מִצְחוֹ צַח וּמֵאִיר וּלְחָיָיו וְרֻדּוֹת, בְּמַשְׂכִּית כִּשּׁוּת עֲנוּדוֹת וּבְתוֹכָהּ שׂוּמָא לָהּ זֹהַר, כְּגַרְגִּיר הָעִנְבָּר לָטֹהַר.
פִּלֵּשׁ לוֹ נְתִיב בֵּין הֶהָמוֹן, וְאָץ עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי גַ’עְפָר וְאָמַר: “פָּטוּר אַתָּה מֵעִנּוּיִים אֵלֶּה, נְשִׂיא-הַנְּסִיכִים וּמָעוֹז הָעֲנִיִּים וּמַחֲסָם; אֲנִי הוּא שֶׁרָצַחְתִּי אֶת הַנִּרְצַחַת שֶׁמְּצָאתֶם בַּתֵּבָה.
יִצְלְבוּ נָא אוֹתִי וְלָקְחוּ אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם וְהוֹדָאָתוֹ, שָׂמַח עַל פְּדוּת נַפְשׁוֹ, וְהָיָה מִצְטָעֵר עַל הָעֶלֶם.
וּבְעוֹד הֵם מְדַבְּרִים, פָּרַץ לוֹ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים דֶּרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל גַ’עְפָר וְאֶל הָעֶלֶם.
נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, פְּאֵר הַנְּסִיכִים, אַל תַּאֲמֵן לְדִבְרֵי עֶלֶם זֶה, שֶׁלֹּא רָצַח עַלְמָה זוֹ אֶלָּא אָנִי.
קַח אֵפוֹא אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי, שֶׁאִם אֵינְךָ עוֹשֶׂה כֵּןְ, הֲרֵינִי תוֹבֵעַ אוֹתְךָ לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי אַללָּה הָרַחֲמָן”.
אָמַר הָעֶלֶם: “הַמִּשְׁנֶה, הֲרֵי זָקֵן זֶה כַּבִּיר לְיָמִים הוּא, וְעוֹבֵר-וּבָטֵל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא שָׂח.
אֲנִי הוּא שֶׁרְצַחְתִּיהָ, קַח אֵפוֹא אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי”.
אָמַר הַזָּקֵן: "בְּנִי, אַתָּה צָעִיר וּמִשְׁתּוֹקֵק לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי בָא בַיָּמִים וְשָׂבַעְתִּי חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַנַּח לִי וְאֶפְדֶּךְ וְאֶפְדֶּה אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאֶת בְּנֵי-דוֹדָיו.
וְלֹא רָצַח אֶת הָעַלְמָה זוּלָתִי אָנִי.
מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁתִּזְדָּרֵז לָקַחַת נָקָם מִמֶּנִּי ".
כְּשֶׁרָאָה הַמִּשְׁנֶה כָל זֶה, תָּמַהּ וְנָטַל אֶת הָעֶלֶם וְאֶת הַזָּקֵן וְהֶעֱלָה אוֹתָם אֵצֶל הַכַלִיף.
נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּבָר נִתְגַלָּה רוֹצֵחַ הָעַלְמָה”.
אָמַר הַכַלִיף: “הֵיכָן הוּא?” אָמַר גַ’עְפָר: “עֶלֶם זֶה אוֹמֵר: אֲנִי הָרוֹצֵחַ.
וזְקָןֵ זֶה מֵזֶם אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: לֹא כִּי אֲנִי הָרוֹצֵחַ, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם לְפָנֶיךָ”.
הִסְתַּכֵּל הַכַלִיף בַּזָּקֵן וּבָעֶלֶם וְאָמַר: “מִי מִשְּׁנֵיכֶם רָצַח עַלְמָה זוֹ?” אָמַר הָעֶלֶם: “לֹא רְצָחָהּ אֶלָּא אָנִי”.
וְאָמַר הַזָּקֵן: “לֹא רְצָחָהּ אֶלָּא אָנִי”.
אָמַר הַכַלִיף לגַ’עְפָר: “קַח אֶת הַשְּׁנַיִם וּצְלֹב אוֹתָם”.
אָמַר גַ’עְפָר: “מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה הָרוֹצֵחַ אֶלָּא אֶחָד, הֲרֵי הֲמָתָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי עָוֶל”.
אָמַר הָעֶלֶם: “נִשְׁבַּע אָנֹכִי בְּמִי שֶׁקֵּרָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְרָקַע אֶת הָאָרֶץ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרָצַחְתִּי אֶת הָעַלְמָה.
וְכָךְ וְכָךְ הָיְתָה דֶרֶךְ רְצִיחָתָהּ”.
תֵּאֵר לַכַלִיף מַה שֶּׁמָּצָא בַתֵּבָה, וְנִתְבָּרֵר לַכַלִיף, שֶׁהָעֶלֶם הוּא שֶׁרָצַח אֶת הָעַלְמָה.
תָּמַהּ הַכַלִיף עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְאָמַר: “מַה הַסִּבָּה שֶׁרָצַחְתָּ עַלְמָה זוֹ בְּלִי מִשְׁפָּט? וּמַה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֶה בַדָּבָר מִבְּלִי שֶׁיַּלְקוּךָ, וּבָא וְאוֹמֵר מֵעַצְמְךָ: קְחוּ מִמֶּנִּי אֶת נִקְמָתָהּ?” אָמַר הָעֶלֶם: “דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁעַלְמָה זוֹ אִשְׁתִּי וּבַת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הָיְתָה, וְזָקֵן זֶה אָבִיהָ דוֹדִי אֲחִי אָבִי הוּא.
נְשָׂאתִיהָ לְאִשָּׁה וְהִיא בְתוּלָה, וְחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה בָנִים זְכָרִים.
הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי וּמְשָׁרֶתֶת אוֹתִי, וְלֹא מָצָאתִי בָהּ כָּל רָע, וְגַם הָיִיתִי עִמָּהּ בְּאַהֲבַת אֹמֶן.
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ זֶה חָלְתָה מַחֲלָה אֲנוּשָׁה, וְהֵבֵאתִי לָהּ רוֹפְאִים, וְהִבְרִיאָה לְאַט לְאַט.
חָפַצְתִּי לְהוֹבִיל אוֹתָהּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ.
אָמְרָה: “חֲפֵצָה אֲנִי מַשֶּׁהוּ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת לוֹ מְאֹד מְאֹד”.
אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה, וּמַה הוּא זֶה?” אָמְרָה: “מִתְאַוָּה אֲנִי לְתַפּוּחַ שֶׁאָרִיחַ בּוֹ וְאֶטְעַם מִמֶּנּוּ קְצָת”.
מִיָּד יָצָאתִי לָעִיר וְחִפַּשְׂתִּי תַּפּוּחִים, אַךְ לֹא מָצָאתִי, וְאִם גַּם כִּי מוּכָן הָיִיתִי לְשַׁלֵּם מְחִיר הָאֶחָד דִּינָר.
שַׁבְתִּי הַבַּיְתָה וְרוּחִי נֶעְכְּרָה וְאָמַרְתִּי: “בַּת-דּוֹדִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלֹּא עָלָה בְיָדִי לִמְצֹא”.
הָיְתָה נִכְזָבָה מְאֹד, שֶׁכֵּן הָיְתָה חֲלָשָׁה עֲדַיִן, וְרָבְתָה חֻלְשָׁתָהּ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה.
בִּלִּיתִי אֶת הַלַּיְלָה בִדְאָגָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצָאתִי שׁוּב מִבֵּיתִי וְסוֹבַבְתִּי עַל הַגַּנִּים אֶחָד, אֶחָד, אַךְ לֹא מָצָאתִי בְשׁוּם מָקוֹם.
לִבְסוֹף נִקְרָה עָלַי גַנָּן זָקֵן, וּשְׁאִלְתִּיו לְתַפּוּחִים.
אָמַר לִי: “בְּנִי, פְּרִי זֶה אֵינוֹ כִמְעַט בְּנִמְצָא, וְעַכְשָׁו אֵין לְמָצְאוֹ כָאן כְּלָל וּכְלָל; אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ רַק בְּגַנּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְּבָצְרָה, שֶׁאָגַר אוֹתוֹ הַגַּנָּן בְּעַד הַכַלִיף “.
חָזַרְתִּי לְבֵיתִי, וְהֵבִיאָה אוֹתִי אַהֲבָתִי לְאִשְׁתִּי לִידֵי כָךְ שֶׁהֲכִינוֹתִי עַצְמִי וְהִצְטַיַּדְתִּי וְנָסַעְתִּי חֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם, לַיְלָה וָיוֹם הָלוֹךְ וָשׁוּב, וְהֵבֵאתִי לָהּ שְׁלשָׁה תַפּוּחִים, שֶׁלְּקַחְתִּים מִן הַגַּנָּן בְּבָצְרָה בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים.
נִכְנַסְתִּי וְהוֹשַׁטְתִּי אוֹתָם לָהּ.
אַךְ הִיא לֹא שָׂמְחָה בָהֶם וְהִנִּיחָה אוֹתָם מִן הַצַּד, שֶׁכֵּן גָּבְרָה עוֹד חֻלְשָׁתָהּ וְקַדַּחְתָּהּ.
וְלֹא רָפְתָה מַחֲלָתָּהּ עַד שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה יָמִים.
אַחֲרֵי זֶה הָלְכָה וְהִבְרִיאָה.
עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּתִי לְמַשָּׂא וּלְמַתָּן.
וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, עָבַר עַל פְּנֵי חֲנוּתִי עֶבֶד שָׁחוֹר, כּוּשִׁי וּבְיָדוֹ תַּפּוּחַ וְהוּא מְשַׂחֵק בּוֹ.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מֵאַיִן לָקַחְתָּ תַּפּוּחַ זֶה? רְצוֹנִי לִקְנוֹת כָּמוֹהוּ”.
צָחַק וְאָמַר: “לְקַחְתִּיו מֵאֲהוּבָתִי, שֶׁלֹּא הָיִיתִי אֶצְלָהּ זְמַן רָב.
וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מְצָאַתִיהָ חוֹלָה וְאֶצְלָהּ שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים.
אָמְרָה לִי: “בַּעֲלִי הַקַּרְנָן נָסַע בִּגְלָלָם לְבָצְרָה וְקָנָם בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים.
לָקַחְתִּי מִמֶּנָּה אֶחָד מֵהֶם”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הָעֶבֶד, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי וְקַמְתִּי וְנָעַלְתִּי אֶת חֲנוּתִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה, וְדַעְתִּי נִטְרֶפֶת עָלַי מֵרֹב זַעֲמִי.
הִתְבּוֹנַנְתִּי לַתַּפּוּחִים וְלֹא מָצָאתִי אֶלָּא שְׁנַיִם.
אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי: “וְהֵיכָן הַשְּׁלִישִׁי?” אָמְרָה: “אָכֵן אֵינִי יוֹדַעַת”.
נִתְבָּרֵר לִי שֶׁאֱמֶת דִּבֵּר הָעֶבֶד.
לָקַחְתִּי סַכִּין וְנִגַּשְׁתִּי מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּבְלִי אֹמֶר וּדְבָרִים קָפַצְתִּי עַל חָזָהּ, תָּקַעְתִּי אֶת הַסַּכִּין בְּחָזָהּ וְכָרַתִּי אֶת רֹאשָׁהּ וּנְתַחְתִּיהָ אֲבָרִים אֲבָרִים וְשַׂמְתִּים בַּסַּל חִישׁ מַהֵר, וְכִסִּיתִיהָ בְּאַדֶּרֶת שֶׁל נָשִׁים וּתְפַרְתִּיו וְשַׂמְתִּי עָלֶיהָ קֶרַע שֶׁל שָׁטִיחַ וְהוֹרַדְתִּי אוֹתָהּ בַתֵּבָה וְנָעַלְתִּי הָתֵּבָה, וְטָעַנְתִּי אוֹתָהּ עַל פִּרְדָּתִי וְהֵטַלְתִּיהָ בְעֶצֶם יָדַי לְתוֹךְ נְהַר חִדֶּקֶל.
מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁתְּמַהֵר בַּהֲרִיגָתִי לִנְקֹם דָּמָהּ, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי שֶׁיִּדָּרֵשׁ דָּמָהּ מִיָּדִי בְיוֹם הַדִּין, שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁהֵטַלְתִּיהָ לִנְהַר חִדֶּקֶל מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָדָם,חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וּמָצָאתִי אֶת הַגָּדוֹל בְּבָנַי בּוֹכֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַע מַה שֶׁעָשִׂיתִי בְאִמּוֹ.
אָמַרְתִּי לוֹ:” מַה הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתְךָ לְבֶכִי, בְּנִי?” אָמַר: " לָקַחְתִּי תַּפּוּחַ מִן הַתַּפּוּחִים שֶׁאֵצֶל אִמִּי, וְיָרַדְתִּי אִתּוֹ לַסִּמְטָא לְשַׂחֵק עִם אַחַי.
בָּא עֶבֶד כּוּשִׁי גְּבַהּ-הַקּוֹמָה וְחָטַף אוֹתוֹ מִמֶּנִּי וְאָמַר: “מִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אָבִי נָסַע נְסִיעָה בִּשְׁבִילוֹ לְבָצְרָה וְהֵבִיאוֹ לְאִמִּי, שֶׁהִיא חוֹלָה.
הוּא קָנָה שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים”.
וְאוּלָם הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לְבַקָּשָׁתִי.
בִּקַּשְׁתִּיו שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית.
אַךְ הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלַי, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁהִכַּנִי וְהָלַךְ לוֹ עִם הַתַּפּוּחַ.
חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תַכֵּנִי אִמִּי בִגְלַל הַתַּפּוּחַ, וְהָלַכְתִּי מִפַּחַד עִם אַחַי אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְשָׁהִינוּ שָׁם עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם, וַעֲדַיִן אֲנִי מְפַחֵד מִפָּנֶיהָ.
חֵי-אֱלֹהִים אָבִי, אַל תַּגֵּד לָהּ כְּלוּם מִזֶּה, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַכְאוֹבֶיהָ עוֹד יוֹתֵר”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַנַּעַר, יָדַעְתִּי שֶׁשֶּׁקֶר עָנָה הָעֶבֶד בְּבַת-דּוֹדִי, וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁחֵטְא גָדוֹל חָטָאתִי בַהֲרִיגָתָהּ.
בָּכִיתִי בְכִי מָר, וְהִנֵּה זָקֵן זֶה הַיְנוּ דוֹדִי וְאָבִיהָ, בָּא אֵלַי.
הִגַּדְתִּי לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה, יָשַׁב לְצִדִּי וּבָכָה, וְלֹא פָסַקְנוּ מִבְּכִי עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְקָרָאנוּ לְמִסְפֵּד.
וְזֶה לָנוּ חֲמִשָּׁה יָמִים שֶׁאָנוּ מִתְאַבְּלִים וּבוֹכִים עַל שֶׁנִּרְצָחָה בְלִי מִשְׁפָּט.
וְכָל זֶה בִּגְלַל הָעֶבֶד, וְהוּא הַסִּבָּה לְמִיתָתָהּ.
וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי אוֹתְךָ בִּכְבוֹדָם שֶׁל אֲבוֹת-אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁתְּמַהֵר לַהֲמִיתֵנִי, שֶׁאֵין חַיַּי חַיִּים אַחֲרֵי מוֹתָהּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם, תָּמַהּ וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי תוֹלֶה אָדָם, זוּלָתִי הָעֶבֶד הַנִּתְעָב הַזֶּה, וּרְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יָבִיא מַרְפֵּא לַחוֹלֶה, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַמְּהֻלָּל וְהַמְּפֹאָר עַל כֹּל”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהַכַלִיף נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִצְלֹב אָדָם זוּלָתִי הָעֶבֶד, שֶׁכֵּן יֵשׁ לִמְצֹא לָעֶלֶם זְכוּת.
פָּנָה הַכַלִיף אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: “הָבֵא לְפָּנַי אוֹתוֹ עֶבֶד מְתֹעָב, שֶׁהָיָה סִבָּה לְאָסוֹן זֶה, וְאִם אֵינְךָ מְבִיאוֹ הֲרֵי אַתָּה חֲלִיפָתוֹ”.
יָרַד גַ’עְפָר בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: “כְּבָר הָיִיתִי צָפוּי פַּעֲמַיִם לְמִיתָה, וְלֹא בְכָל יוֹם יֵצֵא הַכַּד בְּשָׁלוֹם.
בִּכְגוֹן זֶה יוּשְׁבוּ חֲכָמִים אָחוֹר, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם אֶלָּא מִי שֶׁהוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.
חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹצֵא מִבֵּיתִי שְׁלשָׁה יָמִים, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה”.
עָמַד שְׁלשָׁה יָמִים בְּבֵיתוֹ.
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְצִוָּה לְבֵיתוֹ וְנִפְרַד מִילָדָיו וּבָכָה.
וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ עַד שֶׁבָּא אֵלָיו שְׁלִיחַ הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בָּעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ עַד מְאֹד וְשָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ וְנִשְׁבַּע, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר יוֹם זֶה עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ צָלוּב”.
כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר דְּבָרִים אֵלֶּה בָכָה וּבָכוּ עִמּוֹ יְלָדָיו וַעֲבָדָיו וְכָל מִי שֶׁהָיוּ בַבַּיִת.
כְּשֶׁגָּמַר לְהִפָּרֵד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, וְהָיָה מְחַבְּבָה יוֹתֵר מִכָּל יְלָדָיו כֻּלָּם.
אִמְצָה אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקָהּ וּבָכָה עַל פְּרִידָתוֹ הֵימֶנָּה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְגִּישׁ בְּכִיסָהּ דְּבַר-מָה עָגֹל.
אָמַר לָהּ: “מַה זֶּה שֶׁבְּכִיסֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, תַּפּוּחַ הוּא שֶׁשֵּׁם אֲדוֹנֵנוּ הַכַלִיף כָּתוּב עָלָיו, הֱבִיאוֹ לִי עַבְדֵּנוּ רִיחָאן, וַהֲרֵי הוּא עִמִּי אַרְבָּעָה יָמִים.
וְלֹא נְתָנוֹ לִי עַד שֶׁלָּקַח שְׁנֵי דִינָרִים”.
כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר עַל דְּבַר הָעֶבֶד וְהַתַּפּוּחַ, שָׂמַח וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ לְכִיס בִּתּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַתַּפּוּחַ וְהִכִּירוֹ וְאָמַר: “הוֹי אַתָּה שֶׁתְּשׁוּעָתְךָ קְרוֹבָה”.
צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָעֶבֶד.
בָּא לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: “הָבָה נָא, רִיחָאן, מֵאַיִן תַּפּוּחַ זֶה?” אָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, שֶׁאִם יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בַּשֶּׁקֶר, הֲרֵי הָאֱמֶת מוֹעִילָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, לֹא גָנַבְתִּי אֶת הַתַּפּוּחַ מֵאַרְמוֹנְךָ,וְלֹא מֵאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת וְאַף לֹא מִגַּנּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:לִפְּנֵי חֲמִשָּׁה יָמִים הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וְנִכְנַסְתִּי לְאַחַת סִמְטוֹת הָעִיר, וְרָאִיתִי תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים, וְהָיָה עִם אֶחָד מֵהֶם תַּפּוּחַ זֶה, חֲטַפְתִּיו מִמֶּנּוּ וְהִכִּיתִיו.
בָּכָה וְאָמַר: “לְאִמִּי הוּא וְהִיא חוֹלָה.
בִּקְּשָׁה מֵאָבִי תַּפּוּחַ.
נָסַע לְבָצְרָה וְהֵבִיא לָהּ שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים, וְלָקַחְתִּי לִי אֶחָד מֵהֶם לְשַׂחֵק בּוֹ”.
הוֹסִיף וּבָכָה וְלֹא שָׁעִיתִי אֵלָיו, וְלָקַחְתִּי אֶת הַתַּפּוּחַ עִמִּי וְהֵבֵאתִיו.
וְקָנְתָה אוֹתוֹ מִמֶּנִּי גְבִרְתִּי הַקְּטַנָּה בִּשְׁנֵי דִינָרִים.
זֶהוּ כָל הָעִנְיָן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְפַּלַּא עַל זֶה שֶׁנִּגְרַם הָאָסוֹן כֻּלּוֹ וְרֶצַח הָעַלְמָה עַל-יְדֵי עַבְדּוֹ.
הִצְטָעֵר עַל כָּךְ שֶׁדַּוְקָא עַבְדּוֹ הוּא, אַךְ שָׂמַח בְּהַצָּלַת נַפְשׁוֹ, וְאָמַר בָּתֵי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִם בְּיָד עַבְדְּךָ הָרָע קָרָה,
שִׂימוֹ לְנַפְשֶׁךָ כַּפָּרָה.
כִּי עֲבָדִים לָרֹב תִּמְצָא לְךָ,
וְנֶפֶשׁ לֹא תִמְצָא זוּלַת נַפְשְׁךָ.
תָּפַס בְּיַד הָעֶבֶד וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לַכַלִיף וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
הִתְפַּלֵּא הַכַלִיף תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְצָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְצִוָּה לִכְתֹב אֶת הַסִּפּוּר וּלְפַרְסְמוֹ בֵּין בְּנֵי-אָדָם.
אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “אַל תִּתְפַּלֵּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, עַל סִפּוּר זֶה, שֶׁאֵין הוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין עַלִי מִמִּצְרַיִם”.
אָמַר הַכַלִיף: “סַפֵּר-נָא אוֹתוֹ לִי.
וְאוּלָם מַה הוּא שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר זֶה?” אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵינִי לְסַפֵּר אוֹתוֹ לְךָ בִּתְנָאי שֶׁתִּפְטֹר אֶת עַבְדִּי מִמָּוֶת”.
אָמַר הַכַלִיף: “אִם מַתְמִיהַ הוּא יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁרָאִינוּ עַכְשָׁו, אֶתֵּן לְךָ דָּמָיו בְּמַתָּנָה, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְצַוֶּה לְהָרְגוֹ”.
פָּתַח גַ’עְפָר וְאָמַר:
סִפּוּר הַמִּשְׁנִים נוּר אַלדִּין וְשַׁמְס אַלדִּין
דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, בְּיָמִים קְדוּמִים חַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֻׂלְטָאן עוֹשֶׂה-הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, אָב לָאֶבְיוֹנִים וְהוֹלֵךְ בַּעֲצַת חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה מַשְׂכִּיל וּנְבוֹן דָּבָר, וְדַעַת לוֹ בְּעִנְיָנֵי הָעוֹלָם וּבְהַנְהָגַת הַמְּדִינָה.
וְהָיָה זֶה זָקֵן מֻפְלָג וְלוֹ שְׁנֵי בָנִים דּוֹמִים לִשְׁנֵי יְרֵחִים, שֵׁם הַגָּדוֹל שַׁמְס אַלדִּין וְשֵׁם הַקָּטָן נוּר אַלדִּין.
וְהָיָה הַקָּטָן עוֹלֶה עַל הַגָּדוֹל בְּיֹפִי וּבְחֵן, וְלֹא נִמְצָא בְדוֹרוֹ יָפֶה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנִּתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בָאֲרָצוֹת.
וְהָיוּ אֲנָשִׁים מְיוֹשְׁבֵיהֶן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים מֵאַרְצָם לְאַרְצוֹ כְּדֵי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ.
קָרָה הַדָּבָר שֶׁאֲבִיהֶם מֵת.
הִתְאַבֵּל עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן, וְנָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל שְׁנֵי הַיְּלָדִים וְקֵרְבָם וְהִלְבִּישָׁם מַחֲלָצוֹת וְאָמַר לָהֶם: “שְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ תַחַת אֲבִיהֶם, אַל תִּתְעַצְבוּ”.
שָׂמְחוּ וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְעָשׂוּ לַאֲבִיהֶם אֵבֶל חֹדֶשׁ יָמִים וְנִכְנְסוּ לְתַפְקִידָם תַּפְקִיד הַמִּשְׁנֶה, וְעָבַר שִׁלְטוֹן אֲבִיהֶם לְיָדָם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּיַד אֲבִיהֶם.
וּכְשֶׁהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מְבַקֵּשׁ לִנְסוֹעַ, הָיָה נוֹסֵעַ בְּלִוְיַת אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם.
אֵרַע בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת שֶׁהַשֻּׂלְטָאן הֶחֱלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסוֹעַ בַּבֹּקֶר, וְהָיָה זֶה בְתוֹרוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל.
וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ הָאַחִים מְשׂוֹחֲחִים בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אָמַר הַגָּדוֹל לַקָּטָן: “אָחִי, רְצוֹנִי שֶׁשְּׁנֵינוּ, אֲנִי וְאַתָּה, נִשָּׂא נָשִׁים בְּלַיְלָה אֶחָד”.
אָמַר הַקָּטָן: “עֲשֵׂה אָחִי כְּחֶפְצֶךָ, שֶׁאֲנִי מַסְכִּים לְךָ לְכָל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר” הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ.
הוֹסִיף הַגָּדוֹל וְאָמַר לְאָחִיו: “אִם יִתֵּן אֱלֹהִים וְאֵרַשְׂנוּ לָנוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת, וְנָבוֹא אֲלֵיהֶן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְתֵלֵדְנָה שְׁתֵּיהֶן בְּיוֹם אֶחָד, וְיִרְצֶה אֱלֹהִים שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתְּךָ בֵּן זָכָר וְיָלְדָה אִשְׁתִּי בַּת, נַשִּׂיאֵם זֶה לְזוֹ, שֶׁהֲרֵי בְנֵי-דוֹד הֵם”.
אָמַר נוּר אַלדִּין: “אָחִי, מַה תִּקַּח מִבְּנִי מֹהַר בִּתְּךָ?” אָמַר: “אֶקַּח מִבִּנְךָ מֹהַר בִּתִּי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר וּשְׁלשָׁה גַנִּים וְשָׁלשׁ אֲחֻזּוֹת, שֶׁלֹּא יֵאוֹת שֶׁיַּאַרְסֶנָּה לוֹ הַנַּעַר בְּפָחוֹת מִכָּךְ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר: “מָה הַמֹּהַר הַזֶּה, שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה עַל בְּנִי? כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁשְּׁנֵי אַחִים אֲנַחְנוּ, וּבְחַסְדֵי אֱלֹהִים שְׁנֵינוּ מִשְׁנִים בְּמַעֲלָה אֶחָת? יָאֶה הוּא שֶׁתַּגִּישׁ אֶת בִּתְּךָ מַתָּנָה לִבְנִי מִבְּלִי מֹהַר.
וְאִם רְצוֹנְךָ דַּוְקָא בְמֹהַר, קְבַע אֵיזֶה סְכוּם שֶׁהוּא רַק לִכְסוּת עֵינַיִם, לְמַרְאֵה עֵינֵי בְנֵי-אָדָם, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁיִּתְרוֹן לוֹ לַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה.
וּבְנִי הַזָּכָר, וְזִכְרוֹנֵנוּ יָקוּם עַל יָדוֹ וְלֹא עַל-יְדֵי בִתֶּךָ”.
אָמַר שַׁמְס אַלדִּין: “וּמַה אִתָּהּ?” אָמַר: "לֹא יִזָּכֵר שְׁמֵנוּ עַל יָדָהּ בֵּין הַנְּסִיכִים, וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִנְהֹג בִּי כַּעֲצַת זֶה, שֶׁכְּפִי הַמְּסֻפָּר אָמַר לִידִידוֹ, שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַה-שֶּׁהוּא: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, רְצוֹנִי לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ וְאוּלָם מָחָר”.
וּכִתְשׁוּבָה לַדָּבָר אָמַר:
אִם לְמָחָר מִלּוּי הַבַּקָּשָׁה נִדְחָה,
כְּנִדְחָה לְגַמְרִי הִיא לְמֵבִין נְכוֹחָה".
אָמַר לוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה מְקַפְּחֵנִי, שֶׁעוֹשֶׂה אַתָּה אֶת בִּנְךָ נַעֲלָה מִשְׂרַת-הַמִּשְׁנֶה שֶׁאָנוּ שָׁוִים בָּהּ, וַהֲרֵי לֹא הִכְנַסְתִּיךָ, אָחִי, עִמִּי בְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲמִים עָלֶיךָ, וּכְדֵי שֶׁתְּהֵא עוֹזֵר לִי וְעוֹמֵד עַל יָדִי, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֵר אוֹתְךָ.
וְאוּלָם אֱמֹר מַה שֶּׁתֹּאמַר, חֵי-אֱלֹהִים, אַחֲרֵי שֶׁהוֹצֵאתָ מִלִּים אֵלּוּ, אֵינִי מַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְבִנְךָ, וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה שׁוֹקֵל זָהָב בְּמִשְׁקָלָהּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דִּבְרֵי אָחִיו בָּעֲרָה חֲמָתוֹ וְאָמַר: “וְאַף אֲנִי לֹא אַשִּׂיא לִבְנִי אֶת בִּתְּךָ בְּשׁוּם אֹפֶן”.
אָמַר שַׁמְס אַלדִּין: “אֲנִי לֹא אַסְכִּים שֶׁיִּהְיֶה בַעֲלָהּ.
וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ, הָיִיתִי שָׂם אוֹתְךָ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.
וְאוּלָם כְּשֶׁאָשׁוּב מִנְּסִיעָתִי, אַרְאֲךָ וְיָדַעְתָּ אֶת כְּבוֹדִי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין מֵאָחִיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִמְלָא חֵמָה וְנִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, אַךְ הִסְתִּיר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ.
בִּלּוּ הָאַחִים אֶת הַלַּיְלָה הַהוּא נִפְרָדִים זֶה בְזָוִית זוֹ וְזֶה בְזָוִית אַחֶרֶת.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, יָצָא הַמֶּלֶךְ בְּרֹב פְּאֵר לְמַסָּעוֹ וְעָבַר מֵאלְקָא-הִרָה אֶל גִ’יזָה וּפָנָה לַפִּירַמִּידוֹת, וּבְלִוְיָתוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין וְאוּלָם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְאָחִיו נוּר אַלדִּין, הֲרֵי עָבַר עָלָיו אוֹתוֹ לַיְלָה בַחֲמַת זָעַם.
וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר.
הָלַךְ אֶל בֵּית גְּנָזָיו וְנָטַל מִשָּׁם אַמְתַּחַת קְטַנָּה וּמִלְּאָהּ זָהָב, וְהִרְהֵר בְּדִבְרֵי אָחִיו שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו וּבַבִּזָּיוֹן שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ בְשָׁעָה שֶׁהִלֵּל אֶת עַצְמוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
סַע, תִּמְצָא תְּמוּרָה לַאֲשֶׁר עֲזַבְתָּם וַיִּרְחָקוּ.
וִיגַע, כִּי אָכֵן אַךְ בֶּעָמָל הַחַיִּים יִמְתָּקוּ.
לֹא בִמְנוּחָה לְאִישׁ תְּרוּמוֹת וְנִלְבָּב יְקָר.
עֲזֹב אֵפוֹא מוֹלֶדֶת וְצֵא אֶל נֵכָר.
הִנֵּה רָאִיתִי מַיִם עוֹמְדִים נִרְפָּשִׁים,
כִּי יִזְרְמוּ יִיטָבוּ, וְאִם לֹא יִזְרְמוּ נִבְאָשִׁים,
וְיָרֵחַ אִלּוּלֵא הָלַךְ וְחָסֵר, לֹא הִתְבּוֹנְנָה
אֵלָיו עֵין-בּוֹחֵן בְּכָל עֵת וְעוֹנָה.
וְאַרְיֵה לֹא צָד, אִלּוּלֵא מִיַּעַר נִפְרָד,
וְלוּלֵא פֵּרוּד קֶשֶׁת, לֹא פָגַע חֵץ חַד.
רַק כְּעָפָר מָשְׁלָךְ בְּמִכְרָתוֹ הַזָּהָב,
וְעֵץ בֹּשֶׂם בְּאַרְצוֹ כְּעֵץ-דֶּלֶק נֶחֱשָׁב.
אָכֵן בְצֵאתוֹ אֶל נֵכָר יְבַקֵּשׁ וְעֶרְכּוֹ יִיקָר.
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ צִוָּה לְאַחַד נְעָרָיו לַחֲבשׁ לוֹ פִּרְדָּה לוּבִית מְרֻפָּדָה בַאֻכָּף.
וְהָיְתָה אֲפֹרָה כַפְלָדָה, וְגַבָּה עָלֶיהָ עַל נוֹטֶה כְּכִפָּה.
אֻכָּפָהּ זָהָב, וּמֵהֹדּוּ אַרְכּוֹבָהּ, וְעָלֶיהָ צִפִּית פַּרְסִית מְפֹאָרָה, דוֹמָה הָיְתָה כְּכַלָּה הֲדוּרָה מְקֻשָּׁטָה לִכְלוּלוֹתֶיהָ.
פָּקַד עָלָיו לָשִׂים מִכְסֵה מֶשִׁי עַל הָאֻכָּף וּמֵעָלָיו שָׁטִיחַ לִכְרֹעַ עָלָיו לִתְפִלָּה, וְשֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּי אַמְתְּחוֹת הָאֻכָּף תְּלוּיוֹת לִשְׁנֵי עֲבָרָיו מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לַנַּעַר וְלָעֲבָדִים: “רְצוֹנִי לְטַיֵּל קְצָת מִחוּץ לָעִיר וְלָלֶכֶת לִסְבִיבוֹת קַלְיוּבִיָּה; שְׁלשָׁה לֵילוֹת אָלוּן שָׁם וְאַל יֵלֵךְ אִישׁ מִכֶּם אִתִּי, שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה עָלַי”.
מִהֵר וְרָכַב עַל הַפִּרְדָּה וְלָקַח אִתּוֹ קְצָת מִן הַצֵּדָה וְיָצָא מֵאלְקָאהִרָה וְשָׂם פָּנָיו לַמִּדְבָּר.
וְאַךְ הִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, נִכְנַס לִמְדִינַת בַּלְבִּיס, וְיָרַד מִפִּרְדָּתוֹ לָפוּשׁ וְנָתַן מָנוֹחַ לַפִּרְדָּה וְאָכַל מַשֶּׁהוּ.
קָנָה בְּבַּלְבִּיס מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ וּמִסְפּוֹא לִבְהֶמְתּוֹ וּפָנָה לַמִּדְבָּר.
וְאַךְ הֶעֱרִיב הַיּוֹם הִגִּיעַ לְמָקוֹם, סַעַדִיָּה שְׁמוֹ, וְלָן שָׁם הַלַּיְלָה.
לָקַח מַשֶּׁהוּ מִצֵּדָתוֹ וְאָכַל.
שָׂם הָאַמְתָּחוֹת לְכַר לוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּפָרַשׂ אֶת הַמִּכְסֶה וְלָן בַּמֶּרְחָב, כְּשֶׁעוֹדֶנּוּ תָּפוּס בְּכַעֲסוֹ.
וְכָךְ בִּלָּה אֶת הַלַּיְלָה.
כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עָלָה עַל פִּרְדָּתוֹ וְנָסַע לְמַסָּעָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת חַלַבּ.
יָרַד לְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת וְשָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים, וְנָח וְנָתַן מְנוּחָה לַפִּרְדָּה, וְהִתְעַנֵג עַל הָאֲוִיר הַצַּח אַחַר-כָּךְ הֶחֱלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ הָלְאָה וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע לְאָן יֵלֵךְ.
לֹא פָסַק מִנְּסוֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בָּצְרָה.
וְאוּלָם לֹא יָדַע הַדָּבָר, עַד שֶׁיָּרַד לְאַכְסַנְיָה וְהוֹרִיד אֶת אַמְתַּחְתּוֹ מֵעַל הַפִּרְדָּה.
פָּרַשׂ אֶת הַשָּׁטִיחַ, וְהִפְקִיד אֶת הַפִּרְדָּה עַל כֵּלֶיהָ בְיַד הַשּׁוֹעֵר, שֶׁיּוֹבִילֶנָּה.
לְקָחָהּ וְהוֹבִילָהּ.
וְקָרָה מִקְרֶה שֶׁמִּשְׁנֵה בָּצְרָה יָשַׁב בְּחַלּוֹן אַרְמוֹנוֹ וְרָאָה אֶת הַפִּרְדָּה וְאֶת רִתְמָתָהּ הַיְּקָרָה, וְחָשַׁב שֶׁזּוֹהִי פִּרְדַּת-פְּאֵר שֶׁל מִשְׁנֶה מֵהַמִּשְׁנִים אוֹ מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים.
הִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר וְנָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ, וְאָמַר לְאַחָד נְעָרָיו: “הָבֵא לְפָנַי שׁוֹעֵר זֶה”.
הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא אֶת הַשּׁוֹעֵר לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה.
נִגַּשׁ הַשּׁוֹעֵר וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהָיָה זָקֵן מֻפְלָג.
אָמַר לַשּׁוֹעֵר: “מִי הוּא בְעָלֶיהָ שֶׁל פִּרְדָּה זוֹ וּמַה תָּאֳרוֹ?” אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, בְּעָלֶיהָ שֶׁל פִּרְדָּה זוֹ הוּא עֶלֶם צָעִיר מֻכְתָּר בְּנִימוּסִין נָאִים מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים וְעַל פָּנָיו נְסוּכִים הָדָר וִיקָר”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוֹעֵר קָם מִיָּד וְעָלָה עַל סוּסוֹ וְרָכַב אֶל הָאַכְסַנְיָה וְנִכְנַס אֶל הָעֶלֶם לְבַקְּרוֹ.
כְּשֶׁרָאָה נוּר אַלדִּין אֶת הַמִּשְׁנֶה קָרֵב וּבָא, קָם עַל רַגְלָיו וְיָצָא לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם.
נָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה שָׁלוֹם וְיָרַד מִסּוּסוֹ וְחִבְּקוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן בָּאתָ וּמַה מְבֻקָּשֶׁךָ?” אָמַר נוּר אַלדִּין: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, בָּא אָנֹכִי מִמְּדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה אָבִי מִשְׁנֶה בָהּ.
וְאוּלָם הוּא נֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אַללָּה הָרַחֲמָן”.
וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: “וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לִמְקוֹמִי עַד שֶׁאֲבַקֵּר בְּכָל הֶעָרִים וְהַמְּדִינוֹת”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַל תָּתוּר אַחֲרֵי נַפְשְׁךָ שֶׁלֹּא תָטִיל אוֹתְךָ לְתוֹךְ הָאֲבַדּוֹן, שֶׁהַרְבֵּה מִן הַמְּדִינוֹת מֶרְחַקֵּי-שְׁמָמָה הֵן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִתְּמוּרוֹת הַזְּמָן”.
צִוָּה לִטְעֹן אֶת הָאַמְתַּחַת עַל הַפִּרְדָּה וְאֶת הַמִּכְסֶה וְאֶת הַשָּׁטִיחַ, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת נוּר אַלדִּין לְבֵיתוֹ.
הִשְׁכִּין אוֹתוֹ בְּחֶדֶר נָאֶה וְכִבְּדוֹ וְהֵיטִיב עִמּוֹ, שֶׁכֵּן אָהַב אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה.
אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי אֵינִי אֶלָּא זָקֵן מֻפְלָג, וְאֵין לִי בֵן זָכָר, וּכְבַר חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בַּת הַקְּרוֹבָה לְךָ בְיֹפִי.
חָשַׂכְתִּי אוֹתָהּ מֵרַבִּים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְשֵׂאתָהּ.
וְאוּלָם אַתָּה, נִכְנְסָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי.
הֲיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָקַחַת אֶת בִּתִּי שִׁפְחָה לְךָ לְשָׁרֶתְךָ וְלִהְיוֹת לָהּ לְבָעַל? וְאִם אַתָּה מְקַבֵּל אֶת זֶה, הֲרֵינִי עוֹלֶה אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וְאוֹמֵר לוֹ: בֶּן-אָחִי הוּא זֶה, וּמוֹלִיְכָךְ אֵלָיו שֶׁיְמַנֶּה אוֹתְךָ לְמִשְׁנֶה תַּחְתַּי, וְאֵשֵׁב אֲנִי בִמְנוּחָה בַּיִת, שֶׁהֲרֵי זָקֵן מֻפְלָג אָנִי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין אֶת דִּבְרֵי מִשְׁנֵה בָּצְרָה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
שָׂמַח מִשְׁנֵה בָּצְרָה בְכָךְ וְצִוָּה לִנְעָרָיו לְהָכִין מִשְׁתֶּה וּלְקַשֵּׁט אֶת אוּלָם הָאוֹרְחִים הַגָּדוֹל, שֶׁהָיוּ חוֹגְגִים בּוֹ אֶת חַגֵּי כְּלוּלוֹת הַנְּסִיכִים.
אַחַר-כָּךְ אָסַף אֶת יְדִידָיו וְהִזְמִין אֶת רַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְאֶת סוֹחֲרֵי בָצְרָה, וּבָאוּ אֵלָיו.
אָמַר לָהֶם: “אָח הָיָה לִי, מִשְׁנֶה בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים שְׁנֵי בָנִים.
וַאֲנִי, כְּפִי שֶׁיְדַעְתֶּם, חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בַּת.
וּבִקֵּשׁ אוֹתִי אָחִי בְמַפְגִּיעַ שֶׁאַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְאֶחָד מִבָּנָיו, וְנַעֲנֵיתִי לוֹ לְכָךְ.
וְהִנֵּה לְעֵת הַנִּשּׂוּאִין שָׁלַח אֵלַי אֶת אַחַד מִבָּנָיו, וַהֲרֵי הוּא עֶלֶם זֶה שֶׁלִּפְנֵיכֶם.
וְעַתָּה כְּשֶׁבָּא אֵלַי חָפֵץ אֲנִי לִכְתֹּב לוֹ שְׁטָר-נִשּׂוּאִין עִם בִּתִּי וְלָחֹג חַג כְּלוּלוֹתָיו עִמָּהּ בְּבֵיתִי”.
אָמְרוּ כֻלָּם: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת”.
הִתְבּוֹנְנוּ לֶחָתָן, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם.
שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה וְקָרְאוּ לַקָּאצִ’ים וְלָעֵדִים, וְסִדְּרוּ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין.
הִקְטִירוּ הַמְּשָׁרְתִים אֶת הָאוֹרְחִים בִּקְטֹרֶת לְבוֹנָה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם מַשְׁקָאוֹת מְתוּקִים וְהִזְלִיפוּ עֲלֵיהֶם מֵי וְרָדִים, וְהָלְכוּ כֻלָּם לְבֵיתָם.
צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת מְשָׁרְתָיו שֶׁיִּקְּחוּ אֶת נוּר אַלדִּין וְיַכְנִיסוּהוּ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְנָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה מִן הַבְּגָדִים הַחֲמוּדִים הַמְּיֻחָדִים לוֹ, וְשָׁלַח אֵלָיו מַגָּבוֹת וּסְפָלִים וּכְלֵי קְטֹרֶת לִבְשָׂמִים וְכָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ.
כְּשֶׁיָּצָא הָעֶלֶם מִן הַמֶּרְחָץ וְלָבַשׁ אֶת הַבֶּגֶד, הָיָה דוֹמֶה לַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר.
עָלָה עַל פִּרְדָּתוֹ שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי בֵית-הַמֶּרְחָץ וְנָסַע יָשָׁר לְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה.
יָרַד מִן הַפִּרְדָּה וְנִכְנַס אֶל הַמִּשְׁנֶה וְנָשַׁק יָדָיו, וּבֵרְכוֹ הַמִּשְׁנֶה לְבוֹאוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה קָם לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “קוּם וּבוֹא הַלַּיְלָה אֶל אִשְׁתֶּךָ, וּמָחָר בַּבֹּקֶר אַעֲלֶה אוֹתְךָ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וַאֲנִי מְאַחֵל לְךָ כָל טוּב מֵאֵת אֱלֹהִים”.
קָם נוּר אַלדִּין וּבָא אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת-הַמִּשְׁנֶה.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נוּר אַלדִּין.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִיו, הֲרֵי נֶעְדַּר מִבֵּיתוֹ עִם הַשֻּׂלְטָאן מֶשֶׁךְ זְמַן בִּנְסִיעָה.
אַחַר-כָּךְ חָזַר וְלֹא מָצָא אֶת אָחִיו.
שָׁאַל אֶת פִּי הַמְּשָׁרְתִים עַל אֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לוֹ: "בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנָּסַעְתָּ עִם הַשֻּׂלְטָאן עָלָה אָחִיךָ עַל פִּרְדָּתוֹ שֶׁהָיְתָה חֲבוּשָׁה כְּאִלּוּ לְתַהֲלוּכַת תִּפְאָרָה, וְאָמַר: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְעֵבֶר קְלְיוּבִיָּה וְאֵעָדֵר מִכָּאן יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה עָלַי, וְאַל יָבֹא אִישׁ מִכֶּם עִמִּי.
וּמִיּוֹם צֵאתוֹ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא שָׁמַעְנוּ עַל אֹדוֹתָיו דָּבָר”.
נִתְמַלֵּא שַׁמְס אַלדִּין דְּאָגָה בְּעִנְיַן פֵּרוּד אָחִיו וְהִצְטָעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁאָבַד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא גָרַם לְכָךְ אֶלָּא זֶה שֶׁהִרְעַמְתִּיו בִּדְבָרִים בְּלֵיל נְסִיעָתִי עִם הַשֻּׂלְטָאן, עַד שֶׁהִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְנָדַד לְמֶרְחַקִּים.
אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו לְחָפְּשׂוֹ”.
עָלָה וְהוֹדִיעַ אֶת הָעִנְיָן לַשֻּׂלְטָאן, וְכָתַב אִגְּרוֹת וּשְׁלָחָן בְּיַד הָרָצִים אֶל נְצִיבָיו בְּכָל גְּלִילוֹת מַמְלַכְתּוֹ.
וְאוּלָם נוּר אַלדִּין כְּבָר הִפְלִיג לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן עֶשְׂרִים הַיּוֹם שֶׁנֶּעְדְּרוּ מִן הַמָּקוֹם אָחִיו עִם הַשֻּׂלְטָאן.
הוֹלִיכוּ הָרָצִים אֶת הַמִּכְתָּבִים וְחָזְרוּ וְלֹא גִלּוּ עִקְבוֹתָיו.
הִתְיָאֵשׁ שַׁמְס אַלדִּין מֵאָחִיו וְאָמַר: “אָכֵן הִרְעַמְתִּי אֶת אָחִי בִדְבַר נִשּׂוּאֵי הַיְּלָדִים.
וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיָה בָא כָל זֶה.
וְלֹא הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ אֶלָּא מִתּוֹךְ מִעוּט שִׂכְלִי וְחֹסֶר נִימוּסִי”.
אַחַר-כָּךְ אֵרַשׂ לוֹ אַחֲרֵי זְמַן מוּעָט בַּת אִישׁ-סוֹחֵר מִסּוֹחֲרֵי אַלקָאהִרָה, וְכָתַב לָהּ שְׁטָר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ.
וְקָרָה הַמִּקְרֶה שֶׁאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁבָּא שַׁמְס אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ, הָיָה הַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ בָא נוּר אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת מִשְׁנֵה בָּצְרָה, וְזֶה בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר גָּזַר עַל בְּרִיוֹתָיו.
וְאֵרַע שֶׁהָרוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים מֵהֶם, כְּפִי שֶׁדִּבְּרוּ שְׁנֵי הָאַחִים בֵּינֵיהֶם וְיָלְדָה אֵשֶׁת שַׁמְס אַלדִּין מִשְׁנֵה מִצְרַיִם בַּת, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אַלקָאהִרָה מֵעוֹלָם יָפָה הֵימֶנָּה.
וְיָלְדָה אֵשֶׁת נוּר אַלדִּין בֵּן זָכָר שֶׁלֹּא נִרְאָה יָפֶה הֵימֶנּוּ בְדוֹרוֹ, כְּמַאֲמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
וְדַק הַגִּזְרָה, מִצְחוֹ וּשְׂעַר תַּלְתַּלָּיו
יְמַלְּאוּ גַם שָׂשׂוֹן גַּם יָגוֹן כָּל לֵבָב,
אַל תִּנְאֲצוּ תָּו מָתְוֶה יַקִּיף לְחָיָיו,
בְּטוּרַיִם נְקֻדּוֹת-שְׁחוֹר יַקְסִים כָּל רוֹאָיו.
וְאָמַר אַחֵר:
אִלּוּ הוּבָא הַיֹּפִי לְהַשְׁווֹתוֹ אֵלָיו,
הָיָה מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בוֹשׁ כְּלַפָּיו.
אוֹ לוּ אָמְרוּ: “יֹפִי, הֲרָאִיתָ כְּמוֹתוֹ?”
כִּי אָז אָמַר: “אָכֵן מַרְאֶה כָזֶה, לֹא”.
קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַיֶּלֶד בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וְשָׂמַח סָבוֹ מִשְׁנֵה בָּצְרָה עָלָיו.
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְהוּלַדְתּוֹ עָשׂוּ מִשְׁתָּאוֹת וְעָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת כָּרָאוּי לִבְנֵי-מְלָכִים.
אַחַר-כָּךְ לָקַח מִשְׁנֵה-בָּצְרָה אֶת נוּר אַלדִּין וְעָלָה עִמּוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָאן.
וּכְשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
וְהָיָה נוּר אַלדִּין בַּעַל לָשׁוֹן צַחָה וּבַעַל בִּינָה מוּצָקָה.
יָפֶה בְמַרְאֵהוּ וְנָאֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי שִׁיר אֵלֶּה:
אֲדוֹנִי, יַתְמִיד שְׂשׂוֹנְךָ וְלֹא יִתַּם,
וְאָרְכוּ חַיֶּיךָ כַּלַּיִל וּכְאוֹר יוֹמָם,
יִרְקֹד הָעוֹלָם, וְהַזְּמַן יִמְחָא כַּף
לְמִשְׁמַע עֹז-רוּחֲךָ אֲשֶׁר לֹא יִיעַף.
קָם הַשֻּׂלְטָאן לִכְבוֹדָם, וְהוֹדָה לְנוּר אַלדִּין עַל דְּבָרָיו וְאָמַר לְמִשְׁנֵהוּ: “מִי הוּא הָעֶלֶם הַזֶּה?” נֶאֱלַץ הַמִּשְׁנֶה לְסַפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ.
וְקֹדֶם כֹּל אָמַר לוֹ: “זֶהוּ בֶן-אָחִי”.
אָמַר לוֹ: “וְאֵיךְ זֶה יִתָּכֵן, שֶׁבֶּן-אָחִיךָ הוּא וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל אוֹדוֹתָיו?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, אָח הָיָה לִי בְחַצְרוֹת מִצְרַיִם וּמֵת וְעָזַב שְׁנֵי בָנִים.
יָשַׁב הַגָּדוֹל עַל מְקוֹם אָבִיו מִשְׁנֶה, וְזֶה הַקָּטָן בָּא אֶצְלִי.
וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לָתֵת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה אֶלָּא לוֹ, וּכְשֶׁבָּא הִשֵּׂאתִי אוֹתוֹ אֶת בִּתִּי.
וַהֲרֵי הוּא צָעִיר עֲדַיִן, וַאֲנִי זָקֵן מֻפְלָג וּכְבָר כָּבְדוּ אָזְנַי וַחֲסַר-אוֹנִים אֲנִי מִכְּדֵי לְהַנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה.
וְלָזֹאת אֲבַקֵּשׁ אֵפוֹא מֵאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתוֹ בִמְקוֹמִי, שֶׁהֲרֵי הוּא בֶן-אָחִי וּבַעֲלָהּ שֶׁל בִּתִּי, וְהוּא רָאוּי לְמִשְׂרָה זוֹ, שֶׁהוּא אִישׁ עֵצָה וּבַעַל-בִּינָה”.
הִסְתַּכֵּל הַשֻּׂלְטָאן בְּנוּר אַלדִּין וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהָיְתָה טוֹבָה בְעֵינָיו עֲצַת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁיְּעָצוֹ לְקָרְבוֹ לְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה.
הִטָּה לוֹ חֶסֶד וּמְסָרָהּ לְיָדוֹ בְכָל הַטֶּכֶס וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מַחֲלָצוֹת יְקָרוֹת וּפִרְדָּה מִבַּהֲמוֹת רִכְבּוֹ הַמְּיֻחָדוֹת לוֹ, וְקָצַב לוֹ שָׂכָר וּמְקוֹרוֹת לְהַכְנָסָה.
נָשַׁק נוּר אַלדִּין אֶת יַד הַשֻּׂלְטָאן, וְיָרַד הוּא וְחוֹתְנוֹ לִמְעוֹנָם כְּשֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְאָמְרוּ: “אָכֵן לֹא בָאָה הַבְּרָכָה אֶלָּא לְרַגְלֵי הוּלֶדֶת חַסַן”.
שָׂם נוּר אַלדִּין פָּנָיו בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יִתְחַדֵּשׁ הָאשֶׁר בְּכָל יוֹם תָּמִיד.
כּוֹכַב-טוֹב עָרְמַת מְקַנֵּא הוֹרִיד.
לְבָנִים יִהְיוּ יָמֶיךָ עַד דּוֹר וָדוֹר,
וְיוֹם מְשַׂנְּאֲךָ אַךְ וְרַק שָׁחוֹר.
צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לָשֶׁבֶת בְּמוֹשַׁב הַמִּשְׁנֶה, וְיָשַׁב וְנָטַל לְיָדָיו אֶת עִנְיָנֵי מִשְׂרָתוֹ, וְחָקַר בְּעִנְיָנֵי בְנֵי-אָדָם וְדָן דִּינָם וְעָשָׂה מִשְׁפָּטָם כְּמִנְהַג הַמִּשְׁנִים.
וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו וּמִתְפַּלֵּא עָלָיו עַל זַכּוּת שִׂכְלוֹ וְטוּב הַנְהָלָתוֹ אֶת הָעִנְיָנִים.
אָהַב אוֹתוֹ וְקֵרְבוֹ אֵלָיו.
וְכַאֲשֶׁר הִסְתַּלְּקוּ הַנֶּאֱסָפִים יָרַד נוּר אַלדִּין לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לְחוֹתְנוֹ כֵּיצַד נָפַל הַדָּבָר, וְשָׂמַח.
לֹא פָסַק הַמִּשְׁנֶה מִלְּטַפֵּל בִּגִדּוּלוֹ שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד הַנִּקְרָא בְשֵׁם חַסַן, וְלֹא חָדַל נוּר אַלדִּין מִלַּעֲמֹד בְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה עַד שֶׁלֹּא הָיָה נִפְרָד מִמֶּנּוּ הַשֻּׂלְטָאן לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה.
וְהוֹסִיף לוֹ הַכְנָסוֹת וְשָׂכָר, עַד שֶׁרָוַח לוֹ מְאֹד וְהָיוּ לוֹ אֳנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בִּפְקֻדָּתוֹ בִסְחוֹרָה וְזוּלַת זֶה, וְהָיוּ לוֹ אֲחֻזּוֹת רַבּוֹת מָשְׁקוֹת בְּמַשְׁאֵבוֹת, כֻּלָּן מַשְׁקֶה וְגַנִּים.
עַד שֶׁהִגִּיעַ חַסַן בְּנוֹ לְגִיל אַרְבַּע שָׁנִים נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו הַמִּשְׁנֶה הַזָּקֵן אֲבִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל נוּר אַלדִּין, עָרַךְ לוֹ הַלְוָיָה גְדוֹלָה וּשְׁפָנוֹ בֶעָפָר.
אַחַר-כָּךְ הִתְעַסֵּק הוּא בְגִדּוּל בְּנוֹ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ הֵבִיא לוֹ חָכָם שֶׁיְּלַמְּדוֹ בְבֵיתוֹ, וְצִוָּהוּ לְהוֹרוֹתוֹ וּלְחַנְּכוֹ יָפֶה.
לִמְּדוֹ קְרֹא וְהוֹרָה אוֹתוֹ אֶת הַמַּדָּעִים הַמּוֹעִילִים וְקָרָא עִמּוֹ אֶת הַקֻּרְאָן קָרֹא וְשָׁנֹה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מִסְפָּר.
וְלֹא פָסַק חַסַן מִלְּהוֹסִיף חֵן וָיֹפִי וּשְלֵמוּת הַמִּדָּה וְהַקֶּצֶב,כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
שָׁלֵם בְּחִנּוֹ כַּיָּרֵחַ בַּשָּׁמַיִם,
שֶׁמֶשׁ עוֹלָה תִּזְרַח מִנִּצָּנֵי הַלְּחָיַיִם.
כָּל חֵן בוֹ הָיוּ לַאֲחָדִים, כְּאִלּוּ
כָּל הַבְּרוּאִים מֶנּוּ אֶת יָפְיָם נָטָלוּ.
חִנֵּךְ אוֹתוֹ הֶחָכָם בְּאַרְמוֹן אָבִיו, שֶׁמִּיּוֹם הִוָּלְדוֹ לֹא יָצָא מֵאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה.
בְּיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים לָקַח אָבִיו הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין וְהִלְבִּישׁוֹ חֲלִיפָה מֵהַמְּפֹאָרִים בִּבְגָדָיו וְהִרְכִּיבוֹ עַל פִּרְדָּה מֵהַנִּבְחָרוֹת בְּפִרְדוֹתָיו, וְעָלָה עִמּוֹ אֶ ל הַשֻּׂלְטָאן.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו רָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּנוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין, וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְאָהַב אוֹתוֹ.
וּבַאֲשֶׁר לִבְנֵי הַמְּדִינָה, הִנֵּה כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵיהֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם אָבִיו בְּדַרְכּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתָּאוּ לְעָצְמַת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְלִשְׁלֵמוּת מִדַּת הַקֶּצֶב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אָרַב אִצְטַגְנִין לַיְלָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו
יְפֵה הַתֹּאַר בְּהַדְרַת יִפְעוֹתָיו.
עָמַד מַזָּל כְּסִיל מִשְׁתָּאֶה בְּהִתְפַּתַּח
רֹב-חֵן בְּכָל יְצִירֵי-גֵווֹ, וְזָרַח.
סְמָכוֹ שַׁבְּתַאי שְׁחוֹר שַׂעְרוֹתָיו,
וְהַמֻּשֶּׁק הֶאֱצִיל לוֹ כְחַל לְרַקּוֹתָיו,
וְחָשׁ מַאְדִּים לְהַאֲצִיל אֹדֶם לִלְחָיָיו,
וְכוֹכָב הֶעֱנִיק לוֹ כְלִיל בִּינוֹתָיו.
וּמֵאֵן עָשׁ מִקִּנְאָה הַבֵּט אֶל פָּנָיו.
נָבוֹךְ אִצְטַגְנִין מִמַּרְאֵה עֵינָיו,
וְנָשַׁק אַגַּן-סַהַר אֶרֶץ לְפָנָיו.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן הֵיטִיב עִמּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁאָהַב אוֹתוֹ וְאָמַר לְאָבִיו: “הַמִּשְׁנֶה, צָרְיךְ שֶׁתְּבִיאוֹ עִמְּךָ בְּכָל יוֹם”.
אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וִּפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
שָׁב הַמִּשְׁנֶה עִם בְּנוֹ לְבֵיתוֹ, וְהָיָה מַעֲלֶה אוֹתוֹ עִמּוֹ בְכָל יוֹם אֶל הַשֻּׂלְטָאן, בְּלִי הֶפְסֵק, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַנַּעַר לְגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה.
אָז חָלָה אָבִיו הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין.
קָרָא אֶת בְּנוֹ אֵלָיו וְאָמַר: “בְּנִי, דַּע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָעוֹן חוֹלֵף הוּא, וְאוּלָם הָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם לְעוֹלָם.
וּבִרְצוֹנִי לְצַוּוֹת אוֹתְךָ צַוָּאָה, שִׂים לִבְּךָ לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ וְהָבֵן”.
צִוָּהוּ לִהְיוֹת מְעֹרָב בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבַעַל נִימוּסִין טוֹבִים, וְאֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכַר נוּר אַלדִּין אֶת אָחִיו וְאֶת מוֹלַדְתּוֹ וְאַרְצוֹ וּבָכָה עַל פְּרִידָתוֹ מֵאֲהוּבָיו וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.
מָחָה דִּמְעוֹתָיו וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַּגִּיד?
אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד?
אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה נִשְׁלָחָה?
הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מֵאוֹהֵב אֲנָחָה.
אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחִי? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית
אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב, לֹא תְאַחֵר הָאַחֲרִית.
אֵין לוֹ עוֹד בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְצָרָה,
וְדִמְעָתוֹ עַל הַלְּחָיַיִם נִגָּרָה,
הוֹי הַנִּסְתָּרִים מִמַּרְאֵה עֵינִי,
וְהֵם בְּתוֹךְ לְבָבִי צְפוּנִי,
הֲתָשׁוּב תְּשׁוּרְכֶם? – אַךְ דְּעוּ יְדִידוּתִי
לֹא תִּתְפּוֹרֵר וְאִם אָרְכָה פְּרִידָתִי,
אוֹ שְׁכַחְתֶּם אַהֲבָה עִם הִתְרַחֶקְכֶם?
אֶת דִּמְעוֹתַי וְאֶת אַנְחוֹתַי בִּגְלַלְכֶם?
וּבְעֵת הַחַיִּים אוֹתָנוּ יָשׁוּבוּ לְאַסֵּף,
עוֹד אוֹסִיף אֲחָרֵף, זְמַן רַב אֲגַדֵּף.
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ וְקִינָתוֹ, פָּנָה אֶל בְּנוֹ וְאָמַר: “לִפְנֵי שֶׁאֲצַוֶּה אֶת צַוָּאָתִי לְךָ דַּע, שֶׁדּוֹד לְךָ וְהוּא מִשְׁנֶה מִצְרַיִם, וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וַעֲזַבְתִּיו בְּלִי רְצוֹנוֹ.
קַח אֵפוֹא גִלְיוֹן נְיָר וּכְתֹב מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”.
הֵבִיא בַּדְר אַלדִּין חַסַן גִּלְיוֹן נְיָר וְהִתְחִיל כּוֹתֵב עָלָיו מַה שֶּׁאָמַר לוֹ אָבִיו.
הִכְתִּיב לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
וְכָתַב לוֹ זְמַן נִשּׂוּאָיו וּבוֹאוֹ אֶל בַּת הַמִּשְׁנֶה וּזְמַן בּוֹאוֹ לְבָצְרָה וּפְגִישָׁתוֹ עִם הַמִּשְׁנֶה, וְשֶׁלֹּא מָלְאוּ לוֹ עֲדַיִן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעֵת הָרִיב עִם אָחִיו, וְהוֹסִיף: “כָּל זֶה נִכְתַּב בִּשְׁבִילוֹ לְפִי מַה שֶּׁהִכְתַּבְתִּי, וִיהִי אֱלֹהִים עִמּוֹ אַחֲרֵי פְּטִירָתִי”.
קִפֵּל אֶת הַכְּתָב וְחָתַם אוֹתוֹ בְחוֹתָמוֹ וְאָמַר: “בְּנִי חַסַן, שְׁמֹר תְּעוּדָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמַּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ יִהְיֶה לְעֵדָה בִּדְבַר מוֹצָאֲךָ וּמַעֲלָתְךָ וְיַחַס אֲבוֹתֶיךָ.
וּכְשֶׁתָּבוֹא אוֹתְךָ צָרָה, תָּקוּם וְתֵלֵךְ לְמִצְרַיִם וְתִשְׁאַל עַל דְּבַר דּוֹדְךָ וּבִקַּשְׁתָּ שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתְךָ אֵלָיו, וְתוֹדִיעַ אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי מַתִּי בַנֵּכָר נִכְסָף אֵלָיו”.
לָקַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת הַגִּלָּיוֹן וְקִפֵּל אוֹתוֹ, וְתָפַר אוֹתוֹ בֵּין הַבִּטְנָה וּבֵין הָאָרִיג שֶׁל תַּרְבּוּשׁוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ בְחוּט מֶשִׁי, כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה עַל פְּרִידָתוֹ מֵאָבִיו בְּעוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים.
אָמַר נוּר אַלדִּין: "עַכְשָׁו אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ חֲמִשָּׁה דְבָרִים.
הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא: אַל תִּתְחַבֵּר לְשׁוּם אָדָם יָתֵר עַל הַמִּדָּה, וְהָיִיתָ בָּטוּחַ מִפְּנֵי נְכָלִים, שֶׁכֵּן הַבִּטָּחוֹן הוּא בַּשַּׁתְקָנוּת וּבְזֶה שֶׁתִּמְנַע עַצְמְךָ מֵחֶבְרָה וּמִקִּרְבָה יְתֵרָה.
שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
אֵין אָדָם בַּחַיִּים שֶׁתִּשָּׁעֵן עַל יְדִידוּתוֹ.
מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַר יָדִיד, לְמִי שֶׁבָּא עָלָיו אָסוֹן, אֱמוּנָתוֹ.
חֲיֵה אֵפוֹא בִּפְנֵי עַצְמְךָ, בְּאָדָם אַל תִּבְטַח,
בְּפִתְגָּמִי אִיעָצְךָ טוֹב וּבָזֶה רַב לָךְ.
הַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה הִיא: בְּנִי, אַל תַּקְשֶׁה לִבְּךָ לְשׁוּם אָדָם, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹרָל לֹא יַקְשֶׁה לִבּוֹ לְךָ, שֶׁכֵּן הוּא הַגּוֹרָל: יוֹם אֶחָד הוּא לְךָ וְיוֹם אֶחָד עָלֶיךָ.
חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה רַק מִלְוָה הֵם, שֶׁיֵּשׁ לְפָרְעָהּ.
שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
הָשֵׁב אֶל לֵב, וְנִמְהָר אַל תְּהִי בְּכָל מַעֲרָכֶיךָ.
רַחֵם עַל בְּנֵי הָאָדָם, לְמַעַן תִּמְצָא מְרַחֲמִים עָלֶיךָ.
אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא כֹחַ אֱלֹהִים עָלָיו מֵעָל,
וְכָל עָרִיץ בִּידֵי עָרִיץ אַחֵר יֵרוֹץ וְיִשְׁפָּל.
הַמִּצְוָה הַשְּׁלִישִׁית הִיא: אֱחֹז בַּשְּׁתִיקָה, וּדְאַג לְמוּמֶיךָ לִפְנֵי שִׁיתְךָ לִבְּךָ לְמוּמֵי זוּלָתֶךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ: כָּל הָאוֹחֵז בִּשְׁתִיקָה מַצְלִיחַ.
וְשָׁמַעְתִּי גַם בְּעִנְיָן זֶה בָּתֵּי-שִׁיר מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
הַשְּׁתִיקָה עֲדִי, וְהַדּוּמִיָּה מְבִיאָה הוֹן יָקָר,
וְהִמָּנַע מִפַּטְפֵּט אִם נֶאֱלַצְתָּ לְדַבֵּר דָּבָר.
שֶׁאִם עַל שְׁתִיקָתְךָ תִּנָּחֵם פַּעַם אַחַת,
הִנֵּה עַל דִּבּוּרְךָ רַבּוֹת רַבּוֹת תִּתְחָרָט.
הַמִּצְוָה הָרְבִיעִית, בְּנִי, הִיא: מַזְהִירְךָ אֲנִי שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן, שֶׁהַיַּיִן הוּא מְקוֹר כָּל הוֹלֵלוּת, וְהַיַּיִן יַעֲכֹר אֶת הַדַּעַת.
לָזֹאת הִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יָיִן.
גַּם בְּעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
אָסוּרָה מִן הַיַּיִן וְגַם מִשּׁוֹתֵהוּ,
וְאַסְכִּים בְּדַעְתִּי לְכָל מְתַעֲבֵהוּ.
הַיַּיִן יָסִיר מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,
וּלְכָל רָעָה אֶת הַפֶּתַח יַרְחִיבָה.
וְהַמִּצְוָה הַחֲמִשִּׁית, בְּנִי, הִיא: קַיֵּם רְכוּשְׁךָ בְּיָדֶךָ שֶׁיְקַיֵּם אוֹתְךָ.
שְׁמֹר עַל רְכוּשְׁךָ וְיִשְׁמְרֶךָ, וְאַל תְּבַזְבֵּז אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ, שֶׁלֹּא תְּהֵא צָרִיךְ לַנִּקְלֶה בָאָדָם.
חֲשׂךְ פְּרוּטָה, וְהָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה בְּיָדֶךָ.
וְגַם בְּעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
אִם מָמוֹן אֵין לִי, יְדִיד אֵין לִי לְרַע לִי.
אַךְ אִם רַב הוֹנִי בַכֹּל יְדִידִים אֶמְצָע לִי.
כַּמָּה רֵעִים עֲזָרוּנִי בְּעֵת פַּזְּרִי מָמוֹנִי,
וְכַמָּה חֲבֵרִים עֲזָבוּנִי לִנְפֹּל בְּעֵת אָפֵס הוֹנִי.
כָּכָה הִטִּיף נוּר אַלדִּין לִבְנוֹ מוּסַר הַשְׂכֵּל עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ.
גָּדַל הָאֵבֶל בְּבֵיתוֹ וְהִתְאַבֵּל עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן וְכָל הַנְּסִיכִים וּקְבָרוּהוּ.
וְלֹא פָסַק בַּדְר אַלדִּין חַסַן מֵהִתְאַבֵּל עַל אָבִיו מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְלֹא הָיָה רוֹכֵב וְלֹא עוֹלֶה אֶל מוֹשַׁב הַשָּׂרִים וְלֹא עָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן.
כָּעַס עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן וּמִנָּה בִּמְקוֹמוֹ אֶת אַחַד הַשָּׂרִים וְהִפְקִיד מִשְׁנֶה חָדָשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְצִוָּהוּ לְעַקֵּל אֶת נַחֲלוֹת נוּר אַלדִּין וְאֶת רְכוּשׁוֹ וּבִנְיָנָיו וַאֲחֻזּוֹתָיו.
יָרַד הַמִּשְׁנֶה הֶחָדָשׁ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת שׁוֹמְרֵי הֶחָצֵר וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל בֵּית הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין לְעַקְּלוֹ וְלִתְפֹּשׂ אֶת בְּנוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְלַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ כְפִי רְאוֹת עֵינָיו.
וְהָיָה בֵין הָעֲבָדִים עֶבֶד מֵעַבְדֵי הַמִּשְׁנֶה הַמָּנוֹחַ נוּר אַלדִּין, שֶׁלֹּא הָיָה עֵרֶךְ בֶּן אֲדוֹנָיו קַל בְּעֵינָיו.
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבַר הַפְּקֻדָּה הֵרִיץ אֶת סוּסוֹ וְרָכַב חִישׁ מַהֵר אֶל בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וּמְצָאוֹ מוּרַד-רֹאשׁוֹ וְנַפְשׁוֹ אֲבֵלָה עַל פֵּרוּד אָבִיו.
יָרַד מַהֵר, וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי וּבֶן-אֲדוֹנִי, מַהֵר קוּם, פֶּן תִּסָּפֶה”.
אָחַז אֶת חַסַן חִיל וּרְעָדָה וְאָמַר: “מַה קָרָה?” אָמַר לוֹ: “כָּעַס הַשֻּׂלְטָאן עָלֶיךָ וְצִוָּה לְאָסְרֶךָ, וַהֲרֵי הָאָסוֹן אַחֲרָי, בָּא אֵלֶיךָ.
הִזְדָּרֵז אֵפוֹא לְהַצִּיל נַפְשֶׁךָ”.
אָמַר חַסַן: “וְיֵשׁ עוֹד שְׁהוּת עַד כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְבֵיתִי שֶׁאֶקַּח אִתִּי מַשֶּׁהוּ מִטּוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לִי לְסַעַד וּלְעֵזֶר בַּנֵּכָר?” אָמַר הָעֶבֶד: “אֲדוֹנִי, קוּם מִיָּד, הַנַּח אֶת הַבַּיִת מֵאַחֲרֶיךָ וְהִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ”.
וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הַצֵּל אֶת נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ פִּיד
וְהַנַּח לְבוֹנוֹ אֶת הַבַּיִת לְהַסְפִּיד.
עוֹד תִּמְצָא מָקוֹם אַחֵר אֵי-שָׁם,
וְאוּלָם לְחַיֶּיךָ תְּמוּרָה לֹא תִמְצָא לְעוֹלָם.
בְּעִנְיָן נִכְבָּד בְּשָׁלִיחַ אַל-נָא תִבְטָחָה,
רַק הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ לָהּ תָבִיא יֶשַׁע וּרְוָחָה.
עֹרֶף אֲרִי אֵין בּוֹ דֵי עֹז וָאֹון,
כָּל עוֹד בְּכֹחוֹ אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן.
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הָעֶבֶד הֵלִיט אֶת פָּנָיו בְּשׁוּלֵי בִגְדּוֹ, וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מִחוּץ לָעִיר.
שָׁמַע בְּנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “הִנֵּה שָׁלַח הַשֻּׂלְטָאן אֶת הַמִּשְׁנֶה הֶחָדָשׁ לְבֵית מִשְׁנֵהוּ הַמָּנוֹחַ לְעַקֵּל אֶת רְכוּשׁוֹ וְאֶת אֲחֻזּוֹתָיו וְלִתְפֹּשׂ אֶת בְּנוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְלַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ”.
וְהָיוּ אוֹמְרִים: “אוֹי לָנוּ עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם, נִמְלַט מִשָּׁם בְּלִי כָל מַטָּרָה וּמִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ.
לֹא פָסַק מִלֵּילֵךְ עַד שֶׁהוֹבִילָהוּ הַגּוֹרָל אֶל מְקוֹם קֶבֶר אָבִיו.
נִכְנַס לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרִים, עַד שֶׁיָּשַׁב לְיַד קֶבֶר אָבִיו, וְהֵסִיר שׁוּלֵי בִגְדוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה לְבִגְדוֹ זֵר רָקוּם בְּזָהָב וְעָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי אַתָּה שֶׁפָּנֶיךָ יַזְהִירוּ בְזֹהַר
כַּכּוֹכָבִים וּכְטַל הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.
כֹּחֲךָ יַעֲמֹד לָעַד עַד עוֹלָם,
וּתְהִלָּתְךָ לָנֶצַח לֹא תִתַּם.
בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב לְיַד קֶבֶר אָבִיו קָרַב וּבָא אֵלָיו אִישׁ יְהוּדִי מִבָּצְרָה שֶׁפְּנֵי חַלְפָן לוֹ, וְעִמּוֹ זוּג אַמְתְּחוֹת, שֶׁמָּמוֹן רַב בָּהֶן.
נִגַּשׁ הַיְּהוּדִי אֶל חַסַן הַבַּצְרִי וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ וּפָנֶיךָ נִשְׁתַּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “עַד שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי שָׁעָה, נִגְלָה אֵלַי אָבִי וְהוֹכִיחַנִי עַל שֶׁאֵינִי מְבַקֵּר בִּמְקוֹם קִבְרוֹ.
קַמְתִּי נִבְהָל מֵחֲשָׁשׁ שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַיּוֹם וְלֹא אֲבַקְּרֶנּוּ, וְיִהְיֶה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלָי”.
אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הֲרֵי אָבִיךָ שָׁלַח סְפִינוֹת מִסְחָר רַבּוֹת בַּיָּם, וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל אֲחָדוֹת מֵהֶן לַחֲזוֹר.
רְצוֹנִי לִקְנוֹת מִמְּךָ מִטְעָנָהּ שֶׁל הַסְּפִינָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתַּגִּיעַ לַנָּמָל בְּאֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב אֵלֶּה”.
הוֹצִיא הַיְּהוּדִי כִּיס מָלֵא זָהָב וּמָנָה מִתּוֹכוֹ אֶלֶף דִּינָרִים וּמְסָרָם לְחַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “כְּתֹב לִי שְׁטָר-מְכִירָה וַחֲתֹם אוֹתוֹ בְחוֹתָמֶךָ”.
לָקַח חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה גִּלָּיוֹן נְיָר וְכָתַב עָלָיו: "כּוֹתֵב זֶה, בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין, מָכַר לְיִצְחָק הַיְּהוּדִי בִּמְחִיר אֶלֶף דִּינָר אֶת מִטְעָנָהּ שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה בִסְפִינוֹת אָבִיו שֶׁתַּגִּיעַ לַנָּמָל, וְקִבֵּל אֶת הַמְּחִיר לְמַפְרֵעַ ".
לָקַח הַיְּהוּדִי אֶת הַתְּעוּדָה, וְהָיָה חַסַן בּוֹכֶה, כְּשֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁהָיָה שָׁרוּי בוֹ מִן הַכָּבוֹד וְהָאשֶׁר, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מֵאָז עָזַבְתְּ, שָׂרָתִי, הַבַּיִת לֹא בַיִת הוּא,
וּמֵאָז הָלַכְתְּ, הַשָּׁכֵן לֹא עוֹד לִי שָׁכֵן הִנֵּהוּ.
גַּם הָרֵעַ לְפָנִים כָּרַתִּי בְּרִית עִמּוֹ,
לֹא רֵעַ לִי, גַּם יָרֵחַ אָסַף נָגְהוֹ.
הָלַכְתְּ וַתַּעַזְבִי עִם פֵּרוּדֵךְ עוֹלָם לַאֲנָחוֹת
אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֶנּוּ מִכָּל הָרוּחוֹת.
אֶת הָעוֹרֵב אֲשֶׁר קָרָא בְּעֵת פְּרִידָתֵנוּ,
אַל יָכִיל עוֹד קֵן, וּבֶגֶד נוֹצָתוֹ יְאַבְּדֶנּוּ.
אָפְסָה תוֹחַלְתִּי וְנִרְזָה גוּפִי עֵת נִפְרַדְתְּ,
כַּמָּה וִילוֹנוֹת קְרוּעִים נָפָלוּ עֵת יָרַדְתְּ,
הַעוֹד תָּשׁוּרִי הַלֵּילוֹת יַחַד לְפָנִים בִּלִּינוּ,
חוֹזְרִים? הַאִם יָשׁוּב הַבַּיִת לְאַחְדֵנוּ שְׁנֵינוּ?
בָּכָה מָר.
וּכְשֶׁיָּרַד עָלָיו הַלַּיְלָה הִשְׁעִין אֶת רֹאשׁוֹ אֶל קֶבֶר אָבִיו, וְתָקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה, וְלֹא הֵקִיץ גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָלָה הַיָּרֵחַ.
וְאוּלָם רֹאשׁוֹ צָנַח מֵעָל הַקֶּבֶר וְשָׁכַב עַל גַּבּוֹ, וְהָיוּ פָנָיו מַזְהִירִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ.
וְהָיָה בֵּית-הַקְּבָרוֹת מְקוֹם-מִשְׁכַּן לְשֵׁדִים מַאֲמִינִים.
יָצְאָה שֵׁדָה וְרָאֲתָה אֶת חַסַן כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן.
וּכְשֶׁרָאַתְהוּ הִשְׁתָּאֲתָה לְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, אֵין עֶלֶם זֶה אֶלָּא מֵעַלְמֵי-גַן-עֵדֶן”.
טָסָה כְלַפֵּי מָרוֹם וְחָגָה כְּמִנְהָגָהּ בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וְשׁוֹטְטָה.
מָצְאָה שֵׁד טָס.
אָמַר לָהּ שָׁלוֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “מֵאַיִן אַתָּה בָא?” אָמַר לָהּ: “מִסְּבִיבָה זוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: "רְצוֹנְךָ לָבוֹא עִמִּי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ שֶׁל עֶלֶם אֶחָד הַיָּשֵׁן בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת.
אָמַר לָהּ: “הֵן”.
טָסוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁיָּרְדוּ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת.
אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ כָּזֶה?” הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ.
וְאוּלָם רְצוֹנֵךְ, אֲחוֹתִי, שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ מַה שֶּׁרָאִיתִי אָנִי?” אָמְרָה לוֹ: “סַפֵּר לִי”.
אָמַר לָהּ: "אָמְנָם רָאִיתִי כִּדְמוּת הָעֶלֶם הַזֶּה בְאֶרֶץ מִצְרַיִם.
וְהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין, וְהִיא כִמְעַט בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה, קְצוּבָה גִזְרָתָהּ וְהִיא סֵמֶל הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם, וּמַזְהִירָה בִשְׁלֵמוּתָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעָה לְגִיל זֶה שָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ שֻׂלְטָאן מִצְרַיִם, וְשָׁלַח לִקְרוֹא אֶת אָבִיהָ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאָזְנַי, שֶׁבַּת לְךָ, וּרְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְתִתָּהּ לִי לְאִשָּׁה”.
אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הוֹאֶל נָא לְקַבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתִי וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרִי, הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁאָחִי יָצָא מֵאֶצְלֵנוּ וְלֹא נֵדַע הֵיכָן הוּא.
כְּיָדוּעַ הָיָה שֻׁתָּפִי בְּמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה.
וְאוּלָם סִבַּת יְצִיאָתוֹ בְכַעַס הִיא, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עִמּוֹ וְשׂוֹחַחְנוּ בְּעִנַין נִשּׂוּאִין וִילָדִים, רַבְנוּ וּבָא לִידֵי כַעַס.
נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אַשִּׂיא אֶת בִּתִּי אֶלָּא לְבֶן-אָחִי.
וְהָיָה זֶה בַיּוֹם שֶׁיָּלְדָה אוֹתָהּ אִמָּהּ, לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּעֵרֶךְ.
וְזֶה לֹא כְבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁאָחִי נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה אֶת בַּת-מִשְׁנֵה בָּצְרָה וְנוֹלַד לוֹ ממֶּנָּה בֵן, וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַשִּׂיא אֶת בִּתִּי אֶלָּא לִבְנוֹ לִכְבוֹד אָחִי.
וּכְבָר רָשַׁמְתִּי אֶת יוֹם נִשּׂוּאַי וְאֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ אִשְׁתִּי, וְיוֹם לִדְתָּהּ בַּת זוֹ, וְהִיא יְעוּדָה אֵפוֹא לְבֶן דּוֹדָהּ אֲחִי-אָבִיהָ.
וַהֲרֵי רַבּוֹת הַבָּנוֹת גַּם מִלְבַדָּהּ לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן “.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁיְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּמוֹנִי לָשֵׂאת בַּת אִישׁ כָּמוֹךָ וְיִמְנָעֶנָּה מִמֶּנּוּ בְתוֹאֲנוֹת הֶבֶל?” וְהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ סַיָּס גִּבֵּן, שֶׁגַּבְנֹן לוֹ מִפָּנָיו וּמֵאַחֲרָיו.
צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לִקְרֹא לוֹ וְנָתַן לוֹ בְלִי עִכּוּב שְׁטָר-נִשּׂוּאִין עִם בַּת-הַמִּשְׁנֶה, וְצִוָּה עָלָיו לָבוֹא אֵלֶיהָ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְשֶׁיְסַדְּרוּ לוֹ חֲגִיגַת-נִשּׂוּאִין.
וְעָזַבְתִּי אוֹתָם, כְּשֶׁהוּא בֵין עַבְדֵי הַשֻּׂלְטָאן וְהֵם מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ וּבִידֵיהֶם נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה דוֹלְקִים וּמְצַחֲקִים עָלָיו וְלוֹעֲגִים לוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית-הַמֶּרְחָץ.
וּבַאֲשֶׁר לְבַת-הַמִּשְׁנֶה הֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין נַעֲרוֹת-הֶחָצֵר וְהָאֲמָהוֹת בּוֹכִיָּה.
זוֹ הַדּוֹמָה לְעֶלֶם זֶה יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם.
וְאַף אֶת אָבִיהָ מָנְעוּ וְעִכְּבוּ מִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ.
וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אָדָם מְכֹעָר יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ גִבֵּן וְאוּלָם הָעַלְמָה גַם עוֹלָה בְיָפְיָהּ עַל עֶלֶם זֶה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסִּפֵּר הַשֵּׁד לַשֵּׁדָה אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּת-מִשְׁנֵה מִצְרַיִם, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ כָּתַב שְׁטָר-נִשּׂוּאִין שֶׁלָּהּ לַסַּיָּס הַגִּבֵּן, וְשֶׁהִיא מִשּׁוּם כָּךְ בְּתַכְלִית הָעַצְבוּת, וְשֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ לְיֹפִי אֶלָּא עֶלֶם זֶה – אָמְרָה לוֹ הַשֵּׁדָה: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, הֲרֵי עֶלֶם זֶה הוּא הַיָּפֶה בְכָל בְּנֵי-דוֹרוֹ”.
הֵשִׁיב לָהּ הַשֵּׁד וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים אֲחוֹתִי, שֶׁהַנַּעֲרָה יָפָה הֵימֶנּוּ.
וְאָכֵן אֵין יָאֶה לוֹ אֶלָּא הִיא, שֶׁכֵּן שְׁנֵיהֶם דּוֹמִים זֶה לְזוֹ כְּאָח וְאָחוֹת אוֹ כִבְנֵי-דוֹדִים, וַחֲבָל הוּא עָלֶיהָ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְגִבֵּן זֶה”.
אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, הָבָה וְנִגְחַן תַּחְתָּיו וְנִשָּׂא אוֹתוֹ וּנְבִיאֵהוּ אֶל הַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְנִרְאֶה מִי מִשְּׁנֵיהֶם יָפֶה יוֹתֵר”.
אָמַר הַשֵּׁד: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה.
נְכוֹחִים דְבָרַיִךְ וְאֵין יָפֶה מֵרַעְיוֹן זֶה.
וַהֲרֵינִי לְשֵׂאתוֹ יְחִידִי”.
נְשָׂאוֹ וְטָס עִמּוֹ בָאֲוִיר, וְהָיְתָה הַשֵּׁדָה טָסָה צְמוּדָה אֵלָיו, עַד שֶׁהוֹרִידוֹ בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִנִּיחוֹ עַל אִצְטְבָא וְעוֹרֵר אוֹתוֹ.
הִתְעוֹרֵר חַסַן מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה שֶׁאֵינוֹ עוֹד עַל קֶבֶר אָבִיו בִּמְדִינַת בָּצְרָה.
פָּנָה לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל, וְהִכִּיר שֶׁבִּמְדִינָה זָרָה הוּא.
בִּקֵּשׁ לִצְעֹק, אֶלָּא שֶׁהֲדָפוֹהַשֵּׁד.
הֵבִיא לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְהִלְבִּישׁוֹ, וְהִדְלִיק לוֹ אֲבוּקָה וְאָמַר: “דַּע שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְכָאן, וְחָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ טוֹבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם.
קַח אֵפוֹא אֲבוּקָה זוֹ וְלֵךְ לְבֵית-מֶרְחָץ פְּלוֹנִי וְהִתְעָרֵב בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם, וְאַל תַּפְסִיק מִלֶּכֶת קָדִימָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְבֵית-הַכַּלָּה.
אָז תַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם וְתֵלֵךְ יָשָׁר אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל, וְאַל תִּירָא מִפְּנֵי אִישׁ.
וּכְשֶׁתִּכָּנֵס עֲמֹד לִימִינוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַגִּבֵּן, וּבְכָל פַּעַם שֶׁתִּגַּשׁ אֵלֶיךָ אַחַת הָאֲמָהוֹת, אוֹ נַעֲרוֹת-הֶחָצֵר וְהַמְּזַמְּרוֹת, תָּשִׂים אֶת יָדְךָ בְכִיסְךָ, וְתִמְצָא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב וְחָפַנְתָּ מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנֶיךָ וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתוֹ לָהֶם.
וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁכֵּן כָּל פַּעַם שֶׁתַּכְנִיס יָדְךָ לְכִיסְךָ, תִּמְצָא אוֹתוֹ שׁוּב מָלֵא זָהָב.
וְתִּתֵּן לְכָל מִי שֶיִּגַּשׁ אֵלֶיךָ מְלֹא הַחֹפֶן, וְאַל תִּירָא, וּסְמֹךְ עַל מִי שֶׁבְּרָאֲךָ, שֶׁאֵין זֶה בְכֹחֲךָ וּבֹעֶצם יָדְךָ, אֶלָּא בְכֹחַ אֱלֹהִים וּבִפְקֻדָּתוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַשֵּׁד דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אֵיזוֹ נַעֲרָה הִיא זוֹ, וּמַה פָּנִים לְחֶסֶד זֶה עִמִּי”.
הָלַךְ וְהָאֲבוּקָה בְיָדוֹ וְשָׂם פָּנָיו לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמָצָא אֶת הַגִּבֵּן רוֹכֵב עַל סוּסָה.
בָּקַע לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם, כְּמוֹת שֶׁהוּא בְמַרְאֵהוּ הַיָּפֶה וּבַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרִים כְּפִי שֶׁתֵּאַרְנוּ: הַתַּרְבּוּשׁ עָלָיו וְהַמִּצְנֶפֶת.
וְהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד רָקוּם זָהָב שֶׁשַּׁרְווּלָיו אֲרֻכִּים.
וְלֹא פָסַק מִלֶּכֶת בְּתַהֲלוּכַת הַחֲתֻנָּה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁעָצְרוּ הַמְּזַמְּרוֹת בְּלֶכְתָּן כְּדֵי לְקַבֵּל מַתָּנוֹת מִבְּנֵי-אָדָם, הָיָה שָׂם יָדוֹ בְכִיסוֹ, וּמוֹצֵא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב.
הָיָה חוֹפֵן מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנוֹ מַשְׁלִיכוֹ עַל הַטַּנְבּוּר, שֶׁהוֹשִׁיטָה הַמְּזַמֶּרֶת, וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ דִינָרִים.
נִפְתְּעוּ הַמְּזַמְּרוֹת, וְהִתְפַּלְּאוּ בְּנֵי-הָאָדָם עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ.
לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַמִּשְׁנֶה.
סִלְּקוּ נַעֲרֵי הֶחָצֵר אֶת בְּנֵי-הָאָדָם וּמְנָעוּם מִלְּהִכָּנֵס.
אָמְרוּ שׁוּשְׁבִינוֹת הַכַּלָּה: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵין אָנוּ נִכְנָסוֹת אֶלָּא אִם יִכָּנֵס עֶלֶם זֶה עִמָּנוּ, שֶׁכֵּן הֶעֱשִׁיר אוֹתָנוּ בִּנְדִיבוּתוֹ, וְאֵין אָנוּ מְקַשְּׁטוֹת אֶת הַכַּלָּה אֶלָּא בְמַעֲמָדוֹ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְנִיסוּהוּ לְאוּלָם הַכַּלָּה וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַגִּבֵּן.
עָמְדוּ כָּל נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְעַבְדֵי הֶחָצֵר בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת וְכָל אַחַת מֵהֶן נֵר גָּדוֹל דּוֹלֵק בְּיָדָהּ, וְכֻלָּן צָעִיף דַּק עַל פְּנֵיהֶן, וְנִמְשְׁכוּ שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל לְאַפִּרְיוֹן-הַכַּלָּה עַד לְרֹאשׁ הָאוּלָם לְמַעְלָה אֵצֶל הַחֶדֶר, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַכַּלָּה עֲתִידָה לָצֵאת.
וּכְשֶׁהִסְתַּכְּלוּ הַגְּבִירוֹת בְּבַּדְר אַלדִּין חַסַן וּבְמַה שֶׁהָיָה נָסוּךְ עָלָיו מִן הַיֹּפִי וּמִן הַחֵן וּבְפָנָיו הַמַּזְהִירִים כַּיָּרֵחַ הַצָּעִיר, נָטָה לֵב כָּל הַנָּשִׁים אֵלָיו.
אָמְרוּ הַמְּזַמְּרוֹת לַגְּבִירוֹת הַנִּמְצָאוֹת: “דַּעְנָה שֶׁבָּחוּר הָדוּר זֶה מִלֵּא אֶת יָדֵינוּ זָהָב טָהוֹר, אָדֹם, אַל תְמַעַטְנָה אֵפוֹא בְּשֵׁרוּתוֹ וּשְׁמַעְנָה לְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר אֲלֵיכֶן”.
נִדְחֲקוּ אֵלָיו הַנָּשִׁים בַּאֲבוּקוֹתֵיהֶן וְהִסְתַּכְּלוּ בְּחִנּוֹ וְנִתְמַלְּאוּ קִנְאָה בְיָפְיוֹ, וְהָיְתָה כָל אַחַת מֵהֶן מִתְאַוָּה לִהְיוֹת שׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקוֹ שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר טוֹב שָׁנָה.
הֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עַל פְּנֵיהֶן מִן הַצְּעִיפִים, שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּן עֲלֵיהֶן, וְאָמְרוּ: “אַשְׁרֵי זוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ עֶלֶם זֶה, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֲדוֹנָהּ”.
קִלְּלוּ אֶת הָעֶבֶד הַגִּבֵּן וְאֶת זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַיְּפֵה-פִיָּה הַזֹּאת.
וּבְכָל פַּעַם שֶׁבֵּרְכוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן, קִלְּלוֹ אוֹתוֹ גִּבֵּן.
מִיָּד הִכּוּ בַטַּנְבּוּרִין וְתָקְעוּ בַחֲלִילִים, וְנִכְנְסָה בַת-הַמִּשְׁנֶה מֻקֶּפֶת נַעֲרוֹתֶיהָ, אַחֲרֵי שֶׁבִּשְׂמוּהָ וְקִטְּרוּהָ וְהִלְבִּישׁוּהָ וְהֵטִיבוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְקִשְׁטוּהָ בַּעֲדָיִים וּבְמַלְבּוּשֵׁי פְּאֵר מִמַּלְבּוּשֵׁי מַלְכֵי פָרָס.
וְהָיָה בְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁלָּבְשָׁה מִן הַלְּבוּשִׁים בֶּגֶד רָקוּם בְּזָהָב אָדֹם וּבוֹ צוּרוֹת חַיּוֹת-הַבָּר וְהָעוֹפוֹת, וְהוּא יוֹרֵד לָהּ סֶרַח מִמַּעַל מֵעַל לְכָל שִׂמְלוֹתֶיהָ, וּלְגַרְגְּרוֹתֶיהָ עֲנָק מַעֲשֵׂה תֵימָן, עֶרְכּוֹ אֲלָפִים, הַמֵּכִיל כָּל אֶבֶן יְקָרָה מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כְמוֹתָן לֹא לְשׁוּם תֻּבָּע מֶלֶךְ תֵּימָן וְלֹא שׁוּם קֵיסָר מִמַּלְכֵי בִּיצַנְץ.
וְהָיְתָה הַכַּלָּה דוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא הַלְּבָנָה בְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר.
וּכְשֶׁקָּרְבוּ יוֹתֵר דָּמְתָה כְּאִלּוּ הִיא שְׁחוֹרַת-עַיִן מֵעַלְמוֹת גַּן-עֵדֶן.
יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיְּצָרָהּ מַזְהִירָה בְּזֹהַר שֶׁכָּזֶה.
הִקִּיפוּ אוֹתָהּ הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת כַּכּוֹכָבִים, וְהִיא בְתוֹכָן הַיָּרֵחַ בְהִגּוֹל מֵעָלָיו הָעֲנָנִים.
וְהָיָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבַּצְרִי יוֹשֵׁב וּבְנֵי-הָאָדָם מִסְתָּכְּלִים בּוֹ.
טָפְפָה הַכַּלָּה וְקָרְבָה וְנָטְתָה בּחֵן.
קָם לְעֻמָּתָהּ הַסַּיָּס הַגִּבֵּן לְקַבֵּל פָּנֶיהָ.
שָׂטְתָה מֵעָלָיו וְצָעֲדָה הָלְאָה עַד שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי חַסַן בֶּן-דּוֹדָהּ.
צָחֲקוּ בְּנֵי-הָאָדָם, כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנָּטְתָה לְעֵבֶר בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהֵרִיעוּ תְרוּעַת רָצוֹן וְהַמְּזַמְּרוֹת צָהֲלוּ.
שָׁלַח יָדוֹ לְכִיסוֹ וְהוֹצִיא מְלֹא הַחֹפֶן זָהָב וְהֵטִילוֹ לְתוֹךְ הַטַּנְבּוּרִין שֶׁל הַנְּעָרוֹת.
שָׂמְחוּ וְקָרְאוּ: “רוֹצִים הָיִינוּ שֶׁכַּלָּה זוֹ תִהְיֶה לְךָ”.
חִיֵּךְ, וְכָל הָעָם הִצְטוֹפְפוּ מִסָּבִיב לוֹ.
וְאוּלָם הָעֶבֶד הַגִּבֵּן נִשְׁאַר בָּדָד וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה קוֹף.
וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ מַדְלִיקִים לוֹ נֵר, הָיָה הַנֵּר כָּבֶה, יָשַׁב עָלוּב וְדוֹמֵם בָּאֲפֵלָה וְלֹא רָאָה אֶלָּא אֶת עַצְמוֹ.
וְלִפְנֵי בַּדְר אַלדִּין חַסַן הָיוּ הָאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת בִּידֵי הָאֲנָשִׁים.
כְּשֶׁרָאָה אֶת הֶחָתָן יוֹשֵׁב בָּדָד בָּאֲפֵלָה, וְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו עַצְמוֹ, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים מַסְבִּיבִים אוֹתוֹ וְהָאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת, נָבוֹךְ וְהָיָה מִשְׁתָּאֶה.
וְאוּלָם כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בְּבַת-דּוֹדוֹ, שָׂמַח וְעָלַז.
אַחַר-כָּךְ הִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ שֶׁהִזְהִירוּ וְקָרְנוּ בְאוֹרָה, וּבִפְרָט בְּשִׂמְלַת הַמֶּשִׁי הָאֲדֻמָּה שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה, שֶׁכֵּן הָיְתָה זֹאת הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׂמָלוֹת שֶׁהִלְבִּישׁוּהָ הַנְּעָרוֹת כְּשֶׁעֵינֵי חַסַן מִתְעַנְּגוֹת לְמַרְאֶיהָ.
טָפְפָה וְנָטְתָה בְהָדָר בְּלֶכְתָּהּ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּם שֶׁל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר הַמְּפֻרְסָם לְשֶׁבַח:
שֶׁמֶשׁ עַל גִּבְעוֹל נְטוּעָה בְּרֹאשׁ גִּבְעָה,
כֵּן בְּמָחוֹךְ אָדוֹם-כֵּהֶה לָעַיִן הוֹפִיעָה.
הִשְׁקְתָה יֵין-שְׂפָתֶיהָ הַמָּתוֹק, וְקִשְּׁטָה
הַלֶּחִי בְּאֵשׁ-שׁוֹשַׁנִּים וְשָׁבָה וְכִבְּתָה.
הֶחֱלִיפוּ אוֹתוֹ לְבוּשׁ וְהִלְבִּישׁוּהָ שִׂמְלַת-תְּכֵלֶת, וְהוֹפִיעָה כַּלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, בַּעֲלוֹתָהּ בָּאֹפֶק.
וְהָיָה שַׂעֲרָהּ שָׁחוֹר כַּפֶּחָם וְלֶחְיָהּ רַךְ, וּשְׂחוֹק נֹעַם עַל שְׂפָתֶיהָ, וְחָזָהּ מִתְנַשֵּׂא עַל צַלְעוֹתֶיהָ וְעִגּוּלֵי יְרֵכוֹתֶיהָ.
הִצִּיגוּהָ בִּלְבוּשָׁה הַשֵּׁנִי וְהָיְתָה כְּפִי שֶׁשָּׁר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ מְשׁוֹרֵר בַּעַל רַעְיוֹן נַעֲלֶה:
בָּאָה בִתְכֵלֶת לְבוּשָׁה, הוֹפִיעָה
בִּשְׁלַל צְבָעִים כִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ.
הִתְבּוֹנַנְתִּי בִלְבוּשָׁהּ בּוֹ נִתְגַלָּה,
יְרֵחַ-קַיִץ בְּלֵיל חֹרֶף עָלָה.
הֶחֱלִיפוּ גַּם לְבוּשׁ זֶה בְּחָדָשׁ וְכִסּוּ אֶת פָּנֶיהָ בִצְעִיף שִׁפְעַת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּפָרְעוּ אֶת קְוֻצּוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת, שֶהָיָה שְׁחוֹרָן וְאָרְכָּן כַּלַּיִל הָאָפֵל, וְיָרְתָה אֶת חִצֵּי-קֶסֶם עֵינֶיהָ לַלְּבָבוֹת.
הִצִּיגוּהָ בִּלְבוּשָׁה הַשְּׁלִישִׁי וְהָיְתָה דוֹמָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְּשׁוֹרֵר:
יָרְדוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ כְצָעִיף עַל לְחָיֶיהָ,
וְעוֹרְרוּ תְשׁוּקָתִי לַהַט אֵשׁ קוֹדֵחַ,
וָאֹמַר: “עָטִית שַׁחַר עַל לַיִל” וַתָּשֶׁב אֲמָרֶיהָ:
“לֹא כִי אֹפֶל הֶעְטֵיתִי בְמִלּוּאוֹ אֶת הַיָּרֵחַ”.
הִצִּיגוּ אוֹתָהּ בִּלְבוּשׁ-כְּלוּלוֹתֶיהָ הָרְבִיעִי, וְהוֹפִיעָה כַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת וְנִטְתָה בְּנֹעַם חִנָּהּ וְהִבִּיטָה שְׂמֹאלָה וְיָמִינָה כְּמַעֲשֶׂה הָאַיָּלָה, וּפָגְעָה כָּל לֵב בְּחִצֵּי עַפְעַפֶּיהָ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁר הַמְּשׁוֹרֵר מְתָאֵר אֶת הַדּוֹמָה לָהּ:
כְּשֶׁמֶשׁ הַיֹּפִי נִרְאֲתָה לְעֵין אָדָם בָּהּ חָזָתָהּ,
וַתַּזְהֵר בְּנֹעַם-חֵן, וּבשֶׁת עֲלוּמִים יָפְיָהּ הִפְלָתָה,
וְעֵת מוּל שֶׁמֶשׁ בְפָנֶיהָ וְחִיּוּכָה צָעָדָה,
הִתְכַּסָּה הַשֶּׁמֶשׁ, מַעֲדֵה עָבִים עָדָה.
הוֹפִיעָה בִלְבוּשׁ כְּלוּלוֹתֶיהָ הַחֲמִשִּׁי, הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה, וְדָמְתָה לַעֲנַף הָעֲרָבָה אוֹ לְאַיָּלָה צְמֵאָה.
הָיוּ צַמּוֹתֶיהָ גּוֹלְשׁוֹת, וּקְסָמֶיהָ הִתְחִילוּ לְהִתְפַּתֵּחַ.
יְרֵכוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת וְצַמּוֹתֶיהָ מְרַפְרְפוֹת, כְּפִי שֶׁשָּׁר אֶחָד הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁתֵּאֵר שֶׁכְּמוֹתָהּ:
בִּלְבוּשָׁה צָבוּעַ כַּרְכֹּם וְחָרִיעַ הוֹפִיעָה בְהָדָר
מְקֻטֶּרֶת מֹר וְעַנְבָּר וַעֲצֵי צַנְדָּל יָקָר.
הַזְּקוּפָה – וְאם עֲלוּמִים הִשִּׂיאוּהָ לֵאמֹר: “קִרְבִי”.
הִנֵּה אָמְרוּ יְרֵכוֹתֶיהָ: “אַל תּוֹסִיפִי לֶכֶת, שְׁבִי”.
וּבְבַקְּשִׁי חַסְדָּהּ שָׁמַעְתִּי הַיָּפָה אוֹמֶרֶת: "הֵן,
נַעֲנֵיתִי".
וְאוּלָם נִבְעָתָה יָעֲצָה בְחֵן “אַל תַּעַשׂ כֵּן”.
וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה הַכַּלָּה פּוֹקַחַת אֶת עֵינֶיהָ, הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “אֱלֹהִים, שִׂים אֶת זֶה בַעַל לִי, וְהָנַח לִי מֵאוֹתוֹ עֶבֶד גִּבֵּן”.
כָּכָה קִשְׁטוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַכַּלָּה לְעיֵניֵ בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבָּצְרִי בְּכָל שִׁבְעַת מַחְלְצוֹתֶיהָ, וְהָעֶבֶד הַגִּבֵּן יוֹשֵׁב בָּדָד.
כְּשֶׁגָּמְרוּ חֵלֶק זֶה שֶׁל הַחֲגִיגָה פִּטְּרוּ אֶת בְּנֵי-הָאָדָם לְבֵיתָם.
יָצְאוּ כָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַחֲתֻנָּה מִן הַנָּשִׁים וְהַיְּלָדִים, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהַסַּיָּס הַגִּבֵּן.
הִכְנִיסוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַכַּלָּה לַחֶדֶר הַפְּנִימִי לְהָסִיר מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִין וְהַלְּבוּשִׁים וְלַהֲכִינָה לִקְרַאת הֶחָתָן.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַסַּיָּס הַגִּבֵּן אֶל בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, הֲסִבּוֹתָ לָנוּ עֹנֶג הַלַּיְלָה וְשִׁקַּעְתָּ אוֹתָנוּ בִנְדִיבוּתְךָ, וְאוּלָם כְּלוּם אֵין בִּרְצוֹנְךָ לָקוּם עַכְשָׁו וּלְהִסְתַּלֵּק? "אָמַר לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כָּךְ אֶעֱשֶׂה”.
וְקָם וְיָצָא מִן הַדֶּלֶת.
בָּא לִקְרָאתוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: “עֲמֹד בַּדְר אַלדִּין, וּכְשֶׁיֵּצֵא הַגִּבֵּן לִצְרָכָיו, הִכָּנֵס וְאַל תְּהַסֵּס בַּדָּבָר וְשֵׁב בַּחֶדֶר.
וּכְשֶׁתָּבוֹא הַכַּלָּה אֱמֹר לָהּ: “אֲנִי הוּא בַעֲלֵךְ, וְלֹא עָשָׂה הַמֶּלֶךְ זֶה אֶלָּא בְתַחְבּוּלָה, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה לָךְ מִפְּנֵי עֵין-הָרָע.
וְזֶה שֶׁרְאִיתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא סַיָּס מִסַּיָּסֵינוּ”.
אַחַר-כָּךְ תִּגַּשׁ אֵלֶיהָ וְתָסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ, כִּי מְלֵאָה רוּחֵנוּ לְקַנֵּא אֶת קִנְאָתֶךָ”.
וּבְעוֹד חַסַן מְשׂוֹחֵחַ עִם הַשֵּׁד, יָצָא הַגִּבֵּן וְנִכְנַס לִצְרָכָיו וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא.
עָלָה אֵלָיו הַשֵּׁד מִן הָאַגָּן שֶׁבּוֹ הַמַּיִם בְּצוּרַת עַכְבָּר וְאָמַר: “זֻךְ”.
אָמַר הַגִּבֵּן: “מַה הֵבִיאֲךָ לְכָאן?” הָלַךְ הָעַכְבָּר הָלוֹךְ וְגָדוֹל עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָתוּל, וְהָיָה מְיַלֵּל: “מְיַאוּ מְיַאוּ”, וְהָלַךְ וְגָדַל עוֹד עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כֶלֶב וְנָבַח: “וַאַו וַאַו”.
כְּשֶׁרָאָה הַסַּיָּס כָּךְ נִבְעַת וְאָמַר: “סוּרִי מִכָּאן מִפְלֶצֶת”.
גָּדַל הַכֶּלֶב וְנִתְנַפַּח וְנַעֲשָׂה חֲמוֹר, וְהָיָה נוֹעֵר “אִיַּה, אִיַּה”.
חָרַד הַסַּיָּס וְקָרָא: “חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי, בְּנֵי-הַבַּיִת”.
גָּדַל הַחֲמוֹר וְנַעֲשָׂה תְּאוֹ, וְסָגַר עָלָיו הַדֶּרֶךְ, וְדִבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי-אָדָם וְאָמַר: “אוֹי לְךָ גִּבֵּן, סָרוּחַ שֶׁבַּסַּיָּסִים”.
אָחֲזוּ אֶת הַסַּיָּס צִירִים וַחֲבָלִים בְּבִטְנוֹ וְיָשַׁב עַל חוֹר בֵּית-הַכָּבוֹד בִּבְגָדָיו, וְנָקְשׁוּ שִׁנָּיו זוֹ לְזוֹ.
אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “כְּלוּם צַר הָעוֹלָם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא לְהִתְחַתֵּן אֶלָּא בַאֲהוּבַת-נַפְשִׁי?” שָׁתַק הַסַּיָּס.
אָמַר לוֹ: “הָשֵׁב לִי תְשׁוּבָה, וְאִם לָאו, הֲרֵי אֲנִי מַשְׁכִּין אוֹתְךָ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה”.
אָמַר הַגִּבֵּן: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא בִי הָאָשָׁם, אֵין כָּאן אֶלָּא עִנְיָן שֶׁהִכְרִיחוּנִי לוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאָהוּב לָהּ מִן הַתּאוֹ.
וּמֵעַכְשָׁו חוֹזֵר אֲנִי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וְאֵלֶיךָ”.
אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “בִּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאִם תֵּצֵא בְשָׁעָה זוֹ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, אוֹ אִם תְּדַבֵּר מִלָּה אַחַת לִפְנֵי צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, הֲרֵינִי הוֹרְגֶךָ.
וּכְשֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ קוּם וָצֵא לְדַרְכֶּךָ, וְאַל תּחֲזֹר לְבַיִת זֶה לְעוֹלָם”.
תְּפָסוֹ הַשֵּׁד לַסַּיָּס הַגִּבֵּן וְהָפַךְ רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַחוֹר כְּלַפֵּי מַטָּה וְאֶת רַגְלָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאָמַר לוֹ:“הִשָּׁאֵר בְּכָאן וַאֲנִי שׁוֹמֵר עָלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ”.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן.
וְאוּלָם מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְסִפּוּר בַּדְר אַלדִּין חַסַן, הֲרֵי עָזַב אֶת הַגִּבֵּן והַשֵּׁד מִתְעַצְּמִים זֶה בָזֶה וְנִכְנַס לַבַּיִת וְיָשַׁב בְּתוֹךְ הַחֶדֶר.
נִכְנְסָה הַכַּלָּה וְעִמָּהּ זְקֵנָה, נִשְׁאֲרָה הַזְּקֵנָה עוֹמֶדֶת בְּדֶלֶת הַחֶדֶר וְאָמְרָה: “הוֹי אֲבִי-הַקּוֹמָה הַיְּשָׁרָה קוּם וְטֹל אֶת אֲשֶׁר הִפְקִיד אֱלֹהִים בְּיָדֶךָ”.
פָּנְתָה הַזְּקֵנָה וְהָלְכָה לָהּ.
וְנִכְנְסָה הַכַּלָּה, הַיְּדוּעָה בִשְׁמָהּ סִת אַלְחֻסֻן שָׂרַת הַיֹּפִי, לְתוֹךְ הַחֶדֶר פְּנִימָה וְלִבָּהּ שָׁבוּר, וְאָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נִשְׁמַעַת לוֹ וַאֲפִלּוּ אִם תֵּצֵא נִשְׁמָתִי”.
וְאוּלָם כְּשֶׁצָעֲדָה קָדִימָה רָאֲתָה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמְרָה לוֹ: "חֲבִיבִי, עֲדַיִן אַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן? אָמְנָם כְּבָר אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִלּוּ לְפָחוֹת הֱיִיתֶם אַתָּה וְהַסַּיָּס הַגִּבֵּן שֻׁתָּפִים בִּי”.
אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “וְאֵיךְ זֶה יִקְרַב הַסַּיָּס אֵלַיִךְ, וּמִנַּיִן לוֹ שֶׁיִּהְיֶה שֻׁפָּתִי בָךְ?” אָמְרָה: “מִי הוּא אֵפוֹא בַּעֲלִי, אַתָּה אוֹ הוּא?” אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “סִת אַלְחֻסֻן, לֹא נַעֲשָׂה כָל זֶה אֶלָּא לִצְחוֹק וּלְהָתֵל בּוֹ.
כְּשׁרָאוּ הַנְּעָרוֹת וְהַמְּזַמְּרוֹת, וְהַקְּרוּאִים אֶת יָפְיֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁהֵסִירוּ לְפָנַי הַצָּעִיף מֵעָלַיִךְ, הָיָה חוֹשֵׁשׁ אָבִיךְ מִפְּנֵי עֵין-הָרָע וְשָׂכַר אוֹתוֹ בַעֲשָׂרָה דִינָרִים, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת עֵין-הָרָע.
וְעַכְשָׁו הֲרֵי כְבָר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה סִת אַלְחֻסֻן אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מְדַבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה שָׂשָׂה וְצָחֲקָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְאָמְרָה לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים כִּבִּיתָ אֶת הָאֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה בְקִרְבִּי.
בְּשֵׁם אֱלֹהִים קָחֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֶל חָזֶךָ”.
וּבִהְיוֹת לֹא הָיוּ עָלֶיהָ עוֹד כָּל שְׂמָלוֹת, הֵרִימָה אֶת הַלְּבוּשׁ הָאָרֹךְ עַד לְמַעְלָה מִּכְּתֵפֶיהָ, וְנִתְגַּלּוּ חֵיקָה וְעִגּוּלֵי יְרֵכוֹתֶיהָ, כְּשֶׁרָאָה זֹאת בַּדְר אַלדִּין נִתְעוֹרְרָה תַאֲוָתוֹ וְהֵסִיר אֶת בְּגָדָיו, הִתִּיר אֶת כִּיס הַזָּהָב שֶׁלְּקָחוֹ מֵהַיְּהוּדִי וְשֶׁהָיוּ בוֹ אֶלֶף דִּינָר, עָטַף אוֹתוֹ בְמִכְנָסָיו וְתָחַב אוֹתָם בִקְצֵה מִשְׁכָּבוֹ.
הֵרִים אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא בְּכֻתָּנְתּוֹ הַנָּאָה הָרְקוּמָה זָהָב.
מָשְׁכָה אוֹתוֹ סִת אַלְחֻסֻן אֵלֶיהָ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו.
נְטָלָהּ לְתוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו וְנָתַן לָהּ לְחַבְּקוֹ, כוֹנֵן הַמִּקְלָע וְהוֹרִיד הַמָּעוֹז.
וּמְצָאָהּ פְּנִינָה שֶׁלֹּא הָשְׁבַּת טָהֳרָהּ, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ.
הִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְהִתְעַנֵּג עַל עֲלוּמֶיהָ וּטְרָפָם לָעַד.
הִרְבָּה בְּחבּוּקָהּ וְהָרְתָה לוֹ.
לְבַסּוֹף שָׂם בַּדְר אַלדִּין יָדוֹ תַחַת רֹאשָׁהּ, וְאַף הִיא עָשְׂתָה כֵן, וְנָחוּ אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רְעוּתוֹ וְנִרְדָּמוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הַמְּשׁוֹרֵר:
בַּקֵּר אֶת שֶׁאָהַבְתָּ, וְדִבְרֵי מְקַנֵּא עֲזֹב.
שֶׁכֵּן קִנְאָה עִם אַהֲבָה לֹא תַעֲזֹב.
לֹא בָרָא אֱלֹהִים לְמַרְאֵה נֶחְמָדִים,
מִשְּׁנַיִם אוֹהֲבִים עַל מִטָּה מְאֻחָדִים,
מְחֻבָּקִים, וּלְבוּשׁ עֲלֵיהֶם הָרָצוֹן,
קָנֶה וּזְרוֹעַ לָהֶם כַּר בְּשָׂשׂוֹן.
וְעֵת לֵב אֶל לֵב בְּאַהֲבָה נִקְשָׁר,
יַכּוּ בְנֵי-אָדָם רַק עַל בַּרְזֶל קַר.
וְאִם נִקְרָה לְךָ בְחַיֶּיךָ, הָרֵעַ הָאֶחָד,
הוּא הָרָצוּי, וַחֲיֵה לְמַעַן הָאֶחָד בִּלְבָד.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְסִת אַלְחֻסֻן בַּת-דּוֹדוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֵּׁד, הֲרֵי אָמַר לַשֵּׁדָה: “קוּמִי וְגַחֲנִי מִתַּחַת לָעֶלֶם וְהָבִי נָשִׁיב אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ בְּטֶרֶם יַדְבִּיקֵנוּ הַבֹּקֶר, שֶׁהָשָּׁעָה דוֹחֶקֶת”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה טָסָה הַשֵּׁדָה וְגָחֲנָה מִתַּחַת לְשׁוּלֵי כֻתָּנְתּ שֶׁל הָעֶלֶם כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן.
נָשְׂאָה אוֹתוֹ וְטָסָה עִמּוֹ כְמוֹת שֶׁהוּא בְכֻתֹּנֶת מִבְּלִי כָּל לְבוּשׁ.
לֹא פָסְקָה הַשֵּׁדָה לָטוּס עִמּוֹ וְהַשֵּׁד צָמוּד לָהּ, עַד שֶׁהִדְבִּיקָם הַבֹּקֶר בַּחֲצִי דַרְכָּם, וְהָיוּ הַקּוֹרְאִים לַתְּפִלָּה קוֹרְאִים: “חוּשׁוּ לַתְּפִלָּה”.
וְהָיְתָה זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁמַּלְאָכָיו יָרוּ אֶת הַשֵּׁד בְּאַחַד הַזִּיקִין וְנִשְׂרַף.
וְאוּלָם הַשֵּׁדָה נִצְּלָה.
הוֹרִידָה אֶת בַּדְר אַלדִּין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגַע הַזִּיק אֶת הַשֵּׁד, וְלֹא הִמְשִׁיכָה לְהַעֲבִירוֹ הָלְאָה מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ שֶׁחָשְׁשָׁה לְחַיָּיו.
וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה.
הִנִּיחָה אוֹתוֹ הַשֵּׁדָה עַל יַד שַׁעַר מִשְּׁעָרֶיהָ וְטָסָה לְדַרְכָּהּ.
כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי הָעִיר, יָצְאוּ בְנֵי-אָדָם וְרָאוּ עֶלֶם הָדוּר בְּכֻתֹּנֶת וְכֻמְתָּה בְּלִי מִצְנֶפֶת וּבְלִי מִכְנָסַיִם, וְהוּא שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה מִהְיוֹתוֹ נֵעוֹר בַּלַּיְלָה.
כְּשֶׁרָאוּהוּ בְנֵי-הָאָדָם אָמְרוּ: “מַה מְּאֻשָּׁרָה הִיא זוֹ שֶׁהָיָה עֶלֶם זֶה עִמָּהּ הַלַּיְלָה.
אַךְ לוּ הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד כְּדֵי לִלְבֹּשׁ אֶת בְּגָדָיו”.
אָמַר אַחֵר: “מִסְכֵּן בֶּן-טוֹבִים.
יִתָּכֵן שֶׁאַךְ זֶה עַתָּה יָצָא מִבֵּית הַיַּיִן לִצְרָכָיו, וַעֲבָרוֹ הַיַּיִן וְהִתְעָהוּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁבִּקֵּשׁ לָסוּר אֵלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר וּמְצָאוֹ נָעוּל וְשָׁכַב לִישֹׁן כָּאן”.
וּבְעוֹד בְּנֵי-הָאָדָם שְׁקוּעִים בְּדִבּוּרָם בּוֹ, נָשְׁפָה רוּחַ-בֹּקֶר וְהֵרִימָה שׁוּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ עַד לְבִטְנוֹ, וְנִתְגַלּוּ בֶּטֶן וְגוּמַת-הַשָּׁרָר וְשׁוֹקַיִם וּמָתְנַיִם כִּבְדֹלַח, וְקָרְאוּ הָאֲנָשִׁים“חַי-אֱלֹהִים, כַּמָּה יָפֶה”.
הִתְעוֹרֵר בַּדְר אַלדִּין וּמָצָא עַצְמוֹ מוּטָל לִפְנֵי שַׁעֲרָה שֶׁל עִיר וְהָמוֹן רָב עוֹמֵד עָלָיו.
תָּמַהּ וְאָמַר: “הֵיכָן אֲנִי, עֲדַת טוֹבִים, וּמַה סִבַּת-הַדָּבָר שֶׁנִּתְאַסַּפְתֶּם עָלַי, וּמַה עִנְיָנִי עִמָּכֶם?” אָמְרוּ: " אֲנַחְנוּ מְצָאנוּךָ בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה לִתְפִלַּת-שַׁחֲרִית מוּטָל לְיַד שַׁעַר זֶה, יָשֵׁן, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיךָ זוּלַת זֶה.
וְהֵיכָן הָיִיתָ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה הַזֶּה?" אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “חַי-אֱלֹהִים, הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן הַלַּיְלָה הַזֶּה בְמִצְרַיִם”.
אָמַר אֶחָד: “כְּלוּם אָכַלְתָּ חֲשִׁישׁ?” וְאַחֵר אָמַר: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה? כֵּיצַד זֶה הָיִיתָ לָן בְּמִצְרַיִם וְהִשְׁכַּמְתָּ יָשֵׁן בִּמְדִינַת דַמֶּשֶׂק?” אָמַר לָהֶם: “חַי-אֱלֹהִים,עֲדַת טוֹבִים, שֶׁאֵינִי מְשַׁקֵּר לָכֶם כְּלָל וּכְלָל.
וְאָכֵן הָיִיתִי אֶמֶשׁ בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם, וּתְמוֹל בְּבָצְרָה”.
אָמַר אֶחָד: “דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה”.
וְאָמַר אַחֵר: “עֶלֶם זֶה מְשֻׁגָּע הוּא”.
סָפְקוּ עָלָיו כַּפַּיִם וְשׂוֹחֲחוּ בוֹ הָאֲנָשִׁים בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ: “חֲבָל עַל עֲלוּמָיו, חַי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא”.
אָמְרוּ לוֹ: “שׁוּבָה לְבִינָתֶךָ”.
אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: "הָיִיתִי אֶמֶשׁ בַּלַּיְלָה חָתָן בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם ".
אָמְרוּ לוֹ: “אוּלַי חָלַמְתָּ וְרָאִיתָ זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר בַּחֲלוֹם”.
נָבוֹךְ חַסַן בְּנַפְשׁוֹ וְאָמַר לָהֶם: “חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי אֵינוֹ מַחֲזֵה שָׁוְא.
בָּרִי לִי שֶׁהָיִיתִי שָׁמָּה, וְהֵסִירוּ צְעִיף הַכַּלָּה לְמַעֲנִי, וְהָיָה שָׁם גַּם שְׁלִישִׁי, הַגִּבֵּן שֶׁיָּשֶׁב אֶצְלֵנוּ.
חַי-אֱלֹהִים, אַחַי, שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם.
וְאִלּוּ הָיָה זֶה חֲלוֹם, הֲרֵי הֵיכָן כִּיס הַזָּהָב שֶׁהָיָה עִמִּי, וְהֵיכָן הֵם מִצְנַפְתִּי וּבְגָדַי וּמִכְנָסַי?” קָם וְנִכְנַס לָעִיר וְהָיָה מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וּבִשְׁוָקֶיהָ.
נִדְחֲקוּ אֵלָיו בְּנֵי-הָאָדָם וְנִקְהֲלוּ סְבִיבוֹתָיו.
נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל טַבָּח, וְהָיָה אוֹתוֹ טַבָּח פִּקֵּחַ, הַיְנוּ גַנָּב הָיָה מֵעִקָּרוֹ, וְאוּלָם אֱלֹהִים מָחַל לוֹ עֲווֹנוֹתָיו, וּפָתַח בֵּית-תַּבְשִׁיל, וְהָיְתָה אֵימָתוֹ עַל כָּל בְּנֵי-דַמֶּשֶׂק שֶׁהָיוּ מְפַחֲדִים מִפָּנָיו, שֶׁהָיָה מָהִיר לִכְעֹס.
וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁהָעֶלֶם נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ טַבָּח נָפוֹצוּ בְּפָחֲדָם מִפָּנָיו.
אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: “מֵהֵיכָן אַתָּה, בָּחוּר? סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ יָקָר לִי מִנַּפְשִׁי”.
שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: “אֲדוֹנִי בַּדְר אַלדִּין, דַּע, שֶׁעִנְיָן נִפְלָא הוּא זֶה וּמִקְרֶה מוּזָר.
וְאוּלָם בְּנִי, הַסְתֵּר מַה שֶּׁעִמְּךָ, עַד שֶׁיַּעֲמֹד לְךָ מֵאֵת אֱלֹהִים רֶוַח וְהַצָּלָה.
שֵׁב עִמָּדִי בְמָקוֹם זֶה, שֶׁאֲנִי אֵין לִי וָלָד, וַאֲאַמֵּץ אוֹתְךָ לִי לְבֵן”.
אָמַר בַּדְר אַלדִּין: “יְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, דּוֹדִי”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד הַטַּבָּח לַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ לְבַּדְר אַלדִּין בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתָם.
וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַקָּאצִ’י, וְהֵעִיד לְפָנָיו שֶׁהוּא בְנוֹ.
נִתְפַּרְסֵם בַּדְר אַלדִּין חַסַן בִּמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁהוּא בֶּן הַטַּבָּח, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ בַּחֲנוּת, גּוֹבֶה אֶת הַכְּסָפִים, וְהָיָה מוֹשָׁבוֹ אֵיתָן אֵצֶל הַטַּבָּח בְּמַצָּב זֶה.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן בַּדְר אַלדִּין חַסַן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסִת אַלְחֻסֻן בַּת דּוֹדוֹ, הֲרֵי כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵקִיצָה מִשְׁנָתָהּ, לֹא מָצְאָה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן אַצְלָהּ.
הָיָה בָרִי לָהּ שֶׁיָּצָא לִצְרָכָיו, וְיָשְׁבָה מְצַפָּה לוֹ זְמַן שָׁעָה.
ִכְנַס אֶצְלָהּ אָבִיהָ, כְּשֶׁהוּא מָלֵא יָגוֹן מִמַּה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִידֵי הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁהִכְרִיחוֹ וְהִשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ בְעַל כָּרְחָהּ לְאַחַד עֲבָדָיו שֶׁהוּא סַיָּס גִּבֵּן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵינִי הוֹרֵג בַּת זוֹ אִם נִשְׁמְעָה לִמְתֹעָב זֶה”.
הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲדַר-כְּלוּלוֹתֶיהָ וְעָמַד עַל דַּלְתּוֹ וְאָמַר: “סִת אַלְחֻסֻן”.
אָמְרָה לוֹ: “הִנְנִי,אֲדוֹנִי”.
יָצְאָה נָעָה וְנָדָה עֲדַיִן מֵשִׂמְחָה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהוֹסִיפוּ פָּנֶיהָ עוֹד זֹהר וָחֵן מֵאָז בָּא אֵלֶיהָ אוֹתוֹ עֹפֶר אַיָּלִים הַחַדְרָה.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ בְכָךְ, אָמַר לָהּ: “הוֹי מְגֹאָלָה, כְּלוּם שְׂמֵחָה אַתְּ עַד כְּדֵי כָךְ בְּסַיָּס זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה סִת אַלְחֻסֻן דִּבְרֵי אָבִיהָ, חִיְּכָה וְאָמְרָה: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, רַב לְךָ בְּמַה שֶׁהָיוּ בְנֵי-אָדָם מְצַחֲקִים עָלַי וּמַלְעִיבִים בִּי בְּעִנְיַן אוֹתוֹ סַיָּס שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה צִפֹּרֶן גְּזוּזָה מֵאֶצְבַּע בַּעֲלִי.
חַי-אֱלֹהִים, לֹא בִלִּיתִי בְכָל יְמֵי חַיַּי לַיְלָה יָפֶה מִלֵּיל אֶמֶשׁ שֶׁלַּנְתִּי עִמּוֹ.
אַל תִּלְעַג לִי בְהַזְכִּירְךָ לְפָנַי אוֹתוֹ גִבֵּן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ אֶת דְּבָרֶיהָ נִתְמַלֵּא זַעַם וְנִתְכַּרְכְּמוּ עֵינָיו וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, מַה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁאַתְּ שָׂחָה? הֲרֵי הַסַּיָּס הַגִּבֵּן לָן אֶצְלֵךְ”.
אָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים אַל תַּזְכִּירֵנִי אוֹתוֹ, יַעְכְּרֵהוּ אֱלֹהִים וְיַעְכֹּר אֶת אָבִיו.
וְאַל נָא תוֹסֶף הָתֵל בִּי, הֲרֵי לֹא הָיָה הַסַּיָּס אֶלָּא שָׂכוּר בַּעֲשָׂרָה דִינָרִים, וְנָטַל שְׂכָרוֹ וְהִסְתַּלֵּק, וּבָאתִי לַחֲדַר-כְּלוּלוֹתַי וּמָצָאתִי יוֹשֵׁב שָׂם אֶת בַּעֲלִי, זֶה שֶׁהֵסִירוּ הַמְּזַמְּרוֹת לְעֵינָיו אֶת צְעִיפִי מֵעָלַי.
הֲרֵי הוּא זֶה שֶׁפִּזֵּר זָהָב אָדֹם עַד שֶׁהֶעֱשִׁיר אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד.
וּכְבָר בִּלִיתִי אֶת הַלַּיְלָה בְחֵיק בַּעֲלִי נְעִים הַמֶּזֶג, בַּעַל הָעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַגַּבּוֹת הַצְּמוּדוֹת יָחַד”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ אֵשֶׁת נַאֲפוּפִים, מַה הוּא זֶה שֶׁאַתְּ שָׂחָה? הֵיכָן שִׂכְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, כְּבָר פִּלַּחְתָּ אֶת כְּבֵדִי.
מִשּׁוּם מַה אַתָּה מַעֲמִיד פָּנִים כְּלֹא יוֹדֵעַ? הֲרֵי בַּעֲלִי זֶה שֶׁהִשִּׁיר אֶת בְּתוּלַי, יָצָא לִצְרָכָיו.
וְחָשָׁה אֲנִי שֶׁכְּבָר הָרִיתִי לוֹ”.
קָם אָבִיהָ מִשְׁתָּאֶה וְנִכְנַס לְבֵית-הַכָּבוֹד וּמָצָא אֶת הַסַּיָּס הַגִּבֵּן רֹאשׁוֹ כָבוּשׁ בְתוֹךְ הַחוֹר וְרַגְלָיו מוּרָמוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה.
נִבְעַת הַמִּשְׁנֶה לְמַרְאֵה עֵינָיו וְאָמַר: “הֲרֵי הַגִּבֵּן הוּא זֶה”.
אָמַר לוֹ: “הוֹי הַגִּבֵּן!”.
נָחַר הַגִּבֵּן: “סוּרָה מֵעָלַי, סוּרָה מֵעָלַי”, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁהַשֵּׁד הוּא הַדּוֹבֵר.
קָרָא הַמִּשְׁנֶה שׁוּב וְאָמַר: “דַּבֵּר, אוֹ שֶׁאֲנִי מְרוֹצֵץ גֻּלְגָּלְתְּךָ בְחֶרֶב זוֹ”.
אָמַר הַגִּבֵּן: “חַי-אֱלֹהֵים שֵׁיךְ הַשֵּׁדִים, שֶׁמֵאָז כָּבַשְׁתָּ אוֹתִי בְמָקוֹם זֶה לֹא הֲרִימוֹתִי רֹאשִׁי.
בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתָּחוּס עָלַי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַגִּבֵּן אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה שָׂח? אֲבִי הַכַּלָּה אֲנִי.
אֵינִי שֵׁד”.
אָמַר לוֹ: “דַּי בָּזֶה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל אֶת נִשְׁמָתִי, וְעַכְשָׁו לֶךְ לְךָ, לִפְנֵי שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁעָשָׂה בִי מַעֲשֵׂה זֶה.
כְּלוּם לֹא יְכָלְתֶּם לְהַשִּׂיא לִי אֶלָּא אֶת אֲהוּבַת הַכֹּוִיים וַחֲשׁוּקַת הַשֵּׁדִים? יָאֹר אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁהִשִּׂיא אוֹתָהּ לִי וְאֶת זֶה שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לְכָךְ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּר, שֶׁהַסַּיָּס הַגִּבֵּן אָמַר לַאֲבִי הַכַּלָּה: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לְכָךְ”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “קוּם וְצֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”.
אָמַר לוֹ: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אֲנִי שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁד לְכָךְ? הֲרֵי אָמַר לִי, כְּשֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, תֵּצֵא וְהָלַכְתָּ לְדַרְכְּךָ”.
הַאִם כְּבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לֹא? שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לָצֵאת מִמְּקוֹמִי אֶלָּא אִם עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ".
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מִי הֵבִיא אוֹתְךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַר: “בָּאתִי אֶמֶשׁ לְכָאן לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, וְהִנֵּה עָלָה עַכְבָּר מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְצָרַח וְהָלַךְ וְגָדַל עַד שֶׁנִּהְיָה בְגֹדֶל הַכּוֹי בְּעֵרֶךְ וְאָמַר לִי דְבָרִים שֶׁחָדְרוּ לְתוֹךְ אָזְנַי וַעֲזָבַנִי וְהָלַךְ.
יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הָאֲרוּסָה וְאֶת זֶה שֶׁהִשִּׂיאָה לִי”.
נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְהוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ חוֹר בֵּית-הַכָּבוֹד.
יָצָא מְמַהֵר וְרָץ וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְעָלָה אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהִגִּיד לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֵּד.
וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה אֲבִי הַכַּלָּה נִכְנַס לַבַּיִת כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ בְּעִנְיָן בִּתּוֹ וְאָמַר: “בִּתִּי, גַּלִּי לִי עִנְיָנֵךְ”.
אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הֶחָתָן שֶׁהֵסִירוּ לְמַעֲנוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעָלַי, לָן אֶצְלִי אֶמֶשׁ וְהִשִּׁיר בְּתוּלַי וְהָרִיתִי לוֹ”.
וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין לִי, הֲרֵי זוֹ מִצְנַפְתּוֹ צְנוּפָה עֲדַיִן עַל הַכִּסֵּא.
וּמִכְנָסָיו מִתַּחַת לַמִּטָּה, וּמַשֶּׁהוּ עָטוּף בָּהֶן, לֹא יָדַעְתִּי מָה הוּא".
כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, נִכְנַס לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּמָצָא מִצְנֶפֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן אָחִיו.
מִיָּד נְטָלָהּ וְהָפַךְ בָּהּ וְאָמַר: “מִצְנֶפֶת מִשְׁנִים הִיא זוֹ, שֶׁכֵּן עֲשׂוּיָה מַלְמָלָה הִיא”.
רָאָה מַשֶּׁהוּ מֵעֵין קָמֵיעַ,שֶׁהָיָה תָפוּר בְּתוֹךְ הַמִּצְנֶפֶת וְהִתִּירוֹ.
הֵרִים הַמִּכְנָסַיִם וּמָצָא אֶת הַכִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף הַדִּינָר.
פְּתָחוֹ וּמָצָא בוֹ נְיָר כָּתוּב, וְקָרָא, וּמָצָא אֶת שְׁטַר-הַמִּקְנָה שֶׁל הַיְּהוּדִי עַל שֵׁם בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן נוּר אַלדִּין הַמִּצְּרִי, וּמָצָא אֶת אֶלֶף הַדִּינָרִים.
כְּשֶׁקָּרָא שַׁמְס אַלדִּין אֶת הַנְּיָר צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף.
וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר וְהִתְחִיל תּוֹפֵס אֶת צְפוּנוֹת הַמִּקְרֶה, הִשְתָּאֶה וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ הַכֹּל יָכוֹל.
יוֹדַעַת אַתְּ בִּתִּי מִי הָיָה בַּעֲלֵךְ כַּדָּת?” אָמְרָה: “לֹא”.
אָמַר: “הֲרֵי הוּא בֶן-אָחִי, בֶּן-דּוֹדֵךְ אֲחִי-אָבִיךְ.
וְאֵלֶּה אֶלֶף הַדִּינָר מֹהַר הֵן לָךְ.
יִשְׁתַּבַח אֱלֹהִים, וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד אֵרַע עִנְיָן זֶה”.
פָּתַח אֶת הַקָּמֵיעַ הַתָּפוּר וּמָצָא נְיָר כָּתוּב בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל אָחִיו נוּר אַלדִּין הַמִּצְּרִי אָבִיו שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן.
וּכְשֶׁרָאָה אֶת כְּתַב-יָדוֹ שֶׁל אָחִיו נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֶרְאֶה עִקְבוֹתָם וְאִמַּס מִתְּשׁוּקָה,
וְדִמְעָתִי עַל מִדְרַךְ כַּף רַגְלָם, יְצוּקָה,
וְאֶקְרָא לַאֲשֶׁר הֵבִיא פֵרוּדָם עָלַי:
“יְהִי חַסְדְּךָ לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם אֵלַי”
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שִׁירוֹ קָרָא אֶת הַקָּמֵעַ וּמָצָא בוֹ אֶת זְמַן אֵרוּסֵי אָחִיו אֶת בַּת-מִשְׁנֵה בָּצְרָה וְאֶת זְמַן נִשּׂוּאָיו וּזְמַן הֻלֶּדֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְכָל פָּרָשַׁת חַיֵּי אָחִיו עַד יוֹם מוֹתוֹ.
הִתְפַּלֵּא וְנִמְלָא גִיל בִּרְעָדָה, וְהִקְבִּיל מַה שֶּׁאֵרַע לְאָחִיו לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּמְצָאוֹ מַתְאִים בַּכֹּל: הָיָה זְמַן אֵרוּסָיו בִּזְמַן אֵרוּסֵי אָחִיו, וְכֵן נִשּׂוּאָיו, וְגַם יוֹם הֻלֶּדֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן חָל בְּיוֹם הֻלֶּדֶת סִת אַלְחֻסֻן בִּתּוֹ.
לָקַח אֶת שְׁנֵי הַנְּיָרוֹת וְעָלָה אִתָּם אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְהוֹדִיעוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִרְשֹׁם עִנְיָן זֶה בְסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים.
הָיָה הַמִּשְׁנֶה מְצַפֶּה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לְבֶן אָחִיו, וְאוּלָם הוּא לֹא בָא.
הוֹחִיל יוֹם שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי, וְכֵן עַד שִׁבְעָה יָמִים וְלֹא הִגִּיעָה לוֹ כָּל יְדִיעָה עַל אֹדוֹתָיו.
אָמַר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא עָשָׂה כָמוֹהוּ אִישׁ לְפָנָי”.
נָטַל קֶסֶת וּקְנֵה-סוֹפְרִים וְרָשַׁם עַל נְיָר אֶת כָּל תָּכְנִית הַבַּיִת, וְאֶת מְקוֹם הַחֶדֶר, וְכֵיצַד הָיָה הַוִּילוֹן מוּרָד, וְרָשַׁם כָּל מַה שֶׁהָיָה בַּבָּיִת קִפֵּל אֶת הַכְּתָב וְצִוָּה לֶאֱסֹף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהִשְׁאִיר; לָקַח אֶת הַמִּצְנֶפֶת וְאֶת הַתַּרְבּוּשׁ, אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַכִּיס וְנָשָׂא אוֹתָם אֶל חַדְרוֹ, סָגַר אוֹתָם עַל מַסְגֵּר וְשָׂם חוֹתָמוֹ עָלָיו לִשְׁמֹר אוֹתָם.
אוּלַי יָבוֹא בֶן-אָחִיו חַסַן הַבָּצְרִי.
וְאוּלָם בַּת-הַמִּשְׁנֶה יָלְדָה, כְּשֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, יֶלֶד דּוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ, כִּדְמוּת אָבִיו וּכְצַלְמוֹ לְיֹפִי וּשְׁלֵמוּת וְזֹהַר וָחֵן.
כָּרְתוּ שָׁרְרוֹ וְכִחֲלוּ אֶת רִיסֵי עֵינָיו בַּאֲבָר-קָלָל וּמְסָרוּהוּ לְמֵינֶקֶת וְקָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עַגִ’יבּ לֵאמֹר: פִּלְאִי.
גָּדַל וְהָיָה בֶּן-יוֹמוֹ כְבֶן חֹדֶשׁ וּבֶן חֹדֶשׁ כְּבֶן-שָׁנָה כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים נְתָנוֹ אָבִי-אִמּוֹ עַל יַד חָכָם וְצִוָּהוּ לְלַמְּדוֹ וְלִדְאֹג לְחִנּוּכוֹ וּלְהִשְׁתַּלְּמוּתוֹ.
נִשְׁאַר בְּבֵית-הַסֵּפֶר אַרְבַּע שָׁנִים.
הִתְחִיל מִתְקוֹטֵט עִם יַלְדֵי בֵּית-הַסֵּפֶר וּמְקַנְטְרָם וְאוֹמֵר לָהֶם: “מִי בָכֶם כָּמוֹנִי? אֲנִי בֶן מִשְׁנֵה מִצְרַיִם אָנִי”.
נִתְעוֹרְרוּ הַיְּלָדִים וְנִתְאַסְּפוּ וְהִתְלוֹנְנוּ בְאָזְנֵי מוֹרָם עַל זֶה שֶׁהֵם סוֹבְלִים מֵעַגִּ’יבּ.
אָמַר לָהֶם הַמּוֹרֶה: “אֲנִי אוֹרְכֶם דָּבָר שֶׁתֹּאמְרוּהוּ לוֹ מָחָר כְּשֶׁיָּבוֹא, וְיֶחֱדַל מִלָּבוֹא עוֹד לְבֵית-הַסֵּפֶר: כְּשֶׁיָּבוֹא מָחָר תֵּשְׁבוּ סְבִיבוֹ וְתֹאמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יְשַׂחֵק אִתָּנוּ בְמִשְׂחָק זֶה, אֶלָּא מִי שֶׁיַּגִּיד לָנוּ אֶת שֶׁם-אִמּוֹ וְאֶת שֶׁם-אָבִיו”.
שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת שֶׁם-אָבִיו וְאֶת שֶׁם-אִמּוֹ, מַמְזֵר הוּא וְלֹא יְשַׂחֵק עִמָּנוּ", הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ.
לְמָחֳרַת בָּאוּ הַיְּלָדִים לְבֵית-הַסֵּפֶר, וְעַגִּ’יבּ בְּתוֹכָם.
נֶאֶסְפוּ סְבִיבוֹ וְאָמְרוּ: "הָבָה נְשַׂחֵק בְּמִשְׂחָק, וְאוּלָם אַל יִשְׁתַּתֵּף בּוֹ זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד מַה שֶּׁם-אָבִיו וְשֶׁם-אִמּוֹ ".
קָרְאוּ כֻלָּם: “חַי אֱלֹהִים, כֵּן הוּא”.
אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֲנִי שְׁמִי מָאגִ’ד וְשֵׁם אִמִּי עַלָאַוִיָּה וְאָבִי עִזּ אַלדִּין”.
וְכֵן אָמְרוּ הַשֵּׁנִי וְגַם הַשְּׁלִישִׁי, עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ, וְאָמַר: “אֲנִי שְׁמִי עַגִ’יבּ וְשֵׁם אִמִּי סִתְּ אַלחֻסֻן וְאָבִי שַׁמְס אַלדִּין מִשְׁנֵה מִצְרַיִם”.
אָמְרוּ לוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵין הַמִּשְׁנֶה אָבִיךָ”.
אָמַר לָהֶם עַג’יבְּ: “הַמִּשְׁנֶה אָבִי הוּא בֶאֱמֶת”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָחֲקוּ עָלָיו הַיְּלָדִים וְסָפְקוּ כַפֵּיהֶם וְאָמְרוּ: “אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי אָבִיו.
סוּר אֵפוֹא מֵאִתָּנוּ, שֶׁכֵּן לֹא יְשַׂחֵק עִמָּנוּ אֶלָּא זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת שֶׁם-אָבִיו”.
מִיָּד נָפוֹצוּ הַיְּלָדִים מִסְּבִיבוֹתָיו וְצָחֲקוּ לוֹ.
צַר לְלִבּוֹ מְאֹד וְנֶחֱנַק מִבֶּכִי.
אָמַר לוֹ הַמּוֹרֶה: “יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַמִּשְׁנֶה סָבְךָ הוּא, אֲבִי אִמְּךָ סִתְּ אַלחֻסֻן, וְאוּלָם אֵינוֹ אָבִיךָ.
וְאָמְנָם אֶת אָבִיךָ אֵינְךָ מַכִּיר לֹא אַתָּה וְלֹא אֲנַחְנוּ, שֶׁכֵּן הִשִּׂיא הַשֻּׂלְטָאן אֶת אִמְּךָ לְסַיָּס גִּבֵּן.
וְאוּלָם שֵׁד בָּא וְלָן אֶצְלָהּ, וְאֵין יוֹדֵעַ אָב לְךָ.
הֶרֶף אֵפוֹא מֵהִתְנַשֵּׂא עַל יַלְדֵי בֵית-הַסֵּפֶר, עַד שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מִי אָבִיךָ יוֹלֶדְךָ, שֶׁלֹּא יְשִׂימוּךָ לְיֶלֶד זְנוּנִים.
כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בֶּן-גַּבְנוּן יוֹדֵעַ מִי אָבִיו? וְאִם אָמְנָם סָבְךָ מִשְׁנֵה-מִצְרַיִם הוּא, הֲרֵי אֶת אָבִיךָ לֹא נֵדַע, וּבְכֵן אוֹמְרִים אָנוּ, שֶׁאָב אֵין לְךָ, שׁוּבָה אֵפוֹא לְבִינָתֶךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע עַגִ’יבּ אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה וְהַיְּלָדִים וְאֶת הַקָּלוֹן שֶׁהֵמִיטוּ עָלָיו, קָם מִיָּד וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֶיהָ וְהַדְּמָעוֹת שָׂמוֹת מַחֲסוֹם לִדְבָרָיו.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ דְבָרָיו וּבִכְיוֹ, לָהַט לִבָּהּ כְּאֵשׁ מֵרַחֲמִים עָלָיו וְאָמְרָה: “בְּנִי, מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי בֶכִי? סַפֵּר לִי סִפּוּרֶךָ”.
סִפֵּר לָהּ מַה שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי יַלְדֵי בֵית-הַסֵּפֶר וּמֵהַמּוֹרֶה, וְאָמַר לָהּ: “אִמָּא מִי הוּא אָבִי?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִיךְ הוּא מִשְׁנֵה-מִצְרַיִם”.
אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא אָבִי, אַל תְּכַחֲדִי מִמֶּנִּי.
וְאִם אֵין אַתְּ מַגִּידָה לִי אֶת הַנְּכוֹנָה, הֲרֵינִי מֵמִית עַצְמִי בְפִגְיוֹן זֶה”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת זֵכֶר אָבִיו, בָּכְתָה לְזֵכֶר בֶּן-דּוֹדָהּ, וְזָכְרָה אֶת אֲשֶׁר נִרְאֲתָה לוֹ לְבַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּבִגְדֵי כְלוּלוֹתֶיהָ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִמּוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עוֹרְרוּ הָאַהֲבָה בְלִבִּי וְנִסְתַּלָּקוּ,
וְשָׁמְמוּ חֲצֵרוֹת אֵלּוּ כַּאֲשֶׁר רָחָקוּ.
נִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי כַּאֲשֶׁר חָלָפוּ,
פָּג לִבִּי.
תִּקְוָתִי וְשִׂבְרִי הִתְעוֹפָפוּ.
נָסְעוּ, וְחָלַף עָבַר מִנִּי גִילִי,
שֻׁדַּד מְקוֹם מְנוּחָתִי, אֵין מָנוֹחַ לִי.
וַיָּזֵלוּ בְפֵרוּד אֶת דִּמְעוֹת עֵינִי.
אֶשְׁפְּכֵן פְּלָגִים כִּי רָחֲקוּ מִנִּי.
וְעֵת אֶכָּסֵף לְיוֹם אֶרְאֶה פְּנֵיהֶם,
וְרָבְתָה אַנְחָתִי בְצִפִּיָּתִי אֲלֵיהֶם –
אֲשַׁוֶּה דְמוּתָם, וּבְתוֹךְ לִבִּי
כִּסּוּפִים וּתְשׁוּקָה, וַהֲגִיגִי בְחֻבִּי.
אוֹי אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּסוּת לִי זִכְרָם,
וְאֵין לִי בֶגֶד זוּלָתִי אַהֲבָתָם.
הוֹי אֲהוּבֵינוּ, עַד מָה יִסּוּרִים אֵלֶּה יֶאֱרָכוּ,
וְעַד כַּמָּה תִּרְחֲקוּ מֶנִּי וְתִבְרָחוּ?
בָּכְתָה וְצָעֲקָה וְכֵן בְּנָהּ.
נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וּכְשֶׁרָאָה אֶת שְׁנֵיהֶם בּוֹכִים, נִשְׂרַף לִבּוֹ וְאָמַר: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲכֶם לִידֵי בֶכִי?” הִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנָהּ עִם תִּינוֹקוֹת בֵּית-הַסֵּפֶר, וּבָכָה גַם הוּא.
זָכַר אֶת אָחִיו וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמּוֹ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לְבִתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַחֲדֹר לְתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הָעִנְיָן.
קָם הַמִּשְׁנֶה מִיָּד וְהָלַךְ עַד שֶׁעָלָה לִמְקוֹם הַמּוֹעֵצָה.
נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ הַסִּפּוּר, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהַשֻּׂלְטָאן לִנְסֹעַ לְבָצְרָה לַחֲקֹר עַל אֹדוֹת בֶּן-אָחִיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אִגְּרוֹת לְכָל הַמְּדִינוֹת.
שֶׁאִם יִמְצָא אֶת בֶּן-אָחִיו בְּאֵיזוֹ מְדִינָה שֶׁהִיא יוּכַל לְקַחְתּוֹ עִמּוֹ.
בָּכָה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וְכָתַב לוֹ אִגְּרוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִן הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת.
שָׂמַח בָּזֶה וּבֵרֵךְ אֶת הַשֻּׂלְטָאן.
נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָרַד מִיָּד וְהֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה וְלָקַח כָּל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ וְאֶת בִּתּוֹ וּבְנָהּ עַגִ’יבּ.
נָסַע יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק, וּמְצָאהָ מֻשְׁפָּעָה בְאִילָנוֹת וּבִנְהָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
אַחֲרֵי יוֹמִי בְדַמֶּשֶׂק וְלֵילִי,
נִשְׁבַּע הַזְּמָן: כְּמוֹתָהּ אַךְ פִּלְאִי לִי.
לַנּוּ וּכְנַף לַיִל יָסִיר דַּאֲגַת לֵבָב,
וְהַבֹּקֶר קְוֻצַּת אָפֹר-לָבָן עָלָיו,
וּבְתוֹךְ הָעֳפָאִים יִשְׁכֹּן טַל
כְּמוֹ דַר יְפַזְּרוֹ זֶפִיר וְנָפַל,
וְהָעוֹף יִקְרָא וְהַנָּהָר דַּף,
וְהָרוּחַ תִּכְתֹּב וִינַקֵּד הָעָב.
חָנָה הַמִּשְׁנֶה בְּמַיְדָאן אַלְחַצַא וְתָקַע אֹהָלָיו וְאָמַר לִנְעָרָיו: “נָנוּחַ כָּאן יוֹמָיִם”.
נִכְנְסוּ הַנְּעָרִים לַמְּדִינָה לְעִנְיָנֵיהֶם, זֶה מוֹכֵר וְזֶה קוֹנֶה, זֶה נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְזֶה נִכְנַס לְמִסְגַּד בְּנֵי-אֻמַיָּה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם מְשָׁלוֹ.
נִכְנַס עַגִ’יבּ אַף הוּא לַמְּדִינָה עִם מְשָׁרְתוֹ לִרְאוֹת בָּהּ.
הָיָה הַמְּשָׁרֵת מְהַלֵּךְ אֲחוֹרֵי עַגִ’יבּ וּבְיָדוֹ אַלָּה, שֶׁאִלּוּ הָיָה מַכֶּה בָהּ גָּמָל, הָיָה נוֹפֵל לִבְלִי קוּם.
הִסְתַּכְּלוּ בְנֵי דַמֶּשֶׂק בְּעַגִ’יבּ בִּשְׁלֵמוּת תֵּאוּמוֹ וּבְזֹהַר נָעֳמוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה נַעַר עָנֹג וְנָעִים, וְעָדִין וְנָאֶה, רַךְ מֵרוּחַ הַזֶּפִיר הַצְּפוֹנִי וּמָתוֹק יוֹתֵר מִמֵּי הַמַּעְיָן הַצְּלוּלִים לַנִּשְׁתֶּה בַצָּמָא, וּמְשַׂמֵּחַ יוֹתֵר מִן הַבְּרִיאוּת לִנְגוּעַ חֹלִי.
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בְנֵי דַמֶּשֶׂק נִטְפְּלוּ לוֹ בַהֲמוֹנֵיהֶם, הַלָּלוּ רָצִים בְּעִקְּבוֹתָיו וְהַלָּלוּ עוֹבְרִים לְפָנָיו וְיוֹשְׁבִים לוֹ בַדֶּרֶךְ עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם כְּדֵי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ.
עָמַד הַמְּשָׁרֵת, בִּגְזֵרַת הַגּוֹרָל שֶׁנִּגְזַר, עַל-יַד חֲנוּת אָבִיו בַּדְר אַלדִּין חַסַן.
וְהָיָה זְקָנוֹ מְגֻדָּל וְדַעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים.
וּבִהְיוֹת שֶׁמֵּת הַטַּבָּח יָרַשׁ בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת חֲנוּתוֹ וְאֶת רְכוּשׁוֹ, אַחֲרֵי שֶׁאִשֵּׁר וְקִיֵּם בִּפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהָעֵדִים שֶׁהוּא בְנוֹ.
כְּשֶׁעָמַד הַמְּשָׁרֵת עִם בְּנוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְפָנָיו, הִתְבּוֹנֵן בִּבְנוֹ וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, כְּשֶׁרָאָהוּ בְתַכְלִית הַיֹּפִי וְנִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו, וְנִתְקַשְׁרָה נַפְשׁוֹ בְנַפְשׁוֹ, וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הֵכִין גַּרְגִּירֵי רִמּוֹנִים מְמֻתָּקִים.
נִתְרַגְּשָׁה בוֹ הָאַהֲבָה שֶׁנָּטַע אֱלֹהִים בָּאָב לִבְנוֹ, וְקָרָא מֵעִמְקֵי לִבּוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הַמּוֹשֵׁל בְּלִבִּי וְקְרָבַי, וַאֲשֶׁר נִמְשַׁךְ כְּבֵדִי אַחֲרָיו, כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לָסוּר אֶל בֵּיתִי לְשַׂמֵּחַ אֶת לְבָבִי בְּאָכְלְךָ מִצֵּידִי?” זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת מִבְּלִי רְצוֹנוֹ שֶׁנִּזְכַּר בְּמַה שֶּׁהָיָה בּוֹ בֶעָבָר וּבְמַצָּבוֹ שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ בְשָׁעָה זוֹ.
כְּשֶׁשָּׁמַע עַגִ’יבּ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו נִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו וּפָנָה אֶל הַמְּשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “טַבָּח זֶה לִבִּי נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו, דּוֹמֶה הוּא כְּמִי שֶׁנִּפְרַד מִבְּנוֹ שֶׁרָחַק מִמֶּנּוּ.
הָבָה נָסוּר אֵפוֹא אֵלָיו לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ בְאָכְלֵנוּ מִמַּה שֶּׁיְכַבְּדֵנוּ בוֹ.
אֶפְשָׁר שֶׁבִּזְכוּת זֶה שֶׁנָּנִיחַ דַּעְתּוֹ יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ וְהֵשִׁיב לָנוּ אֶת אָבִינוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמְּשָׁרֵת אֶת דִּבְרֵי עַגִ’יבּ אֵלֶּה, אָמַר: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, לֹא נָאֶה הוּא לָנוּ.
כְּלוּם נִרְאָה כָזֹאת שֶׁבְּנֵי-מִשְׁנִים סוֹעֲדִים בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל טַבָּח? וְאוּלָם אֲנִי אָסֹךְ עָלֶיךָ מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים מֵאַחֲרֶיךָ בְאַלָּה זוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאוּךָ, שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְךָ לְהִכָּנֵס לַחֲנוּת לְעוֹלָם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַמְּשָׁרֵת הִשְׁתָּאָה וּפָנָה אֵלָיו, כְּשֶׁדִּמְעוֹתָיו זוֹלְגוֹת עַל לְחָיָיו.
אָמַר לוֹ עַגִ’יבּ: “אָכֵן לִבִּי אוֹהֲבוֹ”.
אָמַר לוֹ הַמְּשָׁרֵת: “הֶרֶף מִדִּבּוּרִים אֵלֶּה, חָלִילָה לְךָ מֵהִכָּנֵס”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה אֲבִי עַגִ’יבּ אֶל הַמְּשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “הוֹי אָדוֹן נִכְבָּד, מִשּׁוּם מַה לֹּא תִגְרֹם לִי נַחַת-רוּחַ וְלֹא תָסוּר אֵלַי? הוֹי אַתָּה הַדּוֹמֶה לָעַרְמוֹן הַשָּׁחוֹר וְלִבּוֹ לָבָן.
הוֹי אַתָּה שֶׁעַל שֶׁכְּמוֹתְךָ אָמַר אֶחָד מְתָאֲרָיו כּךְ וְכָךְ מִן הַשֶּׁבַח”.
צָחַק הַמְּשָׁרֵת וְאָמַר: “מָה אַתָּה סָח? חַי אֱלֹהִים, הַגֵּד מַה שֶּׁאִתְּךָ, וְקַצֵּר בִּדְבָרֶיךָ”.
מִיָּד פָּתַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִלְמָלֵא הַשְׂכָּלָתוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ הַיָּפָה
לֹא הָיְתָה יָדוֹ בַחֲצַר-מֶלֶךְ תַּקִּיפָה.
וּבְבֵית-הַנָּשִׁים כָּמוֹהוּ מִי מְשָׁרֵת,
לְטוּב שֵׁרוּתוֹ שֵׁרְתוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
הִתְפַּלֵּא הַסָּרִיס עַל דְּבָרִים אֵלֶּה וְתָפַס בְּיָדוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ וְנִכְנַס לַחֲנוּת הַטַּבָּח.
מָסַךְ בַּדְר אַלדִּין חַסַן שְׁנֵי סְפָלִים מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן עֲשׂוּיִים בְּסֻכָּר וּבִשְׁקֵדִים וְאָכְלוּ יָחַד.
אָמַר לָהֶם בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “הֵסַבְתֶּם לִי תַּעֲנוּג, אִכְלוּ נָא לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת”.
אָמַר עַגִ’יבּ לְאָבִיו: “שֵׁב וְאָכַלְתָּ עִמָּנוּ, אוּלַי יְקַבְּצֵנוּ אֱלֹהִים יַחַד עִם זֶה שֶׁאָהַבְנוּ”.
אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “בְּנִי, כְּלוּם כְּבָר נֻסֵּיתָ בְּגִילְךָ הָרַךְ בְּפֵרוּד הָאֲהוּבִים?” אָמַר עַגִ’יבּ: “כֵּן, דּוֹדִי, לִבִּי נִשְׂרַף בִּגְלַל פֵּרוּד הָאָהוּב, וְאֵין הוּא אֶלָּא אָבִי.
וּכְבָר יָצָאנוּ אֲנִי וְסָבִי לְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת לְבַקְּשׁוֹ, הוֹי מִי יִתֵּן וְנִתְקַבֵּץ יָחַד”.
בָּכָה בְכִי מַר וּבָכָה אָבִיו לְבִכְיוֹ, שֶׁנִּזְכַּר בְּפֵרוּד הָאֲהוּבִים וֶהֱיוֹתוֹ רָחוֹק מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ, וְנִצְטָעֵר גַּם הַמְּשָׁרֵת בְּצַעֲרָם וְאָכְלוּ יָחַד.
אַחַר-כָּךְ קָמוּ וְיָצְאוּ מֵחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וְהִרְגִּישׁ זֶה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פָּרְחָה מִגּוּפוֹ וְהָלְכָה אִתָּם.
לֹא יָכֹל לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ אֲפִלּוּ כְהֶרֶף-עַיִן, וְסָגַר הַחֲנוּת וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ הוּא זֶה.
אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ עַד שֶׁהִדְבִּיקָם לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ מִן הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל.
פָּנָה הַסָּרִיס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ, טַבָּח?” אָמַר לוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “כְּשֶׁיְּצָאתֶם מֵאֵצְלִי דוֹמֶה הָיִיתִי כְּאִלּוּ יָצְאָה נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי.
וְלִי דָבָר בָּעִיר מִחוּץ לַשַּׁעַר, וְאָמַרְתִּי לְהִלָּווֹת אֲלֵיכֶם, עַד שֶׁאֲסַדֵּר עִנְיָנִי וְאֶחֱזֹר”.
כָּעַס הַסָּרִיס וְאָמַר לְעַגִ’יבּ: הוּא אֲשֶׁר יָרֵאתִי.
אֲכִילָה זוֹ לְהַוָּתֵנוּ הָיְתָה, וְדוֹמִים הָיִינוּ שֶׁלִּכְבוֹדֵנוּ הִיא.
עַכְשָׁו הֲרֵי הוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם".
פָּנָה עַגִ’יבּ וְרָאָה אֶת הַטַּבָּח אַחֲרָיו וְנִתְמַלֵּא זַעַם וְהִסְמִיקוּ פָּנָיו מִכַּעַס וְאָמַר לַמְשָׁרֵת: “הַנַּח לוֹ וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים.
אַךְ אִם יֵלֵךְ אַחֲרֵינוּ אַחֲרֵי שֶׁנֵּט אֶל אֹהָלֵינוּ, נֵדַע שֶׁהוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ וּנְגָרֵשׁ אוֹתוֹ”.
הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְהַסָּרִיס אַחֲרָיו.
וְהָלַךְ בַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם עַד לְמַיְדָאן אַלְחַצַא, וּכְבָר הָיוּ קְרוֹבִים לְאָהֳלֵיהֶם.
פָּנוּ וְרָאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵיהֶם.
כָּעַס עָלָיו עַגִ’יבּ, שֶׁמְּפַחֵד הָיָה מֵהַסָּרִיס שֶׁלֹּא יְסַפֵּר לְסָבוֹ, וּבָעֲרָה חֲמָתוֹ מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֹאמַר, שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁל טַבָּח וְשֶׁהַטַּבָּח עָקַב אַחֲרָיו.
פָּנָה וְרָאָה עֵינֵי חַסַן צְמוּדוֹת לְעֵינָיו, וּכְבָר נִשְׁאַר גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה.
נִרְאֲתָה עֵינוֹ לְעַגִ’יבּ כְאִלּוּ הִיא עֵין נוֹאֵף, וְהוּא עַצְמוֹ כְּבֶן-הַזּוֹנָה.
גָּדַל עוֹד זַעְמוֹ וְנָטַל אֶבֶן וְהִשְׁלִיכָה עַל אָבִיו.
הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וְהִפִּילַתְהו עַל גַּבּוֹ.
צָנַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף וְהָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת עַל פָּנָיו, וְהָלְכוּ עַגִ’יבּ וְהַמְּשָׁרֵת אֶל הָאֹהָלִים.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּדְר אַלדִּין חַסַן, הֲרֵי כְשֶׁהִתְעוֹרֵר מָחָה אֶת דָּמוֹ, וְקָרַע פַּס מִמִּצְנַפְתּוֹ, וְקָשַׁר בּוֹ רֹאשׁוֹ.
וְהָיָה מְחָרֵף אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר: “אָמְנָם חָטָאתִי לַנַּעַר כְּשֶׁנָּעַלְתִּי אֶת חֲנוּתִי וְעָקַבְתִּי אַחֲרָיו, עַד שֶׁחָשַׁב אוֹתִי לִמְנָאֵף”.
חָזַר לַחֲנוּת וְהִתְעַסֵּק בִּמְכִירַת מַאֲכָלָיו, וְהָיָה נִכְסָף לְאִמּוֹ שֶׁבְּבָצְרָה, וּבוֹכֶה עָלֶיהָ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אַל תִּשְׁאַל צֶדֶק מִן הַזְּמַן וְלוֹ אַל תֶּאֱשָׁם,
וְלֹא תְחָרְפֶנּוּ כִּי לֹא עַל צֶדֶק הַזְּמַן קָם.
קַח אֶת הַמִּזְדַּמֵּן לַיָּד, וְהַנַּח דְּאָגָה מִן הַצַּד,
שֶׁפַּעַם עָכוּר זְמַן וּפַעַם צָלוּל, וְכֵן עֲדֵי עַד.
נִשְׁאַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִתְעַסֵּק בִּמְכִירַת מַאֲכָלָיו וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה, דּוֹדוֹ אֲחִי-אָבִיו עָמַק בְּדַמֶּשֶׂק שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ נָסַע וּמְגַמַּת פָּנָיו חֻמְץ.
נִכְנַס לְתוֹכָהּ וְנָסַע מִמֶּנָּה וְהָיָה חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ בְּדַרְכּוֹ בְכָל אֲשֶׁר פָּנָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל דִּיָּאר בַּכְּר וּמָארְדִּין וּמוּצָל.
וְלֹא פָסַק לִנְסוֹעַ לְדַרְכּוֹ עַד לְבָצְרָה, וְנִכְנַס אֵלֶיהָ.
אַחֲרֵי שֶׁכּוֹנֵן בָּהּ מוֹשָׁבוֹ נִכְנַס אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ.
חָלַק לוֹ כָּבוֹד וְקִבְּלוֹ בְחִבָּה וּשְׁאֵלוֹ לְסִבַּת בּוֹאוֹ.
סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ וְשֶׁאָחִיו הוּא הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין עַלִי.
אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים”, וְהוֹסִיף וְאָמַר: “הוֹי אדָוןֹ, הֲרֵי הוּא הָיָה מִשְׁנִי וְהָיִיתִי אוֹהֲבוֹ הַרְבֵּה, וּכְבָר מֵת מִזֶּה חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעָזַב בֵּן, שֶׁנִּפְקַד מֵאִתָּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם עַל אוֹדוֹתָיו וְאוּלָם אִמּוֹ,בִּתּוֹ, הִיא אֶצְלֵנוּ מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּת מִשְׁנִי הָרִאשׁוֹן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין מִפִּי הַמֶּלֶךְ שֶׁאִמּוֹ שֶׁל בֶּן-אָחִיו עוֹדָהּ בַּחַיִּים שָׂמַח וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ”.
מִיָּד נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָרֶדֶת אֶצְלָהּ בַּחֲצַר אָחִיו נוּר אַלדִּין.
יָרַד אֵלֶיהָ וְנִכְנַס לַחֲצַר אָחִיו וְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ בְּפִנּוֹתָיו וְנָשַׁק מִפְתָּנוֹ.
זָכַר אֶת אָחִיו נוּר אַלדִּין עַלִי, וְכֵיצַד מֵת בַּנֵּכָר כְּשֶׁהוּא נִכְסָף אֵלָיו.
בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:
אֶעֱבֹר עַל הֶחָצֵר, חֲצַר לַיְלָה אֶחֱזֶה
וַאֲנַשֵּׁק גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה,
וְלֹא … הֶחָצֵר לְלִבִּי חָדָרָה,
כִּי-אִם אַהֲבַת זוֹ שֶׁבְּתוֹכוֹ דָרָה.
נִכְנַס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר לְתוֹךְ חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם, וּמָצָא מְבוֹא הַשַּׁעַר מְקֻמָּר בָּנוּי שַׁחַם-אַסוּאַן, וְרָצוּף שַׁיִשׁ מִכָּל מִין וָגָוֶן.
נִכְנַס וְהִתְהַלֵּךְ בַּבַּיִת וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְכָל פִּנּוֹתָיו וְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ בַּכֹּל וּמָצָא אֶת שֵׁם אָחִיו נוּר אַלדִּין רָשׁוּם בְּאוֹתִיּוֹת זָהָב עַל קִירוֹ.
נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁם וּנְשָׁקוֹ וּבָכָה וְנִשְׂרַף לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם שֶׁמֶשׁ עֵת תָּאִיר,
וְאֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם בָּרָק עֵת יַזְהִיר.
אָלוּן וְכִסּוּפִים יְקַפְּלוּנִי גַם יִפְרְשׁוּנִי.
בְכַפּוֹתֵיהֶם, וְלֹא אִלּוֹן בְאָזְנֵיהֶם עֲלֵי יְגוֹנִי
אֲהוּבֵינוּ, אִם יֶאֱרַךְ הַזְּמַן, הִנֵּה בִגְלַלְכֶם,
יִקָּרַע הַלֵּב קִרְעֵי קְרָעִים עֲלֵי רָחְקְכֶם,
אַךְ לוּ חוֹנַנְתֶּם בְּמַרְאֲכֶם עֵינִי,
הוּא הַיָּפֶה בַּאֲשֶׁר נָפַל בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי.
אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי נַפְשִׁי עֲסוּקָה בְזוּלַתְכֶם,
אֵין בַּלֵּב מָקוֹם לְאַהֲבָה מִבַּלְעֲדֵיכֶם.
הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוּלָם אֵשֶׁת אָחִיו אִמּוֹ שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבָּצְרִי.
וְלֹא הָיְתָה פוֹסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הִפָּקֵד בְּנָהּ מִבְּכִי וַאֲנָחָה יוֹמָם וָלָיְלָה.
וּכְשֶׁאָרְכוּ לָהּ הַיָּמִים עָשְׂתָה לִבְנָהּ קֶבֶר מִן הַשַּׁיִשׁ בְּאֶמְצַע הָאוּלָם בַּתָּוֶךְ, וְהָיְתָה בוֹכָה עָלָיו יוֹמָם וָלָיְלָה, וְלֹא הָיְתָה יְשֵׁנָה אֶלָּא אֵצֶל אוֹתוֹ קֶבֶר.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹנָהּ שָׁמַע אֶת קוֹלָהּ.
עָמַד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְשָׁמַע אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
חַי אֱלֹהִים, הוֹי קֶבֶר הַאִם חָדַל יָפְיֵךָ,
הֶחָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר אוֹרֶךָ.
קֶבֶר, הֵן לֹא אֶרֶץ אַתָּה וְלֹא שְׁמֵי מְרוֹמִים,
וְאֵיכָה הָיוּ תוֹכְךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ תְּאוֹמִים?…
וַעֲדַיִן הִיא בְכָךְ וּכְבָר נִכְנַס אֵלֶיהָ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין.
נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְהוֹדִיעָה שֶׁאָחִי בַעְלָה הוּא.
הִגִּיד לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע וְגִלָּה לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְשֶׁבְּנָהּ בַּדְר אַלדִּין חַסַן לָן אֵצֶל בִּתּוֹ לַיְלָה תָמִים, וְנִפְקַד מְקוֹמוֹ בִשְׁעַת הַבֹּקֶר, וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי הָרְתָה לְבִנְךָ וְיָלְדָה יֶלֶד, וַהֲרֵי הוּא יַלְדֵּךְ, בֶּן בְּנֵךְ מִבִּתִּי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל דְּבַר בְּנָהּ וְכִי הוּא חַי וְרָאֲתָה אֶת אֲחִי בַעְלָהּ, קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָפְלָה לְרַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
חַי אֱלֹהִים, מַה נָּאֶה מְבַשֵּׂר בּוֹאֲכֶם הוֹדִיעַ.
אָכֵן הַטּוֹבָה בַּשְּׁמוּעָה הֵבִיא, הִשְׁמִיעַ.
אִלּוּ בְמַתַּת לְבוּשׁ פְּאֵר אָמַר דַּי,
לֵב נִקְרַע בְּעֵת פֵּרוּד הִקְרַבְתִּי לוֹ שָׁי.
אַחַר כָּךְ שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה אֶל עַגִ’יבּ לַהֲבִיאוֹ.
כְּשֶׁבָּא קָמָה סָבָתוֹ לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָכְתָה.
אָמַר לָהּ שַׁמְס אַלדִּין: “לֹא עֵת בְּכִי הוּא, אֶלָּא זְמַן לְהִתְכּוֹנֵן לִנְסוֹעַ אִתָּנוּ אֶל חַצְרוֹת מִצְרַיִם.
מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ וּפְזוּרַיִךְ יַחַד עִם בְּנֵךְ, בֶּן אָחִי”.
אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה וְאָסְפָה אֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאוֹצְרוֹתֶיהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְהֵכִינָה עַצְמָהּ מִיָּד.
עָלָה הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וְנִפְרַד מֵאִתּוֹ.
שָׁלַח זֶה בְיָדוֹ מַתָּנוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ לְשֻׂלְטָאן מִצְרַיִם.
נָסַע מִיָּד הוּא וְאֵשֶׁת אָחִיו, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק.
חָנָה בְאַלְקַנוּן וְתָקַע אהָלָיו וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ: "נַעֲמֹד בְּדַמֶּשֶׂק שָׁבוּעַ, שֶׁנִּקְנֶה לַשֻּׂלְטָאן מַתָּנוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ ".
אָמַר עַגִ’יבּ לַסָּרִיס: “נַעַר, מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לִרְאוֹת בַּמְּדִינָה, קוּם אֵפוֹא וְנֵרֵד לְשׁוּק דַּמֶּשֶׂק וְנִתְבּוֹנֵן לְמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בוֹ, וְנִרְאֶה מֶה הָיָה לְאוֹתוֹ טַבָּח שֶׁאָכַלְנוּ מִצֵּדוֹ וּבָקַעְנוּ רֹאשׁ.
הֲרֵי אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵיטִיב לָנוּ הֲרֵעוֹנוּ לוֹ”.
אָמַר הַסָּרִיס: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
יָצָא עַגִ’יבּ מִן הָאֹהָלִים הוּא וְהַסָּרִיס, שֶׁכֵן הֵנִיעָה אוֹתוֹ הַקִּרְבָה לָלֶכֶת אֶל אָבִיו.
נִכְנְסוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲנוּת הַטַּבָּח, וּמְצָאוּהוּ עוֹמֵד בַּחֲנוּת, וְהָיָה זֶה לִפְנֵי שְׁעַת בֵּין-הָעַרְבָּיִם.
וְקָרָה מִקְרֵהוּ שֶׁבִּשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו וְרָאָה אוֹתוֹ עַגִ’יבּ, נִמְשַׁךְ אֵלָיו לִבּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן לְרִשְׁמֵי מַכַּת-הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ.
אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, פְּלוֹנִי, דַּע שֶׁדַּעְתִּי עָלֶיךָ”.
כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל בּוֹ בַּדְר אַלדִּין נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וְיָצָא אֵלָיו לִבּוֹ.
הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וּבִקֵּשׁ לְהָנִיעַ לְשׁוֹנוֹ בְפִיו וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת.
אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֶל בְּנוֹ בְהַכְנָעָה וּבְהִתְרַפְּסוּת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִכְסַפְתִּי לַאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו, וְכַאֲשֶׁר רְאִיתִיו לְפָנַי,
נִדְהַמְתִּי וְלֹא שָׁלַטְתִּי בִלְשׁוֹנִי וּמֶבָּט עֵינַי.
וָאַרְכִּין מוּל הַדְרָתוֹ וְיִרְאַת-כְּבוֹדוֹ רֹאשִׁי,
וַאֲבַקֵּשׁ לְהַצְפִּין, וְלֹא נִצְפַּן אֲשֶׁר בְּנַפְשִׁי.
וַיִּהְיוּ אִתִּי גִלְיוֹנוֹת מוּכָנִים לְתוֹכָחוֹת,
וְכַאֲשֶׁר נִפְגַּשְׁנוּ לֹא מָצָאתִי גַם אוֹת.
אָמַר לִשְׁנֵיהֶם: “עָשׂוּ לִי קוֹרַת-רוּחַ וְאִכְלוּ מִצֵּידִי.
שֶׁכֵּן, חַי אֱלֹהִים, אַךְ נִסְתַּכַּלְתִּי בְךָ דָּפַק לִבִּי בְקִרְבִּי.
וְלֹא הָיִיתִי עוֹקֵב אַחֲרֶיךָ אָז, אִלְמָלֵא נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי”.
אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתָנוּ.
שֶׁהֲרֵי טָעַמְנוּ אֶצְלְךָ רַק לְגִימָה אַחַת וּכְבָר נִדְבַּקְתָּ בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבִקַּשְׁתָּ לִגְרֹם לָנוּ רָעָה.
מֵעַתָּה לֹא נִטְעַם מִצֵּידְךָ כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה נִשְׁבָּע, שֶׁלֹּא תֵצֵא בְעִקְּבוֹתֵינוּ וְלֹא תַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ, וְאִם לָאו אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֵלֶיךָ עוֹד כָּל יְמֵי שִׁבְתֵּנוּ בַמְּדִינָה, שֶׁכֵּן נַעֲמֹד בִּמְדִינָה זוֹ שָׁבוּעַ יָמִים עַד שֶׁיִּקְנֶה סָבִי מַתָּנוֹת לַמֶּלֶךְ” אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “מְקַּבֵּלְנִי עָלַי תְּנָאי זֶה”.
נִכְנְסוּ עַגִ’יבּ וְהַנַּעַר לַחֲנוּת.
הִגִּישׁ לָהֶם שְׁנֵי סְפָלִים מְמֻלָּאִים גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן.
אָמַר עַגִ’יבּ: “אֱכֹל עִמָּנוּ.
מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִשְׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים עֶזְרָתוֹ בִזְכוּת זֶה”.
שָׂמַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָכַל אִתָּם, כְּשֶׁאֵינוֹ מֵסִיר עֵינָיו מֵהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, שֶׁכְּבָר נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וְהָיוּ כָל מוֹרְשֵׁי לְבָבוֹ עִמּוֹ.
אָמַר לֹו עַגִ’יבּ: “רְאֵה, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב הַנּוֹפֵל לְמַעֲמָסָה? רַב לְךָ אַל תּוֹסֶף לְהִסְתַּכֵּל בִּי בְּפָנָי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן דְּבָרָיו נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לְךָ בַּלְּבָבוֹת עֶרֶשׂ לֹא תֵרָאֶה,
מְקֻפֶּלֶת, וַאֲשֶׁר אִתָּהּ לֹא תְגַלֶּה,
הוֹי שָׂם בְּיָפְיוֹ לָבוּז יָרֵחַ,
וּבְפָנָיו יִכָּלֵם אוֹר בֹּקֶר זוֹרֵחַ,
בְּאוֹר פָּנֶיךָ לִי מַאֲוַיִּים לֹא יֻשָּׂגוּ.
וַעֲבוֹתוֹת תָּמִיד אַךְ יִרְבּוּ וְיִשְׂגּוּ,
אִמַּס מִמּוֹקְדִי וְאִם פָנֶיךָ לִי עֵדֶן גַּן,
וְאָמוּת מִצָּמָא וְאִם רִיק פִּיךָ לְחַיַּי מַעְיָן.
הָיָה בַּדְר אַלדִּין פַּעַם מוֹשִׁיט לְעַגִ’יבּ לְגִימָה וּפַעַם לַסָּרִיס לְגִימָה, וְאָכְלוּ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ.
קָמוּ וְקָם חַסַן אַלְבָּצְרִי גַם הוּא, וְיָצַק מַיִם עַל יְדֵיהֶם עַד שֶׁרָחֲצוּ.
הִתִּיר מַעֲטֶה מֵעַל חֲגוֹרָתוֹ וְנִגֵּב אֶת יְדֵיהֶם, וְזָלַף עֲלֵיהֶן מֵי וְרָדִים מִקַנְקַן שֶׁהָיָה עִמּוֹ.
יָצָא מִן הַחֲנוּת וְחָזַר עִם שְׁנֵי כַּדִּים שֶׁל מַשְׁקָאוֹת מְסוּכִים בְּמֵי-וְרָדִים וּמֹר וְהִגִּישָׁם לִפְנֵיהֶם וְאָמַר: “הַשְׁלִימוּ חַסְדְּכֶם”.
נָטַל עַגִ’יבּ וְשָׁתָה וְהוֹשִׁיט לַמְּשָׁרֵת, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּשְׁתּוֹת עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה בִטְנָם וְשָׂבְעוּ יֶתֶר עַל מִנְהָגָם.
נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ וְיָצְאוּ וּמִהֲרוּ בַהֲלִיכָתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאָהֳלֵיהֶם.
נִכְנַס עַגִ’יבּ אֶל סָבָתוֹ אֵם אָבִיו בַּדְר אַלדִּין חַסַן.
נָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְזָכְרָה אֶת בְּנָהּ בַּדְר אַלדִּין חַסַן, נֶאֶנְחָה וּבָכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לוּלֵא קִוִּיתִי לְהִתְאַחֵד אִתְּכֶם,
לֹא חָשַׁקְתִּי בַחַיִּים אַחֲרֵי הִפָּקֶדְכֶם.
נִשְׁבַּעְתִּי, אֵין בְּלִבִּי לְבַד אַהֲבַתְכֶם עוֹד,
חַי-אֱלֹהִים אֱלֹהַי הַיּוֹדֵעַ כָּל סוֹד.
אַחַר כָּךְ אָמְרָה לְעַגִ’יבּ: “בְּנִי, הֵיכָן הָיִיתָ?” אָמַר: “בִּמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה וְהִגִּישָׁה לוֹ סֵפֶל מַאֲכָל מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, וְהָיָה מְעוּט הַמְּתִיקוּת, וְאָמְרָה לַמְּשָׁרֵת: “שֵׁב עִם אֲדוֹנֶךָ”.
אָמַר הַמְּשָׁרֵת בְּלִבּוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵין לִי כָל תֵּאָבוֹן לַאֲכִילָה עוֹד”.
עִם כָּל זֹאת יָשַׁב הַמְּשָׁרֵת וְאַף עַגִ’יבּ, כְּשֶׁיָּשַׁב הָיְתָה בִּטְנוֹ מְלֵאָה בְמַה שֶׁאָכַל וְשָׁתָה.
לָקַח פֵּרוּר וּטְבָלוֹ בְגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וַאֲכָלוֹ, וּמְצָאוֹ מְעוּט הַמְּתִיקוּת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה שָׂבֵעַ.
נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְאָמַר: “מַה הוּא מַאֲכַל חַיּוֹת-בָּר זֶה?” אָמְרָה סָבָתוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם מְגַנֶּה אַתָּה תַּבְשִׁילִי? וַהֲרֵי אֲנִי בְעַצְמִי בִשַּׁלְתִּיו, וְאֵין אָדָם מֵיטִיב לְבַשְּׁלוֹ כָמוֹנִי, אֶלָּא אָבִיךָ בַּדְר אַלדִּין חַסַן”.
אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים, סָבָתִי, שֶׁבִּשּׁוּלֵךְ אֵינוֹ מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ.
אֲנַחְנוּ רָאִינוּ זֶה עַתָּה טַבָּח בָּעִיר, שֶׁבִּשֵּׁל גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, שֶׁלְּרֵיחָם בִּלְבַד יִפָּתַח הַלֵּב, וּלְטַעֲמָם תִּתְאַוֶּה הַנֶּפֶשׁ, וְאוּלָם תַּבְשִׁילֵךְ אִם יַשְׁווּהוּ לְאוֹתוֹ תַּבְשִׁיל, לֹא יִשְׁוֶה לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעָט”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה סָבָתוֹ דְבָרָיו כָּעֲסָה כַעַס גָּדוֹל וְהִסְתַּכְּלָה בַמְשָׁרֵת…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּר, שֶׁסָּבָתוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו כָּעֲסָה וְהִסְתַּכְּלָה בַמְשָׁרֵת וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, קִלְקַלְתָּ אֶת בְּנִי, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַחֲנוּת שֶׁל טַבָּחִים?” פָּחַד הַסָּרִיס וְכִחֵשׁ וְאָמַר: “לֹא נִכְנַסְנוּ לַחֲנוּת, וְרַק עָבַרְנוּ עַל פָּנֶיהָ”.
אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים, לֹא כִי נִכְנַסְנוּ וְאָכַלְנוּ שָׁם, וּמַטְעַמָּיו טוֹבִים מִמַּטְעַמַּיִךְ”.
קָמָה סָבָתוֹ וְסִפְּרָה לַאֲחִי-בַעְלָהּ וְעוֹרְרָה אֶת חַמָתוֹ עַל הַסָּרִיס.
הֵבִיאוּ אֶת הַסָּרִיס לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “נִכְנַסְתָּ עִם בְּנִי לַחֲנוּת טַבָּח?” נִתְיָרֵא הַסָּרִיס וְאָמַר: “לֹא נִכְנַסְנוּ”.
אָמַר עַגִ’יבּ: “לֹא כִּי נִכְנַסְנוּ וְאָכַלְנוּ מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן לָשׂבַע וְהִשְׁקָה אוֹתָנוּ הַטַּבָּח מַשְׁקֶה בְקֶרַח וּבְסֻכָּר”.
נִתּוֹסְפָה חֲמַת הַמִּשְׁנֶה עַל הַסָּרִיס.
חֲקָרוֹ וְכִחֵד.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי שֵׁב וֶאֱכֹל לְעֵינֵינוּ”.
נִגַּשׁ הַמְּשָׁרֵת וּבִקֵשׁ לֶאֱכֹל וְלֹא יָכֹל.
הִשְׁלִיךְ אֶת הַלְּגִימָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, שָׂבֵעַ אֲנִי מִתְּמוֹל”.
הִכִּיר הַמִּשְׁנֶה שֶׁאָכַל אֵצֶל הַטַּבָּח וְצִוָּה לַעֲבָדָיו לְהַפִּילוֹ אַרְצָה.
הִפִּילוּהוּ וְהִצְלִיף עָלָיו וְהִכָּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת.
בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, שָׂבֵעַ אָנֹכִי מֵאֶתְמוֹל”.
:"פָּסַק לְהַכּוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת”.
אָמַר: “דַּע שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַחֲנוּת הַטַּבָּח כְּשֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן וּמָזַג לָנוּ מֵהֶם.
וְחַי אֱלֹהִים, שֶׁמִּיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי כְּמוֹתָם וְלֹא יוֹתֵר גְּרוּעִים מֵאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֵינוּ”.
כָּעֲסָה אֵם בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אוֹתוֹ טַבָּח וְתָבִיא לָנוּ סֵפֶל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן מֵאֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ וְתַרְאֵם לַאֲדוֹנֶיךָ, שֶׁיַּגִּיד הוּא, אֵילוּ מִשְּׁנֵיהֶם טוֹבִים יוֹתֵר וּטְעִימִים יוֹתֵר”.
אָמַר הַסָּרִיס: “מוּטָב”.
מִיָּד נָתְנָה לוֹ סֵפֶל וַחֲצִי דִינָר, וְהָלַךְ הַמְּשָׁרֵת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲנוּת וְאָמַר לַטַּבָּח: “אֲנַחְנוּ הִתְעָרַבְנוּ בְּבֵית אֲדוֹנֵינוּ בִדְבַר תַּבְשִׁילְךָ מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן שֶׁבִּשְּׁלוּם בְּנֵי-הַבַּיִת.
תֵּן לָנוּ אֵפוֹא בַחֲצִי דִינָר זֶה, וְשִׂים לִבְּךָ לְבִשּׁוּלָם וְתַקְּנֵם כַּהֲלָכָה, שֶׁכְּבָר סָפַגְתִּי מַלְקוֹת וּמַכּוֹת בִּגְלַל תַּבְשִׁילֶךָ”.
צָחַק בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁתַּבְשִׁיל זֶה אֵין אִישׁ מֵיטִיב לַעֲשׂוֹתוֹ מִבַּלְעָדַי אֲנִי וְאִמִּי, אַךְ הִיא כַיּוֹם בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה”.
מָזַג אֶת הַסֵּפֶל, וּנְטָלוֹ וּמְסָכוֹ בְמֻשֶּׁק וּבְמֵי וְרָדִים.
לְקָחוֹ הַמְּשָׁרֵת וּמִהֵר בּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאֹהֳלִים.
לָקְחָה אֵם חַסַן אֶת הַסֵּפֶל וְטָעֲמָה מִמֶּנּוּ, וְרָאֲתָה אֶת טוּב טַעֲמוֹ וּנְעִימוּתוֹ וְהִכִּירָה מִי הוּא שֶׁהֵכִין אוֹתוֹ.
נִזְעֲקָה וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.נִבְעַת הַמִּשְׁנֶה וְהִזְלִיף עָלֶיהָ מִיָּד מֵי וְרָדִים.
אַחֲרֵי שָׁעָה הִתְעוֹרְרָה וְאָמְרָה: "אִם בְּנִי עוֹדֶנּוּ בָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי לֹא בִשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן אֵלּוּ אֶלָּא הוּא, וְהוּא בְלִי סָפֵק וּבְלִי תְפוּנָה בְּנִי בַּדְר אַלדִּין חַסַן.
שֶׁכֵּן תַּבְשִׁילוֹ הוּא זֶה וְאֵין מִי שֶׁיְּבַשְּׁלוֹ מִבַּלְעָדָיו אֶלָּא אָנִי, שֶׁאֲנִי הִיא שֶׁלִּמַּדְתִּיו תַּבְשִׁילוֹ ".
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרֶיהָ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: “מַה מְּאֹד נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת אֶת בֶּן אָחִי.
מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם יְקַבֵּץ הַזְּמַן אֶת פְּזוּרֵינוּ יַחַד.
וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְבַקֵּשׁ אֶלָּא מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לַהֲשִׁיבוֹ אֵלֵינוּ”.
קָם הַמִּשְׁנֶה תֵכֶף וּמִיָּד וְקָרָא לַאֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ וְאָמַר: “יֵלְכוּ מִכֶּם עֶשְׂרִים אִישׁ לַחֲנוּת-הַטַּבָּח וְיַהַרְסוּהָ וְיֶאֶסְרוּ אוֹתוֹ בְמִצְנַפְתּוֹ וְיִסְחֲבוּהוּ בְעַל-כָּרְחוֹ לִמְקוֹמִי, מִבְּלִי לִגְרֹם לוֹ שׁוּם רָעָה”.
אָמְרוּ:“הֵן”.
רָכַב הַמִּשְׁנֶה תֵכֶף וּמִיָּד אֶל חֲצַר הַמַּלְכוּת וְנִפְגַּשׁ עִם נְצִיב דַּמֶּשֶׂק וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁעִמּוֹ מֵהַשֻּׂלְטָאן.
הִנִּיחַ הַלָּה אֶת הַמִּכְתָּב עַל רֹאשׁוֹ אַחֲרֵי שֶׁנְּשָׁקוֹ וְאָמַר: “מִי הוּא בַעַל דִּינְךָ?” אָמַר: "אִישׁ טַבָּח “.
צִוָּה מִיָּד אֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לַחֲנוּת.
הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתָהּ הֲרוּסָה, וְכָל מַה שֶׁבָּהּ שָׁבוּר, שֶׁכֵּן בָּהּ בְשָׁעָה שֶׁפָּנָה הַמִּשְׁנֶה וְהָלַךְ לַחֲצַר-הַמִּשְׁנֶה עָשׂוּ בָהּ אֲנָשָׁיו כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת.
וְהָיוּ מַמְתִּינִים לְבוֹא הַמִּשְׁנֶה מֵחֲצַר-הַמִּשְׁנֶה.
וְהָיָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא שֶׁמָּצְאוּ בְגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי כָךְ”.
קָם הַמִּשְׁנֶה מֵאֵצֶל נְצִיב דַּמֶּשֶׂק, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לִתְפֹּס אֶת בַּעַל דִּינוֹ וּלְהַסִּיעוֹ עִמּוֹ.
נִכְנַס לָאֹהָלִים וּבִקֵּשׁ אֶת הַטַּבָּח וֶהֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו אָסוּר בְּמִצְנַפְתּוֹ.
כְּשֶׁרָאָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דּוֹדוֹ בָּכָה בְכִי מָר וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מֶה חָטָאתִי לָכֶם?” אָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁבִּשַּׁלְתָּ אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן?” אָמַר: “הֵן.
כְּלוּם מְצָאתֶם בּוֹ מַשֶּׁהוּ הַמְּחַיְבֵנִי הַתָּזַת רֹאשִׁי?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “זֶה יִהְיֶה הַפָּחוּת בָּעֳנָשִׁים שֶׁנַּעֲנשׁ אוֹתְךָ”.
אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תַגִּיד לִי מַה חֵטְא חָטָאתִי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”.
מִיָּד קָרָא הַמִּשְׁנֶה לַנְּעָרִים וְאָמַר: “הָבוּ הַגְּמַלִּים”.
לָקְחוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהִכְנִיסוּהוּ לְתֵבָה וְנָעֲלוּ בַעֲדוֹ וְנָסְעוּ.
לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה.
נָחוּ וְאָכְלוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל.
וְהוֹצִיאוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהֶאֱכִילוּהוּ וְהֶחֱזִירוּהוּ לַתֵּבָה.
וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְכַּמְרָה.
הוֹצִיאוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה וְאָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אַתָּה הוּא שֶׁבִּשַּׁלְתָּ אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן?” אָמַר: “כֵּן, אֲדוֹנִי”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “כִּבְלוּהוּ בְשַׁרְשְׁרָאוֹת”.
כְּבָלוּהוּ וְהֶחְזִירוּהוּ לַתֵּבָה וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמִצְרַיִם וְחָנוּ בְרֹבַע אַלרַיְדַנִיָּה.
צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהוֹצִיא אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה, וּפָקַד לְהָבִיא לְפָנָיו נַגָּר וְאָמַר לוֹ: “תַּקֵּן לִי צְלָב שֶׁל עֵץ לְבָחוּר זֶה”.
אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “וּמַה תַּעֲשֶׂה בוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אֶתְלֶה אוֹתְךָ עָלָיו וְאַדְבִּיקְךָ בְּמַסְמְרִים, אַחַר-כָּךְ אֲצַוֶּה לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ בְּכָל הָעִיר כֻּלָּהּ”.
אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִי כֵּן?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “מִשּׁוּם שֶׁאֵינְךָ מְבַשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן כַּהֲלָכָה.
כֵּיצַד בִּשַּׁלְתָּם חַסְרֵי-פִּלְפְּלִים?” אָמַר: “וְכִי עַל הֱיוֹתָם חַסְרֵי-פִּלְפְּלִים תַּעֲשֶׂה בִּי עַד כְּדֵי כָךְ?” כְּלוּם אֵינוֹ דַי בָּזֶה שֶׁחֲבַשְׁתַּנִי וְהֶאֱכַלְתַּנִי רַק פַּעַם אַחַת כָּל יוֹם?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עַל הֱיוֹתָם חַסְרֵי פִּלְפְּלִים אֵין דִּינְךָ אֶלָּא מִיתָה”.
תָּהָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְנִתְאַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ, וְעָמַד תּוֹהֶה.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בַּמָּה אַתָּה מְהַרְהֵר?” אָמַר לוֹ: “מְהַרְהֵר אֲנִי בְדַלֵּי-שֵׂכֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה לְךָ שֵׂכֶל, לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמָּדִי מַעֲשִׂים שֶׁכָּאֵלֶּה בִּגְלַל חֹסֶר-פִּלְפְּלִים”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מֻטָּל הוּא עָלֵינוּ לְהַעֲנִישְׁךָ כָּךְ, שֶׁלֹּא תַחֲזֹר תַעֲשֶׂה כָזֹאת”.
אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “הֲרֵי הַפָּחוֹת מִמַּה שֶׁעָשִׂיתָ בִי דַי בּוֹ לְעֹנֶשׁ לִי”.
אָמַר לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶתְלֶךָ”.
וְהָיָה כָל זֶה בְשָׁעָה שֶׁהַנַּגָּר מְתַקֵּן אֶת הָעֵץ, וְחַסַן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו.
לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה.
לְקָחוֹ דוֹדוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בַתֵּבָה וְאָמַר לוֹ: “מָחָר תִּהְיֶה צְלִיבַתֶךָ”.
אַחַר-כָּךְ הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיָּדַע שֶׁנִּרְדַּם בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְקָם וְרָכַב וְהַתֵּבָה לְפָנָיו וְנִכְנַס לָעִיר וְנָסַע עַד שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ, וְאָמַר לְבִתּוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱזִיר אֵלַיִךְ אֶת בֶּן-דּוֹדֵךְ.
קוּמִי וְסַדְּרִי אֶת הַבַּיִת כְּסִדּוּרוֹ בְלֵיל הַנִּשׂוּאִין”.
צִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת עַל זֶה.
קָמוּ וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת.
הוֹצִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת הַנְּיָר שֶׁרָשַׁם עָלָיו אֶת תָּכְנִית הַבַּיִת וְקָרָא אוֹתוֹ, וְצָּוה לְהַנִּיחַ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ, עַד כְּדֵי-כָךְ, שֶׁכְּשֶׁרָאָה הָרוֹאֶה אֶת זֶה, לֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינָיו שֶׁזֶּהוּ לֵיל הַנִּשׂוּאִין בְּעַצְמוֹ.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה הַמִּשְׁנֶה שֶׁתּוּשַׂם מִצְנֶפֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ בּוֹ הוּא בְיָדוֹ, וְכָךְ אֶת הַמִּכְנָסַיִם וְאֶת הַכִּיס שֶׁהָיוּ מִתַּחַת לַמִּטָּה.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת בִּתּוֹ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּגָדֶיהָ, כְּפִי שֶׁהָיְתָה בְלֵיל הַנִּשׂוּאִין וְשֶׁתִּכָּנֵס לַחֲדַר-הַמִּשְׁכָּב, וְאָמַר לָהּ: “כְּשֶׁיִּכָּנֵס אֵלַיִךְ בֶּן-דּוֹדֵךְ, אִמְרִי לוֹ: “אָכֵן אֵחַרְתָּ לָשׁוּב אַחֲרֵי הִכָּנֶסְךָ לַחֲדַר-הַמְּקֵרָה” וְהַנִּיחִי לוֹ שֶׁיִּשְׁכַּב אֶצְלֵךְ וְשׂוֹחֲחִי אִתּוֹ עַד הַבֹּקֶר, שֶׁאָז נְבָאֵר לוֹ אֶת הַכֹּל”.
אַחֲרֵי זֶה הוֹצִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה, הֵסִיר אֶת הַכְּבָלִים מֵעַל רַגְלָיו, וּפָשַׁט אוֹתוֹ מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַבְּגָדִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא בִכְתֹנֶת הַשֵּׁנָה הַדַּקָּה בְלִי מִכְנָסַיִם.
וְהָיָה כָּל-זֶה כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּדְר אַלדִּין חַסַן וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בְאוּלָם מוּאָר, אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם בְתַעֲתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת אֲנִי אוֹ בְהָקִיץ?” קָם וְהָלַךְ הָלְאָה אֶל דֶּלֶת פְּנִימִית וְהִסְתַּכֵּל וּמָצָא שֶׁהוּא בְאוֹתוֹ אוּלָם שֶׁהֵסִירוּ בוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל הַכַּלָּה לְפָנָיו.
רָאָה אֶת חֲדַר-מִּשְׁכָּב וְאֶת הַמִּטָּה וְרָאָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְאֶת חֲפָצָיו.
כְּשֶׁרָאָה כָּל זֶה נִפְתַּע וְהָיָה צוֹעֵד צַעַד קָדִימָה וְחוֹזֵר צַעַד לַאֲחוֹרָיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הַאִם בַּחֲלוֹם הוּא זֶה אוֹ בְהָקִיץ?” הָיָה מַעֲבִיר אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְאוֹמֵר מִשְׁתָּאֶה: “חֵי אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶהוּ חֲדַר הַכַּלָּה שֶׁהֵסִירוּ בּוֹ אֶת צְעִיפָהּ לְפָנַי.
וַהֲלֹא הָיִיתִי בְּתֵבָה?” וַעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, וְהִנֵּה הֵרִימָה סִתְּ אַלחֻסֻן אֶת קְצֵה הַכִּלָּה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תִכָּנֵס.
אָכֵן אֵחַרְתָּ בְּצֵאתְךָ לְבֵית-הַמְּקֵרָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ צָחַק וְאָמַר: “אֵלֶּה תַעְתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת הֵם”.
נִכְנַס נֶאֱנָח וּמְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְהָיָה הָעִנְיָן תָּמוּהַּ יוֹתֵר בְּעֵינָיו, כְּשֶׁרָאָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְמִכְנָסָיו וְאֶת הַכִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף הַדִּינָר, וְאָמַר: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ.
אָכֵן בְּתַעְתּוּעֵי-חֲלוֹמוֹת אָנֹכִי”.
וְהָיָה תּוֹהֶה מֵרֹב הַהִשְׁתּוֹמְמוּת.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ מִשְׁתָּאֶה וְתוֹהֶה, לֹא הָיִיתָ כֵן בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה”.
צָחַק וְאָמַר: “כַּמָּה שָׁנִים הֵן לִי שֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִמֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “יָשֵׂם אֲלֹהִים לְךָ שָׁלוֹם וִיהִי שְׁמוֹ סְבִיבְךָ לְסִתְרָה לְךָ, אַתָּה אַךְ יָצָאתָ אֶל חֲדַר-הַמְּקֵרָה לַעֲשׂוֹת צְרָכֶיךָ וְחָזַרְתָּ, וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְבִינָתֶךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן כָּךְ, צָחַק וְאָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ.
וְאוּלָם כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵאִתֵּךְ, תְּקָפַתְנִי שֵׁנָה בַחֲדַר-הַמְּקֵרָה, וְחָלַמְתִּי שֶׁהָיִיתִי טַבָּח בְּדַמֶּשֶׂק וְשָׁהִיתִי בָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְאִלּוּ בָא אֵלַי נַעַר מִבְּנֵי הָאֲצִילִים וּמְשָׁרֵת עִמּוֹ, וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ כָךְ וְכָךְ”.
הֶעֱבִיר בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וּמָצָא עִקְבוֹת הַמַּכָּה עָלָיו וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ הָיָה אֱמֶת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּגַע בְּמִצְחִי וּפָצַע אוֹתִי, וּכְאִלּוּ הָיָה זֶה בְהָקִיץ”.
הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר: “אוּלַי חֲלוֹם הוּא שֶׁרְאִיתִיו בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ חֲבוּקִים וְיָשַׁנּוּ.
הֲרֵי רָאִיתִי בַחֲלוֹם כְאִלּוּ נָסַעְתִּי לְדַמֶּשֶׂק בְּלִי תַּרְבּוּשׁ וּבְלִי מִצְנֶפֶת וּבְלִי מִכְנָסַיִם וְנַעֲשֵׂיתִי טַבָּח”.
נִבְעַת רֶגַע וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁרָאִיתִי כְּאִלּוּ בִשַּׁלְתִּי גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן וּפִלְפְּלָיו מְעַטִּים, חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּרְדַּמְתִּי בַחֲדַר-הַמְּקֵרָה וְרָאִיתִי אֶת כָּל זֶה בַחֲלוֹם”.
אָמְרָה לוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַה הוּא שֶׁרָאִיתָ עוֹד מִלְּבַד זֶה?” סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁרָאָה וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים אִלּוּלֵא שֶׁהֱקִיצוֹתִי הָיוּ צוֹלְבִים אוֹתִי עַל דְּמוּת שֶׁל עֵץ”.
אָמְרָה לוֹ: “עַל שׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: “עַל מִעוּט הַפִּלְפְּלִים שֶׁבְּגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן.
וְרָאִיתִי כְאִלּוּ הֶחֱרִיבוּ אֶת חֲנוּתִי וְשָׁבְרוּ אֶת כֵּלַי וְשָׂמוּנִי בְתֵבָה, וְהֵבִיאוּ נַגָּר לַעֲשׂוֹת לִי דְמוּת שֶׁל עֵץ מִשּׁוּם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְצָלְבֵנִי עָלָיו.
הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה לִי כָל זֶה בַחֲלוֹם וְלֹא עָשָׂה אוֹתוֹ בְהָקִיץ”.
צָחֲקָה סִתְּ אַלחֻסֻן וְאִמְצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ.
הִרְהֵר וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא כְאִלּוּ הָיָה הַדָּבָר בְּהָקִיץ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הָעִנְיָן וְלֹא אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ”.
הָיָה שׁוֹכֵב נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְאוֹמֵר פַּעַם: “חֲלוֹם הוּא שֶׁרָאִיתִי”.
וּפַעַם אוֹמֵר: “בְּהָקִיץ הָיָה הַדָּבָר”.
לֹא חָדַל מִכָּךְ עַד לַבֹּקֶר.
נִכְנַס אֵלָיו דּוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס-אַלדִּין וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם.
הִסְתַּכֵּל בּוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵאלֹהִים, כְּלוּם אֵין אַתָּה זֶה שֶׁצִּוִיתָ לְכָפְתֵנִי וְלַהֲרוֹס אֶת חֲנוּתִי בִּגְלַל גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים פִּלְפְּלִים?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, דַּע-לְךָ שֶׁנִּתְגַּלְתָה הָאֱמֶת וְהוּכַח מַה שֶּׁהָיָה סָתוּם, אַתָּה הִנְּךָ בֶּן-אָחִי, וְלֹא עָשִׂיתִי כֵּן, אֶלָּא כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁאַתָּה הוּא שֶׁבָּאתָ אֶל בִּתִּי בְאוֹתוֹ לַיְלָה, וְלֹא הוּכַח לִי הַדָּבָר עַד שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ מַכִּיר אֶת הַבַּיִת וּמַכִּיר אֶת מִצְנַפְתְּךָ וְאֶת מִכְנָסֶיךָ וּזְהָבְךָ וּשְׁנֵי הַגִּלְיוֹנוֹת שֶׁכָּתַבְתָּ בִּכְתַב יָדְךָ וְשֶׁכָּתַב אָבִיךָ, אָחִי, שֶׁהֲרֵי לֹא רְאִיתִיךָ קֹדֶם לָכֵן, וְלֹא הָיִיתִי מַכִּירֶךָ.וּבַאֲשֶׁר לְאִמְּךָ, הֲרֵי הֵבֵאתִי אוֹתָהּ עִמִּי מִבָּצְרָה”.
אַחַר כָּךְ נָפַל עַל לִבּוֹ וּבָכָה.
וּכְשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ, הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְחִבֵּק אֶת דּוֹדוֹ וּבָכָה מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, הֲרֵי סִבַּת כָּל זֶה כֻּלּוֹ הוּא מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינִי וּבֵין אָבִיךָ”.
שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁנָּפַל בֵּינוֹ וּבֵין אָחִיו.
וְסִפֵּר לוֹ עַל-דְּבַר סִבַּת נְסִיעַת אָבִיו לְבָּצְרָה.
אַחַר-כָּךְ שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא אֶת עַגִ’יב וּכְשֶׁרָאָהוּ אָבִיו אָמַר: “זֶהוּ שֶׁחָבַל בִּי בְאֶבֶן”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בִּנְךָ הוּא”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל עַל לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עַל פִּזּוּר קִבּוּצֵנוּ, זְמַן, בָכִיתִי זֶה כְבָר,
וַיִּזְלְגוּ מֵעֵינַי זֶרֶם דֶּמַע, שָׁטַף עָבַר,
וָאֶדֹּר לֵאמֹר: אִם יָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ הַמַּזָּל,
לֹא עוֹד פֵּרוּד עַל לְשׁוֹנִי יוֹסִיף יַעַל.
פֶּתַע תְּקָפַנִי שָׂשׂוֹן, עֲדֵי כִי
עֹצֶם שִׂמְחָתִי קְרָאַנִי לִבְכִי.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ פָּנְתָה אֵלָיו אִמּוֹ וְנָפְלָה עָלָיו בְּכָל נַפְשָׁה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר שְׁנֵי-הַבָּתִּים הָאֵלֶּה:
נִשְׁבַּע הַזְּמַן אֲשֶׁר לֹא יֶחְדַּל אוֹתִי לְדַכֵּא.
חִלַּלְתָּ שְׁבוּעָתְךָ, הַזְּמַן, וְעַתָּה לְקֵה.
הָאשֶׁר הֵקִים דְּבָרוֹ וְהֶחָבִיב הָיָה בְעֶזְרִי,
חוּשִׁי לִקְרַאת הַקּוֹרֵא לְשִׂמְחָה, וְהִתְאַזְּרִי.
סִפְּרָה לוֹ אִמּוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ אַחֲרֵי צֵאתוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, וְהוֹדוּ לָאֵל הָרַחֲמָן שֶׁקִּבֵּץ פְּזוּרֵיהֶם.
אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים עָלָה הַמִּשְׁנֶה אֶל הַשֻּׂלְטָאן.
כְּשֶׁנִּכְנַס נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת מְלָכִים.
שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן לְשׁוּבוֹ, וְהֵפִיקוּ פָנָיו חֶסֶד, וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ לְכָל מַה שֶּׁרָאָה בִנְסִיעָתוֹ, וּמַה שֶּׁמְּצָאוֹ בְדַרְכּוֹ.
סִפֵּר לוֹ הַמִּשְׁנֶה הַכֹּל מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “הַתּוֹדָה לָאֵל עַל שֶׁמִּלֵּא אֶת מְבֻקָּשְׁךָ וְשֶׁהֶחֱזִיר אוֹתְךָ לְשָׁלוֹם אֶל צֶאֱצָאֶיךָ וְאֶל מִשְׁפַּחְתֶּךָ.
וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶרְאֶה אֶת בֶּן אָחִיךָ חַסַן הַבָּצְרִי, הֲבִיאֵהוּ אֵפוֹא מָחָר אֶל מְקוֹם-מוֹשָׁבִי”.
אָמַר לוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “עַבְדְּךָ יָבוֹא לְפָנֶיךָ מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”.
בֵּרֵךְ אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם וְיָצָא.
כְּשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ סִפֵּר לְבֶן-אָחִיו עַל דְּבַר תְּשׁוּקַת הַשֻּׂלְטָאן לִרְאוֹתוֹ.
אָמַר חַסַן הַבָּצְרִי: “הָעֶבֶד סָר לִפְקֻדַּת אֲדוֹנָיו”.
בְּקִצּוּר: הוּא הָלַךְ אֶל הוֹד מַלְכוּתוֹ הַשֻּׂלְטָאן עִם דּוֹדוֹ שַׁמְס אַלדִּין.
וּכְשֶׁעָמַד לְפָנָיו בֵּרְכוֹ בַּשְּׁלֵמָה שֶׁבַּבְּרָכוֹת וּבַנַּעֲלָה בָּהֶן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:
יְנַשֵּׁק אֶרֶץ לִפְנֵיכֶם זֶה אֲשֶׁר נִשָּׂא עָל
עַל-יֶדְכֶם, וַיַּצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר שָׁאָל,
לָכֶם הַתְּהִלָּה, וְאַשְׁרֵי בָּכֶם תִּקְוָתוֹ שָׂם
בְּכָל אֲשֶׁר יְקַו – אָכֵן יֵרוֹם מַצָּבוֹ בָּעוֹלָם.
שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן וְרָמַז לוֹ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב בְּקִרְבַת דּוֹדוֹ אֲחִי-אָבִיו שַׁמְס אַלדִּין.
שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַשָּׁפָל בַּעֲבָדֶיךָ יָדוּעַ בִּשְׁמוֹ חַסַן אַלְבָּצְרִי הַמִּתְפַּלֵּל בַּעֲדְךָ לַיְלָה וָיוֹם”.
מָצְאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָאן וּבִקֵּשׁ לְנַסּוֹתוֹ לְגַלּוֹת אֶת עֵרֶךְ יְדִיעָתוֹ וְתַרְבּוּתוֹ.
אָמַר לוֹ: “הַאִם יֵשׁ לְךָ יְדִיעָה בְּפִרְטֵי הַיֹּפִי?” אָמַר: “כֵּן: זֹהַר הַפָּנִים וְאוֹר הָעוֹר, חֲטִיבוּת הָאַף וּמְתִיקוּת הָעֵינַיִם, יְפִי הַפֶּה וְצַחוּת הַלָּשׁוֹן, נוֹי הַגּוּף הַזָּקוּף וּשְׁלֵמוּת הַתְּנוּעוֹת.
וְתַּכְלִית הַיֹּפִי בַּשֵּׂעָר.
וּכְבָר אָסְפוּ לַאֲסֵפָה אֶת כָּל זֶה בְּבָתֵּי-שִׁיר בַּמִּשְׁקָל הַסּוֹעֵר, בְּאַחַד הַשִּׁירִים”.
שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן עַל דְּבָרָיו וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּשִׂיחָה עִמּוֹ.
אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “וּמַה מוּבַן הַפִּתְגָּם שֶׁאָמְרוּ: שֻׁרַיְח עָרוּם הוּא מִן הַשּוּעָל?” אָמַר לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ,יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים עֹז, שֶׁשֻּׁרַיְח יָצָא בִּימֵי הַמַּגֵפָה אֶל נַגְ’ף.
וְהָיָה שׁוּעָל בָּא בְּכָל פַּעַם שֶׁעָמַד בִּתְּפִלָּה וְעוֹמֵד לְמוּלוֹ וּמְחַקֶּה אוֹתוֹ, וּמַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִתְּפִלָּתוֹ.
כַּאֲשֶׁר קָץ בַּדָּבָר, פָּשַׁט בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְשָׂם אוֹתָהּ עַל קָנֶה וְהוֹצִיא אֶת שַׁרְווּלֶיהָ וְהִנִּיחַ אֶת מִצְנַפְתּוֹ עָלָיו וְחָגַר בְּאֵזוֹר בַּתָּוֶךְ וְהִצִּיב אוֹתוֹ בִמְקוֹם תְּפִלָּתוֹ.
בָּא הַשּׁוּעָל כְּמִנְהָגוֹ וְעָמַד לְעֻמָּתוֹ.
בָּא שֻׁרַיְח אֵלָיו מֵאֲחוֹרָיו וּתְפָסוֹ.
אָז אָמְרוּ מַה שֶׁאָמְרוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ חַסַן אַלְבָּצְרִי, אָמַר לְדוֹדוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “אָכֵן בֶּן-אָחִיךָ זֶה שָׁלֵם הוּא בְּמִקְצוֹעַ הַתַּרְבּוּת, וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא כָמוֹהוּ בְמִצְרַיִם”.
קָם חַסַן הַבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָשַׁב כְּשֶׁבֶת הָעֶבֶד לִפְנֵי אֲדוֹנָיו.
וּכַאֲשֶׁר נוֹכַח הַשֻּׂלְטָאן בֶּאֱמֶת מַה הוּא שֶׁהִשִּׂיג חַסַן הַבָּצְרִי מִמַּדָּעֵי הַטֶּבַע, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר נֶהְדָּר, וְנָתַן עַל שִׂכְמוֹ מִשְׂרָה לִהְיוֹת לוֹ לְעֶזְרָה לְהֵיטִיב אֶת מַצָּבוֹ.
קָם חַסַן אַלְבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ יַעַמְדוּ לָעַד, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת עִם דּוֹדוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין, וְנָתַן לוֹ רְשׁוֹת.
יָצְאוּ וּבָאוּ הוּא וְדוֹדוֹ הַבַּיְתָה, הִגִּישׁוּ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וְאָכְלוּ מַה שֶּׁחִלֵּק לָהֶם אֱלֹהִים.
אַחַר כָּךְ אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר חַסַן אַלְבָּצְרִי לֶאֱכֹל, נִכְנַס אֶל מְקוֹם-מוֹשַׁב אִשְׁתּוֹ סִת אַלְחֻסֻן, וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ עִם מַעֲלַת כְּבוֹד הַשֻּׂלְטָאן.
אָמְרָה לוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתְךָ לְרֵעַ לוֹ לְהִתְרָעוֹת עִמּוֹ, וְיַרְבֶּה לְךָ דּוֹרוֹן וּמַתָּת, וְהָיִיתָ בְּחַסְדֵי אֱלֹהִים כַּמָּאוֹר הַגָּדוֹל, תִּשְׁלַח אֶת קַרְנֵי אוֹר שְׁלֵמוּתְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה, בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה”.
אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לוֹמַר שִׁיר בְּמַהֲלָלוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל אַהֲבָתִי בְּלִבּוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: “נְכוֹחָה הִיא מַה שֶׁאַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת.
בְּחַר אֵפוֹא רַעְיוֹנוֹת יָפִים וְחַבֵּר בְּשׂוּם-שֵׂכֶל אֶת אֲשֶׁר תֹּאמַר: וְאָז אֵינִי רוֹאָה אֶלָּא שֶׁהוּא מְקַבֵּל אוֹתְךָ בְּרָצוֹן מִלְפָנָיו”.
פָּרַשׁ חַסַן אַלְבָּצְרִי לְפִנָּה וְכָתַב בָּתֵּי-שִׁיר הֲדוּרִים בִּבְנִיָּתָם וְיָפִים בְּתָכְנָּם, וְאֵלֶה הֵם:
לִי אַבִּיר עַד שִׂיא מְרוֹמִים עָרַג,
וְהוּא בְמִנְהַג נְדִיבִים וְאַדִּירִים יִנְהַג.
שָׁקְטוּ קַצְוֵי אָרֶץ, בְּחֶרֶב גַּאֲוָתוֹ בָּטָחוּ,
וְעַל אוֹיְבָיו סָגַר כָּל דֶּרֶךְ הָלָכוּ,
יָשׁוּב הֶעָנִי עָשִׁיר מֵאִתּוֹ, וְאִם רְצוֹנְךָ
לְתָאֲרוֹ, אֵין דֵּי מִלִּים בִּלְשׁוֹנְךָ.
שַׁחַר מֵאִיר הוּא בְיוֹם תִּתּוֹ מַתּוֹת,
וְכַלַּיִל הָאָפֵל בְּיוֹם קְרָבוֹת
עֲנָק לְגַרְגְּרוֹתֵינוּ חַסְדּוֹ כִּי רָב,
וְהוּא מֶלֶךְ לִבְנֵי חוֹרִין בְּטוֹבוֹתָיו.
יַאֲרִיךְ לָנוּ אֱלֹהִים שְׁנוֹתָיו בַּחַיִּים,
וּשְׁמָרוֹ בֶּטַח מֵרֹעַ פְּגָעִים.
כְּשֶׁגָּמַר לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ, שְׁלָחוֹ אֶל מַעֲלַת כְּבוֹד הַשֻּׂלְטָאן בְּיַד עֶבֶד מֵעַבְדֵי דוֹדוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין.
עִיֵּן בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְשָׂמַח בּוֹ בְּלִבּוֹ,וְקָרָא אוֹתוֹ בְאָזְנֵי הַנִּמְצָאִים לְפָנָיו וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ שֶׁבַח עָצוּם.
קָרָא אוֹתוֹ אֶל מְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ וְעָמַד לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מֵהַיּוֹם הַזֶּה רֵעַ אַתָּה לִי, וּכְבָר קָצַבְתִּי לְךָ בְּכָל חֹדֶשׁ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים מִלְּבַד מַה שֶּׁהִפְקַדְתִּי אוֹתְךָ עָלָיו לִפְנֵי כֵן”.
קָם חַסַן אַלְבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְּחַיֵּי עַד.
נִתְעַלָּה חַסַן אַלְבָּצְרִי מַעֲלָה מַעֲלָה וְיָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְחַי בַּמַּצָּב הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וּבַנְּעִימִים בַּחָיִּים עִם דּוֹדוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיגוֹ הַמָּוֶת.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד סִפּוּר זֶה מִפִּי גַ’עְפָר, הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: “רָאוּי הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה בְמֵי-זָהָב”.
פִּטֵּר אֶת הָעֶבֶד מֵעֹנֶשׁ וְצִוָּה לִקְצֹב לָאַבְרֵךְ בְּכָל חֹדֶשׁ עַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִחְיוֹת בְּרֶוַח.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מֵסִפּוּר הַחַיָּט וְהַגִּבֵּן וְהַיְּהוּדִי וּמְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהַנּוֹצְרִי וּמִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּרָם?” פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:
אוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַחֲמִישִׁי הוּא קְטוּף הָאָזְנַיִם, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אָדָם עָנִי הָיָה, מְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת מִבְּנֵי-אָדָם בַּלַּיְלָה וּמוֹצִיא מַה שֶּׁהָיָה מַכְנִיס בְּקַבְּצָנוּת- בַּיּוֹם.
וְהָיָה אָבִינוּ זָקֵן מְאֹד.
בָּא בַּיָּמִים וְחָלָה וָמֵת, וְהוֹרִישׁ לָנוּ שְׁבַע מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹן.
וְאוּלָם אָחִי הַחֲמִישִׁי זֶה, כְּשֶׁקִּבֵּל חֶלְקוֹ, נָבוֹךְ וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה בוֹ.
בְּעוֹד הוּא בְכָךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּקְנֶה בָהֶם זְגוּגִיּוֹת מִכָּל הַמִּינִים לִסְחֹר בָּהֶן וּלְהַרְוִיחַ.
קָנָה בְּמֵאָה הָאֲדַרְכְּמוֹן לוּחוֹת שֶׁל זְגוּגִית וְשָׂם אוֹתָהּ בְּקֻפָּה גְדוֹלָה וְיָשַׁב בְּמָקוֹם אֶחָד לְמָכְרָהּ.
וְהָיָה לְצִדּוֹ כֹּתֶל שֶׁנִּשְׁעַן בּוֹ בְּגַבּוֹ, וְיָשַׁב מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: “הֲרֵי קֶרֶן הוֹנִי בִּזְגוּגִית זוֹ מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן, וַאֲנִי מוֹכְרָהּ בְּמָאתַיִם.
אֶקְנֶה בְמָאתַיִם הָאֲדַרְכְּמוֹן זְגוּגִית וְאֶמְכְּרֶנָּה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת.
וְאֵינִי פוֹסֵק מִמִּקָּח וּמִמְכָּר עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּיָדִי הוֹן רָב.
אֶקְנֶה בּוֹ מִכָּל סְחוֹרָה וּמִינֵי בְּשָׂמִים עַד שֶׁיַּכְנִיס רֶוַח עָצוּם.
אַחַר-כָּךְ אֲנִי קוֹנֶה חָצֵר נָאָה וְקוֹנֶה עֲבָדִים וְסוּסִים וְאֻכָּפִים עֲדוּיֵי זָהָב וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵין אֲנִי מַנִּיחַ מְזַמֶּרֶת בָּעִיר שֶׁאֵינִי מְבִיאָה לְבֵיתִי וְשׁוֹמֵעַ זִמְרָתָהּ”.
הָיָה מְהַרְהֵר כָּל זֶה וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּלִבּוֹ, כְּשֶׁקֻּפַּת הַזְּגוּגִית לְפָנָיו.
הִמְשִׁיךְ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “וְאֶשְׁלַח אֶת כָּל הַשַּׁדְכָנִיּוֹת לְשַׁדֵּךְ לִי אֶת בְּנוֹת הַמְּלָכִים וְהַמִּשְׁנִים, וַאֲבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּדֵּךְ בְּבַת-הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי שִׁמְעָהּ שֶׁהִיא כְלִילַת-הַיֹּפִי, תִּפְאֶרֶת הַחֵן, וְאֶמְהֲרֶנָּה לִי בְּאֶלֶף דִּינָר.
וְהָיָה אִם יִתְרַצֶּה אָבִיהָ, הֲרֵי נִמְלָא הַחֵפֶץ, וְאִם לֹא יִתְרַצֶּה, אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָהּ בְּעַל-כָּרְחוֹ, עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ.
וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לַחֲצֵרִי, אֲנִי קוֹנֶה עֲשָׂרָה סָרִיסִים קְטַנִּים, וְרוֹקֵם לִי אֻכָּף מִזָּהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת.
וַהֲרֵי אֲנִי רוֹכֵב עַל סוּסִי וְעִמִּי הָעֲבָדִים רָצִים לִצְדָדַי וּמִלְּפָנַי וּמֵאַחֲרָי.
אֶרְכַּב לִי דֶּרֶךְ הָעִיר וְהַכֹּל שׁוֹאֵל לִי בִּשְׁלוֹמִי וּמְבָרְכֵנִי.
אֶכָּנֵס אֶל הַמִּשְׁנֶה שֶׁהוּא אֲבִי הַנַּעֲרָה וּמִלְּפָנַי וּמֵאַחֲרַי וְלִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי עֲבָדִים לְבָנִים מְסוֹבְבִים אוֹתִי.
וּכְשֶׁיִּרְאֵנִי יָקוּם מִפָּנַי לְכַבְּדֵנִי וְיוֹשִׁיבֵנִי בִּמְקוֹמוֹ, וְיֵשֵׁב הוּא עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן עָתִיד אֲנִי לִהְיוֹת חֲתָנוֹ.
וְיִהְיוּ עִמִּי שְׁנֵי סָרִיסִים וְאִתָּם שְׁנֵי כִּיסִים, בְּכָל כִּיס אֶלֶף דִּינָרִים, וַאֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר מֹהַר בִּתּוֹ, וְאֶת הָאֶלֶף הַנִּשְׁאָר בְּמַתָּנָה מִנִּדְבַת-רוּחִי כְּדֵי לְהַרְאוֹתוֹ אֶת נִימוּסִי הַיָּפֶה וְנִדְבַת-רוּחִי, וְשֶׁטּוּב הָעוֹלָם נָקֵל בְּעֵינַי.
אַחַר-כָּךְ אֲנִי נִפְטָר מִמֶּנּוּ וְחוֹזֵר לַחֲצֵרִי, וּכְשֶׁאָדָם בָּא אֵלַי בִּשְׁלִיחוּת מֵאִשְׁתִּי, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ מַתַּת כֶּסֶף וְעוֹטֶה בֶּגֶד-פְּאֵר עַל כְּתֵפָיו.
וְאִם הַמִּשְׁנֶה שׁוֹלֵחַ לִי דוֹרוֹן, אֲנִי מַחֲזִירוֹ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יְהֵא יְקַר הָעֶרֶךְ, וְאֵינִי מְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁגְּדָל-נֶפֶשׁ אֲנִי וְאֵינִי מוֹצֵא סִפּוּקִי אֶלָּא בַּמַּעֲלָה שֶׁאֲנִי רָאוּי לָהּ.
אַחַר-כָּךְ אֲנִי פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם לְקַשְּׁטֵנִי וּלְפָאֲרֵנִי, וְאַחֲרֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵן, אֲצַוֶּה לְהוֹבִיל אֶת הַכַּלָּה לָאַפִּרְיוֹן.
וַאֲנִי מְצַוֶּה לְפָאֵר אֶת בֵּיתִי בְּכָל הָדָר.
וּכְשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת הַכְּלוּלוֹת לְקַשֵּׁט אֶת הַכַּלָּה אֲנִי לוֹבֵשׁ אֶת הַמְּפֹאָרִים בִּבְגָדַי וְיוֹשֵׁב עַל מוֹשָׁב שֶׁל קְטִיפָה רָם וְנִשָּׂא, וְאֵינִי שׁוֹעֶה לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל לְגֹדֶל שִׂכְלִי וַהֲדַר בִּינָתִי.
אָז תָּבוֹא אֵלַי אִשְׁתִּי וְהִיא כַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, בַּעֲדִי עֲדָיֶיהָ וְתִפְאֶרֶת בְּגָדֶיהָ, וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמֵהַּ וְתוֹהֶה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ כָּל הַנִּמְצָאִים: אֲדוֹנִי, אִשְׁתְּךָ וְשִׁפְחָתְךָ עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ, אָנָּא חוֹנֵן אוֹתָהּ בְּמֶבָּט אֶחָד, שֶׁכְּבָר הֶלְאֲתָה אוֹתָהּ הָעֲמִידָה עַל רַגְלֶיהָ, וְהֵם נוֹשְׁקִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנַי פְּעָמִים רַבּוֹת.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶשָּׂא אֶת רֹאשִׁי, מַבִּיט בָּהּ מֶבָּט אֶחָד וְחוֹזֵר וּמַרְכִּין רֹאשִׁי לָאָרֶץ, וְהֵם מַעֲבִירִים אוֹתָהּ מֵעַל פָּנַי, וַאֲנִי קָם וּמַחֲלִיף אֶת בְּגָדַי וְלוֹבֵשׁ מְפֹאָרִים יוֹתֵר מֵאֵלּוּ שֶׁהָיוּ עָלַי.
וּכְשֶׁהֵם מְבִיאִים אֶת הַכַּלָּה בפַּעַם הַשְּׁנִיָּה אֵינִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ עַד שֶׁיְבַקְּשׁוּנִי פְּעָמִים רַבּוֹת.
אֶסְתַּכֵּל בָּהּ וְאַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי, וְאֵינִי חָדֵל מִכָּךְ עַד שֶׁיִּשְׁלַם קִשּׁוּטָהּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וּשְׁלֹשָׁה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁאָחִיו הַחֲמִישִׁי שֶׁל הַגַּלָּב אָמַר: “וַאֲנִי מַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי וְאֵינִי חָדֵל מִכָּךְ עַד שֶׁיִּשְׁלַם קִשּׁוּטָהּ.
אַחַר-כָּךְ אֲצַוֶּה עַל אַחַד הַסָּרִיסִים שֶׁיָּבִיא לִי כִּיס וּבוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וּכְשֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ אֲנִי נוֹתְנוֹ לַנְּעָרוֹת הַמְּשָׁרְתוֹת אוֹתָהּ, וּכְשֶׁתִּקַּחְנָה אוֹתוֹ הֲרֵינִי מְצַוֶּה עֲלֵיהֶן שֶׁתַּכְנֵסְנָה אוֹתִי אֵלֶיהָ אֶל חַדְרָהּ.
וּכְשֶׁיַּכְנִיסוּנִי אֵלֶיהָ לֹא אֶסְתַּכֵּל בָּהּ וְלֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיהָ, מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי מְזַלְזֵל בָּהּ, לְמַעַן יֵאָמֵר שֶׁבַּעַל-נֶפֶשׁ מְלֵאָה גָאוֹן אָנִי, עַד שֶׁתָּבוֹא אִמָּהּ וּתְנַשֵּׁק רֹאשִׁי וְיָדַי וְאוֹמֶרֶת לִי: “אֲדוֹנִי, הַבִּיטָה נָא אֶל שִׁפְחָתֶךָ, שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְקִרְבָתֶךָ.
הַנַּח-נָא אֶת דַּעְתָּהּ וְלוּ בְמִלָּה אֶחָת”.
אַךְ אֲנִי אֵינִי מֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה.
וְלֹא תֶחְדַּל מִכָּךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנִּי עַד שֶׁהִיא קָמָה וּמְנַשֶּׁקֶת יָדַי וְרַגְלַי הַרְבֵּה פְעָמִים וְאוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי בִּתִּי נַעֲרָה יָפָה הִיא וְלֹא יָדְעָה אִישׁ עֲדַיִן.
וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה מִצִּדְךָ דְּחִיָּה זוֹ שֶׁאַתָּה דוֹחֶה אוֹתָהּ, יִשָּׁבֵר לִבָּהּ.
נְטֵה אֵלֶיהָ וְשׂוֹחֵחַ אוֹתָהּ”.
אַחַר-כָּךְ תָּקוּם וְתָבִיא לִי כוֹס וּמַשְׁקֶה בְתוֹכוֹ, וּבִתָּהּ נוֹטֶלֶת אֶת הַכּוֹס לְהוֹשִׁיטָהּ לִי.
אַךְ כְּשֶׁתִּגַּשׁ אֵלַי, אֲנִי עוֹזְבָהּ עוֹמֶדֶת לְפָנַי עַל רַגְלֶיהָ, כְּשֶׁאֲנִי מֵסֵב עַל כַּר רָקוּם זָהָב, וְאֵינִי שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ מִתּוֹךְ גְּאוֹנִי וְרוּם עֵינַי, עַד שֶׁהִיא מְדַמָּה בְנַפְשָׁהּ שֶׁאֲנִי שֻׂלְטָאן עָצוּם וְאוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל נָא תְסָרֵב מִקַּחַת אֶת הַגָּבִיעַ מִיַּד אֲמָתֶךָ שֶׁהֲרֵי אֲמָתְךָ אָנִי”.
אַךְ אֲנִי לֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיהָ, וְהִיא מַפְצִירָה בִי וְאוֹמֶרֶת: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה אוֹתָהּ”.
אָז אֲנַעֵר יָדִי בְּפָנֶיהָ וְאֶבְעַט בָּהּ בְּרַגְלִי, וְכָךְ אֲנִי עוֹשֶׂה… בָּעַט אָחִי בְרַגְלוֹ, וּבָאָה לְתוֹךְ קֻפַּת הַזְּגוּגִית, וְהָיְתָה הַקֻּפָּה בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ.
נָפְלָה לָאָרֶץ וְנִשְׁבַּר כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ.
אָמַר אָחִי: “כָּל זֶה הוּא בִּגְלַל גְּאוֹנִי”.
וְאִלּוּ נִתַּן אָחִי בְּיָדִי, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הָיִיתִי מַלְקֶה אוֹתוֹ אֶלֶף שְׁבָטִים וְהָיִיתִי מְפַרְסֵם אֶת הַדָּבָר בָּעִיר.
הָיָה אָחִי סוֹפֵק עַל פָּנָיו קוֹרֵעַ בְּגָדָיו וּבוֹכֶה וּמַכֶּה אֶת עַצְמוֹ, וּבְנֵי-אָדָם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִתְפִלַּת יוֹם-הַשִּׁשִּׁי מִסְתַּכְּלִים בּוֹ.
מֵהֶם מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרוֹ, וּמֵהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ אֵלָיו.
נִמְצָא אָחִי בְמַצָּב שֶׁהָלַךְ גַּם קֶרֶן הוֹנוֹ גַם הָרֶוַח יָחַד, וְלֹא פָּסַק מִבֶּכִי.
וְהִנֵּה אִשָּׁה בָאָה בְּדַרְכָּהּ לִתְפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהִיא מַזְהִירָה בְחִנָּהּ רֵיחַ הַמֹּר יָפוּחַ הֵימֶנָּה וְהִיא רְכוּבָה עַל פִּרְדָּה שֶׁאֻכָּפָהּ קְטִיפָה רְקוּמָה בְּזָהָב וַעֲבָדִים רַבִּים מִסָּבִיב לָהּ.
כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַזְּגוּגִית וְאֶת מַצַּב אָחִי וּבְכִיָּתוֹ, נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְנִתְרַכֵּךְ לִבָּהּ עָלָיו וְשָׁאֲלָה לְמַצָּבוֹ.
אָמְרוּ לָהּ “הָיְתָה לוֹ טַבְלָה מְלֵאָה זְגוּגִית, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לְהִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירָתָהּ וְנִשְׁבְּרָה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי הוּא בַּמַּצָּב שֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתוֹ”, קָרְאָה לְאַחַד הָעֲבָדִים וְאָמְרָה לוֹ: “מְסֹר מַה שֶׁבְּיָדְךָ לְמִסְכֵּן זֶה”.
מָסַר לוֹ צְרוֹרוֹ וּנְטָלוֹ אָחִי.
וּכְשֶׁפָּתַח אוֹתוֹ מָצָא בוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְכִמְעַט מֵת לִבּוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה, וְהִתְחִיל מְבָרְכָהּ בְּכָל הַבְּרָכוֹת.
אַחַר-כָּךְ חָזַר לְבֵיתוֹ עָשִׁיר וְיָשַׁב שָׁקוּעַ בְּהַרְהוּרִים.
דָּפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת, קָם וּפְתָחָהּ וּמָצָא זְקֵנָה אַחַת שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָהּ, אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי,דַּע שֶׁזְּמַן הַתְּפִלָּה כְּבָר קָרַב לַעֲבֹר, וַאֲנִי בְּלִי רְחִיצָה כַדָּת לִתְפִלָּה.
בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַכְנִיסֵנִי לְבֵיתְךָ שֶׁאֶרְחַץ כַּדָּת לִתְפִלָּה”.
אָמַר לָהּ: “כְּמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
נִכְנַס אָחִי וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְהֵבִיא לָהּ קַנְקַן מַיִם שֶׁתִּרְחַץ.
וְהוּא עַצְמוֹ יָשַׁב טָס בַּמְּרוֹמִים מִשִּׂמְחָה בַּדִּינָרִים.
אַחַר-כָּךְ צָרַר אוֹתָם בַּאֲפֻנְדָּתוֹ.
כְּשֶׁגָּמְרָה לִרְחֹץ קָרְבָה וּבָאָה לַמָּקוֹם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ, וְהִתְפַּלְּלָה וְהִשְׁתַּחַוְתָה פַּעֲמַיִם כַּדָּת, וּבֵרְכָה אֶת אָחִי בִּרְכַת-טוֹב.
הוֹדָה לָהּ עַל-כָּךְ וְנָתַן לָהּ שְׁנֵי דִינרִים וְאָמַר בְּלִבּוֹ:” צְדָקָה הִיא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה”.
כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת אָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח הָאֵל.
תְּמֵהָה אֲנִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב אֶת אוֹהֲבֶיךָ לְקַבְּצָנִים.
טוּל מָמוֹנְךָ וּצְרֹרוֹתוֹ בַּאֲפֻנְדָּתְךָ.
אֲנִי אֵינִי זְקוּקָה לוֹ.
וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְאַחֵד עִם זוֹ שֶׁנָּתְנָה אוֹתוֹ לְךָ, יְכוֹלָה אֲנִי לְאַחֵד אוֹתְךָ, שֶׁגְּבִרְתִּי הִיא”.
אָמַר לָהּ אָחִי: “אִמָּא רְחִימָאָה, וְכֵיצַד הַתַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ?” אָמְרָה: “בְּנִי, לִבָּהּ נוֹטֶה אֵלֶיךָ, וְאוּלָם הִיא אֵשֶׁת אִישׁ עָשִׁיר.
קַח אֵפוֹא מָמוֹנְךָ אִתְּךָ וְלֵךְ אַחֲרַי, שֶׁאוֹבִילְךָ לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ.
וּכְשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִמָּהּ אַל תַּנִּיחַ אוֹת מֵאוֹתוֹת הַחִבָּה וְדִבּוּר מִדַּבּוּרֵי אֲהָבִים שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּלַפֶּיהָ.
וְכָךְ תַּשִּׂיג מֵהוֹנָהּ וּמִחִנָּהּ כָּל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”.
נָטַל אָחִי אֶת כָּל הַזָּהָב וְקָם וְהָלַךְ עִם הַזְּקֵנָה, כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה.
לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת וְאָחִי הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר גָּדוֹל.
דָּפְקָה עָלָיו, יָצְאָה שִׁפְחָה יְוָנִית וּפָתְחָה אֶת הַשַּׁעַר.
נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה וְצִוְּתָה עַל אָחִי לְהִכָּנֵס וְנִכְנַס לְבַיִת גָּדוֹל.
כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ מָצָא מָדוֹר גָּדוֹל מֻצָּע שְׁטִיחִים וּוִילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִים.
יָשַׁב אָחִי וְשָׂם אֶת הַמָּמוֹן לְפָנָיו, וְהִנִּיחַ מִצְנַפְתּוֹ עַל בִּרְכָּיו.
וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁקָּרְבָה וּבָאָה עַלְמָה צְעִירָה שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים כְּמוֹתָהּ, וְהִיא לְבוּשָׁה בַּמִּבְחָר שֶׁבָּאֲרִיגִים.
קָם אָחִי וְעָמַד עַל רַגְלָיו, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ חִיְּכָה לְעֻמָּתוֹ וְשָׂמְחָה בוֹ וְרָמְזָה לוֹ לָשֶׁבֶת.
אַחַר כָּךְ צִוְּתָה לִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת, וְאַחֲרֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כֵן, נִגְשָׁה אֶל אָחִי וְהֶחֱזִיקָה בְיָדוֹ וְהָלְכוּ יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחֶדֶר בָּדָד.
נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּמְצָאוֹ מֻצָּע בְּכָל מִינֵי שְׁטִיחֵי קְטִיפָה רְקוּמִים בְּזָהָב, יָשַׁב אָחִי וְיָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְשִׂחֲקָה אִתּוֹ שָׁעָה קַלָּה.
אַחַר-כָּךְ קָמָה וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תַּעֲבֹר מִכָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר”.
נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי אָחִי שָׁעָה.
וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ, נִכְנַס אֵלָיו עֶבֶד כּוּשִׁי, עֲנָק עָצוּם וְעִמּוֹ חֶרֶב שְׁלוּפָה, שֶׁבְּרָקָהּ מַכֶּה בְסַנְוֵרִים, וְאָמַר לְאָחִי: “אוֹי לְךָ, מֵי הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לְמָקוֹם זֶה, אַתָּה הַבָּזוּי בָּאָדָם, בֶּן הַזּוֹנָה וּפְרִי הַפְּרִיצוּת?” לֹא יָכֹל אָחִי לְהָשִׁיב לוֹ, שֶׁלְּשׁוֹנוֹ דָבְקָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
לְקָחוֹ הָעֶבֶד וּפְשָׁטוֹ עָרֹם, וְלֹא פָסַק מֵהַכּוֹתוֹ בַּחֶרֶב, בְּשִׁטְחָהּ, הַכּוֹת וְהוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנִים מַכּוֹת, עַד שֶׁנָּפַל לְכָל אָרְכּוֹ לָאָרֶץ.
סָר הָעֶבֶד מֵעָלָיו, שֶׁמַּאֲמִין הָיָה שֶׁמֵּת.
שְׁמָעוֹ אָחִי צוֹעֵק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקוֹרֵא: “הֵיכָן הָאִשָּׁה הַמַּמְלִיחָה בְּמֶלַח?” נִכְנְסָה שִׁפְחָה וּבְיָדָהּ טַס נָאֶה וּבְתוֹכוֹ מֶלַח לָבָן.
הָיְתָה הַשִּׁפְחָה נוֹטֶלֶת מֵאוֹתוֹ מֶלַח, וּמְשַׁפְשֶׁפֶת הַפְּצָעִים שֶׁבְּגוּף אָחִי עַד שֶׁנִּתְמַסְמְסוּ, וְאָחִי אֵינוֹ נָע וְאֵינוֹ זָע מִפַּחַד שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁהוּא חַי וְיַהַרְגוּהוּ.
הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְצָעַק הָעֶבֶד צְעָקָה כְּבָרִאשׁוֹנָה.
בָּאָה הַזְּקֵנָה וְסָחֲבָה אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ לְמַרְתֵּף אָרֹךְ וְחָשׁוּךְ וְהִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ עַל אֹסֶף הֲרוּגִים.
שָׁכַב עַל מְקוֹמוֹ שְׁנֵי יָמִים תְמִימִים.
וְעָשָׂה אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח אֶת הַמֶּלַח סִבָּה לְהִשָּׁאֲרוֹ בַחַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהִפְסִיק אֶת שֶׁטֶף הַדָּם מִן הָעוֹרְקִים.
כְּשֶׁמָּצָא אָחִי בְעַצְמוֹ כֹּחַ לְהִתְנוֹעֵעַ, קָם מִן הַמַּרְתֵּף וּפָתַח אֶת הָאֲרֻבָּה כְּשֶׁהוּא מְפַחֵד וְזָחַל מִמְּקוֹם הַהֲרוּגִים וְיָצָא, וְנָתַן לוֹ אֱלֹהִים יִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה מִסְתּוֹר, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה וְהִתְחַבֵּא בְּאוֹתוֹ מִסְדְּרוֹן עַד לַבֹּקֶר.
וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר יָצְאָה הַזְּקֵנָה לְבַקֵּשׁ צַיִד אַחֵר.
יָצָא אָחִי בְּעִקְּבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בּוֹ, עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ.
וְלֹא פָסַק מִטַּפֵּל בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁהִבְרִיא.
וְלֹא פָסַק מִלַעֲקֹב אַחֲרֵי הַזְּקֵנָה וּמֵהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בְּכָל עֵת כְּשֶׁהִיא מוֹשֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ בְּנֵי-אָדָם אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ וּמוֹבִילָה אוֹתָם לְאוֹתָה חָצֵר, וְאֵינוֹ דוֹבֵר דָּבָר, וְאֵינוֹ פּוֹצֶה פֶּה.
אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁחָזְרָה אֵלָיו בְּרִיאוּתוֹ וְהָיָה שָׁלֵם בְּכֹחוֹתָיו, לָקַח מַטְלִית וְעָשָׂה מִמֶּנָּה שַׂק וּמִלֵּא אוֹתוֹ זְכוּכִית וּקְשָׁרוֹ בַּחֲלָצָיו, וְהִתְנַכֵּר עַד שֶׁלֹּא יַכִּיר אוֹתוֹ אָדָם, וְלָבַש בִּגְדֵי פַּרְסִים, וְנָטַל חֶרֶב וְשָׂם אוֹתוֹ מִתַּחַת לְמַדָּיו.
וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַזְּקֵנָה אָמַר אֵלֶיהָ בִּלְשׁוֹן פַּרְסִים: “זְקֵנָה, נָכְרִי אָנִי, וְלֹא הִגַּעְתִּי אֶלָּא הַיּוֹם לִמְדִינָה זוֹ, וְאֵינִי מַכִּיר אָדָם.
יֵשׁ לָךְ מִשְׁקָל מֵכִיל תְּשַׁע מֵאוֹת דִּינָר?” אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “בֵּן צָעִיר חַלְפָן יֵשׁ לִי שֶׁאֶצְּלוֹ כָל מִינֵי מֹאזְנַיִם.
בֹּא אִתִּי אֵלָיו לִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית מִסְחָרוֹ, שֶׁיִּשְׁקֹל לְךָ זְהָבְךָ”.
אָמַר לָהּ אָחִי: “עִבְרִי לְפָנַי”.
הָלְכָה וְאָחִי מְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר.
דָּפְקָה עָלָיו וְיָצְאָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְחִיְּכָה לִקְרָאתוֹ.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֵבֵאנוּ לָכֶם בָּשָׂר שָׁמֵן”.
הֶחֱזִיקָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה בְּיַד אָחִי,וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַבַּיִת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ לִפְנֵי כֵן, וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ שָׁעָה, וְאָמְרָה לְאָחִי: “אַל תַּעֲבֹר מִזֶּה עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”.
וְהָלְכָה.
יָשַׁב אָחִי עַל מְקוֹמוֹ.
קָרַב וּבָא הָעֶבֶד וְאִתּוֹ הַחֶרֶב הַשְּׁלוּפָה וְאָמַר לְאָחִי: “קוּם בֶּן-בְּלִיַּעַל”.
קָם אָחִי.
הָלַךְ הָעֶבֶד לְפָנָיו וְהוּא אַחֲרָיו.
שָׁלַח יָדוֹ אֶל חַרְבּוֹ שֶׁמִּתַּחַת לְמַדָּיו וְהִכָּה בָהּ אֶת הָעֶבֶד וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וּסְחָבוֹ בְּרַגְלוֹ אֶל הַמַּרְתֵּף, וְקָרָא: “הֵיכָן הַמַּמְלִיחָה?” בָּאָה הַשִּׁפְחָה וּבְיָדָהּ הַטַּס שֶׁבּוֹ הַמֶּלַח.
כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת אָחִי וְהַחֶרֶב בְּיָדוֹ, הָפְכָה פָּנֶיהָ לִבְרֹחַ, רָדַף אַחֲרֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ וְהִתִּיז רֹאשָׁהּ.
אַחַר-כָּךְ קָרָא: “הֵיכָן הַזְּקֵנָה?” בָּאָה.
אָמַר לָהּ: “מַכִּירָה אַתְּ אוֹתִי זְקֵנָה נִתְעָבָה?” אָמְרָה: “לֹא אֲדוֹנִי”.
אָמַר לָהּ:" אָנִי בַּעַל הַדִּינָרִים שֶׁבָּאת לְבֵיתִי וְרָחַצְתְּ רְחִיצָה לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלַּלְתְּ, וְאַחַר-כָּךְ הֶעֱרַמְתְּ עָלַי עַד שֶׁהִפַּלְתְּ אוֹתִי כָאן".
אָמְרָה: “יְרָא אֶת אֱלֹהִים בְּעִנְיָנִי”.
לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ בַּחֶרֶב וְשִׁסַּע אוֹתָהּ לִשְׁתַּיִם.
אַחֲרֵי כֵן יָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה.
כְּשֶׁרָאַתְהוּ נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ וּבִקְּשָׁה מֵאִתּוֹ לְהַבְטִיחָהּ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לָהּ רָעָה.
הִבְטִיחַ אוֹתָהּ.
אָמַר לָהּ: “מַה הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתָךְ לְחֶבְרָה לְכוּשִׁי זֶה?” אָמְרָה: “שִׁפְחָה הָיִיתִי לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים, וְהָיְתָה זְקֵנָה זוֹ נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת אֶצְלוֹ.
אָמְרָה לִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “הֲרֵי אֶצְלֵנוּ שִׂמְחָה שֶׁלֹּא רָאָה אָדָם כְּמוֹתָהּ, וְהָיִיתִי חֲפֵצָה שֶׁתִּרְאִי אוֹתָהּ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצָוֵתְךְ אֶעֱשֶׂה”.
קַמְתִּי וְלָבַשְׁתִּי אֶת הַמְּפֹאָרִים בְּשִׂמְלוֹתַי וְלָקַחְתִּי עִמִּי צְרוֹר וּבוֹ מֵאָה דִינָר.
הָלַכְתִּי עִמָּהּ עַד שֶׁהִכְנִיסָה אוֹתִי לְבַיִת זֶה.
כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, הֶחֱזִיק בִּי אוֹתוֹ כּוּשִׁי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוֹתוֹ מַצָּב שָׁלשׁ שָׁנִים בְּעָרְמַת הַזְּקֵנָה הַמְּכַשֵּׁפָה”.
אָמַר לָהּ אָחִי: “יֵשׁ לוֹ בַּבַּיִת מַשֶּׁהוּ?” אָמְרָה: “יֵשׁ לוֹ רָב, וְאִם תּוּכַל לְהַעֲבִירוֹ מִכָּאן, הַעֲבֵר אוֹתוֹ אֵלֶיךָ וּבַקֵּשׁ בְּרָכָה מֵאֵת אֱלֹהִים”.
קָם אָחִי וְהָלַךְ עִמָּהּ.
פָּתְחָה לְפָנָיו תֵּבוֹת וּבְתוֹכָן כִּיסִים מְלֵאִים מָמוֹן.
וְהִתְפַּלֵּא עַד שֶׁנִּטְּלָה לְשׁוֹנוֹ.
אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֵפוֹא וַעֲזֹב אוֹתִי כָאן, וְהָבֵא בְּנֵי-אָדָם שֶׁיַּעֲבִירוּ אֵלֶיךָ אֶת הַמָּמוֹן”.
הָלַךְ וְשָׂכַר לוֹ עֲשָׂרָה סַבָּלִים.
וְאוּלָם כְּשֶׁחָזַר לַדֶּלֶת מְצָאָהּ פְּתוּחָה לָרְוָחָה.
וְלֹא רָאָה לֹא אֶת הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְלֹא אֶת כִּיסֵי הַמָּמוֹן, אֶלָּא פְּרוּטוֹת בִּלְבָד וַאֲרִיגִים הֵבִין שֶׁהַנַּעֲרָה עָקְבָה אוֹתוֹ, נָטַל מַה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַמָּמוֹן וּפָתַח אֶת הַמְּזָווֹת וְתָפַס מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכָן מִן הָאֲרִיגִים, וְלֹא עָזַב כְּלוּם בַּבַּיִת, וְלָן אוֹתוֹ לַיְלָה שָׂמֵחַ.
בַּשַּׁחַר מָצָא עַל הַדֶּלֶת עֶשְׂרִים אַנְשֵׁי-צָבָא.
כְּשֶׁיָּצָא אֲלֵיהֶם תְּפָסוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמּוֹשֵׁל מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ”.
תְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל.
הִתְחַנֵּן אָחִי לִפְנֵיהֶם שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, וְלֹא נָתְּנוּ לוֹ.
הִבְטִיחַ לָתֵת לָהֶם סְכוּם שֶׁל מָמוֹן, סֵרְבוּ לוֹ וּכְבָלוּהוּ וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ.
בַּדֶּרֶךְ פָּגְשׁוּ בְּיָדִיד אֶחָד שֶׁל אָחִי, וְהֶחֱזִיק אָחִי בְּשׁוּלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו לַעֲמֹד לוֹ בִּשְׁעַת צָרָתוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ לְהִפָּטֵר מֵהֶם.
עָמַד יְדִידוֹ וְשָׁאַל אוֹתָם, מַה כָּאן, וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמּוֹשֵׁל פָּקַד עָלֵינוּ לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו, וַהֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ”.
בִּקֵּשׁ מֵהֶם יְדִיד אָחִי אַף הוּא, שֶיְשַׁחְרְרוּ אוֹתוֹ וְהִצִּיעַ לָהֶם סְכוּם שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְאָמַר: “הֲרֵי כְּשֶׁתָּבוֹאוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל, אִמְרוּ לוֹ שֶׁלֹּא מְצָאתֶם אוֹתוֹ”.
לֹא הִשְׁגִּיחוּ בוֹ וְנָטְלוּ אֶת אָחִי וּסְחָבוּהוּ כְּשֶׁהוּא מֻטָּל פָּנָיו, עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל.
כְּשֶׁרָאָה אֶת אָחִי שְׁאָלוֹ: “מֵהֵיכָן אָרִיג זֶה וּמָמוֹן זֶה?” אָמַר אָחִי: “הַבְטַח אוֹתִי שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה לִי רָעָה”.
הוֹשִׁיט לוֹ הַמּוֹשֵׁל סוּדָר וְקִבֵּל הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ רָעָה.
סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַזְּקֵנָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְעַל דְּבַר הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה שֶׁבָּרְחָה, וְאָמַר לַמּוֹשֵׁל: “וְזֶה שֶׁלְּקַחְתִּיו, קַח מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, וְהַנַּח לִי מַה שֶּׁאֶתְפַּרְנֵס בּוֹ”.
דָּרַש הַמּוֹשֵׁל אֶת כָּל הַמָּמוֹן וְהָאֲרִיגִים, אַךְ מִיִּרְאָה שֶׁיָּרֵא שֶׁמָּא יִוָּדַע הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן, נָטַל קְצָת וְנָתַן לְאָחִי וְאָמַר לוֹ: “צֵא מִיָּד מִמְּדִינָה זוֹ שֶׁלֹּא אֶתְלֶה אוֹתְךָ”.
אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”.
יָצָא לִמְדִינָה אַחֶרֶת.
נָפְלוּ עָלָיו לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים וּפְשָׁטוּהוּ עָרֹום וְהִכּוּהוּ וְקָטְפּו אֶת אָזְנָיו.
שָׁמַעְתִּי מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בוֹ וְיָצָאתִי אֵלָיו וְלָקַחְתִּי עִמִּי בְּגָדִים לְכַסּוֹתוֹ וְהֵבֵאתִיו לָעִיר בַּסֵּתֶר, וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה.
וַהֲרֵי הָרִאשׁוֹן, הַיְנוּ הַחִגֵּר, הָיְתָה אוּמָנוּתוֹ חַיָּט בְּבַגְדָאד.
וְהָיְתָה לוֹ חֲנוּת שֶׁשְּׂכָרָהּ מֵאָדָם בַּעַל הוֹן רָב.
וְהָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ גָּר לְיַד הַחֲנוּת, וּבְתַחְתִּית הֶחָצֵר טַחֲנָה.
בְּאַחַד הַיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָחִי הַחִגֵּר יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וְתוֹפֵר, נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אִשָּׁה כְאַגַּן הַסַּהַר הָעוֹלֶה, בְּאַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבֶּחָצֵר, וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בִּבְנֵי-הָאָדָם.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָחִי, דָּבַק לִבּוֹ לֶאֱהֹב אוֹתָהּ.
הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְזָנַח אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַד לְעֵת עֶרֶב.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם פָּתַח חֲנוּתוֹ וְיָשַׁב לִתְפֹּר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל עַל כָּל כְּלִיבָה וּכְלִיבָה בַחַלּוֹן, וְרָאָה אוֹתָהּ כְּמִקֹּדֶם, וְהָלְכוּ אַהֲבָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ הָלוֹךְ וְגָדוֹל כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָשַׁב שׁוּב בִּמְקוֹמוֹ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ.
רָאֲתָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה.
וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַדָּבָר שֶׁהוּא שָׁבוּי אַהֲבָתָהּ, חִיְּכָה לִקְרָאתוֹ וְחִיֵּךְ לִקְרָאתָהּ.
אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו וְשָׁלְחָה שִׁפְחָתָהּ אֵלָיו וְאִתָּה גִזְרַת בַּד מְעֻטָּר בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁתִּגְזֹר לָהּ בְּיַד הַנְּדִיבוּת כֻּתֹּנֶת מִבַּד זֶה וְתִתְפֹּר אוֹתָהּ תְּפִירָה נָאָה”.
אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתָהּ אֶעֱשֶׂה”.
גָּזַר לָהּ כֻּתֹּנֶת וְהִשְׁלִים תְּפִירָתָהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם.
לַמָּחֳרָת בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וְשׁוֹאֶלֶת כֵּיצַד עָבַר עָלֶיךָ הַלַּיְלָה, שֶׁכֵּן הִיא נָדְדָה שְׁנָתָהּ מִהְיוֹת לִבָּהּ שוֹגֶה בְךָ”.
אַחַר-כָּךְ שָׂמָה לְפָנָיו גְלִיל אַטְלַס צָהֹב וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי בִקְּשָׁה לֵאמֹר לְךָ שֶׁתִּגְזֹר לָהּ מִגָּלִיל זֶה זוּג מִכְנָסַיִם וְתִתְפְּרֵם עוֹד הַיּוֹם”.
אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתָהּ אֶעֱשֶׂה.
מִסְרִי לָהּ שָׁלוֹם רָב, וְאִמְרִי לָהּ: “עַבְדֵּךְ אֲסִיר מִשְׁמַעְתֵּךְ הוּא” וְצַוִּי עָלָיו כַּטּוֹב בְּעֵינָיִךְ”.
נִזְדָּרֵז לִגְזֹר וְשָׁקַד עַל תְּפִירַת הַמִּכְנָסַיִם.
אַחֲרֵי שָׁעָה נִשְׁקְפָה אֵלָיו הָאִשָּׁה מִן הַחַלּוֹן וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם בִּרְמִיזָה, הִשְׁפִּילָה מֶבָּטָהּ וְחִיְּכָה לְעֻמָּתוֹ, וְהִתְחִיל לְהַאֲמִין שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָהּ.
אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו וּבָאָה הַשִּׁפְחָה, מָסַר לָהּ הַמִּכְנָסַיִם.
נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הֵטִיל עַצְמוֹ עַל מַצָּעוֹ וְהָיָה מִתְהַפֵּךְ עָלָיו עַד הַבֹּקֶר.
כְּשֶהִגִּיעַ הַבֹּקֶר קָם וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ.
בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי קוֹרֵא לְךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ פָּחַד פַּחַד גָּדוֹל.
כְּשֶׁהִרְגִּישׁה הַשִּׁפְחָה בְּפַחְדּוֹ אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ.
אֵין שָׁם אֶלָּא טוֹב, שֶׁכֵּן עָשְׂתָה גְּבִרְתִּי בֵּינְךָ וּבֵין אֲדוֹנִי הַכָּרָה”.
שָׂמַח אָחִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהָלַךְ עִמָּהּ.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל אֲדוֹנֶיהָ בַּעַל גְּבִרְתָּהּ נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ.
הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיט לוֹ חֲתִיכַת בַּד גְּדוֹלָה וְאָמַר: “גְּזֹר לִי מִזֶּה כֻתָּנוֹת וְתָפְרֵן”.
אָמַר לוֹ אָחִי: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
לֹא פָסַק מִגְּזֹר עַד שֶׁגָּזַר עֶשְׂרִים כֻּתָּנוֹת וְגָמַר בִּשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, כְּשֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם כָּל אֹכֶל.
אָמַר לוֹ בַעַל-הַבַּיִת: מַה שְּׂכַר זֶה?" אָמַר לוֹ: “עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”.
קָרָא בַּעְלָהּ לַשִּׁפְחָה וְאָמַר: “תְּנִי לוֹ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”.
לֹא דִבֵּר אָחִי דָבָר.
רָמְזָה לוֹ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה בְּעֵינֶיהָ לֵאמֹר: “אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ כְלוּם”.
אָמַר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ כְּלוּם”.
נָטַל אֶת עֲבוֹדַת הַתְּפִירָה וְיָצָא.
אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה זָקוּק לְמָעוֹת שָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֶלָּא מְעַט, וְהָיָה שׁוֹקֵד עַל אוֹתָהּ הַתְּפִירָה שֶׁלָּהֶם.
בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ?” אָמַר: “גָּמַרְתִּי”.
לָקַח אֶת הַכֻּתָּנוֹת וְהוֹלִיךְ אוֹתָן אֲלֵיהֶם וּמָסַר אוֹתָן לְבַעְלָהּ וְהִסְתַּלֵּק מִיָּד.
וּכְבָר הוֹדִיעָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה לְבַעְלָהּ לִפְנֵי כֵן עַל מַצַּב אָחִי כְּשֶׁאָחִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, וְהִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם הִיא וּבַעְלָהּ בְדַעְתָּם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאָחִי שֶׁיִּתְפֹּר לָהֶם בְּלִי שָׂכָר, וְלֹא הָיוּ אֶלָּא מְצַחֲקִים עָלָיו.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם בָּא אֶל חֲנוּתוֹ.
בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי מְבַקֶּשְׁךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ”.
הָלַךְ עִמָּהּ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, אָמַר לוֹ:" מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּגְזֹר לִי חֲמִשָּׁה מְעִילִים עִם שַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים".
גָּזַר אוֹתָם לוֹ וְלָקַח אֶת הָאָרִיג וְהָלַךְ לוֹ וְתָפַר אוֹתָם הַמְּעִילִים וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו.שִׁבַּח זֶה אֶת תְּפִירָתוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא כִּיס שֶׁאֲדַרְכְּמוֹנִים בְּתוֹכוֹ.
שָׁלַח אָחִי אֶת יָדוֹ לִטְלָם.
רָמְזָה לוֹ הָאִשָּׁה אֲחוֹרִי בַּעְלָהּ לֵאמֹר: “אַל תִּקַּח כְּלוּם”.
אָמַר לַבַּעַל: “אֲדוֹנִי,אַל תְּמַהֵר.עוֹד שְׁהוּת לַדָּבָר”.
יָצָא מִלְּפָנָיו וְהוּא עָלוּב יוֹתֵר מֵחֲמוֹר.
וּבָאוּ עָלָיו חֲמִשָּׁה דְבָרִים כְּתֻמָּם: “אַהֲבָה וְדַלוּת וְרָעָב וְעֵרוֹם וְעָמָל”.
אַךְ הוּא מְעוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ.
וּכְשֶׁגָּמַר אָחִי אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת הֶעֱרִימוּ עָלָיו וְהִשִּׂיאוּ לוֹ אֶת שִׁפְחָתָם.
וּבְלֵיל הַנִּשּׂוּאִין כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלֶיהָ אָמְרוּ לוֹ: “לוּן הַלַּיְלָה בַּטַּחֲנָה עַד מָחָר, לְטוֹב לְךָ”.
הֶאֱמִין אָחִי שֶׁכַּוָּנָתָם לְטוֹבָה וְלָן בַּטַּחֲנָה יְחִידִי.
הָלַךְ בַּעַל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְרָמַז עָלָיו לַטּוֹחֵן, שֶׁיְּשִׂימֵהוּ שֶׁיְּסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה.
נִכְנַס אֵלָיו הַטּוֹחֵן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, נִכְנַס וְאוֹמֵר: “הֲרֵי שׁוֹר זֶה כָאן עָצֵל הוּא.
עוֹמֵד הוּא עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ חָפֵץ לְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה הַלַּיְלָה עִם זֶה שֶׁהַחִטָּה מְרֻבָּה וּבַעֲלֵי הַקֶּמַח דּוֹחֲקִים.
הֲרֵי אֲנִי קוֹשֵׁר אוֹתוֹ לַטַּחֲנָה, כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר טְחִינַת הַחִטָּה”.
יָרַד לַטַּחֲנָה וּמִלֵּא אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ חִטָּה וְנִגַּשׁ אֶל אָחִי וּבְיָדוֹ חֶבֶל וּקְשָׁרוֹ בְּצַוָּארוֹ וְאָמַר לוֹ: “הִי רוּץ וְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה.
אֵין אַתָּה חָפֵץ אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁכַּב”.
אַחַר-כָּךְ נָטַל שׁוֹט בְּיָדוֹ וְהִכָּהוּ בוֹ, וְאָחִי בוֹכֶה וְצוֹוֵחַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא מוֹשִׁיעַ לוֹ, וְהַחִטָּה נִטְחֶנֶת, עַד קָרוֹב לַבֹּקֶר.
בָּא בַעַל הֶחָצֵר וְרָאָה אֶת אָחִי נָתוּן בָּעֹל וּבַעַל הַטַּחֲנָה מַכֵּהוּ, עֲזָבוֹ וְהָלַךְ לוֹ.
בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהִתִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “רַע הוּא בְּעֵינַי וּבְעֵינֵי גְבִרְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ, וּכְבָר הִשְׁתַּתַּפְנוּ בְצַעַרְךָ”.
וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ לְשׁוֹנוֹ מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וְהַיְּגִיעָה מֵהָשִׁיב תְּשׁוּבָה.
אַחַר-כָּךְ בָּא אָחִי לְבֵיתוֹ, וְהִנֵּה הַמְּלֻמָּד שֶׁכָּתַב לוֹ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין בָּא.
נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.
מִפָּנֶיךָ נִכָּר שֶׁבִּלִּיתָ הַלַּיְלָה בִּנְעִימוֹת וּשְׂחוֹק וְחִבּוּק עַד הַבֹּקֶר”.
אָמַר לוֹ אָחִי:" אַל יָשֵׂם אֱלֹהִים שָׁלוֹם לְךָ, הַשַּׁקְרָן, קַרְנָן מְתֹעָב כָּפוּל אֶלֶף! חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי אֶלָּא לִטְחֹן בִּמְקוֹם הַשּׁוֹר עַד הַבֹּקֶר“.
אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ”.
סִפֵּר לוֹ אָחִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ.
אָמַר לוֹ: “אֵין מַזָּלְךָ עוֹלֶה בַּד בְּבַד עִם מַזָּלָהּ.
וְאוּלָם אִם חָפֵץ אַתָּה אֲשַׁנֶּה לְךָ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין הֲרֵינִי מְשַׁנֶּה אוֹתוֹ לְךָ”.
וְאָמַר עוֹד: “תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא יָזֹמוּ לְךָ מְזִמָּה אֲחֶרֶת”.
וַעֲזָבוֹ.
בָּא אָחִי לַחֲנוּתוֹ מְצַפֶּה שֶׁיָּבִיא לוֹ מִישֶׁהוּ עֲבוֹדָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בִּשְׂכָרָהּ.
וַעֲדַיִן הוּא בְּכָךְ כְּשֶׁבָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה שֶׁהִסְכִּימָה יַחַד עִם גְּבִרְתָּהּ עַל עָרְמָה זוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: " הֲרֵי גְּבִרְתִּי דָבָר לָהּ אֵלֶיךָ”.
אָמַר לָהּ: “הוֹי בַּת טוֹבִים, אֵין בֵּינִי וּבֵין גְּבִרְתֵּךְ שׁוּם עֵסֶק”.
הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהוֹדִיעָה זֹאת לִגְבִרְתָּהּ.
וּבְטֶרֶם הִרְגִּישׁ אָחִי בַּדָּבָר, נִשְׁקְפָה אֵלָיו בְּעַד הַחַלּוֹן בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “עַל שׁוּם מַה לֹא נִשְׁאַר בֵּיִני וּבֵינְךָ שׁוּם עֵסֶק?” לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה.
נִשְׁבְּעָה לוֹ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵרַע בַּטַּחֲנָה לֹא הָיָה בִרְצוֹנָהּ.
כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל אָחִי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, עָבַר מֵעָלָיו כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ, וְקִבֵּל הִצְטַדְּקוּתָהּ וְשָׂמַח לְמַרְאֶהָ, אָמַר לָהּ שָׁלוֹם וְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וְיָשַׁב וְתָפַר זְמַן-מָה.
אַחֲרֵי זֶה בָאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וּמַזְמִינָה אוֹתְךָ לְבֵיתָהּ, שֶׁכֵּן הֶחְלִיט בַּעְלָהּ לָלוּן הַלַּיְלָה בְּבֵית אֶחָד מִידִידָיו.
וּכְשֶׁיֵּלֵךְ אֲלֵיהֶם תָּבוֹא אַתָּה אֶצְלֵנוּ וּתְבַלֶּה עִם גְּבִרְתִּי בַנְּעִימוֹת בַּחַיִּים עַד לַבֹּקֶר”.
וּכְבָר אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ קֹדֶם לָכֵן: “כֵּיצַד נַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּבוֹא אֶצְלֵךְ שֶׁאֶתְפְּשֶׂנוּ וְאֶמְסֹר אוֹתוֹ לַמּוֹשֵׁל?” אָמְרָה לוֹ: “הַנַּח לִי וְאַעֲרִים עָלָיו וְאֶפְרָעֵהוּ לְשִׁמְצָה בָּעִיר הַזֹּאת”.
וְאָחִי אֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם בְּעָרְמַת-הַנָּשִׁים.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְלָקְחָה אוֹתוֹ וְחָזְרָה עִמּוֹ אֶל גְּבִרְתָּהּ.
אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים אֲדוֹנִי, שֶׁתְּשׁוּקָתִי רַבָּה אֵלֶיךָ”.
אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, חוּשִׁי קֹדֶם לְכָל דָּבָר וְלְנַשְׁקֵנִי”.
לֹא גָמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁהוֹפִיעַ בַּעְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה מִבֵּית שְׁכֵנוֹ.
הֶחֱזִיק בְּאָחִי וְאָמַר לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ אֶלָּא אֵצֶל רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה”.
הִתְרַפֵּס לְפָנָיו אָחִי, לֹא שָׁמַע לוֹ.
נְטָלוֹ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל.
הִלְקָה אוֹתוֹ בִשְׁבָטִים וְהִרְכִּיבוֹ עַל גָּמָל, וְהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ בִרְחוֹבוֹת הָעִיר, כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם קוֹרְאִים עָלָיו: “זֶהוּ גְמוּלוֹ שֶׁל זֶה הַנִּכְנָס לְבֵית-הַנָּשִׁים שֶׁל בְּנֵי-אָדָם מְכֻבָּדִים”.
נָפַל מֵעַל הַגָּמָל וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, וְנַעֲשָׂה חִגֵּר.
אַחַר-כָּךְ הִגְלָה אוֹתוֹ הַמּוֹשֵׁל מִן הָעִיר.
יָצָא וְלֹא יָדַע אָנָּה יִפְנֶה.
הִצְטַעַרְתִּי עָלָיו וְהִשַּׂגְתִּיו וַהֲבֵאתִיו וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
צָחַק הַכַלִיף לִדְבָרָיו וְאָמַר: “יָפֶה עָשִׂיתָ, שַׁתְקָן, הַמְּמַעֵט בִּדְבָרִים”.
וְצִוָּה לָתֵת לִי מַתָּנָה שֶׁאֵלֵךְ.
אָמַרְתִּי: “אֵינִי מְקַבֵּל מֵעִמְּךָ, עַד שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ קֹדֶם לָכֵן מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁאָר אֶחָי.
וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים”.
אָמַרְתִּי: וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הָרְבִיעִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הַיְנוּ הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, הֲרֵי כָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: הוּא הָיָה קַצָּב בְּבַגְדָאד מוֹכֵר בָּשָׂר וּמְגַדֵּל גְּדָיִים.
וְהָיוּ הַגְּדוֹלִים וּבַעֲלֵי הַהוֹן בָּאִים אֵלָיו וְקוֹנִים מִמֶּנּוּ בָשָׂר, וְהִרְוִיחַ מִזֶּה הוֹן עָצוּם, וְרָכַשׁ לוֹ בְהֵמוֹת לְמַשָּׂא וּבָתִּים.
נִשְׁאַר בְּכָךְ זְמָן אָרֹךְ.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בַחֲנוּתוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עָמַד עָלָיו זָקֵן שֶׁזְּקָנוֹ מְגֻדָּל וְהוֹשִׁיט לְיָדוֹ כֶסֶף וְאָמַר: “תֶּן לִי בוֹ בָשָׂר”.
לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף וְנָתַן לוֹ הַבָּשָׂר, וְהָלַךְ לוֹ.
הִתְבּוֹנֵן אָחִי בְּכֶסֶף הַזָּקֵן וּמָצָא אֶת אֲדַרְכְּמוֹנָיו לְבָנִים, מַבְרִיקִים בְּלַבְנוּנִיתָם.
הִנִּיחַ אוֹתָם לְחוּד מִן הַצַּד.
וְהָיָה הַזָּקֵן הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר אֶצְלוֹ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְאָחִי מֵטִיל אֲדַרְכְּמוֹנָיו לְתוֹךְ תֵּבָה לְבַדָּם.
לְאַחַר זְמַן בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם וְלִקְנוֹת בָּהֶם צֹאן.
כְּשֶׁפָּתַח הַתֵּבָה מָצָא כָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ נְיָר לָבָן, פִּסּוֹת פִּסּוֹת.
סָפַק עַל פָּנָיו וְצָוַח: “נִתְאַסְּפוּ בְנֵי-אָדָם אֶצְלוֹ, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ וְתָמְהוּ עָלָיו.
חָזַר אָחִי לַחֲנוּתוֹ כְמִנְהָגוֹ.
זָבַח אַיִל וְתָלָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָנוּת פְּנִימָה, וְקָצַב מִמֶּנּוּ בָשָׂר וּתְלָאוֹ בֶחָנוּת מִחוּץ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר יָבוֹא אוֹתוֹ זָקֵן וְאֶתְפְּסֶנּוּ”.
לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, כְּשֶׁהַזָּקֵן קָרַב וּבָא וְאִתּוֹ הַכֶּסֶף.
קָם אָחִי וּתְפָסוֹ וְהִתְחִיל מְצָעֵק: “הוֹי מֻסְלִמִים, חוּשׁוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ עִנְיָנִי עִם בֶּן-בְּלִיַּעַל זֶה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “בַּמָּה אַתָּה בוֹחֵר אִם לָסוּר מֵעָלַי וּלְבִלְתִּי פְרוֹעַ אוֹתִי לְשִׁמְצָה בִּבְנֵי-אָדָם, אוֹ שֶׁאֲנִי אֶפְרַע אוֹתְךָ לְשִׁמְצָה בָהֶם”.
אָמַר לוֹ אָחִי: “בַּמֶּה תִפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה?” אָמַר: “בָּזֶה שֶׁאַתָּה מוֹכֵר בְּשַׂר בְּנֵי-אָדָם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן”.
אָמַר לוֹ אָחִי: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר, אָרוּר”.
אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין אָרוּר אֶלָּא זֶה שֶׁאָדָם תָּלוּי אֶצְלוֹ בֶּחָנוּת”.אָמַר לוֹ אָחִי: “אִם כֵּן הוּא הֲרֵי דָמִי וּמָמוֹנִי מֻתָּרִים לְךָ”.
אָמַר הַזָּקֵן: “הוֹי קְהַל בְּנֵי-אָדָם, הֲרֵי קַצָּב זֶה שׁוֹחֵט בְּנֵי-אָדָם וּמוֹכֵר בְּשָׂרָם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן”.
מָצְאוּ אֶת הָאַיִל שֶׁהָפַךְ בֶּן-אָדָם תָּלוּי.
כְּשֶׁרָאוּ כָּךְ, תָּפְסוּ אֶת אָחִי וְצָעֲקוּ עָלָיו:”כּוֹפֵר וּפוֹשֵׁעַ“, וְהָיוּ יְדִידָיו הַטּוֹבִים לוֹ בְּיוֹתֵר מַכִּים אוֹתוֹ.
סָפַק לוֹ הַזָּקֵן עַל עֵינוֹ וְהִפִּילָהּ.
נָשְׂאוּ בְּנֵי-אָדָם אֶת אוֹתוֹ הַשָּׁחוּט אֶל רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה, וְאָמַר לוֹ הַזָּקֵן:” נָסִיךְ, הֲרֵי אָדָם זֶה זוֹבֵחַ בְּנֵי-אָדָם וּמוֹכֵר בְּשָׂרם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן.
וַהֲרֵי הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ אֵלֶיךָ.
קוּם וַחֲרֹץ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה".
הֵגֵן אָחִי עַל עַצְמוֹ וְלֹא שָׁמַע רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה לִדְבָרָיו.
וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לְהַלְקוֹתוֹ חֲמֵשׁ-מֵאוֹת בַּמַּקֵּל וְנָטַל אֶת כָּל מָמוֹנוֹ, וְאִלּוּלֵא רֹב מָמוֹנוֹ, הָיָה הוֹרְגוֹ.
אַחַר-כָּךְ הִגְלוּ אֶת אָחִי מִן הָעִיר.
יָצָא תוֹעֶה וְלֹא יָדַע אָנָה יִפְנֶה, עַד שֶׁנִּכְנַס לְעִיר גְּדוֹלָה, וְלֹא רָאָה לְעַצְמוֹ טוֹב מִזֶּה שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדַת אֻשְׁכָּף.
פָּתַח לוֹ חֲנוּת וְיָשַׁב לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בָּהּ.
בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָא לְעִסְקוֹ וְשָׁמַע צַהֲלַת סוּסִים.
שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר וְאָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַמְּדִינָה יוֹצֵא לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל”.
יָצָא אָחִי לְהִסְתַּכֵּל בְּתִפְאֶרֶת הַתַּהֲלוּכָה, וְהוּא שְׂבַע-רָצוֹן מִטּוּב בִּינָתוֹ, שֶׁעָבַר מֵאֻמָּנוּת הַקַּצָּבִים לְאֻמָּנוּת הָאֻשְׁכָּפִים.
פָּנָה הַמֶּלֶךְ וְנָפְלָה עֵינוֹ עַל עֵין אָחִי.
הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲבַקֵּשׁ מַחֲסֶה מִפְּנֵי רוֹעַ-מַזָּלוֹ שֶׁל יוֹם זֶה”.
הִטָּה אֶת רֶסֶן סוּסוֹ וְהִסְתַּלֵּק חֲזָרָה וְחָזְרוּ הַצָּבָא.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת נְעָרָיו שֶׁיַּדְבִּיקוּ אֶת אָחִי וְיַכּוּהוּ הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת עַד שֶׁכִּמְעַט מֵת, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָחִי מַה הִיא הַסִּבָּה לְכָךְ.
חָזַר לִמְקוֹמוֹ שָׁבוּר וְרָצוּץ.
אַחַר-כָּךְ הָלַךְ אֶל אָדָם אֶחָד מִן הַפַּמַּלְיָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ.
צָחַק זֶה עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, דַּע לְךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבִּיט בִּפְנֵי עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת, וּבְיִחוּד כְּשֶׁהוּא עִוֵּר בְּעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, שֶׁאָז אֵינוֹ נִרְתָּע מִלְּהָרְגוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִי דְבָרִים אֵלּוּ הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לִבְרֹחַ מֵאוֹתָהּ מְדִינָה.
נָסַע מִמֶּנָּה וְעָבַר לִמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ מֶלֶךְ, וְעָמַד בָּהּ זְמַן רָב.
יוֹם אֶחָד הָיָה מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ וּמִצְטָעֵר, וְיָצָא לָעִיר לְפַכֵּחַ צַעֲרוֹ.
שָׁמַע מֵאַחֲרָיו צַהֲלַת סוּס.
אָמַר: “בָּאָה פְּקֻדַּת אֱלֹהִים עָלַי”, וְנִמְלַט לְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם שֶׁיִּסְתַּתֵּר בּוֹ, וְלֹא מָצָא.
הִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה וְרָאָה דֶלֶת נְעוּלָה.
דָּחַף אוֹתָהּ דֶּלֶת וְנָפְלָה.
נִכְנַס וְרָאָה מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, וְהִמְשִׁיךְ לְהִכָּנֵס בּוֹ.
וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם וְאָמְרוּ לוֹ:" הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנְּתָנְךָ בְּיָדֵנוּ, אַתָּה אוֹיֵב אֱלֹהִים.
זֶה שְׁלשָׁה לֵילוֹת שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ מְנוּחָה וְאֵינְךָ מַנִּיחַ לָנוּ לִישֹׁן עַד שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁכַּב עַל מַצָּעֵנוּ.
וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ לִטְעֹם טַעַם מִיתָה“.
אָמַר לָהֶם אָחִי: “בְּנֵי-אָדָם, מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה מַתְעֶה אוֹתָנוּ וּמְבַקֵּשׁ לָשִׂים אוֹתָנוּ לְקֶלֶס וְזוֹמֵם לַהֲרֹג אֶת בַּעַל-הַבַּיִת, וְכִי לֹא דַי לְךָ בָּזֶה שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתוֹ לְקַבְּצָן, אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ? עַכְשָׁו הֲרֵי הוֹצֵא לָנוּ אֶת הַסַּכִּין שֶׁאַתָּה מְאַיֵּם בָּהּ עָלֵינוּ כָל לָיְלָה”.
חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ בַּאֲזוֹרוֹ אֶת הַסַּכִּין שֶׁהָיָה גוֹזֵר בָּהּ אֶת הַנְּעָלִים.
אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי-אָדָם, יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים בְּעִנְיָנִי, וּדְעוּ שֶׁסִּפּוּרִי מַתְמִיהַּ”.
אָמְרוּ לוֹ:”וּמַה הוּא סִפּוּרְךָ?" סִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיְפַטְּרוּהוּ לְשָׁלוֹם, וְלֹא שָׁמְעוּ לְמַה שֶּׁאָמַר לָהֶם וְלֹא שָׁעוּ אֵלָיו, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁהִכּוּהוּ וְקָרְעוּ אֶת בְּגָדָיו, וּכְשֶׁנִּקְרְעוּ בְגָדָיו וְנִתְגַּלָּה גוּפוֹ, מָצְאוּ סִימָנֵי הַמַּכּוֹת בִּשְּׁבָטִים עַל צַלְעוֹתָיו.
אָמְרוּ לוֹ: “אָרוּר, הֲרֵי סִימָנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ מְעִידִים עַל פִּשְׁעֲךָ”.
וְהֵבִיאוּ אֶת אָחִי אֶל הַמּוֹשֵׁל.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּבָר נִלְכַּדְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי, וְאֵין מַצִּיל אוֹתִי אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל אָמַר לוֹ: “פּוֹשֵׁעַ, מַה הֱנִיעֲךָ לַחְדֹר לְתוֹךְ בַּיִת זֶה לְשֵׁם רֶצַח?” אָמַר לוֹ אָחִי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, הַנָּסִיךְ, שֶׁתִּשְׁמַע דְּבָרַי וְאַל תְּהֵא נִמְהָר בְּשָׁפְטְךָ אוֹתִי” אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “כְּלוּם נִשְׁעֶה לְדִבְרֵי פּוֹשֵׁעַ, שֶׁהֵבִיא אֲנָשִׁים אֵלֶּה לִידֵי קַבְּצָנוּת, וְשֶׁסִימָנֵי מַלְקוֹת עַל גַּבּוֹ?” הוֹסִיף וְאָמַר: “וַדַּאי לֹא גָרַם לְךָ שֶׁתְּהֵא לוֹקֶה בִּשְּׁבָטִים אֶלָּא פֶּשַׁע עָצוּם”.
סָפַג אָחִי מֵאָה, וְהִרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל גָּמָל וְהִכְרִיזוּ עָלָיו: “זֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמִּתְנַפֵּל עַל בָּתֵּי בְּנֵי-אָדָם”.
אַחַר-כָּךְ הִגְלוּהוּ מִן הָעִיר בִּפְקֻדַּת הַמּוֹשֵׁל.
יָצָא אָחִי וְלֹא יָדַע לְאָן יִפְנֶה, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל אֹדוֹתָיו יָצָאתִי אַחֲרָיו, וּשְׁאַלְתִּיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ.
סִפֵּר לִי סִפּוּרוֹ כֻלּוֹ, נָסַעְתִּי עִמּוֹ, כְּשֶׁבְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם מִתְקַלְּסִים בּוֹ עַד שֶׁעֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ.
הִכְנַסְתִּיו בְּסוֹד חֲזָרָה לָעִיר וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַשְּׁלִישִׁי, קְפָפָה שְׁמוֹ, וְהוּא הָעִוֵּר, הֲרֵי הוֹבִילוֹ הַגּוֹרָל לְבַיִת גָּדוֹל.
דָּפַק בַּדֶּלֶת, מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר אֶל בַּעַל-הַבַּיִת וְלִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ.
אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “מִי בַדֶּלֶת?” לֹא עָנָה אוֹתוֹ אָדָם.
שָׁמַע אוֹתוֹ אָחִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם: “מִי זֶה?”.
וְלֹא עָנָהוּ אָחִי.
שָׁמַע אֶת הֲלִיכָתוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַדֶּלֶת וּפְתָחָהּ.
אָמַר לוֹ: “מַה חֶפְצֶךָ?” אָמַר לוֹ אָחִי: “מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
אָמַר לוֹ: “עִוֵּר אַתָּה?” אָמַר לוֹ אָחִי: “הֵן”.
אָמַר לוֹ: “הַב לִי יָדְךָ”.
הוֹשִׁיט לוֹ אָחִי יָדוֹ, שֶׁדּוֹמֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַשֶּׁהוּ.
וְאוּלָם הוּא תָפַס בְּיָדוֹ וְהִכְנִיסוֹ לַבַּיִת, וְלֹא פָסַק מֵהַעֲלוֹת אוֹתוֹ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מְרוֹמֵי הַגָּג, וְאָחִי מְדַמֶּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁיַּאֲכִילֵהוּ מַשֶּׁהוּ,אוֹ יִתֵּן לוֹ מַשֶּׁהוּ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, אָמַר לְאָחִי: “מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, עִוֵּר?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
אָמַר לוֹ: “יִפְתַּח אֱלֹהִים לְךָ דֶּלֶת אַחֶרֶת”.
אָמַר לוֹ אָחִי: “הוֹי פְּלוֹנִי, כְּלוּם לֹא יָכֹלְתָּ לוֹמַר לִי זֹאת כְּשֶׁאֲנִי לְמַטָּה?” אָמַר לוֹ: "שָׁפָל שֶׁבַּשְּׁפָלִים, לָמָּה לֹא שָׁאַלְתָּ מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ דְּבָרַי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁדָּפַקְתָּ בַּדֶּלֶת? אָמַר אָחִי: “וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בִּי?” אָמַר לוֹ: “אֵין אִתִּי כְלוּם לְתִתּוֹ לְךָ”.
אָמַר לוֹ: “הוֹרִידֵנִי לְשָׁלוֹם”, אָמַר לוֹ: “הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ”.
קָם אָחִי וּפָנָה לַמַּדְרֵגוֹת, וְלֹא פָסַק לָרֶדֶת עַד שֶׁנּוֹתְרוּ בֵינוֹ וּבֵין הַדֶּלֶת עֶשְׂרִים מַדְרֵגוֹת, מָעֲדָה רַגְלוֹ וְנָפַל, וְלֹא חָדַל לִנְפֹּל וּלְהִדַּרְדֵּר בַּמַּדְרֵגוֹת עַד שֶׁנִּבְקַע רֹאשׁוֹ.
יָצָא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ.
מָצְאוּ אוֹתוֹ אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו הָעִוְרִים, אָמְרוּ לוֹ: “מַה הִגִּיעַ אֵלֶיךָ הַיּוֹם?” סִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְאָמַר לָהֶם: “אַחַי, רְצוֹנִי לָקַחַת מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אִתָּנוּ, לְהוֹצָאָתִי”.
וְהָיָה בַעַל הַבַּיִת מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו לָדַעַת מַצָּבוֹ וְשָׁמַע דְּבָרָיו, וְאָחִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהָאִישׁ עוֹקֵב אַחֲרָיו, עַד שֶׁנִּכְנַס אָחִי לִמְקוֹמוֹ וְנִכְנַס הָאִישׁ אַחֲרָיו מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישׁ בּוֹ.
יָשַׁב אָחִי וְהִמְתִּין לַחֲבֵרָיו.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, אָמַר לָהֶם: “נַעֲלוּ אֶת הַדֶּלֶת וְחַפְּשׂוּ אֶת הַבַּיִת, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא מִי שֶׁהוּא זָר שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵינוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ אֶת דִּבְרֵי אָחִי, טִפֵּס וְתָלָה עַצְמוֹ בְחֶבֶל קָשׁוּר בַּתִּקְרָה.
שׁוֹטְטוּ בַחֶדֶר כֻּלּוֹ וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ.
חָזְרוּ וְשָׁבוּ לְעֵבֶר אָחִי וְהוֹצִיאוּ הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁאִתָּם וּמָנוּ אוֹתָם, וְנִמְצְאוּ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים.
הִנִּיחוּ אוֹתָם בְּזָוִית הַחֶדֶר, נָטַל כָּל אֶחָד מֵהֶם מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְאֶת הַשְּׁאָר טָמְנוּ בָאֲדָמָה.
שָׂמוּ לִפְנֵיהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל.
פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ אָחִי בְּקוֹל לְעִיסָתוֹ שֶׁל אִישׁ זָר לְצִדּוֹ.
אָמַר לַחֲבֵרָיו: “כְּלוּם יֵשׁ אִישׁ זָר אִתָּנוּ?” שָׁלַח יָדוֹ וְנִתְקַל בְּרַגְלוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת.
צָעַק לַחֲבֵרָיו וְאָמַר: “זָר הוּא זֶה”.
הִמְטִירוּ עָלָיו מַהֲלֻמּוֹת.
וּכְשֶׁנִּלְאוּ צָעֲקוּ: “הוֹי מֻסְלִמִים, לִסְטִים נִכְנַס אֵלֵינוּ וּמְבַקֵּשׁ לִטֹּל אֶת מָמוֹנֵנוּ”.
נִתְאַסְּפוּ אֶצְלָם בְּנֵי-אָדָם הֲמוֹנִים.
עָשָׂה הָאִישׁ הַזָּר בַּעַל-הַבַּיִת עַצְמוֹ כְעִוֵּר, עָמַד סָמוּךְ לָהֶם וְעָצַם עֵינָיו וְהֶרְאָה עַצְמוֹ עִוֵּר כְּמוֹתָם בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא פִּקְפֵּק בּוֹ אִישׁ שֶׁמֵּהֶם הוּא, וְצָעַק: “הוֹי מֻסְלִמִים, לֵאלֹהִים אֶקְרָא וְלַמּוֹשֵׁל, לֵאלֹהִים אֶקְרָא וְלַנָּסִיךְ, שֶׁכֵּן עֵצָה טוֹבָה אִתִּי לַנָּסִיךְ”.
וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר עַד שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָם אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל וּתְפָסוּם וְאֶת אָחִי בְתוֹכָם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל אָמַר לָהֶם: “מַה עִנְיַנְכֶם?” אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ: “שְׁמַע לִדְבָרַי הַמּוֹשֵׁל, אֵין עִנְיָנֵנוּ מִתְבָּרֵר לְךָ אֶלָּא עַל-יְדֵי עֹנֶשׁ.
וְאִם רְצוֹנְךָ בְכָךְ הַתְחֵל בְּעָנְשִׁי וְאַחֲרַי בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמַּנְהִיג אוֹתִי”.
וְהֶרְאָה עַל אָחִי.
אָמַר הַמּוֹשֵׁל:" הַפִּילוּ אִישׁ זֶה לָאָרֶץ וְהַצְלִיפוּ עָלָיו בְּשׁוֹטִים".
הִפִּילוּהוּ וְהִלְקוּהוּ, אַרְבַּע מֵאוֹת מַלְקוֹת עַל אֲחוֹרָיו.
כְּשֶׁהִכְאִיבוּ לוֹ הַמַּלְקוֹת, פָּקַח אַחַת מֵעֵינָיו, וּכְשֶׁהוֹסִיפוּ לְהַלְקוֹתוֹ פָּקַח אֶת עֵינוֹ הַשֵּׁנִית.
אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, פּוֹשֵׁעַ?” אָמַר לוֹ: “הַבְטִיחֵנִי שֶׁאֵינְךָ עוֹשֶׂה לִי רָעָה וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”.
הִבְטִיחָהוּ אָמַר לוֹ: "אֲנַחְנוּ אַרְבָּעָה מַעֲמִידִים פָּנִים כְאִלּוּ הָיִינוּ עִוְרִים וְעוֹבְרִים עַל פְּנֵי בְּנֵי-אָדָם וְנִכְנָסִים לְבָתֵּיהֶם וּמִסְתַּכְּלִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶם וּמַעֲרִימִים עֲלֵיהֶן לַהֲבִיאָן לִידֵי חֵטְא וְסוֹחֲטִים מֵהֶן מָמוֹן.
וּכְבָר הִכְנַסְנוּ בְדֶרֶךְ זוֹ רְוָחִים עֲצוּמִים, הַיְנוּ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן.
אָמַרְתִּי לַחֲבֵרָי: תְּנוּ לִי אֶת הַמַּגִּיעַ לִי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים “, קָמוּ עָלַי וְהִכּוּ אוֹתִי וְנָטְלוּ מָמוֹנִי.
וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה בֵּאלֹהִים וּבְךָ, וַהֲרֵי אַתָּה לְךָ זְכוּת בְּחֶלְקִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַחֲבֵרַי, וְאִם חָפֵץ אַתָּה לְהִוָּכַח בְּצִדְקַת דְּבָרַי, הַלְקֵה כָל אֶחָד מֵהֶם יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִלְקֵיתָ אוֹתִי, וְיִפְקַח אֶת עֵינָיו”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמּוֹשֵׁל לְיַסְּרָם.
וְהָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל בּוֹ הָיָה אָחִי וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ אֶל קֶרֶשׁ-הַיִּסּוּרִים.
אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “נְבָלִים, אֵיךְ זֶה תְכַחֲשׁוּ בְחֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁעָשָׂה אֶתְּכֶם וְתַעֲמִידוּ עַצְמְכֶם כְּעִוְרִים?” קָרָא אָחִי: “אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, בֵּאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבַּע, שֶׁאֵין בְּתוֹכֵנוּ גַם אֶחָד פִּקֵּחַ”.
לֹא פָסְקוּ לְהַלְקוֹתוֹ עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף.
אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “חִדְלוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר”.
וְצִוָּה לְהַלְקוֹת אֶת כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַפִּקֵּחַ אוֹמֵר לָהֶם: “פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם וְלֹא תְחַדְּשׁוּ עֲלֵיכֶם הַמַּלְקוֹת”.
אָמַר לַמּוֹשֵׁל: “שְׁלַח עִמִּי מִי שֶׁהוּא שֶׁיָּבִיא אֵלֶיךָ אֶת הַמָּמוֹן, שֶׁכֵּן לֹא יִפְקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁחוֹשְׁשִׁים הֵם שֶׁלֹּא יִפָּרְעו ּלְשִׁמְצָה בִּבְנֵי-אָדָם”.
שָׁלַח הַמּוֹשֵׁל אָדָם וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַמָּמוֹן.
נְטָלוֹ וְנָתַן מִמֶּנּוּ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים לְפִי חֶלְקוֹ וְאֶת שֶׁלָּהֶם הֶחֱרִים, וְהִגְלָה אֶת אָחִי וְאֶת יֶתֶר הַשְּׁלשָׁה אֶל מִחוּץ לָעִיר.
יָצָאתִי אֲנִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְהִדְבַּקְתִּי אֶת אָחִי וּשְׁאִלְתִּיו לְמַצָּבוֹ, וְהִגִּיד לִי מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ.
הִכְנַסְתִּיו בַּסֵּתֶר לָעִיר וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה בְּצִנְעָה כָּל יְמֵי חַיָּיו.
צָחַק הַכַלִיף לְמִשְׁמַע סִפּוּרִי וְאָמַר: “תְּנוּ לוֹ מַתָּת וְיֵלֶךְ לוֹ”.
אָמַרְתִּי: “חַי אֱלֹהִים, אֵינִי לוֹקֵחַ מַתָּת עַד שֶׁאֲבָרֵר לִנְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים מַה שֶּׁאֵרַע לְיֶתֶר אַחַי, וְאוֹכִיחַ לוֹ שֶׁמְמַעֵט-בִּדְבָרִים אָנִי”.
אָמַר הַכַלִיף: “פַּלַּח אֶת אָזְנֵינוּ בִּדְבָרֶיךָ הַבְּטֵלִים, וְהוֹסֵף לָנוּ וְנֵדַע מוּמֶיךָ הַגְּלוּיִים וְהַנִּסְתָּרִים”.
וַהֲרֵי אָחִי הַשֵּׁנִי, בַּקְבֻּק שְׁמוֹ, הַיְנוּ הַפַּטְפְּטָן, וְהוּא הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאֶחָת.
אֵרַע לוֹ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּדַרְכּוֹ לְצֹרֶךְ-מַה שֶּׁהָיָה לִי.
קִדְּמָה זְקֵנָה אַחַת אֶת פָּנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “גֶּבֶר עֲמֹד קְצָת שֶׁאַצִּיעַ לְפָנֶיךָ עִנְיָן, וְאִם יִיטַב בְּעֵינֶיךָ תְּמַלֵּא אוֹתוֹ לִי, וְתִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיַּצְלִיחַ דַּרְכֵּנוּ”.
עָמַד אָחִי.
אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵינִי לְעוֹרֵר תְּשׂוּמֶת-לִבְּךָ עַל מַשֶּׁהוּ וְאַדְרִיךְ אוֹתְךָ אֵלָיו בִּתְנָאי שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְרֻבִּים”.
אָמַר לָה אָחִי: “יָבוֹאוּ נָא דְבָרַיִךְ”.
אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר נָא לִי, מַה דַּעְתְּךָ בִּדְבַר חָצֵר נָאָה וְגַן נָאֶה שֶׁמֵּימָיו זוֹרְמִים, וּפֵרוֹת וְיַיִּן וּפָנִים יָפוֹת שֶׁתִּרְאֵן וּלְחִי סְגַלְגֹּלֶת שֶׁתְּנַשְּׁקֶנָּה וְקוֹמָה נָאָה שֶׁתְּחַבְּקֶנָּה, וְלֹא תַּפְסִיק מִכָּךְ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר? הֲרֵי אִם אַתָּה מְמַלֵּא מַה שֶּׁאֲנִי מַתְנָה עָלֶיךָ, תִּרְאֶה טוֹבָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִי דְבָרֶיהָ אָמַר לָה:" גְּבִרְתִּי, וְכֵיצַד הוּא זֶה שֶׁאַתְּ מַצִּיעָה עִנְיָן זֶה לִי וְלֹא לְאַחֵר מִכָּל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם.
מַה הוּא בִי שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיִךְ?" אָמְרָה לְאָחִי: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תְּהֵא מַרְבֶּה דְבָרִים?” שְׁתֹק אֵפוֹא וּבֹא עִמִי".
פָּנְתָה הַזְּקֵנָה לָלֶכֶת וְהָלַךְ אָחִי בְעִקְּבוֹתֶיהָ כְּשֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לְמַה שֶׁתֵּאֲרָה אוֹתוֹ לוֹ, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְתוֹךְ חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם וּמְשָׁרְתִים רַבִּים בְּתוֹכָהּ.
הֶעֶלְתָה אוֹתוֹ מִלְמַטָּה לְמַעְלָה, וְרָאָה אָחִי שֶׁזֶּה הוּא אַרְמוֹן נָאֶה.
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי-הַבַּיִת, שְׁאָלוּהוּ: “מִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן?” אָמְרָה לָהֶם הַזְּקֵנָה: “הַנִּיחוּ לוֹ וְאַל תַּפְרִיעוּ אוֹתוֹ, בַּעַל-מְלָאכָה הוּא, וּזְקוּקִים אָנוּ לוֹ”.
הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְחֶדֶר מְפֹאָר, שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ מֵעוֹלָם.
כְּשֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר, קָמוּ הַנָּשִׁים לִקְרָאתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְצִדָּן.
לֹא עָבַר אֶלָּא כְּהֶרֶף עַיִן, עַד שֶׁשָּׁמַע קוֹל רַעַשׁ, וְנִכְנְסָה חֲבוּרָה שֶׁל שְׁפָחוֹת מִסָּבִיב לְעַלְמָה דוֹמָה לַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ.
נָתַן אָחִי עֵינָיו בָּהּ, וְקָם וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה.
נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְרָמְזָה לוֹ לָשֶׁבֶת.
כְּשֶׁיָּשַׁב נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים לְךָ יְקָר, כֵּיצַד שְׁלוֹמְךָ?” אָמַר לָה: “גְּבִרְתִּי, שָׁלוֹם לִי”.
צִוְּתָה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הַמַּאֲכָלִים, וְשָׂמָה אוֹתָם לִפְנֵיהֶם וְיָשְׁבָה לֶאֱכֹל.
וּבְכָל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה לֹא פָסְקָה הָעַלְמָה מִצְּחוֹק, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה אָחִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ, הָיְתָה מַפְנָה מֶבָּטָהּ מִמֶּנּוּ לְעֵבֶר הַשּׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הָיְתָה צוֹחֶקֶת עֲלֵיהֶן.
וְאוּלָם לְאָחִי הֶרְאֲתָה אוֹת אַהֲבָה וְצָחֲקָה עִמּוֹ, וְהוּא, הַחֲמוֹר, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בִּכְלוּם.
יֶתֶר עַל כֵּן: כְּשֶׁגָּבְרָה עָלָיו הַתַּאֲוָה, נִפְתָּה לְהַאֲמִין שֶׁהָעַלְמָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וּתְמַלֵּא אֶת כָּל חֶפְצוֹ.
כְּשֶׁאָכְלוּ הֵבִיאוּ אֶת הַיַּיִן וְנִכְנְסוּ עֶשֶׂר עֲלָמוֹת, יָפוֹת כַּלְּבָנָה וּבִידֵיהֶן נְבָלִים שֶׁמֵּיתְרֵיהֶן מְכֻוָּנִים יָפֶה וְהֵחֵלוּ שָׁרוֹת בְּקוֹלוֹת הַמַּחֲרִידִים אֶת הָאֲבָנִים הָאֲטוּמוֹת.
גָּבְרָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל אָחִי וְנָטַל כּוֹס מִיָּדָהּ שֶׁל הָעַלְמָה וְשָׁתָה אוֹתָהּ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד לְפָנֶיהָ, שָׁתְתָה גַם הָעַלְמָה כוֹס יָיִן.
אָמַר לָהּ אָחִי: “לִבְרִיאוּת וּלְחַיִּים”.
וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה.
הוֹשִׁיטָה לוֹ כוֹס שְׁנִיָּה וְשָׁתָה, וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ.
כְּשֶׁרָאָה אָחִי מִמֶּנָּה כָךְ, מִהֵר לָצֵאת מִשָּׁם כּוֹעֵס וּמַרְבֶּה דְבָרִים.
הָלְכָה הַזְּקֵנָה אַחֲרָיו קוֹרֶצֶת בְּעֵינֶיהָ לֵאמֹר: “חֲזֹר”.
חָזַר.
בִּקְּשָׁה אוֹתוֹ הָעַלְמָה לָשֶׁבֶת.
חָזַר וְיָשַׁב מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.
חָזְרָה וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁצִּוְּתָה עַל כָּל שִׁפְחוֹתֶיהָ לִטְפֹּחַ עָלָיו, וְהוּא אוֹמֵר לַזְּקֵנָה: “אָכֵן מֵעוֹלָם לֹא מָצָא אוֹתִי מַשֶּׁהוּ יָפֶה מִזֶּה”.
וְהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת וְחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת:“הוֹי, בְּחַיַּיִּךְ, גְּבִרְתִּי”, וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת לֹא פָסְקוּ מִטְּפֹחַ עָלָיו עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף.
קָם אָחִי לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו.
הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ קְצָת, כְּדֵי שֶׁתֶּשִּׂיג מְבֻקָּשֶׁךָ”.
אָמַר לָהּ אָחִי: “עַד כַּמָּה אַאֲרִיךְ רוּחִי, הֲרֵי כִמְעַט שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מִן הַמַּכּוֹת”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “כְּשֶׁתִּהְיֶה שִׁכּוֹרָה, יָשְׁלַם חֶפְצְךָ”.
חָזַר אָחִי לִמְקוֹמוֹ וְיָשַׁב.
קָמוּ הַנְּעָרוֹת כֻּלָּן וְצִוְּתָה אוֹתָן הַזְּקֵנָה לְקַטֵּר אוֹתוֹ בִלְבוֹנָה וְלִזְלֹף עָלָיו מֵי-וְרָדִין, וְעָשׂוּ כָךְ.
אָמְרָה לוֹ הָעַלְמָה מַזְהִירָה בְחֵן יָפְיָהּ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים כָּבוֹד וִיקָר, הֲרֵי בָאתָ לְבֵיתִי וְעָמַדְתָּ בַּתְּנָאִים שֶׁהִתְנֵיתִי, שֶׁכֵּן מִי שֶׁמַּמְּרֶה אוֹתִי אֲנִי מְשַׁלַּחַת אוֹתוֹ מֵעַל פָּנָי.
אַךְ מִי שֶׁמַאֲרִיךְ אֶת רוּחוֹ, מַשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ”.
אָמַר לָהּ אָחִי: “גְּבִרְתִּי, עַבְדֵךְ אֲנִי וּבְיָדֵךְ נִתַּתִּי”.
אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שֶׁאֱלֹהִים נָתַן בְּלִבִּי תְּשׁוּקָה רַבָּה לְמַהֲתַלּוֹת, וּמִי שֶׁמְצַיֵּת לִי, יָשְׁלַם כָּל חֶפְצוֹ”.
צִוְּתָה אֶת הַשְּׁפָחוֹת לְזַמֵּר בִּתְשׁוּאוֹת, וְזִמְּרוּ עַד שֶׁנִּמְלְאוּ כָל הַיּוֹשְׁבִים גִּיל בִּרְעָדָה.
אַחַר כָּךְ אָמְרָה לְאַחַת הַשְּׁפָחוֹת: “קְחִי אֶת אֲדוֹנֵךְ וַעֲשִׂי בוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לוֹ, וְהָבִיאִי אוֹתוֹ אֵלַי מִיָּד”.
לָקְחָה הַשִּׁפְחָה אֶת אָחִי, כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה תַּעֲשֶׂה בוֹ.
הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מְעָט”.
הֵאִירוּ פְּנֵי אָחִי, וְהִפְנָה שׁוּב פָּנָיו לָעַלְמָה, וְהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, הֲרֵי עַכְשָׁו, עוֹד מְעַט, תַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”.
אָמַר לַזְּקֵנָה: “הַגִּידִי לִי, מַה הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה בִי נַעֲרָה זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אֵין מְחַכֶּה לְךָ שָׁם אֶלָּא טוֹב, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מַקְרִיבָה עַצְמִי לְמַעַנְךָ.
אֵין הִיא אֶלָּא מְצַבַּעַת אֶת גַּבּוֹת עֵינֶיךָ, וּמוֹרֶטֶת אֶת שְׂפָמֶךָ”.
אָמַר: “אֶת הַצֶּבַע מֵעַל גַּבּוֹת הָעֵינַיִם אֶפְשָׁר לִרְחֹץ, וְאוּלָם מְרִיטַת הַשָּׂפָם הֲרֵי הִיא גוֹרֶמֶת כְּאֵב”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הִשָּׁמֵר לְךָ וְאַל תַּמְרֶה אֶת פִּיהָ, שֶׁלִּבָּהּ נָתוּן לְךָ”.
הֶאֱרִיךְ אָחִי אֶת רוּחוֹ וְנָתַן לָהּ לִצְבֹּעַ אֶת גַּבּוֹת עֵינָיו וְלִמְרֹט אֶת שְׂפָמוֹ.
חָזְרָה הַשִּׁפְחָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְהִגִּידָה לָהּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה.
אָמְרָה לָהּ: “לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא דָבָר אֶחָד, הַיְנוּ לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ עַד שֶׁיְּהֵא חָלָק לַחְלוּטִין”.
נִגְּשָׁה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וּמָסְרָה לוֹ מַה שֶּׁגְּבִרְתָּהּ פָּקְדָה עָלֶיהָ.
אָמַר לָהּ אָחִי הַטִּפֵּשׁ: “וְכֵיצַד זֶה אֶעֱשֶׂה דָבָר שֶׁיִּפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי-אָדָם?” אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי אֵין הִיא מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת בְּךָ כָּךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דוֹמֶה לְנַעַר שֶׁאֵין לוֹ עֲדַיִן סִיַמן זָקָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּפָנֶיךָ כְּלוּם שֶׁיְגָרְדֶנָּה וְיִשְׂרֹט בָּהּ, שֶׁלִּבָּהּ לוֹהֵט בִּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיךָ, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתָּ חֶפְצֶךָ”.
הֶאֱרִיךְ אָחִי אֶת רוּחוֹ וְצִיֵּת לַשִּׁפְחָה, וְנָתַן לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ.
הֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל הָעַלְמָה כְּשֶׁגַּבּוֹתָיו בְּצֶבַע וּשְׂפָמוֹ מָרוּט וְסַנְטֵרוֹ וּלְחָיָיו מְפֻרְכָּסִים בִּשְׂרָק, נִבְהֲלָה מִפָּנָיו.
אַחַר-כָּךְ צָחֲקָה עַד שֶׁנָּפְלָה עַל גַּבָּהּ וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אָכֵן לָקַחְתָּ אֶת לִבִּי שֶׁבִי בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת”.
הִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ בְחַיֶּיהָ שֶׁיָּקוּם וִירַקֵּד לְפָנֶיהָ.
קָם וְרָקַד.
לֹא הִנִּיחָה בַּבַּיִת כָּר שֶׁלֹּא זָרְקָה בוֹ, וּכְמוֹ כֵן הָיוּ כָל הַשְּׁפָחוֹת רוֹגְמוֹת אוֹתוֹ, זוֹ בְּתַפּוּחַ זָהָב וַחֲבֶרְתָּהּ בְּלִימוֹן וְאַחֶרֶת בְּאֶתְרוֹג, עַד שֶׁנָּפַל כִּמְעַט מִתְעַלֵּף מִן הַמַּכּוֹת.
וְלֹא פָסְקוּ מִטְּפֹחַ עַל גַּבּוֹ וּמִלִּרְגוֹם אוֹתוֹ בְכָרִים וּבְפֵרוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת: “עַכְשָׁו הִשַּׂגְתָּ חֶפְצֶךָ.
וְאֵין עָלֶיךָ מִן הַמַּכּוֹת כְּלוּם, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ עוֹד אֶלָּא דָבָר אֶחָד לַעֲשׂוֹת, הַיְנוּ זֶה: מִמִּנְהָגָהּ כְּשֶׁהִיא שִׁכּוֹרָה הוּא שֶׁאֵינָהּ נִשְׁמַעַת לְאִישׁ עַד שֶׁהִיא מֵסִירָהּ מֵעָלֶיהָ כָּל בְּגָדֶיהָ וְסַרְבְּלֶיהָ וְנִשְׁאֶרֶת עֵרוֹם וְעֶרְיָה, וְאַף אַתָּה עֲשֵׂה כָּךְ, תָסִיר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ וְתִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ כְּשֶׁהִיא רָצָה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הָיְתָה בּוֹרַחַת מִפָּנֶיךָ.
וְלֹא תִפְסֹק מִלִּרְדֹּף אַחֲרֶיהָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁיָּקוּם שַׁרְבִיטְךָ וְנִצַּב, וְאָז תְּהֵא נִשְׁמַעַת לְךָ”.
אָמְרָה לוֹ: “עַכְשָׁו קוּם וְהָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ מִיָּד”.
קָם כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵסִיר כָּל בְּגָדָיו, וְעָמַד עֵרוֹם וְעֶרְיָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה לְאָחִיו הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגַּלָּב: "קוּם וְהָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ ", וְקָם כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵסִיר בְּגָדָיו, וְעָמַד עֵרוֹם אָמְרָה הָעַלְמָה לְאָחִי: “עַכְשָׁו קוּם רוּץ אַחֲרַי וְאָרוּץ אֲנִי לְפָנֶיךָ וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מַשֶּׁהוּ הֲרֵי רְדֹף אַחֲרַי”.
רָצָה לְפָנָיו וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ.
הָיְתָה אָצָה דָצָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאָחִי אַחֲרֶיהָ.
גָּבְרָה עָלָיו תַּאֲוָתוֹ וְקָם שַׁרְבִיטוֹ נִצָּב כְּאִלּוּ הוּא מְטֹרָף.
לֹא פָסְקָה מֵרוּץ לְפָנָיו וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ וְשׁוֹמֵעַ מִמֶּנָּהּ קוֹל רַךְ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְחָלָל אָפֵל וְהוּא אַחֲרֶיהָ בִמְרוּצָה מְטֹרֶפֶת.
וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ, מָצָא עַצְמוֹ בְאֶמְצַע הָרְחוֹב.
וְאוֹתוֹ רְחוֹב שׁוּק סוֹחֲרֵי-הָעִיר הָיָה, וְהָיוּ מַכְרִיזִים עַל עוֹרוֹתֵיהֶם.
רָאוּהוּ בְנֵי-אָדָם בְּאוֹתוֹ מַצָּב כְּשֶׁהוּא עֵרוֹם וְעֶרְיָה וְשַׁרְבִיטוֹ קָם נִצָּב, זְקָנוֹ מְגֻלָּח וְגַבּוֹתָיו וּשְׂפָמוֹ וּפָנָיו מְפֻרְכָּסִים בִּשְׂרָק, וְהִתְחִילוּ מְצַעֲקִים, מְשַׂחֲקִים וְסוֹפְקִים כַּפַּיִם.
וְהָיוּ מֵהֶם מִי שֶׁהִצְלִיפוּ עָלָיו בִּרְצוּעוֹת עַל מַעֲרוּמָיו עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף.
נְטָלוּהוּ וּנְשָׂאוּהוּ עַל חֲמוֹר עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל.
אָמַר לָהֶם: “מַה זֶּה?” אָמְרוּ: “זֶה נָפַל אֵלֵינוּ כָּךְ פִּתְאֹם מִבֵּית הַמִּשְׁנֶה”.
צִוָּה הַמּוֹשֵׁל לְהַלְקוֹתוֹ מֵאָה וְהִגְלָה אוֹתוֹ מִבַּגְדָאד.
יָצָאתִי אַחֲרָיו וַהֲבֵאתִיו בַּחֲשַׁאי לָעִיר, וְקָצַבְתִּי לוֹ מַה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ.
וְאִלְמָלֵא נִימוּסִי הַטּוֹב לֹא הָיִיתִי סוֹבֵל שֶׁכְּמוֹתוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַשִּׁשִּׁי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הַיְנוּ קְרוּץ-הַשְּׂפָתַיִם, הֲרֵי הָיָה עָנִי מָרוּד וְלֹא הָיָה לוֹ כְּלוּם מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר וְחוֹלֵף.
יָצָא בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּחֲזִיק בּוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ.
בְּעוֹד הוּא בְּאַחַד הַדְּרָכִים, רָאָה חָצֵר נָאָה וְלָהּ מָבוֹא יָפֶה, רְחַב יָדַיִם, רָם וְנִשָּׂא, וְעַל הַשַּׁעַר סָרִיסִים הַמְּצַוִּים וְאוֹסְרִים כִּרְצוֹנָם.
שָׁאַל פִּי אַחַד הַנִּצָּבִים שָׁם, וְאָמַר לוֹ: “אַרְמוֹן זֶה לְאַחַד מִבְּנֵי הַמְּלָכִים הוּא”.
נִגַּשׁ אָחִי אֶל הַשּׁוֹעֲרִים וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ.
אָמְרוּ: “הִכָּנֵס לְתוֹךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וְתַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ מִבְּעָלֶיהָ”.
נִכְנַס לַמָּבוֹא וְהָלַךְ בּוֹ שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְתוֹךְ חָצֵר בְּתַכְלִית הָאֶפְשָׁרִי מִן הַהוֹד וְהֶהָדָר וּבְאֶמְצָעָהּ גַּן פְּרָחִים שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ.
קַרְקָעָהּ רִצְפַּת שַׁיִשׁ וּוִילָאוֹתֶיהָ מְשֻׁלְשָׁלִים.
נִשְׁאַר אָחִי תּוֹהֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יִפְנֶה.
הָלַךְ אֶל קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאוּלָם וְרָאָה אָדָם יְפֵה-פָּנִים וְזָקָן.
כְּשֶׁרָאָה אֶת אָחִי קָם לִקְרָאתוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ וּשְׁאָלוֹ לְמַצָּבוֹ.
הִגִּיד לוֹ שֶׁהוּא נִצְרָךְ.
כְּשֶׁשָּמַע אֶת דִּבְרֵי אָחִי נִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו צַעַר רָב, וְשָׁלַח יָדוֹ אֶל בְּגָדָיו וּקְרָעָם וְאָמַר: “הֲיִתָּכֵן שֶׁאֶהֱיֶה אֲנִי בָעִיר וְאַתָּה רָעֵב בָּהּ? אֵינִי סוֹבֵל זֹאת”.
הִבְטִיחוֹ כָּל טוּב וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּחַלֵּק עִמִּי מִלְחִי”.
אָמַר אָחִי: “אֵין עִמִּי אֹרֶךְ רוּחַ לְכָךְ, שֶׁאֲנִי רָעֵב מְאֹד”.
קָרָא: “הוֹי נַעַר, הָבֵא אֶת הָאַגָּן וְהַכַּד”.
וְאָמַר לאָחִי: “גְּשָׁה, אוֹרְחִי, וּנְטֹל אֶת יָדֶיךָ”.
נִגַּשׁ אָחִי לִטֹּל יָדָיו, וְלֹא מָצָא לֹא אַגָּן וְלֹא כַד, אַךְ בַּעַל-הַבַּיִת עָשָׂה עַצְמוֹ כְּנוֹטֵל יָדָיו וְקָרָא: "הַגִּישׁוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן.
הִתְחִילוּ אֲנָשָׁיו הוֹלְכִים וּבָאִים כְּאִלּוּ הָיוּ עוֹרְכִים אֶת הַשֻּׁלְחָן.תָּפַס בְּאָחִי וְיָשַׁב אִתּוֹ לַשֻּׁלְחָן הַמְּדֻמֶּה.
הָיָה בַּעַל-הַבַּיִת מֵנִיעַ בִּשְׂפָתָיו וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְאוֹכֵל וְאוֹמֵר לְאָחִי: “אֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי רָעֵב אַתָּה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאַתָּה בוֹ מִגֹּדֶל הָרָעָב”.
הִתְחִיל אָחִי עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְאוֹכֵל, וְהוּא אוֹמֵר לְאָחִי: “אֱכֹל, וּרְאֵה נָא אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה, הִסְתַּכֵּל בְּלַבְנוּנִיתוֹ”.
וְאָחִי אֵינוֹ רוֹאֶה כְלוּם.
אָמַר אָחִי בְלִבּוֹ: “אִישׁ זֶה חוֹמֵד מַהֲתָלוֹת בִּבְנֵי-אָדָם הוּא”.
וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי יָפֶה מִלַּבְנִינוּתוֹ שֶׁל לֶחֶם זֶה, וְלֹא טָעִים מִטַּעְמוֹ”.
אָמַר: "לֶחֶם זֶה, נַעֲרָה שֶׁקְּנִיתִיהָ לִי בַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, אָפְתָה אוֹתוֹ “.
קָרָא בַּעַל-הַבַּיִת: “הַנַּעַר, הַגֵּשׁ אֵלֵינוּ אֶת מִלּוּיֵי-הַבָּשָׂר שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּמַאַכְלֵי הַמְּלָכִים”.
וְאָמַר לְאָחִי: “אֱכֹל אוֹרְחִי, שֶׁרַעֲבוֹנְךָ קָשֶׁה וְזָקוּק אַתָּה לַאֲכִילָה”.
הָיָה אָחִי מְסוֹבֵב חִכּם וְכוֹסֵס כְּאִלּוּ הוּא אוֹכֵל.
פָּנָה הָאִישׁ וּבִּקֵּשׁ מִין אַחֲרֵי מִין הַמַּאֲכָל וְאֵינוֹ מֵבִיא דָבָר, וְאוּלָם מְצַוֶּה אֶת אָחִי לֶאֱכֹל.
קָרָא “הַנַּעַר, הָבֵא לָנוּ אֶת הַפַּרְגִּיּוֹת הַמְּמֻלָּאוֹת בָּטְנִים”.
וְאָמַר לאָחִי: “אֱכֹל מַה שֶׁלֹּא טָעַמְתָּ כְדֻגְמָתוֹ מֵעוֹלָם”.
אָמַר: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי מַאֲכָל זֶה אֵין דּוֹמֶה לוֹ לִמְתִיקוּת וּלְטַעַם”, וְהָיָה הָאִישׁ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל פִּי אָחִי כְּאִלּוּ הוּא מַלְעִיטוֹ בְּיָדוֹ, וְהָיָה מוֹנֶה אוֹתָם הַמִּינִים וּמְתָאֲרָם לִפְנֵי אָחִי בְּאוֹתָם הַתֵּאוּרִים, בְּשָׁעָה שֶׁרַעֲבוֹנוֹ גָבַר עַד שֶׁהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק לְכִכַּר שְׂעוֹרִים.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת “כְּלוּם רָאִיתָ טָעִים יוֹתֵר מִתַּבְלִין מַאֲכָלִים אֵלּוּ?, אָמַר לוֹ אָחִי: “לֹא אֲדוֹנִי “.אָמַר לוֹ: “הַרְבֵּה לֶאֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ”.
אָמַר: כְּבָר אָכַלְתִּי דַיִּי מִן המַאַכֲלָיִם”.
קָרָא הָאִישׁ לַאֲנָשָׁיו: “הַגִּישׁוּ מִינֵי הַמְּתִיקָה”.
הֵנִיעוּ בִידֵיהֶם בָּאֲוִיר כְּאִלּוּ הָיוּ מַגִּישִׁים מִינֵי מְתִיקָה.
אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת לְאָחִי: “אֱכֹל מִן הַמִּין הַזֶּה, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח עַד מְאֹד.
טֹל מִן הַדַּקִּיקִיּוֹת הַלָּלוּ, בְּחַיַּי אֱכֹל דַּקִּיקִית זוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּזַּל הֶעָסִיס מִמֶּנָּה”.
אָמַר לוֹ אָחִי: “יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִקָּחֲךָ אִישׁ מֵעָלַי, אֲדוֹנִי הַטּוֹב”, וְהִתְחִיל שׁוֹאֲלוֹ בִּדְבַר שִׁפְעַת הַמֹּר שֶׁבַּדַּקִּיקִיּוֹת.
אָמַר לוֹ: “הֲרֵי זֶה הוּא מִנְהָגִי בְּבֵיתִי, וְתָמִיד יָשִׂימוּ לִי בְּכָל דַּקִּיקִית וְדַקִּיקִית חֲצִי הַמִּשְׁקָל מִן הַמֹּר וַחֲצִי הַמִּשְׁקָל מִן הָעִנְבָּר”.
כָּל זֶה וְאָחִי מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וּבְפִיו וּמַעֲלֶה וְמוֹרִיד חֲנִיכֵי שִׁנָּיו כְּאִלּוּ הָיָה נֶהֱנֶה מֵאֲכִילַת מִינֵי הַמְּתִיקוֹת.
אַחַר-כָּךְ קָרָא בַּעַל-הַבַּיִת לַאֲנָשָׁיו: “הָבִיאוּ אֶת הַפֵּרוֹת הַיְּבֵשִׁים”.
הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם בָּאֲוִיר כִּמְבִיאִים הַמִּרְקַחַת, וְאָמַר לְאָחִי: “אֱכֹל מִשְּׁקֵדִים אֵלּוּ וּמֵאֱגוֹזִים אֵלּוּ וּמִצִּמּוּקִים אֵלּוּ”.
וְהָיָה מוֹנֶה לְפָנָיו מִינֵי הַפֵּרוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: “אֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ”.
אָמַר לוֹ אָחִי: “כְּבָר אָכַלְתִּי דַיִּי וְאֵין בִּי עוֹד כֹּחַ לֶאֱכֹל כְּלוּם”.
אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “אוֹרְחִי, אִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל וְגַם לְהִסְתַּכֵּל בַּכֵּלִים הַנָּאִים בְּבַת-אַחַת – הֲרֵי, אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, אֱלֹהִים – אַל נָא תִּשָּׁאֵר רָעֵב”.
אָמַר לוֹ אָחִי: “אֲדוֹנִי, מִי שֶׁאָכַל מִכָּל הַמַּאֲכָלִים הָאֵלֶּה אִי-אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עוֹד רָעֵב”.
הִרְהֵר אָחִי בַּמַּהֲתַלָּה שֶׁחָמַד לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁיְבִיאוֹ לִידֵי זֶה שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים מִן הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר הָאִישׁ לַאֲנָשָׁיו: “הַגִּישׁוּ לָנוּ הַמַּשְׁקֶה”.
הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם בָּאֲוִיר, כְּאִלּוּ הָיוּ מַגִּישִׁים מַשְׁקֶה.
עָשָׂה בַּעַל-הַבַּיִת עַצְמוֹ כְּמוֹשִׁיט גָּבִיעַ לְאָחִי אָמַר: “טֹל גָּבִיעַ זֶה, וְאִם יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ תַּגִּיד לִי”.
אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מְשֻׁבָּח הוּא, אֶלָּא שֶׁרָגִיל אֲנִי לִשְׁתּוֹת רַק יַיִן נוֹשָׁן בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה”.
אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “אִם כָּךְ הֲרֵי דְפֹק עַל דֶּלֶת זוֹ, שֶׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא טוֹב מִזֶּה”.
אָמַר לוֹ אָחִי: “מֵרֹב חַסְדְּךָ הוּא”, וְהֵנִיעַ יָדוֹ כְּשׁוֹתֶה אוֹתוֹ.
אָמַר לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת “מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ?” אָמַר: “אֲדוֹנִי, לֹא רָאִיתִי טָעִים יוֹתֵר מִמַּשְׁקֶה זֶה”.
אָמַר לוֹ: “לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת”.
וְעָשָׂה תְּנוּעָה כְּשׁוֹתֶה גַם הוּא.
הוֹשִׁיט לְאָחִי כוֹס שְׁנִיָּה, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּשׁוֹתֶה אוֹתוֹ, וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּשִׁכּוֹר.
תָּפַס פִּתְאֹם בְּיָדוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת כְּמִבְּלִי מֵשִׂים, הֵרִים זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלָה בֵּית-שֶׁחְיוֹ וְטָפַח לוֹ טְפִיחָה עַל עָרְפּוֹ, עַד שֶׁצָּלַל הַמָּקוֹם לְקוֹלָהּ.
שָׁנָה וּטְפָחוֹ טְפִיחָה שְׁנִיָּה.
אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “מַה זֶּה, אַתָּה חֶלְאָה שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי אֲנִי עַבְדְּךָ שֶׁהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמּוֹ וְהִכְנַסְתּוֹ לְתוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהֶאֱכַלְתּוֹ צֵדָה וְהִשְׁקֵיתָ אוֹתוֹ יַיִן יָשָׁן עַד שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר וְנָהַג בְּךָ שֶׁלֹּא כְשׁוּרָה וַהֲרֵי אַתָּה, מַעֲלָתְךָ, נַעֲלָה מִכְּדֵי זֶה שֶׁתַּקְפִּיד עָלָיו בִּגְלַל קַלּוּת דַּעְתּוֹ”.
כְּשֶׁשָּמַע בַּעַל-הַבַּיִת דִּבְרֵי אָחִי צָחַק בְּקוֹל-רָם וְאָמַר: “זֶה לִי זְמַן אָרֹךְ שֶׁאֲנִי מִתְעַלֵּל בִּבְנֵי-אָדָם וּמְהַתֵּל בְּכָל חֲבֵרַי בְּלַעֲגִי, וְלֹא מָצָאתִי זוּלָתְךָ מִי שֶׁהוּא שֶׁיְּהֵא בוֹ אֹרֶךְ-רוּחַ שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַהֲתַלָּה זוֹ וְלֹא מִי שֶׁיֵּשׁ בוֹ דַעַת בְּדוּחָה עַד כְּדֵי לַעֲמֹד בְּכָל בְּדִיחוֹתַי.
וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי מוֹחֵל לְךָ וְהָיִיתָ רֵעַ לִי לְהִתְרוֹעֵעַ וְאַל תַּעַזְבֵנִי”.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְהַעֲלוֹת בֶּאֱמֶת אֶת כָּל מִינֵי הַמַּאֲכָלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל.
וְאָכְלוּ הוּא וְאָחִי דֵי-שָׂבְעָם, וְעָבְרוּ לַחֲדַר-הַמַּשְׁקֶה, וּמָצְאוּ שָׁם נְעָרוֹת דּוֹמוֹת לַלְבָנוֹת, שֶׁשָּׁרוּ כָּל מִינֵי שִׁיר וְנִגְּנוּ בְּכָל כְּלֵי-הַנְּגִינָה.
שָׁתוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם הַשִּׁכָּרוֹן, וְהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ הָאִישׁ בְּחֶבְרַת אָחִי כְּאִלּוּ הָיָה אָחִיו, וּמְחַבְּבוֹ חִבָּה עֲצוּמָה וּמַלְבִּישׁוֹ מַחֲלָצוֹת סִינִיּוֹת.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר חָזְרוּ לִכְמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה.
אַחַר-כָּךְ מֵת הָאִישׁ, וְנָטַל הַשֻּׂלְטָאן אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוֹצִיא מִידֵי אָחִי כָל מַה שֶּׁחָסַךְ לוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה קַבְּצָן שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם.
יָצָא אָחִי מִן הָעִיר לָאֲשֶׁר תִּשֶּׂאנָה אוֹתוֹ עֵינָיו.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים נָפְלוּ עָלָיו בַּדוּאִים וּלְקָחוּהוּ בַשֶּׁבִי.
וְהָיָה זֶה שֶׁשָּׁבָה אוֹתוֹ, מְעַנֵּהוּ וְאוֹמֵר: “תֵּן כֹּפֶר-נַפְשֶׁךָ מָמוֹן וְאִם לָאו אֲנִי הוֹרְגֶךָ”.
הִתְחִיל אָחִי בוֹכֶה וְאוֹמֵר: חַי אֱלֹהִים, אֲנִי אֵין לִי כְּלוּם, שֵׁיךְ הַבַּדוּאִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ דֶרֶךְ לְהַשִּׂיג מָמוֹן, וַאֲנִי שְׁבוּיְךָ וּבְיָדְךָ, עֲשֵׂה אֵפוֹא בִּי מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ”.
הוֹצִיא הַבֵּדוּאִי הֶעָרִיץ מֵחֲגוֹרָתוֹ סַכִּין רְחָבָה, וְאִלּוּ יָרְדָה עֶל עָרְפוֹ שֶׁל גָּמָל הָיְתָה חוֹתֶכֶת אוֹתוֹ מִוָּרִיד אֶל וָרִיד.
נְטָלָה בְּיָדוֹ הַיְּמָנִית וְנִגַּשׁ אֶל אָחִי הַמִּסְכֵּן וְכָרַת בָּהּ אֶת שְׁתֵּי שִׂפְתוֹתָיו, וְלָחַץ אוֹתוֹ בִּדְרִישׁוֹתָיו.
וְהָיְתָה לַבֵּדוּאִי אִשָּׁה יָפָה, וּכְשֶׁהָיָה הַבֵּדוּאִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הָיְתָה מִתְקָרֶבֶת לְאָחִי וּמְפַתָּה אוֹתוֹ לְהִשָּׁמַע לָהּ, וְהוּא נִמְנָע מִזֶּה מִבּוּשָׁה בִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
אֵרַע שֶׁפִּתְּתָה אֶת אָחִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים וְקָם וְשִׂחֵק אִתָּהּ וְהוֹשִׁיבָהּ בְּחֵיקוֹ.
בְּעוֹד הוּא בְכָךְ, נִכְנַס אֲלֵיהֶם בַּעְלָהּ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת אָחִי, אָמַר לו: “אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ מְתֹעָב.
חָפֵץ אַתָּה עַכְשָׁו לְקַלְקֵל לִי אֶת אִשְׁתִּי?” הוֹצִיא סַכִּין וְכָרַת אֶת שַׁרְבִיטוֹ, וְנָשָׂא אוֹתוֹ עַל גָּמָל וְהִשְׁלִיכוֹ עַל הַר וַעֲזָהוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.
עָבְרו עַל פָּנָיו נוֹסְעִים וְהִכִּירוּהוּ, הֶאֱכִילוּהוּ וְהִשְׁקוּהוּ וְהוֹדִיעוּנִי עַל אֹדוֹתָיו.
מִיָּד הָלַכְתִּי אֵלָיו וְהִרְכַּבְתִּיו וְהִכְנַסְתִּיו לָעִיר, וְקָצַבְתִּי לוֹ דֵי סִפּוּקוֹ.
וְעַכְשָׁו הֲרֵי בָאתִי אֵלֶיךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְהִסַּסְתִּי לַחֲזֹר לְבֵיתִי לִפְנֵי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ הַכֹּל.
וְאָכֵן שְׁגִיאָה הָיְתָה זוֹ מִצִּדִּי אִלּוּ הָיִיתִי עוֹשֶׂה כֵן בְּעוֹד שֶׁמֵאַחֲרַי תְּלוּיִים שֵׁשֶּׁת אַחַי שֶׁעָלַי לִדְאֹג לְמַלֵּא מַחְסוֹרֵיהֶם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים סִפּוּרִי וּמַה שֶׁהִגַּדְתִּי לוֹ בִּדְבַר אַחַי, צָחַק וְאָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַשַּׁתְקָן, מְמַעֵט בְּדִבּוּרִים אַתָּה וְאֵין אַתָּה מַטְרִיחַ וּמַטְרִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת.
וְאוּלָם מֵעַתָּה צֵא מִן הָעִיר הַזֹּאת וְגוּר בְּזוּלָתָהּ”.
הִגְלַתִני מִבַּגְדָאד וּפָקַד עָלַי מִשְׁמָר לְשַׁלְּחֵנִי מִן הָעִיר.
יָצָאתִי לַנֵּכָר וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וְעָבַרְתִּי בְּכָל הַמְּדִינוֹת, עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁמֵּת וְיָשַׁב אַחֵר עַל כִּסֵּא הַכַלִיפוּת.
אָז שַׁבְתִּי לָעִיר וּמָצָאתִי שֶׁאַחַי מֵתוּ, וְנִקְרָה עָלַי עֶלֶם זֶה וְעָשִׂיתִי עִמּוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּעֲשִׂים, וְאִלּוּלֵא אֲנִי, הָיָה נֶהֱרָג.
וְעַכֶשָׁו הוּא בָא עָלַי בַּעֲלִילָה, בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ בִּי כָל עִקָּר.
וְכָל זֶה שֶׁהוּא מְסַפֵּר, בִּדְבַר טַרְחָנוּתִי וְהַרְבּוֹתִי דְבָרִים וְגַסּוּת-הָרוּחַ וְחֹסֶר-הַטַּעַם שֶׁבִּי, דְּבָרִים בְּטֵלִים הֵם, חַבְרַיָּא.
הֲרֵי דַוְקָא לְשֵׁם עֶלֶם זֶה עָבַרְתִּי אֲרָצוֹת רַבּוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְגָלִיל זֶה, וּמְצָאתִיו אֶצְלְכֶם, כְּלוּם אֵין זֶה, חַבְרַיָּא, סִימָן לְטוּב נִימוּסִי?"
סִפּוּר בְּנֵי יַחְיָא בֶּן כָאלִד וְסַעִיד אִבְּן סָאלִם אַלְבָּאהִלִי
סַעִיד בֶּן סָאלִם אַלְבָּאהִלֵי אָמַר: הָיְתָה הַשָּׁעָה דְחוּקָה לִי בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְנִצְטַבְּרוּ עָלַי חוֹבוֹת רַבִּים שֶׁהִכְבִּידוּ עַל גַּבִּי, וְקָצְרָה יָדִי לְפָרְעָם, וְקָצְרָה תְבוּנָתִי.
וְנִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ מִבְּלִי דַעַתַ מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, בַּאֲשֶׁר הָיָה פִרְעוֹנָם קָשֶׁה עָלַי עַד מְאֹד.
וְהָיוּ בַּעֲלֵי-הַחוֹב עוֹמְדִים מִסָּבִיב לְדַלְתִּי, וְנִצְטוֹפְפוּ עָלַי הַתּוֹבְעִים וְנִטְפְּלוּ עָלַי הַמַּלְוִים.
קָצַר שִׂכְלִי לִמְצֹא עֵצָה וְהָלְכָה וְיָסְפָה דַאֲגָתִי.
וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הָעִנְיָנִים הוֹלְכִים וְקָשִׁים וְהַמַּצָּבִים מִשְׁתַּנִים, פָנִיתִי אֶל עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי וּבִקַּשְׁתִּיו לְהַשִּׂיא לִי עֵצָה וּלְהַנְחוֹתֵנִי אֶל שַׁעַר הַהַצָּלָה בְּטוּב-יְדִיעָתוֹ לְכַלְכֵּל דָּבָר.
אָמַר לִי עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי: ‘לֹא יוּכַל אָדָם לְהַצִּילְךָ מִיִּסּוּרֶיךָ וְדַאֲגָתְךָ וּמְצוּקָתְךָ וִיגוֹנְךָ זוּלָתִי הַבַּרְמַכִּים’.
אָמַרְתִּי לוֹ:‘וּמִי זֶה יוּכַל שֵׂאת גַּאֲוָתָם, וּלְמִי יֵשׁ אֹרֶךְ-רוּחַ לִסְבֹּל אֶת גֹבַהּ-לִבָּם?’ אָמַר לִי: ‘תִּשָּׂא וְתִסְבֹּל זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן מַצָּבְךָ’.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי אָמַר לְסַעִיד בֶּן סָאלִם: “תִּשָּׂא וְתִסְבֹּל אֶת זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן מַצָּבְךָ”, אָמַר סַעִיד: “קַמְתִּי מֵאֶצְלוֹ וְהָלַכְתִּי אֶל אַלְפַצְ’ל וְאֶל גַ’עְפָר שְׁנֵי בְּנֵי יַחְיָה בֶּן כָאלִד, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם סִפּוּרִי וְגִלִּיתִי לָהֶם אֶת מַצָּבִי, אָמְרוּ לִי שְׁנֵיהֶם: ‘יִשְלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בְעֶזְרָתוֹ, וְאַל יַצְרִיךְ אוֹתְךָ בְחַסְדּוֹ לִבְרִיוֹתָיו, וְיַשְׁפִּיעַ לְךָ שֶׁפַע טוּבוֹ, וְיִתֵּן לְךָ דַי מִבִּלְתִּי זוּלָתוֹ, שֶׁכֵּן כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל, וְטוֹב הוּא וְרַב חֶסֶד לְעוֹבְדָיו’.
הִסְתַּלַּקְתִּי מֵהֶם וְחָזַרְתִּי אֶל עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ וְחָזִי צַר וְעֶשְׁתּוֹנוֹתַי נְבוּכוֹת וּלְבָבִי שָׁבוּר, וְחָזַרְתִּי לְפָנָיו עַל מַה שֶׁאָמְרו.
אָמַר לִי: ‘צָרִיךְ שֶׁתַּעֲמֹד הַיּוֹם אֶצְלֵנוּ שֶׁנִּרְאֶה מַה הוּא זֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’.
יָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ שָׁעָה אַחַת כְּשֶנַּעֲרִי בָא וְאָמַר: ‘אֲדוֹנִי, עַל שַׁעַר בֵּיתֵנוּ פְרָדּוֹת רַבּוֹת עִם מִטְעָנָן, וְאִתָּן אָדָם הָאוֹמֵר שֶׁהוּא סוֹכְנָם שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן יַחְיָה וְגַ’עְפָר בֶּן יַחְיָה’.
אָמַר עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ: ‘מְקַוֶּה אָנֹכִי שֶׁתְּשׁוּעַת אֱלֹהִים כְּבָר בָּאָה לְךָ, קוּם אֵפוֹא וּרְאֵה מֶה הָעִנְיָן’.
קַמְתִּי מֵאֶצְלוֹ וּמִהַרְתִּי אָץ אֶל בֵּיתִי, וְרָאִיתִי עַל שַׁעֲרִי אָדָם וְעִמּוֹ פִתְקָה כְתוּבָה: ‘הִנֵּה כְשֶׁהָיִיתָ אֶצְלֵנוּ וְשָׁמַעְנוּ אֶת דְּבָרֶיךָ, פָּנִינוּ אַחֲרֵי צֵאתְךָ אֶל הַכַּלִיף וְהוֹדַעְנוּ אוֹתוֹ שֶׁדָּחְקְךָ הֵבִיא אוֹתְךָ עַד לִכְדֵי עֲלִיבוּת שֶׁל קַבְּצָן, וְצִוָּה עָלֵינוּ לָשֵׂאת אֵלֶיךָ מִבֵּית הָאוֹצָר אֶלֶף אַלְפֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים’.
אָמַרְנוּ לוֹ” ‘כֶּסֶף זֶה יוֹצִיא לְנוֹשָׁיו וְיִפְרַע בָּהֶם חוֹבוֹ, וּמֵהֵיכָן יַעֲמֹד בִּפְנֵי הַהוֹצָאוֹת לְמִחְיָתוֹ?’ וְצִוָּה לְךָ שְׁלשׁ מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹנִים זוּלָתָם, וּכְבָר הֵבִיא לְךָ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי אֶלֶף אַלְפֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים, וַהֲרֵי בְסַךְ-הַכֹּל שְׁלשֶׁת אַלְפֵי אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁתְּתַקֵּן בָּהֶם מַצָּבְךָ וְעִנְיָנֶיךָ'.
הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא לִנְדִיבוּת רוּחָם שֶׁל אֲצִילִים אֵלֶּה, יְרַחֲמֵם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר עָרְמַת הָאִשָּׁה עַל בַּעֲלָהּ
סִפְּרוּ שֶׁאִשָּׁה אַחַת זָמְמָה מְזִמָּה לְבַעֲלָהּ.
מַעֲשֶׂה וְהֵבִיא לָהּ בַּעֲלָהּ דָּג בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ וְצִוָּה עָלֶיהָ לְבַשְּלוֹ וְלַהֲכִינוֹ לְאַחֲרֵי תְפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהָלַךְ לַעֲסָקָיו.
בָּא אֵלֶיהָ יְדִידָהּ וּבִקְּשָּׁהּ לָבוֹא לְשִׂמְחַת נִשּׂוּאִין אֶצְלוֹ.
נִשְׁמְעָה לוֹ וְהִנִּיחָה אֶת הַדָּג בְּכַד גָּדוֹל שֶׁהָיָה אֶצְלָהּ וְהָלְכָה עִמּוֹ.
וְיָשְׁבָה נֶעְדָּרָה מִבֵּיתָהּ עַד לְיוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו.
וְהָיָה בַּעֲלָהּ מְחַפֵּשׂ בַּבָּתִּים וְשׁוֹאֵל עָלֶיהָ, וְאֵין אָדָם מַגִּיד לוֹ דָבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ.
אַחַר-כָּךְ בָּאָה בַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו וְהוֹצִיאָה לוֹ אֶת הַדָּג כְּשֶׁהוּא חַי, וְאָסְפָה עָלָיו אֲנָשִׁים.
סִפֵּר לָהֶם הָאִישׁ אֶת סִפּוּרוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁחָזְרָה הָאִשָּׁה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו אֶל בַּעֲלָהּ, הוֹצִיאָה אֶת הַדָּג חַי מִן הַכַּד, וְאָסְפָה עָלָיו אֲנָשִׁים.
סִפֵּר לָהֶם הָאִיש סִפּוּרוֹ.
שָׂמוּ אוֹתוֹ לְשַׁקְרָן וְאָמְרוּ לוֹ: “אִי-אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁדָּג יַעֲמֹד בַּחַיִּים כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן”.
קָבְעוּ שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ, וְהָיוּ מְצַחֲקִים עָלָיו.
זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
זְקֵנָה, כְהֻנָּתָהּ רָמָה בְּכָל תּוֹעֵבָה,
עַל פָּנֶיהָ עֵדִים לַזִּמָּה יָעִידוּ בָהּ.
תַּבְטִיחֵנִי בְעֵת דְּווֹתָהּ לִשְׁמֹר לִי יְדִידוֹת,
אַךְ כְּלוּם בְּרִית תָּקֵמְנָה נָשִׁים בּוֹגְדוֹת?
וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר
סִפּוּר עָרְמַת הַנָּשִׁים.
בִּמְדִינַת בַּגְדָאד הָיָה עֶלֶם חָנוּן, יְפֵה פָנִים וְתָמִיר לְקוֹמָה, וְהָיָה נִמְנֶה עַל הַמְּכֻבָּדִים שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם.
הָיְתָה לוֹ חֲנוּת שֶׁהָיָהָ עוֹסֵק בָּהּ בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן.
כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּאַחַד הַיָּמִים בַּחֲנוּתוֹ, עָבְרָה עָלָיו נַעֲרָה עֲלִיזָה.
נָשְׂאָה רֹאשָׁהּ וְרָאֲתָה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת מֵעַל לְדֶלֶת הַחֲנוּת, וְהָיוּ בָהֶן מִלִּים אֵלּוּ: “אֵין עָרְמָה כְּעָרְמַת הַגְּבָרִים, שֶׁכֵּן עוֹלָה הִיא עַל עָרְמַת הַנָּשִׁים”.
נִתְמַלְּאָה זַעַם וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “חֵי-רֹאשִׁי שֶׁאֲנִי מַפְתִּיעָה אוֹתוֹ בִדְבַר-פֶּלֶא שֶׁיָּשִׂים לְלַעַג אֶת הָרָשׁוּם מֵעַל לַחֲנוּתוֹ”, וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ.
לְמָחֳרַת הַיּוֹם בָּאָה אֶל הַחֲנוּת, לְבוּשָׁה בִגְדֵי פְאֵר וַעֲנוּדָה תַכְשִׁיטִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ, וְהָיְתָה עִמָּהּ גַּם שִׁפְחָה, שֶׁנָּשְׂאָה חֲבִילָה בְיָדָהּ.
נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם לַסּוֹחֵר וְיָשְׁבָה בַחֲנוּתוֹ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲרִיגִים.
הֵבִיא לְפָנֶיהָ מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים.
נָטְלָה אֶת הָאֲרִיגִים בְּיָדָהּ, וּפָנְתָה אֵלָיו מְשוֹחַחַת אוֹתוֹ.
לִבְסוֹף אָמְרָה לוֹ: “הֲלֹא תִרְאֶה מַה נָּאָה אֲנִי לְקוֹמָה וּלְמַרְאֶה.
כְּלוּם יָכוֹל אַתָּה לִמְצֹא בִי פְגָם כָּל-שֶׁהוּא?” אָמַר לָהּ: “לֹא, גְּבִירְתִּי”.
חָשְפָה לְפָנָיו חֵלֶק מֵחֵיקָהּ.
כְּשֶׁרָאָה אֶת שָׁדֶיהָ, הִתְרַגֵּשׁ לִבּוֹ מֵהֶן וְקָרָא: “כַּסִּי אוֹתָן, יְהִי אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָךְ”.
אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם הָגוּן הוּא, שֶׁמִּי שֶׁהוּא יְגַנֶּה אֶת קִסְמֵי-הַחֵן שֶׁלִּי?” אָמַר לָהּ: “חָלִילָה, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן לְמִי שֶׁהוּא לְהָטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי קִסְמֵי-חִנֵּךְ, וְאַתְּ שֶׁמֶשׁ-הַיֹּפִי?” הִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ מֵעַל אַמּוֹת יָדֶיהָ וְאָמְרָה לָעֶלֶם: “הַבֵּט וּרְאֵה, כְּלוּם יָכוֹל אַתָּה לְגַלּוֹת כָּאן פְּגָם כָּל-שֶׁהוּא?” אָמַר לָהּ: “חָלִילָה, כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר? הֲרֵי זְרוֹעוֹת גָּבִישׁ הֵן”.
הוֹסִיף וְאָמַר: “מַה הֵבִיא אוֹתָךְ גְּבִרְתִּי לִידֵי-כָךְ לְהַרְאוֹתֹ לִי אֲבָרִים יָפִים אֵלֶּה וְתֹאַר נָאֶה זֶה? הַגִּידִי לִי דְבַר אֱמֶת.
אֶת חַיַּי אֲנִי נוֹתֵן כַּפָּרָתֵךְ”, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הַלֶּחִי הַלְּבָנָה בְמִסְגֶּרֶת שַׂעֲרָהּ,
וּצְפוּנָה בְתוֹךְ שְחוֹר-תִּפְאָרָה –
הַלֶּחִי תִדְמֶה לְאוֹר-יוֹם יָהֵל,
וְהַשֵּׂעָר יִשְׁוֶה לְלַיְלָה אָפֵל.
אָמְרָה הַגְּבִירָה לַסּוֹחֵר הַצָּעִיר: “דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁאֲנִי נַעֲרָה, שֶׁאָבִיהָ הִיא מְקַפֵּחַ אוֹתָה, שֶׁכֵּן הוּא מְדַבֵּר עָלַי רָעָה וְאוֹמֵר לִי: ‘אַתְּ כְּעוּרָה לְמַרְאֶה וּלְתֹאַר, וְאֵין זֶה הֶכְרֵחִי, שֶׁתְּהִי לוֹבֶשֶׁת בְּגָדִים מְפֹאָרִים; הַרֵי אַתְּ וְהַשְּׁפָחוֹת בְּדַרְגָּה אַחַת הִנְּכֶן, וְאֵין כָּל הֶבְדֵּל בֵּינֵיכֶן’, וְעִם זֶה הֲרֵי הוּא עָשִׁיר וְהוֹן לוֹ”.
אָמַר לָהּ הָעֶלֶם: “וּמִי אָבִיךְ, וּמַה מַּעֲשֵׂהוּ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי הוּא רֹאשׁ לַקָּאצִ’ים בְּבֵית-הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן הַיָּדוּעַ”.
הֶאֱמִין לָהּ הָאִישׁ.
נִפְרְדָה מִמֶּנוּ וְהָלְכָה לָהּ.
רָגְשׁוּ בְלִבּוֹ אֶלֶף-אַלְפֵי גַעְגּוּעִים אֵלֶיהָ, וְהָאַהֲבָה מִלְּאָה אוֹתוֹ כֻלּוֹ, אֲבָל לֹא יָדַע כֵּיצַד יוּכַל לִזְכּוֹת בָּהּ.
נָעַל דֶּלֶת חֲנוּתוֹ, וְשָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט.
נִכְנַס אֶל הַקָּאצִ’י וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם.
הֶחֱזִיר לוֹ הַלָּה שָׁלוֹם, וְחִלֵּק לוֹ כָבוֹד רַב וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “בָּא אֲנִי אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ רְצוֹנִי לִהְיוֹת חָתָן לְךָ”.
אָמַר לוֹ הַקָּאצִ’י: “בּוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם, וְאוּלָם בִּתִּי אֵינָהּ כְשֵׁרָה לְשֶׁכְּמוֹתְךָ, יְדִידִי”.
אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, מְרֻצֶּה אֲנִי בָהּ”.
נְטָלוֹ הַקָּאצִ’י לְבֵיתוֹ וְסִדֵּר לוֹ קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִים עַל אֲתַר, מִיָּד, בִּתְנַאי שֶׁיְּסַלֵּק מִיָּד עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מַטְבְּעוֹת-זָהָב, מֹהַר, וּלְאַחַר מִכֵּן מַתַּן הַכַּלָּה כַּזֹּאת, הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה.
הָלַךְ הַסּוֹחֵר הַבַּיְתָה, וְהִתְכּוֹנְנוּ מִשְּׁנֵי-הַצְּדָדִים לַחֲתוּנָה.
בָּעֶרֶב הַשְּׁלִישִׁי הוּבְלָה הַכַּלָּה בְתַהֲלוּכַת הַנִּשּׂוּאִין אֶל הַסּוֹחֵר.
הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הָעֶרֶב וְסָר אֵלֶיהָ אֶל הַחֶדֶר.
כְּשֶׁהֵסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ וְהִפְשִׁיל אֶת מִטְפַּחְתָּה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ, מָצָא צוּרָה מְכֹעֶרֶת מְעוֹרֶרֶת גֹּעַל, וִיצוּר שֶׁכָּל הַמּוּמִים בּוֹ.
הִתְחָרֵט, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֲרָטָה לֹא הוֹעִילָה לוֹ לַחֲלוּטִין, וְנִתְגַּלָּה לוֹ שֶׁאוֹתָהּ אִשָּׁהּ רִמְּתָה אוֹתוֹ.
נִשְׁאַר הַסּוֹחֵר הָאֻמְלָל אוֹתוֹ לַיְלָה עַד הַבֹּקֶר שָׁם, עֵר וּמָלֵא מַחֲשָׁבוֹת עֲגוּמוֹת, וְשָׁכַב לְיַד אִשְׁתּוֹ לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ.
כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, קָם וְהָלַךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אַחֲרֵי שֶרָחַץ כַּדָּת מִטֻּמְאָתוֹ, לָבַשׁ בִּגְדֵי-הָעֲבוֹדָה הָרְגִילִים שֶׁלּוֹ, וְהָלַךְ לְבֵית-הַקָּפֶה; שָׁתָה סֵפֶל קָפֶה וְחָזַר לַחֲנוּתוֹ, נָעַל הַדֶּלֶת וְיָשַׁב כְּשֶׁהַצַּעַר מְעַוֵּת אֶת פָּנָיו.
אַחֳרֵי שָׁעָה קַלָּה בָאוּ יְדִידָיו וְרֵעָיו אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “לִבְרָכָה, לִבְרָכָה, הֵיכָן מִינֵי-הַמְּתִיקָה? הֵיכָן הַקָּפֶה? דּוֹמֶה שֶׁשָּׁכַחְתָּ אוֹתָנוּ; קִסְמֵי אִשְׁתְּךָ הַצְּעִירָה הֵם הֵם שֶׁהִשְׁכִּיחוּךָ אוֹתָנוּ, יֶעֱרַב לְךָ, יִבְסַם לְךָ”.
הָיוּ לוֹעֲגִים לוֹ כָךְ, וְאֵין הוּא מֵשִׁיב לָהֶם דָּבָר, אִם כִּי קָרוֹב הָיָה לִקְרוֹעַ אֶת בְּגָדָיו מִזַּעַם וְלִבְכּוֹת.
הִסְתַּלְּקוּ מֵעָלָיו, וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, וְהִנֵּה נִכְנְסָה יְדִידָתוֹ, שֶׁהִתְעֲתָה אוֹתוֹ, בְּסֶרַח שִׂמְלָתָהּ.
יָשְׁבָה בַחֳנוּת וְאָמְרָה לוֹ: “לִבְרָכָה, אֲדוֹנִי, יִתֵּן אֱלֹהִים שֶׁיִּהְיוּ הַנִּשּׂוּאִין לְאשֶׁר וּלְשִׂמְחָה”.
קָמַט אֶת מִצְחוֹ וְאָמַר לָהּ: “מָה רָעָה עָשִׂיתִי לָךְ, שֶׁכָּךְ אַתְּ גּוֹמֶלֶת לִי?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא עָשִׂיתָ לִי כָל רָעָה, וְרַק בַּכְּתֹבֶת שֶׁעַל דֶּלֶת הַחֲנוּת הָאַשְׁמָה כֻלָּהּ.
אִם אֶפְשָׁרְ לָךְ לְשַׁנוֹת אוֹתָהּ, הֲרֵינִי מַצִּילָה אוֹתְךָ מִצָּרָה זוֹ”.
אָמַר לָהּ: “קַלָּה הִיא זוֹ שֶאַתְּ דּוֹרֶשֶׁת, וּמִיָּד יֵעָשֶׂה הַדָּבָר בְּרָצוֹן”.
קָם מִמְּקוֹמוֹ, מָחַק אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁמֵּעַל לְדַלְתָּהּ וְכָתַב בִּמְקוֹמָהּ בְּאוֹתִיוֹת זָהָב: “אֵין עָרְמָה כְּעָרְמַת הַנָּשִׁים, שֶׁכֵּן עָרְמָתָן הַגְּדוֹלָה בָעָרְמוֹת”? אַחַר כָּךְ אָמַר לָהּ: “כְּלוּם נָחָה דַעְתֵּךְ עַכְשָׁו?” אָמְרָה לוֹ: “כֵּן, לֵךְ מִיָּד אֶל הָרַקְדָּנִים וְהַמְּתוֹפְפִים וֶאֱמֹר לָהֶם: 'בּוֹאוּ מָחָר עִם תֻּפֵּיכֶם וַחֲלִילֵיכֶם אֶל בֵּית-מִשְפַּט הַקָּאצִ’י, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב שָׁם.
אַחַר כָּךְ תִּגְּשׁוּ אֵלַי וְתֹאמְרוּ לִי: ‘לִבְרָכָה, בֶּן-דּוֹדֵנוּ, נַפְשֵׁנוּ שְׂמֵחָה בְמַה שֶׁעָשִׂיתָ’ וּזְרֹק אֲלֵיהֶם אַחֲרֵי זֶה דִּינָרִים וַאֲדַרְכְּמוֹנִים”.
אָמַר לָהּ: “הֵן, טוֹבָה הַעֵצָה”.
נָעַל אֶת הַחֲנוּת וְהָלַךְ אֶל הָרַקְדָּנִים וְהַמְּתוֹפְפִים וְהוֹדִיעַ לָהֶם תָּכְנִיתוֹ וְהִבְטִיחַ לָהֶם שָׂכָר רָב.
קִבְּלוּ דְבָרָיו וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְכֵן נַעֲשֶׂה”.
לְמָחֳרַת הַיּוֹם אַחֲרֵי תְפִלַּת הַשַּׁחַר הָלַךְ אֶל מַעֲלַת כְּבוֹד הַקָּאצִ’י.
קִבֵּל אוֹתוֹ בְכָבוֹד וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ, הִפְנָה אֵלָיו פָּנָיו וְהִתְחִיל מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ.
שָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצַּב מִסְחָרוֹ, וּמַה מְחִיר הַסְּחוֹרוֹת הַמּוּבָאוֹת מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת לְבַגְדָּאד, וְהַסּוֹחֵר עוֹנֶה לוֹ עַל כַּל מַה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל.
וַעֲדַיִן הֵם מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, כְּשֶׁבָּאוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם הָרַקְדָּנִים וְהַמְּתוֹפְפִים עִם תֻּפֵּיהֶם וַחֲלִילֵיהֶם.
הֶחֱזִיק אֶחָד מֵהֶם נֵס גָּדוֹל בְּיָדָיו וְצָעַד בְּרֹאשָׁם בְּכָל מִינֵי קְרִיאוֹת וּתְנוּעוֹת.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבִנְיַן בֵּית-הַמִּשְׁפָּט, אָמַר הַקָּאצִ’י: “בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחֲסִי מִפְּנֵי שֵׁדִים אֵלּוּ”.
צָחַק הַסּוֹחֵר וְהֶחֱרִישׁ.
נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים וְנָתְנוּ שָׁלוֹם לְמַעֲלַת-כְּבוֹד הַקָּאצִ’י, נָשְׁקוּ אֶת יַד הַסּוֹחֵר וְאָמְרוּ: “לִבְרָכָה בֶן-דּוֹדֵנוּ.
לִבֵּנוּ שָׂמֵחַ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, וְאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְאַללָּהּ, שֶׁיַּשְפִּיעַ רַק כָּבוֹד לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, זֶה שֶׁכִּבְּדָנוּ עַל-יְדֵי קִרְבָה מִשְׁפַּחְתִּית, וְנָתַן לָנוּ לִטֹּל חֵלֶק בְּדַרְגָּתוֹ וּבְמַעֲלָתוֹ הָרָמָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י דְבָרִים אֵלֶּה, נָבוֹךְ וְנֶאֱלַם, וּפָנָיו אָדְמוּ מִזַּעַם.
שָׁאַל אֶת חֲתָנוֹ: “מַה פֵּרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרִים אֵלּוּ?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם אִי-אַתָּה יוֹדֵעַ אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, שֶׁאַף אֲנִי נִמְנֶה עִם סוּג זֶה? זֶה כָאן הוּא בֶן-דּוֹדִי מִצַּד אִמִּי, וְזֶהוּ בֶן-דּוֹדִי מִצַּד אָבִי.
אָנֹכִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי, כְּמוּבָן, נִמְנֶה עַל הַסּוֹחֲרִים”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ, הֶחֱוִיר הַקָּאצִ’י וְנִתְמַלֵּא צַעַר, וְאַפּוֹ בָעַר בּוֹ, וְהָיָה עוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ מִזַּעַם.
אָמַר לוֹ לַסּוֹחֵר: “יִשְׁמֹר אַללָּהּ מִהְיוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁבַּת קָאצִ’י-הַמַּאֲמִינִים תְּהִי אֵצֶל אִישׁ הַנִּמְנֶה עַל הָרַקְדָּנִים, וּמִמּוֹצָא שָׁפֵל כָּזֶה? חֵי אַללָּהּ, אִם אֵין אַתָּה נִפְרָד מִמֶּנָּה כְרֶגַע, הֲרֵינִי מְצַוֶּה לְהַלְקוֹת אוֹתְךָ וּלְחָבְשְׁךָ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים לְעוֹלָם, עַד יוֹם מוֹתְךָ.
אִלּוּ יָדַעְתִּי קֹדֶם לָכֵן, שָׁאַתָּה נִמְנֶה עַל אֲנָשִׁים אֵלּוּ כָאן, לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ לָגֶשֵׁת אֵלַי, וַאֲפִילוּ לִירֹק בְּפָנֶיךָ לֹא הָיִיתִי יוֹרֵק.
הֲרֵי אִי-אַתָּה אֶלָּא כֶלֶב טָמֵא אוֹ חֲזִיר”.
דְּחָפוֹ מִמּוֹשָׁבוֹ בְרַגְלוֹ, וּפָקַד עָלָיו לֹאמַר מַאֲמַר-הַגִּרוּשִׁין כְּהִלְכַת הָאִסְלָאם.
אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “הֱוֵה מָתוּן אֲדוֹנִי, שֶׁכֵּן אַללָּהּ מָתוּן הוּא וְאֵינוֹ פָזִיז.
אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מֵאִשְׁתִּי, גַּם אִם אֶת מַלְכוּת עִרָאק אַתָּה נוֹתֵן לִי”.
הָיָה הַקָּאצִ’י אוֹבֵד-עֵצוֹת, וְנוֹכַח שֶׁאֵין לְהַכְרִיחַ לְפִי הַחוֹק הַקָּדוֹשׁ.
פִּתָּה אוֹתוֹ בְרַכּוֹת יוֹתֵר וְאָמַר לוֹ: “חוּסָה עַל כְּבוֹדִי,שֶׁיָּחוּס אַללָּהּ עַל כְּבוֹדְךָ; אִם אֵין אַתָּה נִפְרָד מֵאִתָּהּ, הֲרֵי תְהֵא חֶרְפָּה זוֹ דְבֵקָה בִי לְעוֹלָמִים”.
וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה תָקְפָה אוֹתוֹ שׁוּב חֲמָתוֹ וְצָעַק: “אִם אִי אַתָּה נִפְרָד מִמֶּנָּה בְרָצוֹן, הֲרֵינִי מְצַוֶּה מִיָּד לְהַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ, וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ אַחֲרֵי זֶה יַד בְּנַפְשִׁי; מוּטַב בְּאֵשׁ-גֵּיהִנֹּם מֵאֲשֶׁר בְּחֶרְפָּה”.
הִרְהֵר הַסּוֹחֵר רֶגַע קָט, אַחֲר כָּךְ אָמַר אֶת מַאֲמַר-הַגֵּרוּשִׁין מֵאִשְׁתּוֹ כַהֲלָכָה.
וְכָךְ חִלֵּץ עַצְמוֹ עַל-יְדֵי תַחְבּוּלָה זוֹ מִן הַפֻּרְעָנוּת, וְחָזַר מִיָּד אֶל חֲנוּתוֹ.
אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר נָשָׂא לְאְשָּׁה אוֹתָהּ עַלְמָה, שֶׁהֶעֱרִימָה עָלָיו בְּעָרְמָתָהּ.
הִיא הָיְתָה בַת שֵׁיךְ הַנַּפָּחִים, וְחַי עִמָּה חַיֵּי שָׂשׂוֹן וְהָדָר וָאשֶׁר.
הַשֶּׁבַח לְאַללָּהּ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרָה מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּשְׁנֵי הַזְּקֵנִים הַנְּבָלִים
סִּפְּרוּ שֶׁהָיְתָה בִזְמַנִּים קַדְמוֹנִים שֶׁעָבְרוּ וּבְדוֹרוֹת וְעִתִּים שֶחָלְפוּ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל.
וְהָיְתָה הָאִשָּׁה שׁוֹמֶרֶת דָּת וִירֵאַת-אֱלֹהִים, יוֹצֵאת כָּל יוֹם לְבֵית-הַתְּפִלָּה.
וְהָיָה לְצַד אוֹתוֹ בֵית-תְּפִלָּה גַּן.
וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לְבֵית-הַתְּפִלָּה, הָיְתָה נִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ גַן לְהִתְרַחֵץ בּוֹ כַדָּת לַתְּפִלָּה.
וְהָיוּ בַגָּן שְׁנֵי זְקֵנִים הַשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ.
דָּבַק לִבָּם שֶל שְׁנֵי הַזְּקֵנִים לְאַהֲבָה בְּאוֹתָה אִשָּׁה וּפִתּוּ אוֹתָהּ לְחֵטְא, וְסֵרְבָה.
אָמְרוּ לָהּ: “אִם אֵין אַתְּ נִשְמַעַת לָנוּ, הֲרֵי אָנוּ מְעִידִים בָּךְ שֶׁזָּנִית”.
אָמְרָה לָהֶם הָאִשָּׁה: “רַב לִי בֵאלֹהִים לְשָׁמְרֵנִי מִפְּנֵי רָעַתֶּכם”.
פָּתְחוּ אֶת שַׁעַר הַגַּן וְצָעֲקוּ.
בָּאוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי-אָדָם מִכָּל מָקוֹם, וְאָמְרוּ לָהֶם: “מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לָהֶם: “מָצָאנוּ אִשָׁה זוֹ עִם בָּחוּר שֶׁעָשָׂה תוֹעֵבָה עִמָּהּ, וְנִמְלַטַ הַבָּחוּר מִיָּדֵינוּ”.
וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים נוֹהֲגִים בְּאוֹתוֹ זְמַן לְהַעֲמִיד אֶת מִי שֶׁזָּנָה שְׁלשָה יָמִים לְיַד עַמּוּד הַקָּלוֹן וּלְהַכְרִיז עָלָיו וְלִרְגֹּם אוֹתוֹ אַחֲרֵי זֶה.
הִכְרִיזוּ עָלֶיהָ שְׁלשָׁה יָמִים בִּדְבָר הַתּוֹעֵבָה שֶׁעָשְׂתָּה, וְהָיוּ שְׁנֵי הַזְּקֵנִים נִגָּשִׁים אֵלֶיהָ בְּכָל יוֹם וְשָמִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשָׁהּ וְאוֹמְרִים לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הוֹרִיד עָלַיִךְ עָנְשׁוֹ”.
כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ לְרָגְמָהּ, הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם דָּנִיאֵל, וְהוּא אָז בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה – תְּפִלַּת אֱלֹהִים וּבִרְכָתוֹ עַל נְבִיאֵנוּ וְעָלָיו.
לֹא פָסַק מִלֶּכֶת בְּעִקְבוֹתֵיהֶם עַד שֶׁהִשִּׂיגָם, וְאַמר: “אַל תִּהְיוּ אָצִים לִרְגֹּם אוֹתָהּ עַד שֶׁאֶשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם”.
הִצִּיבוּ לוֹ כִּסֵּא, יָשַׁב עָלָיו וְהִפְרִיד בֵּין שְׁנֵי הַזְּקֵנִים, וְהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִפְרִיד בֵּין הָעֵדִים, וְאָמַר לְאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם: “מָה רָאִיתָ?” סִפֵּר לוֹ מַה שֶׁקָּרָה.
אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּגָן אֵרַע זֶה”? אָמַר לוֹ: “בְּצַד מִזְרָח תַּחַת עֵץ אַגָּסִים”.
אַחַר כָּךְ חָקַר אֶת הַשֵּׁנִי בְמַה שֶׁרָאָה, וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאֵרַע.
אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִן הַגָּן?” אָמַר לוֹ: “בְּצַד מַעֲרָב תַּחַת עֵץ תַּפּוּחַ”? וְהָיָה כָל זֶה כְשֶׁהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת נוֹשֵׂאת רֹאשָׁהּ וְיָדֶיהָ לַשָּׁמַיִם וּמִתְפַּלֶּלֶת אֶל אֱלֹהִים לְהַצִּילָה.
הוֹרִיד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בָּרָק מִן הָעֹנֶשׁ, וְשָׂרַף אֶת שְׁנֵי הַזְּקֵנִים, וְהֶרְאָה אֱלֹהִים צִדְקַת הָאִשָּׁה.
וְזֶהוּ הָרִאשׁוֹן בַּנִּפְלָאוֹת שֶׁאֵרַע לִנְבִיא אֱלֹהִים דָּנִיאֵל עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר
סִפּוּר גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְהַבֵּדוּאִי הַזָּקֵן
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יָצָא נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הוּא וְאַבּוּ יַעֲקוּבּ רֵעֵהוּ לְמִשְׁתֶּה וְאַבּוּ גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְאַבּוּ נֻוָאס, וְהָיוּ בַמִּדְבָּר.
רָאוּ זָקֵן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב כָּפוּף עַל חֲמוֹרוֹ.
אָמַר לוֹ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד לְגַ’עְפָר: “שְׁאַל זָקֵן זֶה, מֵהֵיכָן הוּא?” אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “מֵאַיִן בָּאתָ?” אָמַר לוֹ: “מִבָּצְרָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁגַ’עְפָר שְׁאָלוֹ: “מֵהֵיכָן בָּאתָ?” וְאָמַר לוֹ: “מִבָּצְרָה”.
אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “וּלְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ?” אָמַר לוֹ: “לְבַגְדָאד”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה תַּעֲשֶׂה בָהּ?” אָמַר לוֹ “אֲחַפֵּשׂ תְּרוּפָה לְעֵינִי”.
אָמַר לוֹ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד לְגַ’עְפָר: “הִתְלוֹצֵץ בּוֹ”.
אָמַר לוֹ: “אִם אֲנִי מִתְלוֹצֵץ בּוֹ, אֶשְׁמַע מִפִּיו מַה שֶּׁלֹּא יִיטַב בְּעֵינַי”.
אָמַר לוֹ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתִּתְלוֹצֵץ בּוֹ”.
אָמַר לוֹ גַ’עְפָר לַזָּקֵן: “אִם אֲנִי רוֹשֵׁם לְךָ תְרוּפָה, מַה הוּא שָׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לִי בְעַד זֶה?” אָמַר לוֹ: “אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יִגְמֹל לְךָ בַּעֲדִי בְּטוֹב מִזֶּה שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ”.
אָמַר לוֹ: “הַקְשֵׁב אֵלַי שֶׁאֶרְשֹׁם לְךָ תְרופָה זוֹ, שֶׁאֵינִי רוֹשֵׁם אוֹתָהּ לְשׁוּם אָדָם זוּלָתֶךְ”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “קַח לְךָ שָׁלשׁ אוּקִיוֹת מִנְּשִׁיבַת הָרוּחַ וְשָׁלשׁ אוּקִיוֹת מִקֶּרֶן אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁלשׁ אוּקִיוֹת מִזַּהֲרוּרֵי הַיָּרֵחַ וְשָׁלשׁ אוּקִיוֹת מֵאוֹר הַנֵּר וּבְלֹל אוֹתָם יַחְדָּו, וְהַנַּח אוֹתָם בָּרוּחַ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְאַחַר-כָּךְ שִׂים אוֹתָם תּוֹךְ מַכְתֵּשׁ שֶׁאֵין לוֹ תַּחְתִּית וּכְתֹשׁ אוֹתָם שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְאַחֲרֵי שֶׁכָּתַשְׁתָּ אוֹתָם שִׂים אוֹתָם בְּתוֹךְ קְעָרָה נְקוּבָה, וְהַנַּח אֶת הַקְּעָרָה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בָּרוּחַ, אַחַר כָּךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְפוּאָה זוֹ בְכָל יוֹם, יוֹם יוֹם שְׁלשָׁה קֳרָטִים, וְהַמְּשֵׁךְ בְּכָךְ זְמָן שֶׁל שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְתִתְרַפֵּא אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר, הִתְפַּרְקֵד עַל חֲמוֹרוֹ וְיָרַק בְּפָנָיו שֶׁל גַ’עְפָר, וְאָמַר לוֹ: "קַח אֶת זֶה תַשְׁלוּם עַל שֶׁרָשַׁמְתָּ לִי תְרוּפָה זוֹ, וּכְשֶׁאֶשְׁתַּמֵשׁ בָּהּ וְחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בְּרִיאוּת, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ נַעֲרָה שֶׁתְּשַׁמֶּשְׁךָ בְּחַיֶּיךָ שִׁמּוּשׁ שֶׁיְּקַצֵּר בּוֹ אֱלֹהִים אֶת יָמֶיךָ.
וּכְשֶׁתָּמוּת, וְיָחִישׁ אֱלֹהִים לְהַכְנִיס נִשְׁמָתְךָ בְּגֵיהִנֹּם, תְּכַסֶּה אֶת פָּנֶיךָ בִּגְלָלִים מֵהִתְאַבְּלָהּ עָלֶיךָ, וּתְקוֹנֵן וְתַכֶּה עַל פָּנֶיהָ וְתֵאָנַח וְתֹאמַר בְּאַנְחָתָהּ: “הוֹי זְקַן-תַּיִשׁ, מַה נּוֹאַל הָיָה זְקָנְךָ”.
צָחַק הָארוּן אַלרְרַשִׁיד עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְצִוָּה לָתֵת לְאוֹתוֹ אָדָם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים.
וּמִמַה שֶׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הַכַּלִיף עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ וְהַבְּדוּאִי הַצָּעִיר
סִפֵּר הַשָּׁרִיף חֻסַיְן אִבְּן רַיָּאן, שֶׁנְּשִׂיא הַמַּאֲמִינִים עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ, הָיָה יוֹשֵׁב בְּאַחַד הַיָּמִים לִשְׁפֹּט בֵּין בְּנֵי-אָדָם.
וְלָדוּן בֵּין הַנְּתִינִים, וְאֶצְלוֹ הַנִּכְבָּדִים בַּחֲבֵרָיו מִבְּנֵי הַדַּעַת וְהַצֶּדֶק.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּא אֵלָיו בָּחוּר מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבַּחוּרִים וּבְגָדָיו נָאִים, וְנִדְבְּקוּ בוֹ שְׁנֵי בַּחוּרִים מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבַּחוּרִים, וּמְשָׁכוּהוּ שְׁנֵי הַבַּחוּרִים בְּצַוָּארוֹנוֹ וְהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ.
הִסְתַּכֵּל בָּהֶם נְשִיא-הַמַּאֲמִינִים וְצִוָּם לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ, וְצִוָּה עָלָיו לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְאָמַר לִשְׁנֵי הַבַּחוּרִים: “מָה עִנְיַנְכֶם עִמּוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲנַחְנוּ שְׁנֵי אַחִים מֵרֶחֶם, אָב אֶחָד לָנוּ וָאֵם, וּבְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כֵּנִים.
וְהָיָה לָנוּ אָב זָקֵן, מַעֲשָׂיו בְּדַעַת מְתַכֵּן, בַּשְּׁבָטִים מְהֻלָּל, וּמִן הַמְּגֻנֶּה נִבְדָל, יָדוּעַ בְּמִדּוֹתָיו עָלָה עָל.
בִּהְיוֹתֵנוּ קְטַנִים גִּדְּלָנוּ, וּבְגָדְלֵנוּ הוֹן כָּל טוּב הִנְחִילָנוּ…”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשְּׁנֵי הַבַּחוּרִים אָמְרוּ לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: "הָיָה לָנוּ אָב זָקֵן, מַעֲשָׂיו בְּדַעַת מְתַכֵּן, בַּשְּׁבָטִים מְהֻלָּל וּמִן הַמְּגֻנֶּה נִבְדָּל, יָדוּעַ בְּמִדּוֹתָיו עָלָה עָל, בִּהְיוֹתֵנוּ קְטַנִּים גִּדְּלָנוּ, וּבְגָדְלֵנוּ כָּל טוּב הִנְחִילָנוּ, הָיָה כְּלִיל הַמַּעֲלוֹת וְהַפְּאֵר, וּבְצֶדֶק אָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:
אָמְרוּ: “אַבּוּ אַלצַּקְר מִשַּׁיְבָּאן?” וְאָמַר אֲלֵיהֶם:
לֹא וָלֹא, חַי אָנִי; וְאוּלָם לוֹ יִתְיַלֵּד שַׁיְבָּאן.
כַּמָּה אָבוֹת עָלוּ עָל בִּכְבוֹד בֵּן מִצֶאֱצָאֵיהֶם,
כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל-יְדֵי שְׁלִיחַ-אַללָּה עַדְנָאן",
יָצָא יוֹם אֶחָד אֶל גַּנּוֹ לְטַיֵּל בֵּין עֵצָיו וְלִקְטֹף מִבְּשִׁילֵי פֵרוֹתָיו, וְהָרַג אוֹתוֹ בָּחוּר זֶה, וְסָר מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וַהֲרֵי אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ לְהַעֲנִישׁוֹ כְפִשְׁעוֹ, וּלְשָׂפְטוֹ כְמִצְוַת אֱלֹהִים".
נָתַן עֹמָר בַּבָּחוּר עֵינַיִם מַבְהִילוֹת וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִפִּי שְׁנֵי נְעָרִים אֵלֶּה אֶת דִּבְרֵיהֶם, וּמַה תֹּאמַר אַתָּה תְּשׁוּבָה לְכָךְ?” וְהָיָה אוֹתוֹ בָחוּר בַּעַל רוּחַ אַבִּירָה וְלָשׁוֹן מְהִירָה, וּכְבָר פָּשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַפַּחַד, וְהֵסִיר לְבוּשׁ הַחֲרָדָה אִתָּם יַחַד.
חִיֵּךְ וְדִבֵּר בִּלְשׁוֹן צַחוֹת וְקִדֵּם אֶת פְּנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְיָפוֹת מִן הַבְּרָכוֹת, אַחַר-כָּךְ אָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חֵי-אֱלֹהִים כְּבָר הִקְשַׁבְתִּי לְטַעֲנָתָם, וֶאֱמֶת נָכוֹן דִּבְרָתָם, כְּשֶׁהִגִּידוּ מַה שֶׁקָּרָה, וּדְבַר אֱלֹהִים הוּא גְזֵרָה נִגְזָרָה, וְאוּלָם אֲסַפֵּר סִפּוּרִי לְפָנֶיךָ, וְהַמִּשְׁפָּט בְּיָדֶיךָ.
דַּע, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי עַרְבִי טָהוֹר מִן הָעַרְבִיִּים בְּלְיִ תַעֲרֹבוֹת, אֲשֶׁר הֵם הַנִּכְבָּדִים תַּחַת שְׁמֵי-עֲרָבוֹת.
גָּדַלְתִּי בְתוֹךְ הַבֵּדוּאִים בַּמַּחֲנוֹת, וּפָּגְעוּ אֶת עַמִּי אֲסוֹנוֹתֹ הַשָּׁנִים הָעוֹיְנוֹת.
וָאָבוֹא עַל פְּנֵי הָעִיר הַזֹּאת לִשְׁכֹּן, וְאִתִּי בְנֵי-בֵיתִי וּבָנִים וָהוֹן.
וָאֶהִי מְהַלֵּךְ בְּאַחַד דְּרָכֶיהָ, עוֹבֵר לְדַרְכִּי בֵּין גַּנּוֹתֶיהָ עִם גְּמַלּוֹת יְקָרוֹת עָלָיַ, חֲבִיבוֹת בְּעֵינַי, וּבְתוֹכָן גָמָל זָכָר אָצִיל מוֹצָאֵהוּ, רַב זַרְעֵהו וְיָפֶה בְמַרְאֵהוּ.
הָיָה מַרְבֶּה לְהוֹלִיד מֵהֶן, וְהָיָה מְהַלֵּךְ, כְּאִלּוּ הָיָה מֶלֶךְ עֲטוּר-כֶּתֶר, בֵּינֵיהֶן.
נִגְּשָׁה אַחַת הַגְּמַלוֹת אֶל גִּנַּת אָבִיהֶם, וְנִרְאוּ מִן הַקִּיר עֵצֶיהָ.
נָטְלָה מִמֶּנּוּ בְשִׂפְתוֹתֶיהָ, וְאולָם אָנֹכִי גֵּרַשְׁתִּיהָ מֵאוֹתוֹ גַן, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הַזָּקֵן מִתּוֹךְ פִּרְצָה שֶׁבְּאוֹתוֹ קִיר, וּבְרוּחַ זַעֲמוֹ גִּצִּים יִזְרֶה וְיִיר; אֶבֶן בְּיַד יְמִינוֹ, וְהוּא מִתְנַדְנֵד כְּלַיִשׁ בְּבוֹאוֹ.
הִכָּה אֶת הַגָּמָל בָּאֶבֶן הַהִיא וַהֲרָגוֹ, מִשּׁוּם שֶׁפְּגָעוֹ בְמָקוֹם מְסֻכָּן בְּגוּפוֹ.
כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַגָּמָל נוֹפֵל מֵת עַל יָדִי, וְהִרְגַּשְׁתִּיִ בְּלִבִּי שֶׁכְּבָר נִתְלַקְּחוּ גַחֲלֵי זַעַם, נָטַלְתִּי אוֹתָה אֶבֶן בְּעַצְמָהּ וְהִכֵּיתִי אוֹתוֹ בָּהּ.
וְהָיְתָה זֹאת הַסִּבָּה לְמוֹתוֹ, וּמָצָא גְמוּל רֹעַ פְּעֻלָּתוֹ, וְהָאִישׁ נֶהֱרַג בַּאֲשֶׁר הָרַג בּוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה בְּפָגְעָהּ בוֹ, וְצָרַח צְרָחָה בִּכְאֵבוֹ.
אַצְתִּי לָלֶכֶת מִמְּקוֹמִי, וּמִהֲרוּ אֵלַי שְׁנֵי בַחוּרִים אֵלֶּה וּתְפָשׂוּנִי, וְאֵלֶיךָ הֱבִיאוּנִי, וּלְפָנֶיךָ הֶעֲמִידוּנִי”.
אָמַר לוֹ עֹמָר – יִרְצֶנוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: "כְּבָר הוֹדֵיתָ בְמַה שֶּׁהֶאֱשִׁימוּךָ, וְאִי-אֶפְשָׁר לְשַׁחְרְרֶךָ, וְהַחוֹבָה לְהַעֲנִישְׁךָ כַּמִּשְׁפָּט, וְאֵין כָּל מִפְלָט.
אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “שָׁמַעְתִּי וּמְקַבֵּל אֲנִי מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאִמָאם, וּמְרֻצֶּה אֲנִי בְמַה שֶׁחִיְּבַנִי בוֹ חֹק הָאִסְלָאם.
וְאוּלָם לִי אָח קָטָן וְהָיָה לוֹ אָב זָקֵן, שֶׁיִּחֵד לוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ הוֹן כַּבִּיר וְזָהָב לְמַכְבִּיר וּמָסַר עִנְיָנוֹ לִי, וְהֵעִיד אֶת אֱלֹהִים וְאָמַר: ‘זֶה לְאָחִיךָ בְּיָדְךָ, שָׁמְרֵהוּ אֶצְלְךָ’.
לָקַחְתִּי אוֹתוֹ הוֹן מִמֶּנוּ וּטְמְנַתִּיו, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו אֶלָא אָנִי, וְאִם אַתָּה שׁוֹפֵט עַכְשָׁו בַּהֲרִיגָתִי, יֵלֵךְ הַהוֹן, וְתִהְיֶה אַתָּה הַסִּבָּה לַאֲבֵדָתוֹ, וְיִתְבָּעֲךָ הַקָּטָן לְמִשְׁפָּט בַּיּוֹם אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים בֵּין בְּרִיוֹתָיו.
וְאוּלָם אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי שְׁהוּת שְׁלשָׁה יָמִים, אֲמַנֶּה אַפִּיטְרוֹפּוֹס לַנַּעַר הַתָּמִים וְאֶחְזֹר, וְאֶת הַמֻּטָּל עָלַי אַשְׁלִים, וְיֵשׁ לִי מִי שֶׁיַּעֲרֹב אוֹתִי עַל אֵלֶּה הַדְּבָרִים”.
הִרְכִּין נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים רֹאשׁוֹ.
אַחַר-כָּךְ הִתְבּוֹנֵן בַּנִּמְצָאִים שָׁם, וְאָמַר: “מִי יַעֲרֹב לִי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁיַּחֲזֹר בָּזֶה?” הִתְבּוֹנֵן הַבָּחוּר בִּפְנֵי כָּל הַיּוֹשְׁבִים בַּמּוֹשָׁב, וְרָמַז עַל אַבּוּ-דַ’ר מִתּוֹךְ כָּל הַנִּמְצָאִים, וְאָמַר: “זֶה יִהְיֶה אַחֲרַאי לִי וְיַעַרְבֵנִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַבָּחוּר רָמַז עַל אַבּוּ-דַ’ר וְאָמַר: “זֶה יִהְיֶה אַחֲרַאי לִי וְיַעַרְבֵנִי”.
אָמַר לוֹ עֹמָר, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “אַבּוּ-דַ’ר, כְּלוּם שָׁמַעְתָּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּא דוֹבֵר וְתַעֲרֹב אוֹתוֹ לִי, שֶׁהַבָחוּר חוֹזֵר?” אָמַרַ לוֹ: “הֵן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
עָרֵב אֲנִי אוֹתוֹ שֶׁהוּא חוֹזֵר עַד לִשְלשָׁה יָמִיִם”.
הִסְכִּים לְכָךְ וְנָתַן רְשׁוּת לַבָּחוּר לָלֶכֶת.
כְּשֶׁנִּגְמַר הַזְּמַן שֶׁנִּתַּן לוֹ שְׁהוּת, וְכִמְעַט עָבַר אוֹ עָבַר לְגַמְרֵי, וְלֹא בָא הַבָּחוּר לְמוֹשַׁב עֹמָר, וְחַבְרֵי שְׁלִיחַ אַללָּהּ סְבִיבוֹתָיו כַּכּוֹכָבִים סְבִיב הַיָּרֵחַ, וְאַבּוּ-דַ’ר שָׁם, וְהַתּוֹבְעִים מְצַפִּים – אָמְרוּ הַשְּנַיִם: “הֵיכָן הַחַיָּב, אַבּוּ-דַ’ר, וְכֵיצַד חֲזִירָתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּרַח וְעָבַר? וְאוּלָם אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ זָזִים מִן הַמָּקוֹם עַד שָׁאַתָּה מְבִיאוֹ אֵלֵינוּ, נִקְמָתֵנוּ בוֹ לִנְקֹם”.
אָמַר אַבּוּ-דַ’ר: “נִשְׁבַּעְתִּי בַאֲמִתּוּת הַמֶּלֶךְ הַיּוֹדֵעַ כֹּל, שֶׁאִם יַעֲבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים וְלֹא יוֹפִיעַ הָעֶלֶם, אֲמַלֵּא חוֹבַת הָאַחֲרָיוּת וְאֶמְסֹר עַצְמִי לָאִמָאם”.
אָמַר עֹמָר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “אִם יִתְאַחֵר הַבָּחוּר, אֶעֱשֶׂה בְּאַבּוּ-דַ’ר כַּאֲשֶׁר שָׁפַט חֹק הָאִסְלָאם”.
נִגְּרוּ דִמְעוֹת הַנִּמְצָאִים וְנִשְּׂאוּ אַנְחוֹת הָרוֹאִים וְנִתְרַבָּה הַשָּׁאוֹן, וְהִצִּיעוּ גְדוֹלֵי חַבְרֵי-הַנָּבִיא לִפְנֵי שְׁנֵי הַבַּחוּרִים לָקַחַת כֹּפֶר לָנֶפֶשׁ, וְלִזְכּוֹת בְּתוֹדָה מֵהַכֹּל, וְסֵרְבוּ וְלֹא קִבְּלוּ כְלוּם אֶלָּא לָקַחַת נָקָם.
וּבְעוֹד הָאֲנָשִׁים סוֹעֲרִים וְסוֹאֲנִים מִצַּעֲרָם עַל אַבּוּ-דַ’ר, וְהִנֵּה קָרַב הָעֶלֶם וּבָא וְעָמַד לִפְנֵי הָאִמָאם, וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם בַּיָּפֶה שֶׁבַּשְּׁלוֹמוֹת, וּפָנָיו מַזְהִירִים וְנוֹטְפִים טִפּוֹת זֵעָה כַּפְּנִינִים, וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר מָסַרְתִּי אֶת הַיֶּלֶד לִידֵי דוֹדָיו, אֲחֵי-אִמּוֹ, וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת עִנְיָנוֹ, וְהִגַּדְתִּי לָהֶם בִּדְבַר הוֹנוֹ.
אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי בְעֶצֶם שְׁעַת-הַצָּהֳרַיִם בַּחֹם, וַהֲרֵינִי נֶאֱמָן בִּדְבָרִי כְּמִשְׁפַּט בֶּן-חוֹרִין, הַיּוֹם”.
הִתְפַּלְאוּ בְנֵי-הָאָדָם עַל יָשְׁרוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ, וְגִשְׁתּוֹ לַמָּוֶת וְעֹז רוּחֹו.
אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם: “כַּמָּה אָצִיל אַתָּה בַבַּחוּרִים, בָּחוּר, שׁוֹמֵר עַל כְּבוֹדְךָ וְנֶאֱמָן בְּדִבּוּר הַדָּבוּר”.
אָמַר הַבָּחוּר: “כְּלוּם לֹא נִתְבָּרֵר לָכֶם, שֶׁבְּבוֹא שְׁעַת הַמָּוֶת לֹא יִנָּצֵל מִמֶּנוּ אֶחָד? וְאָכֵן מִלֵּאתִי דְבָרִי לְבַל יֹאמְרוּ: 'אָפֵס אֵמוּן מֵאָדָם וְאָבַד”.
אָמַר אַבּוּ-דַ’ר: "נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּבָר עָרַבְתִּי אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאֵיזֶה עַם הוּא, וְלִפְנֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא רְאִיתִיהוּ.
וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר סָר מִכָּל הַנִּמְצָאִים וּפָנָה אֵלַי וְאָמַר: ‘זֶה יַעַרְבֵנִי וִיהִי לִי אַחֲרַאי’, לֹא טוֹב בְּעֵינַי לְהָשִׁיב פָּנָיו, וּמֵאַנְתִּי מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד לְהַכְזִיב תִּקְווֹתָיו, בְּשָׁעָה שֶלֹּא הָיָה בָהֵעַנוּת לוֹ כָּל פַּחַד, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: ‘אָבְדָה נְדִיבוּת מִכָּל הָאָדָם יָחַד’.
אָמְרוּ שְׁנֵי הַבַּחוּרִים: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּבָר מָחַלְנוּ לְבָחוּר זֶה עַל דַּם אָבִינוּ, אַחֲרֵי הֲמִירוֹ אֶת עֶצֶם הַבְּדִידוּת בְּרֵעוּת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: 'חֶסֶד אָפֵס וָתַּם מִבְּנֵי-אָדָם”.
שָׂמַח הָאִמָאם עַל שֶׁסָּלְחוּ לַבָּחוּר, וְעַל יָשְׁרוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ בַדִּבּוּר הַדָּבוּר, וְהִלֵּל אֶת רֶגֶשׁ כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַבּוּ-דַ’ר וְגִדְּלוֹ עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְנָשָׂא חֵן בְּעֵינָיו אִשּׁוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הַבַּחוּרִים לְמַעֲשֶׂה הַחֶסֶד וְשִׁבַּח אוֹתָם וְהוֹדָה לָהֶם, וְהֵבִיא דֻגְמָה מִדִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב בֵּין הַבְּרִיּוֹת, לוֹ תְּשֻׁלָּם;
לֹא תֹאבַד טוֹבָה בֵין אֱלֹהִים וּבֵין הָאָדָם.
אַחַר-כָּךְ הִצִּיעַ לִפְנֵיהֶם לְשַׁלֵּם לָהֶם כֹּפֶר נֶפֶשׁ אֲבִיהֶם מֵאוֹצַר-הַמַּלְכוּת.
אָמְרוּ לוֹ: “כְּבָר מָחַלְנוּ לוֹ לְשֵׁם אֱלֹהִים הַנָּדִיב וְהַנַּעֲלֶה”.
וְזֶה אֲשֶׁר כַּוָּנָתוֹ כָזֹאת, לֹא יְבַקֵּשׁ אַחֲרֵי הֲטִיבוֹ הַכָּרַת-טוֹבָה וְתוֹדוֹת.
וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הַכַּלִיף אַלְמַאֲמֲוּן וְהַפִּירָמִידוֹת
סִפְּרוּ שֶׁאַלְמַאֲמוּן בֶּן הָארוּן אַלרְרַשִׁיד כְשֶׁנִּכְנַס לְאַלְקָאהִרָה שֶׁל מִצְרַיִם, יִשְׁמְרֶנָּהּ אֱלֹהִים, בִּקֵּשׁ לַהֲרֹס אֶת הַפִּירָמִידוֹת, כְּדֵי לָקַחַת מַה שֶּׁבְּתוֹכָן.
כְּשֶׁנִּסָּה לְהָרְסָן לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ עִם כָּל הִתְאַמְּצוּתוֹ לְהָרְסָן וְלַמְרוֹת מַה שֶׁהוֹצִיא עַל כָּךְ מָמוֹןֹ רַב.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁאַלְמַאֲמוּן לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ לְהָרְסָן עִם כָּל הִתְאַמְּצוּתוֹ וְלַמְרוֹת מַה שֶּׁהוֹצִיא עַל כָּךְ מָמוֹן רָב.
וְאוּלָם פָּרַץ בְּאַחַת מֵהֶן פִּרְצָה כְגֹדֶל הַחַלּוֹן.
אָמְרוּ שֶׁאַלְמַאֲמוּן מָצָא בְפִרְצָה זוֹ שֶׁפָּתַח, מִן הַהוֹן בְּעֶרֶךְ זֶה שֶׁהוֹצִיא עַל פְּתִיחָתָהּ לֹא יוֹתֵר וְלֹא פָחוֹת.
תָּמַהּ עַל-כָּךְ אַלְמַאֲמוּן.
לָקַח מַה שֶּׁהָיָה שָׁם וְחָזַר בּוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה בְדַעְתּוֹ.
וְהַפִּירָמִידוֹת שָׁלשׁ הֵן, וְהֵן מִפִּלְאֵי-הָעוֹלָם.
אֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ כְּמוֹתָן לְתִכּוּן בִּנְיָנָן וְלִשְׁלֵמוּתוֹ וְגָבְהוֹ.
וְזֶהוּ שֶׁהֵן בְּנוּיוֹת סְלָעִים עֲצוּמִים.
וְהָיוּ הַבּוֹנִים שֶׁבָּנוּ אוֹתָן, נוֹקְבִים אֶת הָאֲבָנִים בִּשְׁנֵי צִדֵּיהֶן וְשָׂמִים בָּזֶה קָנִים שֶׁל בַּרְזֶל יְשָׁרִים וְנוֹקְבִים אֶת הָאֲבָנִים הָאֲחֵרוֹת וְשָׂמִים אֶת קְצוֹת הַקָּנִים בָּהֶן, וּמַתִּיכִים עוֹפֶרֶת וְשָׂמִים אוֹתָהּ עַל הַקָּנִים.
וְכָל זֶה עַל-פִּי מַתְכֹּנֶת הַהַנְדָּסָה עַד שֶׁנִּשְׁלַם בִּנְיָנָן, וְהִגִּיעַ שִׂיאָהּ שֶׁל כָּל פִּירָמִידָה מֵאָה אַמָּה בַאֲוִיר, בָּאַמָּה הַנְּהוּגָה בְאוֹתוֹ זְמָן.
וְהֵן מְרֻבָּעוֹת בְּכָל צְדָדֵיהֶן עוֹלוֹת בְּמִדְרוֹן, בְּשִׁפּוּעַ מִלְּמַטָּה לְמַעֲלָה וּמִדַּת כָּל אַחַת מֵהֶן לְרַגְלֵיהֶן שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה.
וְאוֹמְרִים הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁבְּתוֹךְ הַפִּירָמִידָה הַמַּעֲרָבִית שְׁלשִׁים בָּתֵּי-אוֹצָר מֵאַבְנֵי הַחַלָּמִישׁ הַמְּגֻוָּנִים, מְלֵאִים אַבְנֵי-חֵן יִקְרוֹת-הָעֵרֶךְ וְהוֹן עָצוּם וְאַנְדַּרְטוֹת נִפְלָאוֹת וְכֵלִים וּכְלֵי-זַיִן מְפֹאָרִים, שֶׁמָּשְׁחוּ אוֹתָם בְּמִשְׁחָה מְתֻכֶּנֶת בְּחָכְמָה שֶׁלֹּא תָסוּר עַד תְּחִיַּת-הַמֵּתִים.
וּבָהּ זְכוּכִית הַמִּתְקַפֶּלֶת מִבְּלִי לְהִשָּׁבֵר, וּמִינֵי סַמְמָנִים מֻרְכָּבִים וַעֲסִיסִים מְתֻכָּנִים.
וּבַפִּירָמִידָה הַשְּׁנִיָּה דִבְרֵי-הַקּוֹרוֹת שֶׁל הַחַרְטֻמִּים כְּתוּבִים עַל לוּחוֹת חַלְמִישׁ-צוּר, לְכָל אֶחָד מֵהַחַרְטֻמִּים לוּחַ מִן הַלּוּחוֹת מְתֻכָּן בְּחָכְמָה, וְרָשׁוּם עַל אוֹתוֹ לוּחַ מִפְלְאוֹת מַעֲשָׂיו וּמִפְעָלָיו.
וּבַכְּתָלִים צוּרוֹת בְּנֵי-אָדָם כָּאֱלִילִים הָעוֹשִׂים בִּידֵיהֶם כָּל מִינֵי אֳמָנוּת, כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל מוֹשָׁבָם.
וּלְכָל פִּירָמִידָה מֵאֵלֶּה סוֹכֵן-אוֹצָר שׁוֹמֵר עָלֶיהָ, וְהַשּׁוֹמְרִים יִשְׁמְרוּ עֲלֵיהֶן עַד קֵץ כָּל הָעִתִּים מִפִּגְעֵי הַמְּאֹרָעוֹת.
וּמִפְלְאוֹת הַפִּירָמִידוֹת הֵבִיאוּ בִמְבוּכָה אֶת גְּדוֹלֵי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַבִּינָה, וּכְבָר הִרְבּוּ הַמְּשׁוֹרְרִים בְּתֵאוּרָן, וְלֹא מְעַטָה הִיא הַתּוֹעֶלֶת שֶׁתַּשִּׂיג מֵהֶם.
וּמֵהֶם דִבְרֵי הָאוֹמֵר:
הַמְּלָכִים בְּבַקְּשָׁם לְהָקִים זִכְרָם
אַחֲרֵיהֶם, הִנֵּה בִלְשׁוֹן בִּנְיָנָם.
כְּלוּם לֹא תִּרְאֶה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ הַפִּירָמִידוֹת,
וְלֹא נִשְׁתַּנוּ עַל-יְדֵי פִגְעֵי הַמְּאוֹרָעוֹת?
וְדִבְרֵי שֵׁנִי:
הַבֵּט אֶל הַפִּירָמִידוֹת וּשְׁמַע מֵהֶן דָבָר,
יְסַפְּרוּ עַל אֹדוֹת הַזְּמָן אֲשֶׁר עָבָר.
אִלּוּ הָיָה הַדִּבֵּר בָּהֶן, לָנוּ הִגִּידוּ דְבָרָן,
בַּאֲשֶׁר פָּעַל בָּרִאשׁוֹנִים וּבָאַחֲרוֹנִים הַזְּמָן.
וְדִבְרֵי אַחֵר:
יְדִידִי, הֲיֵשׁ תַּחַת הַשָּׁמַיִם בִּנְיָן,
יִדְמֶה לְפִירָמִידוֹת אַלְקָאהִרָה בְּשִׁכְלוּלָן?
בִּנְיָן מִפָּנָיו הַזְּמָן יֶחֱרַד,
בְּעוֹד כֹּל בָּעוֹלָם מִפְּנֵי הַזְּמָן יִפְחַד.
יִתְעַנֵּג עַל מִפְלְאוֹת בִּנְיָנָן מַבָּטִי,
אַךְ לֹא תָנִיחַ הַכַּוָּנָה בָהֶן דַּעְתִּי.
וְאָמַר אַחֵר:
הֵיכָן זֶה אֲשֶׁר הַפִּירָמִידוֹת מִיסוּדָתוֹ?
מָה עַמּוֹ וּמַה יּוֹמוֹ וּמַה קְּבוּרָתוֹ?
יִשָּׁאֵר אַחֲרֵי בְעָלָיו בְּשַׁעְתּוֹ, הַמִּפְעָל,
וְאֹתָם יַשִּׂיג הַמָּוֶת וְנָפְלוּ חָלָל.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָר
סִפּוּר הַגַּנָּב וְהַסּוֹחֵר
הָיָה אָדָם גַּנָּב, וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָיְתָה תְשׁוּבָתוֹ כֵנָה.
פָּתַח לוֹ חֲנוּת שֶׁהָיָה מוֹכֵר בָּהּ אֲרִיגִים, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן.
אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁסָּגַר אֶת חֲנוּתוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.
בָּא אַחַד הַגַּנָּבִים הָעֲרוּמִים, שֶׁשִׁוָּה לְעַצְמוֹ דְמוּת מַרְאֵה בַעַל הַחֲנוּת, וְהוֹצִיא מִשַּׁרְווּלוֹ מַפְתֵּחוֹת, וְהָיָה זֶה בַּלַּיְלָה, וְאָמַר לְשׁוֹמֵר הַשּׁוּק: “לֵךְ וְהַדְלֵק לִי נֵר זֶה”, נְטָלוֹ מִמֶּנוּ הַשּׁוֹמֵר וְהָלַךְ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַשּׁוֹמֵר לָקַח מִמֶּנוּ אֶת הַנֵּר וְהָלַךְ לְהַדְלִיקוֹ.
פָּתַח הַגַּנָּב אֶת הַחֲנוּת וְהִדְלִיק נֵר אַחֵר שֶׁהָיָה אִתּוֹ.
כְּשֶׁבָּא הַשּׁוֹמֵר מְצָאוֹ יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וּפִנְקַס הַחֶשְׁבּוֹנוֹת בְּיָדוֹ, וְהוּא מְעַיֵּן בּוֹ וּמְחַשֵּׁב חֶשְבּוֹנוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו.
לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד לִשְׁעַת הַשַּׁחַר, אַחַר-כָּךְ אָמַר לַשּׁוֹמֵר: “הָבֵא אֵלַי גַּמָּל בִּגְמַלּוֹ שֶׁיִּשָׂא לִי מִקְצַת מִן הַסְּחוֹרָה”.
הֵבִיא לוֹ גַמָּל בִּגְמַלּוֹ.
נָטַל לְיָדָיו אַרְבַּע חֲבִילוֹת מִן הָאָרִיג וְהוֹשִׁיטָן לוֹ.
טָעַן אוֹתָן עַל גְּמַלּוֹ.
אַחַר-כָּךְ נָעַל אֶת הַחֲנוּת, וְנָתַן לַשּׁוֹמֵר שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַגַּמָּל, כְּשֶׁהַשּׁוֹמֵר מַאֲמִין שֶׁהוּא בַעַל הַחֲנוּת.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהִבְהִיר הַיּוֹם, בָּא בַעַל הַחֲנוּת.
הָיָה הַשּׁוֹמֵר מְבָרְכוֹ בִּגְלַל שְׁנֵי הָאֲדַרְכְּמוֹנִים.
הָיוּ דְבָרָיו מוּזָרִים בְּעֵינֵי בַעַל-הַחֲנוּת וְתָמַהּ עָלָיו.
כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַחֲנוּת, מָצָא זִיבַת הַדֹּנַג וּפִנְקַס הַחֶשְׁבּוֹנוֹת מָשְׁלָךְ.
הִתְבּוֹנֵן בַּחֲנוּת וּמָצָא אַרְבַּע חֲבִילוֹת מִן הָאָרִיג חֲסֵרוֹת.
אָמַר לַשּׁוֹמֵר: “מֶה הָעִנְיָן?” סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה בַלַּיְלָה וּמַשָּׂאוֹ-וּמַתָּנוֹ עִם הַגַּמָּל בִּדְבַר הַחֲבִילוֹת.
אָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי אֶת הַגַּמָּל שֶׁטָּעַן עִמְּךָ אֶת הָאָרִיג בַּשַּׁחַר”, אָמַר לוֹ: “שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
הֱבִיאוֹ אֵלָיו.
אָמַר לוֹ: “לְאָן נָשָׂאתָ אֶת הָאָרִיג בַּשַּׁחַר?” אָמַר לוֹ: “לְתַחֲנָה פְלוֹנִית שֶׁלְּיַד הַנָּהָר וְטָעַנְתִּי אוֹתוֹ עַל סְפִינָה פְלוֹנִית”.
אָמַר לוֹ: “לֵךְ עִמִּי אֵלֶיהָ”.
הָלַךְ עִמּוֹ אֵלֶיהָ, וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי הַסְּפִינָה, וְאֵלֶּה בְעָלֶיהָ”.
אָמַר לוֹ לְבַעַל הַסְּפִינָה: “לְהֵיכָן הוֹבַלְתָּ אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הָאָרִיג?” אָמַר לוֹ: “לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּבָא אֵלַי עִם גַּמָּל, שֶׁטָּעַן אֶת הָאָרִיג עַל גְּמַלוֹ וְהָלַךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן הָלַךְ”.
אָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי אֶת הַגַּמָּל שֶׁהוֹבִיל מֵאֶצְלְךָ אֶת הָאָרִיג”.
הֵבִיא אוֹתוֹ אֵלָיו, אָמַר לוֹ: “לְאָן הוֹבַלְתָּ אֶת הָאָרִיג מִן הַסְּפִינָה עִם הַסּוֹחֵר?” אָמַר לוֹ: “לְמָקוֹם כָּזֶה וְכָזֶה”.
אָמַר לוֹ: “בֹּא אִתִּי אֵלָיו וְהַרְאֵנִי אוֹתוֹ”.
הָלַךְ עִמּוֹ הַגַּמָּל לְמָקוֹם מְרֻחָק מִן הַחוֹף.
וְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַחָאן שֶׁהִנִּיחַ בֹּו אֶת הָאָרִיג וְהֶרְאָה לוֹ אֶת מַחְסָנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר.
נִגַּשׁ אֶל הַמַּחְסָן וּפְתָחוֹ וּמָצָא אֶת אַרְבַּע הַחֲבִילוֹת שֶׁל הָאָרִיג בְּמַצָּבָן, לֹא הֻתְּרוּ עֲדַיִן, וְהוֹשִׁיט אוֹתָם לַגַּמָּל.
וְהַגַּנָּב שָׂם לִפְנֵי כֵן אֶת מַלְבּוּשׁוֹ עַל הָאָרִיג, הוֹשִׁיטוֹ בַּעַל-הָאָרִיג גַּם אוֹתוֹ לַגַּמָּל.
טָעַן אֶת הַכֹּל עַל הַגָּמָל, וְנָעַל אֶת הַמַּחְסָן וְהָלַךְ עִם הַגַּמָל, וְהִנֵּה הַגַּנָּב מוֹפִיעַ לִקְרָאתוֹ.
הָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁהוֹרִיד אֶת הָאָרִיג בַּסְּפִינָה, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, אֱלֹהִים שׁוֹמֶרְךָ, וַהֲרֵי כְבָר לָקַחְתָּ אֲרִיגְךָ וְלֹא אָבַד מִמֶּנּוּ כְלוּם, תֵּן לִי אֵפוֹא מַלְבּוּשִׁי”.
צָחַק עָלָיו הַסּוֹחֵר וְנָתַן לוֹ מַלְבּוּשׁוֹ וְלֹא הִדְרִיךְ מְנוּחָתוֹ וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ.
וּמִמַה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר מַסְרוּר וְאִבְּן אַלְקָארִבִּי
סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת נְדוּדִים קָשִׁים.
אָמַר לְמִשְׁנֵהוּ גַ’עְפָר בֶּן יַחְיָה הַבַּרְמַכִּי: “הִנֵּה נָדְדָה שְׁנָתִי הַלַּיְלָה וְצַר חָזִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת”.
וְהָיָה מַסְרוּר סְרִיסוֹ עוֹמֵד לְמוּלוֹ, וְצָחַק.
אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “עַל מָה אַתָּה צוֹחֵק, כְּלוּם צוֹחֵק אַתָּה, מֵקֵל בִּי, אוֹ שֶׁרוּחַ שִׁגָּעוֹן נִכְנְסָה בְךָ?” אָמַר לוֹ: “לֹא, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים…”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָמַר לְמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב הַנְּקָמָה: “כְּלוּם צוֹחֵק אַתָּה, מֵקֵל בִּי, אוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּךָ רוּחַ שִׁגָּעוֹן?” אָמַר לוֹ: “לֹא, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, נִשְׁבָּע אֲנִי בְּקִרְבַת-מִשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ לִנְשִׂיא-הַשְּׁלִיחִים, שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ רְצוֹנִי עָשִׂיתִי זֹאת.
וְאוּלָם יָצָאתִי אֶמֶשׁ מִתְהַלֵּךְ מִחוּץ לָאַרְמוֹן, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחוֹפוֹ שֶׁל חִדֶּקֶל, וְרָאִיתִי אֶת בְּנֵי-הָאָדָם מִתְקָהֲלִים.
עָמַדְתִּי וְרָאִיתִי אָדָם מַצְחִיק אֶת הָאֲנָשִׁים, אִבְּן אַלְקָארִבִּי שְׁמוֹ, וְנִזְכַּרְתִּי עַכְשָׁו בְּמַה שֶּׁאָמַר וְגָבַר עָלַי הַצְּחוֹק, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי סְלִיחָתְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “הַבֵא אוֹתוֹ אֵלַי מִיָּד”.
יָצָא מַסְרוּר אָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אִבְּן אַלְקָארִבִּי.
אָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וַאֲנִי מְצַיֵּת”.
אָמַר לוֹ מַסְרוּר: “וְאוּלָם בִּתְנַאי שֶׁכְּשָׁאַתָּה נִכְנָס אֵלָיו, וְהוּא מֵיטִיב לְךָ בְמַשֶּׁהוּ, יְהִי לְךָ הָרֶבַע בּוֹ וְהַשְּׁאָר לִי”.
אָמַר לוֹ אִבְּן אַלְקָארִבִּי: “מֶחֱצָה לְךָ וּמֶחֱצָה לִי”.
אָמַר לוֹ מַסְרוּר: “לֹא”.
אָמַר לוֹ אִבְּן אַלְקָארִבִּיִ: “שְׁלִישׁ לִי וּלְךָ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים”.
הְסִכִּים מַסְרוּר עַל כָּךְ אַחֲרֵי מַאֲמָץ רָב.
קָם וְהָלַךְ עִמּוֹ.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, קִדֵּם אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת הַכַּלִיפוּת וְעָמַד לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: “אִם אֵין אַתָּה מַצְחִיק אוֹתִי, מַכֶּה אֲנִי אוֹתְךָ בְתַרְמִיל זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים”.
אָמַר אִבְּן אַלְקָארִבִּי בְּלִבּוֹ: “וּמָה הֵם לִי שָׁלשׁ מַכּוֹת בְּתַרְמִיל, בְשָׁעָה שֶׁמַּלְקוֹת בְּשׁוֹט אֵינָן מַזִּיקוֹת לִי”, שֶׁהָיָה מְדַמֶּה שֶׁהַתַּרְמִיל רֵיק.
דִּבֵּר דְּבָרִים הַמַּצְחִיקִים גַּם אֶת הַכּוֹעֵס כַּעַס קָשֶׁה, וְסִפֵּר כָּל מִינֵי מַהֲתַלּוֹת, וְהַכַּלִיף אֵינוֹ צוֹחֵק וְאַף לֹא מְחַיֵּךְ.
תָּמַהּ אִבְּן-אַלְקָארִבִּי עָלָיו וְחָלְשָׁה דַעְתּוֹ וּפָחַד.
אָמַר לוֹ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: “מֵעַכְשָׁו נִתְחַיַּבְתָּ מַלְקוֹת”.
נָטַל אֶת הַתַּרְמִיל וְהִכָּהוּ פַעַם אַחַת, וְהָיוּ בַתַּרְמִיל אַרְבַּע אַבְנֵי-חַלָּמִישׁ, כָּל אֶבֶן שְׁנֵי רוֹטְלִים מִשְׁקָלָהּ.
נָפַלָה הַמַּכָּה עַל עָרְפּוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִזְכַּר בַּתְּנַאי שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין מַסְרוּר.
אָמַר: “סְלִיחָה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שְׁמַע לִי שְׁתֵּי מִלִּים”.
אָמַר לוֹ: “אֱמֹר כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”.
אָמַר לוֹ: “מַסְרוּר תְּנַאי הִתְנָה עִמִּי, וְהִסְכַּמְתִּי לוֹ עָלָיו, וְהוּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁיַּגִּיעַ לִי מֵחַסְדּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֱמִינִים, יִהְיֶה לִי שְׁלִישׁ מִמֶּנוּ וְלוֹ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים, וְלֹא נַעֲנָה לִי לְכָךְ אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה רַבָּה.
מֵעַתָּה שְׁאֵין אַתָּה מֵיטִיב עִמִּי אֶלָּא בְמַכּוֹת, הַרֵי מַכָּה זוֹ חֶלְקִי הִיא, וְאוּלָם שְׁתֵּי הַמַּכּוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת חֶלְקוֹ הֵם.
וּבַאֲשֶׁר לִי הִנֵּה כְבָר נָטַלְתִּי חֶלְקִי, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, סַלֵּק לוֹ חֶלְקוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים דְּבָרָיו צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְקָרָא לְמַסְרוּר וְהִכָּהוּ מַכָּה.
צָעַק וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מִסְתַּפֵק אֲנִי בִשְׁלִישׁ, תֵּן לוֹ מֵעַתָּה שְׁנֵי שְׁלִישִׁים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁמַסְרוּר צָעַק וְאָמַר “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מִסְתַּפֵּק אֲנִי בִשְׁלִישׁ, תֵּן לוֹ מֵעַתָּה שְׁנֵי שְׁלִישִׁים”.
צָחַק הַכַּלִיף עֲלֵיהֶם שְׁנֵיהֶם, וְצִוָּה לָתֵת לְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר, וְנִסְתַּלְּקוּ וְהָלְכוּ שְׂמֵחִים בְּמַה שֶּׁהֶעֱנִיק לָהֶם הַכַּלִיף.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר שְׁלשֶׁת הַנְּסִיכִים הַחֲסִידִים
 סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הָארוּן-אַלרְרַשִׁיד הָיָה לוֹ יֶלֶד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שֶׁל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהָיָה מִתְרַחֵק מִן הָעוֹלָם- הַזֶּה וְנוֹהֵג בְּדֶרֶךְ שֶׁל נְזִירוּת וַחֲסִידוּת.
הָיָה יוֹצֵא אֶל בָּתֵּי-הַקְּבָרוֹת וְאוֹמֵר: “הֱיִיתֶם שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם-הַזֶּה, וַהֲרֵי אֵין זֶה מַצִּילְכֶם מִמָּוֶת, וּכְבָר הוּבַלְתֶּם לְקִבְרוֹתֵיכֶם.
וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא שֶׁאֲמַרְתֶּם אַתֶּם וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לָכֶם”[].
וְהָיָה בוֹכֶה בִכְיוֹ שֶׁל מְפַחֵד וְיָרֵא וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הָאוֹמֵר:
תַּבְהֵלְנָה אוֹתִי הַלְוָיוֹת-מֵתִים בְּכָל עִדָּן,
וְתַאֲבִילֵנִי קִינַת הַמְּקוֹנְנוֹת בְּכָל זְמָן.
אֵרַע שֶׁעָבַר עָלָיו אָבִיו בְּאַחַד הַיָּמִים וְהוּא בְתוֹךְ פָּמַלְיָתוֹ, וּמִסָבִיב לוֹ מִשְׁנָיו וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ וְנוֹשְׂאֵי הַמִּשְׂרָה בְמַמְלַכְתּוֹ, וְרָאוּ אֶת בְּנוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וְעַל גּוּפוֹ גְלִימָה שֶׁל צֶמֶר וְעַל רֹאשׁוֹ מִטְפַּחַת שֶׁל צֶמֶר.
אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אָכֵן פָּרַע נַעַר זֶה אֶת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים לְשִׁמְצָה בֵּין הַמְּלָכִים.
וְאִלּוּ הָיָה מוֹכִיחוֹ, הָיָה חוֹזֵר מִזֶּה שֶׁהוּא בוֹ”.
שָׁמַע נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אֶת דִּבְרֵיהֶם, וְדִבֵּר עִם בְּנוֹ בָּזֶה, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַתָּה שָׂם אוֹתִי לְקֶלֶס בְּמַה שָּׁאַתָּה נוֹהֵג בּוֹ”.
הִבִּיט בּוֹ בְנוֹ וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ.
אַחַר כָּךְ הִסְתַּכֵּל בְּעוֹף שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל שִׁנָּה מִשִּׁנּוֹת הָאַרְמוֹן, וְאָמַר לוֹ: “עוֹף, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַאֲמִתּוּת זֶה שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ, שֶׁתֵּרֵד עַל יָדִי”.
הִטִּיל הָעוֹף אֶת עַצְמוֹ עַל יָדוֹ שֶׁל הָעֶלֶם.
אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “חֲזֹר לִמְקוֹמְךָ”, וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: " רֵד עַל יָדוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים", וְסֵרֵב לָרֶדֶת עַל יָדוֹ.
אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אָבִי, אַתָּה שַׂמְתָּ אוֹתִי לְקֶלֶס בֵּין הַקְּדוֹשִׁים עַל-יְדֵי אַהֲבָתְךָ אֶת הָעוֹלָם-הַזֶּה, וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ פְּרִידָה, שֶׁאֵינִי חוֹזֵר שׁוּב אֵלֶיךָ אֶלָּא בְאַחֲרִית הַיָּמִים”.
אַחֲרֵי זֶה יָצָא לְבָצְרָה, וְהָיָה עוֹבֵד בֵּין הַפּוֹעֲלִים בְּחֵמָר.
וְהָיָה נוֹהֵג שֶׁלֹּא הָיָה עוֹבֵד בְּכָל יוֹם אֶלָּא בְאֲדַרְכְּמוֹן וְדַנְקָא וּמִתְפַּרְנֵס בְּדַנְקָא וְנוֹתֵן הָאֲדַרְכְּמוֹן לִצְדָקָה.
אָמַר אַבּוּ עָאמִר מִבָּצְרָה: "נָפַל בַּחֲצֵרִי קִיר וְיָצָאתִי לִמְקוֹם עֲמִידַת הַפּוֹעֲלִים לִרְאוֹת שָׁם אָדָם שֶׁיַּעֲבֹד לִי בוֹ.
נָפְלָה עֵינִי עַל בָּחוּר נָאֶה בַּעַל פָּנִים מַזְהִירִים.
נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “חֲבִיבִי, רְצוֹנְךָ בַעֲבוֹדָה?” אָמַר: “הֵן”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “בּוֹא עִמִּי לִבְנוֹת קִיר”.
אָמַר לִי: “בִּתְנַאי שֶׁאֲנִי מַתְנֶה עִמְּךָ” אָמַרְתִּי לוֹ: “חֲבִיבִי, וּמַה הוּא?” אָמַר לִי: “הַשָּׂכָר יִהְיֶה אֲדַרְכְּמוֹן וְדַנְקָא.
וּכְשְׁהַכָּרוֹז מַכְרִיז לִתְפִלָּה, אַתָּה עוֹזְבֵנִי עַד שֶׁאֶתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”.
לָקַחְתִּי אוֹתוֹ עִמִּי וְהוֹלַכְתִּיו לְבֵיתִי, וְעָשָׂה עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי כְדוּגְמָתָה.
הִזְכַּרְתִּי אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּאֲרֲוּחַת-הַצָּהֳרַיִם, וְאָמַר: “לֹא”, וְיָדַעְתִּי שֶׁהוּא צָם.
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז לִתְפִלָּה, אָמַר לִי: “יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת הַתְּנַאי?” אָמַרְתִּי: “הֵן”.
הִתִּיר חֲגוֹרָתוֹ וְנִתְפַּנָּה לִרְחֹץ כַּדָּת לַתְּפִלָּה, וְרָחַץ רְחִיצָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה.
אַחַר-כָּךְ יָצָא לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וְחָזַר לַעֲבוֹדָתוֹ.
כְּשֶׁקָּרָא הַכָּרוֹז לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם, רָחַץ כַּדָּת וְהָלַךְ לַתְּפִלָּה וְחָזַר לַעֲבוֹדָתוֹ.
אָמַרְתִּי לוֹ: “חֲבִיבִי, כְּבָר נִגְמְרָה שְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁעֲבוֹדַת הַפּוֹעֲלִים עַד בֵּין-הָעַרְבַּיִם”.
אָמַר: “הַשֶּבַח לֵאלֹהִים, אֶלָּא שֶׁעֲבוֹדָתִי עַד הַלַּיְלָה”.
וְלֹא פָסַק מֵעֲבוֹדָתוֹ עַד הַלַּיְלָה.
נָתַתְּי לוֹ שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם, אָמַר: “מַה זֶּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “זֶהוּ רַק מִקְצַת שְׂכָרְךָ, שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתָּ בַּעֲבוֹדָתְךָ לִי”.
זָרַק אוֹתָם לִי וְאָמַר: “אִי-אֶפְשִׁי אֶלָּא כְפִי שֶׁהָיָה הַתְּנַאי בֵּינִי וּבֵינְךָ”.
הִפְצַרְתִּי בוֹ וְלֹא יָכֹלְתִּי לוֹ, נָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן וְדַנְקָא וְהָלַךְ לוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, הִשְׁכַּמְתִּי אֶל מְקוֹם עֲמִידַת הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא מְצָאתִיו.
שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמְרוּ לִי שֶאֵינוֹ בָא לְכָאן אֶלָּא בְיוֹם הַשַּׁבָּת בִּלְבָד.
כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשַּׁבָּת הַשֵּׁנִי, הָלַכְתִּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם וּמְצָאתִיו.
אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כַּבְּדֵנִי בַעֲבוֹדָתְךָ”.
אָמַר לִי: “בַּתְּנַאַי שָׁאַתָּה יוֹדְעוֹ”.
אָמַרְתִּי: “הֵן”.
הוֹלַכְתִּיו לַחֲצֵרִי, וְהָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בּוֹ, כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתִי.
נָטַל כַּף מִן הַחֵמָר וְשָׂם אוֹתוֹ עַל הַקִּיר.
וְהָיוּ הָאֲבָנִים מִתְדַּבְּקוֹת אֶבֶן לְאֶבֶן.
אָמַרְתִּי: “כָּךְ הֵם קְדוֹשֵׁי-אֱלֹהִים”.
עָבַד אוֹתוֹ יוֹמוֹ וְהוֹסִיף עָלָיו כְּפִי שֶׁנִּזְכַּר לִפְנֵי כֵן.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה מָסַרְתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וְהָלַךְ לוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשַּׁבָּת הַשְּׁלִישִׁי, בָּאתִי לִמְקוֹם עֲמִידָתָם שֶׁל הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא מְצָאתִיו.
שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָיו.
אָמְרוּ לִי: “חוֹלֶה הוּא וְשׁוֹכֵב בְּאֹהֶל פְּלוֹנִית אִשָּׁה”.
וְהָיְתָה אוֹתָה אִשָּׁה זְקֵנָה מְפֻרְסֶמֶת בְּמַעֲשִׂים-טוֹבִים, וְלָהּ אֹהֶל שֶׁל קָנִים בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת.
הָלַכְתִּי אֶל הָאֹהֶל וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ, וְהִנֵּה הוּא שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וְאֵין תַּחְתָּיו כְּלוּם.
וּכְבָר הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה, וּפָנָיו מַזְהִירִים בְּאוֹרָה.
נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם.
יָשַׁבְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו בּוֹכֶה עַל צְעִירוּתוֹ לְשָׁנִים וְהַצְלָחָתוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֱלֹהָיו.
אָמַרְתִּי לוֹ: “זָקוּק אַתָּה לְמַשֶּׁהוּ?” אָמַר: “הֵן”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה הוּא?” אָמַר לִי: “לְמָחָר בִּזְמַן שַׁחֲרִית תָּבוֹא אֵלַי וְתִמְצָאֵנִי מֵת, תִּרְחַץ אוֹתִי אֵפוֹא וְתַחְפֹּר קִבְרִי, וְלֹא תוֹדִיעַ לְאָדָם בְּכָךְ, וְתִכְרְכֵנִי בִגְלִימָה זוֹ אַחֲרֵי שֶׁתִּפְרֹם אוֹתָהּ ותְחַפֵשׂ בְּכִיסֶיהָ וְתוֹצִיא מַה שֶּׁיֵשׁ בָּהֶם, וְתִשְׁמֹר אוֹתוֹ אֶצְלְךָ.
וְאַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִתְפְלַּלֵּ וְטוֹמֵן אוֹתִי בֶּעָפָר, לֵךְ אֶל בַּגְדָּאד, וּצְפֵה לַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד בִּזְמַן שֶׁיֵצֵא, וּמְסֹרֹ לוֹ מַה שֶׁתִּמְצָא בְכִיסִי, וּמְסֹר לוֹ שָׁלוֹם מִשְּׁמִי”.
אַחַר כָּךְ אָמַר מַאֲמַר הָעֵדוּת בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ וְהִלֵּל אֶת אֱלֹהָיו בַּדְּבָרִים הַמְּעֻלִּים בְּיוֹתֵר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מְסֹר פִּקְדוֹן זֶה אֲשֶׁר בָּא קִצּוֹ
לְאַלרְרַשִׁיד.
אָכֵן שְׂכַר אִישׁ בְּטוּב מַעְשׂוֹ.
וֶאֱמרֹ: שָלוֹם לְךָ מֵאֵת נָכְרִי חָשַׁק
רְאוֹתְכֶם, בְּאַהֲבָתוֹ תָמִיד, וְאִם רָחַק.
לֹא אֵיבָה וְלֹא מִאוּס הֱסִירוֹ מִמְּךָ,
אַךְ קִרְבָה לֵאלֹהִים הִיא נְשִׁיקַת יְמִינְךָ.
וְלֹא הִרְחִיקַתְהוּ מִמְּךָ, אָב יָקָר, הַרְחֵק,
רַק נֶפֶשׁ מִטּוּב עוֹלָמְךָ-זֶה תִּתְאַפֵּק.
אַחַר-כָּךְ נִתְעַסֵּק בִּתְפִלָּה לִסְלִחָה מֵאלֹהִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּחַר שֶׁעָלָהָ וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחַר-כָּךְ נִתְעַסֵּק הַבָּחוּר בִּתְפִלָּה לִסְלִיחָה מֵאלֹהִים וּבִתְפִלָה וּבִרְכַּת שָׁלוֹם לִנְשִׂיא הַטְּהוֹרִים[], וּבִקְרִיאַת כַּמָּה פְסוּקִים מִן הַקֻּרְאָן, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי אָבִי אַל יוֹלִיכוּךָ תַּעֲנוּגוֹת שׁוֹלָל,
כִּי הַחַיִּים יַחֲלֹפוּ וְהָעֹנֶג יֶחְדַּל.
וּבְדַעְתְּךָ עַל מַצָּב עַם לָהֶם רַע,
הִנֵּה כִּי אַתָּהָ אַחֲרָאִי לָהֶם, דַּעַ.
וּבְעֵת יוּבַל לִקְבָרוֹת אֲרוֹן-מֵת,
דַּע, כִּי אוֹתְךָ אַחֲרָיו יִשְּׂאוּ שֵׂאת.
אָמַר אַבּוּ-עָאמִר הַבָּצְרִי: "כְּשֶׁגָּמַר הַבָּחוּר אֶת צַוָּאתוֹ וְשִׁירוֹ, הָלַכְתִּי מֵאֶצְלוֹ וּפָנִיתִי אֶל בֵּיתִי.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הָלַכְתִּי אֵלָיו מִמָּחֳרַת-הַיּוֹם, בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר, וּמְצָאתִיו שֶׁכְּבָר מֵת, יְרַחֵם אוֹתוֹ אֱלֹהִים.
רְחַצְתִּיו וּפָרַמְתִּי אֶת גְּלִימָתוֹ וּמָצָאתִי בְכִיסָהּ אֶבֶן-חֵן שָׁוָה אֲלָפִים שֶׁל דִּינָרִים, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן בָּחוּר זֶה נָהַג בְּתַכְלִית הַנְּזִירוּת בָּעוֹלָם-הַזֶּה”.
וְאַחֲרֵי שֶׁקְּבַרְתִּיו פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבַגְדָאד וְהִגַּעְתִּי לַחֲצַר הַכַּלִיפוּת, וְהָיִיתִי צוֹפֶה לְצֵאת אַלרְרַשִׁיד עַד שֶׁיָּצָא, וְעָמַדְתִּי בְפָנָיו בְּאַחַת הַדְּרָכִים וּמָסַרְתִּי לְיָדוֹ אֶת אֶבֶן-הַחֵן.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הִכִּירָהּ וְנָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף.
תָּפְסוּ אוֹתִי הַמְּשָׁרְתִים.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר לְמְּשָׁרְתִים: “הַנִּיחוּ לוֹ, וְשִׁלְחוּ אוֹתוֹ עִם בְּנֵי לְוָיָה לָאַרְמוֹן”.
עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִּוָּם.
כְּשֶׁנִּכְנַס לָאַרְמוֹן בִּקְּשַׁנִי וְהִכְנִיסַנִי לִמְקוֹמוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ, וְאָמַר לִי: “מֶה עָשָׂה בַּעַל אֶבֶן-חֵן זוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּבָר מֵת”.
וְתֵאַרְתִּי לוֹ מַצָּבוֹ.
הִתְחִיל בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: “הַיֶּלֶד הֵפִיק תּוֹעֶלֶת, וְהָיָה שָׁוְא מַעֲשֵׂה הָאָב”.
אַחַר-כָּךְ קָרָא “הוֹי פְּלוֹנִית”, יָצְאָה אִשָּׁה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בִּקְּשָׁה לַחֲזֹר.
אָמַר לָהּ: “גְּשִׁי הֵנָּה, וְאֵין לָךְ לַחֲשֹׁשׁ מִפָּנָיו”.
נִכְנְסָה וְנָתְנָה שָׁלוֹם, הֵטִיל אֵלֶיהָ אֶת אֶבֶן-הַחֵן.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ אָמְרָה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בִּבְנִי?” אָמַר לִי: “סַפֵּר לָהּ עִנְיָנוֹ”.
וּתְקָפוּהוּ דְמָעוֹת.
סִפַרְתִּי לָהּ עִנְיָנוֹ.
הִתְחִילָה בוֹכָה וְאוֹמֶרֶת בְּקוֹל רָפֶה: “מַה מְּאֹד הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לְפָגְשֶׁךָ, נַחַת-רוּחִי.
מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי מַשְׁקֶה אוֹתְךָ כְּשֶׁלֹּא מָצָאתָ מַשְׁקֶה לְךָ, מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתְךָ, כְּשֶׁלֹּא מָצָאתָ מְשַׁעֲשֵׁעַ לְךָ”.
שָׁפְכָה דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֲבַכֶּה נָכְרִי, אוֹתוֹ בוֹדֵד הַמָּוֶת פָּגַשׁ.
לֹא מָצָא יְדִיד לוֹ יְתַנֶּה צַּעַר רָגַשׁ.
אַחֲרֵי יְקָר וּבְתוֹךְ חֶבְרָתוֹ יַחַד אִתָּם,
נִהְיָה בוֹדֵד וְגַלְמוּד וְלֹא רָאָה אָדָם.
יְבֹאַר לִבְנֵי-אָדָם אֲשֶׁר יָמִים צָפָנוּ:
לֹא הִנִּיחַ מָוֶת מֵעוֹלָם אִישׁ מֵאִתָּנוּ.
הוֹי נָכְרִי אֲשֶׁר נָכְרוֹ גָזַר אֱלֹהַי,
וְאַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ קָרוֹב רָחַק מֵעָלַי.
אִם הַמָּוֶת, בְּנִי, מִפְּגִישָׁתְךָ יְיָאֵשׁ,
הִנֵּה בְיוֹם-הַדִּין מָחָר נִפָּגֵשׁ.
אָמַרְתִּי: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם בִּנְךָ הוּא?” אָמַר לִי: “הֵן, וּכְבָר הָיָה מְבַקֵּר לִפְנֵי הִתְמַנּוּתִי לְשִׁלְטוֹן אֶת הַחֲכָמִים וּבָא בְסוֹד הַיְּשָׁרִים.
וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְשִׁלְטוֹן זֶה, בָּרַח מִמֶּנִּי, וְהִרְחִיק עַצְמוֹ.
אָמַרְתִּי לְאִמוֹ: ‘יֶלֶד זֶה מִתְמַסֵּר לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְיִתָּכֵן שֶׁצָּרוֹת יַשִּׂיגוּ אוֹתוֹ וִינֻסֶּה בְנִסְיוֹנוֹת.
מִסְרִי לוֹ אֶבֶן-חֵן זוֹ, שֶׁיִּמְצְאֶנָּה בְשָעָה שֶיִּהְיֶה זָקוּק לָהּ’.
וּמָסְרָה אוֹתָהּ לוֹ וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ שֶׁיִּטְּלֶנָּה.
צִיֵּת לָהּ וּנְטָלָהּ מִמֶּנָּה.
אַחַר-כָּךְ עָזַב לָנוּ אֶת חַיֵּינוּ שֶׁל הָעוֹלָם-הַזֶּה, וְלֹא פָסַק לִהְיוֹת נֶעְדָּר מֵאִתָּנוּ, עַד שֶׁפָּגַשׁ אֶת אֱלֹהִים יִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה נָקִי וְטָהוֹר”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לִי: “בּוֹא וְהַרְאֵנִי קִבְרְוֹ”.
יָצָאתִי עִמּוֹ.
וְהָיִיתִי נוֹסֵעַ עִמּוֹ עַד שֶׁהֶרְאֵיתִיו לוֹ.
הִתְחִיל בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, הִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת אֱלֹהִים וְאָמַר: “אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְטוֹב.
אַחַר-כָּךְ בִּקְּשַׁנִי לִהְלָּווֹת לוֹ.
אָמַרְתִּי לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הַרֵי לִי בְּבִנְךָ הָעֲצוּמָה בָהַזְהָרוֹת”, וְחִבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֲנִי הַנָּכְרִי וְלֹא אָסוּר אֶל אָדָם.
אֲנִי הַנָּכְרִי וְלוּ בְעִירִי בַאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם.
אֲנִי הַנָּכְרִי לֹא אִשָּׁה לִי וְלֹא וָלָד,
וְאֵין לִי אֶחָד, אֲבַקֵשׁ מִפְלָט אֶל אֶחָד.
אֶל הַמִּסְגָּדִים אֵלֶךְ וּבָהֶם אָגוּר,
וְלִבִּי מֵהֶם עֲדֵי-עַד לֹא יָסוּר.
וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, וְלֹא תָסוּף,
עַל חֲסָדָיו עִמִּי כָּל עוֹד הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר מְלַמֵּד-הַדַּרְדְּקִי וְהִתְאָהֲבוֹ מִן הַשְּׁמוּעָה
סִפְּרוּ בְשֵׁם אַחַד אַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה שְׁאָמַר: עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי מְלַמֵּד בְּבֵית-סִפְרוֹ, כְּשֶׁהוּא מַקְרִיא אֶת הַתִּינוֹקוֹת, וּמְצָאתִיו מַרְאֵהוּ נָאֶה וּבְגָדָיו יָפִים.
סַרְתִּי אֵלָיו וְקָם לִקְרָאתִי וְהוֹשִׁיבַנִי אִתּוֹ.
בְּחַנְתִּיו בַּקֻּרְאָן וּבְדִקְדוּק הַשָּׁפָה וּבְשִׁיר וּבְלָשׁוֹן, וּמְצָאתִיו שָׁלֵם בְּכָל הַנִּדְרָשׁ מִמֶּנּוּ.
אָמַרְתִּי לוֹ: “יְחַזֵּק אֱלֹהִים מִרְצְךָ, שָׁאַתָּה יוֹדֵעַ בְּכָל הַנִּדְרָשׁ מֵאִתְּךָ”.
נִטְפַּלְתִּי לוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן, וּבְכָל יוֹם מִתְגַּלָּה בוֹ מַעֲלָה חֲדָשָׁה.
אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן פֶּלֶא הוּא לְגַבֵּי מְלַמֵּד הַמְּלַמֵּד דַּרְדְּקִי, עִם זֶה שֶׁהִסְכִּימוּ אַנְשֵׁי-בִינָה עַל חֹסֶר שִׂכְלוֹ שֶׁל מְלַמֵּד-הַדַּרְדְּקִי”.
אַחַר-כָּךְ נִפְרַדְתִּי מִמֶּנוּ וְהָיִיתִי פוֹקְדוֹ פַּעַם לְיָמִים מִסְפָר וּמְבַקְּרוֹ.
בָּאתִי אֵלָיו בְּאַחַד הַיָּמִים כְּמִנְהָגִי לְבַקְּרוֹ, וּמָצָאתִי אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר נָעוּל.
שָׁאַלְתִּי אֶת שְׁכֵנָיו, וְאָמְרוּ לִי: “מֵת עָלָיו מֵת”.
אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “חוֹבָה עָלֵינוּ לְנַחֲמוֹ”.
בָּאתִי אֶל דַּלְתּוֹ וְדָפַקְתִּי עָלֶיהָ, וְיָצְאָה אֵלַי שִׁפְחָה וְאָמְרָה: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֶת אֲדוֹנֵךְ”.
אָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי שָׁרוּי בְּאֵבֶל, בָּדָד”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “אִמְרִי לוֹ, יְדִידְךָ פְלוֹנִי מְבַקֵּשׁ לְנַחְמְךָ”.
הָלְכָה וְהוֹדִיעָה לוֹ.
אָמַר לָהּ: “קִרְאִי לוֹ שֶׁיִכָּנֵס”.
נָתְנָה לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, וְנִכְנַסְתִּי אֵלָיו, וּרְאִיתִיו יוֹשֵׁב בָּדָד וְרֹאשׁוֹ קָשׁוּר.
אָמַרְתִּי לוֹ: “יַעֲצִים אֱלֹהִים שְׂכָרְךָ לָעוֹלָם-הַבָּא, הַרֵי זוֹ דֶרֶךְ שֶׁאֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה לְשׁוּם אָדָם מֵאִתָּנוּ, וְעָלֶיךָ לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת”.
אַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “מִי הוּא שֶׁמֵּת?” אָמַר לִי: “הַיָּקָר בִּבְנֵי אָדָם לִי וְהָאָהוּב בָּהֶם עָלַי”, אָמַרְתִּי לוֹ: “אֶפְשָׁר אָבִיךָ?” אָמַר: “לֹא”.
אָמַרְתִּי: “אִמְּךָ?” אָמַר: “לֹא”.
אָמַרְתִּי: “אָחִיךָ?” אָמַר: “לֹא”.
אָמַרְתִּי: “אֶחָד מִקְּרוֹבֶיךָ?” אָמַר: “לֹא”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה אֵפוֹא יַחֲסוֹ אֵלֶיךָ?” אָמַר: “אֲהוּבָתִי”.
אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “זוֹהִי הָרִאשׁוֹנָה בַהוֹכָחוֹת לְמִעוּט שִׂכְלוֹ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא מִי שֶׁהִיא יָפָה הֵימֶנָּה”.
אָמַר לִי: “אֲנִי לֹא רְאִיתִיהָ שֶׁאֵדַע אִם יֵשׁ אֲחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה”.
אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “וַהֲרֵי הוֹכָחָה שְׁנִיָּה”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה אָהַבְתָּ מִי שֶׁלֹּא רְאִיתָהּ?” אָמַר לִי: "דַּע שָׁהָיִיתִי יוֹשֵב יוֹם אֶחָד בַּחַלּוֹן, וְהִנֵּה אִישׁ עוֹבֵר-אֹרַח שָׁר בֵּית-שִׁיר זֶה:
הוֹי אֵם עַמְר, יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים חַסְדּוֹ,
הָשִׁיבִי לִי לִבִּי, בַּאֳשֶׁר יִהְיֶה הָיֹה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחַה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהִ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁסִּפֵּר הָאִישׁ וְאָמַר: "הוֹסִיף מְלַמֵּד הַדַּרְדְקִי וְאָמַר: 'וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אִלּוּ הָיוּ בָעוֹלָם כְּמוֹת אֵם-עַמְר, לֹא הָיוּ הַמְּשׁוֹרְרִים שָׁרִים לָהּ שִׁירֵיהֶם.
וְדָבַק לִבִּי לְאַהֲבָה אוֹתָהּ.
אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים עָבַר שׁוּב אוֹתוֹ הָאִישׁ, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
כְּבָר הוֹלִיךְ הַחֲמוֹר אֶת אֵם עַמְר וְעָבָר,
 וְלֹא חָזְרָה, וְאַף הַחֲמוֹר לֹא חָזַר[].
וְיָדַעְתִּי שֶׁמֵּתָה, וְהִתְאַבַּלְתִּי עָלֶיהָ, וְזֶה לִי שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּאֵבֶל".
עָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַכְתִּי לִי אַחֲרֵי שֶׁנִּתְבָּרֵר לִי מִעוּט שִׂכְלוֹ.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
עַל דְּבַר מִעוּט שִׂכְלָם שֶׁל מְלַמְּדֵי דַרְדְּקִי הוּא סִפּוּר הַמְּלַמֵּד הַטִּפֵּשׁ
הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית-סִפְרוֹ.
נִכְנַס אֵלָיו אָדָם בַּעַל-תַּרְבּוּת וְיָשַׁב אֶצְלוֹ וּבְחָנוֹ.
מְצָאוֹ חָכָם יוֹדֵעַ דִּקְדוּק וְלָשׁוֹן וְשִׁירָה וְסִפְרוּת, נָבוֹן וּבַעַל-נִמּוּסִין.
הִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ וְאָמַר: “הֲרֵי אֵלֶּה מְלַמְּדֵי-הַדַּרְדְּקִי בְּבֵית-לִמּוּדָם אֵיֵן לָהֶם שֵׂכֶל שָׁלֵם”.
כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְהִפָּטֵר מִן הַמְּלַמֵּד, אָמַר לוֹ הֵמְּלַמֵּד: “אוֹרְחִי אַתָּה הַלַּיְלָה”.
נַעֲנָה לוֹ הָאִישׁ לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ, וְהָלַךְ עִמּוֹ בְחֶבְרָתוֹ לְבֵיתוֹ.
כִּבְּדוֹ וְהִגִּישׁ לוֹ מַאֲכָל, וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׁתוּ, אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ מְשׂוֹחֲחִים עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה.
אַחַר-כָּךְ הֵכִין לוֹ מַצָּעוֹ, וְעָלָה הַמְּלַמֵּד אֶל הַרְמוֹנוֹ. שָׁכַב הָאִישׁ וּבִקֵּשׁ לִישֹׁן, וְהִנֵּה קָמָה צְעָקָה רַבָּה בְהַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמְּלַמֵּד.
שָׁאַל הָאִישׁ: “מֶה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ לוֹ: “הַשֵּׁיךְ, פְּגָעוֹ דָבָר קָשֶׁה, וַהֲרֵי הוּא בִנְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה”.
אָמַר לָהֶם: “הַעֲלוּ אוֹתִי אֵלָיו”, וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ וְנִכְנַס אֵלָיו וְרָאָה אוֹתוֹ מִתְעַלֵּף וְדָמוֹ שׁוֹתֵת.
הִזְלִיף מַיִם עַל פָּנָיו.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר לוֹ: “מַה הוּא מַצָּב זֶה? הֲרֵי עָלִיתָ מֵאֶצְלִי בְּתַכְלִית הָאשֶׁר, וְהָיִיתָ בָּרִיא בְגוּפְךָ.
מַה הוּא שֶׁפְּגָעֲךָ?” אָמַר לוֹ הַמְּלַמֵּד: “אָחִי, אַחֲרֵי שֶׁעָלִיתִי מֵאֶצְלְךָ יָשַׁבְתִּי מְהַרְהֵר בִּיצִירוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘כָּל מַה שֶּׁבְּרָאוֹ אֶלֹהִים לָאָדָם, תּוֹעֶלֶת בּוֹ.
שֶׁכֵּן בָּרָא אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח אֶת הַיָּדַיִם לִתְפֹּשׁ בָּהֶם, אֶת הָרַגְלַיִם לָלֶכֶת, אֶת הָעֵינַיִם לִרְאוֹת, אֶת הָאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, אֶת הָאַמָּה לְהוֹלִיד, מִלְבַד כִּיס הָאֲשָׁכִים שֶׁאֵין בֹּו תוֹעֶלֶת’.
שָׁחַזְתִּי אוֹלָר שֶׁהָיָה עִמִּי וְכָרַתִּי אוֹתוֹ, וְהִגִּיעַנִי עִנְיָן זֶה”.
יָרַד מֵאֶצְלוֹ וְאָמַר: “אֱמֶת דִּבֵּר זֶה שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל מְלַמֵּד דַּרְדְּקִי אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וַאֲפִילוּ אִם הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַדָּע”.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הַמְּלַמֵּד שֶׁלֹּא יָדַע קְרֹא וּכְתֹב
סִפְּרוּ שֶׁאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל בְּבָתֵּי-הַמִּדְרָשׁ הַגְּבוֹהִים לֹא יָדַע לֹא לִקְרֹא וְלֹא לִכְתֹּב, וְאוּלָם הָיָה מַעֲרִים עַל בְּנֵי אָדָם לִמְצֹא בָזֶה לַחְמוֹ.
עָלָה בְדַעְתּוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִפְתֹּחַ לוֹ בֵית-סֵפֶר וּלְהַקְרִיא בֹו תִינוֹקוֹת.
אָסַף לוּחוֹת וּנְיָרוֹת שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם, וְתָלָה אוֹתָם בְּמָקוֹם הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם, וְהִגְדִּיל מִצְנַפְתּוֹ, סִימָן לְחָכָם, וְיָשַׁב לִפְנֵי פֶתַח בֵּית-סִפְרוֹ.
הָיוּ אֲנָשִׁים עוֹבְרִים עָלָיו וּמִסְתַּכְּלִים בְּמִצְנַפְתּוֹ וּבַלּוּחוֹת וּבַנְּיָרוֹת, וּמְדַמִּים שֶׁהוּא חָכָם חָשׁוּב, וְהָיוּ מְבִיאִים אֵלָיו אֶת הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלָּהֶם.
הָיָה אוֹמֵר לָזֶה: “כְּתֹב” וְלָזֶה “קְרֹא”.
וְהָיוּ מְלַמְּדִים כָּךְ זֶה אֶת זֶה.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אוֹתוֹ יוֹם בְּפֶתַח בֵּית-סִפְרוֹ כְּמִנְהָגוֹ, קָרְבָה וּבָאָה אִשָּׁה מֵרָחוֹק וּבְיָדָהּ מִכְתָּב.
אָמַר “אֵין סָפֵק שֶׁאִשָּׁה זוֹ בָאָה אֵלַי שֶׁאֶקְרָא לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁעִמָּהּ.
וְכֵיצַד יִהְיֶה מַעֲשִׂי עִמָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לִקְרֹא כְתָב”? הִשְׁתַּדֵּל לָצֵאת כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנָּה.
הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא וְאָמְרָה לוֹ: “לְאָן?” אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת-הַצָּהֳרַיִם, וַאֲנִי חוֹזֵר”.
אָמְרָה לוֹ: “עֲדַיִן הַצָּהֳרַיִם רְחוֹקִים, קְרָא נָא לִי אֵפוֹא מִכְתָּב זֶה”.
נְטָלוֹ וְשָׂם אֶת הַצַּד הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמֵנִיעַ פַּעַם מִצְנַפְתּוֹ וּפַעַם מַרְטִיט אֶת גַּבּוֹת עֵינָיו, וּמַרְאֶה הִתְרַגְּשׁוּת.
וְהָיָה בַעֲלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה בַּמֶּרְחַקִּים, נִפְקָד מִבֵּיתוֹ, וְהַמִּכְתָּב שָׁלוּחַ אֵלֶיהָ מֵאִתּוֹ.
כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הֶחָכָם בְּמַצָּב זֶה, אָמְרָה בְלִבָּה: “אֵין סָפֵק שֶׁבַּעֲלִי מֵת, וְחָכָם זֶה מְחַכֵּךְ לְהַגִּיד לִי שֶׁמֵּת”.
אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אִם מֵת, הַגֵּד לִי”.
נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ וְשָׁתַק.
אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “כְּלוּם אֶקְרַע בְּגָדַי”.
אָמַר לָהּ: “קִרְעִי”.
אָמְרָה לוֹ: “וְאַכֶּה עַל פָּנַי?” אָמַר לָהּ: “הַכִּי”.
נָטְלָה אֶת הַמִּכְתָּב מִיָּדוֹ וְחָזְרָה לְבֵיתָהּ, וְהָיְתָה בוֹכָה הִיא וִילָדֶיהָ.
שָׁמְעוּ אֲחָדִים מִשְּׁכֵנֶיהָ אֶת הַבְּכִי, וְשָׁאֲלוּ לְמַצָּבָהּ, וְאָמְרוּ לָהֶם: “הִגִּיעַ אֵלֶיהָ מִכְתָּב עַל-דְּבַר מוֹת בַּעֲלָהּ”.
אָמַר אֶחָד הָאַנָשִׁים: “דָּבָר זֶה שֶׁקֶר הוּא, שֶׁכֵּן שָׁלַח לִי בַעֲלָהּ מִכְתָּב רַק אֶתְמוֹל, שֶׁבּוֹ הוּא מוֹדִיעֵנִי, שֶׁהוּא טוֹב וּבָרִיא וְשָׁלֵם, וְשֶׁאַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים יִהְיֶה אֶצְלָהּ”.
קָם מִיָּד וּבָא אֶל הָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: “הֵיכָן הַמִּכְתָּב שֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ?” הֵבִיאָה אוֹתוֹ לוֹ.
נְטָלוֹ מִמֶּנָּה וּקְרָאוֹ, וְהִנֵּה בוֹ: “אַחֲרֵי דְרִישׁוֹת הַשָּׁלוֹם, הִנְנִי לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בְטוֹב בָּרִיא וְשָׁלֵם, וְאַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם, וּכְבָר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם שְמִיכָה וַחֲגוֹרָה”.
נָטְלָה אֶת הַמִּכְתָּב וְחְזָרה בוֹ אֶל הֶחָכָם וְאָמְרָה לוֹ: “מַה נְּשָׂאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי?” וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶׁהוֹדִיעַ אוֹתָה שְׁכֵנָּה בִּדְבַר שְׁלוֹם בַּעֲלָהּ, וְשֶׁשָּׁלַח לָהּ שְׂמִיכָה וַחֲגוֹרָה.
אָמַר לָהּ: “אֱמֶת אַתְּ דּוֹבֶרֶת, וְאוּלָם סִלְחִי לִי, אִשָּׁה, מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְגָּשׁ”…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאֲלָה הָאִשָּׁה אֶת הַמְּלַמֵּד: "מַה נְּשָאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת עִמִּי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ? אָמַר לָהּ: “נִרְגָּשׁ הָיִיתִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדַעְתִּי טְרוּדָה וְרָאִיתִי אֶת הַחֳגוֹרָה מְגוֹלָלָה בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה, וְדָמִיתִי שֶׁמֵּת וְעָטְפוּ אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִים”.
וְלֹא הָיְתָה הָאִשָּׁה מְבִינָה אֶת עָרְמָתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “מָחוּל לְךָ”, וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ אֶת הַמִּכְתָּב וְהְלָכָה לָהּ.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הַמֶּלֶךְ וְהָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרָה
סִפְּרוּ שֶׁמֶּלֶךְ מִן הַמְּלָכִים יָצָא מִתְחַפֵּשׂ, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל מַצָּבֵי נְתִינָיו.
הִגִּיעַ אֶל כְּפָר גָּדוֹל וְנִכְנַס לְתוֹכוֹ יְחִידִי וּכְבָר צָמֵא.
עָמַד עַל שַׁעַר שֶׁל חָצֵר מֵחַצְרוֹת הַכְּפָר, וּבִקֵּשׁ מַיִם.
יָצְאָה אֵלָיו אִשָּׁה יָפָה עִם כּוּז שֶׁל מַיִם, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לוֹ, וְשָׁתָה.
כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ, הֻקְסַם עַל יָדָהּ, וּבִקֵּשׁ לְפַתּוֹתָהּ.
וְהָיְתָה הָאִשָּׁה מַכִּירָה אוֹתוֹ.
הִכְנִיסָתוֹ לְבֵיתָהּ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶר וְאָמְרָה: “עַיֵּן בּוֹ עַד שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ”.
יָשַׁב וְעִיֵּן בַּסֵּפֶר, וְהִנֵּה בוֹ עַל דְּבַר הַתּוֹעֵבָה שֶׁבִּזְנוּת, וּמַה שֶּׁהֵכִין אֱלֹהִים לִבְעָלָיו מִן הָעֹנֶשׁ.
נִסְתַּמֵּר עוֹר בְּשָׂרוֹ וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְקָרָא לָאִשָּׁה וְנָתַן לָהּ אֶת הַסֵּפֶר וְהָלַךְ לוֹ.
וְהָיָה בַעֲלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה נִפְקָד מִבֵּיתוֹ.
כְּשֶׁחָזַר סִפְּרָה לוֹ אֶת הָעִנְיָן.
נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חוֹשֵׁשׁ אָנֹכִי, שֶׁהַמֶּלֶךְ נָתַן עֵינָיו בָּהּ”, וְלֹא הִרְהִיב עֹז לָבוֹא אֵלֶיהָ אַחֲרֵי זֹאת, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמָן.
סִפְּרָה הָאִשָּׁה לִקְרוֹבֶיהָ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָהּ מִבַּעֲלָהּ.
הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו, אָמְרוּ קְרוֹבֵי-הָאִשָּׁה: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַמֶּלֶךְ.
אָדָם זֶה חָכַר מֵאִתָּנוּ קַרְקַע לְזָרְעָהּ.
זָרַע אוֹתָה מֶשֶׁךְ זְמָן.
אַחַר כָּךְ בָּטֵל מִזֶּה וְאֵינוֹ עוֹזְבָהּ שֶׁנַּחְכִּיר אוֹתָהּ לְמִי שֶׁיִּזְרְעֶנָּה.
וּכְבָר גָּרַם נֵזֶק לַקַּרְקַע, וְחוֹשְׁשִׁים אָנוּ לְקִלְקוּלָהּ, בְּסִבַּת נְטִישָׁתָהּ, שֶׁכֵּן קַרְקַע שֶׁאֵינָהּ נִזְרַעַת נִפְסֶדֶת”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתְךָ מִזְּרֹעַ אַדְמָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַמֶּלֶךְ, שְׁמוּעָה הִגִּיעָה אֵלַי שֶׁאַרְיֵה נִכְנַס לַקַּרְקַע, וּמְפַחֵד אֲנִי מִפָּנָיו וְאֵינִי יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאַרְיֵה, וְיָרֵא אֲנִי מִפָּנָיו”.
הֵבִין הַמֶּלֶךְ אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר לוֹ: “הוֹי פְּלוֹנִי, אַדְמָתְךָ לֹא דָרַךְ בָּהּ הָאַרְיֵה, וְטוֹבָה הִיא אַדְמָתְךָ; זְרַע אוֹתָה אֵפוֹא, וֵאלֹהִים יִשְׁלַח לְךָ בְרָכָה בָהּ, שֶׁכֵּן לֹא יַחֲזֹר עוֹד הָאַרְיֵה אֵלֶיהָ”.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה לָתֵת לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ דוֹרוֹן, וּפִטְּרָם לְבֵיתָם.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
דִּבְרֵי עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִּי עַל אוֹדוֹת הַרֻךְ
אָדָם אֶחָד מִבְּנֵי אֶרֶץ הַמַּעֲרָב הָיָה נוֹסֵעַ בִּגְלִילוֹת הָאָרֶץ הָרְחוֹקוֹת וְעָבַר בְּמִדְבָּרוֹת וְיַמִּים, וְהֵטִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל לְאִי, וְשָׁהָה שָׁם זְמַן אָרֹךְ.
אַחַר-כָּךְ חָזַר לְעִירוֹ וְעִמּוֹ קְנֵה-נוֹצָה מִכְּנַף אֶפְרוֹחַ שֶׁל רֻךְ, כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּבֵיצָתוֹ וְלֹא יָצָא מִמֶּנָּה לַאֲוִיר הָעוֹלָם.
וְהָיָה אוֹתוֹ קָנֶה מֵכִיל בְּתוֹכוֹ נֹאד שֶׁל מַיִם.
אָמְרוּ: אָרְכּוֹ שֶׁל כְּנַף-אֶפְרוֹחַ הָרֻךְ בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ מִבֵּיצָתוֹ מֵאָה בְּמִדַּת הַזְּרוֹעוֹת הַמְּפֻשָּׂקוֹת.
וְהָיוּ בְנֵי-הָאָדָם מִשְׁתָּאִים לְאוֹתוֹ קָנֶה בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ.
וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִּי, וְנִתְפַּרְסֵם בְּשֵׁם הַסִּינִי, לְרִבּוּי יְשִׁיבָתוֹ שָׁם, וְהָיָה מְסַפֵּר פְּלָאוֹת, מֵהֶן מַה שֶׁסִּפֵּר, שֶׁנָּסַע בְּיַם סִין.
הִרְגִּישָׁהָ שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶּׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ אלְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִי הַסִּינִי הָיָה מְסַפֵּר פְּלָאוֹת, וּמֵהֶן מַה שֶׁסִּפֵּר, שֶׁנָּסַע בְּיַם סִין בְּחֶבְרָה, וְרָאוּ אִי מֵרָחוֹק.
עָגָנְהָ סְפִינָתָם לְיַד אוֹתוֹ אִי, וְרָאוּ אוֹתֹוֹ עָצוּם וּרְחַב-יַדַיִם.
יָצְאוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי אוֹתָה סְפִינָה לָקַחַת לָהֶם מַיִם וַעֲצֵי-דֶלֶק וְאִתָּם גַּרְזִנִּים וַחֲבָלִים וְנֹאדוֹת; וְאוֹתוֹ אָדָם אִתָּם.
רָאוּ עַל הָאִי כִפָּה עֲצוּמָה, לְבָנָה וְנוֹצֶצֶת, אָרְכָּה מֵאָה אַמָּה.
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ וְקָרְבוּ, וּמָצְאוּ אוֹתָהּ בֵּיצַת הָרֻךְ.
הִתְחִילוּ מַכִּים אוֹתָהּ בְּגַרְזִנִּים וּבַאֲבָנִים וְעֵצִים עַד שֶׁנִּבְקְעָה, וְיָצָא מִתוֹכָהּ אֶפְרוֹחַ הָרֻךְ, וּמְצָאוּהוּ כְּהַר אֵיתָן.
מָרְטוּ נוֹצָה מִכְּנָפָיו, וְלֹא עָלָה בְיָדָם לְמָרְטָהּ אֶלָּא בְּעָזְרָם זֶה עִם זֶה, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה יְצִירַת הַנּוֹצָה בְאוֹתוֹ אֶפְרוֹחַ.
נָטְלוּ מַה שֶּׁיָּכְלוּ מִבְּשַׂר הָאֶפְרוֹחַ וְנָשְׂאוּ עִמָּם.
קִצְּצוּ אֶת שֹׁרֶשׁ הַנּוֹצָה מִקָּנָהּ, וּפָרְשׂוּ מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה וְנָסְעוּ כָל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עֹד עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ.
וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לְאוֹתָהּ אֳנִיָּה וּמוֹלִיכָה אוֹתָם.
וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁקָרַב הָרֻךְ וּבָא כְעָנָן עָצוּם וּבִשְׁתֵּי רַגְלָיו סֶלַע כְּהָר עָצוּם גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַסְּפִינָה.
כְּשֶׁנִּמְצָא מַקְבִּיל לַסְּפִינָה וְהוּא בָאֲוִיר, הִשְׁלִיךְ אֶת הַסֶּלַע עָלֶיהָ וְעַל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ מִבְּנֵי-הָאָדָם.
וְהָיְתָה הַסְּפִינָה מְמַהֶרֶת בִּמְרוּצָתָהּ וְעָבְרָה לְפָנִים, וְנָפַל הַסֶּלַע בַּיָּם, וְקָם לִנְפִילָתוֹ שָׁאוֹן עָצוּם.
וְגָזַר אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּצְאוּ בְשָׁלוֹם וְהִצִּילָם מִכְּלָיָה.
בִּשְּׁלוּ אוֹתוֹ בָשָׂר וַאֲכָלוּהוּ.
וְהָיוּ בְתוֹכָם זְקֵנִים בַּעֲלֵי זְקָנִים לְבָנִים, כְּשֶׁקָּמוּ בַבֹּקֶר מָצְאוּ אֶת זִקְנֵיהֶם שֶׁהִשְׁחִירוּ, וְלֹא זֹרְקָה שֵׂיבָה אַחֲרֵי זֶה גַּם בְּאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאָכְלוּ מֵאוֹתוֹ בָשָׂר.
וְהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁסִּבַּת חֲזָרַת עֲלוּמֵיהֶם אֲלֵיהֶם, וְהֵעָצֵר הַשֵּׂיבָה מֵהֶם הוּא הֶעָנָף שֶׁבָּחֲשׁוּ בוֹ אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁהָיָה מֵאִילָן הַחֵץ וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶהַסִּבָּה לְכָךְ הָיָה בְּשַׂר הָאֶפְרוֹחַ.
וְזֶהוּ מִן הַנִּפְלָא שֶׁבַּנִּפְלָאוֹת.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר עַדִי בֶּן זַיְד וְהַנְּסִיכָה הִנְד
סִפְּרוּ שֶׁאַלנֻּעְמָאן בֶּן אַלְמֻנְדִ’ר מֶלֶךְ הָעַרְבִים הָיְתָה לוֹ בַת, הִנְד שְׁמָהּ.
יָצְאָה בְחַג הַפַּסְחָא וְהוּא חַג שֶׁל הַנּוֹצְרִים, לְבַקֵּשׁ חֶסֶד אֱלֹהִים בַּכְּנֵסִיָּה, וְהִיא אָז בַּת אַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
וְהָיְתָה הַיָּפָה בִנְשֵׁי דוֹרָהּ וּזְמַנָּהּ.
וּבְאוֹתוֹ יוֹם הִגִּיעַ עַדִי בֶּן זַיְד אֶל אַלְחִירָה מֵאֵצֶל כִּסְרָא עִם מַתָּנוֹת לְאַלנֻּעְמָאן.
נִכְנַס לַכְּנֵסִיָּה הַלְּבָנָה לְבַקֵּשׁ חֶסֶד אֱלֹהִים.
וְהָיָה גְבַהּ הַקּוֹמָה, נְעִים הַטֶּבַע, יְפֵה עֵינַיִם, וְצַח הַלְּחָיַיִם.
וְהָיְתָה עִמּוֹ חֲבוּרָה מֵאֲנָשָׁיו.
וְהָיְתָה עִם הִנְד בַּת אַלנֻּעְמָאן שִׁפְחָה, מַרִיָּה שְׁמָהּ.
וְהָיְתָה מַרִיָּה אוֹהֶבֶת אֶת עַדִי, וְאוּלָם לֹא יָכְלָה לְהַגִּיעַ אֵלָיו.
כְּשָׁרָאַתְהוּ בַכְּנֵסִיָּה אָמְרָה לְהִנְד: “הִסְתַּכְּלִי בְּבָחוּר זֶה, שֶהוּא הַיָּפֶה בְכָל מַה שֶּׁתִּרְאִי”.
אָמְרָה הִנְד: “וּמִי הוּא?” אָמְרָה לָהּ: “עַדִי בֶּן זַיְד”.
אָמְרָה הִנְד: “חוֹשֶׁשֶת אֲנִי שֶׁיַּכִּירֵנִי, אִם אֲנִי מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו עַד כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶנּוּ מִקָּרוֹב”.
אָמְרָה לָהּ מַרִיָּה: “וּמֵהֵיכָן זֶה יַכִּירֵךְ מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתֵךְ מֵעוֹלָם?” הִתְקָרְבָה אֵלָיו, כְּשֶׁהוּא מִתְבַּדֵּחַ עִם הַבַּחוּרִים שֶׁעִמּוֹ.
וּכְבַר נַעֲלָה עֲלֵיהֶם בְּיָפְיוֹ וּבְחֵן דְּבָרָיו וְצַחוּת לְשׁוֹנוֹ וּבְמַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרִים.
כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה בוֹ, הָלַךְ לִבָּהּ שְׁבִי אַחֲרָיו וְנִתְבַּלְבְּלָה דַעְתָּהּ וְנִשְׁתַּנָה מַרְאָהּ.
וּכְשֶׁהִכִּירָה מַרִיָּה אֶת נְטִיָּתָהּ אֵלָיו, אָמְרָה לָהּ: “דַבְּרִי אֵלָיו”.
דִּבְּרָה אֵלָיו וְנִסְתַּלְקָה וְהָלְכָה.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן בָּהּ וְשָׁמַע דְּבָרֶיהָ הָקְסַם מִמֶּנָּה, וְנָבוֹכָה דַעְתּוֹ, וְרָעַד לִבּוֹ, וְנִשְתַּנָּה צִבְעוֹ, עַד שֶׁהוֹכִיחוּהוּ הַנְּעָרִים עַל כָּךְ.
רָמַז לְאֶחָד מֵהֶם שֶׁיֵּצֵא בְעִקְבוֹתֶיהָ וִיגַלֶּה לוֹ עִנְיָנָהּ.
עָקַב וְחָזַר אֵלָיו וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהִיא הִנְד בַּת הַמֶּלֶךְ אַלנֻּעְמָאן.
יָצָא מִן הַכְּנֵסִיָּה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הַדֶּרֶךְ מֵעָצְמַת חֶשְׁקוֹ.
אַחַר-כָּךְ נָשָׁא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יְדִידַי, אָכֵן תּוֹסִיפוּ עִמִּי חַסְדְּכֶם,
אִם אֶל חֶבֶל הַבִּקְעָה תָּשִׂימוּ פַעֲמֵיכֶם,
וְסַרְתֶּם לִי אֶל חַצְרוֹת הִנְד,
וַהֲלַכְתֶּם וְהִגַדְתֶּם לָהּ הַגִּיד.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ הָלַךְ לִמְקוֹמוֹ וּבִלָּה לֵילוֹ בִנְדוּדִים, וְלֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-הַשִּׁיר, הָלַךְ לִמְקוֹמוֹ וּבִלָּה לֵילוֹ בִנְדוּדִים וְלֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה.
כְּשֶׁקָּם בַּבֹּקֶרֶ, נִקְרְתָה לְפָנָיו מַרִיָּה.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, הִסְבִּיר לָהּ פָּנִים, וְלֹא הָיָה שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ לִפְנֵי כֵן.
אָמַר לָהּ: “מָה רְצוֹנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ” אָמַר לָהּ: “הַגִּידִי לִי אוֹתָהּ, שֶׁאֵין אַתְּ שׁוֹאֶלֶת דָּבָר שֶׁאֵינִי נוֹתֵן לָךְ אוֹתוֹ”.
סִפְּרָה לוֹ, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, וְשֶׁבַּקָּשָׁתָהּ הִיא שֶׁיִּתְיַחֵד עִמָהּ.
מִלֵּא חֶפְצָהּ בִּתְנַאי שֶׁתַעֲרִים עַל הִנְד עַד שֶׁיִּפָּגְשׁוּ.
יָצְאָה וּבָאָה אֶל הִנְד וְאָמְרָה לָהּ: “כְּלוּם אִי-אַתְּ נִכְסֶפֶת לִרְאוֹת אֶת עַדִי?” אָמְרָה לָהּ: “וְכֵיצַד יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדִי? אָכֵן חִלְחֲלָה אוֹתִי הַתְּשׁוּקָה אֵלָיו, וְאֵינִי מוֹצֵאת לִי מָקוֹם מְנוּחָה מֵאֶתְמוֹל”.
אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אוֹעִידֶנוּ בְמָקוֹם זֶה וָזֶה, וְתִסְכִּי בוֹ מִן הָאַרְמוֹן”.
אָמְרָה לָהּ הִנְד: “עֲשִׂי כְּכָל אֲשֶׁר חָפַצְתְּ”.
הִסְכִּימָה עִמָּהּ עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, וּבָא עַדִי וְהִשְׁקִיפָה עָלָיו.
כְּשֶׁרָאַתָה אוֹתוֹ, כִּמְעַט נָפְלָה מִלְּמַעְלָה.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “מַרִיָּה, אִם אֵין אַתְּ מַכְנִיסָה אוֹתוֹ אֵלַיַ הַלַּיְלָה, מֵתָה אָנֹכִי”, וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.
נָשְׂאוּ אוֹתָהּ נַעֲרוֹתֶיהָ וְהִכְנִיסוּהָ לָאַרְמוֹן.
נִזְדָּרְזָה מַרִיָּה אֶל אַלנֻּעְמָאן וְהוֹדִיעָה לוֹ עִנְיָנָהּ, וְסִפְּרָה לוֹ אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְהִגִּידָה לוֹ שֶׁהִנְד חָשְׁקָה נַפְשָׁהּ בְּעַדִי, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ שֶׁאִם אֵינוֹ מַשִּׂיאָהּ לוֹ תִּפָּרַע לְשִׁמְצָה וְתָמוּת מֵאַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ, וְתִהְיֶה זֹאת לְחֶרְפָּה לוֹ בֵּין הָעַרְבִים, וְאֵין תַּחְבּוּלָה בָּזֶה אֶלָּא נִשּׂוּאֶיהָ לוֹ.
הִרְכִּין אַלנֻּעְמָאן רֹאשׁוֹ שָׁעָה קַלָּה, מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנָהּ, וְחָזַר וְהִרְכִּין כַּמָּה פְּעָמִים וְאָמַר: “אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”.
אַחַר-כָּךְ אַמר: “אוֹי לָךְ, וְכֵיצַד הַתָּחְבּוּלָה לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין דַּעְתִּי נוֹטָה לִפְתֹּחַ אִתּוֹ בִּדְבָרִים בְּעִנְיָן זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ קָשָׁה מֵאַהֲבָתָה אֵלָיו, וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ רַבָּה מִתְּשׁוּקָתָהּ אֵלָיו, וַהֲרֵינִי מוֹצֵאת תַּחְבּוּלַה בָזֶה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵדַע שָׁאַתָּה יוֹדֵעַ עִנְיָנוֹ, וְלֹא תִפָּרַע לְשִׁמְצָה בְכָךְ, הַמֶּלֶךְ”.
הָלְכָה אֶל עַדִיִ וְהוֹדִיעָה לוֹ הַדָּבָר וְאָמְרָה לוֹ: “עֲרֹךְ מִשְׁתֶּה וְהַזְמֵן אֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו, וּכְשֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ יַיִן, בַּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְתִתָּהּ לְךָ, שְׁכֵּן לֹא יָשִׁיב פָּנֶיךָ”.
אָמַר: “חוֹשֵשׁ אֲנִי שֶׁיַּכְעִיסֵהוּ הַדָּבָר וְיִהְיֶה סִבָּה לְשִׂנְאָה בֵינֵינוּ”.
אָמְרָה לוֹ: “לֹא בָּאתִי אֵלֶיךָ אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי אֶת הָעִנְיָן עִמּוֹ”.
אַחַר-כָּךְ חָזְרָה אֶל אַלנֻּעְמָאן וְאָמְרָה לוֹ: “בַּקֵּשׁ אֶת עַדִי שֶׁיַּזְמִין אוֹתְךָ אוֹרֵחַ לְבֵיתוֹ”.
אָמַר לָהּ: “אֵין כָּל רָע בְּכָךְ”.
וְאָכֵן שְׁלשָׁה יָמִים אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ אַלנֻּעְמָאן מֵעַדִי שֶׁיַּזְמִינֵהוּ לַאֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם אוֹתוֹ וַחֲבֵרָיו, וְנַעֲנָה לוֹ לְכָךְ.
הָלַךְ אֵלָיו אַלנֻּעְמָאן.
וּכְשֶׁנִּכְנַס בּוֹ יַיִן וַעֲבָרוֹ, קָם עַדִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְתִתָּהּ לוֹ.
וְנַעֲנָה לוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ.
כִּנֵּס אוֹתָהּ עַדִי אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים, וְשָׁהֲתָה אֶצְלוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים, כְּשֶׁהֵם בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וַהֲנָאָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשָּׁהָה עַדִי עִם הִנְד בַּת אַלְנֻּעְמָאן בֶּן אַלְמֻנְדִ’ר שָׁלשׁ שָׁנִים בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וַהֲנָאָה.
אַחֲר-כָּךְ כָּעַס אַלנֻּעְמָאן עַל עַדִי וַהֲרָגוֹ.
וְהִצְטָעֲרָה עָלָיו הִנְד צַעַר רַב.
בָּנְתָה לָהּ מִנְזָר מִחוּץ לַאלְחִירָה וּפָרְשָׁה אֵלָיו נְזִירָה, וְיָשְׁבָה מְקוֹנֶנֶת עָלָיו וּבוֹכָה עַד שֶׁמֵּתָה.
וּמִנְזָרָהּ יָדוּעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה מִחוּץ לַאלְחִירָה.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר דִּעְבִּל אַלְכֻזָאעִי וְהַנַּעֲרָה וּמֻסְלִם בֶּן אַלְוַלִיד
סִפֵּר דִּעְבִּל אַלְכֻזָאעִי אָמַר: הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר אַלְכַּרְךְ, כְּשֶׁעָבְרָה עַל פָּנַי נַעֲרָה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה, וְלֹא חֲטוּבָה בְגִזְרָתָהּ יוֹתֵר הֵימֶנָּה.
וְהָיְתָה נוֹטָה הֵנָּה וָהֵנָּה בְּלֶכְתָּהּ וְלוֹקַחַת שְׁבִי אֶת לִבּוֹת הָרוֹאִים בִּנְטוֹתָהּ.
כְּשֶׁנָּפַל מַבָּטִי עָלֶיהָ הָקְסַמְתִּי מִמֶּנָּהּ וְרָעַד לִבִּי מִגִּיל בְּקִרְבִּי, וּכְבָר פָּרַח לִבִּי מֵחָזִי.
נָשָׂאתִי קוֹלִי רוֹמֵז עָלֶיהָ, בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
דִּמְעַת עֵינִיִ פְּלָגִים יָרָדָה,
וּתְנוּמַת אַשְׁמוּרוֹתַי נָדוֹד נָדָדָה.
הִסְתַּכְּלָה בִּי, וְהִפְנְתָה פָנֶיהָ אֵלַי וְעָנְתָה לִי עַד מְהֵרָה בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
אַךְ הַנְּקַלָּה הִיא לָאִישׁ עוֹדְדָה,
מֵעֵינַיִם נֻגָּעוּ, הִזְמִינַתְהוּ בְּמַבָּטָהּ.
הִפְתִּיעַתְנִי בִמְהִירוּת מַעֲנָהּ וִיפִי מִדְבָּרָהּ, וְנָשָׂאתִי לְעֻמָּתָהּ קוֹלִי שֵׁנִית בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
כְּלוּם לִגְבִרְתִּי לֵב נָטָה
לַאֲשֶׁר דִּמְעָתוֹ יָרְדָה?
עָנְתָה לְעֻמָּתִי חִישׁ מִבְּלִי הַסֵּס:
אִם נִכְסַפְתָּ לְאַהֲבָה מֵאִתִּי,
אַהֲבָה בֵינֵינוּ אַךְ רַק מִלְוָה הִיא.
לֹא נִכְנַס לְתוֹךְ אָזְנִי מֵעוֹלָם מָתוֹק יוֹתֵר מִדְּבָרֶיהָ וְלֹא רָאִיתִי יָפֶה מִפָּנֶיהָ.
שִׁנִּיתִי אֶת חֲרוּז הַשִּׁיר לְבָחֲנָהּ, וּמִשְׁתָּאֶה לִדְבָרֶיהָ, אָמַרְתִּי לָהּ בֵּית-שִׁיר זֶה:
הֲתִרְאִי הַזְּמַן בִּפְגִישָׁה אוֹתָנוּ יְאַשֵּׁר,
וְחוֹשֵׁק עִם חוֹשֵׁק יַחַד יְקַשֵּׁר?
חִיְּכָה וְלאֹ רָאִיתִי מֵעוֹלָם נָאֶה יוֹתֵר מִפִּיהָ וְלֹא מָתוֹק יוֹתֵר מִשְּׂפָתֶיהָ, וְעָנְתָה לְעֻמָּתִי עַד מְהֵרָה מִבְּלִי הִתְעַכֵּב בְּבֵית שִׁיר זֶה:
לֹא זְמָן וְלֹא גוֹרָל עָלֵינוּ יִשְׂתָּרֵר.
אַתָּה הַזְּמָן אָשְּׁרֵנוּ בְהִתְקַשֵּׁר.
קַמְתִּי חִישׁ-מַהֵר וְהִתְחַלְתִּי מְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא דִמִּיתִי שֶׁהַזְּמָן יַאֲצִיל לִי כְמוֹ זֶה הִזְדַמְּנוּת זוֹ.
לְכִי נָא בְעִקְבוֹתַי לֹא מְצֻוָּה וְלֹא אֲנוּסָה אֶלָּא בְחֶסֶד מֵאִתֵּךְ, מִתּוֹךְ חִבָּה אֵלַי”.
פָּנִיתִי לָלֶכֶת וְהִיא אַחֲרַי.
וְלֹא הָיְתָה לִי בְאוֹתוֹ זְמָן דִּירָה שֶׁתִּהְיֶה רְצוּיָה לִי לְשֶׁכְּמוֹתָה.
וְהָיָה מֻסְלִם בֶּן אַלְוַלִיד יְדִידִי, וְלוֹ דִירָה נָאָה.
שַׂמְתִּי פָנַי אֵלָיו, וּכְשֶׁדָּפַקְתִּי עַל הַשַּעַר יָצָא אֵלַי.
אָמַרְתִּי לוֹ: “לְשָׁעָה מֵעֵין זוֹ תֵּאָגֵר הָאַחֲוָה”.
אָמַר לִי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד.
הִכָּנְסוּ”.
נִכְנַסְנוּ, וְנִזְדַּמַנּוּ אֶצְלוֹ בְשָׁעָה שֶׁהָיָה הַזְּמַן דָּחוּק לוֹ.
מָסַר לְיָדִי מִטְפַּחַת וְאָמַר: “לֵךְ לַשּׁוּק וּמְכֹר אוֹתָהּ וְקַח מַה שָּׁאַתָּה זָקוּק לוֹ מִמַּאֲכָל וְזוּלָתוֹ”.
הָלַכְתִּי מְמַהֵר לַשּׁוּק וּמְכַרְתִּיהָ וְלָקַחְתִּי מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ מִמַּאֲכָל וְזוּלָתוֹ, וְחָזַרְתִּי וְרָאִיתִי אֶת מֻסְלִם שֶׁכְּבָר פָּרַשׁ עִמָּה אַחֲרֵי שֶׁיָּצָאתִי, לְחֶדֶר קָרִיר.
כְּשֶׁהִרְגִּיש בִּי, מִהֵר לִקְרָאתִי וְאָמַר לִי: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב, אַבּוּ-עַלִי עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי, וְיַגִּיעֲךָ שְׂכָרוֹ, וְיַחֲשֹׁב לְךָ זֶה לְמַעֲשֵׂה-טוֹב מִמַּעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”.
נָטַל מִיָּדִי הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְנָעַל הַדֶּלֶת בְפָנַי.
הִכְעִיסוּנִי דְבָרָיו וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת, וְהוּא עוֹמֵד מֵאַחֲרַי שָׂמֵחַ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בְמַצָב זֶה אָמַר לִי: "בְּחַיַּי, אַבּוּ-עַלִי, מִי הוּא שֶׁשָּׁר בֵּית-שִׁיר זֶה:
לַנְתִּי בִזְרוֹעָהּ בְלִי חָבֵר,
נִשְׁאָר מְטֻמָּא לִבּוֹ אַךְ אֶבְרוֹ טָהֵר.
גָּבַר זַעֲמִי עָלָיו, וְאָמַרְתִּי: "הֲרֵי הוּא זֶה שֶׁחִבֵּר בֵּית שִׁיר זֶה:
אֲשֶׁר אֶלֶף קֶרֶן לוֹ בָּאַבְנֵט,
מִשִּׂיא מַנָאף נִשְּׂאוּ שֵׂאת.
הִתְחַלְתִּי מְחָרְפוֹ וּמְגַדְּפוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ הַנִּתְעָב וּמִעוּט רֶגֶשׁ-הַכָּבוֹד שֶׁבּוֹ, וְהוּא שׁוֹתֵק, אֵינוֹ מְדַבֵּר.
כְּשֶׁגָּמַרְתִּי גִדּוּפִי אוֹתוֹ, חִיֵּךְ וְאָמַר: “הוֹי לְךָ טִפֵּשׁ, נִכְנַסְתָּ לְבֵיתִי וּמָכַרְתָּ מִטְפַּחְתִּי וְהוֹצֵאתָ מָמוֹנִי, עַל מִי אֵפוֹא תִכְעַס סַרְסוּר לִדְבַר עֲבֵרָה?” אַחַר-כָּךְ עֲזָבַנִי וְהָלַךְ לוֹ אֵלֶיהָ.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אָכֵן נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ בִּדְבַר יַחֲסִי לַטִּפְּשׁוּת וּלְסַרְסָרוּת לִדְבַר-עֲבֵרָה” וְהִסְתַּלַּקְתִּי מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּצַעַר כָּבֵד, שֶׁאֲנִי חָשׁ רָשְׁמוֹ בְלִבִּי עַד יוֹמִי זֶה.
וְלֹא עָלָה בְיָדִי לְהַשִּׁיגָהּ עוֹד, וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ דָּבָר.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר אִסְחָאק הַמַּוְצִלִי וְהַסּוֹחֵר
סִפְּרוּ שֶׁאִסְחָק בֶּן אִבְּרָאהִים הַמַּוְצִלִי אָמַר: אֵרַע שֶׁנִּמְאַס עָלַי לִהְיוֹת קָשׁוּר לַחֲצַר-הַכַּלִיפוּת וּלְשָׁרֵת בָּהּ.
רָכַבְתִּי וְיָצָאתִי בַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, וְהֶחֱלַטְתִּי בְדַעְתִּי לְשׁוֹטֵט בַּמִּדְבָּר וּלְטַיֵּל, וְאָמַרְתִּי לִנְעָרַי: “אִם יָבוֹא שְׁלִיחַ הַכַּלִיף וְזוּלָתוֹ, הוֹדִיעוּ לוֹ, שֶׁיָּצָאתִי בַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בְּעִנְיָן חָשׁוּב שֶׁלּוֹ, וְאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים לְאָן הָלַכְתִּי”.
יָצָאתִי יְחִידִי וְשׁוֹטַטְתִּי בָעִיר, וּכְבָר גָּבַר חֻמּוֹ שֶׁל הַיּוֹם, וְעָמַדְתִּי בִרְחוֹב הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם רְחוֹב אַלְחַרַם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנְתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאִסְחָאק בֶּן אִבְּרָאהִים הַמַּוְצִלִי סִפֵּר: כְּשֶגָּבַר חֻמּוֹ שֶׁל יוֹם עָמַדְתִּי בִרְחוֹב הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם רְחוֹב אַלְחַרַם, לְבַקֵּשׁ לִי צֵל מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וּמְצָאתִיו לְיַד חָצֵר רַחֲבַת הָאֲגַף, בּוֹלֶטֶת בַּדֶּרֶךְ.
וְלֹא שָׁהִיתִי עַד שֶׁבָּא סָרִיס כּוּשִׁי מוֹבִיל חֲמוֹר, וְרָאִיתִי עָלָיו נַעֲרָה רוֹכֶבֶת, וְתַחְתָּהּ מִטְפַּחַת מְקֻשֶּׁטֶת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְעָלֶיהָ בְגָדִים מְפֹאָרִים שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶם, וְרָאִיתִי לָהּ קוֹמָה נָאָה וְעֵינַיִם חוֹלְמוֹת, וִיצוּרֶיהָ נָאִים.
שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ אַחַד הָעוֹבְרִים וְאָמַר לִי: “מְזַמֶּרֶת הִיא”.
וּכְבָר דָבַק לִבִּי לְאַהֲבָה אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לָשֶׁבֶת הָכֵן עַל בֶּהֱמַת-רִכְבִּי.
נִכְנְסָה לֶחָצֵר שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד עַלַ שַׁעֲרָהּ.
הִתְחַלְתִּי לַחֲשֹׁב בִּדְבַר תַּחְבּוּלָה שֶׁאוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.
וַעֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד, כְּשֶׁקָּרְבוּ וּבָאוּ שְׁנֵי גְבָרִים צְעִירִים וְיָפִם.
בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְנָתַן לָהֶם בַּעַל הֶחָצֵר רְשׁוּת וְיָרְדוּ וְיָרַדְתִּי אִתָּם וְנִכְנַסְתִּי בְחֶבְרָתָם, שֶׁהָיוּ מְדַמִּים שֶׁבַּעַל הֶחָצֵר הִזְמִינַנִי.
יָשַׁבְנוּ שָׁעָה קַלָּה וְהוּבָא אֹכֶל וְאָכַלְנוּ.
אַחֲר כָּךְ שָׂמוּ לְפָנֵינוּ יַיִן.
אַחַרַ-כָּךְ יָצְאָה הַנַּעֲרָה וּבְיָדָהּ כְּלִי-נַגֵן, עוּד, וְזִמְּרָה וַאֲנַחְנוּ שׁוֹתִים.
כְּשֶׁקַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, שָׁאַל בַּעַל-הֶחָצֵר אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים עַל אוֹדוֹתַי, וְהִגִּידוּ לוֹ שֶׁאֵין הֵם מַכִּירִים אוֹתִי.
אָמַר: “אוֹרֵחַ בִּלְתִּי קָרוּא הוּא זֶה, וְאוּלָם נָאֶה הוּא, נַהֲגוּ בוֹ אֵפוֹא נִמּוּס”.
אַחַר-כָּךְ בָּאתִי וְיָשַׁבְתִּי בִמְקוֹמִי.
זִמְּרָה הַנַּעֲרָה נִגּוּן הָדוּר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֱמֹר לְעָפְרָה, וְהִיא לֹא עָפְרָה,
וּלְעֹפֶר לֹא עֹפֶר, עֵינוֹ שְׁחוֹרָה:
זָכָרָ לֹא נְקֵבָה בְּקַרְנָיו,
וּנְקֵבָה לֹא זָכָר בִּפְעָמָיו.
וּבִצְּעָה זִמְרָתָהּ בִּצּוּעַ יָפֶה, וְשָׁתוּ הָאֲנָשִׁים, וְהִפְלִיאָה אוֹתָם זִמְרָתָהּ.
אַחַר-כָּךְ זִמְּרָה אוֹפַנִים שׁוֹנִים בְּנִגוּנִים נִפְלָאִים וּבְתוֹךְ אֵלֶּה אוֹפַן שֶׁלִּי, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי-בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הֲרִיסוֹת מְחוּקֵי הָעִקְבוֹת
עֲזָבוּן הָעֲלָמוֹת.
אַחֲרֵי רֵעוּת, שְׁמָמוֹת,
וְהֵן חֳרָבוֹת כָּבוֹת,
וְהָיָה כֹּחָהּ יָפֶה בָזֶה מֵאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה.
אַחַר-כָּךְ זִמְּרָה אוֹפַנִים שׁוֹנִים בִּנְגִינוֹת שׁוֹנוֹת עַתִּיקוֹת וַחֲדָשׁוֹת.
וְזִמְּרָה בְתוֹכָם אוֹפַן שֶׁלִּי בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִמְרִי לַאֲשֶׁר פָּנָה עֹרֶף וַיִּגְעַר,
וַיִרְחַק מֵעָלַיִךְ וַיָּסַר:
כְּבַר הִשַּׂגְתָּ אֲשֶׁר הִשַּׂגְתָּ,
אִם כִּי רַק שַׂחֵק שִׂחַקְתָּ.
בִּקַּשְׁתִּי אוֹתָהּ לַחֲזֹר עַל הַנִּגּוּן כְּדֵי שֶׁאֲתַקֵּן אוֹתוֹ.
פָּנָה אֵלַי אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים וְאָמַר: “לֹא רָאִינוּ אוֹרֵחַ בִּלְתִּי-קָרוּא שֶׁיְהֵא עַז-פָּנִים יוֹתֵר מִמְּךָ.
כְּלוּם אֵינְךָ מְרֻצֶּה בְהִטָּפֶלְךָ עַד שָׁאַתָּה בָא בְהַצָּעוֹתֶיךָ? אָכֵן נִתְקַיֵּם בְּךָ הַמָּשָׁל: אוֹרֵחַ בִּלְתִּי קָרוּא וּבָא בְהַצָּעוֹת”.
הִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי בּוֹשׁ וְלֹא עֲנִיתִיו.
הִתְחִיל חֲבֵרוֹ מוֹנְעוֹ מִפְּגֹּעַ בִּי וְלֹא נִמְנַע.
אַחַר-כָּךְ קָמוּ לִתְפִלָּה.
פִּגַּרְתִּי קְצַת וְנָטַלְתִּי אֶת כְּלִי-הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְחִזַּקְתִּי מֵיתָרָיו וְתִקַּנְתִּי אוֹתוֹ תַקֵּן אֵיתָן, וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי אִתָּם.
כְּשֶׁגָּמְרוּ אֶת הַתְּפִלָה, חָזַר אוֹתוֹ אִישׁ לִנְזֹף בִּי וְלִגְעֹר וְלֹא הִרְפָּה מֵהִתְקוֹטֵט, וַאֲנִי שׁוֹתֵק.
נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הָעוּד וּבָחֲנָה אוֹתוֹ, וְלֹא הִכִּירָה מַצָּבוֹ וְאָמְרָה: “מִי מִשְׁמֵשׁ בָּעוּד שֶׁלִּי?” אָמְרוּ לָהּ: “לֹא מִשְׁמֵשׁ בּוֹ אִישׁ מֵאִתָּנוּ” אָמְרָה: “לֹא כִּי חֵי אֱלֹהִים, כְּבָר טִפֵּל בּוֹ מֻמְחֶה שֶׁעָשָה חַיִל בְּאוּמְנוּת זוֹ, שֶׁכֵּן חִזֵּק מֵיתָרָיו וְתִקְּנָהוּ תִקּוּן שֶׁל מֻמְחֶה בְאוּמְנוּתוֹ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי הוּא שֶׁתִּקַּנְתִּיו”.
אָמְרָה לִי: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בְּחַיָי, שֶׁתִּטְּלֶנּוּ וְתִפְרֹט עָלָיו”.
נְטַלְתִּיו וּפָרַטְתִּי עָלָיו אוֹפַן נִפְלָא וְקָשֶׁה, שֶׁהָיָה בוֹ כִמְעַט כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַחַיִּים וּלְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים.
וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הָיָה לִי לֵב אֶחְיֶה בוֹ,
וַיִּצָּרֵב בְּלַהַב, וַיִשְׂרְפוֹ.
אֲנִי לֹא אֲחוֹנֵן אַהֲבָתָהּ,
כִּי לְאָדָם אֵל לֹא חָלַק אוֹתָהּ.
אִם אֲשֶׁר טָעַמְתִּי הוּא טַעַם אַהַב,
טְעָמוֹ בְּלִי סָפֵק כָּל אֲשֶׁר אָהָב.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאִסְחָק בֶּן אִבְּרָאהִים הַמַּוְצִלִי הוֹסִיף וְאָמַר: "כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי לֹא הָיָה אֶחָד בַּחֶבְרָה שֶׁלֹּא נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ.
יָשְׁבוּ לְפָנַי וְאָמְרוּ: “מַשְׁבִּיעִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ בֵּאלֹהֵינוּ, אֲדוֹנֵינוּ, שֶׁתְּזַמֵּר לָנוּ נִגּוּן שֵׁנִי”, אָמַרְתִּי לָהֶם: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
חִזַּקְתִּי אֶת הַמֵּיתָרִם וְזִמַּרְתִּי בְאֵלֶּה בָתֵּי הַשִּׁיר:
הוֹי מִי יָקוּם לְלֵב נָמַס בְּיִסּוּרִים,
חָנוּ עָלָיו יְגוֹנִים מִכָּל עֲבָרִים.
אָשַׁם אֲשֶׁר יָרָה חִצּוֹ בְלִבִּי,
דַּם שָׁפַךְ בֵּין קֶרֶב וְחָזֶה בְּקִרְבִּי.
נִתְגַּלָּה יוֹם רָחַק כִּי אוֹתוֹ קֵרַב
לְהִתְרַחֵק, אֲשֶׁר צָפַן דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא.
שָׁפַךְ דָּם לוּלֵא הָאַהֲבָה לֹא שָׁפַךְ.
הֲיֵש לְדָמִי דוֹרֵשׁ, נָקָם יִקַּח?
כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי לֹא נִשְׁאַר מִי שֶׁלֹּא קָם עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְאַחַר-כָּךְ הִטִיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ מֵעָצְמַת מַה שֶּׁפְּגָעוֹ מִרְעָדָה.
הִשְׁלַכְתִּי אֶת הָעוּד מִיָּדִי.
אָמְרוּ לִי: “אַל תַּעַשׂ בָּנוּ זֹאת, הוֹסֵף לָנוּ נִגּוּן, שֶׁיּוֹסִיף לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵחַסְדוֹ”.
אָמַרְתִּי לָהֶם: “אֲנָשִׁים, מוֹסִיף אֲנִי לָכֶם נִגּוּן שֵׁנִּי וְאַחֵר וְאַחֵר, וַהֲרֵינִי מַגִּיד לָכֶם מִי אָנֹכִי, אֲנִי אִסְחָאק בֶּן אִבְּרָאהִים הַמַּוְצִלִי, הִנֵּה אֲנִי בָא בְעֹז לִפְנֵי הַכַּלִיף כְּשֶׁהוּא דוֹרֵשׁ אוֹתִי, וְאַתֶּם כְּבָר הִשְׁמַעְתֶּם אוֹתִי קָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִי לְמוֹרַת רוּחַ, הַיּוֹם.
אֵינִי מוֹצִיא מִלָּה מִפִּי וְאֵינִי יוֹשֵׁב עִמָּכֶם עַד שֶׁלֹּא תוֹצִיאוּ הוֹלֵל זֶה מִבֵּינֵיכֶם”.
אָמַר לֹו חֲבֵרוֹ: “מִפְּנֵי זֶה הוּא שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ וְהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ”.
תָּפְסוּ בְיָדוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ.
נָטַלְתִּי אֶת הָעוּד וְזִמַּרְתִּי אוֹתָם נִגּוּנִים שֶׁזִּמְרָה הַנַּעֲרָה מִיצִירוֹתַי.
אַחַר כָּךְ מָסַרְתִּי בְסוֹד לְבַעַל הֶחָצֵר, שֶׁהַנַּעֲרָה כְבָר דָבַק בָּהּ לִבִּי, וְאֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת לִהְיוֹת בִּלְעָדָהּ.
אָמַר לִי הָאִישׁ: “שֶׁלְּךָ הִיא בִּתְנַאי”.
אָמַרְתִי לוֹ: “וּמַה הוּא?” אָמַר לִי: “שֶׁתִּשְׁהֶה אֶצְלִי חֹדֶשׁ, וְאַחַר תִּהְיֶה הַנַּעַרָה וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ מִתַּכְשִׁיטִים וּבְגָדִים לְךָ”.
אָמַרְתִּי: “הֵן, עוֹשֶׂה אֲנִי כֵן”.
עָמַדְתִּי אֶצְלוֹ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן אֲנִי, וְהַכַּלִיף מְחַפֵּשׂ אַחֲרַי בְּכָל מָקוֹם, וְאֵינוֹ מַשִּׂיג יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתַי.
כְּשֶׁנִּגְמַר הַחֹדֶשׁ מָסַר לִי אֶת הַנַּעֲרָה וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ מִן הַחֲפָצִים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ, וְנָתַן לִי סָרִיס נוֹסָף עַל כָּךְ.
הֵבֵאתִי כָל זֶה לְבֵיתִי, וְדוֹמֶה הָיִיתִי כְּאִלוּ רָכַשְׁתִּי אֶת כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻלּוֹ מֵעָצְמַת שִׂמְחָתִי בַנַּעֲרָה.
אַחַר-כָּךְ רָכַבְתִּי אֶל אַלְמַאֲמוּן מִיָּד.
כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו אָמַר לִי: “אוֹי לְךָ אִסְחָאק, וְהֵיכָן זֶה הָיִיתָ?” סִפַרְתִּי לוֹ עִנְיָנִי.
אָמַר לִי: “הָבֵא לִי אוֹתוֹ אִישׁ תֵּכֶף וּמִיָּד”.
הֶרְאֵיתִי לָהֶם אֶת חֲצֵרוֹ.
שָׁלַח אֵלָיו הַכַּלִיף לַהֲבִיאוֹ.
כְּשֶׁבָּא שָׁאַל אוֹתוֹ בִדְבַר הַסִּפּוּר, וְסִפֵּר לוֹ.
אָמַר לוֹ: “אַתָּה אִישׁ נְדִיבוֹת וּמִן הָרָאוּי שֶׁיְּסַיְּעוּ בְיָדְךָ בִּנְדִיבוּתְךָ”.
צִוָּה לוֹ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְאָמַר לִי: “אִסְחָאק, הָבֵא לְפָנַי אֶת הַנַּעֲרָה”.
הֵבֵאתִיהָ, וְזִמְּרָה לוֹ וּפָרְטָה עַל הַנֵּבֶל, וְהִגִּיעָה לוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה מִמֶּנָּה.
וְאָמַר: "כְּבָר קָבַעְתִּי לָהּ תּוֹר בְּכָל יוֹם חֲמִישִּׁי לַשָּׁבוּעַ שֶׁתָּבוֹא וּתְזַמֵּר מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ.
אַחַר כָּךְ צִוָּה לָהּ חֲמִשִּׁים-אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהִרְוִיחָה הִיא וְהִרְוַחְתִּי אָנֹכִי וְנָתַתִּי רֶוַח לַאֲחֵרִים עַל-יְדֵי אוֹתָהּ רְכִיבָה.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר שְׁלשֶׁת הָאוֹהַבִים הָאֲמֵלָלִים
סִפֵּר אַלְעֻתְּבִּי אָמַר: יָשַׁבְתִּי יוֹם אֶחָד וְאֶצְלִי חֲבוּרָה מֵאַנְשֵׁי-הַתַּרְבּוּת וְהָיִינוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּעִנְיְנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם, וְנִתְגַּלְגְּלָה הַשִּׂיחָה בִּדְבַר הָאוֹהֲבִים, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ, וְהָיָה בַחֲבוּרָה זָקֵן שׁוֹתֵק.
בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא הִגִּידוֹ, אָמַר אוֹתוֹ זָקֵן: “רְצוֹנְכֶם שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם דּוּגְמָתוֹ מֵעוֹלָם?” אָמַרְנוּ: “הֵן”.
אָמַר: "דְּעוּ שֶׁהָיְתָה לִי בַת, וְהָיְתָה אוֹהֶבֶת בָּחוּר, וְאָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים עַל כָּךְ.
וְהָיָה הַבָּחוּר אוֹהֵב זַמֶּרֶת, וְהָיְתָה הַזַּמֶּרֶת אוֹהֶבֶת אֶת בִּתִּי.
הָיִיתִי בְּאַחַד הַיָּמִים בִּמְסִבָּה שֶׁהָיוּ בָהּ אוֹתוֹ בָחוּר וְהַזַּמֶּרֶת… הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָאִישׁ סִפֵּר: "הָיִיתִי בְּאַחַד הַיָּמִים בִּמְסִבָּה שֶׁהָיוּ בָהּ אוֹתוֹ הַבָּחוּר וַהַזַּמֶּרֶת.
זִמְרָה הַזַּמֶּרֶת שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לַעֲלִיבוּת הָאַהֲבָה אוֹתוֹת
בָּאוֹהֲבִים הֵן הַדְּמָעוֹת.
וְאוֹהֵב, לֹא כָּל-שֶׁכֵּן,
לֹא יִמְצָא בִּפְנֵי מִי יִתְאוֹנֵן.
אָמַר לָהּ הַבָּחוּר: “הֵיטַבְתְּ לֵאמֹר, גְּבִרְתִּי, הֲתַרְשִׁי לִי שֶׁאָמוּת?” אָמְרָה הַזַּמֶּרֶת מִבַּעַד לַמָּסָךְ: “הֵן, אִם אוֹהֵב אַתָּה, מוּת”.
הִנִיחַ הַבָחוּר רֹאשׁוֹ עַל כַּר וְעָצַם עֵינָיו, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַגָּבִיעַ אֵלָיו, נִדְנַדְנוּ אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הוּא מֵת.
הִתְאַסַּפְנוּ מִסָּבִיב לוֹ, וְעָרְבָה שִׂמְחָתֵנוּ, וְנַעֲשֵׂינוּ סָרִים וְזוֹעֲפִים וְנִתְפַּזַּרְנוּ מִיָּד.
כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה, רָאוּ בְנֵי-בֵיתִי אוֹת מְבַשֵּׂר רָעָה בָּזֶה שֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה שֶׁלֹּא בַשָּׁעָה הָרְגִילָה.
סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַבָּחוּר, לְהַפְלִיאָם בְּכָךְ.
שָׁמְעָה בִתִּי אֶת דְּבָרַי וְקָמָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בּוֹ וְנִכְנְסָה לְחֶדֶר אַחֵר.
קַמְתִּי אַחֲרֶיהָ וְנִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ חֶדֶר וּמְצָאתִיהָ נִשְׁעֶנֶת עַל כַּר כְּמוֹ שֶׁתֵּאַרְתִּי מַצָּבוֹ שֶׁל הַבָּחוּר.
נִדְנַדְתִּי אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הִיא מֵתָה.
נִגַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת הֲכָנוֹת לִקִבוּרָתָהּ וְהָלַכְנוּ בַבֹּקֶר אַחֲרֵי אֲרוֹנָהּ וְלִוִּינוּ אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל הַבָּחוּר לִקְבָרוֹת, כְשֶׁהָיִינוּ בַדֶּרֶךְ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, וְהִנֵּה הַלְוָיָה שְׁלִישִׁית.
שָׁאַלְנוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְהִנֵּה הִיא הַלְוָיַת הַזַּמֶּרֶת, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלֶיהָ הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר מוֹת בִּתִּי, עָשְׂתָה כְמוֹ שֶׁעָשְׂתָה הִיא, וּמֵתָה.
וְקָבַרְנוּ אֶת שְׁלָשְתָּם בְּיוֹם אֶחָד, וְזֶהוּ הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁנִשְׁמַע בְּעִנְיַן הָאוֹהֲבִים.
וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הָאוֹהֲבִים מִבְּנֵי טַי
סִפֵּר אַלְקָאסִם בֶּן עַדִי בְּשֵׁם אָדָם מִבְּנֵי תָמִים שֶׁאָמַר: יָצָאתִי לְבַקֵש בְּהֵמָה שֶׁאָבְדָה לִי, וְיָרַדְתִּי לְמֵימֵי טַי, וְרָאִיתִי שְׁתֵּי פְלַגּוֹת.
הָאַחַת מֵהֶן קְרוֹבָה לַשְּׁנִיָּה.
וְהִנֵּה בְאַחַת שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת דִבְרֵי רִיבוֹת עִם הַפְּלַגָּה הַשְּׁנִיָּה.
הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי בְאַחַת שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת בָּחוּר שֶׁכְּבָר דִּלְדְּלָה כֹּחוֹתָיו מַחֲלָה, וְהוּא דוֹמֶה לְנּאד הַבָּלוּי.
וַעֲדַיִן אֲנִי מִסְתַּכֵּל בּוֹ, כְּשֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר-אֵלֶּה.
אָכֵן מֶה הָיָה לַיָּפָה אֲשֶׁר לֹא תַחֲזֹר?
הֲמִקַּמְצָנוּת הַיָּפָה הוּא.
אוֹ פָנְתָה עֹרֶף וַתָּסָר?
חָלִיתִי, וְכָל יְדִידַי כֻּלָּם אוֹתִי בִּקֵּרוּ,
וּמַה לָּךְ לֹא נִרְאֵית בֵּין אֵלֶּה פָּנַי שִׁחֵרוּ?
אִלּוּ חָלִית אַתְּ, הָיִיתִי אָץ סָר
אֵלַיִךְ, וְכָל אִיּוּם אוֹתִי לֹא עָצָר.
חֲסַרְתִּיךְ בְּתוֹכָם וָאֶשָּׁאֵר בָּדָד,
וְקָשֶׁה, נַחַת רוּחִי, עֵת אָהוּב אָבָד.
שָׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו נַעֲרָה מִן הַפְּלַגָּה הַשְּׁנִיָּה, וּמִהֲרָה אֵלָיו.
רָדְפוּ אַחֲרֶיהָ בְנֵי-מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְהִיא נֶאֱבֶקֶת אִתָּם.
הִרְגִּישׁ בָּהּ הַבָּחוּר וְזִנֵּק לִקְרָאתָהּ.
נִזְדָּרְזוּ אֵלָיו בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ וְנִתְלוּ בוֹ.
הָיָה הוּא מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ מֵהֶם, וְהִיא מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ מִפְּלַגָּתָהּ עַד שֶׁחִלְּצוּ עַצְמָם, וּפָנָה כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בֵּין שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת וְהִתְחַבְּקוּ.
אַחַר-כָּךְ נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם לָאָרֶץ מִתְעַלְּפִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַחַד עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהַבָּחוּר וְהַבַּחוּרָה, כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ בֵּין שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְנָפְלוּ מֵתִים לָאָרֶץ.
יָצָא זָקֵן מֵאוֹתָם אָהֳלִים וְעָמַד עֲלֵיהֶם וְקָרָא מִתּוֹךְ פַּחַד: “אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים” וּבָכָה בְכִי רָב.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: “יְרַחֵם אֶתְכֶם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אִם לֹא הִתְאַחַדְתֶּם בְּחַיֵּיכֶם, הִנֵּה אָנֹכִי אַאֲחֵד אֶתְכֶם אַחֲרֵי הַמָּוֶת”.
צִוָּה לְהָכִין אוֹתָם לִקְבוּרָה, רָחַץ אוֹתָם וְכָרַךְ אוֹתָם בְּתַכְרִיכִים יַחְדָּיו וְחָפַר לָהֶם קֶבֶר אֶחָד, וְהִתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי-הָאָדָם, וְקָבְרוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאוֹתוֹ קֶבֶר.
וְלֹא נִשְׁאַר בִּשְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת לֹא אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה שֶׁלֹּא רְאִיתִים בּוֹכִים עֲלֵיהֶם וּמַכִּים עַל פְּנֵיהֶם.
שָׁאַלְתִּי אֶת הַזָּקֵן עַל אוֹדוֹתָם וְאָמַר לִי: “זֹאת בִּתִּי וְזֶה בֶּן אָחִי, כְּבָר הִגִּיעָה אֶצְלָם הָאַהֲבָה עַד לִכְדֵי זֶה שֶׁרָאִיתָ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “יְמַלֵּא אֱלֹהִים לְךָ חֶסְרוֹנָם, וַהֲלֹא הָיִיתָ מַשִּׂיאָם זֶה לָזֶה?” אָמַר לִי: “חָשַׁשְׁתִּי לְחֶרְפָּה וּלְקָלֶס, וּמְעַתָּה כְּבָר נָפַלְתִּי בָזֶה”.
וְזֶהוּ מִן הַמֻּפְלָא שֶבְּסִפּוּרֵי הָאוֹהֲבִים.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הָאוֹהֵב הַמְּשֻׁגָּע.
סִפֵּר אַבּוּ עַבָּאס אַלְמֻבַּרְרָד אָמַר נָסַעְתִּי אֶל אַלְבַּרִיד עִם חֲבוּרָה, לְשֵׁם עֵסֶק.
עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי מִנְזָר יְחֶזְקֵאל, וְחָנִינוּ בְצִלֹּו.
בָּא אֵלֵינוּ אָדָם אֶחָד וְאָמַר: “הִנֵּה בְמִנְזָר זֶהֶ מְשֻגָּעִים, וּבְתוֹכָם אָדָם מְשֻׁגָּע, הַמְּדַבֵּר בְּחָכְמָה, וְאִלּוּ רְאִיתֶם אוֹתוֹ הֱיִיתֶם מִתְפַּלְּאִים עַל דְּבָרָיו”.
קַמְנוּ יַחְדָּו וְנִכְנַסְנוּ לַמִּנְזָר, וְרָאִינוּ אָדָם יוֹשֵׁב בְּתָא עַל גַּבֵּי עוֹר.
וּכְבָר גִּלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וּמַבָּטוֹ מְסֻמָּר לַכֹּתֶל.
נָתַנּוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לָנוּ שָׁלוֹם, מִבְּלִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בָּנוּ אֲפִילוּ בְּמֶבָּט אֶחָד.
אָמַר לִי אָדָם אֶחָד: “שָׂא בְּאָזְנָיו שִׁיר, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ שִׁיר, הוא פוֹתֵחַ בִּדְבָרִים”.
נָשָׂאתִי קוֹלִי בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי הַטּוֹב בָּאָדָם מֵאֲשֶׁר יָלְדָה חַוָּה,
אִלּוּלֵא אַתָּה לֹא יָפְתָה תֵבֵל וְלֹא טוֹבָה.
אַתָּה הוּא אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֱלֹהִים דְּמוּתוֹ הֶרְאָה.
הִשִּׂיג הַנֶּצַח, לֹא יִזְקַן וְלֹא תְזֹרַק בּוֹ שֵׂיבָה.
כְשֶׁשָּׁמַע זֹאת מִפִּי, הָפַךְ פָנָיו אֵלֵיַ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֲשֶׁר אֵלֵךְ קוֹדֵר,
לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת צַעֲרִי, לְדַבֵּר.
שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת לִי; אַחַת עוֹלָם מָלֵא תְּחַבֵּק,
וְשֵׁנִית לִי עוֹלָם בִּכְבָלָיו אוֹתָהּ יְחַנֵּק.
וְדוֹמֶה אֲנִי כִּי הַנֶּעֱדָר מִנִּי כַּנִּמְצָא עִמִּי.
וְדוֹמֶה אֲנִי כִּי שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יְגוֹנָם כִּיגוֹנִי.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: “כְּלוּם הֵיטַבְתִּי דַבֵּר אִם הֵרַעְתִּי?” אָמַרְנוּ לוֹ: “לָא הֵרַעְתָּ, אַךְ הֵיטַבְתָּ, יָפֶה אָמַרְתָּ”.
הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל אֶבֶן שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ, וְדִמִּינוּ שֶׁיִּזְרְקָהּ בָּנוּ, וּבָרַחְנוּ מִפָּנָיו.
הִתְחִיל מַכֶּה בָּהּ עַל חָזֵהוּ חֲזָקָה וְאוֹמֵר: “אַל תִּירְאוּ, קִרְבוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ מִפִּי דָבָר וְקַבְּלוּהוּ מִמֶּנִּי”.
קָרַבְנוּ אֵלָיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּהַבְרִיךְ שֵׁבֶט עִם שַׁחַר גְּמַלֵיהֶם
וַיִּרְכְּבוּם, וּגְמַלוֹת אַהֲבָה הִסִּיעוּ בְמַסְעֵיהֶן,
גַּלְגַּל עֵינִי יִרְאֶנָה מִתּוֹךְ הַמַּאֲסָר,
וָאֹמַר בְּיִסּוּרַי וְדִמְעִי נִגָּר:
"נְטֵה לְמַעַן אֶפָּרֵד, הוֹי מוֹבִיל הַגְּמַלּוֹת,
שֶׁכֵּן בַּפְּרִידָה וּבְהִפָּרֵד מֶנָּה לִי מוֹת.
כִּי בְרִית כָּרַתִּי בְאַהֲבָתָהּ לֹא אֶגְעַל.
מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, בְּאוֹתוֹ בְרִית מַה תִּפְעַל.
אַחַרַ-כָּךְ הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “אֶפְשָׁר עִמְּךָ יְדִיעָה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, מֵתוּ, יְרַחֲמֵם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ, וְקָפַץ וְעָמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְאָמַר: “כֵּיצַד נוֹדַע לְךָ עַל דְּבַר מוֹתָם?” אָמַרְתִּי: “אִלּוּ בַחַיִּים הָיוּ לֹא עֲזָבוּךָ בְכָךְ”.
אָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְאוּלָם אַף אֲנִי לֹא אֹהַב חַיִּים אַחֲרֵיהֶם”.
אַחַר-כָּךְ נִתְחַלְחְלוּ קְרָבָיו וְנָפַל עַל פָּנָיו.
מִהַרְנוּ אֵלָיו וְטִלְטַלְנוּהוּ וּמְצָאנוּהוּ מֵת.
יְרַחֲמוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הִשְׁתָּאֵינוּ לְכָךְ וְהִצְטָעַרְנוּ עָלָיו צַעַר רַב.
אַחַר-כָּךְ הֲכִינוֹנוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה וּקָבַרְנוּ אוֹתוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַלְמֻבַרְרָד סִפֵּר: "כְּשֶׁנָּפַל הָאִישׁ מֵת הִתְאַבַּלְנוּ עָלָיו וַהֲכִינוֹנוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה וּקְבַרְנוּהוּ.
וּכְשֶׁחָזַרְתִּי לְבַגְדָאד נִכְנַסְתִּי אֶל אַלְמֻתַּוַכִּיל.
רָאָה עִקְבוֹת הַדְּמָעוֹת עַל פָּנַי, וְאָמַר: “מַה זֶּה?” סִפַּרְתִּי לוֹ הַסִּפּוּר, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְאָמַר: “אֵיךְ נְשָׂאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת? אִלּוּלֵא יָדַעְתִי שָׁאַתָּה מִתְאַבֵּל עָלָיו, הָיִיתִי מַעֲנִישׁ אוֹתְךָ בַּעֲדוֹ”.
וְאַחַר-כָּךְ נִשְׁאַר בְּאֶבְלוֹ עָלָיו כָּל שְׁאֵרִית יוֹמוֹ.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר רֹאשׁ-הַמִּנְזָר שֶׁהִתְאַסְלֵם.
סִפְּרוּ שֶׁאַבּוּ-בַּכְּר מֻחַמָּד בֶּן אַלְאַנְבָּארִי אָמַר: "יָצָאתִי מֵאַלְאַנְבָּאר בְּאַחַת הַנְּסִיעוֹת אֶל עַמּוּרִיָּה בְּאֶרֶץ יָוָן, וְיָרַדְתִּי בְהַמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ בְּמִנְזַר הָאוֹרוֹת בִּכְפָר קָרוֹב לְעַמּוּרִיָּה.
יָצָא אֵלַי נְצִיג הַמִּנְזָר, הָרֹאשׁ עַל הַנְּזִירִים, וְהָיָה שְׁמוֹ עַבְּדֻ אַלְמַסִיח, וְהִכְנִיסַנִי לַמִּנְזָר, וּמָצָאתִי בְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים נְזִירִים, וְכִבְּדוּנִי בְאוֹתוֹ לַיְלָה בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים יָפָה.
אַחַר-כָּךְ נָסַעְתִּי מֵהֶם לְמָחֳרָת, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר רָאִיתִי שְׁקִידָתָם וְיִרְאַת-שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֵצֶל זוּלָתָם.
גָּמַרְתִּי עִסְקִי שֶׁהָיָה לִי בְּעַמּוּרִיָּה וְחָזַרְתִּי אֶל אַלְאַנְבָּאר.
כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁנָה הַבָּאָה יָצָאתִי לָחֹג בְּמַכָּה.
וּבְעוֹד אֲנִי מְסַדֵּר הַהַקָּפוֹת סְבִיב הַכַּעְבָּה כַּדָּת, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת עַבְּדֻּ אַלְמַסִיח מְסַדֵּר הַקָּפוֹת אַף הוּא וְעִמּוֹ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵחֲבֵרָיו הַנְּזִירִים.
כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ אֶל נָכוֹן, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה עַבְּדֻ אַלְמַסִיח הַנָּזִיר?” אָמַר: “לֹא כִי עֶבֶד אֱלֹהִים הַשּׁוֹאֵף אֵלָיו”.
הִתְחַלְּתִּי מְנַשֵּׁק אֶת שְׂעַר-שֵׂיבָתוֹ כְּשֶׁאֲנִי בוֹכֶה.
תָּפַסְתִּי בְיָדוֹ וְסַרְתִּי לְפִנָּה שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הַגֵּד לִי מַה סִּבַּת הִתְאַסְלֶמְךָ?” אָמַר לִי: "מִן הַפֶּלֶא בַפְּלָאוֹת הוּא, הַיְינוּ שֶׁחֲבוּרָה מִנְּזִירֵי הַמֻּסְלִמִים עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַכְּפָר שֶׁמִּנְזָרֵנוּ בְתוֹכוֹ.
שָׁלְחוּ בָּחוּר שֶׁיִּקְנֶה לָהֶם מָזוֹן.
רָאָה בַשּׁוּק נַעֲרָה נוֹצְרִית מוֹכֶרֶת לֶחֶם, וְהִיא מִן הַיָּפוֹת בַּנָּשִׁים לְמַרְאֶה.
כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ נִתְפַּתָּה אַחֲרֶיהָ.
נָפַל מִתְעַלֵּף עַל פָּנָיו.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְהוֹדִיעַ לָהֶם מַה שֶּׁפְּגָעוֹ, וְאָמַר: ‘לְכוּ לְעִנְיַנְכֶם, שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ עִמָּכֶם’.
הוֹכִיחוּהוּ וְהִזְהִירוּהוּ, וְלֹא שָׁעָה אֲלֵיהֶם.
הִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנוּ, וְנִכְנַס לַכְּפָר וְיָשַׁב לְיַד חֲנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה.
שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ, וְהִגִּיד לָהּ שֶׁהוּא אוֹהֹבֵ אוֹתָהּ.
הִתְרַחֲקָה מִמֶּנוּ.
נִשְׁאַר שְׁלשָׁה יָמִים בִּמְקוֹמוֹ, כְּשֶׁאֵין הוּא אוֹכֵל כְּלוּם, וְרַק מַבָּטוֹ מְסֻמָּר אֶל פָּנֶיהָ.
כְּשֶׁרָאַתְהוּ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּלֵּק מֵעָלֶיהָ, הָלְכָה אֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתָּהּ וְסִפְּרָה לָהֶם עַל אוֹדוֹתָיו.
הִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו תִּינוֹקוֹת, וְהָיוּ מְיַדִּים בּוֹ אֲבָנִים, עַד שֶׁרוֹצְצוּ צַלְעוֹתָיו וּבִקְּעוּ אֶת רֹאשׁוֹ, וְהוּא עִם זֶה אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק.
גָּמְרוּ בְּנֵי-הַכְּפָר בְּדַעְתָּם לְהָרְגוֹ.
בָּא אֵלַי אָדָם מֵהֶם, וְהוֹדִיעַ לִי עַל דְּבַר מַצָּבוֹ.
יָצָאתִי אֵלָיו וּרְאִיתִיו מֻטָּל לָאָרֶץ, נָגַבְתִּי אֶת הַדָּם מֵעַל פָּנָיו וּנְשָׂאתִיו לַמִּנְזָר, וְרִפֵּאתִי פְצָעָיו, וְעָמַד אֶצְלִי אַרְבָּעָה-עָשָׂר יוֹם.
כְּשֶׁעָצַר כֹּחַ לָלֶכֶת יָצָא מִן הַמִּנְזָר.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרַזָאָד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע-מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַבְדֻ-אַלְמַסִיח הַנָּזִיר סִפֵּר: "נְשָׁאתִיו לַמִּנְזָר וְרִפֵּאתִי אֶתֶ פְּצָעָיו, וְעָמַד אֶצְלִי אַרְבָּעָה-עָשָׂר יוֹם.
כְּשֶׁעָצַר כֹּחַ לָלֶכֶת יָצָא מִן הַמִּנְזָר לְדַלְתָּהּ שֶׁל חֲנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה, וְיָשַׁב סוֹכֶה בָהּ.
כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה לִקִרְאָתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: ‘רְחַמְתִּיךָ, כְּלוּם מַסְכִּים אַתָּה לְהִכָּנֵס בְּדָתִי שֶׁאֶנָּשֵׂא לְךָ’? אָמַר: ‘יִשְׁמְרֵנִי אֲלֹהִים מִפְּשֹׁט דַּת הָאַחְדּוּת לְהִכָּנֵס בְּדַת הַשִּׁתּוּף’.
אָמְרָה לוֹ: ‘קוּם וְהִכָּנֵס לְבֵיתִי וְהִתְאַחַדְתָּ עִמִּי וְהִסְתַּלֵּק לְךָ הוֹלֵךְ נְכֹחֹה’.
אָמַר לָהּ: ‘לַאו.
אֵינִי מְאַבֵּד יִרְאַת-שָמַיִם שֶׁל שְתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה תְּמוּרַת תַּאֲוָה שֶׁל הֶרֶף עַיִן אֶחָד’.
אָמְרָה לוֹ: ‘אִם כָּךְ הִסְתַּלֵּק מִמֶּנִי’.
אָמַר לָהּ: ‘אֵין לִבִּי נִשְׁמָע לִי’.
הִפְנְתָה פָנֶיהָ מִמֶּנוּ.
תָּפְסוּ אוֹתוֹ תִּנוֹקוֹת וְהָיוּ מְיַדִּים בּוֹ אֲבָנִים, עַד שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ‘הִנֵּה מָגִנִּי אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוֹרִיד אֶת הַסֵּפֶר, וְהוּא מָגֵן לְעוֹשֵׂי-הַיָּשָׁר’.
יָצָאתִי מִן הַמִּנְזָר, וְהִטְרַדְתִּי מֵעָלָיו אֶת הַתִּינוֹקוֹת, וְהֵרַמְתִּי רֹאשׁוֹ מִן הָאָרֶץ, וּשְׁמַעְתִּיו אוֹמֵר: ‘אֱלֹהִים אַחֵד אוֹתִי עִמָּהּ בְּגַן-עֵדֶן’.
נְשָׂאתִיו לַמִּנְזָר, וּמֵת לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו.
הוֹצֵאתִיו מִן הַכְּפָר וְחָפַרְתִּי לוֹ קֶבֶר וּקְבַרְתִּיו.
כְּשֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה וְעָבַר חֶצְיוֹ, צָעֲקָה אוֹתָהּ נַעֲרָה, כְּשֶׁהִיא בְּמִטָּתָהּ צְעָקָה.
נִתְאַסְּפוּ אֵלֶיהָ יוֹשְׁבֵי-הַכְּפָר וּשְׁאָלוּהָ לְסִפּוּרָהּ.
אָמְרָה לָהֶם: 'בְּשָעָה שֶׁהָיִיתִי יְשֵׁנַה, נִכְנַס אֵלַי אִישׁ מֻסְלִם זֶה, תָּפַס בְּיָדִי וְהִסְתַּלֵּק עִמִּי לְגַן-עֵדֶן.
כְּשֶׁהִגִּיעַ עִמִּי אֶל שְׁעָרוֹ שֶׁל גַּן-עֵדֶן, מְנָעַנִי שׁוֹמְרוֹ מִלְּהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ, וְאָמַר: ‘מְקֻדָּשׁ הַמָּקוֹם מֵהַכְנִיס בּוֹ כוֹפְרִים’.
קִבַּלְתִּי עָלַי אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל יָדוֹ וְנִכְנַסְתִּי עִמּוֹ, וְרָאִיתִי בְתוֹכוֹ מִן הָאַרְמוֹנוֹת וְהָעֵצִים.
מַה שֶּׁאִי-אֶפְשָׁר לִי לְתָאֵר לָכֶם אוֹתוֹ.
אַחַר-כָּךְ נְטָלַנִי לְאַרְמוֹן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְאָמַר לִי: ‘הִנֵּה אַרְמוֹן זֶה לִי וָלָךְ וְאֵינִי נִכְנְסַ לְתוֹכוֹ אֶלָּא עִמֵּךְ, וְאַחֲרֵי חֲמִשָּׁה לֵילוֹת תִּהְיִי אֶצְלִיִ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’.
אַחַר כָּךָ הוֹשִׁיט יָדוֹ לְעֵץ שֶׁעַל שַׁעֲרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַרְמוֹן, וְקָטַף מִמֶּנוּ שְׁנֵי תַפּוּחִים, וְנָתַן לִי אוֹתָם וְאָמַר לִי: ‘אִכְלִי אֶת זֶה וְהַטְמִינִי אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ הַנְּזִירִים’.
אָכַלְתִּי אֶחָד וְלֹא רָאִיתִי טָעִים מִמֶּנּוּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מְאוֹת וְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה סִפְּרָה: ‘כְּשֶׁקָּטַף אֶת שְׁנֵי הַתַּפּוּחִים, נָתַן לִי אוֹתָם, וְאָמַר: ‘אִכְלִי אֶת זֶה וְהַטְמִינִי אֶת הַשֵּׁנִי, שֶלֹא יִרְאוּהוּ הַנְּזִירִים’.
אָכַלְתִּי אֶת הָאֶחָד וְלֹא רָאִיתִי טָעִים מִמֶּנּוּ, אַחַר כָּךְ תָּפַס בְּיָדִי וְיָצָא עִמִּי וְהוֹבִילַנִי לְבֵיתִי.
וּכְשֶׁהֲקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי, הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם הַתַּפּוּחַ בְּפִי, וְהַתַּפּוּחַ הַשֵּׁנִי הַרֵי הוּא אִתִּי’.
הוֹצִיאָה אֶת הַתַּפּוּחַ, וְהֵאִיר אֶת חֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה כְּאִלּוּ הָיָה כוֹכָב מַזְהִיר.
הֵבִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה אֶל הַמִּנְזָר, וְהַתַּפּוּחַ עִמָּה, וְסִפְּרָה לִי אֶת חֲלוֹמָהּ, וְהוֹצִיאָה אֶת הַתַּפּוחַ שֶׁלֹּא רָאִינוּ דוּגְמָתוֹ בְּכָל פֵּרוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה.
נָטַלְתִּי סַכִּין וּפִלַּחְתִּיו לְפִי מִסְפַּר חֲבֵרַי, וְלֹא רָאִינוּ נָעִים מִמֶּנוּ לְטַעַם וְלֹא טוֹב מִמֶּנוּ לְרֵיחַ.
אָמַרְנוּ: ‘אֶפְשָׁר שָׂטָן הוּא שֶׁנִּרְאָה לָהּ לְהַטְעוֹתָהּ מִדָּתָהּ’.
לְקחוּ אוֹתָהּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וְהָלְכוּ לָהֶם.
אַחַר-כָּךְ נִמְנְעָה מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁי, קָמָה מִמִּטָּתָהּ וְיָצְאָה מִבֵּיתָהּ, וְשָׂמָה פָנָיֶהָ אֶל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֻסְלִם, וְהֵטִילָה עַצְמָהּ עָלָיו וּמֵתָה, כְּשֶׁאֵין בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ יוֹדְעִים עַל אוֹדוֹתֶיהָ.
כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר, קָרְבוּ לַכְּפָר וּבָאוּ שְׁנֵי שֵׁיכִים וַעֲלֵיהֶם בִּגְדֵי שֵׂעָר וְאִתָּם שְׁתֵּי נָשִׁים לְבוּשׁוֹת כָּךְ, וְאָמְרוּ הַשְּׁנַיִם: ‘בְּנֵי-הַכְּפָר, הִנֵּה לֵאלֹהֵים יִתְעַלֶּה אֶצְלְכֶם קְדוֹשָׁה מִקְּדוֹשָׁיו, שֶׁמֵּתָה מֻסְלִמִית, וַאֲנַחְנוּ נִקַּח אוֹתָהּ לִרְשׁוּתֵנוּ מִבַּלְעֲדֵיכֶם’.
חִפְּשׂוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר אוֹתָה אִשָּׁה וּמְצָאוּהָ עַל הַקֶּבֶר מֵתָה, וְאְמרוּ: ‘חֲבֶרְתֵּנוּ הִיא זוֹ, וּמֵתָה בְדָתֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ תְהֵא’.
אָמְרוּ שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים: ‘לֹא כִי מֻסְלִמִית מֵתָה, וַאֲנַחְנוּ נְקַבְלָהּ לִרְשׁוּתֵנוּ’.
גָבְרוּ הַתַּעֲצוּמוֹת וְהָרִיב בֵּינֵיהֶם.
אָמַר אַחַד שְׁנֵי-הַשֵּׁיכִים: ‘הֲרֵי סִימָן לְהִתְאַסְלְמוּתָהּ בָּזֶה שֶׁיִּתְאַסְּפוּ נְזִירֵי הַמִּנְזָר הָאַרְבָּעִים וְיִמְשְׁכוּהָ מִן הַקֶּבֶר, וְאִם יוּכְלוּ לַהֲרִימָהּ מִן הָאָרֶץ נוֹצְרִית הִיא, וְאִם לֹא יוּכְלוּ זֹאת, יִגַּשׁ אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְיִמְשְׁכֶנָּה, וְאִם תָּבוֹא עִמּוֹ, מֻסְלִמִית הִיא’.
הִסְכִּימוּ לְכָךְ אַנְשֵׁי הַכְּפָר, וְנִתְאַסְּפוּ אַרְבָּעִים הַנְּזִירִים, וְחִזֵּק אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וּבָאוּ אֵלֶיהָ לְשֵׂאתָהּ וְלֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְכָךְ.
קָשַׁרְנוּ בְמָתְנֶיהָ חֶבֶל חָזָק וּמְשַׁכְנוּהָ וְנִקְטַע הַחֶבֶל וְאֵינָהּ נָעָה.
נִגְּשׁוּ בְנֵי-הַכְּפָר וְעָשוּ כֵן, וְלֹא נָעָה מִמִּקוֹמָהּ.
כְּשֶהָיִינוּ חַסְרֵי אוֹנִים לַהֲנִיעָהּ בְּכָל תַּחְבּוּלָה, אָמַרְנוּ לְאַחַד שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים: ‘גֵּשׁ אַתָּה וְשָׂאֶנָה’.
נִגַּש אֵלֶיהָ אֶחָד מֵהֶם וַעֲטָפָהּ בְּאַדַּרְתּוֹ וְאָמַר: ‘בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחְמָן וְהָרַחוּם וּבְכֹחַ דָּתוֹ שֶל שְׁלִיחַ-אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם’.
אַחַר-כָּךְ נְשָׂאָהּ בְּחֵיקוֹ, וְהִסְתַּלְּקוּ שְׁנֵי הַמֻּסְלִמִים אֶל מְעָרָה שֶהָיְתָה שָׁם.
בָּאוּ שְׁתֵּי- הַנָּשִים וְרָחֲצוּ אוֹתָהּ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים.
אַחַר-כָּךְ נָשְׂאוּ אוֹתָהּ שְׁנֵי הַשֵּׁיכִים וְהִתְפַּלְלוּ עָלֶיהָ וּקְבָרוּהָ בְּצַד קִבְרוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם, וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים כָּל זֶה.
כְּשֶׁפָּרַשְׁנוּ זֶה עִם זֶה לְבַדֵּנוּ, אָמַרְנוּ: ‘הָאֱמֶת רְאוּיָה יוֹתֵר שֶׁנֵּלֵךְ אַחֲרֶיהָ.
וּכְבָר נִרְאֲתָהָ הָאֱמֶת גְּלוּיָה לָנוּ לָעֵינַיִם, וְאֵין מוֹפֵת עַל אֲמִתּוּת הָאִסְלָאם גָּלוּי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאִינוּ בְעֵינֵינוּ’: קִבַּלְתִּי אֶת דַּת הָאִסְלָאם וְקִבְּלוּהָ נְזִירֵי הַמִּנְזָר כֻּלָּם, וְכֵן בְּנֵי הַכְּפָר.
אַחַר כָּךְ שָׁלַחְנוּ לְאַנְשֵׁי בָּבֶל וּבִקַּשְׁנוּ חֲכַם-דָּת שֶׁיְּלַמְּדֵנוּ חֻקּוֹת הָאִסְלָאם וּמִשְׁפְּטֵי הַדָּת.
וּבָא אֵלֵינוּ אָדָם חֲכַם-דָּת עוֹשֶׂה-הַיָּשָׁר וְלִמֵּד אוֹתָנוּ עֲבוֹדַת-הָאֱלֹהִים וּמִשְׁפְּטֵי הָאִסְלָאם, וְאָנוּ כַיּוֹם בְּשֶׁפַע שֶׁל טוֹבָה.
וְלֵאלֹהִים הַתְּהִלָּה וְהַתּוֹדָה".
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר אַהֲבָתוֹ שֶׁל אַבּוּ עִיסָא לְקֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן.
סִפֵּר עְמר בֶּן מַסְעַדָה, אָמַר: הָיָה אַבּוּ עִיסָא בֶּן אַלרְרַשִׁיד אֲחִי אַלְמַאֲמוּן אוֹהֵב אֶת קֻרְרַתּ-אַלְעַיְן שִׁפְחַת עַלִי בֶּן הִשָׁאם.
וְאַף הִיא הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ.
וְאוּלָם אַבּוּ עִיסָא הָיָה מַסְתִּיר אֶת אַהֲבָתוֹ וְאֵינוֹ מְגַלָּהּ וְלֹא מְתַנָּהּ לְאָדָם, וְאֵינוֹ מֵבִיא אִישׁ בְּסוֹדוֹ, וְכָל זֶה בִּגְלַל גַּאֲוָתוֹ וְרֶגֶשׁ הַכָּבוֹד שֶׁבּוֹ.
הָיָה מִשְתַּדֵּל לִרְכּשׁ אוֹתָהּ מֵאֲדוֹנָהּ בְּכָל תַּחְבּוּלָה, וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ.
כְּשֶׁפָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְגָבְרָה תְשׁוּקָתוֹ וְנִלְאָה לִמְצֹא עֵצָה בְעִנְיָנָהּ, נִכְנַס אֶל אַלְמַאֲמוּן בְּיוֹם עֲצֶרֶת-עָם אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלְּקוּ הָאֲנָשִׁים מֵאֶצְלוֹ, וְאָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אִלּוּ בָחַנְתָּ אֶת פְּקִידֶיךָ הַיּוֹם בִּשְׁעַת הֶסַּח-הַדַּעַת מִצִּדָּם, הָיִיתָ מַבְחִין אֶת אֲצִילֵי-הָרוּחַ בְּתוֹכָם מִזּוּלָתָם, וּמְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְעֵרֶךְ אֲצִילוּתוֹ”.
וְאוּלָם מִתְכַּוֵּן הָיָה אַבּוּ-עִיסָא בִדְבָרָיו כְּדֵי לְהַשִּׁיג בְּכָךְ יְשִׁיבָתוֹ עִם קֻרְרַתְּ-אלְעַיִן בְּבֵית אֲדוֹנָהּ.
אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: “עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ”, וְצִוָּה לְצַיֵּד לוֹ סִירָה, שֶהָיְתָה מְכֻנָּה בַּכִּנּוּי “הַמְּעוֹפֵף”.
הִגִּישׁוּ אוֹתָהּ לוֹ, וְרָכַב וְעִמּוֹ חֲבוּרָה מִפָּמַלְיָתוֹ.
וְהָיָה הָאַרְמוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ אַרְמוֹנוֹ שֶׁל חַמִיד אַלטַּוִיל אַלטּוּסִי.
נִכְנְסוּ אֵלָיו לְאַרְמוֹנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁדַּעְתּוֹ מֻסָּחָה, וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עַל…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַלְמַאֲמוּן רָכַב בְּסִירָה וְעִמּוֹ חֲבוּרָה מִפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ, וְשֶׁנָּסְעוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל חַמִיד אַלטַּוִיל אַלטּוּסִי וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עַל מַחֲצֶלֶת שֶׁל קָנִים וּלְפָנָיו זַמָּרִים וּבִידֵיהֶם כְּלֵי-נְגִינָה שֶׁל עוּד וַחֲלִילִים וְזוּלַת אֵלֶּה.
יָשַׁב אַלְמַאֲמוּן שָׁעָה-אַחַת.
אַחַר-כָּךְ הוּשַׂם לְפָנָיו מַאֲכָל מִבָּשָׂר שֶׁל בְּהֵמוֹת וְלֹא הָיָה בוֹ כְלוּם מִבְּשַׂר הָעוֹפוֹת.
לֹא שָׁעָה אַלְמַאֲמוּן לִכְלוּם מִזֶּה.
אָמַר אַבּוּ-עִיסָא: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי נִכְנַסְנוּ לְמָקוֹם זֶה בִּשְׁעַתַ הֶסַּח-הַדַּעַת, כְּשֶאֵין בַּעַל-הַבַּיִת יוֹדֵעַ עַל דְּבַר בּוֹאֲךָ, קוּם וְנֵלֵךְ לִמְסִבָּה מְזֻמָּנָה לְךָ שֶׁתַּתְאִים לְךָ”.
קָם הַכַּלִיף וְהַפָּמַּלְיָה שֶׁלּוֹ וּבְחֶבְרָתוֹ אָחִיו אַבּוּ-עִיסַא וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן הִשָׁאם.
כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאָם, קִבֵּל פְּנֵיהֶם בְּקַבָּלַת-הַפָּנִים הַיָּפָה בְּיוֹתֵר, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף.
אַחַר-כָּךְ הוֹבִילֵם לַגְּזוּזְטְרָא וּפָתַח לָהֶם אוּלָם שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ; רִצְפָּתוֹ וְעַמּוּדָיו וּכְתָלָיו שַׁיִשׁ בְּכָל מִינֵי פִּתּוּחִים יְוָנִיִּים, וְרִצְפָּתוֹ מֻצָּעָה בְמַחֲצָלוֹת הֹדִּיוֹת, וַעֲלֵיהֶן שְׁטִיחִים בָּצְרִיִּים; וְאוֹתָם שְׁטִיחִים מַתְאִימִים לְאֹרֶךְ הָאוּלָם וְרָחְבּוֹ.
יָשַׁב אַלְמַאֲמוּן שָׁעָה אַחַת, כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן לַבַּיִת וְלַתִּקְרָה וְלַקִּירוֹת, אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הַאֲכִילֵנוּ מַשֶּׁהוּ”, וְהוּבָאוּ תֵּכֶף וּמִיָּד קָרוֹב לְמֵאָה מִינִים מִן הַתַּרְנְגֹלֶת, מִלְּבַד מַה שֶּׁאִתָּם מִן הָעוֹפוֹת וְהַמְּרָקִים וְהַצְּלִי וִירָקוֹת עֲשׂוּיִים בְּחֹמֶץ.
כְּשֶׁאָכַל אָמַר: “הַשְׁקֵנוּ מַשֶּׁהוּ, עַלִי”, וְהוּבָא יַיִן מָסוּךְ תְּמַד-תְּמָרִים מְבֻשָּׁל בְפֵירוֹת וּבְגַרְעִינִים רֵיחָנִיִּים, בִּכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח.
וְאֵלֶּה שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ יַיִן לַמְּסִבָּה, נְעָרִים כְּאִלּוּ הָיוּ יְרֵחִים עֲלֵיהֶם מַלְבּוּשִׁים אֲלֶכְּסַנְדְרוֹנִים טְווּיִים בְּזָהָב, וְעַל חָזֵיהֶם זְכוּכִיּוֹת שֶׁל בְּדֹלַח בָּהֶן מֵי-וְרָדִים מְסוּכִים מֹר.
הִשְׁתָּאָה אַלְמַאֲמוּן לְמַה שֶּׁרָאָה הִשְׁתָּאוּת רַבָּה וְאָמַר: “אַבּוּ-אַלְחַסַן”.
קָפַץ אֶל הַשָּׁטִיחַ וּנְשָׁקוֹ וְאַחַר-כָּךְ עָמַד לִפְנֵי הַכַּלִיף וְאָמַר: “הִנְנִי לִפְקֻדָּתְךָ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ: “הַשְׁמִיעֵנוּ מַשֶּהוּ מִן הַזִּמְרָה הַמְּרנִינָה”.
אָמַר לוֹ: “שָמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אַמַלֵּא”.
נֶעֱלַם הֶרֶף-עַיִן אֶחָד וּבָא וְעִמּוֹ עֲשָׂרָה מִן הַסָּרִיסִים נוֹשְׂאִים שְׁרַפְרַפִים שֶׁל זָהָב, וְהִצִּיבוּם.
אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הֵן אַגַנֵּי-הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וְכַגַּנּוֹת הַפּוֹרְחוֹת, וַעֲלֵיהֶן קְטִיפָה שְׁחוֹרָה וּבְרָאשֵׁיהֶן עֲטָרוֹת שֶׁל זָהָב.
הָלְכוּ עַד שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ זְמִירוֹת.
הִסְתַּכֵּל אַלְמַאֲמוּן בְּשִׁפְחָה מֵהֶן, וְהָלַךְ שֶׁבִי אַחֲרֵי חִנָּהּ וִיפִי מַרְאֶיהָ.
אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי סַגָ’אח, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, סַגָ’אח”.
הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בָּאתִי מְהַלֵּךְ מְפַחֵד וּמִתְגַּנֵּב
כְּלֶכֶת רָאָה שְׁנֵי כְפִירִים עֲלֵי מַיִם, מוּג לֵב.
סֵיפִי עֲנָוָה וְלִבִּי נָבוֹךְ בִּרְעָדָה,
מֵעֵינֵי אוֹיֵב וְאוֹרֵב מֵלא חֲרָדָה,
עֲדֵי עָלַי עַלְמָה רַכָּה נְעִימָה יָרָדָה,
כִּצְבִיָּה עֲלֵי גִבְעַת-חוֹל וְלָדָהּ אָבָדָה.
אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “אָכֵן הֵיטַבְתְּ, נַעֲרָה, לְמִי שִׁיר זֶה”? אָמְרָה לוֹ: “לְעַמְר בֶּן מַעְדִיכַּרִבּ אַלַזִּבִידִי, וְהַמַּנְגִּינָה לְמַעְבָּד”.
שָׁתוּ אַלְמַאֲמוּן וְאַבּוּ-עִיסָא וְעַלִי בֶּן הִשָׁאם.
אַחַר כָּךְ הִסְתַּלְּקוּ הַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, וְעַל כָּל אַחַת מֵהֶן הַמֶּשִׁי הַתֵּימָנִי רָקוּם בְּזָהָב.
יָשְׁבוּ על הַכִּסְאוֹת וְזִמְרוּ מִינֵי זְמִירוֹת.
נָתַן אַלְמַאֲמוּן עֵינָיו בְּנַעֲרָה מֵהֶן, דּוֹמָה לְעָפְרַת עֲרָבָה, וְאָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי טַ’בְּיָה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לָהּ: “זַמְרִי לָנוּ, טַ’בְּיָה”.
צִוְּצָה כְּצִפּוֹר וְנָשְׂאָה קוֹלָה בִּשְנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּנוֹת-עֵדֶן, אֲצִילוֹת לֹא שָׂמוּ לֵב לְדִבַּת עָם,
כְּצִבְיוֹת מַכָּה אֲשֶׁר נֶאֱסַר צֵידָן.
תַּחְשְׁבֵן לְזוֹנוֹת לְפִי רֹךְ מִדְבָּרָן,
וְאוּלָם יְסִירָן מִדִּבְרֵי בֶלַע הָאִסְלָאם.
כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “יְיַשֵּׁר-כֹּחֵךְ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע-מֵאוֹת וְשִׁשָׁה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁגָּמְרָה הַנַּעֲרָה שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: "יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ.
לְמִי שִׁיר זֶה? אָמְרָה לוֹ: "לְגַ’רִיר וְהַמַּנְגִּינָה לְאִבְּן סֻרַיגְ' ".
שָׁתָה אַלְמַאֲמוּן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ.
הִסְתַלְּקוּ הַנְּעָרוֹת וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן אַבְנֵי-חֵן, וַעֲלֵיהֶן קְטִיפָה אֲדֻמָּה רְקוּמָה בְזָהָב הַמְּשֻׁבָּץ בְּמַרְגָלִיוֹת וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְהֵן חֲשׂוּפוֹת רֹאשׁ.
יָשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ מִינֵי מַנְגִּינוֹת.
הִתְבּוֹנֵן אֶל נַעֲרָה מֵהֶן, דּוֹמָה כְשֶׁמֶשׁ הַיּוֹם.
אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוָ: “פָאתִּן שְׁמִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ פָאתִּן”.
הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הֵיטִיבִי עִמִּי בְּדָבְקֵּךְ בִּי, כִּי זֹאת עִתָּהּ.
רַב הוּא אֲשֶׁר טְעַמְתִּיהוּ מִן הַפְּרִידָה.
אַתְּ אֲשֶׁר אָסַפְתְּ כָּל סְגֻלּוֹת הַחֵן בְּפָנָיו,
וְאוּלָם בִּגְלָלוֹ אֹרֶךְ-רוּחִי אוֹתִי עָזָב.
בִּזְבַּזְתִּי חַיַי בְּאַהֲבָתֵךְ, וּלְוָאי
אֲחוֹנַן יְדִידוּתֵךְ בַּאֲשֶׁר בִּזְבַּזְתִּי דַי.
אָמַר לָהּ: “יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ, פָאתִּן.
לְמִי שִׁיר זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “לְעַדִי בֶּן זַיְד, וְהַמַּנְגִּינָה עַתִּיקָה”.
שָׁתָה אַלְמַאֲמוּן וְאַבּוּ-עִיסָא וְעֵלִי בֶּן הִשָׁאם.
הִסְתַּלְּקוּ הַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר אֲחֵרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן מַרְגָלִיּוֹת, וַעֲלֵיהֶן מֶשִׁי רָקוּם בְּזָהָב אָדֹם וּבְמָתְנֵיהֶן חֲגוֹרוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים-טוֹבוֹת.
יָשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת וְזִמְּרוּ בְּמִינֵי מַנְגִּינוֹת.
אָמַר אַלְמַאֲמוּן לְנַעֲרָה מֵהֶן, הַדּוֹמָה לִסְעִיף עֲרָבָה: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה”, אָמְרָה: “שְׁמִי רַשַׁא, נְשִיא הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, רַשַׁא”.
הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וּשְׁחוֹר עֵינַיִם כְּעָנָף לְחֹלִי אַהֲבָה אֲרוּכָה,
דָּמָה לְעֹפֶר נִדְהָם, תּוֹהֶה בִמְבוּכָה.
שָׁתִיתִי עַל לֶחְיוֹ יֵין בְּרָכָה,
וָאֲרִיבֵהוּ בַכּוֹס עֲדֵי שָׁחָה,
וַיְהִי שׁוֹכֵב-חֵיקִי, וַנָּלֶן יַחְדָּו.
וָאֹמַר לְנַפְשִׁי: הֵן זֶהוּ אֲשֶׁר אֶתְאַו.
אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “הֵיטַבְתְּ נַעֲרָה, הוֹסִיפִי לָנוּ עוֹד”.
קָמָה הַנַּעֲרָה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְזִמְּרָה בְבֵית-שִׁיר זֶה:
יָצְאָה אַט לַחֲזוֹת בַּכְּלוּלוֹת,
בִּכְתֹנֶת מְשׂוּחָה מֹר וַאֲהָלוֹת.
רָעַד אַלְמַאֲמוּן בְּגִיל לְשֵׁמַע בֵּית שִׁיר זֶה, וּכְשֶׁרָאַתָה הַנַּעֲרָה אֶת אַלְמַאֲמוּן רוֹעֵד בְּגִיל, הִתְחִילָה חוֹזֶרֶת וְשָׁרָה בֵּית-שִׁיר זֶה.
אַחַר-כָּךְ אָמַר אַלְמַאֲמוּן: "הַגִּישׁוּ אֶת הַמְּעוֹפֵף:, וּבִקֵּשׁ לִרְכַּב וְלָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ.
קָם עַלִי בָּן הִשָׁאם וְאָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִין.
אֶצְלִי נַעֲרָה שֶׁקְּנִיתִיהָ בַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וּכְבָר לָקְחָה אֶת כָּל לִבִּי, וּרְצוֹנִי לְהַצִּיעָהּ לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְאִם תִּשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו, לוֹ הִיא, וְאִם לַאו יִשְׁמַע מִשִּׁירָהּ מַשֶּהוּ”.
אָמַר הַכַּלִיף: “הָבֵא אוֹתָהּ לְפָנַי”.
יָצְאָה נַעֲרָה דּוֹמָה לִסְעִיף עֲרָבָה.
לָהּ עֵינַיִם מְפַתּוֹת, וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כִּשְׁתֵּי קְשָׁתוֹת, וְעַל רֹאשָׁהּ כֶּתֶר שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּמִתַחַת לוֹ קִשּׁוּר וְעָלָיו כָּתוּב בְּפִטְדָה בֵּית-שִׁיר זֶה:
פֵּיָה וְלָה שֵׁד אֲשֶׁר יוֹרָהּ
יְרוֹת לַלְּבָבוֹת בְּקֶשֶׁת לֹא יֶתֶר לָהּ.
הִתְהַלְּכָה אוֹתָהּ נַעֲרָה כְּאִלּוּ הִיא עֹפֶר נִמְלָט, וְהִיא מְפַתָּה אֲפִלוּ יְרֵא-שָׁמַיִם.
וְלֹא פָסְקָה מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה הִתְהַלְּכָה כְאִלּוּ הִיא עֹפֶר נִמְלָט, וְהִיא מְפַתָּה אֲפִלוּ יְרֵא-שָׁמַיִם.
וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אַלְמַאֲמוּן, הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְהָיָה אַבּוּ עִיסָא חָשׁ כְּאֵב בְּלִבּוֹ וְהִצְהִיב צִבְעוֹ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ.
אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: “מַה לְךָ אַבּוּ-עִיסָא שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַצָּבְךָ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בִּגְלַל חֹלִי הַתּוֹקְפֵנִי לִפְרָקִים”.
אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “כְּלוּם הִכַּרְתָּ נַעֲרָה זוֹ לִפְנֵי כֵן”? אָמַר: “הֵן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים; וּכְלוּם יִסָּתֵר הַיָּרֵחַ?” אָמַר לָהּ אַלְמַאֲמוּן: “מַה-שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי קֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי לָנוּ, קֻרְרַתֻּ-אלְעַין”.
זִמְּרָה בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נָדְדוּ הָאֲהוּבִים מֵאִתְּךָ בַּאֲפֵלַת לֵיל,
וּכְבָר נָסְעוּ בַּשַּׁחַר עִם הַחוֹגְגִים לָאֵל.
תָּקְעוּ אָהֳלֵי עֹז עַל כִּפּוֹתֵיהֶם
וַיִּסְתַּתְּרוּ בִקְטִיפָה כִּלּוֹתֵיהֶם.
אָמַר לָהּ הַכַּלִיף: “יְיַשֵּׁר כֹּחֵךְ.
לְמִי שִׁיר זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “לְדִעְבִּל אַלְכֻזָאעִי וְהָאוֹפֶן לְזֻרְזוּר אַלצַּגִיר”.
הִסְתַּכֵּל בָּהּ אַבּוּ-עִיסָא, וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתוֹ הַדְּמָעוֹת, עַד שֶׁתָּמְהוּ עָלָיו הַנִּמְצָאִים בַּמְּסִיבָּהּ.
פָּנְתָה הַנַּעֲרָה אֶל אַלמַאֲמוּן וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת לְשַׁנּוֹת הַדְּבָרִים?” אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי כְּכָל אֲשֶׁר אַתְּ חֲפֵצָה”.
הִנְּעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִם רָצִיתָ גָלוּי יָדִיד יִרְצֶךָ,
הֱוֵה שׁוֹמֵר בְּסוֹד אֶת אַהֲבָתֶךָ,
וְדִבְרֵי מַלְשִׁין הָפֵר, כִּי מְעַט הוּא אֲשֶׁר
מַלְשִׁין יְבַקֵּשׁ זוּלַת הַרְחֵק אוֹהֵב, הָסֵר.
וּכְבָר אָמְרוּ: הָאוֹהֵב עֵת יִתְקָרֵב,
יָקוּץ, וְכִי רִחוּק יְרַפֵּא צַעַר אָהֵב.
בִּשְׁתֵּיהֵן הִתְרַפֵּאנוּ וְלָנוּ לֹא רָפָא,
וְאוּלָם קְרָבָה לַחֲצֵרוֹת מֵהַרְחֵק יָפָהּ.
אַךְ לֹא יוֹעִיל לַחֲצֵרוֹת הִתְקָרֵב,
אִם אֲשֶׁר אֲהַבְתּוֹ אַהֲבָה לֹא יָשֵׁב.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמַר אַבּוּ-עִיסָא: “הוֹי נְשִיא הַמַּאֲמִינִים”…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁגָּמְרָה קֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן שִׁירָהּ, אָמַר אַבּוּ-עִיסָא: “הוֹי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אִם גַּם נִפָּרַע לְשִמְצָה, הִנֵּה מְנוּחָה נִמְצָא.
כְּלוּם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת לְהָשִיב לָהּ?” אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “הֵן, אֱמֹר כְּכָל אֲשֶׁר חָפַצְתָּ” הִבְלִיג עַל דֶּמַע עֵינוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
שָתַקְתִּי וְלֹא אָמַרְתִּי כִּי אוֹהֵב לִבִּי,
וָאֶצְפֹּן וָאֶטְמֹן אֶת הָאַהֲבָה בְּחֻבִּי.
אַךְ אִם הָאַהֲבָה מֵעֵינִי הִצְהִירָה,
הִנֵּה בַאֲשֶׁר קָרַבְתִּי לַלְּבָנָה הַמְּאִירָה.
נָטְלָה קֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן אֶת הָעוּד וְהִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִלּוּ הָיוּ נְכוֹנִים אֲמָרֶיךָ,
לֹא הָיִיתָ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּגַעֲגוּעֶיךָ.
וְאַל תַּעֲמֵד פְּנֵי סַבְלָן כְּלַפֵּי עַלְמָה
מֻפְלָאָה בַיֹּפִי וּבְעֶצֶם עַצְמָהּ.
אָכֵן אֵין מַמָּשׁ בַּאֲשֶׁר תִּטְעַן טָעוֹן
זוּלָתִי דְבַר-שְׁפָתַיִם, אִמְרֵי לָשׁוֹן.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ הִתְחִיל אַבּוּ-עִיסָא בוֹכֶה וְנֶאֱנַח וּמִתְאוֹנֵן עַל יִסּוּרָיו וְרוֹעֵד.
אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֵלָיהָ וְעָלוּ הַדְּמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
גוּף נִרְזָה תַּחַת בְּגָדַי,
וּדְאָגָה מַטְרִידָה תוֹךְ קְרָבַי.
וְלִי לֵב חָלְיוֹ יַתְמִיד,
וְגַלְגַּל עַיִן בִּבְכִי יָרִיד.
וּבְכָל אֲשֶׁר פִּקֵחַ אוֹתִי יְנַחֵם,
מִיָּד בָּאַהֲבָה לִי מְחָרֵף יִתְקוֹמֵם.
אֱלֹהַי, לֹא אוּכַל כָּל זֶה נְשׂא.
אוֹ מָוֶת אוֹ יֶשַׁע מַהֵר יָבוֹא.
כְּשֶׁגָּמַר אַבּוּ-עִיסָא קָפַץ עַלִי בֶן הִשָׁאס וְנִגַּשׁ וְנָשַׁק רַגְלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי כְּבָר נֶעְתַּר אֱלֹהִים לִתְפִלָּתְךָ וְשָׁמַע סוֹד-שִׂיחֲךָ וְנַעֲנָה לְךָ שֶׁתִּקַח אוֹתָהּ עִם כָּל הַשַּׁיָּךְ לָהּ מִּשְּׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה וְכָל יְקָר, אִם לֹא יִהְיֶה לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בָּהּ חֵפֶץ”.
אָמַר אַלְמַאֲמוּן: “וְאַף אִלּוּ הָיָה לָנוּ בָהּ חֵפֶץ, הָיִינוּ מְבַכְּרִים אֶת בֶּן עִיסָא עַל עַצְמֵנוּ, וְהָיִינוּ עוֹזְרִים לוֹ לְהַשִּׂיג מַטָּרָתוֹ”.
אַחַר-כָּךְ קָם אַלְמַאֲמוּן וְרָכַב בַּמְּעוֹפֵף, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו אֶת אַבּוּ-עִיסָא שֶׁיִּקַּח אֶת קֻרְרַתֻּ-אלְעַיְן.
נְטָלָהּ וְהוֹלִיכָהּ לִמְעוֹנוֹ וְלִבּוֹ רָחַב.
רְאֵה אֵפוֹא מָה רַבָּה הָיְתָה נְדִיבוּתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן הִשָׁאם.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר אַלְאַמִין וְדוֹדוֹ אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי
סִפְּרוּ שֶׁאַלְאַמִין אָחִיו שֶׁל אַלְמַאֲמוּן נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל דּוֹדוֹ אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִּי וְרָאָה בְתוֹכוֹ נַעֲרָה פוֹרֶטֶת עַל כְּלִי-נַגֵּן שֶׁל עוּד, וְהָיְתָה מִן הַיָּפוֹת בַּנָּשִׁים.
נָטָה לִבּוֹ אֵלֶיהָ, וְהֶרְאָה זֹאת לְדוֹדוֹ אִבְּרָאהִים.
כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ זֶה מִמַּצָּבוֹ, שָׁלַח אוֹתָהּ אֵלָיו עִם בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְאַבְנֵי-חֵן יִקְרוֹת הָעֵרֶךְ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָּהּ אַלְאַמִין, דָּמָה בְלִבּוֹ שֶׁדּוֹדוֹ אִבְּרַאהִים כְּבָר בָּא אֵלֶיהָ, וּמָאַס לִקְרַב אֵלֶיהָ בִּגְלַל זֶה.
קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁהָיְתָה עִמָּה וְהֶחֱזִיר אוֹתָה לוֹ.
נוֹדַע הַדָּבָר לְאִבְּרָאהִים מִפִּי אַחַד סָרִיסָיו.
נָטַל כְּתֹנֶת שֶׁל מֶשִׁי רָקוּם וְכָתַב בְּשׁוּלֶיהָ בְּזָהָב שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה.
לֹא, חֵי זֶה אֲשֶׁר לוֹ כָל מֵצַח יִכְרַע,
מֵאֲשֶׁר תַּחַת שׁוּלֶיהָ כְּלוּם לֹא אֵדַע,
וּמֵאֲשֶׁר בְּפִיהָ.
וְלֹא טִפַּלְתִּי בוֹ בִמְאוּם,
מִלְּבַד בְּשִׂיחָה וּבְמֶבָּט בְּלֹא כְלוּם.
אַחַר כָּךְ הִלְבִּישׁ אוֹתָהּ אֶת הַכְּתֹנֶת, וְּמְסָרָהּ חֲזָרָה וְשָלַח אוֹתָהּ שֵנִית.
כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו נָשְקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְתִקְּנָה אֶת כְּלִי-הַנַּגֵן, אֶת הָעוּד וְזִמְּרָה עָלָיו שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בַּהֲשִׁיבְךָ הַמַּתָּת חָשַׁפְתָּ צְפוּנֶיךָ,
וּכְבָר נִתְבָּרֵר וַיִּתְגַּל מֵעָלַי רָחֲקֶךָ.
וְאִם טִינָא בִלְבָבְךָ עַלַ דָּבָר שֶׁעָבַר,
מְחַל, הַכַּלִיף, עַל מַה שֶׁחָלַף זֶה כְבָר.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ הִסְתַּכֵּל בָּהּ אַלְאַמִין, וְרָאָה אֶת אֲשֶׁר עַל שׁוּלֵי הַכֻּתֹּנֶת, לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכֵּל אַלְאַמִין בַּנַּעֲרָה, וְרָאָה אֶת אֲשֶׁר עַל שׁוּלֵי הַכֻּתֹּנֶת, לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ, וְקֵרְבָה אֵלָיו וּנְשָׁקָהּ וְהִקְצָה לָהּ חֶדֶר בְּתוֹךְ אַרְמוֹנִו , וְהוֹדָה לְדוֹדוֹ אִבְּרָאהִים עַל כָּךְ וְהֵיטִיב עִמּוֹ בְמַנּוֹתוֹ אוֹתוֹ לְמוֹשֵׁל עַל רַאי.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הַכַּלִיף אַלְמֻתַּוַכִּל וְאַלְפַתֻּח בֶּןֶ כָאקָאן.
סִפְּרוּ שֶׁאַלְמַתַּוַכִּל שָׁתָה פַעַם מַשְׁקֶה לִרְפוּאָתוֹ, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים שׁוֹלְחִים לוֹ שְכִיוֹת חֶמְדָה וְכָל מִינֵי מַתָּנוֹת, וְנָתַן לוֹ אַלְפַתְּח בֶּן כָאקָאן בְּמַתָּנָה נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ מֵהַיָּפוֹת בִּנְשֵׁי דוֹרָהּ, וְשָׁלַח עִמָּהּ כְּלִי בִדֹלַח וּבְתוֹכוֹ יַיִן אָדֹם, וְכוֹס אֲדֻמָּה וְעָלֶיהָ כָתוּב שָׁחוֹר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
כְּשֶׁיֵּצֵא הָאִמָאם מֵחָלְיוֹ
וּבָאָה בְרִיאוּת וְרָפָא לוֹ,
אֵין לוֹ רְפוּאָה זוּלָתִי לִשְׁתּוֹת
מֵחֹמֶר זֶה בַּכּוֹס הַזֹּאת.
וְשָׁבַר הַחוֹתָם מִן הַמֻּגָשׁ אֵלָיו,
אַחֲרֵי הַמַּחֲלָה אַךְ זֶה יִיטַב.
כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַנַּעֲרָה עִם מַה שֶּׁאִתָּהּ אֶל הַכַּלִיף, הָיָה אֶצְלוֹ יוֹחֲנָא הָרוֹפֵא.
כְּשֶׁרָאָה הָרוֹפֵא אֶת בָּתֵּי-הַשִּׁיר חִיֵּךְ וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אָכֵן אַלְפַתְּח יוֹדֵעַ יוֹתֵר בְּאוּמְנוּת הָרְפוּאָה מִמֶּנִּי, וְלֹא יַמְרֶה נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אֶת מִצְוָתוֹ בַּאֲשֶׁר רָשַׁם לוֹ”.
קִבֵּל הַכַּלִיף אֶת עֲצַת הָרוֹפֵא וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרְפוּאָה לְפִי תֹכֶן בָּתֵּי-הַשִּׁיר וְרִפְּאוֹ אֱלֹהִים, וּמִלֵּא אֵת אֲשֶׁר צָפָה לוֹ.
וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הַוִּכּוּחַ בִּדְבַר יִתְרוֹן הַמִּינִים
אָמַר אַחַד בַּעֲלֵי-הַתַּרְבּוּת הַמְּעֻלִּים: לֹא רָאִיתִי בַנָּשִׁים חֲרִיפָה לְשֵׂכֶל וְטוֹבָה לְבִינָה וּמֻשְׁפָּעָה בְמַדָּע, וּמְצֻיָּנָה בְכִשְּׁרוֹנוֹת וְנָאָה לִתְכוּנוֹת יוֹתֵר מֵאִשָּׁה דַרְשָׁנִית מִתּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד, סַיִּדַתֻּ אלְמַשָׁאִיךְ שְׁמָהּ.
אֵרַע שֶׁבָּאָה לִמְדִינַת חַמָה בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַחַת.
וְהָיְתָה דוֹרֶשֶׁת לִפְנֵי בְנֵי-הָאָדָם מֵעַל כִּסֵּא דְּרָשׁוֹת שֶׁמַּרְפֵּא בְתוֹכָן.
וְהָיוּ מַשְׁכִּימִים לְפִתְחָה חֲבוּרָה שֶׁל מְלֻמְּדֵי דַת וְאַנְשי-מַדָּע וְתַרְבּוּת, מַרְצִים לְפָנֶיהָ שְׁאֵלוֹת בְּחָכְמַת הַדָּת, וְדָנִים אִתָּהּ בְּעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַחֲלֹקֶת.
הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ וּבְלִוְיָתִי חָבֵר מִבַּעֲלֵי-הַתַּרְבּוּת.
כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ אֶצְלָהּ שָׂמָה לְפָנֵינוּ צַלַּחַת שֶׁל פֵּרוֹת, וְיָשְׁבָה הִיא מֵאַחֲרֵי מָסָךְ.
וְהָיָה לָהּ אָח יְפֵה-הַצּוּרָה, שֶׁהָיָה עוֹמֵד עָלֵינוּ לְשָׁרְתֵנוּ.
אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ הִתְחַלְנוּ מְדַיְּנִים בִּשְׁאֵלוֹת דָּת, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ שְׁאֵלָה בַהֲלָכָה בְּעִנְיַן שֶׁנֶּחְלְקוּ בוֹ בָתֵּי-הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַהֲלָכָה.
הָיְתָה מַרְצָה תְשׁוּבָתָהּ וַאֲנִי מַקְשִׁיב לָהּ.
וְהָיָה בֶן לִוְיָתִי מִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אָחִיהָ וּמִתְבּוֹנֵן לְיָפְיוֹ וְאֵינוֹ מַקְשִׁיב אֵלֶיהָ, וְהִיא מַרְגִּישָׁה בַדָּבָר מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “דּוֹמָה אֲנִי, שָׁאַתָּה מֵאֵלֶּה הַמְּבַכְּרִים אֶת הַגְּבָרִים עַל הַנָּשִׁים”.
אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן”.
אָמְרָה לוֹ: “וּמִשּׁוּם מַה?” אָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ אָמַר: “מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה, וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַמָּפְלֶה וּמוֹאֵס בָּזֶה שֶׁיֵשׁ מָפְלֶה הֵימֶנוּ”.
צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כְּלוּם תִּנְהַג בְּישֶׁר הַוִּכּוּחַ, כְּשֶׁאֲנִי מִתְוַכַּחַת אִתְּךָ בִּשְׁאֵלָה זוֹ?” אָמַר: “הֵן”.
אָמְרָה לוֹ: “וּמַה הָרְאָיָה לְבִכּוּר הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה”? אָמַר לָהּ: "מִן הַמָּסֹרֶת וּמִן הַשֵּׂכֶל.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמָּסֹרֶת הִנֵּה מִן הַסֵּפֶר וּמִן הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה.
וְאוּלָם מִן הַסֵּפֶר, הַרֵי דִבְרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: "לַגְּבָרִים יִתְרוֹן עַל הַנָּשִׁים בַּאֲשֶׁר בִּכֵּר אֱלֹהִים אִישׁ עַל רְעוּתוֹ.
וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר יִתְעַלֶּה: “וְאִם לֹא יִהְיוּ שְׁנֵי גְבָרִים וְהָיוּ גֶבֶר וּשְׁתֵּי נָשִׁים.
וּמַה שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה בְעִנְיַן יְרוּשָׁה: “וְכִי יִהְיוּ אַחִים וַאֲחָיוֹת, וְהָיָה לַזָּכָר כְּחֵלֶק שְׁתַּיִם מִן הַנְּקֵבָה” וַהֲרֵי אֶלֹהִים יִשְׁתַּבַּח בִּכֵּר אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה בִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה, וְהוֹדִיעַ שֶׁהַנְּקֵבָה עֶרְכָּהּ הַחֵצִי מִן הַזָּכָר, מִשּׁוּם שֶׁיִּתְרוֹן לוֹ עָלֶיהָ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, וּמַה שֶׁמָּסְרוּ מִשּׁוּם הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, הוּא שֶׁשָּׁת כֹּפֶר-נֶפֶש לִנְקֵבָה הַמַּחֲצִית מִכֹּפֶר-נֶפֶשׁ לְגֶבֶר.
וּבַאֲשֶׁר לַשֵּׂכֶל הִנֵּה הַזָּכָר הוּא הַפּוֹעֵל וְהֵנְקֵבָה שֶּׁבָּהּ פָּעוּל וְהַפּוֹעֵל יִתְרוֹן לוֹ עַל זוֹ שֶׁפּוֹעַלִים בָּהּ”.
אָמְרָה לוֹ: “הֵיטַבְתָּ לְדַבֵּר, אֲדוֹנִי, וְאוּלָם הֶרְאֵיתָ טַעֲנָתִי נֶגְדֶּךָ בִּלְשׁוֹנֶךָ, וְהִבַּעְתָּ מוֹפֵת שֶׁהוּא נֶגְדֶךָ וְלֹא בַּעַדְךָ, וְהוּא שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, לֹא הִפְלָה אֶת הַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה אֶלָּא מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת בִּלְבָד, וְאֵין מַחֲלֹקֶת בְּדָבָר זֶה בֵּינִי וּבֵינְךָ.
וְאוּלָם הֲרֵי שָׁוִים הֵם בִּבְחִינָה זוּ הַתִּינוֹק וְהַנַּעַר וְהָעֶלֶם וְהַזָּקֵן וְהַיָּשִׁישׁ, אֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם בָּזֶה.
וְאִם כַּךְ הוּא שֶׁהַיִּתְרוֹן בָּא לוֹ אַךְ וְרַק מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת, הֲרֵי צָרִיךְ הָיָה שֶׁטִּבְעֲךָ יְהֵא נוֹטֶה לַזָּקֵן כְּמוֹ לָעֶלֶם וְרוּחֲךָ תִּמְצָא נַחַת בָּזֶה כְּמוֹ בָזֶה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם מִבְּחִינַת הַזַּכְרוּת.
וְאִם יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּינִי וּבֵינְךָ הֲרֵי זֶה אַךְ וְרַק מִן הַבְּחִינוֹת שֶׁל הַשְּׁאִיפָה לְחֶבְרָה וְהַהִתְעַנְּגוּת, וּבָזֶה אֵין לְךָ הוֹכָחָה עַל יִתְרוֹן הָעֶלֶם עַל הָאִשָּׁה”.
אָמַר לָהּ: "גְּבִרְתִּי, כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת, אֶת הַסְּגֻלּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁל הָעֶלֶם מִפְּאַת חִטּוּב הַגִּזְרָה וּוְרַד הַלֶּחִי וְחֵן הַחִיוּךְ וְנֹעַם הַדִּבּוּר? הֲרֵי לָעֶלֶם הַיִּתְרוֹן בְּאֵלֶּה וְנַעֲלֶה הוּא בָּהֶם עַל הַנָּשִׁים, וְהַסִּימָן לְכָךְ הוּא מַה שֶּׁמָּסְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאָמַר: "אַל תַּתְמִידוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּנְּעָרִים שֶׁלֹא צָמְחָה לָהֶם חֲתִימָת זָקָן, שֶׁכֵּן יֵשׁ לָכֶם בָּהֶם מֵהֲעָפַת עַיִן עַל הָעֲלָמוֹת שְׁחוֹרוֹת הָעֵינַיִם שֶבְּגַן-עֵדֶן.
וְיִתְרוֹן הָעֶלֶם עַל הָעַלְמָה לֹא נֶעֱלַם גַּם מֵאֶחָד מִבְּנֵי-הָאָדָם.
וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַבּוּ-נֻוָאס בְּעִנְיָן זֶה:
הִנֵּה הִנָּן הַקַּלּוֹת שֶׁבִּסְגֻלּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת,
הֱיוֹתִי שַׁלְּאֲנָן מִדְּווֹת דָּווֹת וּמִשְׁכַּב-הַיּוֹלְדוֹת.
וְאָמַר אַחֵר:
אָמַר הָאִמָאם אַבּוּ-נֻוָאס, וְהוּא בְחֻקַּת
פְּרִיצוּת וְהוֹלְלוּת לְרֹאשׁ וָרִאשׁוֹן הָפְקַד:
"הוֹי אֻמָּה רִתְמַת לְחִי נַעַר אוֹהֶבֶת, הִתְעַנָּגוּ
בְּתַעֲנוּגוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן לֹא יֻשָּׂגוּ.
וְאַף גַּם הַנַּעֲרָה, בְּהַפְלִיג הַמְּתָאֵר בְּתֵאוּרָהּ וּבִקֵּשׁ לְפַרְסְמָהּ בְּהַזְכִּירוֹ סְגֻלּוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת, יְדַמֶּה אוֹתָהּ לְעֶלֶם".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְהָעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמַרה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ אָמַר: "וְאַף גַּם הַנַּעֲרָה, בְּהַפְלִיג הַמְּתָאֵר בְּתֵאוּרָה וּבִקֵּשׁ לְפַרְסְמָהּ בְּהַזְכִּירוֹ סְגֻלּוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת, יְדַמֶּה אוֹתָה לְעֶלֶם, בִּגְלַלַ זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִזֶּה שֶׁרָאוּי לְצַיֵּן.
כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
כַּאֲשֶׁר לָעֶלֶם הַשֵּׁת בְּרוּחַ קַלָּה יְרַטֵט,
כֶּעָנָף בְּרוּחַ צְפוֹנִית יִתְנַדְנֵד.
וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיָה הָעֶלֶם נַעֲלֶה וְיָפֶה יוֹתֵר, לֹא הָיוּ מַשְׁוִים אֵלָיו אֶת הַנַּעֲרָה.
וּדְעִי, יִשְׁמְרֵךְ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁהָעֶלֶם נוֹחַ לְנִהוּל, מַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לַמְּבֻקָּשׁ מֵאִתּוֹ, יָפֶה לְחֶבְרָה וּבְמִדּוֹת.
נוֹטֶה מִן הַמֶּרִי וְקָרוֹב לְצַיֵּת.
וּבִפְרָט כְּשֶׁרִתְמַת לְחָיָיו צְמֵחָה וּשְׂפָמוֹ מַכְהֶה, וְאֹדֶם הַבְּחוּרִים זוֹרֶמֶת בְּלֶחְיוֹ, עַד שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כַּיָּרֵחַ בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ.
וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַבּוּ תַּמָאם:
אָמְרוּ מוֹצִיאֵי דִּבָּה; כְּבַר נִגְלָה בַּלֶּחִי שַׂעֲרוֹ.
אָמַרְתִּי: אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ: לֹא מוּם הוּא בוֹ.
כַּאֲשֶׁר הִמְרִיא בַּעֲגָבוֹת לְמַטָּה מוֹשְׁכוֹת אוֹתוֹ,
וַיַּכְהֶה מֵעַל טוּרֵי הַפְּנִינִים שְׂפָמוֹ,
וַיִּשָּׁבַע וֶרֶד, חֲמוּרָה שְׁבוּעָתוֹ,
אֲשֶׁר לֹא יָסִיר מִלֶּחְיוֹ פִּלְאוֹ,
דִּבַּרְתִּי אֵלָיו בְּעַפְעַפַּי בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים,
וַיְהִי מַעֲנֵהוּ, הֵשִׁיבוּ גַבּוֹתָיו אֲמָרִים.
יָפְיוֹ נַעֲלֶה עַל כָּל יְפִי יְדַעְתּוֹ.
וְשַׂעֲרוֹ שׁוֹמְרוֹ מִכָּל מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ.
הִמְתִּיקוּ וַיִּיפוּ יוֹתֵר כָּל סְגֻלּוֹת בּוֹ,
בְּהוֹפִיעַ שַׂעֲרוֹ וַיִּכְהֶה שְׂפָמוֹ,
וַיְהִי כָּל מְחָרְפִי עַל אַהֲבָתִי אוֹתוֹ,
בְּדַבְּרוֹ בִי וּבוֹ, אוֹמֵר: “יְדִידוֹ”.
וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַלְחַרִירִי
אָמְרוּ מְחָרְפִים: "מַה תְּשׁוּקָה עַזָּה זוֹ אֵלָיו,
כְּלוּם לֹא תִרְאֶה הַשֵּׂעָר כְּבָר צָמַח בִּלְחָיָיו?"
וָאֹמַר: חֵי אֱלֹהִים, אִלּוּ מוֹכִיחִי הִתְבּוֹנֵן
לַיּשֶׁר אֲשֶׁר בְּעֵינָיו, לֹא דִבֵּר כֵּן.
וּמִי יַעֲמֹד בְּאֶרֶץ לֹא צֶמַח בָּהּ,
וְאֵיךְ יִסַּע מִמֶּנָּה וְהָאָבִיב בָּא?
וְאָמַר אַחֵר
אָמְרוּ לִי מְחָרְפִים: “כְּבָר הִתְנַחֵם”.
דִּבְּרוּ כָּזָב.
לֹא יִמְצָא נֶחָמָה כָּל אֲשֶׁר פְּגָעוֹ אַהַב.
כָּל עוֹד שׁוֹשָׁן הַלֶּחִי בָּדָד לֹא אֶשְׁלַו,
וְאֵיךְ אֶשְׁלַו וְהַשּׁוֹשָׁן הֲדַס סְבִיבוֹתָיו?
וְאָמַר אַחֵר
וְתָמִיר מַבָּטָיו וְרִתְמָה לִלְחָיָיו סָבִיב
לִרְצֹחַ בְּנֵי אָדָם יַעַזְרוּ אִישׁ אֶת אָחִיו.
שָׁפַךְ דָּמִים בְּחֶרֶב שֶׁל נַרְקִיסִים
אֲשֶׁר תְּלִי נְדָנָהּ מִן הַהֲדַסִּים
וְאָמַר אַחֵר
לֹא מִבְחָר יֵינָיו אוֹתִי הִשְׁכִּיר, וְאוּלָם
קְוֻצּוֹתָיו עָזְבוּ שִׁכּוֹרִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם.
קִנְּאוּ סְגֻלּוֹת הַחֵן זוֹ בְזוֹ, עֲדֵי הִתְאַוּוּ
כָּל הַסְּגֻלּוֹת, לוּ כְרִתְמַת לֶחְיוֹ הָיוּ.
וַהֲרֵי אֵלוּ מַעֲלוֹת הָעֶלֶם, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְנָשִׁים, וְרַב בָּזֶה לַעֲלָמִים תִּפְאֶרֶת יֶתֶר עֲלֵיהֶן וָמַעֲלָה".
אָמְרָה לֹו: "יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
כְּבָר קִבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ תְּנַאי שֶׁנִּתְוַכֵּחַ, וּכְבָר דִּבַּרְתָּ וְלֹא קִצַּרְתָּ, וְהֵבֵאתָ רְאָיוֹת לִדְבָרֶיךָ כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְתָּ.
וְאוּלָם מֵעַתָּה כְּבָר נִתְבָּרְרָה הָאֱמֶת וְאַל תֵּט מִשְּׁבִילָהּ, וְאִם אִי אַתָּה מִסְתַּפֵּק בַּהוֹכָחָה בִכְלָלוּתָהּ, הֲרֵינִי מֵבִיאָה לְפָנֶיךָ בִּפְרָטוּתָהּ.
בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כֵּיצַד אַתָּה מְבַכֵּר אֶת הָעֶלֶם עַל הָעַלְמָה, וּמִי הוּא שֶׁיִּתֵּן יִתְרוֹן לַטָּלֶה עַל פָּרַת-הַפָּר? וְאָכֵן הָעַלְמָה רַכָּה בְּמִדְבָּרָהּ יָפָה בְּגִזְרָתָהּ, וְהִיא כַעֲנַף הַהֲדָס.
שִׁנֶּיהָ לְבָנוֹת כַּבַּבוּנָג, וּשְׂעַר רֹאשָׁהּ כַּרְסָנִים, וּלְחָיַיִם כַּכַּלָנִיּוֹת וּפָנִים כַּתַּפּוּחַ וּשְׂפָתַיִם כַּיַּיִן וְשָׁדַיִם כָּרִמוֹנִים וִיצוּרֵי גֵוָהּ כָּעֲנָפִים, וְהִיא גִזְרָתָהּ מְחֻטָּבָה, וּמְתֻכָּן גֵּוָהּ וְחַדָּה כְּחֻדּוֹ שֶׁל חֶרֶב מַצְהִיר, וּמִצְחָהּ בָּהִיר וְגַבּוֹתֶיהָ נְטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת וְעֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת.
וּכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת, פְּנִינִים רַעֲנָנוֹת נוֹטְפוֹת מִפִּיהָ, וְהִיא מוֹשֶׁכֶת אֶת הַלְּבָבוֹת בַּעֲדִינוּת רוּחָהּ, וּכְשֶׁהִיא מְחַיֶּכֶת דָּמִיתָ שֶׁאַגַּן הַסַּהַר יִשְׁלַח זָהֳרוֹ מִשְּׂפָתֶיהָ, וּכְשֶׁהִיא מַבִּיטָה, חֲרָבוֹת שְׁלוּחוֹת מִגַּלְגַּלֵי עֵינֶיהָ.
בָּהּ נִשְׁלְמוּ כָל סְגֻלּוֹת הַחֵן, וּלְשִׁכְנָהּ יִדְרשׁ כָּל נוֹדֵד וְתוֹשָׁב.
וְלָהּ שְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת מֵחֶמְאָה רַכּוּ, וּלְטַעַם מִנֹּפֶת צוּפִים מָתָקוּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְשָׁנִית אָמְרָה, מְתָאֶרֶת אֶת הָעַלְמָה הַיָּפָה: “וּשְׂפָתֶיהָ אֲדֻמּוֹת מֵחֶמְאָה רַכּוּ, לְטַעַם מִנֹּפֶת צוּפִים מָתָקוּ”.
וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: "וְלָהּ חָזֶה כַּמְּסִלָּה, מַעְבָּרָה בֵּין הָרִים בּוֹ שְׁנֵי שָׁדַיִם כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּי קֻפְסוֹת שֶׁל שֵׁן.
וְלָהּ גֵּו עָדִין וָרַךְ דּוֹמֶה לַפֶּרַח הָרַעֲנָן, עָלָיו קִפּוּלִים יִתְפַּלְגוּ וְזֶה עַל זֶה יִתְרַפְּקוּ, וַחֲלָצַיִם עֲגֻלּוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי עַמּוּדִים עֲשׂוּיִים פְּנִינִים, וְעַגְבוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ יַם שֶׁל בְּדֹלַח אוֹ הַרְרֵי אוֹר נִשָּׂאִים.
וְלָהּ כַּפּוֹת רַגְלַיִם וְכַפּוֹת יָדַיִם כְּאִלּוּ הָיוּ זָהָב מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם.
מִסְכֵּן, וְהֵיכָן הֵם בְּנֵי-אָדָם לְעֻמַּת הַפֵּיוֹת? וּכְלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁהַמְּלָכִים הַמְּפַקְּדִים וְהָאֶפְרָתִים הַנִּכְבָּדִים לְעוֹלָם לַנָּשִׁים נִכְנָעִים, וַעֲלֵיהֶן בְּהִתְעַנֵּג נִשְעָנִים.
וְהֵן אוֹמְרוֹת: “כְּבָר שָׁלַטְנוּ עַל כָּל עֹרֶף בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְנִקַּח שֶׁבִי אֶת הַלְּבָבוֹת כֻּלָּם”.
וְהַנָּשִׁים כַּמָּה עֲשִׁירִים אֲשֶׁר הֶעֱנוּם, וְכַמָּה נִכְבָּדִים אֲשֶׁר הִשְׁפִּילוּם, וְכַמָּה אֲצִילִים אֲשֶׁר שִׁעְבְּדוּם.
וְהַנָּשִׁים כְּבָר פִּתּוּ אֶת בַּעֲלֵי-הַתַּרְבּוּת וְשָׁבוּ אֶת לִבָּם, וְשָׂמוּ לְקֶלֶס אֶת הַחֲסִידִים בְּקִסְמָן, וְהֶעֱנוּ אֶת הָעֲשִׁירִים, וְעָשׂוּ אֶת הַמִּתְעַנְּגִים עַל טוּב אֲמֵלָלִים.
וְעִם זֶה לֹא הוֹסִיפוּ בַּעֲלֵי-הַשֵּׂכֶל אֶלָּא לֶאֱהֹב אוֹתָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּלְהַעֲרִיצָן, וְלֹא חָשְׁבוּ זֹאת לְעַצְמָם לֹא עֶלְבּוֹן וְלֹא הַשְׁפָּלָה.
וְכַמָּה הִמְרוּ בְנֵי-אָדָם אֶת רִבּוֹנָם עַל יָדָן, וְהִכְעִיסוּ אֶת אֲבִיהֶם וְאֶת אִמָּם.
כָּל זֶה מִנִּצְחוֹן אַהֲבָתָן עַל הַלְּבָבוֹת.
כְּלוּם לֹא יָדַעְתָּ, מִסְכֵּן, שֶׁלָּהֶן יִבָּנוּ הָאַרְמוֹנוֹת וַעֲלֵיהֶן יְשֻׁלְשְׁלוּ הַוִּילוֹנוֹת, וְלָהֶן יִקְנוּ אֶת הַשְּׁפָחוֹת וַעֲלֵיהֶן הַדְּמָעוֹת נִגָּרוֹת, וְלָהֶן יֻקַּח הַמֹּר הַנּוֹתֵן רֵיחוֹ, וְכָל עֲדִי וְעַנְבָּר, וּבִגְלָלָן יֶאֱסְפוּ הַצְּבָאוֹת וְיוּקְמוּ בַכְּפָרִים הַטִּירוֹת, וְאוֹצְרוֹת יֵאָגֵרוּ וְרָאשִׁים יֻתְּזוּ וְיוּסָרוּ.
וְזֶה שֶׁאָמַר: “הַנָּשִׁים הֵן בִּטּוּי לָעוֹלָם הַזֶּה” אֱמֶת אָמַר.
וְאוּלָם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ מִן הַמָּסֹרֶת הַקְּדוֹשָׁה, הִיא רַק הוֹכָחָה נֶגְדֶּךָ לֹא בַעַדְךָ מִשּׁוּם שֶׁהַנָּבִיא אָמַר: “אַל תַּתְמִידוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּעֲלָמִים, שֶׁכֵּן בָּהֶם מֵעֵין שְׁחוֹרוֹת הָעַיִן שֶׁבְּגַן-עֵדֶן”, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁזֶּה שֶׁמַּשְׁוִים אֵלָיו נַעֲלֶה עַל הַמָּשְׁוֶה.
וְאִלוּלֵא שֶׁהַנָּשִׁים נַעֲלוֹת וְיָפוֹת יוֹתֵר לֹא הָיוּ מַשְׁוִים אֲלֵיהֶן זוּלָתָן.
וּמַה שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁהַנַּעֲרָה הָשְׁוְתָה לָעֶלֶם, אֵין הַדָּבָר כָּךְ.
וְלֹא הִיא אֶלָּא שֶׁהָעֶלֶם הֻשְׁוָה לַנַּעֲרָה, וְאוֹמְרִים: עֶלֶם זֶה דּוֹמֶה כְאִלּוּ נַעֲרָה הוּא.
וּמַה שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיוֹת מִן הַשִּׁירִים, הֲרֵי לֹא צָמְחוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָרְגוּ וְסָטוּ מִן הַטֶּבַע בְּהַבָּעָתָם.
וְאוּלָם הָעוֹבְרִים חֹק וְהַפּוֹרְעִים מוּסָר הַמַּמְרִים הֵם אֵלֶּה שֶׁגִּנָּה אוֹתָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּסִפְרוֹ הַנַּעֲלֶה, וְנָזַף בָּהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַנִּתְבָּעִים וְאָמַר: “הֲתָבוֹאוּ אֶל הַזְּכָרִים מִן הָאָדָם וַעֲזַבְתֶּם אֶת אֲשֶׁר יָצַר לָכֶם אֱלֹהֵיכֶם מִבְּנוֹת זוּגְכֶם, אָכֵן עַם עוֹבְרִים חֹק אַתֶּם”.
וְאֵלֶּה הֵם הַמַּשְׁוִם אֶת הַנַּעֲרָה לָעֶלֶם, בִּגְלַל הֱיוֹתָם לְהוּטִים אַחֲרֵי הַפְּרִיצוּת וְהַמֶּרִי וְהַהֲלִיכָה אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם וְהַשָּׂטָן, עַד כְּדֵי לֹאמַר: “טוֹבָה הִיא בִּשְׁבִיל שְׁנֵי הַדְּבָרִים גַּם יַחַד”.
וְאוּלָם הֵן הֵם הַסּוֹטִים בְּכָל הָאָדָם מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַבּוּ-נֻוָאס הָרֹאשׁ לְכֻלָּם:
הַנַּעֲרָה הַתְּמִירָה אֲשֶׁר דָּמְתָה לְנַעַר,
לַבָּא עַל זָכוּר וּלְאֵשֶׁת אִישׁ גַּם יַחַד תִּכְשָׁר.
וְאוּלָם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ בְּעִנְיַן יְפִי צְמִיחַת רִתְמַת הַשֵּׂעָר וְכֵהוּת הַשָּׂפָם, וְשֶׁהַנַּעַר מוֹסִיף בָּהֶם יֹפִי וָחֵן, הִנֵּה סַרְתָּ בָּזֶה מִן הַדֶּרֶךְ.
שֶׁכֵּן רִתְמַת הַשֵּׂעָר תַּהֲפֹךְ אֶת הַיֹּפִי וְהַחֵן לִמְכֹעָר כְּמוֹ שֶׁאֶחָד הַמְּשׁוֹרְרִים בְּבָתֵּי-שִׁירָיו אָמַר:
נִגְלָה הַשֵּׂעָר בְּפָנָיו, וְנָקַם יִקַּח
לְאוֹהֲבוֹ אֲשֶׁר אוֹתוֹ קִפַּח,
וְלֹא אֶרְאֶה כְּעָשָׁן בְּפָנָיו,
אִם כִּי דָמוּ לְפֶחָם תַּלְתַּלָּיו.
וְכָל עָלֵהוּ חָרוּט שְׁחוֹר,
אֵי יִכְתֹּב עוֹד חֶרֶט, אִמְרוּ אָמוֹר.
אִם כָּזֶה עַל אֲחֵרִים יְבַכְּרוּ יַעַרְכוּ חִין,
אָכֵן אֵין הוּא אֶלָּא חֹסֶר בִּין.
כְּשֶגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה לָאִישׁ: "יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלְּיָלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְשָׁנִית, אַחֲרֵי שֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמְרָה: "יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, כֵּיצַד זֶה נֶעֱלַם מִמְּךָ, כִּי הֲנָאַת הַהִתְרוֹעֲעוּת הִיא עִם הַנָּשִׁים, וְכִי הָעֹנֶג הַקַּיָּם לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בָּהֶן? וַהֲרֵי אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה יָעַד לַנְּבִיאִים וְלַקְּדוֹשִׁים בַּגַּן-עֵדֶן אֶת הָעֲלָמוֹת שְׁחוֹרוֹת הָעַיִן, שָׂכָר לְמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים.
וְאִלּוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ שֶׁהַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי יִמָּצֵא בַּאֲחֵרִים מִזּוּלַת הַנָּשִׁים, הָיָה גוֹמֵל אוֹתָם בָּהֶם וּמַבְטִיחַ אוֹתָם לָהֶם.
וְאַף גַּם הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, – אָמַר: “שְׁלשָׁה בָּעוֹלָם הֵם הָאֲהוּבִים לִי מִכֹּל: הַנָּשִׁים, הַבְּשָׂמִים וְקוֹרַת-רוּחִי בִּתְפִלָּתִי”.
וְלֹא שָׁת אֱלֹהִים אֶת הַנְּעָרִים בְּגַן-עֵדֶן לִנְבִיאָיו וּקְדוֹשָׁיו, אֶלָּא לְשָׁרְתָם, מִשּׁוּם שֶׁגַּן-עֵדֶן הוּא מְקוֹם הַהֲנָאָה וְהַתָּעֲנוּג, וְלֹא יִהְיוּ אֵלֶּה שְׁלֵמִים אֶלָּא בְּשֵׁרוּתָם שֶׁל הָעֲלָמִים.
וְאוּלָם שִׁמוּשָׁם לְזוּלַת הַשֵּׁרוּת הוּא מִטֵּרוּף-הַדַּעַת וּמִן הַמֵּמִיט אָסוֹן, וְהִבִּיעַ רַעֲיוֹן זֶה הַמְּשׁוֹרֵר בְּבָתֵּי-הַשִּׁיר הַמֻּפְלָאִים:
נְסִיגָה לְאָחוֹר הִיא תַאֲוַת הַגֶּבֶר לַגַּב.
בֶּן-חוֹרִין הוּא אֲשֶׁר בַּת חוֹרִין יֹאהַב.
מַה טּוֹב לַאֲשֶׁר לְיַד שְׁחוֹרַת עַיִן לֵילוֹ יְבַל,
לְיַד אִשָּׁה אֲשֶׁר מַבָּטָה לוֹ אֹשֶׁר יֶאֱצַל.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “בְּנֵי-אָדָם, כְּבָר הוֹצֵאתֶם אוֹתִי מִחֻקַּת הַנִּמּוּס וּגְבוּל הַנָּשִׁים הָאֲצִילוֹת לְמַה שֶּׁאֵינוֹ הוֹלֵם אֶת הַחֲכָמִים לְדַבֵּר, דְבָרִים בְּטֵלִים וּמְכֹעָרִים.
וְאוּלָם לְבָבוֹת בְּנֵי חוֹרִים הֵם לַסּוֹדוֹת קְבָרִים, וְשִׂיחַת חַכָמִים מְסוּרָה לְנֶאֱמָנִים, וּלְפִי כַוָּנָתָם יֵחָשְׁבוּ בַּמַּעֲשִׂים.
וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאלֹהִים הָאַדִּיר לִי וְלָכֶם וּלְכָל הַמֻּסְלְמִים, כִּי הוּא הַסַּלָּח וְהָרַחוּם”.
אַחַר כָּךְ שָׁתְקָה, וְלֹא עָנִינוִ לָהּ כְּלוּם אַחֲרֵי זֶה.
יָצָאנוּ מִלְּפָנֵיהָ שְׂמֵחִים בַּאֲשֶׁר הֵפַקְנוּ תוֹעֶלֶת מִן הַוִּכּוּחַ אִתָּהּ, וּמִצְטָעֲרִים עַל פֵּרוּדָה.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר אַבּוּ-סֻוַיְד וְהַזְּקֵנָה הַיָּפָה
סִפֵּר אַבּוּ-סֻוַיְד, אָמַר: אֵרַע שֶׁאֲנִי וְחֶבֶר מִמְּרֵעַי נִכְנַסְנוּ לְגַן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ מִן הַפֵּרוֹת.
רָאִינוּ בִקְצֵה אוֹתוֹ גַן זְקֵנָה, פָּנֶיהָ יָפוֹת אֶלָּא שֶׁשְּׂעַר רֹאשָׁהּ לָבָן וְהִיא סוֹרֶקֶת אוֹתוֹ בְמַסְרֵק שֶׁל שֵׁן.
עָמַדְנוּ אֶצְלָהּ וְלֹא שָׁתָה לֵב אֵלֵינוּ וְלֹא כִסְּתָה רֹאשָׁהּ.
אָמַרְתִּי לָהּ: “זְקֵנָה, אִלּוּ הָיִית צוֹבַעַת שַׂעֲרֵךְ שָׁחוֹר הָיִית יָפָה יוֹתֵר מֵעַלְמָה”.
הֵרִימָה אֵלַי רֹאשָׁהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ-סֻוַיְד אָמַר: "כְּשֶׁאָמַרְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה לַזְּקֵנָה, הֵרִימָה רֹאשָׁהּ אֵלַי, פָּתְחָה לָרְוָחָה אֶת שְׁתֵּי-עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
צָבַעְתִּי כַּאֲשֶׁר צָבַע הַזְּמָן, וְלֹא אָרַךְ
צִבְעִי, וְרַק צֶבַע הַיָּמִים הוּא נִמְשַׁךְ.
כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הִתְהַלַּכְתִּי בִלְבוּשׁ נְעוּרָי,
רָכַשְׁתִּי לִי יְדִידִים מִפָּנַי וּמֵאַחֲרָי.
אָמַרְתִּי לָהּ: "מְצֻיָּן זְקֵנָה עֲדִינָה, מַה כֵּנָה הָיִית בְּגַעֲגוּעַיִךְ עַל נֹעַם שֶׁנֶּאֱסָר, וּמַה מְּשַׁקֶּרֶת הָיִית אִלּוּ הִתְיַמַּרְתְּ לְהִנָּחֵם עַל הוֹלְלוּת לְשֶׁעָבַר.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הָאֶמִיר עַלִי בֶּן מֻחַמָּד וְהַשִּׁפְחָה מֻאְנִס
סֻפַּר שֶׁהֻצְּעָה לִפְנֵי עַלִי בֶּן מֻחַמָּד בֶּן עַבַּדֻ אללָּהּ שִׁפְחָה לִקְנוֹתָהּ, מֻאְנִס שְׁמָהּ.
וְהָיְתָה מְצֻיָּנָה, בַּעֲלַת תַּרְבּוּת וּמְשׁוֹרֶרֶת.
אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לָאֶמִיר, מֻאְנִס שְׁמִי”.
וְהָיָה יוֹדֵעַ אֶת שְׁמָהּ לִפְנֵי-כֵן.
הִרְכִּין רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת.
אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
מַה תֹּאמְרִי לַאֲשֶׁר חֹלִי שָׁלַח בּוֹ רָזוֹן
בִּגְלַל אַהֲבָתֵךְ, עֲדֵי הֻכָּה בְּתִמָּהוֹן.
אָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לָאֶמִיר”.
וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ אוֹהֵב הוּכַח בְּמַכְאוֹב
מֵחֹלִי-עֲלוּמִים, רָחַשׁ לוֹ לִבֵּנוּ טוֹב.
מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְקָנָה אוֹתָהּ בְּשִׁבְעִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה אֶת עֻבַּיְדַ אללָּהּ בֶּן מַאֲמוּן מְצֻיָּן בְּמַעֲלוֹתָיו.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר שְׁתֵּי הַנָּשִׁים וְאוֹהֲבֵיהֶן
אָמַר אַבּוּ-אלְעַיְנַא: הָיוּ אֶצְלֵנוּ בָּרְחוֹב שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת מֵהֶן אוֹהֶבֶת גֶּבֶר וְהַשְּׁנִיָּה נַעַר שֶׁלֹּא צָמְחָה לוֹ חֲתִימַת זָקָן.
נִפְגְּשׁוּ שְׁתֵּיהֶן בְּלַיְלָה אֶחָד עַל גַּג אַחַת מֵהֶן, וְהוּא קָרוֹב לַחֲצֵרִי, וְאֵינָן יוֹדְעוֹת שֶׁאֲנִי שָׁם.
אָמְרָה יְדִידַת הַצָּעִיר לַשְּׁנִיָּה: “אֲחוֹתִי, אֵיךְ זֶה תּוּכְלִי שְׂאֵת אֶת קַשְׁיוּת הַזָּקָן כְּשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת עַל חָזֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְנַשְׁקֵךְ, וְיִפְגַּע שְׂפָמוֹ בִּשְׂפָתַיִךְ וְלֶחְיֵךְ?” אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: “הוֹי טִפְּשָׁה, כְּלוּם רָאִית עֵץ מִבְּלִי עָלָיו, וּמְלַפְפוֹן מִבְּלִי כְּשׁוּתוֹ.
וּכְלוּם רָאִית בָּעוֹלָם מַשֶּׁהוּ מְכֹעָר יוֹתֵר מִקֵּרֵחַ וּמְרוּט זָקָן.
כְּלוּם אִי-אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַזָּקָן לַגֶּבֶר כִּקְוֻצּוֹת הָרַקָּה לָאִשָּׁה.
וּמָה הֶבְדֵּל בֵּין הַלֶּחִי לָרַקָּה.
כְּלוּם אִי-אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה בָּרָא בַשָּׁמַיִם מַלְאָךְ הָאוֹמֵר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר קִשֵּׁט אֶת הַגֶּבֶר בַּזָּקָן וְאֶת הַנָּשִׁים בִּקְוֻצּוֹת רַקָּתָן”.
וְאִלּוּלֵא שֶׁהַזָּקָן כִּקְוֻצּוֹת הָרַקָּה לְיֹפִי לֹא הָיָה מְקַשֵּׁר בֵּין שְׁנֵיהֶם”.
קִבְּלָה יְדִידַת הַצָּעִיר אֶת הָרְאָיָה שֶׁבִּדְבָרֶיהָ וְאָמְרָה: “נִזֶּרֶת אֲנִי מִידִידִי, חֵי-אֱלֹהֵי הַכַּעְבָּה”.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הַסּוֹחֵר עַלִי מִמִּצְרַיִם
סֻפַּר שֶׁהָיָה בִּמְדִינַת מִצְרַיִם אָדָם סוֹחֵר.
וְהָיָה לוֹ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַהוֹן וְכֶסֶף מְזֻמָּן וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת וּנְכָסִים, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב.
וְהָיָה שְׁמוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַבַּגְדָאדִי.
וּכְבָר חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים בֵּן יְפֵה הַפָּנִים, חֲטוּב הַגִּזְרָה וּוְרוּד הַלֶּחִי, בַּעַל הַדְּרָה וּשְׁלֵמוּת וָנוֹי וָחֵן, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ עַלִי הַמִּצְרִי.
לִמְּדוֹ אֶת הַקֻּרְאָן וְאֶת הַמַּדָּע וְצַחוּת הַלָּשׁוֹן וְתַרְבּוּת, וְהָיָה מְצֻיָּן בְּכָל הַמַּדָּעִים, וְהָיָה תַחַת יַד אָבִיו בַּמִּסְחָר.
תָּקְּפָה אֶת אָבִיו מַחֲלָה וְהָלַךְ מַצָּבוֹ הָלוֹךְ וָרַע, עַד שֶׁהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר, הָעוֹסֵק בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת מִבַּגְדָאד, כְּשֶׁהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ שֶׁשְּׁמוֹ עַלִי הַמִּצְרִי, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה הָעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם חוֹלֵף וְעוֹבֵר הוּא וְהָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם.
וְכָל נֶפֶשׁ תִּטְעַם אֶת הַמָּוֶת.
וְעַכְשָׁו, בְּנִי, כְּבָר קָרְבָה שְׁעַת מוֹתִי, וּרְצוֹנִי לְצַוּוֹת לְךָ צַוָּאָה, שֶׁאִם אַתָּה נוֹהֵג עַל פִּיהָ אֵין אַתָּה פוֹסֵק מִהְיוֹת בָּטוּחַ וּמְאֻשָּׁר, עַד שֶׁתִּפְגּשׁ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּבוֹא יוֹם פְּקֻדָּתְךָ, וּכְשֶאֵין אַתָּה נוֹהֵג עַל פִּיהָ יַשִּׂיגְךָ עָמָל יֶתֶר וְתִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁזִּלְזַלְתָּ בְּצַוָּאתִי”.
אָמַר לוֹ: “הוֹי אָבִי, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע וְלֹא אֶנְהַג לְפִי צַוָּאָתְךָ, אַחֲרֵי שֶׁלְּצַיֵּת לְךָ מֻטָּל עָלַי וְלִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלְךָ חוֹבָה עָלַי?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה עָזַבְתִּי לְךָ אַחֲרַי אֲחֻזוֹת שָׂדֶה וּבָתִּים וְכֵלִים וְהוֹן אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב, בְּאֹפֶן שֶׁאִם אַתָּה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָל יוֹם חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, לֹא יִפְחַת לְךָ מִכָּל זֶה כְלוּם.
וְאוּלָם בְּנִי עָלֶיךָ לִירָא אֶת אֱלֹהִים וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי מַה שֶּׁצִּוָּה עָלָיו מִן הַמִּצְווֹת וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי הַנָּבִיא הַנִּבְחָר – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – כְּפִי שֶׁנִּמְסַר מִשְּׁמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצִּוָּה וְאָסַר בַּמָּסֹרֶת, וֶהֱוֵה שׁוֹקֵד לַעֲשׂוֹת טוֹב, וּלְפַזֵּר לִצְדָקָה וּלְהִתְחַבֵּר אֶל אֲנָשִׁים טוֹבִים וִישָׁרִים וַחֲכָמִים, וּמְצֻוֶּה אַתָּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, וּלְהִתְרַחֵק מִכִּילוּת וְקַמְצָנוּת וּמֵהִתְחַבֵּר לָרָעִים וְלַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַתַּאֲוָה.
וְהַסְבֵּר פָּנִים גַּם לַעֲבָדֶיךָ וּבְנֵי בֵיתְךָ וּלְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא, שֶׁמִּבְּנוֹת גְּדוֹלִים הִיא.
וַהֲרֵי הִיא הָרָה לְךָ וְאוּלַי יָחֹן אֱלֹהִים אוֹתְךָ זֶרַע עוֹשֵׂה-הַטּוֹב”.
לֹא פָסַק מִצַּוּוֹת אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְאוֹמֵר: “בְּנִי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים הַנָּדִיב, אֲדוֹן כִּסֵּא הַכָּבוֹד הָאַדִּיר, שֶׁיַּצִּיל אוֹתְךָ מִכָּל צָרָה שֶׁתַּגִּיעַ אֵלֶיךָ וִיקַדְּמֶךָ בְּרֶוַח וְהַצָּלָה קְרוֹבָה מִלְּפָנָיו”.
בָּכָה הַבֵּן בְּכִי רָב וְאָמַר: “אָבִי, כְּבַר נָמַס לִבִּי מִדְּבָרֶיךָ הַדּוֹמִים כְּאִלּוּ אַתָּה אוֹמֵר דִּבְרֵי פְרִידָה”.
אָמַר לוֹ: “כֵּן הוּא, בְּנִי, יוֹדֵעַ אָנֹכִי אֶת אֲשֶׁר אֲנִי נִמְצָא בוֹ.
אַל תִּשְׁכַּח אֵפוֹא צַוָּאָתִי”.
הִתְחִיל הָאִישׁ מַבִּיעַ אֶת דִּבְרֵי הָעֵדוּת בֶּאֱמוּנָתוֹ וְקוֹרֵא פְסוּקֵי קֻרְאָן, עַד שֶׁבָּאָה הָעֵת הַקְּבוּעָה לוֹ, וְאָמַר לִבְנוֹ: “גַּשׁ אֵלַי, בְּנִי”.
נִגַּשׁ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ וְנֶאֱנַק וְנִפְרְדָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ, וְנֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
הִשִּׁיג אֶת בְּנוֹ תַכְלִית הַצַּעַר וְעָלוּ הַצְּעָקוֹת בְּבֵיתוֹ וְנֶאֶסְפוּ אֵלָיו חַבְרֵי אָבִיו לַהֲכִינוֹ לִקְבוּרָה, וְהוֹצִיאוּהוּ בְכָבוֹד רָב וְנָשְׂאוּ אֲרוֹנוֹ אֶל מְקוֹם הַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְהָלְכוּ עִם אֲרוֹנוֹ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת וּקְבָרוּהוּ וְקָרְאוּ לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ מִקְצַת מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד.
אַחַר-כָּךְ חָזְרוּ אֶל הַבַּיִת וְנִחֲמוּ אֶת בְּנוֹ, וְהָלַךְ לוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ.
סִדֵּר לוֹ בְּנוֹ תְפִלּוֹת יוֹם-שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ וּקְרִיאוֹת קֻרְאָן עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם.
וְהָיָה עָצוּר בְּבֵיתוֹ, אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא לְבֵית-הַתְּפִלָּה וּמְבַקֵּר מִיּוֹם שִׁשִּׁי לְיוֹם שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ אֶת קֶבֶר אָבִיו, וְאֵינוֹ פוֹסֵק מִתְּפִלָּתוֹ וּמִקְּרִיאָתוֹ בַקֻּרְאָן וּמֵעֲבוֹדַת-אֱלֹהִים מֶשֶׁךְ זְמַן, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו מִבְּנֵי-הַסּוֹחֲרִים וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “עַד מָתַי אֵבֶל זֶה, שָׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ, וְהַזְנָחַת עֲסָקֶיךָ וּמִסְחָרֶיךָ וְחֶבְרַת יְדִידֶיךָ? עִנְיָן זֶה יַלְאֶה אוֹתְךָ, וְיָבִיא נֵזֶק רַב לְגוּפְךָ”.
וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו בָּא בְחֶבְרָתָם אִבְּלִיס הַשָּׂטָן הָאָרוּר, וְלָחַשׁ בְּאָזְנֵיהֶם אֶת דְּבָרוֹ.
הָיוּ מְדַבְּרִים עַל לִבּוֹ, שֶׁיֵּצֵא עִמָּם לַשּׁוּק, וְאִבְּלִיס מְסִיתוֹ לְהַסְכִּים לָהֶם לָצֵאת עִמָּם מִן הַבַּיִת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּנֵי-הַסּוֹחֲרִים, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן סוֹחֵר-הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת חַסַן, לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיֵּצֵא אִתָּם לַשּׁוּק, בִּגְלַל עִנְיָן שֶׁרָצָה אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, הִסְכִּים לָהֶם לָצֵאת עִמָּם מִן הַבַּיִת.
אָמְרוּ לוֹ: “רְכַב עַל פִּרְדָּתְךָ וּבוֹא אִתָּנוּ לְגַן פְּלוֹנִי, שֶׁנִּתְבַּדֵּר בּוֹ, וְיָסוּר מִמְּךָ צַעַרְךָ וְהִרְהוּרֶיךָ”.
רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְלָקַח אֶת עַבְדּוֹ אִתּוֹ וְהָלַךְ אִתָּם לַגָּן שֶׁפָּנוּ אֵלָיו.
כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בַגָּן הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה לָהֶם אֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם וְהֵבִיאָהּ לַגָּן.
אָכְלוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ עַד סוֹף הַיּוֹם.
אַחַר-כָּךְ רָכְבוּ וְהִסְתַּלְּקוּ וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְבֵיתוֹ וְלָן שָׁם.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּאוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “קוּם בֹּא אִתָּנוּ”.
אָמַר לָהֶם: “לְאָן?” אָמְרוּ לוֹ: “לְגַן פְּלוֹנִי, שֶׁיָּפֶה הוּא מִן הָרִאשׁוֹן וְנָאֶה הֵימֶנּוּ לְטִיּוּל”.
רָכַב וְהָלַךְ אֶל הַגָּן שֶׁפָּנוּ אֵלָיו.
כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בַגָּן הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה לָהֶם אֶת אֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם וְהֵבִיאָהּ לַגָּן, וְהֵבִיא עִמּוֹ מַשְקֶה מְשַׁכֵּר.
אָכְלוּ.
אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה.
אָמַר לָהֶם: “מַה זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “זֶה הַמֵּסִיר אֶת הָעֶצֶב וּמַבְהִיר אֶת הַשִּׂמְחָה”.
לֹא פָּסְקוּ מִשַּׁבֵּחַ אֶת הַמַּשְׁקֶה לְפָנָיו עַד שֶׁנְּצָחוּהוּ וְשָׁתָה אִתָּם, וְהִמְשִׁיכוּ בְשִׂיחָה וּשְׁתִיָּה עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם.
אַחַר-כָּךְ פָּנוּ וְהָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם.
וְאוּלָם עַלִי הַמִּצְרִי בָּאָה לוֹ סְחַרְחֹרֶת מִן הַמַּשְׁקֶה.
נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא בְּמַצָּב זֶה.
אָמְרָה לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ?” אָמַר לָהּ: “אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה וְהַרְחָבַת הַדַּעַת, וְאוּלָם אֶחָד מֵחֲבֵרֵינוּ הֵבִיא לָנוּ מַיִם וְשָׁתוּ חֲבֵרַי וְשָׁתִיתִי אִתָּם, וְהִגִּיעַ לִי כָךְ”.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם שָׁכַחְתָּ צַוָּאַת אָבִיךָ וְעָשִׂיתָ מַה שֶּׁאָסַר עָלֶיךָ מִן הַהִתְרוֹעֲעוּת לְבַעֲלֵי הַתַּאֲווֹת?” אָמַר לָהּ: “הֲרֵי אֵלֶּה מִבְּנֵי- הַסּוֹחֲרִים הֵם, וְאֵין הֵם בַּעֲלֵי-תַאֲוָה, אֶלָּא שֶׁהֵם בַּעֲלֵי-שִׂמְחָה וְהַרְחָבַת-הַדַּעַת”.
לֹא פָסַק לְבַלּוֹת כָּל יוֹם עִם חֲבֵרָיו בְּמַצָּב זֶה, שָׂמִים פְּנֵיהֶם לְמָקוֹם אַחַר מָקוֹם, כְּשֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, עַד שֶׁאָמְרוּ לוֹ: “כְּבָר נִגְמַר תּוֹרֵנוּ וְהִגִּיעַ תּוֹרְךָ”.
אָמַר לָהֶם: “אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם לִי וּבֵיתִי רְחַב-יָדַיִם לָכֶם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם”.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הֵכִין כָּל מַה שֶׁהַמַּצָּב צָרִיךְ לוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כִּפְלֵי כִּפְלַיִם מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ הֵם, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת הַטַּבָּחִים וְאֶת עוֹרְכֵי הַמַּצָּעִים וְאֶת מְבַשְּׁלֵי הַקַּהֲוָה, וּפָנוּ וְהָלְכוּ אֶל אַלרְרַוְצָ’ה וְאֶל הַנִּילוֹמֶטֶר, וְשָׁהוּ שָׁם חֹדֶשׁ תָּמִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּשְׁמִיעַת מַנְגִּינָה וַהֲנָאָה.
כְּשֶׁעָבַר הַחֹדֶשׁ רָאָה אֶת עַצְמוֹ שֶׁכְּבָר הוֹצִיא סְכוּם חָשׁוּב שֶׁל מָמוֹן.
פִּתָּה אוֹתוֹ אִבְּלִיס הָאָרוּר הוּא הַשָּׂטָן וְאָמַר לוֹ: “אַף אִלּוּ הוֹצֵאתָ כָּל יוֹם בְּעֵרֶךְ מַה שֶּׁהוֹצֵאתוֹ, לֹא יִגָּרַע מֵהוֹנְךָ”, לֹא שָׁת לִבּוֹ לְהוֹצָאַת הַמָּמוֹן, וְהִמְשִׁיךְ בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים, כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ מְיָעַצְתּוֹ וּמַזְהִירָה אוֹתוֹ בְּצַוָּאַת אָבִיו וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לִדְבָרֶיהָ, עַד שֶׁאָפַס הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה לוֹ בְּמַטְבֵּעוֹת מְזֻמָּנוֹת, כֻּלּוֹ.
הִתְחִיל נוֹטֵל מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּמוֹכֵר וּמוֹצִיא מְחִירָן, עַד שֶׁכִּלָּן.
אַחַר-כָּךְ הִתְחִיל מוֹכֵר אֶת הַבָּתִּים וְאֶת הַקַּרְקָעוֹת, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵהֶם כְּלוּם.
כְּשֶׁאָזְלוּ הָיָה מוֹכֵר אֶת הָאֲחוּזוֹת וְהַגַּנִּים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, עַד שֶׁהָלְכוּ כֻלָּם, וְלֹא נִשְׁאַר אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָרְכוּשׁ, מִלְּבַד הַבַּיִת שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ.
הָיָה עוֹקֵר אֶת הַשַּׁיִשׁ שֶׁלּוֹ וְאֶת קְרָשָׁיו וּמוֹצִיא מְחִירָן.
אַחַר-כָּךְ בָּא אֵלָיו זֶה שֶׁקָּנָה מִמֶּנּוּ אֶת הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “רְאֵה לְךָ מָקוֹם, שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לְבֵיתִי”.
בָּדַק עַצְמוֹ וְלֹא מָצָא דָבָר אֶצְלוֹ, שֶׁיְּהֵא זָקוּק לְבַיִת בִּשְׁבִילוֹ זוּלַת אִשְׁתּוֹ.
וּכְבָר יָלְדָה מִמֶּנּוּ יֶלֶד וְיַלְדָּה, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ מְשָׁרְתִים זוּלָתוֹ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ.
לָקַח לוֹ חֶדֶר בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת וְגָר בּוֹ אַחֲרֵי הָעֹז וְהַפִּנּוּק וְרֹב הָעֲבָדִים וְהַהוֹן.
וְלֹא הָיָה בִרְשׁוּתוֹ אֲפִלּוּ מָזוֹן יוֹם אֶחָד.
אָמְרָה לוֹ אִשְתּוֹ: “מִפְּנֵי זֶה הָיִיתִי מַזְהִירָתְךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ: ‘שְׁמוֹר עַל צַוָּאַת אָבִיךָ’ וְלֹא הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ לִי.
מֵעַכְשָׁו אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶליוֹן וְהַאַדִּיר.
וּמֵאַיִן יֹאכְלוּ הַיְּלָדִים הַקְּטַנִים? קוּם וַחֲזֹר עַל פִּתְחֵי חֲבֵרֶיךָ בְּנֵי-הַסּוֹחֲרִים, אֶפְשָׁר יִתְּנוּ לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתְּהֵא נָזוֹן בּוֹ יוֹם זֶה”.
קָם וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲבֵרָיו אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, וְכָל מִי שֶׁפָּנָה אֵליָו מֵהֶם, הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מַשְׁמִיעַ מִן הַדְּבָרִים הַמַּכְאִיבִים מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְרָצוֹן לוֹ.
וְלֹא נָתַן לוֹ אִישׁ מֵהֶם כְּלוּם.
חָזַר אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “אֵין הֵם נוֹתְנִים לִי כְלוּם”.
קָמָה וְהָלְכָה אֶל שְׁכֵנֶיהָ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶל עַלִי הַמִּצְרִי בְּנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר חַסַן מוֹכֵר הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת, קָמָה, אַחֲרֵי שֶׁחָזַר בַּעֲלָהּ אֵלֶיהָ בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת, וְהָלְכָה אֶל שְׁכֵנֶיהָ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם, מַשֶּׁהוּ, שֶׁיִּהְיוּ נְזוֹנִים בּוֹ אוֹתוֹ יוֹם.
שָׂמָה פָנֶיהָ אֶל אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מַכִּירָה אוֹתָהּ בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ.
כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלֶיהָ וְרָאֲתָה אֶת מַצָּבָהּ, קָמָה וְקִבְּלָה אוֹתָהּ בְּסֵבֶר-פָּנִים וּבָכְתָה וְאָמְרָה לָהּ: “מַה הוּא שֶׁפָּגַע בָּכֶם?” סִפְּרָה לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בַעֲלָהּ.
אָמְרָה לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, הֲרֵי מֵאִתָּנוּ אַתֶּם וּמָקוֹם לָכֶם אִתָּנוּ.
וְכָל מַה שָּׁאַתְּ זְקוּקָה לוֹ, בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מִבְּלִי תַשְׁלוּם שָׂכָר”.
אָמְרָה לָהּ: “יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים טוֹב”.
נָתְנָה לָהּ דֵּי סִפּוּקָהּ הִיא וְסִפּוּק מִשְׁפַּחְתָּהּ, מָזוֹן חֹדֶשׁ תָּמִים.
נָטְלָה כָּל זֶה וּפָנְתָה וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ, בָּכָה וְאָמַר לָהּ: “מֵאַיִן לָךְ זֶה?” אָמְרָה לוֹ מִפְּלוֹנִית, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ, לֹא קִצְּרָה בִכְלוּם, וְאָמְרָה לִי: “כָּל מַה שָּׁאַתְּ זְקוּקָה לוֹ בַּקְּשִׁי מֵאִתִּי”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: “אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁ אִתֵּךְ זֶה, הֲרֵי אֲנִי פּוֹנֶה אֶל אֲשֶׁר אֶפְנֶה, אוּלַי יַרְוִיחַ לָנוּ אֱלֹהִים”.
נִפְרַד מִמֶּנָּה וְנָשַׁק אֶת יְלָדֶיהָ וְיָצָא, מִבְּלִי לָדַעַת אָנָה יִפְנֶה.
וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבּוּלַאק, וְרָאָה אֳנִיָּה מַפְלִיגָה לְדַמְיַטָּה.
רָאָה אָדָם שֶׁהָיְתָה בֵינוֹ וּבֵין אָבִיו רֵעוּת, נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “לְאָן אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לְדַמְיֶטָּה שֶׁיְדִידִים לִי שָׁם, וְאֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמָם וַאֲבַקְּרֵם וְאֶחֱזֹר”.
לְקָחוֹ לְבֵיתוֹ וְכִבְּדוֹ וְהֵכִין לוֹ צֵדָה וְנָתַן לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַדִּינָרִים וְהוֹרִיד אוֹתוֹ בָאֳנִיָּה.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְדַמְיֶטָּה עָלָה מִן הַסְּפִינָה וְלֹא יָדַע לְאָן לִפְנוֹת, וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ רָאָה אוֹתוֹ אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וּנְטָלוֹ עִמּוֹ לִמְעוֹנוֹ.
שָׁהָה אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְאַחַר-כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “עַד מָתַי יְשִׁיבָה זוֹ בְּבָתֵּי בְנֵי-אָדָם?” יָצָא מִבֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, וְרָאָה אֳנִיָּה מַפְלִיגָה לְסוּרְיָה.
הֵכִין לוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ צֵדָה וְהוֹרִידוֹ בַסְּפִינָה.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְחוֹפָהּ שֶׁל סוּרְיָה, יָרְדוּ מִן הַסְּפִינָה, וְנָסַע עַד שֶׁנִּכְנַס לְדַמֶּשֶׂק.
וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, רָאָה אוֹתוֹ אָדָם מִן הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים.
לְקָחוֹ לְבֵיתוֹ וְעָמַד אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן.
אַחַר-כָּךְ יָצָא וְרָאָה שַׁיָּרָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ לְבַגְדָּאד.
עָלָה בְדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ עִם אוֹתָהּ שַׁיָּרָה.
חָזַר אֶל הַסּוֹחֵר שֶׁהָיָה עוֹמֵד אֶצְלוֹ בִּמְעוֹנוֹ, נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָצָא עִם הַשַּׁיָּרָה.
עוֹרֵר אֱלֹהִים יִשְתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה רַחֲמָיו שֶׁל אָדָם אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים, וּלְקָחוֹ עִמּוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינָם וּבֵין בַּגְדָאד מֶרְחַק יוֹם אֶחָד.
נָפְלוּ עַל הַשַּׁיָּרָה חֲבוּרָה שֶׁל לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים, וְלָקְחוּ כָל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּם, וְלֹא נִצְּלוּ מֵהֶם אֶלָּא מְעַטִּים.
הָלַךְ כָּל אֶחָד מִן הַשַּיָּרָה לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בַּאֲשֶׁר יִמְצָא.
וְאוּלָם עַלִי הַמִּצְרִי, שָׂם פָּנָיו לְבַגְדָאד, וְהִגִּיעַ אֵלֶיהָ עִם הַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ.
וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְשַעַר הַמְּדִינָה, עָד שֶׁרָאָה אֶת הַשּׁוֹעַרִים עוֹמְדִים לִסְגֹּר הַשַּׁעַר.
אָמַר לָהֶם: “הַנִּיחוּ לִי וְאֶכָּנֵס אֶצְלְכֶם”.
הִכְנִיסוּהוּ אֶצְלָם, וְאָמְרוּ לוֹ: “מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי אָדָם מִמְּדִינַת מִצְרַיִם וּסְחוֹרָה עִמִּי וּפְרָדוֹת וּמִטְעָנִים וַעֲבָדִים וּנְעָרִים וְעָבַרְתִּי לִפְנֵיהֶם לִרְאוֹת מָקוֹם שֶׁאַנִיחַ אֶת סְחוֹרָתִי.
וּכְשֶׁעָבַרְתִּי לִפְנֵיהֶם, וַאֲנִי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּתִי, בָּאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרָה שֶׁל לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים, וְלָקְחוּ פִרְדָּתִי וַחֲפָצַי, וְלֹא נִצַּלְתֵּי מֵהֶם אֶלָּא כְשֶׁאֲנִי בִנְשִׁימָתִי הָאַחֲרוֹנָה”.
כִּבְּדוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “בָּרוּךְ הַבָּא.
לוּן אֶצְלֵנוּ עַד לַבֹּקֶר, וְאָז נִרְאֶה לְךָ מָקוֹם הַמַּתְאִים לְךָ”.
חִפֵּשׂ בְּכִיסוֹ וּמָצָא בְתוֹכוֹ דִינָר, שֶׁנִּשְׁאַר מִמַּה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַסּוֹחֵר בְּבּוּלָאק.
נָתַן אֶת הַדִּינָר לְאַחַד הַשּׁוֹעֲרִים וְאָמַר לוֹ: “טוֹל זֶה וּפְרֹט אוֹתוֹ וְהָבֵא לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל”.
נְטָלוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק וּפְרָטוֹ וְהֵבִיא לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר מְבֻשָּׁל.
אָכַל וְהֶאֱכִיל אוֹתָם וְיָשֵׁן אֶצְלָם עַד לַבֹּקֶר.
אַחַר-כָּךְ לָקַח אוֹתוֹ אָדָם מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים, וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ.
הֶאֱמִין לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְדָמָה שֶׁסּוֹחֵר הוּא וְעִמּוֹ מִטְעָנִים.
הִכְנִיסוֹ לַחֲנוּתוֹ וְכִבְּדוֹ, וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא לוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים חֲשׁוּבָה מִבְּגָדָיו וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ.
אָמַר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ.
וּכְשֶׁיָּצָאנוּ, נְטָלַנִי וְהוֹלִיכַנִי לְבֵיתוֹ וְהֵכִין לָנוּ אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וְאָכַלְנוּ וְנֶהֱנֵינוּ.
וְאָמַר לְאַחַד עֲבָדָיו: “מַסְעוּד, קַח אֶת אֲדוֹנְךָ וְהַצַּע לְפָנָיו אַחַד שְׁנֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְזֶה מֵהֶם שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, תֵּן לוֹ מַפְתְּחוֹתָיו, וְיָבוֹא”.
הָלַכְתִּי אֲנִי וְהָעֶבֶד עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִרְחוֹב שֶׁבּוֹ שְׁלשָׁה בָּתִּים מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה, חֲדָשִׁים.
פָּתַח אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וְיָצָאנוּ וּפָנִינוּ אֶל הַשֵּׁנִי.
פְּתָחוֹ וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ.
אָמַר לִי: “אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם אֶתֵּן לְךָ מַפְתְּחוֹתָיו?” אָמַרְתִּי לוֹ: “וּבַיִת גָּדוֹל זֶה לְמִי הוּא?” אָמַר לִי: “לָנוּ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “פְּתַח שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ”.
אָמַר לִי: “אֵין לְךָ חֵפֶץ בּוֹ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מִשּׁוּם מַה?” אָמַר לִי: "מִשּׁוּם שֶׁשֵּׁדִים שׁוֹכְנִים בּוֹ, וְאֵין אָדָם שׁוֹכֵן בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מַשְׁכִּים מֵת.
וְאֵין אָנוּ פוֹתְחִים שְׁעָרוֹ אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא אֶת הַמֵּת מִתּוֹכוֹ, אֶלָּא עוֹלִים לְגַגּוֹ שֶׁל אַחַד שְׁנֵי הַבָּתִּים וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ דַרְכּוֹ.
וּבִגְלַל זֶה עֲזָבוֹ אֲדוֹנִי, וְאָמַר: “שׁוּב אֵינִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְאָדָם”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “פְּתַח אוֹתוֹ לִי, שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ”, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “זֶה הוּא הַמְּבֻקָּשׁ, הֲרֵי אֲנִי לָן בּוֹ וּמַשְׁכִּים מֵת וְיָנוּחַ לִי מִמַּצָּב זֶה שֶׁאֲנִי בוֹ”.
פְּתָחוֹ וְנִכְנַסְתִּי אֵלָיו וּמְצָאתִיו בַּיִת נֶהְדָּר שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ.
אָמַרְתִּי לָעֶבֶד: “אֵין אֲנִי בוֹחֵר אֶלָּא בַיִת זֶה.
תֵּן לִי אֵפוֹא מַפְתֵּחוֹ”.
אָמַר לִי הָעֶבֶד: “אֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַפְתֵּחוֹ, עַד שֶׁאֵינִי נִמְלָךְ בַּאֲדוֹנִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה.
אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶבֶד אָמַר: “אֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַפְתֵּחוֹ עַד שֶׁאֵינִי נִמְלָךְ בַּאֲדוֹנִי”.
פָּנָה וְהָלַךְ אֶל אֲדוֹנוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי אוֹמֵר: “אֵין אֲנִי גָר אֶלָּא בוֹ.
וְאֵינִי מַשְגִּיחַ בִּדְבָרִים אֵלֶּה”.
אָמַר לוֹ: “כְּתֹב: בֵּינִי וּבֵינְךָ כְתָב לִתְעוּדָה, שְׁאִם יִקְרֶה אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ אֵין לִי כָל זִיקָה לְךָ”.
אָמַר: “כֵּן יִהְיֶה”.
הֵבִיא שְׁנֵי עֵדִים מִבֵּית-הַדִּין, וְכָתַב עָלָיו תְּעוּדָה.
קִבְּלָהּ לְיָדוֹ וְנָתַן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
נְטָלוֹ וְנִכְנַס לַבַּיִת, וְשָׁלַח לוֹ הַסּוֹחֵר מַצָּעִים בְּיַד עַבְדּוֹ וְהִצִּיעָם לוֹ עַל גַּבֵּי הָאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת,וְחָזַר.
וְאַחֲרֵי זֶה קָם עַלִי הַמִּצְרִי וְנִכְנַס וְרָאָה בוֹר בַּחֲצַר הַבַּיִת וְעָלֶיהָ דְלִי שֶל קָנִים.
הוֹרִידוֹ לַבּוֹר וּמְלָאוֹ מַיִם וְרָחַץ מֵהֶם כַּדָּת לַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל כַּמִּצְוָה וְיָשַׁב קְצָת.
הֵבִיא לוֹ הָעֶבֶד אֲרוּחַת-הָעֶרֶב מִבֵּית אֲדוֹנָיו, וְהֵבִיא לוֹ מְנוֹרָה וְנֵר שַׁעֲוָה וּפַמּוֹט וְאַגָּן וְקוּמְקוּם וְכַד.
אַחַר-כָּךְ עֲזָבוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְבֵית אֲדוֹנָיו.
הִדְלִיק אֶת הַנֵּר, וְסָעַד סְעֻדַּת-הָעֶרֶב וְהֵיטִיב לִבּוֹ וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הָעֶרֶב וְאָמַר בְּלִבּוֹ: " קוּם עֲלֵה לְמַעֲלָה וְקַח אֶת הַמַּצָּעִים וְתִישַׁן שָׁם, שֶׁטּוֹב מִכָּאן”.
קָם וְנָטַל אֶת הַמַּצָּעִים וְהֶעֱלָה אוֹתָם, וְרָאָה אוּלָם נֶהְדָּר.
תִּקְרָתוֹ מְצֻפָּה זָהָב, וְרִצְפָּתוֹ וְקִירוֹתָיו שַׁיִשׁ מְגֻוָּן.
הִצִּיעַ מַצָּעוֹ וְיָשַׁב לִקְרֹא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד.
וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בְּדָבָר, וְהִנֵּה דְמוּת קוֹרֵאת לוֹ וְאוֹמֶרֶת אֵלָיו: “הוֹי עַלִי בֶּן חַסַן, הַאִם אוֹרִיד לְךָ אֶת הַזָּהָב?” אָמַר לָהּ: “וְהֵיכָן הוּא הַזָּהָב שֶׁתּוֹרִידֶנּוּ?” וְלֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לֵאמֹר זֹאת, עַד שֶׁהוּרַק עָלָיו זָהָב כַּמָּטָר.
וְלֹא פָסַק הַזָּהָב מוּרָק עָלָיו, עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הָאוּלָם.
כְּשֶׁנִּגְמַר שֶׁטֶף הַזָּהָב, אָמְרָה לוֹ הַדְּמוּת: “שַׁחְרֵר אוֹתִי שֶׁאֵלֵךְ לְדַרְכִּי, שֶׁכְּבָר מִלֵּאתִי שֵׁרוּתִי וּמָסַרְתִּי לְךָ הַפִּקָּדוֹן שֶׁהָפְקַד עַל יָדִי לְךָ”.
אָמַר לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁתַּגִּיד לִי מַה הַסִּבָּה לְזָהָב זֶה?” אָמַר לוֹ הַקּוֹל: “דַּע שֶׁזָּהָב זֶה הָיָה שָׁמוּר לְךָ מִקֶּדֶם קַדְמָתָה בִּקְסָמִים.
וְהָיָה כָל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְבַיִת זֶה, הָיִינו בָאִים וְאוֹמְרִים לוֹ: “הוֹי עַלִי בֶּן חַסַן, כְּלוּם נוֹרִיד לְךָ אֶת הַזָּהָב?” הָיָה נִבְהָל מִדְּבָרֵינו וְצוֹרֵחַ, וְהָיִינוּ יוֹרְדִים וְשׁוֹבְרִים מַפְרַקְתּוֹ.
וּכְשֶׁבָּאתָ אַתָּה וְקָרָאנוּ לְךָ בְּשִׁמְךָ וּבְשֵׁם אָבִיךָ, וְאָמַרְנוּ לְךָ: “כְּלוּם נוֹרִיד הַזָּהָב?” אָמַרְתָּ לָנוּ: “וְהֵיכָן הוּא הַזָּהָב?” הִכַּרְנוּךָ שָׁאַתָּה הוּא בְעָלָיו וְהוֹרַדְנוּהוּ.
וְנִשְׁאַר לְךָ עוֹד אוֹצָר בְּאֶרֶץ תֵּימָן, וּכְשָׁאַתָּה נוֹסֵעַ וְנוֹטְלוֹ וּבָא לְכָאן יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר לְךָ.
וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּשַׁחְרְרֵנִי שֶׁאֵלֵךְ לְדַרְכִּי”.
אָמַר לָהּ: “חֵי-אֱלֹהִים, אֵין אֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ אֶלָּא כְשָׁאַתָּה מֵבִיא לִי אֶת זֶה שֶׁבְּאֶרֶץ תֵּימָן לְכָאן”.
אָמְרָה לוֹ הַדְּמוּת: “כְּשֶׁאֲנִי מְבִיאוֹ לְךָ, מְשַׁחְרְרֵנִי אַתָּה אוֹתִי וְאֶת מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹצָר?” אָמַר לָהּ: “הֵן”.
אָמַר לוֹ: “הִשָּׁבַע לִי”.
נִשְׁבַּע לוֹ וּבִקֵּשׁ לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת.
אָמַר לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי: “נִשְאֲרָה לִי עוֹד בַּקָּשָׁה מִמְּךָ”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר לוֹ: “אִשָּׁה לִי וִילָדִים בְּמִצְרַיִם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְצָרִיךְ שֶׁתְּבִיאֵם שְׁלֵמִים מִבְּלִי נֵזֶק”.
אָמַר לוֹ: “מֵבִיא אֲנִי אוֹתָם לְךָ בְּמַסָּע שֶׁל כָּבוֹד וּבְאַפִּרְיוֹן עִם מְשָׁרְתִים וּבְנֵי לְוָיָה יַחַד עִם הָאוֹצָר שֶׁנָּבִיא לְךָ מֵאֶרֶץ תֵּימָן, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
נָטַל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִשְׁלשָׁה יָמִים, שֶׁאַחֲרֵיהֶם יִהְיֶה כָל זֶה אֶצְלוֹ.
הִתְחִיל עַלִי לְחַפֵּשׂ בָּאוּלָם מָקוֹם שֶׁיַּמְלִיט בּוֹ אֶת הַזָּהָב.
רָאָה רִצְפָּה בִּקְצֵה מְרוֹם מוֹשַׁבַ-הַכָּבוֹד שֶׁבְּרֹאשׁ הָאוּלָם וּבָהּ סְלִיל.
חִכֵּךְ אֶת הַסְּלִיל, וְזָעָה הָרִצְפָּה מִמְּקוֹמָהּ וְנִגְלְתָה לוֹ דֶלֶת.
פְּתָחָהּ וְרָאָה בְּתוֹכָהּ בֵּית-אוֹצָר גָּדוֹל וּבְתוֹכוֹ שַׂקִּים שֶׁל אָרִיג תְּפוּרִים.
הִתְחִיל נוֹטֵל אֶת הַשַּׂקִּים וּמְמַלְּאָם בַּזָּהָב וּמַכְנִיסָם לְבֵית-הָאוֹצָר עַד שֶׁהֶעֱבִיר אֶת כָּל הַזָּהָב כֻּלּוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית-הָאוֹצָר, וְסָגַר אֶת דַּלְתּוֹ וְחִכֵּךְ אֶת הַסְּלִיל וְחָזְרָה הָרִצְפָּה לִמְקוֹמָהּ.
אַחַר-כָּךְ קָם וְיָרַד וְיָשַׁב עַל הָאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.
וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְהִנֵּה דָפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת.
קָם וּפְתָחָהּ, וְרָאָהוּ עֶבֶד בַּעַל הַבַּיִת.
וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה חָזַר בִּמְהֵרָה אֶל אֲדוֹנָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּא עַבְדּוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת, וּפְתָחָה לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִהֵר אֶל אֲדוֹנָיו לְבַשְּׂרוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל אֲדוֹנָיו, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הֲרֵי הַסּוֹחֵר שֶׁגָּר בַּבַּיִת שֶׁשֵּׁדִים שׁוֹכְנִים בּוֹ, בְּשָׁלוֹם וּבְטוֹבָה, וְהוא יוֹשֵׁב עַל הַאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת”.
קָם אֲדוֹנָיו שָׂמֵחַ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל אוֹתוֹ בַיִת וְעִמּוֹ אֲרוּחַת-הַבֹקֶר.
כְּשֶׁרָאָהוּ חִבֵּק אוֹתוֹ וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְאָמַר לוֹ: “מַה פָּעַל בְּךָ אֱלֹהִים?” אָמַר לוֹ: “אַךְ טוֹב.
וְלֹא יָשַׁנְתִּי אֶלָּא בִמְרוֹמֵי הָאוּלָם הָרָצוּף שַׁיִשׁ”.
אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בָּא אֵלֶיךָ מַשֶּׁהו אוֹ רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ?” אָמַר לוֹ: “לַאו.
וְרַק קָרָאתִי מִקְצַת מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד וְיָשַׁנְתִּי עַד לַבֹּקֶר, אַחַר-כָּךְ קַמְתִּי וְהִתְרַחַצְתִּי כַּדָּת לַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלַּלְתִּי וְיָרַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עַל אִצְטְבָּא זוֹ”.
אָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם”.
אַחַר-כָּךְ קָם מֵאֶצְלוֹ וְשָׁלַח אֵלָיו עֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים וּשְׁפָחוֹת וּמַצָּעִים.
כִּנְּסוּ אֶת הַבַּיִת מִלְּמַעֲלָה וּמִלְּמַטָּה, וְהִצִּיעוּ לוֹ מַצָּע יָקָר.
וְנִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ שְלשָׁה מַמְלוּכִּים וּשְׁלשָׁה עֲבָדִים וְאַרְבַּע שְׁפָחוֹת לְשֵׁם שֵׁרוּת, וְהַשְּׁאָר פָּנוּ וְהָלְכוּ לְבֵית אֲדוֹנֵיהֶם.
וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הַסּוֹחַרִים עַל אוֹדוֹתָיו שָׁלְחוּ לוֹ מַתָּנוֹת מִכָּל דָּבָר יְקַר הָעֵרֶךְ עַד גַּם מַאֲכָלִים וּמַשְׁקֶה וּמַלְבּוּשׁ, וּלְקָחוּהוּ אִתָּם לַשּׁוּק וְאָמְרוּ לוֹ: “מָתַי יָבוֹא מִטְעָנְךָ?” אָמַר לָהֶם: “אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים יִכָּנֵס”.
כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים, בָּא אֵלָיו מְשָׁרֵת הָאוֹצָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוֹרִיד לוֹ הַזָּהָב מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לוֹ: “קוּם צֵא לִקְרַאת הָאוֹצָר שֶׁהֵבֵאתִיו לְךָ מִתֵּימָן וְאִשְׁתְּךָ וְאִתָּם מִכְּלַל הָאוֹצָר הוֹן בְּצוּרַת סְחוֹרָה יְקָרָה.
וְאוּלָם כָּל מַה שֶּאִתּוֹ מִן הַפְּרָדוֹת וְהַסּוּסִים וְהַגְּמַלִים וְהַסָּרִיסִים וְהַמַּמְלוּכִּים כֻּלָּם מִן הַשֵּׁדִים”.
וּכְבָר שָׂם אוֹתוֹ מְשָׁרֵת פָּנָיו לְמִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת אִשְתּוֹ שֶׁל עַלִי וְאֶת יְלָדָיו בּאוֹתוֹ זְמַן, שֶׁהָיוּ בְעֵרֹם וְרָעָב קָשֶׁה, וְנָשָׂא אוֹתָם מִמְּקוֹמָם בְּאַפִּרְיוֹן מִחוּץ לְמִצְרַיִם וְהִלְבִּישָם מַחֲלָצוֹת יְקָרוֹת מִמַּלְבּוּשֵׁי הַפְּאֵר שֶׁבְּאוֹצַר תֵּימָן.
כְּשֶׁבָּא אֵלָיו וְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ יְדִיעָה זוֹ, קָם וְהָלַךְ אֶל הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לָהֶם: “קוּמוּ וְנֵצֵא יַחְדָּו אֶל מִחוּץ לָעִיר לִפְגּשׁ אֶת הַשַּׁיָּרָה שֶׁבָּהּ מַרְכֻּלְתֵּנוּ, וּתְכַבְּדוּ אוֹתִי בְּנוֹכְחוּת נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי לִפְגּשׁ אֶת אִשְתֵּנוּ”.
אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִדְבָרְךָ נַעֲשֶׂה”.
שָׁלְחוּ וְהֵבִיאוּ נְשׁוֹתֵיהֶם וְיָצְאוּ יַחְדָּו וְיָשְׁבוּ בְגַן מִגַּנֵּי הָעִיר, וְשׂוֹחֲחוּ.
וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָתָם, כְּשֶׁאָבָק עָף מֵעֶצֶם תּוֹכוֹ שֶׁל הַמִּדְבָּר.
קָמוּ לִרְאוֹת סִבַּת הֶאָבָק.
נִתְפַּזֵּר וְנִרְאוּ מֵאַחֲרָיו פְּרָדוֹת וּגְבָרִים וְאוֹרְזֵי מַשָּׂא וְתוֹקְעֵי אָהֳלִים וְנוֹשְׂאֵי אֲבוּקוֹת כְּשֶׁהֵם מִתְקָרְבִים בְּזִמְרָה וְרִקּוּדִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם.
נִגַּשׁ מְפַקֵּד הָאוֹרְזִים אֶל עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְנָשַׁק יָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הִתְעַכַּבְנוּ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּקַּשְנוּ לְהִכָּנֵס אֶתְמוֹל, וְאוּלָם פָּחַדְנוּ מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים וְשָׁהִינוּ אַרְבָּעָה יָמִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמֵנוּ, עַד שֶׁהֶעֱבִירָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵעָלֵינוּ”.
קָמוּ הַסּוֹחֲרִים וְרָכְבוּ עַל פִּרְדוֹתֵיהֶם וְנָסְעוּ עִם הַשַּׁיָּרָה וְנִשְאֲרוּ אַחֲרֵיהֶם הַנָּשִׁים לְיַד אִשְתּוֹ וִילָדָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי, וְרָכְבוּ אִתָּהּ וְנִכְנְסוּ לָעִיר בְּתַהֲלוּכָה נִכְבָּדָה.
וְהָיוּ הַסּוֹחֲרִים מִשְׁתָּאִים לַפְּרָדוֹת הַטְּעוּנוֹת תֵּבוֹת, וְהַנָּשִׁים מִתְפַּלְאוֹת עַל מַלְבּוּשָׁהּ שֶׁל אֵשֶׁת הַסּוֹחֵר וּמַלְבּוּשֵׁי יְלָדָיו, וְאוֹמְרוֹת: “אָכֵן מַלְבּוּשִׁים אֵלֶּה אֵין כְּמוֹתָן לֹא אֵצֶל מֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְלֹא אֵצֶל זוּלָתוֹ מִכָּל הַמְּלָכִים וְהַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹחַרִים”.
לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בְּתַהֲלוּכָתָם, הַגְּבָרִים עִם הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי וְהַנָּשִׁים עִם אִשְתּוֹ וִילָדָיו עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶלֹּא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בְּתַהֲלוּכָתָם, הַגְּבָרִים עִם הַסּוֹחֵר וְהַנָּשִׁים עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת.
נָחוּ וְהִכְנִיסוּ אֶת הַפְּרָדוֹת עִם מִטְעָנֵיהֶן בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר.
אַחַר-כָּךְ פֵּרְקוּ אֶת הַמִּטְעָנִים וַאֲצָרוּם בַּמַּחְסָנִים וְעָלוּ הַנָּשִׁים עִם הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ אֶל הָאוּלָם, וְרָאוּ אוֹתוֹ כְּגַן רָוֶה מֻצָּע בְּמַצָּעִים יְקָרִים.
יָשְׁבוּ יַחַד בְּעֹנֶג וְשִׂמְחָה עַד לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם.
הֵבִיאוּ לָהֶם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם עַל הַצַּד הַיָּפֶה שֶׁאֶפְשָׁר מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים וְהַמְּתִיקוֹת.
אָכְלוּ וְשָׁתוּ מַשְקָאוֹת חֲשׁוּבִים, וְהִתְבַּשְּׂמוּ אַחֲרֵי זֶה בְּמֵי וְרָדִים וּבִקְטֹרֶת.
אַחַר-כָּךְ נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְנִפְטְרוּ לְבָתֵּיהֶם, גְּבָרִים וַאֲנָשִׁים.
וּכְשֶׁחָזְרוּ הַסּוֹחַרִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם הִתְחִילוּ שׁוֹלְחִים מַתָּנוֹת לְפִי עֵרֶךְ מַצָּבֵיהֶם.
וְהָיוּ הַנָּשִׁים שׁוֹלְחוֹת מַתָּנוֹת לִבְנֵי בֵיתוֹ, עַד שֶׁבָּאוּ אֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ רַב מִשְּׁפָּחוֹת וַעֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים, וּמִכָּל הַמִּינִים כְּגוֹן פֵּרוֹת וְסֻכָּר וְזוּלַת זֶה מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר אֵין מִסְפָּר לוֹ.
וְאוּלָם הַסּוֹחֵר הַבַּגְדָּאדִי בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ, נִשְׁאַר עוֹמֵד אֶצְלוֹ מִבְּלִי הִפָּרֵד, וְאָמַר לוֹ: “הַנַּח לַעֲבָדִים וְלַמַּמְלוּכִּים שֶׁיַּכְנִיסוּ אֶת הַפְּרָדוֹת וְזוּלָתָן מִן הַבְּהֵמוֹת לְבַיִת מִן הַבָּתִּים, שֶׁיָּנוּחוּ”.
אָמַר לוֹ: “נוֹסְעִים הֵם עוֹד הַלַּיְלָה לְמָקוֹם פְּלוֹנִי”.
נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לָצֵאת אֶל מִחוּץ לָעִיר עַד שֶׁיָּבוֹא הַלַּיְלָה וְיִסְּעוּ.
וַעֲדַיִן לֹא הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁנָּתַן לָהֶם רְשׁוּת, עַד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְעָפוּ בָאֲוִיר לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם.
יָשַׁב עַלִי עִם בַּעַל-הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּתוֹכוֹ עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה.
אַחַר-כָּךְ נִנְעֲלָה יְשִׁיבָתָם וְהָלַךְ בַּעַל-הַבַּיִת לִמְקוֹמוֹ, וְעָלָה הַסּוֹחֵר אֶל בְּנֵי-בֵיתוֹ, וְשָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ: “מַה הוּא שֶׁאֵרַע לָכֶם בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן אַחֲרַי?” שָׂחָה לוֹ מַה שֶּסָּבְלוּ מִן הָרָעָב וְהָעֵרֹם וְהֶעָמָל.
אָמַר לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאנוּ בְשָׁלוֹם.
וְכֵיצַד בָּאתֶם?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, יְשֵׁנָה הָיִיתִי עִם יְלָדַי אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה, וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְתִּי בַדָּבָר וּכְבָר הֵרִימָה אוֹתִי דְמוּת מִן הָאָרֶץ אוֹתִי וְאֶת יְלָדַי עַד שֶהָיִינוּ טָסִים בָּאֲוִיר, וְאוּלָם מִבְּלִי כָּל נֵזֶק לָנוּ.
וְלֹא פָסַקְנוּ טָסִים עַד שֶׁחָנִינוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּמָקוֹם מֵעֵין מְקוֹם חֲנִיַּת הָעַרְבִים.
רָאִינוּ שָׁם פְּרָדוֹת טְעוּנוֹת וְאַפִּרְיוֹן עַל שְׁתֵּי פְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמִסָּבִיב לוֹ מְשָׁרְתִים מִנְּעָרִים וּגְבָרִים.
אָמַרְתִּי לָהֶם: “מָה אַתֶּם וּמָה אֵלֶּה הַמִּטְעָנִים, וַאֲנַחְנוּ בְאֵיזֶה מָקוֹם אֲנַחְנוּ?” אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ מְשָׁרְתֵי הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.
וּכְבָר שָׁלַח אוֹתָנוּ שֶׁנִּקַּח אֶתְכֶם וְנוֹבִילְכֶם אֵלָיו בִּמְדִינַת בַּגְדָאד”.
אָמַרְתִּי לָהֶם: “הַאִם הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ וּבֵין בַּגְדָּאד רָחוֹק אוֹ קָרוֹב?” אָמְרוּ לִי: “קָרוֹב.
אֵין בֵּינֵינוּ וּבֵינָהּ אֶלָּא שְחוֹר הַלַּיְלָה”.
אַחַר-כָּךְ הִרְכִּיבוּנוּ בְּתוֹךְ הָאַפִּרְיוֹן, וּבְטֶרֶם הֵאִיר הַבֹּקֶר, הָיִינוּ אֶצְלְכֶם וְלֹא הִגִּיעַ לָנוּ כָּל נֵזֶק כְּלָל וְעִקָּר”.
אָמַר לָהּ: “וּמִי נָתַן לָכֶם מַלְבּוּשִׁים אֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ: "מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה פָתַח תֵּבָה מִן הַתֵּבוֹת שֶׁעַל הַפְּרָדוֹת וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ עֵרֶךְ-בְּגָדִים אֵלֶּה וְהִלְבִּישַׁנִי עֵרֶךְ-בְּגָדִים וְהִלְבִּישׁ אֶת יְלָדֶיךָ כָּל אֶחָד מֵהֶם עֵרֶךְ-בְּגָדִים.
אַחַר-כָּךְ נָעַל אֶת הַתֵּבָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ נָטַל אֶת עְרֵכי הַבְּגָדִים, וְנָתַן לִי מַפְתֵּחַ שֶׁלָּהּ, וְאָמַר לִי: “שִׁקְדִי לִשְׁמֹר עָלָיו עַד שֶׁאַתְּ נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לְבַעֲלֵךְ, וַהֲרֵי הוּא שָׁמוּר אִתִּי”.
הוֹצִיאָה אוֹתוֹ לוֹ.
אָמַר לָהּ: “כְּלוּם תַּכִּירִי אֶת הַתֵּבָה, שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ אֶת עֶרְכֵי-הַבְּגָדִים”.
אָמְרָה לוֹ: “הֵן, אַכִּיר אוֹתָהּ”.
קָם וְיָרַד עִמָּהּ אֶל הַמַּחְסָנִים, וְהֶרְאָה לָהּ אֶת הַתֵּבוֹת, וְאָמְרָה לוֹ: “זוֹ הִיא הַתֵּבָה שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ אֶת עֶרְכֵי-הַבְּגָדִים”.
נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִמֶּנָּה, וּפָתַח אֶת הַתֵּבָה, וְרָאָה בְּתוֹכָהּ עֶרְכֵי-בְגָדִים רַבִּים, וְרָאָה בְתוֹכָהּ מַפְתְּחוֹת כָּל הַתֵּבוֹת.
נְטָלָם מִתּוֹכָהּ וְהִתְחִיל פּוֹתֵחַ תֵּבָה אַחֲרֵי תֵבָה, וּמִסְתַּכֵּל לְמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתֵּכוֹת, שֶׁאֵין בְּנִמְצָא דֻגְמָתָם אַף אֵצֶל אֶחָד מִן הַמְּלָכִים.
אַחַר-כָּךְ נָעַל אוֹתָן, וְעָלָה הוּא וְאִשְׁתּוֹ אֶל הָאוּלָם, וְאָמַר לָהּ: “זֶהוּ מֵחֶסֶד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
נְטָלָהּ וְהָלַךְ עִמָּה אֶל רִצְפַּת-הַשַּׁיִּשׁ, שֶׁהַסְּלִיל בּוֹ.
חִכֵּךְ אוֹתוֹ וּפָתַח דֶּלֶת הַמַּחְסָן וְנִכְנַס עִמָּה וְהֶרְאָה לָהּ אֶת הַזָּהָב שֶׁהִנִּיחוֹ בְּתוֹכוֹ.
אָמְרָה לוֹ: “מֵאַיִן בָּא לְךָ זֶה כֻלּוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּאָנִי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי, שֶׁכֵּן יָצָאתִי מֵאֶצְלֵךְ מִמִּצְרַיִם וְהָלַכְתִּי, כְּשֶאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי, כְּשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ: “מֵאַיִן בָּא לְךָ זֶה כֻלּוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּאַנִי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי, שֶׁכֵּן יָצָאתִי מֵאֶצְלֵךְ מִמִּצְרַיִם, וְהָלַכְתִּי, כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ, עַד שֶׁבָּאתִי לְבּוּלָאק, וּמָצָאתִי שָׁם סְפִינָה מַפְלִיגָה לְדַמְיֶטָּה.
יָרַדְתִּי בָהּ.
וּכְשֶׁבָּאתִי לְדַמְיֶטָּה, פְּגָשַׁנִי סוֹחֵר, שֶהָיָה מַכִּיר אֶת אָבִי.
לְקָחַנִי עִמּוֹ וְאֵרְחַנִי בְּיַד נְדִיבָה.
כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתִי לִמְגַמַּת נְסִיעָתִי, אָמַרְתִּי לוֹ, חָפֵץ אֲנִי לִנְסֹעַ לְדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה, שֶׁיְּדִידִים לִי בָהּ”.
סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
אָמְרָה לוֹ: "אֲדוֹנִי, כָּל זֶה הוּא כֻלּוֹ בְּבִרְכַּת תְּפִלַּת אָבִיךָ, בִּזְמַן שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ וְאוֹמֵר: “שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יַפִּילְךָ בְּצָרָה מִבְּלִי שֶׁיְּקַדֵּם אוֹתְךָ בִּישׁוּעָה קְרוֹבָה לְהַצִּילְךָ מִמֶּנֶּה.
וְהַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהֵבִיא לְךָ רֶוַח וְהַצָּלָה, וְנָתַן לְךָ תְמוּרָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָלַךְ מִמְּךָ.
מֵעַתָּה, אֲדוֹנִי, אַל תַּחֲזֹר לְמַה שֶּׁהָיִיתָ נוֹהֵג מֵהִתְרוֹעֵעַ לְבַעֲלֵי-הַתַּאֲוָה.
וְעָלֶיךָ לִירֹא אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי”.
הָיְתָה הִיא מְצַוָּה אוֹתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: “קִבַּלְתִּי צַוָּאתֵךְ, וְשׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיַּרְחִיק מֵעָלֵינוּ חֲבֵרִים רָעִים, וְשֶׁיַּצְלִיחַ אוֹתָנוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְלָלֶכֶת בְּחֻקַּת נְבִיאוֹ – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם”.
חָיוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים.
לָקַח לוֹ חֲנוּת בְּשׁוּק-הַסּוֹחֲרִים, וְשָׂם בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתֵּכוֹת יִקְרוֹת-הַמְּחִיר, וְיָשַׁב בַּחֲנוּת וְאִתּוֹ יְלָדָיו וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלֹּו, וְנַעֲשָׂה הַנַּעֲלֶה שֶׁבַּסּוֹחֲרִים בִּמְדִינַת בַּגְדָּאד.
הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ לְמֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְשָׁלַח אֵלָיו שָׁלִיחַ לְבַקְּשׁוֹ לָבוֹא לְפָנָיו.
כְּשֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ אָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לִקְרִיאַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מְבַקֶּשְׁךָ”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתוֹ אֲמַלֵּא”.
הֵכִין מַתָּנָה לַמֶּלֶךְ וְלָקַח אַרְבָּעָה טַסִּים שֶׁל זָהָב אָדֹם וּמִלֵּא אוֹתָם בַּאֲבָנִים-טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּנִמְצָא אֵצֶל הַמְּלָכִים.
נָטַל אֶת הַטַּסִּים וְעָלָה בָהֶם אֶל הַמֶּלֶךְ.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְקִיּוּם הָעֹז וְהַנֹּעַם.
וְהֵיטִיב לְדַבֵּר.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “סוֹחֵר, שִׂמַּחְתָּ אֶת עִירֵנוּ בְּבוֹאֲךָ”.
אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה עַבְדְּךָ הֵבִיא לְךָ מַתָּנָה וּמְצַפֶּה שֶׁתְּקַבְּלֶנָה בְּחַסְדְךָ”.
הִגִּישׁ אֶת אַרְבַּעַת הַטַּסִּים לְפָנָיו.
הֵסִיר הַמֶּלֶךְ אֶת מִכְסָם מֵעֲלֵיהֶם, וְהִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם וְרָאָה בָהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת שֶׁאֵין אֶצְלוֹ כְמוֹתוֹ, וְעֶרְכּוֹ יִשְׁוֶה אוֹצְרוֹת שֶׁל מָמוֹן.
אָמַר לוֹ: “מַתָּנָתְךָ מְקֻבֶּלֶת, סוֹחֵר.
וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה נִגְמֹל לְךָ טוֹב בְּשֶׁכְּמוֹתָהּ”.
נָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְיָצָא מִלְּפָנָיו.
הֵבִיא הַמֶּלֶךְ אֶת רַבֵּי-מֶמְשַׁלְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “כַּמָּה מִן הַמְּלָכִים בִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה?” אָמְרוּ לוֹ: “רַבִּים”.
אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם הֵבִיא לִי אֶחָד מֵהֶם מַתָּנָה כְּמוֹ מַתָּנָה זוֹ?” אָמְרוּ יַחְדָּו: “לֹא, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּנִמְצָא אֵצֶל אַף אֶחָד מֵהֶם כָּזֶה לַחֲלוּטִין”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּדְבַר הַשָּׂאַת בִּתִּי לְסוֹחֵר זֶה.
וּמַה אַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ לוֹ: “יְהִי כְפִי שָׁאַתָּה רוֹאֶה”.
צִוָּה עַל הַסָּרִיסִים שֶׁיִּשְּׂאוּ אֶת אַרְבַּעַת הַטַּסִּים וְיַכְנִיסוּ אוֹתָם לְאַרְמוֹנוֹ.
נִפְגַּשׁ עִם אִשְׁתּוֹ וְשָׂם אֶת הַטַּסִּים לְפָנֶיהָ וְגִלָּה אוֹתָם, וְרָאֲתָה בְתוֹכָם מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ אֶצְלָהּ וַאֲפִלוּ חֲתִיכָה אַחַת.
אָמְרָה לוֹ: “מֵאֵיזֶה מֶלֶךְ הוּא זֶה? שֶׁמָּא הוּא מֵאֶחָד הַמְּלָכִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתְּךָ?” אָמַר לָהּ: “לֹא, אֵין הוּא אֶלָּא מֵאָדָם סוֹחֵר מִצְרִי שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ לִמְדִינָה זוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל דְּבַר בּוֹאוֹ שָׁלַחְתִּי אֵלָיו שָׁלִיחַ שֶׁיְּבִיאוֹ אֵלֵינוּ, כְּדֵי לְהִתְרוֹעֵעַ אֵלָיו, אֶפְשָׁר נִמְצָא אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאַבָנִים הַטּוֹבוֹת וְנִקְנֶה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ לְצָרְכֵי הִנּוּמַת בִּתֵּנוּ.
מִלֵּא אֶת פְּקֻדָּתֵנוּ וְהֵבִיא לָנוּ אַרְבָּעָה טַסִּים אֵלּוּ וְהִגִּישׁ אוֹתָם לָנוּ בְמַתָּנָה.
וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בָּחוּר יָפֶה בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וְשֵׂכֶל שָׁלֵם וּמַרְאֶה נָאֶה, כִּמְעַט כְּאַחַד בְּנֵי הַמְּלָכִים.
וּכְשֶׁרְאִיתִיו נָטָה אֵלָיו לִבִּי, וְרָחַב בּוֹ לִבִּי וּבִקַּשְׁתִּי לְהַשִּׂיא לוֹ בִתִּי.
וּכְבָר עָרַכְתִּי אֶת הַמַּתָּנָה לְנֶגֶד עֵינֵי רַבֵּי-הַמְּלוּכָה, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם: “כַּמָּה מִן הַמְּלָכִים בִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה?” וְאָמְרוּ לִי: “רַבִּים”.
אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּלוּם הֵבִיא לִי אֶחָד מֵהֶם מַתָּנָה כְּמוֹ מַתָּנָה זוֹ?” אָמְרוּ יַחְדָּו: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בְּדוֹרֵנוּ, אֵין בְּנִמְצָא כָזֶה אֵצֶל אַף אֶחָד מֵהֶם”.
אָמַרְתִּי לָהֶם: “שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּדְבַר הַשָּׂאַת בִּתִּי לְסוֹחֵר זֶה, וּמַה אַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ לִי: “יְהִי כְפִי שָׁאַתָּה רוֹאֶה”.
וּמַה אַתְּ אוֹמֶרֶת בִּתְשׁוּבָתֵךְ?"
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁמֶּלֶךְ מְדִינַת בַּגְדָּאד, כְּשֶׁהֶרְאָה לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַמַּתָּנָה, וְסִפֵּר לָהּ עַל טִיבוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי, הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, חָתַם אֶת דְּבָרָיו בַמִּלִּים: “וּמַה תֹּאמְרִי אַתְּ בִּתְשׁוּבָתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הָעִנְיָן בְּיַד אֱלֹהִים וּבְיָדְךָ מֶלֶךְ הַדּוֹר, וַאֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים יְהִי”.
אָמַר לוֹ: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ מַשִּׂיאִים אוֹתָהּ אֶלָּא לְבָחוּר זֶה”.
לָן אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלָה אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב מַלְכוּתוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי וְכָל סוֹחֲרֵי בַגְדָּאד כֻּלָּם, וּבָאוּ כֻלָּם.
כְּשֶׁהִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, צִוָּה עָלֵיהֶם לָשֶׁבֶת, וְיָשְׁבוּ.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הָבִיאוּ אֶת קָאצִ’י מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת”.
בָּא לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: “הַקָּאצִ’י, כְּתֹב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בִתִּי, לַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי”.
אָמַר עַלִי הַמִּצְרִי: “סְלִיחָה, אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה חֲתַן-הַמֶּלֶךְ סוֹחֵר כְּמוֹתִי”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר הֲטִיבוֹתִי עִמְךָ בָּזֶה וּבְמִשְׂרַת-הַמִּשְׁנֶה שֶׁאֲנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לָהּ”, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד פְּאֵר שֶׁל מִשְנֶה מִיָּד.
בְּאוֹתָה שָׁעָה יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמִּשְׁנִים וְאָמַר: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, אַתָּה הִפְלֵיתָ חַסְדְּךָ לִי בָזֶה, וּכְבַר נִתְכַּבַּדְתִּי בְחַסְדְּךָ.
וְאוּלָם שְׁמַע לִי לְדִבּוּר שֶׁאֲנִי אוֹמְרוֹ לְךָ”.
אָמַר לוֹ: “אֱמֹר וְאַל תְּפַחֵד”.
אָמַר: “אִם כְּבָר יָצְאָה הַפְּקֻדָּה מִלְפָנֶיךָ לְהַשִּׂיא בִתְּךָ, הִנֵּה מַתְאִים שֶׁיִּהְיוּ נִשּׂוּאֶיהָ לִבְנִי”.
אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בֵּן לְךָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׁלַח אֵלָיו וְיָבוֹא מִיָּד”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אַמַלֵּא”.
שָׁלַח אֶחָד מִן הַמַּמַלְוּכִּים שֶׁלּוֹ אֶל בְּנוֹ וֶהֱבִיאוֹ.
כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְעָמַד בְּנִמּוּס.
הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַמֶּלֶךְ וּמְצָאוֹ חָנוּן יוֹתֵר מִבִּתּוֹ וְיָפֶה הֵימֶנָּה לְגִזְרָה וּלְחִטּוּב הַגֵּו וּלְיֹפִי וּשְׁלֵמוּת.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה שִּׁמְךָ בְּנִי?” אַמר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שְׁמִי חַסַן”.
וְהָיָה גִילוֹ בָעֵת הַהִיא בֶּן אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
אָמַר הַמֶּלֶךְ לַקָּאצִ’י: “כְּתֹב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בִתִּי חַסַן אַלְוֻג’וּד לְחַסַן בֶּן הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי”.
כָּתַב שְׁטָרוֹ עָלֶיהָ.
וְהָשְׁלַם הָעִנְיָן עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְהִסְתַּלְּקוּ כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בִּמְקוֹם מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת אִישׁ לְדַרְכּוֹ.
וְיָרְדוּ הַסּוֹחֲרִים אַחֲרֵי הַמִּשְׁנֶה עַלִי הַמִּצְרִי מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹנוֹ כְּשֶׁהוּא בְמִשְׂרַת מִשְׁנֶה.
בֵּרְכוּ אוֹתוֹ לְכָךְ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.
נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה עַלִי הַמִּצְרִי אֶל אִשְׁתּוֹ.
רָאֲתָה אוֹתוֹ לוֹבֵשׁ מַחֲלָצוֹת שֶׁל הַמִּשְׁנִים וְאָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” סִפֵּר לָהּ הַכֹּל מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית, וְאָמַר לָהּ: "הִנֵּה הִשִּׂיא הַמֶּלֶךְ אֶת בִּתּוֹ לְחַסַן בְּנִי.
שָׂמְחָה בְכָךְ שִׂמְחָה יְתֵרָה.
לָן עַלִי אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלָה לִמְקוֹם מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת.
קִבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו בְּקַבָּלַת-פִּנים יָפָה וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, מִתְכַּוְּנִים אָנוּ לַעֲרוֹךְ שִׂמְחָה לְכִנּוּס בִּנְךָ אֶת בִּתִּי”.
אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, כָּל מַה שָׁאַתָּה מוֹצֵא יָפֶה, יָפֶה הוּא”.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲרֹךְ אֶת הַשִּׂמְחָה, וּפֵאֲרוּ אֶת הַמְּדִינָה, וְנִמְשְׁכָה הַשִּׂמְחָה שְׁלשִׁים יוֹם, כְּשֶׁהֵם בְּעֹנֶג וְשִׂמְחָה.
וּבִמְלֹאת שְׁלשִׁים הַיּוֹם, כִּנֵּס חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה עַלִי אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ וְהִתְעַנֵּג עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ.
וּבַאֲשֶׁר לְאֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁל בִּתָּהּ, אָהֲבָה אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וּכְמוֹ כֵן שָׂמְחָה בְאִמּוֹ שִׂמְחָה יְתֵרָה.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָקִים לְחַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה אַרְמוֹן, וּבָנוּ לוֹ אַרְמוֹן נֶהְדָּר בִּמְהֵרָה, וְשָׁכַן בּוֹ בֶּן-הַמִּשְׁנֶה.
וְהָיְתָה אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ יָמִים וְחוֹזֶרֶת אֶל בֵּיתָהּ.
אָמְרָה אֵשֶׁת-הַמֶּלֶךְ לְבַעֲלָהּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה אִמּוֹ שֶׁל חַסַן, אִי-אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁתֵּשֵׁב אֵצֶל בְּנָהּ וְתַּזְנִיחַ אֶת הַמִּשְׁנֶה, וְאִי-אֶפְשָׁר לָהּ לָשֶׁבֶת אֵצֶל הַמִּשְׁנֶה וּלְהַזְנִיחַ אֶת בְּנָהּ”.
אָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”, וְצִוָּה לִבְנוֹת אַרְמוֹן לְצַד אַרְמוֹן חַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה, וּבָנוּ אַרְמוֹן בְּיָמִים מוּעָטִים.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת חֶפְצֵי הַמִּשְׁנֶה לָאַרְמוֹן, וְהֶעֱבִירוּם, וְגָר בּוֹ הַמִּשְנֶה.
הָיוּ שְׁלשֶׁת הָאַרְמוֹנוֹת מְפֻלָּשִׁים זֶה לְתוֹךְ זֶה.
וּכְשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִם הַמִּשְׁנֶה, הָיָה הוֹלֵךְ אֵלָיו אוֹ שׁוֹלֵחַ אֵלָיו וּבָא, וְכָזֹאת חַסַן וְאִמּוֹ וְאָבִיו.
וְלֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת יַחַד בְּמַצָּב מְרֻצֶּה וְחַיִּים נְעִימִים מֶשֶׁךְ זְמַן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ.
וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה וּבְנוֹ לֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת יַחַד בְּמַצָּב מְרֻצֶּה וְחַיִּים נְעִימִים מֶשֶׁךְ זְמָן.
אַחַר-כָּךְ בָּאָה לַמֶּלֶךְ חֻלְשָׁה וְנִתְוַסְּפָה מַחֲלָתוֹ וְנִמְשְׁכָה, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת רַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הִנֵּה תְקָפַתְנִי מַחֲלָה קָשָׁה, וְיִתָּכֵן שֶׁמַּחֲלַת-הַמָּוֶת הִיא.
וַהֲרֵי הִזְמַנְתִּיכֶם לְהִוָּעֵץ בָּכֶם.
עוּצוּ לִי אֵפוֹא, אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים לְטוֹב”.
אָמְרוּ לוֹ: “בְּעִנְיַן מַה נוֹעַץ בָּנוּ הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לָהֶם: “הִנֵּה זָקַנְתִּי וְחָלִיתִי, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַמַּמְלָכָה אַחֲרַי מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְחֶפְצִי הוּא שֶׁתַּסְכִּימוּ אַתֶּם כֻּלְּכֶם עַל אֶחָד, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ עַל הַמַּלְכוּת בְּחַיַּי, לְמַעַן תִּהְיוּ שְׁלֵוִים”.
אָמְרוּ כֻלָּם יַחְדָּו: “אֲנַחְנוּ רוֹצִים בְּבַעַל בִּתְּךָ חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה עַלִי, שֶׁכֵּן רָאִינוּ אֶת שִׂכְלוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ וּתְבוּנָתוֹ.
וְהוּא מַכִּיר מְקוֹמוֹ שֶׁל קָטָן וְגָדוֹל”.
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מְרוּצִים אַתֶּם בָּזֶה?” אָמְרוּ: “הֵן”.
אָמַר לָהֶם: “יִתָּכֵן שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים זֹאת לְפָנַי מִתּוֹךְ בּוּשָׁה מִפָּנַי, וְאַחֲרֵי מוֹתִי תֹּאְמרוּ אַחֶרֶת”.
אָמְרוּ כֻלָּם יַחְדָּו: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁדְּבָרֵינוּ תּוֹכָם כְּבָרָם, לֹא יִשְׁתַּנּוּ.
וּכְבָר רָצִינוּ בְכָךְ בְּשִׂמְחַת לִבֵּנוּ וּמִתּוֹךְ הַרְחָבַת-הַדַּעַת בְּקִרְבֵּנוּ”.
אָמַר לָהֶם: “אִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, הָבִיאוּ אֵפוֹא אֶת קָאצִ’י הַחֹק הַקָּדוֹשׁ וְאֶת כָּל שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְאֶת הַנְּצִיבִים וְאֶת רַבֵּי-הַמַּמְלָכָה כֻּלָּם לְפָנַי, מָחָר, וּנְבַצֵּעַ הַדָּבָר עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”.
אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְאֶת הַפְּקֻדָּה נְמַלֵּא”.
נִסְתַּלְּקוּ מֵאֶצְלוֹ וְקָרְאוּ כָל מְלֻמְּדֵי-דָּת וָדִין וּנְשׂוּאֵי-הַפָּנִים שֶׁבָּאֶמִירִים.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלוּ אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת, וְשָׁלְחוּ אֶל הַמֶּלֶךְ, מְבַקְּשִׁים רְשׁוּת מֵאִתּוֹ לְהִכָּנֵס אֵלָיו.
נָתַן לָהֶם רְשׁוּת וְנִכְנְסוּ וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ: “הַרֵי אָנוּ כֻלָּנוּ עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ”.
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “אַתֶּם אֱמִירֵי בַּגְדָּאד, בְּמִי אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ אַחֲרַי, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ לְכָךְ בְּעוֹדֶנִּי חַי, בְּטֶרֶם אָמוּת, בִּפְנֵיכֶם כֻּלְּכֶם”.
אָמְרוּ כֻּלָּם: “כְּבָר הִסְכַּמְנוּ עַל חַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה עַלִי, בִּעֲלָהּ שֶׁל בִּתְּךָ”.
אָמַר לָהֶם: “אִם כָּךְ הַדָּבָר, הִנֵּה קוּמוּ כֻלְּכֶם וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנַי”.
קָמוּ כֻלָּם וְנִכְנְסוּ לְאַרְמוֹנוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “קוּם וּבֹא אִתָּנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ”.
אָמַר לָהֶם: “לְשֵׁם מַה?” אָמְרוּ לוֹ: “הָעִנְיָן טוֹב הוּא לָנוּ וּלְךָ”.
קָם וְהָלַךְ אִתָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ.
נָשַׁק חַסַן אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שֵׁב בְּנִי” וְיָשַׁב.
אָמַר לוֹ: “חַסַן, הִנֵּה הָאֶמִירִים כֻּלָּם מְרֻצִּים בְּךָ, וְהִסְכִּימוּ לְמַנּוֹת אוֹתְךָ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אַחֲרַי, וּרְצוֹנִי לְמַנּוֹת אוֹתְךָ בְחַיַּי, לִגְמֹר אֶת הָעִנְיָן”.
בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם חַסַן וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הַרֵי בֵין הָאֶמִירִים מִי שֶׁהוּא הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי לְשָׁנִים וּמַעֲלָתוֹ נַעֲלָה מִמַּעֲלָתִי.
פַּטְרוּ אוֹתִי אֵפוֹא מֵעִנְיָן זֶה”.
אָמְרוּ כָּל הָאֶמִירִים יַחְדָּו: “אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה מֶלֶךְ עָלֵינוּ”.
אָמַר לָהֶם: “הַרֵי אָבִי גָדוֹל מִמֶּנִּי, וַאֲנִי וְאָבִי הַרֵי דָבָר אֶחָד אֲנַחְנוּ, וְלֹא יִתָּכֵן לָתֵת לִי הַיִּתְרוֹן עָלָיו”.
אָמַר לוֹ אָבִיו: “אֲנִי אֵינִי מַסְכִּים אֶלָּא לְזֶה שֶהִסְכִּימוּ עָלָיו אַחַי, וּכְבָר רָצוּ בְךָ וְהִסְכִּימוּ עָלֶיךָ.
אַל תַּמְרֶה אֵפוֹא פְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ וְלֹא פְקֻדַּת אַחֶיךָ”.
הִרְכִּין חַסַן אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ בּוֹשׁ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּמִפְּנֵי אָבִיו, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מְרֻצִּים אַתֶּם בּוֹ?” אָמְרוּ:“מְרֻצִּים אָנוּ בוֹ”.
קָרְאוּ שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת הַפַּרְשָׁה שֶׁבָּהּ פּוֹתֵחַ הַקֻּרְאָן.
אַחַר-כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הַקָּאצִ’י, כְּתֹב אֲמָנָה כַּחֹק עַל אֵלֶּה הָאֶמִירִים, שֶׁהִסְכִּימוּ לְשִׁלְטוֹן חַסַן בַּעַל בִּתִּי, וְשֶׁהוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם”.
כָּתַב אֶת הָאֲמָנָה בְכָךְ וְחָתַם עָלֶיהָ, אַחֲרֵי שֶׁתָּקְעוּ לוֹ כֻלָּם כַּפָּם שֶׁיִּמְלֹךְ.
תָּקַע לוֹ הַמֶּלֶךְ כַּפּוֹ, וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא-הַמַּמְלָכָה.
קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ חַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה, וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת סוּרָם לְמִשְמַעְתּוֹ.
שָׁפַט בְּאוֹתוֹ יוֹם מִשְׁפָּטִים חֲשׁוּבִים וְחִלֵּק לְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה בִּגְדֵי-פְאֵר יְקָרִים.
אַחַר-כָּךְ נִתְפַּזֵּר מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת, וְנִכְנַס חַסַן אֶל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו.
אָמַר לוֹ: “חַסַן, עָלֶיךָ לִנְהַג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ חַסַן נִכְנַס, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְפַּזֵּר מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת, אֶל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְאָמַר לוֹ זֶה: “עָלֶיךָ לִנְהֹג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים”.
אָמַר לוֹ: “בִּזְכוּת תְּפִלָּתְךָ בַּעֲדִי, תַּגִּיעַ אֵלַי הַצְלָחָה”.
אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ.
בָּאָה לִקְרָאתוֹ אִשְׁתּוֹ וְאִמָּהּ וּבְנֵי-לִוְיָתָן וְנָשְׁקוּ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “תְּהִי לְךָ מִשְׂרָתְךָ לִבְרָכָה וּלְעֹנֶג”.
קָם וְהָלַךְ מֵאַרְמוֹנוֹ לְאַרְמוֹן אָבִיו, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה יְתֵרָה.
בַּאֲשֶׁר הֵיטִיב עִמּוֹ אֱלֹהִים בְּמִנּוּיוֹ לְמֶלֶךְ, וְצִוָּה אוֹתוֹ אִביו לִנְהַג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים וּבְרַחֲמִים עִם נְתִינָיו, וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן עַד לַבֹּקֶר.
הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַתּוֹדָה וְחָתַם אוֹתָהּ בִּפְסוּקִים מִן הַקֻּרְאָן וְחָזַר עֲלֵיהֶם וְעָלָה לִמְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת.
עָלוּ אֵלָיו כָּל הַצָּבָא וְרַבֵּי-הַמִּשְׂרָה.
שָׁפַט בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וְצִוָּה עַל הַצֶּדֶק וְאָסַר אֶת הַמְּגֻנֶּה, וְהִפְקִיד פְּקִידִים וְהוֹרִיד, וְלֹא פָסַק מִלַּעֲסֹק בַּשִּׁלְטוֹן עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם.
אַחַר-כָּךְ נִנְעַל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְהִסְתַּלֵּק הַצָּבָא וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ.
קָם וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן וּמָצָא אֶת אֲבִי אִשְׁתּוֹ, שֶׁכְּבָר כָּבְדָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ.
אָמַר לוֹ: “לֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה”.
פָּקַח אֶת עֵינָיו וְאָמַר לוֹ: “הוֹ חַסַן”.
אָמַר לוֹ: “הִנְּנִי נָכוֹן לִפְקֻדָּתְךָ אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה”.
אָמַר לוֹ: “הִנֵּה אֲנִי כְּבָר קָרַב קִצִּי, הֱוֵה מְצֻוֶּה לָשִׂים לִבְּךָ לְאִשְׁתְּךָ וּלְאִמָּהּ.
וְעָלֶיךָ לִירָא אֶת אֱלֹהִים וְלִנְהַג בְּטוֹב עִם הוֹרֶיךָ, וֶהֱוֵה חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי הֲדַר כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הַדַּיָּן לַכֹּל, וְדַע שֶׁאֱלֹהִים מְצַוֶּה לִנְהֹג בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וּבְמַעֲשֵׂה-הַטּוֹב”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ חַסַן: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”.
אַחֲרֵי כֵן נִשְׁאַר הַמֶּלֶךְ הַקּוֹדֵם שְׁלשָׁה יָמִים, וְנֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
הֵכִינוּ לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְעָטְפוּ אוֹתוֹ בְתַכְרִיכִים, וְעָרְכוּ לוֹ קְרִיאַת קֻרְאָן וַחֲתִימָתָהּ עַל קִבְרוֹ עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם.
נָטַל הַמֶּלֶךְ חַסַן בֶּן-הַמִּשְׁנֶה עָלָיו אֶת הַמַּלְכוּת, וְשָׂמְחוּ בוֹ נְתִינָיו.
הָיוּ יָמָיו כֻּלָּם שִׂמְחָה, וְלֹא פָסַק אָבִיו מִהְיוֹת הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל לִימִינוֹ, וְלָקַח לוֹ מִשְׁנֶה שֵׁנִי לִשְׂמֹאלוֹ.
וְנָכוֹנָה הַמַּמְלָכָה בְיָדוֹ, וְנִשְׁאַר מֶלֶךְ בְּבַגְדָּאד זְמַן אָרוֹךְ מְאֹד, וְחוֹנַן מִבַּת-הַמֶּלֶךְ יְלָדִים זְכָרִים, שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת הַמַּמְלָכָה אַחֲרָיו.
וְחָיוּ בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת.
יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַקִּיּוּם לָעַד וּבְיָדוֹ לַהֲרֹס וּלְהָקִים.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
סִפּוּר הָעוֹלֶה לָחֹג וְהָאִשָּׁה
סִפְּרוּ שֶׁאָדָם אֶחָד מִן הָעוֹלִים לָחֹג יָשֵׁן שֵׁנָה אֲרֻכָּה.
אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר, וְלֹא רָאָה סִימָן לָעוֹלִים לָחֹג.
קָם וְהָלַךְ וְתָעָה בַדֶּרֶךְ.
הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁרָאָה אֹהֶל וְרָאָה אִשָּׁה זְקֵנָה עַל פֶּתַח הָאֹהֶל וּמָצָא אֶצְלָהּ כֶּלֶב יָשֵׁן.
קָרַב אֶל הָאֹהֶל וְנָתַן שָׁלוֹם לַזְּקֵנָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה אֹכֶל.
אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ לְאוֹתוֹ נַחַל וְצוּד לְךָ מִן הַנְּחָשִׁים לְפִי צָרְכְּךָ, דַּיֶּךָ שֶׁאֶצְלֶה לְךָ מֵהֶם וְאַאֲכִילְךָ”.
אָמַר לָהּ הָאִישׁ: “אֵין אֲנִי מֵבִין לָצוּד נְחָשִׁים וְלֹא אָכַלְתִּי אוֹתָם מֵעוֹלָם”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “אֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאָצוּד מֵהֶם, וְאַל תִּפְחַד”.
הָלְכָה עִמּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ הַכֶּלֶב.
צָדָה מִן הַנְּחָשִׁים לְפִי הַצֹּרֶךְ, דַּיָּה, וְהָיְתָה צוֹלָה מֵהֶם.
אָמַר הַמְּסַפֵּר: "וְלֹא רָאָה לוֹ הָאִישׁ הָעוֹלֶה לָחֹג מִפְלָט מִן הָאֲכִילָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ לְרָעָב וּלְרָזוֹן.
אָכַל מֵאוֹתָם הַנְּחָשִׁים.
אַחַר-כָּךְ הָיָה צָמֵא וּבִקֵּשׁ מִן הַזְּקֵנָה מַיִם לִשְׁתּוֹת.
אָמְרָה לוֹ: “הַמַּעְיָן לְפָנֶיךָ, שְׁתֵה מִמֶּנּוּ”.
הָלַךְ אֶל הַמַּעְיָן וּמָצָא מֵימָיו מָרִים, וְאוּלָם לֹא מָצָא לוֹ מִפְלָט מִשְּׁתִיָּתָם עִם חֹזֶק מְרִירוּתָם, בִּגְלַל הַצָּמָא שֶׁתָּקַף אוֹתוֹ.
שָׁתָה וְחָזַר אֶל הַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “תְּמִיהֲנִי עָלַיִךְ, הַזְּקֵנָה, מִישִׁיבָתֵךְ בְּמָקוֹם זֶה וְהִשָּׁאֲרֵךְ בּוֹ בְּאוֹרֶךְ-רוּחַ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעוֹלֶה לָחֹג, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתָה אֶת הַמַּיִם מִן הַמַּעְיָן הַמָּר, מִשּׁוּם הַצָּמָא שֶׁתְּקָפוֹ, אָמַר לָאִשָּׁה: “תְּמִיהֲנִי עָלַיִךְ הַזְּקֵנָה, מִישִׁיבָתֵךְ בְּמָקוֹם זֶה וְהִשָּׁאֲרֵךְ בּוֹ בְאֹרֶךְ-רוּחַ וְהִתְפַּרְנְסֵךְ בְּמָזוֹן זֶה וּשְׁתִיָּתֵךְ מִמַּיִם אֵלֶּה”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “וְכֵיצַד הִיא אַרְצְכֶם?” אָמַר לָהּ: “בְּאַרְצֵנוּ חֲצֵרוֹת רַחֲבוֹת-יָדַיִם וּמְרֻוָּחוֹת וּפֵרוֹת בְּשֵׁלִים וּטְעִימִים וּמַיִם חַיִּים נְעִימִים לָחֵךְ וּמַאֲכָלִים טוֹבִים וּבָשָׂר שָׁמֵן וְצֹאן רַב וְכָל דָּבָר טָעִים וְשֶׁפַע טוּב וְיֹפִי שֶׁאֵין כְּמוֹתָם אֶלָּא בְגַן-עֵדֶן שֶׁצִּוָּה אֱלֹהִים לְעוֹבְדָיו הָעוֹשִׂים הַיָּשָׁר”.
אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי כָל זֶה.
אֱמֹר לִי מֵעַתָּה: כְּלוּם יֵשׁ לָכֶם אֵיזֶה שֻׂלְטָאן הַמּוֹשֵׁל בָּכֶם וְנוֹהֵג עֲרִיצוּת בְּשִׁלְטוֹנוֹ, וְאַתֶּם בְּיָדוֹ, וּכְשֶׁאֶחָד מִכֶּם חוֹטֵא, הוּא נוֹטֵל מָמוֹנוֹ וּמַשְׁמִידוֹ.
וּכְשֶׁהוּא חָפֵץ הוּא מְנַשֵּׁל אֶתְכֶם מִבָּתֵּיכֶם וְעוֹקֵר אֶתְכֶם מִשֹּׁרֶשׁ?” אָמַר לָהּ הָאִישׁ: “יִתָּכֵן כַּזֹּאת”.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “אִם כָּךְ הֲרֵי אוֹתָם מַאֲכָלֵי הַמַּעֲדַנִּים וְהַחַיִּים הַיָּפִים וְהַטּוּב הַנָּעִים עִם הָעֲרִיצוּת, אֵינָם אֶלָּא סַם מְחַלְחֵל וְחוֹדֵר, וּכְנֶגְדָּם מַאֲכָלֵנוּ עִם הַבִּטָּחוֹן וְהַשַּׁלְוָה שֶׁבָּהֶם סַם-תְּרוּפָה מוֹעִיל.
כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ, שֶׁהַיָּקָר בַּנְּעִימוֹת מִלְּבַד הָאִסְלָאם הוּא הַבְּרִיאוּת וְהַבִּטָּחוֹן?”
וְלֹא יִהְיֶה כֵן אֶלָּא בְּיָשְׁרָתוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָאן, הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם אֱלֹהִים עֲלֵי אַדְמַת אֱלֹהִים וּבְטוּב הַנְהָגָתוֹ אֶת הַמְּדִינָה.
וְהָיוּ אֵלֶּה מִן הַשֻּׁלְטָאנִים שֶׁהָיוּ בְיָמִים קְדוּמִים זְקוּקִים שֶׁיְהִי לָהֶם רַק מִקְצַת מִן הַמִּקְצַת מִן הֶהָדָר, בִּהְיוֹת שֶׁהָיוּ הַנְּתִינִים מְפַחֲדִים מִפָּנָיו כְּשֶׁאַךְ רַק רָאוּ אוֹתוֹ.
וְאוּלָם הַשֻּׁלְטָאן בַּזְּמַן הַזֶּה זָקוּק לְכָךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַמִּדָּה הַמְּרֻבָּה בְּיוֹתֵר בְּתַכְסִיס הַנְהָגַת הַמְּדִינָה, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּהַדְרָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי-הָאָדָם כַּיּוֹם אֵינָם כַּקַּדְמוֹנִים.
זְמַנֵּנוּ אָנוּ הוּא זְמַנָּם שֶׁל בַּעֲלֵי תְכוּנָה מְגֻנָּה וּבְנֵי פֻרְעָנוּת חֲמוּרָה וַעֲצוּמָה, שֶׁכֵּן הֵם מְתֹאָרִים בְּטִפְּשׁוּת וְקַשְׁיוּת הַלֵּב, וְאִלּוּ הָיָה הַשֻּׁלְטָאן – יִשְׁמֹר אֱלֹהִים מִכָּךְ – חַלָּשׁ בְּתוֹכָם אוֹ לֹא הָיָה אִישׁ יוֹדֵעַ לְנַהֵג הַמְּדִינָה וְחָסֵר הַדְרַת-כָּבוֹד, כִּי אָז אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָיָה זֶה סִבָּה לְחֻרְבַּן הָאָרֶץ.
וּבַמָּשָׁל נֶאֱמַר: עֲרִיצוּת הַשֻּׁלְטָאן מֵאָה שָׁנָה, וְלֹא עֲרִיצוּתָם שֶׁל הַנְּתִינִים זֶה כְּלַפֵּי זֶה אֲפִלּוּ שָׁנָה אַחַת.
וּכְשֶׁהַנְּתִינִים נוֹהֲגִים בַּעֲרִיצוּת, מַשְׁלִיט אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שֻׁלְטָאן עָרִיץ וּמֶלֶךְ מְדַכֵּא.
כְּמוֹ שֶׁסֻּפַּר בְּדִבְרֵי-הַיָּמִים, שֶׁחַגָּ’אג' בֶּן יוּסֻף הוּבָא לְיָדוֹ כְּתָב וּבוֹ כָתוּב: “יְרָא אֶת אֱלֹהִים וְאַל תִּנְהַג עִם עוֹבְדָיו בְּכָל אוֹתָהּ הָעֲרִיצוּת”.
כְּשֶׁקָּרָא אֶת הַכְּתָב, עָלָה עַל הַבִּימָה, וְהָיָה מֵלִיץ מְפֹאָר, וְאָמַר: "הוֹי בְנֵי-אָדָם.
הִנֵּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הִשְׁלִיטַנִי בָכֶם בִּגְלַל מַעֲשֵׂיכֶם…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְלשִׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שָׁאַלְחַגָּ’אג', כְּשֶׁקָּרָא אֶת הַכְּתָב עָלָה עַל הַבִּימָה, וְהָיָה מֵלִיץ מְפֹאָר וְאָמַר: "הוֹי, בְּנֵי-אָדָם, הִנֵּה הִשְׁלִיטַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֲלֵיכֶם בִּגְלַל מַעֲשֵׂיכֶם, וְאִם אֲנִי אָמוּת, לֹא תֵחָלְצוּ מִן הָעֲרִיצוּת, עִם אֵלֶּה הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, שֶׁכֵּן בָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּרוּאִים רַבִּים כְּמוֹתִי וְאִם לֹא אֶהְיֶה אֲנִי, יִהְיֶה מִי שֶׁהוּא רַע בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְרַב לַעֲרִיצוּת וּמְקַפֵּחַ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בְּעִנְיָן זֶה:
וְאֵין יַד אֲשֶׁר יַד אֱלֹהִים עָלֶיהָ לֹא תָרוּם,
וְאֵין עוֹשֵׁק אֲשֶׁר לֹא נֻסָּה בְרַב מֶנּוּ, עָלָיו יָקוּם.
וְהָעֲרִיצוּת הִיא שֶׁמְּפַחֲדִים מִפָּנֶיהָ וְהַצֶּדֶק הוּא הַטּוֹב בְּכָל דָּבָר.
נִשְׁאַל מֵאֱלֹהִים שֶׁיֵּיטִיב מַצָּבֵנוּ.
הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה בְיָמִים קְדוּמִים וּבִזְמַנִּים וְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ, בִּמְדִינַת סִין אִישׁ חַיָּט, מִתְפַּרְנֵס בִּרְוָחָה וְאוֹהֵב מִשְׂחָק וְשִׂמְחָה.
וְהָיָה נוֹהֵג לָצֵאת הוּא וְאִשְׁתּוֹ לְעִתִּים לִרְאוֹת בְמִפְלְאוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים.
יָצְאוּ יוֹם אֶחָד בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם וְחָזְרוּ בְסוֹפוֹ, לְעֵת עֶרֶב, לִמְעוֹנָם.
מָצְאוּ בְדַרְכָּם אִישׁ גִּבֵּן, מַרְאֵהוּ קוֹרֵא לִצְחוֹק אֶת הַזּוֹעֲפִים וּמֵסִיר כָּל דְּאָגָה מִן הָעֲצוּבִים.
מִיַּד נִתְקָרְבוּ הַחַיָּט, הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִרְאוֹת בּוֹ, וְהִזְמִינוּ אוֹתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּם לְבֵיתָם לְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה.
נַעֲנָה לָהֶם וְהָלַךְ עִמָּם לְבֵיתָם.יָצָא הַחַיָּט לַשּׁוּק, כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְקָנָה דָג צָלוּי וְלֶחֶם וְלִימוֹן וּמִינֵי מְתִיקָה לְקִנּוּחַ סְעֻדָּה.
חָזַר וְשָׂם אֶת הַדָּג לִפְנֵי הַגִּבֵּן וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל.
נָטְלָה אֵשֶׁת הַחַיָּט נֶתַח דָּג גָּדוֹל וְהִלְעִיטָה אֶת הַגִּבֵּן וְסָתְמָה פִיו בְכַפָּהּ וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵין אַתָּה אוֹכֵל אוֹתוֹ אֶלָּא בְּבַת-אַחַת וּבִנְשִׁימָה אַחַת, וְאֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ שְׁהוּת לְלָעֲסוֹ”.
בָּלַע אוֹתוֹ.
וְהָיָה בוֹ סַנְסָן קָשֶׁה.
נִתְקַע בִּגְרוֹנוֹ, וּבִהְיוֹת שֶׁכָּלְתָה מִדַּת יָמָיו, מֵת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁאֵשֶׁת הַחַיָּט, כְּשֶׁהִלְעִיטָה אֶת הַגִּבֵּן אֶת נֶתַח הַדָּג, מֵת מִיָּד, מִשּׁוּם שֶׁכָּלוּ יָמָיו.
אָמַר הַחַיָּט: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר, מִסְכֵּן זֶה לֹא הָיְתָה מִיתָתוֹ אֶלָּא כָךְ עַל יָדֵנוּ”.
אָמְרָה הָאִשָּׁה: "וּמַה הִיא שִׂיחָה בְטֵלָה זוֹ? כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
מַה לִּי כִּי אַשִּׂיא דַעְתִּי בְדִמָּיוֹן
מִדָּבָר לִי בוֹ דְאָגָה וְיָגוֹן?
וּמַה זֶּה אֵשֵׁב עַל אֵשׁ לֹא כָבְתָה,
הֵן יְשִׁיבָה עַל אִשִּׁים רַק אָסוֹן הִרְבְּתָה".
אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ: “וּמָה אֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לוֹ: "קוּם שָׂא אוֹתוֹ בְחֵיקְךָ וּפְרֹשׂ עָלָיו מִטְפַּחַת מֶשִׁי, וְאֵצֵא אֲנִי לְפָנֶיךָ וְאַתָּה אַחֲרַי, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְאָמַרְתָּ: “זֶה בְנִי וְזֹאת אִמּוֹ וּמְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ לַהֲבִיאוֹ אֶל הָרוֹפֵא שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַחַיָּט דְּבָרִים אֵלּוּ, קָם וְנָשָׂא אֶת הַגִּבֵּן בְּחֵיקוֹ, וְאִשְׁתּוֹ קוֹרֵאת: “הוֹי בְּנִי, רַק שָׁלוֹם יְהִי לְךָ.
מַה זֶּה יִכְאַב לְךָ, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם קִבַּלְתָּ אֲבַעְבּוֹעוֹת אֵלּוּ?” וְהָיָה כָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָם אוֹמֵר: “יֶלֶד חוֹלֶה אִתָּם, נְגוּעַ אֲבַעְבּוּעוֹת”.
לֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת כְּשֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים לְבֵית הָרוֹפֵא, עַד שֶׁהֶרְאוּ לָהֶם מְעוֹנוֹ שֶׁל רוֹפֵא יְהוּדִי, וְדָפְקוּ עַל הַדֶּלֶת.
יָרְדָה אֲלֵיהֶם נַעֲרָה שְׁחוֹרָה וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְהִסְתַּכְּלָה, וּמָצְאָה אָדָם נוֹשֵׂא תִינוֹק וְאִמּוֹ עִמּוֹ.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “מַה הָעִנְיָן?” אָמְרָה אֵשֶׁת הַחַיָּט: “תִינוֹק עִמָּנוּ וּמְבַקְּשִׁים אָנוּ שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ הָרוֹפֵא.
טְלִי אֵפוֹא אֶת רֶבַע הַדִּינָר וּתְנִיהוּ לַאֲדוֹנֵךְ וְקִרְאִי לוֹ שֶׁיֵּרֵד וְיִרְאֶה אֶת בְּנִי, שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ מַחֲלָה”.
עָלְתָה הַנַּעֲרָה.
נִכְנְסָה אֵשֶׁת הַחַיָּט מֵעֵבֶר לַמִּפְתָּן וְאָמְרָה לְבַעְלָה: “הַנַּח אֶת הַגִּבֵּן כָּאן, וְנִמָּלֵט עַל נַפְשֵׁנוּ”.
הִצִּיב אוֹתוֹ הַחַיָּט וְהִשְׁעִין אוֹתוֹ עַל הַקִּיר וְיָצָא הוּא וְאִשׁתּוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, הֲרֵי נִכְנְסָה אֶל הַיְּהוּדִי וְאָמְרָה לוֹ: “לְמַטָּה בַּבַּיִת חוֹלֶה עִם אִשָּׁה וְאִישׁ, וּכְבָר נָתְנוּ לִי רֶבַע דִינָר בִּשְׁבִילְךָ,שֶׁתִּרְאֶנּוּ וְתִרְשֹׁם לָהֶם רְפוּאָה הַמַּתְאִימָה לוֹ”.
כְּשֶׁרָאָה הַיְּהוּדִי אֶת רֶבַע הַדִּינָר, שָׂמַח וְהִזְדָּרֵז וְקָם וְיָרַד בַּחֲשֵׁכָה.
וְאוּלָם אַךְ יָרַד נִתְקְלָה רַגְלוֹ בַּגִּבֵּן וְהוּא מֵת.
קָרָא: “הוֹי עֶזְרָא, הוֹי משֶׁה וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הוֹי אַהֲרֹן, הוֹי יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן.
דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נִתְקַלְתִּי בְחוֹלֶה זֶה, וְנָפַל לְמַטָּה וּמֵת.
וְכֵיצַד זֶה אוֹצִיא מֵת מִבֵּיתִי?” נְשָׂאוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ דֶרֶךְ הֶחָצֵר אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה אֶל אִשְׁתּוֹ, וְהוֹדִיעַ לָהּ אֶת הַדָּבָר.
אָמְרָה לוֹ: “וּמַה הִיא יְשִׁיבָתְךָ כָּאן? הֲרֵי אִם תֵּשֵׁב כָּאן עַד עֲלוֹת הַיּוֹם, נִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ.
הָבָה אֲנִי וְאַתָּה וְנַעֲלֶה אוֹתוֹ אֶל הַגַּג וּנְטִילֵהוּ לְבֵית שְׁכֵנֵנוּ הַמֻּסְלִם מְנַהֵל מֶשֶׁק מִטְבַּח הַשֻּׂלְטָאן, וְהַחֲתוּליִם וְהָעַכְבָּרִים מַרְבִּים לָבוֹא לְבֵיתוֹ לֶאֱכֹל מִמַּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַמַּאֲכָלִים.
וְאִם יִשָּׁאֵר שָׁם לַיְלָה אֶחָד יֵרְדוּ עָלָיו הַכְּלָבִים מִן הַגַּגוֹת וְיֹאכְלוּהוּ כֻלּוֹ”.
עָלוּ הַיְּהוּדִי וְאִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם נוֹשְׂאִים אֶת הַגִּבֵּן, וְהוֹרִידוּהוּ בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו לָאָרֶץ, הִסְמִיכוּ אוֹתוֹ לַקִּיר הָדוּק הֵיטֵב, וְיָרְדוּ וְהִסְתַּלָּקוּ.
וַעֲדַיִן לֹא הֻצַּב הַגִּבֵּן הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, עַד שֶׁבָּא מְנַהֵל הַמֶּשֶׁק הַבַּיְתָה, וּפְתָחוֹ וְעָלָה וְאִתּוֹ נֵר מֵאִיר.
מָצָא בֶן-אָדָם עוֹמֵד בַּזָּוִית בִּקְצֵה הַמִּטְבָּח.
אָמַר אוֹתוֹ מְנַהֵל הַמֶּשֶׁק: “חַי אֱלֹהִים אַךְ זֶה הוּא הַגּוֹנֵב מֵאֲסָמֵינוּ.
אֵין הוּא אֶלָּא בֶן-אָדָם, בָּא וְנוֹטֵל כָּל מַה שֶׁהוּא מוֹצֵא מִן הַבָּשָׂר וְהַשֻּׁמָּן, וְאִם גַּם אֶטְמְנֵם מִפְּנֵי הַחֲתוּלִים וְהַכְּלָבִים.
הֲרֵי גַם אִלּוּ הָרַגְתִּי אֶת כָּל חֲתוּלֵי הָרֹבַע וּכְלָבָיו כֻּלָּם לֹא יוֹעִיל, שֶׁכֵּן זֶה יוֹרֵד מִן הַגַּגוֹת”.
נָטַל גַּרְזֶן כָּבֵד וְזִנֵּק וּבָא אֶצְלוֹ וְהִכָּה אוֹתוֹ בוֹ עַל חָזֵהוּ, עַד שֶׁנָּפַל, וּמְצָאוֹ מֵת.
הִצְטָעֵר וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר”.
יָרֵא לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הַשֻּׁמָּן וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה, כֵּיצַד הוּא זֶה שֶׁבָּא קִצּוֹ שֶׁל אָדָם זֶה דַוְקָא עַל יָדִי?” הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ גִּבֵּן.
אָמַר: “לֹא דַי לְךָ שֶׁגִּבֵּן אַתָּה, עַד שֶׁתְּהֵא גַם גַּנָּב וְתִגְנֹב אֶת הַבָּשָׂר וְהַשֻּׁמָּן? הוֹי חוֹסֶה כֹל, הֱיֵה מַחֲסֶה לִי בְּחָסוּתְךָ הַנָּאֶה”? נְטָלוֹ עַל כְּתֵפָיו וְהוֹרִידוֹ מִבֵּיתוֹ בְסוֹף הַלַּיְלָה, וְלֹא פָסַק מֵהוֹלִיכוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְרֹאשׁ הַשּׁוּק, וְהִצִּיב אוֹתוֹ לְצַד חֲנוּת בִּקְצֵה רְחוֹב אָפֵל, וַעֲזָבוֹ וְהִסְתַּלֵּק.
בָּא נוֹצְרִי, סַרְסוּר הַמֶּלֶךְ וְהוּא שִׁכּוֹר, וְיָצָא מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, שֶׁכֵּן אָמַר לוֹ שִׁכְרוֹנוֹ שֶׁהַמָּשִׁיחַ מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא.
לֹא פָסַק מִלָּחוּג וְלָנוּעַ בְּלֶכְתּוֹ עַד שֶׁקָּרַב לַגִּבֵּן, וְעָמַד לְמוּלוֹ לְהָסֵךְ רַגְלָיו.
הִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה וּמָצָא אִישׁ נִצָּב.
וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְחָטְפוּ מִצְנַפְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נוֹצְרִי בְרֵאשִׁית הַלַּיְלָה.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת הַגִּבֵּן נִצָּב לִקְרָאתוֹ, הֶאֱמִין שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַחֲטֹף אֶת מִצְנַפְתּוֹ.
קָפַץ יָדוֹ וְהִכָּה אֶת הַגִּבֵּן, בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל עָרְפּוֹ עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ.
קָרָא הַנּוֹצְרִי לְשׁוֹמֵר הַשּׁוּק, כְּשֶׁהוּא מִתְנַפֵּל עַל הַגִּבֵּן מֵרֹב שִׁכְרוּתוֹ וּמַכֵּהוּ חוֹנְקוֹ בִגְרוֹנוֹ.
בָּא הַשּׁוֹמֵר וּמָצָא אֶת הַנּוֹצְרִי כּוֹרֵעַ עַל הַמֻּסְלִם וּמַכֵּהוּ.
אָמַר הַשּׁוֹמֵר: “קוּם מֵעָלָיו”.
וְקָם, נִגַּשׁ אֵלָיו הַשּׁוֹמֵר וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת.
אָמַר: “כֵּיצַד זֶה יַהֲרֹג נוֹצְרִי מֻסְלִם?” תָּפַס אֶת הַנּוֹצְרִי וַאֲסָרוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל.
וְהַנּוֹצְרִי אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: “הוֹי הַמָּשִׁיחַ, הוֹי הַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, כֵּיצַד הָרַגְתִּי אֶת זֶה? וּמַה מְּהֵרָה קָרָה הַדָּבָר שֶׁמֵּת בְּמַכַּת אֶגְרוֹף אֶחָת?” פָּג שִׁכְרוֹנוֹ וְחָזְרָה אֵלָיו דַּעְתּוֹ.
לָנוּ הַגִּבֵּן וְהַנּוֹצְרִי בְּבֵית הַמּוֹשֵׁל עַד הַבֹּקֶר.
בָּא הַמּוֹשֵׁל וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ וּלְהַכְרִיז עַל כָּךְ.
הִצִּיבוּ מִיָּד לַנּוֹצְרִי עֵץ וְהֶעֲמִידוּהוּ תַּחְתָּיו וּבָא הַתַּלְיָן וְנָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוָּארוֹ וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹתוֹ.
וְהִנֵּה מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק עָבַר לְדַרְכּוֹ וְרָאָה אֶת הַנּוֹצְרִי כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד תַּחַת עֵץ הַתְּלִיָּה.
פָּרַץ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאָמַר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, אֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו”.
אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “עַל שׁוּם מַה הֲרַגְתּוֹ?” אָמַר: “נִכְנַסְתִּי הַלַּיְלָה לְבֵיתִי וְרָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹרֵד מִן הַגַּג לִגְנֹב מֵאֲסָמַי.
הִכִּיתִיו בְגַרְזֶן עַל חָזֵהוּ וָמֵת.
נָטַלְתִּי אוֹתוֹ וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לַשּׁוּק וְהִצַּבְתִּיו בְּמָקוֹם זֶה וָזֶה בִּרְחוֹב זֶה וָזֶה”.
הוֹסִיף מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְאָמַר: “כְּלוּם לֹא דַי לִי שֶׁהָרַגְתִּי מֻסְלִם, עַד שֶׁיֵּהָרֵג בְּעֶטְיִי גַם נוֹצְרִי?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל אֶת דִּבְרֵי מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, פִּטֵּר אֶת הַנּוֹצְרִי הַסַּרְסוּר וְאָמַר לַתַּלְיָן: “תְּלֵה אֶת זֶה עַל פִּי הוֹדָאַת עַצְמוֹ”.
הֵסִיר אֶת הַחֶבֶל מִצַּוַּאר הַנּוֹצְרִי וּנְתַּנוֹ בְּצַוָאר מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, וְהֶעֱמִידוֹ תַּחַת הָעֵץ, וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹתוֹ.
וְהִנֵּה הָרוֹפֵא הַיְּהוּדִי בּוֹקֵעַ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וּמְצָעֵק וְאוֹמֵר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ אֶלָּא אָנִי.
וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: יָשַׁבְתִּי אֶמֶשׁ בְּבֵיתִי, וּבָאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה וְדָפְקוּ עַל הַדֶּלֶת, וְהָיָה עִמָּם גִּבֵּן זֶה שֶׁהָיָה חוֹלֶה.
נָתְנוּ לְשִׁפְחָתִי רֶבַע דִינָר הוֹדִיעָה לִי וְנָתְנָה לִי אֶת הַמָּמוֹן.
וְאוּלָם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה נְשָׂאוּהוּ וְהִכְנִיסוּהוּ לְבֵיתִי.
הוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְהָלְכוּ לָהֶם.
יָצָאתִי לְבָדְקוֹ, אַךְ בִּהְיוֹת שֶׁהָיְתָה שָׁם אֲפֵלָה נִתְקַלְתִּי בוֹ בְרַגְלִי וְנָפַל מִן הַמַּדְרֵגָה וָמֵת.
נְטַלְנוּהוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְנָשָׂאנוּ אוֹתוֹ לְמִרְפֶּסֶת הַגַּג, וּבִהְיוֹת בֵּית מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק סָמוּךְ לְבֵיתִי, הוֹרַדְנוּ אֶת גּוּפַת הַגִּבֵּן הַזֶּה דֶרֶךְ מִרְפֶּסֶת גַּגּוֹ שֶׁל מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק.
וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמָצָא אֶת הַגִּבֵּן בְּבֵיתוֹ, חֲשָׁבוֹ לְגַנָּב וְהִכָּה אוֹתוֹ בְגַרְזֶן, עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ, וְדִמָּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁהֲרָגוֹ.
כְּלוּם לֹא דַי לִי שֶׁהָרַגְתִּי מֻסְלִם אֶחָד בְּלִי צְדִיָּה, עַד שֶׁאֶקַּח עַל עַצְמִי מִיתָתוֹ שֶׁל מֻסְלִם שֵׁנִי? אַל תַּהֲרֹג אֵפוֹא אוֹתוֹ, אֶלָּא הָרְגֵנִי אָנִי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל כָּךְ, אָמַר לַתַּלְיָן: “פַּטֵּר אֶת מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וּתְלֵה אֶת הַיְּהוּדִי”.
נְטָלוֹ הַתַּלְיָן וְנָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוָּארוֹ.
וְהִנֵּה הַחַיָּט בּוֹקֵעַ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאוֹמֵר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ אָדָם אֶלָּא אָנִי.
וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: יָצָאתִי בַיּוֹם לְתַעֲנוּגִי וּבָאתִי לְעֵת עֶרֶב וּפָגַשְׁתִּי גִבֵּן זֶה שִׁכּוֹר וְתֹף עִמּוֹ וְהוּא מְזַמֵּר.
עָמַדְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וַהֲבֵאתִיו לְבֵיתִי, קָנִיתִי דָג וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל.
נָטְלָה אִשְׁתִי נֵתַח דָּג וּפְרֻסַּת לֶחֶם וְתָחֲבָה אוֹתָם לְתוֹךְ פִּיו.
הִקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט וְנֶחֱנַק מִיָּד.
לְקַחְנוּהוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְהוֹלַכְנוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַיְּהוּדִי.
יָרְדָה הַנַּעֲרָה וּפָתְחָה לָנוּ אֶת הַדֶּלֶת.
אָמַרְתִּי לָהּ: “אִמְרִי לַאֲדוֹנֵךְ, בַּפֶּתַח אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹלֶה אִתָּם, בּוֹא וּבְדֹק אוֹתוֹ וּרְשֹׁם לוֹ רְפוּאָה”, וְנָתַתִּי לָהּ רֶבַע דִּינָר.
עָלְתָה אֶל אֲדוֹנָהּ, וְנָשָׂאתִי אֶת הַגִּבֵּן עַד לְמַעְלָה עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְהִסְמַכְתִּיו אֶל הַקִּיר, וְהִסְתַּלַּקְתִּי עִם אִשְׁתִּי.
כְּשֶׁיָּרַד הַיְּהוּדִי נִתְקַל בּוֹ, וְחָשַׁב שֶׁהוּא הוּא שֶׁהֲרָגוֹ”.
הוֹסִיף הַחַיָּט ואָמַר לַיְּהוּדִי: “הֲנָכוֹן הַדָּבָר?” אָמַר: “כֵּן הוּא”.
פָּנָה הַחַיָּט וְאָמַר לַמּוֹשֵׁל: “פַּטֵּר אֶת הַיְּהוּדִי וּתְלֵנִי אָנִי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל דְּבָרָיו, תָּמַהּ מֵעִנְיָן הַגִּבֵּן וְאָמַר: “אָכֵן דָּבָר הוּא שֶׁיֵּשׁ לְכָתְּבוֹ זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר”.
וְאָמַר לַתַּלְיָן: “פַּטַּר אֶת הַיְּהוּדִי וּתְלֵה אֶת הַחַיָּט עַל-פִּי הוֹדָאַת עַצְמוֹ”.
נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְאָמַר: “נִלְאֵיתִי לְהַגִּישׁ אֶת הָאֶחָד וּלְהוֹצִיא אֶת הַשֵּׁנִי.
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא יִתָּלֶה גַּם אֶחָד”.
וְעַל-כָּל-פָּנִים נָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוַּאר הַחַיָּט.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל אֵלֶּה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגִּבֵּן, אָמְרוּ שֶׁהָיָה לֵיצַן הַשֻּׂלְטָאן, וְלֹא הָיָה הַשֻּׂלְטָאן יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.
כְּשֶׁשָּׁתָה הַגִּבֵּן לְשָׁכְרָה נִפְקַד מְקוֹמוֹ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד חֲצוֹת הַיּוֹם.
שָׁאַל עַל אֹדוֹתָיו אֶת פִּי אֲחָדִים מֵהָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְאָמְרוּ: “אֲדוֹנֵנוּ, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַמּוֹשֵׁל מֵת, וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶת מְרַצְּחוֹ, וְיָרַד הַמּוֹשֵׁל לִתְלוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ, וּבָא שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי וְכָל אֶחָד מֵהֶם טוֹעֵן: “לֹא הֲרַגְתִּיו אֶלָּא אָנִי”, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְסַפֵּר לַמּוֹשֵׁל סִבַּת הֲרִיגָתוֹ אוֹתוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶּךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, קָרָא לַשּׁוֹמֵר הַסַּף וְאָמַר לוֹ: “רֵד אֶל הַמּוֹשֵׁל, וַהֲבִיאֵם לְפָנַי כֻּלָּם”.
יָרַד שּׁוֹמֵר-הַסַּף וּמָצָא אֶת הַתַּלְיָן מוּכָן לַהֲרֹג אֶת הַחַיָּט.
קָרָא אֵלָיו שּׁוֹמֵר הַסַּף וְאָמַר: “עֲצֹר”.
וְהוֹדִיעַ לַמּוֹשֵׁל, שֶׁהָעִנְיָן הִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ.
לְקָחוֹ וְלָקַח אֶת הַגִּבֵּן, כְּשֶׁהוּא נִשָּׂא עַל כַּפַּיִם, וְאֶת הַחַיָּט וְאֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת הַנּוֹצְרִי וְאֶת מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, וְהֶעֱלָה אֶת כֻּלָּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
כַּאֲשֶׁר הִתְיַצֵּב הַמּוֹשֵׁל לְפָנָיו, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע עִם כֻּלָּם, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ סִפּוּר זֶה הִתְפַּלֵּא וְתָקַף אוֹתוֹ צְחוֹק, וְצִוָּה שֶׁיִּכָּתֵב הַדָּבָר זִכָּרוֹן בְּמֵי זָהָב.
וְאָמַר לָעוֹמְדִים לְפָנָיו “הַשְׁמַעְתֶּם מִימֵיכֶם כְּסִפּוּר גִּבֵּן זֶה?” נִגַּשׁ הַנּוֹצְרִי וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אִם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת, אֲסַפֵּר לְךָ דָּבָר שֶׁאֵרַע לִי, וְהוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן וּמוּזָר מִמֶּנּוּ”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “סַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאִתָּךְ”.
הָיִיתִי בְבַגְדָאד בִּימֵי כַלִיפוּתוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אַלְמֻסְתַּנְצִיר בִאללָהּ.
וְהָיָה אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַמִּסְכֵּנִים וְיוֹשֵׁב בְּסוֹד הַחֲכָמִים וְהַיְּשָׁרִים.
אֵרַע יוֹם אֶחָד שֶׁכָּעַס עַל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְצִוָּה אֶת נְצִיב בַּגְדָאד שֶׁיְּבִיאֵם אֵלָיו בְּסִירָה בְּיוֹם חָג.
וְהָיוּ אֵלֶּה לִסְטִים וְשׁוֹדְדֵי דְרָכִים.
יָצָא נְצִיב הַמְּדִינָה וּתְפָסָם וְהֵבִיאָם לְסִירָה.
כְּשֶׁרְאִיתִים אָמַרְתִּי בְלִבִּי: לֹא נִתְאַסְּפוּ אֵלֶּה אֶלָּא לְטִיּוּל.
וּוַדַּאי יְבַלּוּ אֶת יוֹמָם בַּסִּירָה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
וַהֲרֵי אֵין מִי שֶׁיְשַׁעְשְׁעֵם כָּמוֹנִי“.
קַמְתִּי, חַבְרַיָּא, מִתּוֹךְ זֹךְ נִימוּסִי וְעַנְוַת תְּבוּנָתִי וְיָרַדְתִּי אֲלֵיהֶם לַסִּירָה וְהִתְעָרַבְתִּי בָּהֶם.
חָתְרו אֶל הַחוֹף הַשֵּׁנִי וְעָגְנוּ שָׁם.
בָּאוּ אֲלֵיהֶם שׁוֹטְרִים וְשׁוֹמְרִים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּצַוְּארֵיהֶם.
וּבְתוֹךְ הַשְּׁאָר נָתְנוּ גַם בְּצַוָּארִי שַׁרְשְׁרָאוֹת, בְּתוֹכָם.
וְכָל זֶה, חַבְרַיָּא, אֵינוֹ אֶלָּא בִּגְלַל נִימוּסִי וּמִעוּט-דְּבָרַי, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָפַצְתִּי לְדַבֵּר.
נְטָלוּנוּ כֻלָּנוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לִפְנֵי אַלְמֻסְתַּנְצִר בִאללָהּ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים וּפָקַד לְהַתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה.
אַחֲרֵי שֶׁהוֹשִׁיב אוֹתָנוּ הַתַּלְיָן אֶת כֻּלָּנוּ עַל הַגַּרְדֹּם שֶׁל עוֹר נִגַּשׁ וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִתִּיז רֹאשׁ אַחֲרֵי מִשְׁנֵהוּ, עַד שֶׁהִתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה וְלֹא נוֹתַרְתִּי אֶלָּא אָנִי.
הֵצִיץ בִּי הַכַלִיף וּפָנָה וְאָמַר לַתַּלְיָן: מַה לְּךָ שֶׁלֹּא הִתַּזְתָּ אֶלָּא רָאשֵׁי תִּשְׁעָה בִּלְבָד?” אָמַר: “יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם מֵהַתִּיז רַק תִּשְׁעָה, בְּשָׁעָה שֶׁצִּוִּיתָ לְהַתִּיז עֲשָׂרָה”.
אָמַר הַכַלִיף: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא הִתַּזְתָּ אֶלָּא רָאשֵׁי תִּשְׁעָה, וְזֶה שֶׁלְּפָנֶיךָ הוּא הָעֲשִׂירִי”.
אָמַר הַתַּלְיָן: “בַּאֲמִתּוּת חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁעֲשָׂרָה הֵם”.
אָמַר לוֹ: “מְנֵה אוֹתָם”.
מָנָה אוֹתָם וְנִמְצאו עֲשָׂרָה.
נָתַן בִּי הַכַלִיף עֵינָיו וְאָמַר: “מַה הֵבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ שֶׁשָּׁתַקְתָּ בְּשָׁעָה כָזוֹ, וְכֵיצַד הִגַעְתָּ לְתוֹךְ חֶבְרַת בְּנֵי-מָוֶת אֵלֶּה?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דִבְרֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אָמַרְתִּי אֵלָיו: “דַּע, נְשִׂיא - הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי הוּא הַשֵּׁיךְ הַשַּׁתְקָן, וְשִׁשָּׁה אַחִים לִי, וְאִתִּי מִן הַחָכְמָה הַרְבֵּה מְאֹד.
וְאוּלָם עַנְוַת תְּבוּנָתִי וְשֶׁפַע חָכְמָתִי וּמִעוּט-דְּבָרַי אֵין קֵצֶה לָהֶם, וְאוּמָנוּתִי אוּמָנוּת הַגַּלָּבִים הִיא, וְאֶתְמוֹל בְּבֹקֶר הַיּוֹם רָאִיתִי עֲשָׂרָה אֵלֶּה הוֹלְכִים בְּסִירָה, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם יוֹצְאִים לְטִיּוּל, הִתְעָרַבְתִּי בְתוֹכָם וְיָרַדְתִּי אִתָּם.
לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה מוּעָטָה וּבָאוּ הַשּׁוֹטְרִים וְנָתְנוּ בְתוֹכָם שַׁרְשְׁרָאוֹת גַּם בְּצַוָּארִי.
וּמֵרֹב נִימוּסִי שָׁתַקְתִּי וְלֹא אָמַרְתִּי דָבָר, וְלֹא הָיָה זֶה אֶלָּא נִימוּס מִצִּדִּי.
הִסִּיעוּ אוֹתָנוּ וְהִצִּיבוּנוּ לְפָנֶיךָ וְצִוִּיתָ לְהַתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה, וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי יוֹשֵׁב לִפְנֵי הַתַּלְיָן, וְאֵינִי מַגִּיד מִי אָנִי.
וְלֹא הָיָה זֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ נִימוּסִי שֶׁנִּתְחַבַּרְתִּי לָהֶם בִּשְׁעַת הַתָּזַת רָאשֵׁיהֶם.
וְאָכֵן כָּךְ נָהַגְתִּי בְכָבוֹד עִם בְּנֵי-אָדָם כָּל יְמֵי חַיָּי, וְלֹא שִׁלְמוּ אֶלָּא בְרָעָה שֶׁבָּרָעוֹת”.
כְּשֶׁשָּמַע הַכַלִיף אֶת דְּבָרַי הִכִּיר שֶׁאֲנִי מֻכְתָּר בְּנִימוּסִין וּמִעוּט דְּבָרִים, וְאֵינִי טַרְחָן עַל בְּנֵי-אָדָם, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר עֶלֶם זֶה שֶׁהִצַּלְתִּיו מִבַּלְהוֹת הַמָּוֶת, צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְאָמַר לִי:" שַׁתְקָן, וְשֵׁשֶׁת אַחֶיךָ כְּמוֹתְךָ, חָכְמָה בָהֶם וָדַעַת וּמִעוּט דְּבָרִים?" אָמַרְתִּי: "בַּל יִחְיוּ וּבַל תְּהִי לָהֶם שְׁאֵרִית, אִם כְּמוֹתִי הֵם, אָכֵן מַעֲלִיבֵנִי אַתָּה, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֵין זֶה נָאֶה לְךָ לְקַשֵּׁר אוֹתִי בָהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם כָּל אֶחָד מֵהֶם מוּמוֹ בּוֹ, שֶׁהִגִּיעַ לוֹ בִגְלַל רִבּוּי דְבָרִים וְחֹסֶר נִימוּס.
אֶחָד מֵהֶם חִגֵּר וְאֶחָד עִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, וְאֶחָד גִּבֵּן וְאֶחָד עִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינָיו וְאֶחָד קְטוּף-אָזְנַיִם וָאַף, וְאֶחָד קְצוּץ-שְׂפָתַיִם.
וְאַל תְּדַמֶּה בְנַפְשְׁךָ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים.
וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא כְּדֵי לְבָרֵר לְךָ שֶׁבַּעַל-נִימוּסִין אֲנִי יוֹתֵר מֵהֶם.
וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם מְאֹרָע שֶׁאֵרַע לוֹ עַד שֶׁהֻטַּל בּוֹ מוּם, וְאִם רְצוֹנְךָ הֲרֵינִי לְסַפֵּר לְךָ מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה.
דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁמַּה שֶּׁאֵרַע לִי נִפְלָא הוּא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֵרַע לְכֻלָּם.
הָיִיתִי לִפְנֵי שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת הַגִּבֵּן, בְּבֹקֶר הַיּוֹם, בִּסְעֻדַּת נִשּׂוּאִין אֵצֶל אַחַד חֲבֵרַי.
וְהָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים אִישׁ בְּעֶרֶךְ מִגְּדוֹלֵי הָאוּמָנִים שֶׁבַּחַיָּטִים, בְּאוֹרְגֵי-מֶשִׁי וְהַנַּגָּרִים וְזוּלָתָם.
כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ הֻגַּשׁ הָאֹכֶל שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ.
וְהִנֵּה נִכְנַס בַּעַל-הַבַּיִת וְעִמּוֹ עֶלֶם נָכְרִי נָאֶה מִבְּנֵי בַּגְדָאד.
וְהָיוּ עָלָיו מִן הַמְּפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא, וְהוּא יְפֵה תֹאַר, יֹפִי שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא חִגֵּר.
נִכְנַס אֵלֵינוּ וְנָתַן שָׁלוֹם.
קַמְנוּ לִקְרָאתוֹ, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָשֶׁבֶת רָאָה בְּתוֹכֵנוּ אָדָם, גַּלָּב, וְסֵרַב לָשֶׁבֶת וּבִקֵּשׁ לָצֵאת מֵעַל פָּנֵינוּ.
עִכַּבְנוּהוּ אָנִי וּבַעַל-הַבַּיִת וְהִפְצַרְנוּ בוֹ, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ בַּעַל-הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת כְּנִיסָתְךָ וִיצִיאָתְךָ תֵכֶף לְכָךְ?” אָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תַעֲמֹד לִי בְדַרְכִּי בִכְלוּם, מִשּׁוּם שֶׁסִּבַּת יְצִיאָתִי גַּלָּב זֶה הַיּוֹשֵׁב כָּאן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע בַּעַל-הַסְּעֻדָּה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁעֶלֶם זֶה מִבַּגְדָאד נֶעְכְּרָה רוּחוֹ בִּגְלַל אוֹתוֹ גַלָּב?” פָּנִינוּ אֵלָיו וְאָמַרְנוּ לוֹ: “סַפֵּר לָנוּ מַה סִּבַּת הַזַּעַם שֶׁאַתָּה זוֹעֵם גַּלָּב זֶה?” אָמַר הָעֶלֶם: “חַבְרַיָּה,מִשּׁוּם שֶׁאֵרַע לִי עִם גַּלָּב זֶה עִנְיָן מֻפְלָא בְּעִיִרי בְּבַגְדָאד, וְהָיָה הוּא הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי חִגֵּר וְנִשְׁבְּרָה רַגְלִי, וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי יוֹשֵׁב אִתּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד כָּל עוֹד אֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וְלֹא אָגוּר בְּעִיר שֶׁהוּא גָר בָּהּ.
וּכְבָר עָזַבְתִּי אֶת בַּגְדָאד וְיָצָאתִי אוֹתָהּ וְיָשַׁבְתִּי בְּעִיר זוֹ, וְעַכְשָׁו אֵינִי לָן כָּאן הַלַּיְלָה אֶלָּא נוֹסֵעַ הָלְאָה”.
אָמַרְנוּ לוֹ: “רְאֵה הִשְׁבַּעְנוּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרְךָ עִמּוֹ”.
הִלְבִּינוּ פְּנֵי הַגַּלָּב בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַלְנוּ אֶת הָעֶלֶם, וּפָתַח הָעֶלֶם וְאָמַר:
דְּעוּ חַבְרַיַּת-טוֹבִים, שֶׁאָבִי מִגְּדוֹלֵי סוֹחֲרֵי בַּגְדָאד הָיָה, וְלֹא חֲנָנוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וָלַד זוּלָתִי, כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהִתְבַּגַּרְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ נֶאֱסַף אָבִי לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְעָזַב לִי הוֹן וַעֲבָדִים וְסָרִיסִים.
הָיִיתִי לוֹבֵשׁ אֶת הַיָּפֶה בַּלְּבוּשׁ וְאוֹכֵל מֵיטַב הַמַּאֲכָלִים.
וְשֵׁם אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה בְּקֶרֶב לִבִּי מַשְׂטֵמָה לַנָּשִׁים, עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּבַגְדָאד, וְהִנֵּה בָאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרָה שֶׁל נָשִׁים בַּדֶּרֶךְ.
בָּרַחְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לְסִמְטָה אַחַת שֶׁאֵינָהּ מְפֻלֶּשֶׁת וְנִשְׁעַנְתִּי בְּקָצֶהָ הָעֶלְיוֹן עַל אִצְטַבָּה.
לֹא יָשַׁבְתִּי שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁנִּפְתַּח חַלּוֹן מִמּוּל לַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בוֹ, וְנִשְׁקְפָה מִתּוֹכוֹ נַעֲרָה כַּלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי כְמוֹתָהּ.
הָיוּ לָהּ עֲצִיצֵי פְרָחִים עֲרוּכִים עַל קֶרֶשׁ, וְהָיְתָה מַשְׁקָה אוֹתָם; פָּנְתָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְאַחַר-כָּךְ סָגְרָה אֶת הַחַלּוֹן וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי.
נִצְּתָה בְלִבִּי אֵשׁ, וְהָיְתָה דַעְתִּי עֲסוּקָה בָהּ, וְנֶהְפְּכָה מַשְׂטֵמָתִי לְנָשִׁים לְאַהֲבָה.
לֹא פָסַקְתִּי מִשֶּׁבֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד לִשְׁקִיעַת-הַחַמָּה, כְּשֶׁאִינֶנִּי עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעָצְמַת הַתְּשׁוּקָה.
וְהִנֵּה קָאצִ’י הָעִיר רוֹכֵב עוֹבֵר, לְפָנָיו עֲבָדִים וְאַחֲרָיו סָרִיסִים, יָרַד וְנִכְנַס לַבַּיִת שֶׁבַּעֲדוֹ נִשְׁקְפָה הַנַּעֲרָה וְהֵבַנְתִּי שֶׁאָבִיהָ הוּא.
בָּאתִי עָצוּב לְבֵיתִי וְנָפַלְתִּי עַל הַמַּצָּע מִצְטַעֵר.
נִכְנְסוּ אֵלַי שִׁפְחוֹתַי וְיָשְׁבוּ סְבִיבִי וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מַה אִתִּי וַאֲנִי אֵינִי מְגַלֶּה לָהֶן כְּלוּם, וְאֵינִי מֵשִׁיב כָּל תְּשׁוּבָה עַל דִּבְרֵיהֶן אֵלַי.
קָשְׁתָה מַחֲלָתִי, וְהָיוּ בְנֵי אָדָם מְבַקְּרִים אוֹתִי.
נִכְנְסָה אֵלַי זְקֵנָה אַחַת, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, לֹא נֶעֱלַם מִמֶּנָּה מַצָּבִי, יָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי וְהִרְגִּיעָה אֶת רוּחִי וְאָמְרָה: “בְּנִי, סַפֵּר לִי עִנְיָנְךָ”.
וְסִפַּרְתִּי לָהּ סִפּוּרִי.
אָמְרָה: “בְּנִי, הֲרֵי זוֹ בַּת קָאצִ’י בַּגְדָאד, וְהִיא עֲצוּרָה בְּבֵיתוֹ, וּמָקוֹם זֶה שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ בוֹ, הַקּוֹמָה שֶׁהִיא גָרָה בוֹ הוּא, וְאָבִיהָ אוּלָם גָּדוֹל לוֹ לְמַטָּה מִזֶּה, וְהִיא לְבַדָּהּ, וַאֲנִי נִכְנֶסֶת הַרְבֵּה אֶצְלָם, וְאֵין לְךָ דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ אֶלָּא עַל יָדִי.
חֲזַק אֵפוֹא וֶאֱמָץ”.
הִתְחַזַּקְתִּי וְאִמַּצְתִּי אֶת רוּחִי, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, וְשָׂמְחוּ אַנְשֵׁי בֵיתִי בְאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנִּתְחַזְּקוּ אֲבָרַי וְחָזַרְתִּי לִבְרִיאוּת שְׁלֵמָה.
אַחַר-כָּךְ הָלְכָה הַזְּקֵנָה וְחָזְרָה כְּשֶׁפָּנֶיהָ נִשְׁתַּנּוּ וְאָמְרָה: “בְּנִי, אַל תִּשְׁאַל לְמַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהּ.
כְּשֶׁאָמַרְתִּי לָהּ זֹאת, אָמְרָה לִי: אִם לֹא תִשְׁתְּקִי, זְקֵנָה מְזֹהָמָה, מִדַּבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה, הֲרֵינִי עוֹשָׂה בָךְ מַה שֶּׁאַתְּ רְאוּיָה לוֹ”.
וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיהָ פַּעַם שְׁנִיָּה".
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, הוֹסִיפוּ לִי דְבָרֶיהָ מַחֲלָה עַל מַחֲלָתִי.
לְיָמִים בָּאָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: “בְּנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּיהָ, חָזְרָה נִשְׁמָתִי לְגוּפִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הֲרֵי לָךְ עִמִּי כָּל טוֹב”.
אָמְרָה: "הָלַכְתִּי תְמוֹל אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי שֶׁאֲנִי שְׁבוּרַת-הַלֵּב וְעֵינִי בוֹכִיָּה אָמְרָה: “אוֹי דוֹדָתִי, אֲחוֹת אִמִּי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ וְצַעַר בְּלִבֵּךְ?” וּכְשֶׁאָמְרָה לִי כָךְ, בָּכִיתִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “בִּתִּי וּגְבִרְתִּי, הֲרֵי אֲנִי בָאָה אֵלַיִךְ מֵאֵת עֶלֶם הָאוֹהֵב אוֹתָךְ וְצָפוּי לְמִיתָה בְּגִינֵךְ”.
אָמְרָה, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְרַכֵּךְ לִבָּהּ: “וּמֵאַיִן הוּא בָּחוּר זֶה, שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת בּוֹ?” אָמַרְתִּי: “בְּנִי הוּא וּפְרִי לְבָבִי.
רָאָה אוֹתָךְ בַּחַלּוֹן לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים כְּשֶׁאַתְּ מַשְׁקָה אֶת פְּרָחַיִךְ וְרָאָה פָנַיִךְ וְנִדְלְקָה בוֹ אַהֲבָתֵךְ.וַאֲנִי שֶׁהוֹדַעְתִּיו מַה שֶּׁאֵרַע לִי אִתָּךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, גָּבְרָה מַחֲלָתוֹ וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וְאֵינוֹ אֶלָּא מֵת, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”.
אָמְרָה כְּשֶׁפָּנֶיהָ הֶחֱוִירוּ: “כְּלוּם כָּל זֶה בְגִינִי?” אָמַרְתִּי: “הֵן, חַי אֱלֹהִים, וּמַה הוּא שֶׁאַתְּ מְצַוָּה?” אָמְרָה: “לְכִי אֵלָיו וּמִסְרִי לוֹ שָׁלוֹם מִמֶּנִּי, וְהַגִּידִי לוֹ שֶׁאֶצְלִי כִפְלֵי-כִפְלַיִם מִמַּה שֶׁאֶצְלוֹ, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם הַשִּׁשִּׁי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, יָבוֹא אֵלַי לֶחָצֵר, וַאֲנִי אֵרֵד בְּעַצְמִי וְאֶפְתַּח לוֹ הַדֶּלֶת וְאַעֲלֶה אוֹתוֹ אֵלַי, וְיֵשֵׁב בְּחֶבְרָתִי שָׁעָה אַחַת וְיַחֲזוֹר לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אָבִי מִן הַתְּפִלָּה”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דִבְרֵי הַזְּקֵנָה, פַּסַק מַה שֶּׁהָיִיתִי מַרְגִּישׁ מִן הַכְּאֵב וְנָחָה דַעְתִּי, וּמָסַרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְהָלְכָה לָהּ, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לִי: “תָּנוּחַ דַּעְתֶּךָ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא נִשְׁאַר בִּי עוֹד כְּלוּם מִן הַכְּאֵב”.
וְשָׂמְחוּ אַנְשֵׁי-בֵיתִי וִידִידַי עַל בְּרִיאוּתִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי.
נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶצְלִי וְשָׁאֲלָה אוֹתִי לִשְׁלוֹמִי.
הִגַּדְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי בְטוֹב וּבִבְרִיאוּת.
לָבַשְׁתִּי בְגָדַי וְזָלַפְתִּי עָלַי בְשָׂמִים וְנִשְׁאַרְתִּי מְצַפֶּה לַשָּׁעָה שֶׁבְּנֵי-אָדָם הוֹלְכִים לִתְפִלָּה, כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ אֶצְלָהּ.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ עוֹד שְׁהוּת רַבָּה, דַּי וְהוֹתֵר, אִלּוּ הָלַכְתָּ אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהִסְתַּפַּרְתָּ, בְּיִחוּד אַחֲרֵי מַחֲלָתְךָ הַקָּשָׁה, הָיָה זֶה לְטוֹב לְךָ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “אָכֵן דְּבָרִים נְכוֹחִים הֵם אֵלֶּה.
וְאוּלָם תְּחִלָּה אֲנִי מִסְתַּפֵּר וְאַחַר-כָּךְ אֶכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ”.
שָׁלַחְתִּי לְגַלָּב שֶׁיָּבוֹא וִיסַפֵּר אֶת רֹאשִׁי, וְאָמַרְתִּי לַנַּעַר: “לֵךְ לַשּׁוּק וְהָבֵא אֵלַי גַלָּב בַּר-דַּעַת, שֶׁאֵין מִדַּרְכּוֹ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לוֹ, וְשֶׁלֹּא יְפוֹצֵץ אֶת רֹאשִׁי בְּרִבּוּי דִּבּוּרוֹ”.
הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא זָקֵן זֶה.
כְּשֶׁנִּכְנַס נָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם.
אָמַר: “יַעֲבִיר אֱלֹהִים דַּאֲגָתְךָ וְצַעַרְךָ וְיָסִיר מֵעָלֶיךָ רָעָה וְיָגוֹן”.
אָמַרְתִּי:“יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתֶךָ”.
אָמַר: "שָׂמֵחַ אֲדוֹנִי, שֶׁכְּבָר בָּאָה רְפוּאָתֶךָ.
רְצוֹנְךָ לְסַפֵּר רֹאשְׁךָ אוֹ לְהַקִּיז דָּם? שֶׁכֵּן מָסֹרֶת בְּיָדֵנוּ מִשּׁוּם אִבְּן עַבָּאס מִשּׁוּם הַנָּבִיא שֶׁאָמַר: “כָּל הַמִּסְתַּפֵּר בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מַעֲבִיר אֱלֹהִים מֵעָלָיו שִׁבְעִים מִינֵי חֹלִי”.
וְעוֹד קַבָּלָה בְיָדֵנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁהַנָּבִיא אָמַר: “כָּל הַמַּקִּיז דָּם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מֻבְטָח שֶׁלֹּא תִכְהֶינָה עֵינָיו וּמִפְּנֵי הַרְבֵּה מַחֲלוֹת”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “הַנַּח שִׂיחוֹת אֵלּוּ וְהִזְדָּרֵז וְסַפֵּר שְׂעָרִי, שֶׁאָדָם חוֹלֶה אָנִי”.
הוֹשִׁיט יָדוֹ וְהוֹצִיא מִטְפַּחַת וּפְרָשָׂהּ, וְהָיָה בְתוֹכָהּ אִצְטְרוֹלָב שֶׁשֶּׁבַע דִּסְקוֹת לוֹ. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְאֶמְצָעָהּ שֶׁל הֶחָצֵר.
וְנָשָׂא רֹאשׁוֹ אֶל קַרְנִי הַשֶּמֶשׁ, וְעִיֵּן שָׁעָה רַבָּה.
וְאָמַר לִי: “דַּע שֶׁכְּבָר עָבַר מִיּוֹמֵנוּ זֶה, הַיְנוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁהוּא הָעֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ צַפַר שְׁנַת שָׁלשׁ וְשִׁשִּׁים וּשְׁבַע מֵאוֹת לַהַגְ'רַה הַנְּבוּאִית, שֶׁהִגֵּר הַנָּבִיא עָלָיו הַנַּעֲלוֹת בַּתְּפִלּוֹת וְהַשָּׁלוֹם, וְשֶׁהוּא לְפִי מַה שֶּׁהֶעֱלוּ עַל-פִּי הַכְּלָלִים שֶׁלָּהֶם, יוֹדְעֵי דַעַת הָעִתִּים שְׁנַת שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לְחֶשְׁבּוֹן אֲלִכְסַנְדֵּר בַּעַל-הַקַּרְנַיִם, וּמַזָּלוֹ הוּא לְפִי מַה שֶּׁעָלָה עַל-פִּי חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן, הַמַּאֲדִים שֶׁהוּא עַכְשָׁו בְּשֵׁשׁ מַעֲלוֹת וְשֵׁשׁ דַּקּוֹת.
וְאוּלָם הִנֵּה קָרָה שֶׁנִּתְחַבֵּר אֵלָיו מַזַּל כּוֹכָב, וְזֶה מַרְאֶה שֶׁשָּׁעָה זוֹ יָפָה מְאֹד לְתִסְפֹּרֶת.
וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן אַתָּה לָלֶכֶת אֶל אָדָם שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר בְכָךְ, אַךְ אַחֲרֵי-כֵן יִפְּלוּ דִבְרֵי רִיבוֹת וְעִנְיָן שֶׁאֵינִי חָפֵץ לְהַגִּידוֹ לְךָ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “חַי אֱלֹהִים כְּבָר הוֹגַעְתַּנִי וְהוֹצֵאתָ נִשְׁמָתִי וּבִשַּׂרְתָּ לִי רָעָה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא לְסַפֵּר אֶת שְׂעָרִי.
קוּם אֵפוֹא וְסַפֵּר אֶת שְׂעָרִי, וְאַל תַּאֲרִיךְ עָלַי בִּדְבָרִים”.
אָמַר לִי: “חַי אֱלֹהִים אִלּוּ יָדַעְתָּ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר.
וַהֲרֵינִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא נוֹהֵג הַיּוֹם לְפִי מַה שֶּׁאֲצַוֶּה עָלֶיךָ עַל-פִּי חֶשְׁבּוֹן הַמַּזָּלוֹת.
וְעָלֶיךָ לְהוֹדוֹת לָאֵל וְלֹא לַמְרוֹת אֶת פִּי, שֶׁכֵּן יוֹעֵץ טוֹב אֲנִי לְךָ וְחָפֵץ לַעֲמֹד בְּשֵׁרוּתְךָ שָׁנָה תְמִימָה, וְהַנַּח לִי זְכוּת זוֹ וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שָׂכָר עַל כָּךְ”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ מִפִּיו אָמַרְתִּי לוֹ: “אָמְנָם מֵמִית אַתָּה אוֹתִי הַיּוֹם, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים פָּתְחָה וְאָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לוֹ: “אָכֵן מֵמִית אַתָּה אוֹתִי הַיּוֹם”.
אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֲנִי הוּא זֶה שֶׁבְּנֵי-אָדָם מְכַנִּים אוֹתִי בְשֵׁם הַשַּׁתְקָן, עַל שֶׁאֲנִי מְמַעֵט דִּבּוּר מִכָּל אֶחָי, שֶׁכֵּן אָחִי הַגָּדוֹל אַלבַּקְבּוּק, הַיְנוּ הַפַּטְפְּטָן, וְהַשֵּׁנִי אַלְהַדָּאר כְּלוֹמַר הַצַּרְחָן, וְהַשְּׁלִישִׁי אַלפַקִיק, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַמְּקַשְׁקֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, וְהָרְבִיעִי שְׁמוֹ אַלְכּוּז אַלְאֻצְוָאנִי, הַכַּד מֵאֻצְוָאן, שֶׁפִּיו נִשְׁאַר פָּתוּחַ לְעוֹלָם, וְהַחֲמִישִׁי אַלְפַשָּׁאר, הַשַּׁחְצָן, וְהַשִּׁשִּׁי שֶׁכָּאֶשֶׁךְ מַהְבִּיל הֶבֶל.
וְאוּלָם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁתְקָן שְׁמוֹ, אֲנִי הוּא”.
כְּשֶׁהִכְבִּיר עָלַי גַּלָּב זֶה דְּבָרִים, רָאִיתִי שֶׁמְּרֵרָתִי נִשְׁפֶּכֶת וְאָמַרְתִּי לַנַּעַר: “תֵּן לוֹ רֶבַע הַדִּינָר וּפַטְּרֵהוּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי בְשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁאֵין לִי חֵפֶץ בְּתִסְפֹּרֶת”.
אָמַר אוֹתוֹ גַלָּב, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַנַּעַר: "מַה הֵם דִּבּוּרִים אֵלּוּ, אֲדוֹנִי? חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ שָׂכָר עַד שֶׁאֵינִי מְשַׁמֶּשְׁךָ.
וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְשַׁמֶּשְׁךָ, שֶׁכֵּן חוֹבָה עָלַי לְשַׁמֶּשְׁךָ וּלְמַלֵּא צְרָכֶיךָ, וְלֹא אִכְפַּת לִי אִם לֹא אֶקַּח מִמְּךָ מָמוֹן, שֶׁאִם אַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר בְּעֶרְכִּי, הֲרֵי אֲנִי מַכִּיר בְּעֶרְכְּךָ, שֶׁכֵּן עָשָׂה אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים יִתְעַלָה, אִתָּנוּ טוֹבָה מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נָדִיב.
חַי אֱלֹהִים, שֶׁיּוֹם אֶחָד שָׁלַח אָבִיךָ לִקְרֹא לִי, וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם מְבֹרָךְ כְּמוֹ הַיּוֹם הַזֶּה.
נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְהָיְתָה אֶצְלוֹ אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ.
אָמַר לִי: “הַקֵּז לִי דָם”.
נָטַלְתִּי אֶת הָאִצְטְרוֹלָב וּמָדַדְתִּי אֶת מַעֲלַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּמָצָאתִי שֶׁהַמַּזָּל רַע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְשֶׁהַקָּזַת דָּם קָשָׁה בְאוֹתָהּ שָׁעָה.
הִגַּדְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר וְשָׁמַע לַעֲצָתִי וְהִמְתִּין לִי.
חִבַּרְתִּי בִתְהִלָּתוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בָּאתִי אֶל הָאָדוֹן הָרָם לְהַקִּיז לוֹ דָם,
וְלֹא מָצָאתִי הַזְּמַן לַבְּרִיאות הַגּוּף מָתְאָם,
וָאֵשֵׁב בְסוֹדוֹ, שׂוֹחַחְתִּיו כָּל פְּלָאוֹת,
וָאֲפַזֵּר לְפָנָיו מִבִּינָתִי יְדִיעוֹת.
וּבְהַקְשִׁיבוֹ הִפְלִיאוּהוּ וַיֹּאמַר אֵלַי אָמוֹר:
“עָבַרְתָּ גְּבוּל הַבִּינָה, אַתָּה לְכָל דַּעַת מָקוֹר”.
וָאֹמַר אֵלָיו: "אֲדוֹן כָּל יְצוּר, אִלּוּלֵא אָתָּה
בִּינָה לִי אָצַלְתָּ, בִּינָתִי לֹא פָשָׂתָה.
כְאִלּוּ אַתָּה רַב-הַחֶסֶד, הַנְּדִיבוֹת וּמַתַּת-כַּפַּיִם
וְאוֹצַר כָּל יְצוּר בִּתְבוּנָה, בְּדַעַת וְאֶרֶךְ-אַפַּיִם".
אָז שָׂשׂ אָבִיךָ וַיָּגֶל וַיִּקְרָא לַנַּעַר וַיֹּאמַר: “תֵּן לוֹ מֵאָה וּשְׁלשָׁה דִּינָרִים וּבֶגֶד פְּאֵר”.
נָתַן לִי כָּל זֶה.
וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַמְּעֻלָּה הוֹצֵאתִי לוֹ אֶת הַדָּם, וְלֹא הִמְרָה אֶת פִּי וְהוֹדָה לִי וְכֵן הוֹדְתָה לִי הַחֲבוּרָה שֶׁנִּמְצְאָה עִמּוֹ.
וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹצֵאתִי לוֹ אֶת הַדָּם לֹא הָיָה אֶפְשָׁרִי לִי עוֹד לִשְׁתֹּק, אָמַרְתִּי לוֹ: "בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ אֲדוֹנִי, מַה עוֹרֵר אוֹתְךָ לְהַגִּיד מַה שֶׁהִגַּדְתָּ לַנַּעַר: “תֵּן לוֹ מֵאָה וּשְׁלשָׁה דִינָרִים?” אָמַר לִי: “דִּינָר בִּשְׂכַר זֶה שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת, וְדִינָר בִּשְׂכַר שַׁעְשַׁעְךָ אוֹתִי וְדִינָר בִּשְׂכַר הַקָּזַת הַדָּם וּמֵאָה הַדִּינָר וּבֶגֶד-הַפְּאֵר בִּשְׂכַר הַלֶּלְךָ אוֹתִי”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת אָבִי שֶׁהִכִּיר אָדָם שֶׁכְּמוֹתֶךָ”.
חִיֵּךְ גַּלָּב זֶה וְאָמַר: "אֵין אֱלוֹהָּ מִבִּלְתִּי אַללָּה וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ.
יִשְׁתַּבַּח הַמְּשַׁנֶּה וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה.
חוֹשֵׁב הָיִיתִי אוֹתְךָ לְבַר-דַּעַת, וַהֲרֵי נַעֲשֵׂיתָ עוֹבֵר וּבָטֵל עַל-יְדֵי הַמַּחֲלָה.
כְּבָר אָמַר אַללָּה בְסֵפֶר קָדְשׁוֹ: “וְהַכּוֹבְשִׁים כַּעְסָם וְהַסּוֹלְחִים לִבְנֵי-אָדָם”.
וַאֲנִי עַל-כָּל פָּנִים אֵינִי נוֹשֵׂא עָלֶיךָ חֵטְא.
וְאוּלָם אֵינִי מֵבִין סִבַּת פְּזִיזוּתְךָ, וַהֲרֵי עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁאָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּלוּם אֶלָּא בַעֲצָתִי.
וּכְבָר אָמְרוּ: בַּיּוֹעֵץ יֵשׁ לִבְטוֹחַ, וְהַמְּבַקֵּשׁ עֵצָה לֹא תִכָּזֵב תִּקְוָתוֹ".
וּכְבָר אָמְרוּ בְאַחַד הַפִּתְגָמִים: “כָּל שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד זָקֵן אֵינוֹ רָאוּי לְזִקְנָה”.
וְאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
כַּאֲשֶׁר חָרַצְתָּ דָּבָר, אַל תַּעֲשֶׂנּוּ
בְּטֶרֶם נוֹעַצְתָּ בְּמֻמְחֶה, וְאַל תַּמְרֶנּוּ.
וְאֵינְךָ מוֹצֵא אָדָם מֵבִין יוֹתֵר מִמֶּנִי בְכָל הָעִנְיָנִים.
וַהֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד הָכֵן עַל רַגְלַי לְשָׁרֶתְךָ, וְלֹא נָקְעָה נַפְשִׁי מִמְּךָ, וְכֵיצַד זֶה תֵּקַע נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי? וַהֲרֵי אֲנִי מַאֲרִיךְ לְךָ רוּחִי מִשּׁוּם זֶה שֶׁאֲנִי חַיָּב לְאָבִיךָ בִּגְלַל הַחֶסֶד שֶׁהֶרְאָה לִי".
אָמַרְתִּי לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אַתָּה זְנַב-הַחֲמוֹר, כְּבָר הֶאֱרַכְתָּ עָלַי בִּדְרוּשׁ, וְהִכְבַּרְתָּ עָלַי דְבָרִים, וַאֲנִי מַטְּרָתִי הִיא שֶׁתְּסַפֵּר שְׁעָרִי וְתִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי”.
הִרְטִיב אֶת רֹאשִׁי וְאָמַר לִי: “אָכֵן רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁנַּפְשְׁךָ נָקְעָה מִמֶּנִּי, וְאוּלָם אֵין בְּלִבִּי טִינָאַ עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן שִׂכְלְךָ רוֹפֵף, וַעֲדַיִן יֶלֶד אַתָּה וְעוֹד זֶה מִקָּרוֹב הָיִיתִי נוֹשֵׂא אוֹתְךָ עַל כְּתֵפִי וּמוֹלִיכְךָ לְבֵית-הַסֵּפֶר”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים הִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי, שֶׁאֶפָּנֶה לַעֲבוֹדָתִי, וְלֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ” וְקָרַעְתִּי בְגָדַי.
כְּשֶׁרָאַנִי עוֹשֶׂה כֵן, נָטַל הַתַּעַר וְהִשְׁחִיזוֹ, וְלֹא פָסַק מֵהַשְׁחִיזוֹ עַד שֶׁכִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי.
נִגַּשׁ אֶל רֹאשִׁי וְסִפֵּר מִקְצָתוֹ.
אַחַר-כָּךְ הֵסִיר יָדוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, הַפְּזִיזוּת מִן הַשָּׂטָן הִיא”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מָתוּן מָתוּן, וְאַל תְּהִי אָץ בְּדָבָר תַּחְפְּצֶנּוּ,
וֶהֱיֶה רַחוּם לָאָדָם לְמַעַן רַחוּם תִּמְצָאֶנּוּ.
וְאֵין יָד אֲשֶׁר יַד אֱלֹהִים, עָלֶיהָ לֹא תָּרוּם.
וְאֵין עָרִיץ אֲשֶׁר עָרִיץ עָלָיו לֹא יָקוּם.
הוֹסִיף וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, חוֹשְׁבְנִי שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר בְּעֶרְכִּי, הֲרֵי יָדִי עוֹלָה עַל רָאשֵׁי הַמְּלָכִים וְהַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי-הַמַּדָּע, וְעַל שֶׁכְּמוֹתִי אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
כָּל הָאוּמָנֻיּוֹת הֵן כַּעֲנָק לַגַּרְגֶּרֶת,
אַךְ גַּלָּב זֶה הוּא כַפְּנִינָה בַשַּׁרְשֶׁרֶת.
עַל כָּל אִישׁ חָכְמָה עַל הוּכָן,
וְתַחַת יָדָיו רֹאשׁ הַמְּלָכִים יֻתָּן".
אָמַרְתִּי לוֹ: “הַנַּח מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶךָ, שֶׁכְּבָר הֵצַרְתָּ לְלִבִּי וְהִרְגַּזְתָּ אֶת רוּחִי”.
אָמַר: “חוֹשֵׁבְנִי שֶׁפָּזִיז אַתָּה”.
אָמַרְתִּי: “הֵן, הֵן, הֵן”.
אָמַר:“הֱוֵה מָתוּן מָתוּן, שֶׁהַפְּזִיזוּת מִן הַשָּׂטָן הִיא וְגוֹרֶמֶת חֲרָטָה וְרָעָה.
וּכְבָר אָמַר הַנָּבִיא עָלָיו, הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם: “הַטּוֹב שֶׁבַּדְּבָרִים הוּא זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְתִינוּת” וַאֲנִי, חַי אֱלֹהִים, שֶׁעָלָה פִּקְפּוּק בְּלִבִּי בְּעִנְיָנְךָ וּמִתְאַוֶּה אֲנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה נֶחְפָּז בַּעֲבוּרוֹ? וּלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה לְטוֹבָה.
וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ כָךְ”.
לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא שָׁלשׁ שָׁעוֹת עַד לִזְמַן הַתְּפִלָּה.
כָּעַס וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַתַּעַר מִיָּדוֹ וְלָקַח הָאִצְטְרוֹלָב וְהָלַךְ לַשֶּׁמֶשׁ וְעָמַד שָׁעָה אֲרֻכָּה וְחָזַר וְאָמַר: “הֲרֵי נִשְׁאֲרוּ עַד לִזְמַן הַתְּפִלָּה שָׁלשׁ שָׁעוֹת לֹא יוֹתֵר וְלֹא פָּחוֹת”.
אָמַרְתִּי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שְׁתֹק מֵעָלַי, שֶׁכְּבָר פֵּרַרְתָּ אֶת כְּבֵדִי”.
נָטַל הַתַּעַר וְהִשְׁחִיזוֹ כְּפִי שֶׁעָשָׂה קוֹדֵם לָכֵן וְסִפֵּר מִקְצָת רֹאשִׁי וְאָמַר: “מָלֵא אֲנִי דְאָגָה עַל חֶפְזוֹנְךָ, וְאִלּוּ הוֹדַעְתָּ לִי סִבָּתוֹ הָיָה לְטוֹב יוֹתֵר לְךָ, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּלוּם אֶלָּא בַעֲצָתִי”.
וּכְשֶׁהִכַּרְתִּי בַדָּבָר שֶׁאֵין לִי מִפְלָט מִמֶּנּוּ, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר הִגִּיעָה זְמַן הַתְּפִלָּה, וְחָפֵץ אֲנִי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ לִפְנֵי שֶׁיֵּצְאוּ בְנֵי-אָדָם מִן הַתְּפִלָּה, שֶׁאִם אֲנִי מְאַחֵר שָׁעָה אֵינִי מוֹצֵא עוֹד דֶּרֶךְ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ”.
וְאָמַרְתִּי: “הִזְדָּרֵז נָא וְהַנַּח פִּטְפּוּטֶיךָ וְהֶרֶף מֵהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לְךָ, שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לְמָקוֹם שֶׁהִזְמִינוּנִי אֵצֶל חֲבֵרָי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע מֵעִנְיַן הַהַזְמָנָה אָמַר: “יוֹם זֶה מְבֹרָךְ הוּא לִי, מַמָּשׁ תְּמוֹל הִזְמַנְתִּי חֲבוּרָה מִידִידַי וְשָׁכַחְתִּי לְהָכִין מַשֶּׁהוּ לַאֲכִילָה, וְעַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי בַדָּבָר.
הוֹי לְאוֹתָה שִׁמְצָה שֶׁאֶהֱיֶה פָרוּעַ בָהֶם”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תִּדְאַג לְכָךְ, הֲרֵי כָל מַה שֶּׁבְּבֵיתִי מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לְךָ הוּא, אִם אַתָּה גוֹמֵר עִנְיָנִי וּמְמַהֵר לְסַפֵּר שְׂעָרִי”.
אָמַר: “יִגְמֹל לְךָ אֱלֹהִים טוֹב, פָּרֵט לְפָנַי מַה שֶּׁיֵּשׁ אִתְּךָ לְאוֹרְחַי, שֶׁאֵדַע”.
אָמַרְתִּי: “אִתִּי חֲמִשָּׁה מִינֵי מַאֲכָל וְעֶשֶׂר תַּרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וּגְדִי צָלוּי”.
אָמַר: “הֲבִיאֵם אֵלַי שֶׁאֶרְאֵם”.
הֵבֵאתִי לְפָנָיו כָּל זֶה, וּכְשֶׁרָאָהוּ בְעֵינָיו אָמַר: “עֲדַיִן חָסֵר הַמַּשְׁקֶה”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “יֶשְׁנוֹ אִתִּי”.
אָמַר:" הָבֵא אוֹתוֹ".
הֵבֵאתִי לוֹ.
אָמַר: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים, מַה נְּדִיבָה נַפְשֶׁךָ, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן חֲסֵרִים הַמֻּגְמָר וְהַבְּשָׂמִים”.
הֵבֵאתִי לוֹ קֻפְסָה וּבָהּ נֵרְדְּ וַאֲהָלִים וְעִנְבָּר וּמשֶׁק בְּשֹׁוִי חֲמִשִּׁים דִּינָר, וְהָיְתָה הַשָּׁעָה דוֹחֶקֶת וְלִבִּי דָחוּק.
אָמַרְתִּי לוֹ: “טוּל זוֹ וּגְמֹר לְסַפֵּר שְׂעָרִי, חַי מֻחַמָּד – יְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”.
אָמַר הַגַּלָּב: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטְלָהּ עַד שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָל מַה בְּתוֹכָהּ”.
צִוִּיתִי אֶת הַנַּעַר וּפָתַח לוֹ אֶת הַקֻּפְסָה.
הִשְׁלִיךְ הַגַּלָּב אֶת הָאִצְטְרוֹלָב מִיָּדוֹ וְהִתְיַשֵּׁב עַל הָאָרֶץ, וְהָיָה מְהַפֵּךְ בַּבְּשָׂמִים וּבַמֻּגְמָר וּבַאֲהָלִים שֶׁבַּקֻּפְסָה, עַד שֶׁכִּמְעַט יָצְאָה נַפְשִׁי מִקִּרְבִּי.
אַחַר כָּךְ נִגַּשׁ וְלָקַח אֶת הַתַּעַר וְסִפֵּר מִשְׂעָרִי דָבָר מוּעָט, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הַבֵּן, לְפִי מַה שֶּׁהָיָה אָבִיו, יִגְדַּל,
כִּי עַל הַשֹּׁרֶשׁ יִצְמַח הַגֶּזַע וַיָעֵל.
הוֹסיִף וְאָמַר: "חַי אֱלֹהִים, בְּנִי, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אוֹדֶה לְךָ אוֹ אוֹדֶה לְאָבִיךָ, שֶׁכֵּן כָּל סְעֻדַּת אוֹרְחַי כֻּלָּהּ הַיּוֹם מִקְצֵה חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ הִיא, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אֶצְלִי מִי שֶׁרָאוּי לָהּ, שֶׁהֲרֵי אוֹרְחַי הַיּוֹם הֵם זַיְתּוּן הַבַּלָּן וְצָלִיַע הַתְּבוּאָתָן וְסִילַת הַפּוּלָן וְעַכְּרָשָׁה הַיַּרְקָן וְחֻמַיְד הַזַּבְּלָן וְסַעִיד הַגַּמָּל וְסֻוַיְּד הַסַּבָּל, וְאָבוּ מַכָּארשׁ, בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ רַחֲצָן, וְקַסִים הַנַּטְרָן, וְכַּרִים הָאֻרְוְתָן, וְאֵין בְּכָל אֵלֶּה מִישֶׁהוּ מְטֻמְטָם, אוֹ צַרְחָן קַנְטְרָן, אוֹ מִישֶׁהוּ טַרְחָן.
וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם רִקּוּד מִשֶּׁלוֹ שֶׁהוּא מְרַקְּדוֹ, וּבָתֵּי שִׁיר אֲחָדִים שֶׁהוּא שָׁר אוֹתָם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם הוּא שֶׁהֵם כָּמוֹנִי עַבְדְּךָ וּמְשָׁרָתְךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ וְאֵינָם יוֹדְעִים לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים אוֹ לִפֹּל לְמַעֲמָסָה עַל אָדָם.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַבַּלָּן הֲרֵי הוּא שָׁר בְּלִוְיַת הַנֵּבֶל שִׁיר מַקְסִים, וְהוּא קָם וְרוֹקֵד וְאוֹמֵר:
הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל אִמִּי וּמְמַלֵּא אֶת כַּדִּי.
וְאוּלָם הַתְּבוּאָתָן עוֹלֶה בְּאֻמָּנוּת עַל זוּלָתוֹ וְהוּא מְרַקֵּד וְאוֹמֵר:
הוֹי מְקוֹנֶנֶת, הוֹי גְבֶרֶת, לֹא הֶחֱסַרְתְּ.
וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לֵב אָדָם מִצְּחוֹק עָלָיו.
אַךְ בַּאֲשֶׁר לַזַּבָּל, הֲרֵי כְּשֶׁהוּא שָׁר, צִפּוֹר לֹא יְצַיֵּץ, וְהוּא רוֹקֵד וְשָׁר:
אֶת אֲשֶׁר אִשְּׁתִּי תֵּדַע מֻנָּח בְּקֻפְסָה.
וְהוּא מְכֻבָּד וְאָדָם מְהֻגָּן, וּבְשִׁבְחוּ אֲנִי אוֹמֵר תָּמִיד:
נַפְשִׁי כַפָּרָה לַזַּבָּל, אוֹתוֹ אֶחְמֹדָה,
נְעִים הַמַּרְאֶה כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן יִנּוֹדָה.
הֶאֱצִילוֹ הַזְּמַן לִי לַיְלָה אֶחָד וָאֹמַר אֵלָיו,
וְהַחֵשֶׁק אוֹתִי כִלָּה וַיֵּלֶךְ וָרָב:
“הִצַּתָּ אִשְּׁךָ בְּתוֹךְ לִבִּי”.
אָז אֲמָרִים הֵשִׁיב:
“אֵין תֵּמַהּ, שֶׁהֲרֵי הַזַּבָּל פְּעָמִים תַּנּוּר יַלְהִיב”.
וְכָל אֶחָד מֵהֶם מֻשְׁלָם בְּכָל מַה שֶׁמְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַדַּעַת מִצְּחוֹק וְשַׁעֲשׁוּעַ".
הוֹסִיף וְאָמַר: “אַךְ אֵין שְׁמִיעָה דוֹמָה לִרְאִיָּה, וְאִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אֶצְלֵנוּ, יְהֵא זֶה רָצוּי יוֹתֵר לְךָ וְלָנוּ, הַנַּח אֵפוֹא הֲלִיכָתְךָ אֶל יְדִידֶיךָ שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי עִקְבוֹת הַמַּחֲלָה עֲדַיִן עָלֶיךָ, וְיוּכַל הֱיוֹת שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲנָשִׁים מַרְבֵּי-דִבּוּר, הַמְּדַבְּרִים בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָם, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּמָּצֵא בְתוֹכָם אָדָם פַּטְפְּטָן וְטַרְדָּן, וְאַתָּה רוּחֲךָ רְגוּזָה מִן הַמַּחֲלָה”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהֵא זֶה בְיוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.
אָמַר לִי: "הַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁתַּקְדִּים בּוֹאֲךָ אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁתִּזְכֶּה בְחֶבְרָתָם וְתֵהָנֶה מֵחֲרִיפוּת שִׂכְלָם וְתַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
אַל תִּדְחֶה עֹנֶג אִם אַתָּה יָכֹל,
כִּי הַזְּמָן עַד מְהֵרָה יָמוּת וְיִבֹּל.
צָחַקְתִּי מִלֵּב רַגָּז וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כַּלֵּה מַעֲשֶׂיךָ שֶׁאֵלֵךְ אֲנִי בְחָסוּת אֱלֹהִים לְדַרְכִּי וְתֵלֵךְ אַתָּה אֶל חֲבֵרֶיךָ, שֶׁהֲרֵי הֵם מְצַפִּים לְבוֹאֶךָ”.
אָמַר: “אֲדוֹנִי, לֹא בִקַּשְׁתִּי אֶלָּא לְהַכְנִיסְךָ בְּחֶבְרַת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּנֵי בִינָה וּבְנֵי-טוֹבִים, שֶׁאֵין בְּתוֹכָם פַּטְפְּטָנִים טַרְדָּנִים, וְאִלּוּ רָאִיתָ אוֹתָם פַּעַם אַחַת הָיִיתָ עוֹזֵב אֶת כָּל חֲבֵרֶיָך” אָמַרְתִּי לוֹ: “יַנְעִים לְךָ אֱלֹהִים שִׂמְחָתְךָ בָּם, וְאֵין סָפֵק שֶׁאָבִיא אוֹתָם אֵלַי בְּאַחַד הַיָּמִים”.
אָמַר: “אִם חָפֵץ אַתָּה דַוְקָא וּמְבַכֵּר הַזְמָנַת חֲבֵרֶיךָ הַיּוֹם, הֲרֵי הַמְתֵּןלִי עַד שֶׁאוֹלִיךְ כְּבוּדָה זוֹ שֶׁכִּבַּדְתַּנִי בָהּ וְאַנִּיחַ אוֹתָהּ אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְלֹא יְצַפּוּ לִי, וְאָבוֹא אֵלֶיךְ וְאֵלֵךְ עִמְּךָ אֶל חֲבֵרֶיךָ, שֶׁאֵין בֵּינִי וּבֵין חֲבֵרַי שׁוּם קְפֵדָה שֶׁתַּעַצְרֵנִי מִלַּעֲזֹב אוֹתָם וְלַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּמְהֵרָה, וַאֲנִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר וְהָעֶלְיוֹן.
לֵךְ אֶל חֲבֵרֶיךָ וְהֵיטִיבָה אֶת לִבְּךָ אִתָּם, וְהַנַּח לִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל חֲבֵרַי שֶׁמְצַפִּים הֵם לְבוֹאִי”.
אָמַר הַגַּלָּב: “אֵינִי מַנִּיחֲךָ שֶׁתֵּלֵךְ יְחִידִי”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מָקוֹם זֶה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו זוּלָתִי”.
אָמַר: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁנּוֹעַדְתָּ הַיּוֹם עִם אִשָּׁה, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיִיתָ נוֹטְלֵנִי עִמְּךָ.
וְעִם זֹאת הֲרֵי אֲנִי הָרָאוּי לְכָךְ מִכָּל הָאָדָם, וְיָכוֹל לְסַיֵּעַ אוֹתְךָ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשֶׁךָ.
וַהֲרֵי חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אִשָּׁה זָרָה וְתִתְחַיֵּב בְּנַפְשֶׁךָ, שֶׁכֵּן מְדִינָה זוֹ, בַּגְדָאד, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּה מַשֶּׁהוּ מִדְּבָרִים אֵלּוּ וּבִפְרָט בְּיוֹם שֶׁכָּזֶה, וְזֶה מוֹשֵׁל בַּגְדָאד אָדָם קָשֶׁה מְאֹד הוּא”.
אָמַרְתִּי: “אוֹי לְךָ זָקֵן צַיְקָן, מַה הֵם דִּבּוּרִים אֵלֶּה, שֶׁאַתָּה מְהַפֵּךְ בָּהֶם אִתִּי?” אָמַר: “שׁוֹטֶה, שָׂח אַתָּה דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ לֵבוֹשׁ בָּהֶם, וּמַעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת כַּוָּנָתְךָ, וְאוּלָם, אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר וּרְצוֹנִי לְסַיֵּעַ עַל יָדְךָ כְּפִי כֹּחִי”.
חָשַׁשְׁתִּי לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וּלִשְׁכֵנַי שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ דִבְרֵי גַּלָּב זֶה וְשָׁתַקְתִּי שָׁעָה אֲרֻכָּה.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הִגִּיעָה שְׁעַת הַתְּפִלָּה, וּבָא זְמַן הַנְּאוּם בַּמִּסְגֵּד.
כְּשֶׁגָּמַר לְסַפֵּר שְׂעָרִי, אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ וְהוֹלֵךְ אֶת הַמַּאֲכָלִים הָאֵלֶּה וְהַמַּשְׁקֶה אֶל חֲבֵרֶיךָ, וַאֲנִי מַמְתִּין לְךָ עַד שֶׁאַתָּה חוֹזֵר, וְתֵלֵךְ עִמִּי”.
לֹא פָסַקְתִּי לְעָקְבוֹ, אוּלַי יֵלֵךְ.
אָמַר לִי: “אַךְ עוֹקֵב אַתָּה אוֹתִי וְתֵלֵךְ יְחִידְךָ וְתִפֹּל בְּצָרָה שֶׁלֹּא תִּמְצָא מִפְלָט מִמֶּנָּה.
בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ עַד שֶׁאֵינִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ וְהוֹלֵךְ אִתְּךָ שֶׁאֵדַע אֵיךְ יִפֹּל דְּבַר-עִנְיָנֶךָ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ לָשׁוּב אֵלַי”.
נָטַל מַה שֶּׁנָּתַתִּי לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְזוּלַת זֶה וְיָצָא מֵעַל-פָּנַי וּמְסָרוֹ לְסַבָּל שֶׁיּוֹלִיכֶנּוּ לְבֵיתוֹ, וְהִסְתַּתֵּר בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת.
וְאוּלָם אֲנִי קַמְתִּי מִיָּד, וּכְבָר הִכְרִיזוּ מֵעַל מִגְדְּלֵי הַמִּסְגְּדִים קְרִיאַת הַשָּׁלוֹם שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי.
לָבַשְׁתִּי בְגָדַי וְיָצָאתִי יְחִידִי וּבָאתִי אֶל הַסִּמְטָה לְיַד הַבַּיִת שֶׁרָאִיתִי בוֹ אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה, וְהִנֵּה צָץ הַגַּלָּב מֵאַחֲרַי מִבְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בוֹ.
מָצָאתִי אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ.
אַךְ נִכְנַסְתִּי וְהִנֵּה בַעַל-הַבַּיִת חוֹזֵר לְבֵיתוֹ מִן הַתְּפִלָּה.
נִכְנַס לְאוּלָם הַגָּדוֹל וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת.
הִצַּצְתִּי דֶרֶךְ הַחַלּוֹן וְרָאִיתִי גַּלָּב זֶה, יָאֹר אוֹתוֹ אֱלֹהִים, יוֹשֵׁב לְיַד הַדֶּלֶת, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי:“מִנַּיִן יָדַע שָׂטָן זֶה הֵיכָן אֲנִי?” וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵרַע מַה שַּׁאֵרַע, שֶׁכָּךְ רָצָה אֱלֹהִים לְהָסִיר הַלּוֹט מֵעַל סוֹדִי, וְחָטְאָה לוֹ לְבַעַל-הַבַּיִת שִׁפְחָה שֶׁאֶצְלוֹ, וְהִכָּה אוֹתָהּ וְהִיא צוֹרַחַת.
נִכְנַס עַבְדּוֹ לְהַצִּילָה.
הִכָּה גַם אוֹתוֹ וְצָוַח אַף הוּא וְשִׁוֵּעַ לְעֶזְרָה.
הָיָה לוֹ וַדַּאי לַגַּלָּב הָאָרוּר שֶׁהוּא מַכֵּנִי.
צָעַק וְקָרַע בְּגָדָיו וְהֶעֱלָה עָפָר עַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה צוֹרֵחַ וּמְשַׁוֵּעַ לְעֶזְרָה, וּבְנֵי אָדָם מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: “נִרְצַח אֲדוֹנִי בְּבֵית הַקָּאצִ’י”.
רָץ אֶל חֲצֵרִי, כְּשֶׁהוּא מְצַעֵק וּבְנֵי אָדָם אַחֲרָיו, וְהוֹדִיעַ לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וַעֲבָדַי.
וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר עַד שֶׁבָּאוּ אֵלֶּה מְצַעֲקִים: אוֹי לַאֲדוֹנֵנוּ“.
וְהָיָה כָל זֶה וְהַגַּלָּב הוֹלֵךְ בְּרֹאשׁ, קָרוּעַ בְּגָדִים וְהָאֲנָשִׁים אִתּוֹ זוֹעֲקִים.
לֹא פָסְקוּ מִצַּעֲקָתָם וְהוּא צוֹעֵק בְּרֹאשָׁם, וְאוֹמְרִים: “אוֹי לַנִּרְצָח”.
וּכְבָר הִגִּיעוּ לְמוּל הַבַּיִת שֶׁאֲנִי בְתוֹכוֹ, כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַשָּׁאוֹן לִפְנֵי דֶלֶת-בֵּיתוֹ, אָמַר לְאַחַד מְשָׁרְתָיו: “לֵךְ רְאֵה מַה שָּׁם?” יָצָא הַמְּשָׁרֵת וְחָזַר לַאֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ מִשְׂתָּעֲרִים עַל הַבַּיִת, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְהֵם מְצַעֲקִים:”אוֹי לַנִּרְצָח”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י זֹאת, הָיָה קָשֶׁה בְעֵינָיו.
קָם וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְרָאָה קָהָל עָצוּם.
נִרְתַּע וְאָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, מַה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ לוֹ עֲבָדַי: “אָרוּר, כֶּלֶב, חֲזִיר, הֲרֵי רָצַחְתָּ אֶת אֲדוֹנֵנוּ!” אָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, מֶה עָשָׂה אֲדוֹנֵיכֶם שֶׁהֲרַגְתִּיו?”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וְאֶחָד אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהַקָּאצִ’י אָמַר לַעֲבָדִים: “מַה הוּא שֶׁעָשָׂה אֲדוֹנֵיכֶם עַד שֶׁאַהַרְגֶנּוּ? וּמַה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה גַּלָּב זֶה הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בְּרֹאשְׁכֶם? הֲרֵי בֵיתִי פָתוּחַ לִפְנֵיכֶם”.
אָמַר הַגַּלָּב: “הֲרֵי זֶה עַתָּה הִלְקֵיתָ אוֹתוֹ בִרְצוּעוֹת, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת צַעֲקָתוֹ”.
חָזַר הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “וּמַה הוּא שֶׁעָשָׂה עַד שֶׁאַהַרְגֶנּוּ? וּמִי הוּא שֶׁהִכְנִיסוֹ לְבֵיתִי, וּמֵאַיִן בָּא וּלְאָן הָלַךְ?” אָמַר לוֹ הַגַּלָּב: “אַל תְּהֵא זָקֵן מְנֻוָּל.
יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת סִפּוּרוֹ וְסִבַּת כְּנִיסָתוֹ וַאֲמִתּוּת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ.
הֲרֵי בִתְּךָ אוֹהַבְתּוֹ וְהוּא אוֹהֲבָהּ.
וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁנִּכְנַס וְצִוִּיתָ אֶת עֲבָדֶיךָ לְהַלְקוֹתוֹ, וְכֵן עָשׂוּ.
חַי אֱלֹהִים שֶׁרַק הַכַלִיף הוּא שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵנוּ וּבֵינְךָ, אוֹ שֶׁאַתָּה מוֹצִיא אֵלֵינוּ אֶת אֲדוֹנֵינוּ, שֶׁיִּקְחוּהוּ אַנְשֵׁי-בֵיתוֹ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי כָךְ שֶׁאֶכָּנֵס אֲנִי וְאוֹצִיא אוֹתוֹ מֵאֶצְלְכֶם וְתִהְיֶה פָרוּעַ לְשִׁמְצָה”.
רִסֵּן הַקָּאצִ’י אֶת לְשׁוֹנוֹ, מָלֵא בּוּשָׁה מִפְּנֵי בְנֵי-הָאָדָם וְאָמַר לַגַּלָּב: “אִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי הִכָּנֵס אַתָּה וְהוֹצֵא אוֹתוֹ”.
נִדְחַק הַגַּלָּב וְנִכְנַס לַבַּיִת.
וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הַגַּלָּב נִכְנָס, בִּקַּשְׁתִּי לְהִמָּלֵט, וְלֹא מָצָאתִי לִי מִפְלָט אַחֵר מִלְּבַד מַה שֶּׁרָאִיתִי בַעֲלִיָּה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ תֵּבָה גְדוֹלָה.
נִכְנַסְתִּי לְתוֹכָהּ וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַמִּכְסֶה עָלֶיהָ וְעָצַרְתִּי בִנְשִׁימָתִי, נִכְנַס מְהֵרָה לָאוּלָם, וְלֹא שָׁעָה אֶלָּא לָעֵבֶר שֶׁאֲנִי בוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁכִּוֵּן צְעָדָיו לַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם.
פָּנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְלֹא מָצָא אֶלָּא אֶת הַתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְנָשָׂא אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, וּכְשֶׁעָשָׂה כָךְ נִדְהַמְתִּי.
עָבַר חִישׁ מַהֵר.
וּמִדַּעְתִּי שֶׁלֹּא יַעַזְבֵנִי לְנַפְשִׁי, פָּתַחְתִּי אֶת הַתֵּבָה וְנִזְדָּרַזְתִּי וְיָצָאתִי מִתּוֹכָהּ, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי לָאָרֶץ, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלִי.
וּבִהְיוֹת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, רָאִיתִי בַּחוּץ הָמוֹן רָב, וְלֹא רָאִיתִי מִיָּמַי כִּצְפִיפוּת זוֹ שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם.
וְהָיָה צָרוּר בְּשַׁרְווּלִי הַרְבֵּה זָהָב, שֶׁהֲכִינוֹתִי לְיוֹם שֶׁכָּזֶה וּלְהִזְדַּמְּנוּת שֶׁכָּזוֹ.
הִתְחַלְתִּי מְפַזֵּר אֶת הַזָּהָב בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֲסוּקִים בּוֹ.
נִתְעַסְּקוּ הָאֲנָשִׁים בּוֹ, וְהָיִיתִי אֲנִי צוֹלֵעַ מַהֵר עַד כַּמָּה שֶׁעָלָה בְיָדִי, דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת בַּגְדָאד, וְנָטִיתִי פַעַם לְיָמִין וּפַעַם לִשְׂמֹאל.
וְאוּלָם גַּלָּב מְתֹעָב זֶה דָלַק אַחֲרַי, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנַסְתִּי, נִכְנַס הוּא אַחֲרָי, וְקוֹרֵא בְקוֹל:" מְבַקְּשִׁים הָיוּ לִגְזֹל אֶת אֲדוֹנִי מִמֶּנִּי.
הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, שֶׁהִגְבִּירַנִי עֲלֵיהֶם וְהִצִּיל אֶת אֲדוֹנִי מִידֵיהֶם“.
וְאֵלַי אָמַר: “לֹא חָדַלְתָּ מֵהַעֲצִיב אֶת רוּחִי בְמַעֲלַלֶיךָ עַד שֶׁגָּרַמְתָּ לְעַצְמְךָ כָּךְ.
וְאִלּוּלֵא נָתַן לְךָ אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ אוֹתִי, לֹא הָיִיתָ נִצָּל מִצָּרָה זוֹ שֶׁנָּפַלְתָּ בָּהּ, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהָיוּ מְמִיטִים עָלֶיךָ רָעָה שֶׁלֹּא הָיִיתָ נִצָּל מִמֶּנָּה עוֹלָמִית.
עַד כַּמָּה מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁאֶחְיֶה עוֹד לְהַצִּיּלֶךָ? חַי אֱלֹהִים, כְּבָר הֵמַתָּ אוֹתִי בְרֹעַ הַנְהָגָתְךָ, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לֵילֵךְ לְשָׁם יְחִידִי.
וְאוּלָם אֵין אָנוּ מַקְפִּידִים עָלֶיךָ בִּגְלַל קַלּוּת-דַּעְתְּךָ, שֶׁכֵּן קְצַר-שֵׂכֶל אַתָּה וּפָזִיז”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא דַי לְךָ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי עַל-יָדְךָ, עַד שֶׁאַתָּה רָץ אַחֲרַי בַּשְּׁוָקִים וּמַטִּיחַ כְּלַפַּי דְבָרִים כָּאֵלֶּה?” וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לָמוּת כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, אַךְ לֹא מָצָאתִי מָוֶת שֶׁיִּגְאָלֵנִי מִיָּדוֹ.
וּמֵרֹב זַעְמִי בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית עֶסְקוֹ שֶׁל אוֹרֵג בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַשּׁוּק, וּבִקַּשְׁתִּי חָסוּת מִבְּעָלֶיהָ וְהֵגֵן עָלַי מִפָּנָיו.
יָשַׁבְתִּי שָׁם בְּאַחַד הַמַּחְסָנִים וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “לֹא אוּכַל עוֹד לְהִפָּטֵר מִגַּלָּב אָרוּר זֶה כָּל עוֹדִי בַּחַיִּים, כֵּן יָשִׂים עָלַי מָצוֹר יוֹמָם וָלַיְלָה, וְאֵין בִּי כֹחַ לִרְאוֹת אֶת צוּרָתוֹ אֲפִלּוּ כְדֵי נְשִׁימָה אַחַת”.
מִיָּד שָׁלַחְתִּי וְהֵבֵאתִי עֵדִים וְכָתַבְתִּי צַוָּאָה לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וְחִלַּקְתִּי הוֹנִי, וּמִנִּיתִי מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְצִוִּיתִיו לִמְכֹּר אֶת הֶחָצֵר וְאֶת הַקַּרְקָעוֹת וְצִוִּיתִיו עַל כָּל קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה, וְיָצָאתִי תֵכֶךְ לְכָךְ לְמַסָּעִי לְהִפָּטֵר מִשּׁוּשְׁבִין זֶה, וּבָאתִי לִמְדִינַתְכֶם וְגַרְתִּי בָהּ כַּמָּה זְמָן.
וּכְשֶׁהִזְמַנְתֶּם אוֹתִי וּבָאתִי אֲלֵיכֶם רָאִיתִי שׁוּשְׁבִין אָרוּר זֶה יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים אֶצְלְכֶם.
וְכֵיצַד יוּכַל לִבִּי לְהֵרָגַע וּלְהִשָּׁקֵט, וְאֵיךְ תִּנְעַם לִי יְשִׁיבָתִי אִתְּכֶם יַחַד עִם זֶה, אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה עִמִּי מַעֲשִׂים אֵלֶּה, וְהָיָה הַסִּבָּה לִשְׁבִירַת רַגְלִי?”
סֵרֵב שׁוּב הָעֶלֶם לָשֶׁבֶת.
וּכְשֶׁשָּׁמַעְנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַגַּלָּב, אָמַרְנוּ לַגַּלָּב: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁעֶלֶם זֶה מְסַפֵּר עַל אוֹדוֹתֶיךָ?” אָמַר: “חַי אֱלֹהִים, עָשִׂיתִי עִמּוֹ זֹאת הוֹדוֹת לְנִסְיוֹנִי וּבִינָתִי וּנְדִיבוּת-רוּחִי.
וְאִלּוּלֵא עָשִׂיתִי כֵן הָיָה אוֹבֵד.
וְאֵין סִבַּת הַצָּלָתוֹ אֶלָּא עַל-יָדִי וּבְחֶסֶד אֱלֹהִים עָלָיו.
עַל יָדִי נִפְגַּע בְּרַגְלוֹ וְלֹא נִפְגַּע בְּנַפְשׁוֹ.
וְאִלּוּ הָיִיתִי מַרְבֶּה-דְבָרִים לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה עִמּוֹ הַטּוֹבָה הַזֹּאת.
וַהֲרֵינִי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי, כְּדֵי שֶׁתִּוָּכְחוּ שֶׁאֲנִי מְמַעֵט בְּדִבּוּר, וְשֶׁאֵינֵי טַרְדָּן וְטַרְחָן, שֶׁלֹּא כְּשֶׁשֶׁת אֶחָי”.
וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה:
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהָיָה בִמְדִינַת דַּמֶּשֶּׂק לִפְנֵי כַלִיפוּת עַבְּד אַלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן מֶלֶךְ, וּשְׁמוֹ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן.
וְהָיָה מִגְּדוֹלֵי הָעֲנָקִים, וּכְבָר הִדְבִּיר תַּחְתָּיו אֶת מַלְכֵי פָּרַס הַכּוֹזְרָאִים וְאֶת מַלְכֵי בִּיזַנְטִיָה הַקִּסְרִים, וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵי אֵשׁ חֲמָתוֹ, וְלֹא קָרַב אֵלָיו בִּשְׂדֵה מַעֲרַכְתּוֹ.
וּכְשֶׁהָיָה כוֹעֵס, הָיוּ נְחִירָיו מְזָרוֹת רִשְׁפֵּי אֵשׁ.
מָלַךְ עַל כָּל הַמְּדִינוֹת, וְשָׁלַט בְּכָל הַכְּפָרִים וְהַכְּרַכִּים, וְהִדְבִּיר אֱלֹהִים תַּחְתָּיו אֶת כָּל בְּנֵי-הָאָדָם, וְהִגִּיעוּ חֵילוֹתָיו עַד קַצְוֵי אָרֶץ, וְנִכְנְסוּ בְּעֹל שִׁלְטוֹנוֹ הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב מֵהֹדּוּ וְעַד אַלסִּנְד וְסִין וְתֵימָן וְאַלְחִגָ’אז וְכוּשׁ וְסוּדָאן וְסוּרְיָא וּבִיזַנטְיָה וְדִיאַר בַּכְּר וְאִיֵּי הַיָּם, וְכָל הַנְּהָרוֹת הַמְּפֻרְסָמִים שֶׁבָּאֲרָצוֹת כְּסִיחוֹן וְגִיחוֹן וִיאוֹר מִצְרַיִם וּנְהַר פְּרָת.
הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁלִיחָיו אֶל אַפְסֵי-הַיִּשּׁוּב לְהָבִיא אֵלָיו יְדִיעוֹת, וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁכָּל בְּנֵי-הָאָדָם סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְשֶׁכָּל הָעֲרִיצִים נִכְנָעִים לְמוֹרָאוֹ, וְשֶׁחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ כּוֹלְלִים אֶת הַכֹּל, וְשֶׁצֶדֶק וּבִטְחָה שׂוֹרְרִים בַּכֹּל.
שֶׁכֵּן עָצוּם הָיָה.
וְהָיוּ נוֹשְׂאִים אֵלָיו מַתָּנוֹת מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, וּמַעֲלִים לוֹ מִסִּים מִכָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ.
הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְאָבִיו יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ שַׁרְכָּאן, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בַּלָהָה מִבַּלְהוֹת הַזְּמַן, מַכְנִיעַ אֶת הָאַמִּיצִים בָּאָדָם, וּמַשְׁמִיד כָּל עָלָיו קָם, הָיָה אָבִיו אוֹהֲבוֹ אַהֲבָה עַזָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְצִוָּה לוֹ הַמְּלוּכָה לְרִשְׁתָּהּ אַחֲרָיו.
כְּשֶׁהִתְבַּגֵּר שַׁרְכָּאן זֶה וְהָיָה לְאִישׁ וְנִמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, הִדְבִּיר אֱלֹהִים תַּחְתָּיו אֶת כָּל הָאָדָם לֶעֱזוּז כֹּחוֹ וְאֹמֶץ רוּחוֹ.
וְהָיוּ לְאָבִיו אַרְבַּע נָשִׁים נְשׂוּאוֹת לוֹ בִּשְׁטַר-נִשּׂוּאִין כַּדָּת, וְאוּלָם לֹא חוֹנֵן מֵהֶן וָלָד זוּלָתִי שַׁרְכָּאן שֶׁנּוֹלַד לוֹ מֵאַחַת מֵהֶן, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַשְּׁאָר עֲקָרוֹת וְלֹא יָלְדוּ לוֹ.
וְעִם אַרְבַּע אֵלּוּ הָיוּ לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים פִּלַּגְשִׁים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה הַקּוֹפְטִית.
וְהָיוּ פִלַּגְשִׁים אֵלּוּ מִכָּל הַגְּזָעִים.
בָּנָה לְכָל אַחַת מֵהֶן חֶדֶר, וְהָיוּ הַחֲדָרִים בְּתוֹךְ גְבוּלוֹת טִירָתוֹ, שֶׁכֵּן בָּנָה שְׁנֵים עָשָׂר אַרְמוֹנוֹת כְּמִנְיַן חָדְשֵׁי הַשָּנָה, וּבְכָל אַרְמוֹן שְׁלשִׁים חֶדֶר וְהָיָה הַסְּכוּם הַכּוֹלֵל שֶׁל הַחֲדָרִים שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים חֶדֶר.
שִׁכֵּן אוֹתָן פִּלַּגְשִׁים בְּאוֹתָם הַחֲדָרִים וְיִחֵד לְכָל פִּילֶגֶשׁ לַיְלָה לַשָּׁנָה שֶׁהָיָה לָן אֶצְלָהּ, וְלֹא הָיָה בָא אֵלֶיהָ אֶלָּא אַחֲרֵי תְקוּפַת שָׁנָה תְמִימָה.
וְנָהַג בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמָן.
וְכַאֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם בְּנוֹ שַׁרְכָּאן בְּכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ, וְשָׂמַח בּוֹ אָבִיו, וְהוֹסִיף כֹּחַ וְגָאוֹן וָעֹז וְכָבַשׁ מִבְצָרִים וַאֲרָצוֹת.
קָרָה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁשִּׁפְחָה אַחַת מִשִּׁפְחוֹת עֹמַר אַלנֻּעְמָאן הָרְתָה, וְנִתְפַּרְסֵם דְּבַר הֵרְיוֹנָהּ וְנוֹדַע לַמֶּלֶךְ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמַר: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצַי וְזַרְעִי יִהְיוּ כֻלָּם זְכָרִים”.
רָשַׁם לְפָנָיו בַּסֵּפֶר אֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ, וְהָיָה מֵיטִיב לָהּ.
נוֹדַע הַדָּבָר לְשַׁרְכָּאן וְנִתְמַלֵּא דְאָגָה, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו,שֶׁאָמַר: “הֲרֵי בָא מִי שֶׁיְחַלֵּק עִמּוֹ אֶת הַמַּמְלָכָה”.אָמַר לְנַפְשׁוֹ:" אִם שִׁפְחָה זוֹ יוֹלֶדֶת בֶּן-זָכָר, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ".
וְשָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן שַׁרְכָּאן, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשִּׁפְחָה, הִנֵּה הָיְתָה רוֹמִית, שֶׁשְּׁלָחָהּ אֵלָיו מִזְּמַן מֶלֶךְ רוֹמִי וּמוֹשֵׁל קֵיסַרְיָה,וְשָׁלַח עִמָּהּ כְּלֵי-יָקָר רַבִּים.
וְהָיָה שְׁמָהּ צָפִיָּה, וְהָיְתָה הַנָּאָה בַּשְׁפָחוֹת וְהַיָּפָה בָהֶן לְמַרְאֶה וְהַכְּבוּדָה בְכֻלָּן, הָיְתָה טוֹבַת שֵׂכֶל וְיֹפִי כוֹבֵשׁ לְבָבוֹת, וּכְשֶׁהָיְתָה מְשָּׁרֶתֶת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּלֵיל עוֹנָתָהּ, אָמְרָה לוֹ:" הַמֶּלֶךְ, מְחַלָּה אֲנִי אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתְךָ בֵּן זָכָר מִמֶּנִּי, שֶׁאֵיטִיב לְגַדְּלוֹ לְךָ וּלְחַנְּכוֹ שֶׁיְּהֵא בֶּן-תַּרְבּוּת וְכָבוֹד“.
שָׂמַח הַמֶּלֶךְ, שֶׁמָּצְאוּ הַדְּבָרִים חֵן בְּעֵינָיו.
לֹא פָסְקָה מִכָּךְ עַד שֶׁמָּלְאוּ לָהּ חֳדָשֶׁיהָ וְיָשְׁבָה עַל הָאָבְנַיִם, וְהָיְתָה מִתְנַהֶגֶת בַּחֲסִידוּת וְשׁוֹקֶדֶת עַל עֲבוֹדַת-הָאֱלֹהִים, מִתְפַּלֶּלֶת וְקוֹרְאָה אֵלָיו שֶׁיְחוֹנֵן אוֹתָהּ בֵּן עוֹשֵׂה-הַיָּשָׁר, וְשֶׁיָּקֵל עָלֶיהָ לֵדָתָהּ, וְקִבֵּל אֱלֹהִים אֶת תְּפִלָּתָהּ.
מִנָּה לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ מַה הוּא שֶׁתֵּלֵד, אִם זָכָר הוּא אוֹ נְקֵבָה.
וּכְמוֹ כֵן שָׁלַח גַּם שַׁרְכָּאן שָׁלִיחַ שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ בְּעִנְיָן זֶה.
כְּשֶׁיָּלְדָה צָפִיָּה אוֹתוֹ וָלָד, הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ הַמְּיַלְּדוֹת וּמָצְאוּ בַּת מְאִירָה יוֹתֵר מִן הַלְּבָנָה, וְהוֹדִיעוּ עַל כָּךְ אֶת הַנִּמְצָאִים שָׁם.
חָזַר שָׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוֹ הַדָּבָר, וְכֵן הוֹדִיעַ שְׁלִיחַ שַׁרְכָּאן לוֹ בְכָךְ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה.
כְּשֶׁהִסְתַּלְּקוּ שְׁנֵי הַסָּרִיסִים אָמְרָה צָפִיָּה לַמְיַלְּדוֹת:”הַמְתִּינוּ לִי שָׁעָה, שֶׁכֵּן חָשָׁה אֲנִי, שֶׁעוֹד מַשֶּׁהוּ אַחֵר בְּבִטְנִי".
צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, וּבָאוּ לָהּ צִירִים וַחֲבָלִים שֵׁנִית, וְהֵקֵל עָלֶיהָ אֱלֹהִים וְיָלְדָה וָלָד שֵׁנִי.
הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הַמְּיַלְּדוֹת וּמְצָאוּהוּ בֵּן זָכָר דוֹמֶה לְאַגַּן הַסַּהַר, מִצְחוֹ זֹהַר וּלְחָיָיו אֹדֶם וְרָדִים כַּשּׁוֹשַׁנִּים.
שָׂשָׂה עָלָיו הַשִּׁפְחָה וְהַסָּרִיסִים וְהַמְּשָׁרְתִים וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם.
וּכְשֶׁהֵטִילָה צָפִיָּה אֶת הַשִּׁלְיָה, נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שָׂשׂוֹן בָּאַרְמוֹן.
שָׁמְעוּ שְׁאָר הַשְּׁפָחוֹת אֶת הַדָּבָר, וְנִתְקַנְּאוּ בָהּ, וְהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְעֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְשָׂמַח.
וּכְשֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בַּבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה קָם וְנִכְנַס אֵלֶיהָ.
נְשָּׁקָהּ עַל רֹאשָׁהּ וְהִסְתַּכֵּל בַּוָּלָד.
גָּחַן אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ, הִכּוּ הַשְּׁפָחוֹת בְּתֻפִּים וְנִגְּנוּ בִכְלֵי שִׁיר, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַיֶּלֶד בְּשֵׁם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּלַאֲחוֹתוֹ שֵׁם נַזְהַת אַלזַּמָאן מִלְּאוּ מִצְוָתוֹ וְעָנוּ וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְכֵן נַעֲשֶׂה”.
הִקְצָה לָהֶם הַמֶּלֶךְ מִי שֶׁיְּשָׁרְתוּם מִן הַמֵּינִיקוֹת וְהַסָּרִיסִים וְהַמְּשָׁרְתִים וְהָאוֹמְנוֹת, וְקָצַב לָהֶם קִצְבָה מִן הַסֻּכָּר וְהַמַּשְׁקָאוֹת וְהַשְּׁמָנִים וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶׁתִּלְאֶה הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ.
שָׁמְעוּ תוֹשָׁבֵי בַּגְדָּאד מַה שֶּׁחוֹנֵן בּוֹ הַמֶּלֶךְ מִן הַיְּלָדִים וְקִשְׁטוּ אֶת הָעִיר וְהוֹדִיעוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה בְּתֻפִּים וּבַחֲצוֹצְרוֹת, וְנִמְלְאָה הָעִיר שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן.
בָּאוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה וּבֵרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ לְהֻלֶּדֶת בְּנוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּבִתּוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן.
הוֹדָה לָהֶם הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי-פְאֵר וְהִרְבָּה לְכַבְּדָם בַּחֲסָדִים מִלְּפָנָיו, וְהֵיטִיב לָעוֹמְדִים לְפָנָיו מִן הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ הַקְּרוֹבָה אֵלָיו וְלַהֲמוֹן מְשָׁרְתָיו, לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁעָבְרוּ אַרְבַּע שָׁנִים, וְהָיָה שׁוֹאֵל תָּמִיד אַחֲרֵי כָּל מִסְפַּר יָמִים לִשְׁלוֹם צָפִיָּה וִילָדֶיהָ.
אַחֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים פָּקַד לְהָבִיא לָהּ מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת וּבִגְדֵי הַיְּקָר וּמָמוֹן רָב, וְצִוָּה עָלֶיהָ לְטַפֵּל בַּשְּׁנַיִם וּלְחַנְּכָם יָפֶה.
וְהָיָה כָל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעמָאן חוֹנֵן גַּם בְּבֵן זָכָר, שֶׁלֹּא יָדַע אֶלָּא עַל הֻלֶּדֶת נָזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁכֵּן הֶעֱלִימוּ מִמֶּנּוּ דְבַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן עַד שֶׁעָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהֶם בִּקְרָבוֹת עִם אַמִּיצֵי לֵב וְיוֹצֵא לַמַּעֲרָכָה נֶגֶד אַבִּירִים.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עֹמַר אַלנֻּעמָאן יוֹשֵׁב, נִכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ:" הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם, הִנֵּה הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ שְׁלִיחִים מֵאֵת מֶלֶךְ בִּיזַנְטְיָה וּמוֹשֵׁל קוּשְׁטָא הָעֲצוּמָה, וְהֵם מְבַקְּשִׁים לְהִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ וְלִשְׁמֹעַ לִפְקֻדָּתְךָ: אִם יִתֵּן לָהֶם הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ, הֲרֵינוּ מַכְנִיסִים אוֹתָם, וְאִם לָאו הֲרֵי אֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַפְּקֻדָּה“.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה לָהֶם לְהִכָּנֵס, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ פָנָה אֲלֵיהֶם וְקִבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים וְשָׁאַל אוֹתָם לִשְׁלוֹמָם וּלְסִבַּת בּוֹאָם.
נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ:” הַמֶּלֶךְ הַנַּעֲלֶה, שֶׁמַּלְכוּתוֹ מַגִּיעָה עַד אַפְסֵי אָרֶץ, הֱוֵה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה שֶׁשָּׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ הוּא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מוֹשֵׁל אַרְצוֹת יָוָן וְצִבְאוֹת הַנּוֹצְּרִים, הַשַּׁלִּיט בְּקוּשְׁטָא הַבִּירָה, וְהוּא מוֹדִיעֲךָ שֶׁהוּא כַּיּוֹם נִלְחָם מִלְחָמָה קָשָׁה בְּעָרִיץ קְשֵׁה-עֹרֶף, הַיְנוּ מוֹשֵׁל קֵסַרְיָה.
וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא זוֹ, שֶׁאֶחָד מִמַּלְכֵי הָעַרְבִים, נִזְדַּמֵּן לוֹ שֶׁמָּצָא בְּאַחַת מִלְחֲמוֹת-הַכִּבּוּשׁ שֶׁלּוֹ אוֹצָר עַתִּיק יוֹמִין מִזְּמַנּוֹ שֶׁל אַלֶכְּסַנְדֶר.
הוֹצִיא מִתּוֹכוֹ הוֹן שֶׁלֹּא יִסָּפֵר מֵרֹב, וּבְתוֹךְ הַשְּׁאָר שֶׁמָּצָא בוֹ, שָׁלשׁ אַבְנֵי-חֵן מְעֻגָּלוֹת וּגְדוֹלוֹת כְבֵיצַת בַּת-הַיַּעֲנָה.
וְאֵלּוּ אַבְנֵי-הַחֵן מִן הַמְּעֻלּוֹת שֶׁבָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַלְּבָנוֹת וְהַזַּכּוֹת שֶׁאֵין כְּמוֹתָן.
וְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן מֵאַבְנֵי-חֵן אֵלֶּה חָקוּק עָלֶיהָ בְּחֶרֶט יְוָנִי עִנְיָנִים מִן הַסּוֹדוֹת, וּמוֹעִיל בָהֶן, וְלָהֶן סְגֻלּוֹת לְמַכְבִּיר, וּמִסְּגֻלּוֹתֵיהֶן הִיא זוֹ, שֶׁכָּל יֶלֶד שֶׁנּוֹלַד שֶׁתּוֹלִים לוֹ אֶבֶן חֵן מֵאֵלֶּה, לֹא יִפְגָּעֵנוּ שׁוּם פֶּגַע רָע, כָּל עוֹד נִשְׁאֲרָה הָאֶבֶן תְּלוּיָה עָלָיו, וְלֹא יֵדַע לֹא תַאֲנִיָּה וְלֹא חֹלִי.
וּכְשֶׁבָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ וְנָפְלוּ בְיָדוֹ וְהִכִּיר מַה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִן הַטּוֹבוֹת, שָׁלַח לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מַתָּנוֹת מֵחֲפָצִים יְקָרִים וְזָהָב וּבְתוֹכָן אֶת שְׁלשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, וְצִיֵּד לְכָךְ שְׁתֵּי סְפִינוֹת.
אַחַת מֵהֶן אוֹצְרוֹת הַיְּקָר בְּתוֹכָהּ, וְהַשְּׁנִיָּה תּוֹכָהּ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל אוֹתָן הַמַּתָּנוֹת מִפְּנֵי מִי שֶׁיִּתְנַפֵּל עֲלֵיהֶן בַּיָּם, וְאִם כִּי יוֹדֵעַ הָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יָעֵז לְהִתְנַפֵּל עַל סְפִינוֹתָיו בִּהְיוֹת שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַרְבִים.
וּבְיִחוּד שֶׁדֶּרֶךְ הַסְּפִינוֹת שֶׁהַמַּתָּנוֹת בָּהֶן בְּיַמּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא הִיא, וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶן אֵלָיו, וְאֵין בְחוֹפֵי אוֹתוֹ יָם אֶלָּא נְתִינָיו.
וּכְשֶׁצִּיֵּד שְׁתֵּי סְפִינוֹת אֵלּוּ, הִפְלִיגוּ בַיָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב לְאַרְצֵנוּ.
נָפְלוּ עֲלֵיהֶן שׁוֹדְדֵי-יָם מֵאוֹתָהּ מְדִינָה וּבְתוֹכָן צָבָא שֶׁל מוֹשֵׁל קֵסַרְיָה, וְלָקְחוּ כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן מִן הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ וְהַזָּהָב וְהָאוֹצָרוֹת וְאֶת שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, וְהָרְגוּ אֶת הָאֲנָשִׁים.
כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשְּמוּעָה לְמַלְכֵּנוּ, שָׁלַח עֲלֵיהֶם צָבָא, אַךְ הֵם הִכּוּהוּ עַד חָרְמָה.
שָׁלַח עֲלֵיהֶם צָבָא חָזָק מִן הָרִאשׁוֹן, וְהִכּוּהוּ אַף הוּא.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְלָא הַמֶּלֶךְ חֵמָה, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵצֵא לִקְרָאתָם אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ בְּכָל צִבְאוֹתָיו, וְשֶׁלֹּא יַעֲלֶה מֵעֲלֵיהֶם עַד שֶׁיַּחֲרִיב אֶת קֵסַרְיָה, וְעָזַב אֶת אַדְמָתָהּ שֶׁלָּהּ וְשֶׁל כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁמַּלְכָּהּ מוֹשֵׁל בָּהֶן, שְׁמָמָה.
וַהֲרֵי הַבַּקָּשָׁה מֵאֵת אִישׁ-הַחַיִל, שַׂר-הַדּוֹר הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן מֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְכֹרָסָאן, הִיא אֵפוֹא זוֹ שֶׁיִּתְמֹךְ בָּנוּ בְצָבָא מִלְּפָנָיו, לְתִפְאֶרֶת לוֹ.
וּכְבָר שָׁלַח אֵלָיו מַלְכֵּנוּ בְיָדֵנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּתָּנוֹת מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וְהוּא מְיַחֵל לְחַסְדְּךָ שֶׁתְּקַבְּלֵן וְתַעֲשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ בְּעֶזְרָתֶךָ" נָשְׁקוּ הַשְּׁלִיחִים אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשְּלִיחֵי קוּשְׁטָא וּבְנֵי לְוָיָתָם נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן, וְדִבְּרוּ אֵלָיו.
אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה.
וְהָיְתָה הַמַּתָּנָה חֲמִשִּׁים נַעֲרָה מִן הַמֻּבְחָרוֹת שֶׁבִּמְדִינַת רוֹמִי.
וַחֲמִשִּׁים עֲבָדִים שֶׁבִּגְדֵי רִקְמָה עֲלֵיהֶם עִם אֲזוֹרֵי כֶסֶף וְזָהָב.
וְכָל עֶבֶד בְּאָזְנוֹ נֶזֶם זָהָב וּבְתוֹכָהּ פְּנִינָה עֶרְכָּהּ אֶלֶף מִשְׁקַל-זָהָב.
וְכָזֹאת הָיְתָה גַּם עַל הַנְּעָרוֹת.
וְהָיוּ עֲלֵיהֶן מִן הָאֲרִיגִים הַשָּׁוֶה הוֹן יָקָר.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ קִבְּלָם וְשָׂמַח בָּהֶם, וְצִוָּה לְכַבֵּד אֶת הַשְּׁלִיחִים, וּפָנָה אֶל מִשְׁנָיו לְהִוָּעֵץ בָּהֶם מַהו ּשֶׁיַּעֲשֶׂה.
קָם מִתּוֹכָם מִשְׁנֶה אֶחָד, וְהָיָה זָקֵן, שְׁמוֹ דִּנְדָּאן.
נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן וְאָמַר:" אֵין טוֹב בַּדָּבָר מִזֶּה שֶׁתְּצַיֵּד צָבָא עָצוּם וְתַפְקִיד לְרֹאשׁ עֲלֵיהֶם אֶת בִּנְךָ שַׁרְכָּאן, וְאָנוּ נַעֲמֹד לְפָנָיו כְּשָׂרֵי צָבָא.
וְעֵצָה זוֹ הִיא הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר מִשְּׁתֵּי פָּנִים.
רֵאשִׁית כֹּל, מִשּׁוּם שֶׁמֶּלֶךְ רוֹמִי כְבָר בִּקֵּשׁ חָסוּתְךָ וְשָׁלַח לְךָ מַתָּנָה וְקִבַּלְתָּ אוֹתָהּ.
וְשֵׁנִית, מִשּׁוּם שֶׁעַכְשָׁו אֵין הָאוֹיֵב מֵעֵז לִפְגוֹעַ בְּאַרְצְךָ.
וְאִם יִהְיֶה צְבָאֲךָ מָגֵן לְמֶלֶךְ רוֹמִי, וְיַהֲדֹף אֶת אוֹיְבָיו, יְיַחֲסוּ אֶת הַדָּבָר לְךָ וְתִתְפַּרְסֵם בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת.
וּבִפְרָט כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה לְאִיֵּי הַיָּם וְיִשְׁמְעוּ בְּנֵי הַמַּעֲרָב, יָבִיאוּ לְךָ מִנְחָה וַחֲפָצִים יִקְרֵי עֵרֶךְ וּמָמוֹן“.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי מִשְׁנֵהוּ דִּנְדָּאן, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְרָאָה אוֹתָם נְכוֹחִים.
הִלְבִּישׁוֹ בֶגֶד-פְּאֵר וְאָמַר לוֹ:”מִפִּי שֶׁכְּמוֹתְךָ יִטְלוּ הַמְּלָכִים עֵצָה, וְרָאוּי הוּא שָׁאַתָּה תַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָחָלוּץ, וּבְנִי שַׁרְכָּאן יִהְיֶה בְרֹאשׁ חֵיל הַמְּאַסֵּף".
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ.
וּכְשֶׁבָּא סִפֵּר לוֹ אֶת הָעִנְיָן, וּמָסַר לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים וּמַה שֶּׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, וּפָקַד עָלָיו לְהַתְחִיל בַּהֲכָנַת כְּלֵי-מִלְחָמָה וּלְהִצְטַיֵּד לְמַסָּע, וְשֶׁלֹּא יַמְרֶה אֶת פִּי הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְכָל אֲשֶׁר יִיעַץ אוֹתוֹ, וְצִוָּהוּ לִבְחֹר לוֹ מִצְּבָאוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מְזֻיָּנִים בְּתַכְלִית הַהִזְדַּיְנוּת וְעוֹמְדִים בְּאֹרֶךְ-רוּחַ בִּפְנֵי כָּל צָרָה.
שָׁמַע שַׁרְכָּאן לְמַה שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֹמַר אַלנֻּעמָאן, וְקָם מִיָּד וּבָחַר לוֹ מִצְּבָאוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים.
אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וְהוֹצִיא הוֹן עָצוּם וְחִלֵּק לָהֶם הַמָּמוֹן וְאָמַר לָהֶם:“הֲרֵי נָתַתִּי לָכֶם שְׁהוּת שְׁלשָׁה יָמִים”.
נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, וְיָצְאוּ מִלְּפָנָיו וְהִתְחִילוּ מְכִינִים וּמְתַקְּנִים עַצְמָם לָעִנְיָן.
נִכְנַס שַׁרְכָּאן אֶל אוֹצְרוֹת הַנֶּשֶׁק וְנָטַל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ מִכְּלֵי-מִלְחָמָה וּכְלֵי זַיִן, אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לָאֻרְוָה וּבָחַר מִתּוֹכָהּ אֶת הַמְּצֻיָּנִים בַּסּוּסִים וְלָקַח עִמּוֹ זוּלַת זֶה.
שָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים, וְיָצְאוּ הַצְּבָאוֹת אֶל מִחוּץ לָעִיר.
יָצָא עֹמַר אַלנֻּעמָאן לְהִפָּרֵד מִבְּנוֹ שַׁרְכָּאן שֶׁנָּשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְנָתַן לוֹ שִׁבְעָה כִּיסִים מָמוֹן.
פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן וְצִוָּהוּ עַל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן.
נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְעָנָה אוֹתוֹ:" שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה".
פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְצִוָּהוּ לְהִוָּעֵץ בַּכֹּל בַּמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ.
חָזַר אָבִיו עַד שֶׁנִּכְנַס לָעִיר, וְצִוָּה שַׁרְכָּאן אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא לִפְקֹד עַל צִבְאוֹתֵיהֶם לְפָנָיו, וְהָיָה מִסְפָּרָם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִלְּבַד הָרַגְלִים וְהַמְּלַוִּים אוֹתָם.
טָעֲנוּ מִטְעָנָם וְהִכּוּ בַתֻּפִּים וְתָקְעוּ בַחֲצוֹצְרוֹת וְנָשְׂאוּ אֶת הַנִּסִּים וְאֶת הַדְּגָלִים, וְרָכַב בֶּן-הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן לְצִדּוֹ שֶׁל מִשְׁנֵהוּ דִּנְדָּאן, כְּשֶׁהַדְּגָלִים מִתְנַפְנְפִים מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם.
לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ וְהַשְּׁלִיחִים לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה.
חָנוּ וְנָחוּ, וְלָנוּ שָׁם אוֹתוֹ לַיְלָה.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכְבוּ וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ כְּשֶׁהַשְּׁלִיחִים מוֹרִים לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשְׂרִים יוֹם, אַחַר-כָּךְ הִגִּיעוּ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אֶל נַחַל רְחַב-יָדַיִם וּמְרֻבֵּה הָעֵצִים וְהַצְּמָחִים.
וְהָיָה זְמַן הַגִּיעָם לְאוֹתוֹ נַחַל,לַיְלָה.
צִוָּה אוֹתָם שַׁרְכָּאן לַחֲנוֹת וְלַעֲמֹד בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים.
חָנָה הַצָּבָא וְתָקְעוּ הָאֹהָלִים, וְנִתְפַּזֵּר הַצָּבָא לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל.
וְחָנוּ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן וּשְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מוֹשֵׁל קוּשְׁטָא בְּאֶמְצַע אוֹתוֹ נַחַל.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׁרְכָּאן, הִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ הַצָּבָא, עָמַד מֵאַחֲרֵיהֶם שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁחָנוּ כֻלָּם וְהִתְפַּזְּרוּ בִקְצוֹת הַנַּחַל.
אַחַר-כָּךְ שִׁלַּח אֶת רֶסֶן סוּסוֹ, מְבַקֵּשׁ לָתוּר אֶת הַנַּחַל וְלִטֹּל עַל עַצְמוֹ אֶת שְׁמִירָתוֹ, מִשּׁוּם מִצְוַת אָבִיו שֶׁצִּוָּהוּ, וּבִגְלַל זֶה שֶׁנִּמְצְאוּ בִּקְצֵה גְּבוּל אֶרֶץ בִּיזַנְטְיָה אַדְמַת הָאוֹיֵב.
נָסַע יְחִידִי אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּה אֶת עֲבָדָיו וְאֶת הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ לַחֲנוֹת לְיַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן.
לֹא פָסַק מִנְּסוֹעַ עַל גַּב סוּסוֹ בִּקְצוֹת הַנַּחַל עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה רִבְעוֹ, נִתְעַיֵּף וְאָחֲזָה אוֹתוֹ תְנוּמָה, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁלֹּא יָכֹל לְדַרְבֵּן אֶת סוּסוֹ.
וְהָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל גַּב סוּסוֹ.
תְּקָפַתְהוּ שֵׁנָה וְנִרְדַּם.
וְלֹא הָיָה הַסּוּס פּוֹסֵק מֵהַסִּיעוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהִכְנִיסוֹ אֶל אַחַד הַיְּעָרוֹת.
וְהָיָה אוֹתוֹ יַעַר מְרֻבֶּה עֵצִים.
וּכְבָר עָלָה עָלָיו הַיָּרֵחַ וְהֵאִיר אֶת הַמִּזְרָח וְאֶת הַמַּעֲרָב.
נִדְהַם שַׁרְכָּאן כְּשֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְאָמַר הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ אוֹמְרוֹ, הַיְנוּ:“אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר וְהַנַּעֲלֶה”.
וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ מְפָחֵד מִפְּנֵי חַיּוֹת-טֶרֶף וְנָבוֹךְ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע לְאָן יִפְנֶה, רָאָה אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁהֵפִיץ אֶת אוֹרוֹ עַל כִּכַּר דֶּשֶׁא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מִכָּרֵי הַדֶּשֶׁא שֶׁל גַּן-עֵדֶן, וְשָׁמַע קוֹלוֹת נְעִימִים וְשִׂיחָה נָאָה וּצְחוֹק הַטּוֹרֵף אֶת דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם.
יָרַד הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן מֵעַל סוּסוֹ, וְאָסַר אוֹתוֹ לְאַחַד הָעֵצִים.
וְהָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁנִּגְלָה לְפָנָיו נָהָר, וְרָאָה אֶת הַמַּיִם זוֹרְמִים בְּתוֹכוֹ, וְשָׁמַע קוֹלָהּ שֶׁל אִשָּׁה מְדַבֶּרֶת לָשׁוֹן עַרְבִית וְאוֹמֶרֶת:“נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין הוּא נָאֶה מִצִּדְכֶם.
וְאוּלָם כָּל מִי שֶׁתְּדַבֵּר אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת הֲרֵינִי מַפִּילַתָּה וְכוֹתַפְתָּהּ בַּאֲזוֹרָהּ”.
וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁשַּׁרְכָּאן מְהַלֵּךְ לְעֵבֶר הַקּוֹל עַד שֶׁהִגִּיעַ לִקְצֵה הַמָּקוֹם: רָאָה נָהָר זוֹרֵם וְעוֹפוֹת מְנַתְּרִים וְאַיָּלוֹת מִתְעַלְּסוֹת יָחַד, וּפָרוֹת בָּר מְלַחֲכוֹת בְשַׁלְוָה בַּקָּצֶה, וְצִפֳּרִים פוֹצְחוֹת זְמִירוֹת בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶן בִּתְרוּעָה עַלִּיזָה.
וְהָיָה כָּל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּקְעַת צְמָחִים מִצְּמָחִים שׁוֹנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּתֵאוּר הַדּוֹמֶה לָזֻה, בִּשְׁנֵי בָּתֵּי שִׁיר אֵלּוּ.
לֹא תִיף הָאָרֶץ בִּלְתִּי אִם בִּפְרָחֶיהָ,
וְהַמַּיִם מֵעַל לָהּ יִזְרְמוּ שִׁלּוּחֶיהָ.
מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים אַדִּיר עָשָׂה וַיַּעַרְכֶהָ,
נוֹתֵן כָּל מַתָּת, וְכָל טוֹבָה הוּא יַעֲנִיקֶהָ.
הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְרָאָה בוֹ מִנְזָר וּבְתוֹךְ הַמִּנְזָר טִירָה נִשָּׂאָה בָאֲוִיר לְאוֹר הַיָּרֵחַ, וּבְאֶמְצַע הַמִּנְזָר יוּבָל, שֶׁמִּתּוֹכוֹ זוֹרְמִים הַמַּיִם לְאוֹתָם כָּרֵי-הַדֶּשֶׁא, וּבְתוֹכוֹ אִשָּׁה וּלְפָנֶיהָ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הֵן אַגָּנֵי-הַסַּהַר, וַעֲלֵיהֶן מִכָּל מִין עֲדִי וּשְׂמָלוֹת נֶחְמָדוֹת לָעֵינַיִם, וְכֻלָּן בְּתוּלוֹת מַזְהִירוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
יַזְהִיר הַכָּר בַּאֲשֶׁר בּוֹ,
מִן הַלְּבָנוֹת הַצְּנוּעוֹת,
וְהוֹסִיף הָדָר וְחֵן לוֹ
מִן הַמֻּפְלָאוֹת בַּסְּגֻלּוֹת.
דַקָּה גִזְרָתָן וְגֹבַהּ לָהֶן,
בְּנוֹת אֲהָבִים וְתַפְנוּקוֹת.
וּפְרוּעוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן
כְּאַשְׁכָּלוֹת הַדָּלִיּוֹת.
בְּעֵינֵיהֶן טוֹבוֹת,
וְחִצִּים מוֹרוֹת,
טוֹפְפוֹת וּמְמִיתוֹת
גִּבּוֹרִים בַּבְּרִיּוֹת.
הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאֵלּוּ עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת וּמָצָא בֵּינֵיהֶן נַעֲרָה הַדּוֹמָה כְּאִלּוּ הָיְתָה אַגַּן-הַסַּהַר בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ: שְׂעָרָהּ קְוֻצּוֹת וּמֵצַח לָהּ לָבָן וָצַח, עֵינֶיהָ אַפְלוּלוֹת, וְרַקּוֹתֶיהָ מְתֻלְתָּלוֹת.
שְׁלֵמָה בְּעַצְמָהּ וּבְתָאֳרֶיהָ, כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּמַבַּט פְּלָאִים עָלַי תַּשְׁקִיף
וּמִקּוֹמָתָהּ יֵבוֹשׁ רֹמַח זָקִיף.
נִגְלְתָה עָלֵינוּ בִלְחִי שׁוֹשָן,
תּוֹכָהּ זֹהַר כָּל הוֹד נִתָּן.
קְוֻצּוֹתֶיהָ שְׁחוֹר עִם פָּנֶיהָ אוֹר,
כְּלַיְלָה יוֹפִיעַ עַל שְׂשׂוֹן שַׁחַר טָהוֹר.
שָׁמַע אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן אוֹמֶרֶת לַנְּעָרוֹת: גֵּשְׁנָה הֵנָּה שֶׁאֵאָבֵק עִמָּכֶן בְּטֶרֶם יִשְׁקַע הַיָּרֵחַ וְיַעֲלֶה הַשַּׁחַר“, וְהָיְתָה כָּל אַחַת מֵהֶן נִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ וְנֶאֱבֶקֶת עִמָּהּ, וְהִיא מַפִּילָתַן לָאָרֶץ וְכוֹפְתָתַן בַּאֲזוֹרָהּ.לֹא פָסְקָה מֵהֵאָבֵק עִמָּן וּלְהַפִּילָן לָאָרֶץ, עַד שֶׁכָּבְשָׁה אוֹתָן כֻּלָּן וְכָפְתָה אוֹתָן בַּאֲזוֹרֵיהֶן.
אַחַר-כָּךְ פָּנְתָה אֶל הַנַּעֲרָה אִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁעָמְדָה לְפָנֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ כּוֹעֶסֶת עָלֶיהָ:”הוֹי בַּת בְּלִיַּעַל, כְּלוּם שְׂמֵחָה אַתְּ שֶׁאַתְּ כּוֹבֶשֶׁת אֶת הַנְּעָרוֹת? הֲרֵי אֲנִי זְקֵנָה וּכְבָר הִפַּלְתִּין לָאָרֶץ אַרְבָּעִים פַּעַם, וְכֵיצַד זֶה תָּזוּחַ דַעְתֵּךְ עָלַיִךְ? וְאָכֵן אִם כֹּחַ לָךְ לְהֵאָבֵק עִמִּי, הֵאָבְקִי.
וְאִם רוֹצָה אַתְּ בְּכָךְ וְתָקוּמִי לְהֵאָבֵק עִמִּי, הֲרֵי אֲנִי קָמָה עָלַיִךְ וְשָׂמָה רֹאשֵׁךְ בֵּין רַגְלַיִךְ“.
חִיְּכָה הַנַּעֲרָה לְמַרְאִית עַיִן, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְלֵאָה זַעַם בְּקִרְבָּהּ, וְקָמָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה:” גְּבִרְתִּי דַ’אַתְּ אַלדַּוָאהִי, בַּמָּשִׁיחַ אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתָךְ, הַאֻמְנָם תֵּאָבְקִי עִמִּי אוֹ מְשַׁטָּה אַתְּ בִּי?" אָמְרָה לָהּ:" לֹא כִי, אָמְנָם נֶאֱבֶקֶת אֲנִי עִמָּךְ".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה הַנַּעֲרָה לְדַ’אַתְּ אַלְדַּוָאהִי: " הַאֻמְנָם תֵּאָבְקִי עִמִּי, בֶּאֱמֶת?" אָמְרָה לָהּ:“נֶאֱבֶקֶת אֲנִי עִמָּךְ בֶּאֱמֶת “, אָמְרָה לָהּ:”קוּמִי וְהֵאָבְקִי אִם כֹּחַ בָּךְ”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה כָךְ, כָּעֲסָה כַּעַס גָּדוֹל וְסָמְרָה שַׂעֲרַת בְּשָׂרָהּ כְּאִלּוּ הָיָה שְׂעָרוֹ שֶׁל קִפּוֹד, וְקָמָה נֶגֶד הַנַּעֲרָה.
אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה:" בַּמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁאֵינִי נֶאֱבֶקֶת עִמָּךְ אֶלָּא שֶׁאֲנִי עֲרֻמָּה, בַּת בְּלִיַּעַל“.
נָטְלָה הַזְּקֵנָה מִטְפַּחַת-מֶשִׁי, אַחֲרֵי שֶׁהִתִּירָה סַרְבְּלֶיהָ, הִכְנִיסָה יָדֶיהָ תַּחַת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְהֵסִירָה אוֹתָן מֵעַל גּוּפָהּ.
קִפְּלָה אֶת הַמִּטְפַּחַת וְקָשְׁרָה אוֹתָהּ בַּחֲלָצֶיהָ, וְדָמְתָה כְּאִלּוּ הָיְתָה שֵׁדָה קֵרְחָה אוֹ נָחָשׁ מְנֻמָּר.
אַחַר-כָּךְ גָּחֲנָה עַל הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ:” עֲשִׂי כְּמוֹ שֶׁעֲשִׂיתִי“.
וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁשַּׁרְכָּאן מִסְתַּכֵּל בָּהֶן.
הָיָה שַׁרְכָּאן מִתְבּוֹנֵן לַמַּרְאֶה הַמְּכֹעָר שֶׁל הַזְּקֵנָה וְצוֹחֵק.
אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה הַזְּקֵנָה כָּךְ, קָמָה הַנַּעֲרָה בִמְתִינוּת וְנָטְלָה מִטְפַּחַת תֵּימָנִית.
הִכְפִּילָה אוֹתָהּ וּפָשְׁטָה סַרְבְּלֶיהָ וְנִגְלוּ שׁוֹקֶיהָ שֶׁל בַּהַט וּכְגִבְעַת הַבְּדֹלַח לָהֶן מֵעָל, חָלָק וּמְעֻגָּל, וּבֶטֶן יָפִיחַ רֵיחַ מֹר מִקִּפּוּלֶיהָ, כְּאִלּוּ הָיְתָה עֲרוּגַת כַּלָּנִיּוֹת, וְחָזֶה בּוֹ שְׁנֵי שָׁדַיִם עוֹמְדִים נָכוֹן, כְּמוֹ הָיוּ שְׁנֵי פִּלְחֵי רִמּוֹן.
גָּחֲנָה עָלֶיהָ הַזְּקֵנָה וְנִלְפְּתוּ זוֹ בְזוֹ.
נָשָׂא שַׁרְכָּאן רֹאשׁוֹ לַמָּרוֹם וְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים, שֶׁתְּהֵא הַנַּעֲרָה הַמְּנַצַּחַת.
גָּחֲנָה הַנַּעֲרָה תַּחַת הַזְּקֵנָה וְשָׂמָה אֶת יָדָהּ הַשְּׂמָאלִית בַּחֲגוֹרָתָהּ וְאֶת יְמִינָהּ בְּעָרְפָּהּ וּגְרוֹנָהּ וְהֵרִימָה אוֹתָהּ עַל יָדֶיהָ.
הִשְּׁמִיטָה הַזְּקֵנָה עַצְמָהּ מִיָּדֶיהָ מְבַקֶּשֶׁת לְהִמָּלֵט.
נָפְלָה עַל גַּבָּהּ, וְנִתְרוֹמְמוּ רַגְלֶיהָ אֶל עָל, וְנִתְגַּלָּה שְׂעָרָהּ לְאוֹר הַיָּרֵחַ.
נָפְחָה שְׁתֵּי נְפִיחוֹת וְהֶעֶלְתָה בְּאַחַת מֵהֶן אָבָק מִן הָאָרֶץ, וְעָלָה עֲשַׁן הַשְּׁנִיָּה עַד לַשָּׁמַיִם.
צָחַק שַׁרְכָּאן עָלֶיהָ עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ.
אַחַר-כָּךְ קָם וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וּפָנָה לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל, וְלֹא רָאָה אָדָם זוּלַת הַזְּקֵנָה מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ, אָמַר בְּלִבּוֹ:” לֹא שֶׁקֶר דִּבֵּר זֶה שֶׁכִּנָּה אוֹתָךְ בְּשֵׁם דַ’אתּ אַלְדַּוָאהִי- אֵשֶׁת מְאֵרָה“.
הִתְקָרֵב אֶל שְׁתֵּיהֶן לְהַקְשִׁיב מַהוּ שֶׁעוֹבֵר בֵּינֵיהֶן.
נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה וְהֵטִילָה מַעֲטֵה מֶשִׁי דַּק עַל הַזְּקֵנָה וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אֶת בְּגָדֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ:” גְּבִרְתִּי דַ’אתּ אַלְדַּוָאהִי, לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַפִּיל אוֹתָךְ לָאָרֶץ, וְלֹא לְכָל מַה שֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ, וְאוּלָם אַתְּ נִשְׁמַטְתְּ מִיָּדִי, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאת בְּשָׁלוֹם".
לֹא הֵשִׁיבָה לָהּ דָּבָר, קָמָה וְהִתְהַלְּכָה מִתְבַּיֶּשֶׁת, וְאֵינָה פּוֹסֶקֶת מִלֶּכֶת עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מִן הָעַיִן.
הָיוּ הָעֲלָמוֹת מוּטָלוֹת כְּפוּתוֹת וּמָשְׁלָכוֹת לָאָרֶץ, וְהַנַּעֲרָה עוֹמֶדֶת יְחִידָה.
אָמַר שַׁרְכָּאן בְּלִבּוֹ:" לְכָל מְאֹרָע סִבָּתוֹ.
לֹא תְקָפַתְנִי שֵׁנָה וְלֹא הוֹבִילַנִי סוּסִי לְמָקוֹם זֶה אֶלָּא לְמַזָּלִי הַטּוֹב, אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה זוֹ וְאֵלּוּ שֶׁאִתָּהּ לִי לְשָׁלָל“.
רָכַב עַל סוּסוֹ, וְדִהֲרוֹ וְמִהֵר בּוֹ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וְחַרְבּוֹ בְיָדוֹ שְׁלוּפָה מִנְּדָנָהּ.
צָעַק וְקָרָא: “אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל”.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה נִזְדַּקְפָה וְקָמָה, וְאֶת שְׁתֵּי כַפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל הַנָּהָר שָׁמָה, וְהָיָה רָחְבָּן שֵׁשׁ בָּאַמָּה.
זִנְּקָה וְהָיְתָה עַל שְׂפָתוֹ הַשֵּׁנִית.
אַחַר-כָּךְ קָמָה וְקָרְאָה בְּקוֹל רָם:” מִי אַתָּה שָׁם, שֶׁהֵפַרְתָּ שִׂמְחָתֵנוּ? הֲרֵי בְשָׁעָה שֶׁשָּׁלַפְתָּ חַרְבְּךָ, דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אַתָּה מִתְנַפֵּל עַל צְבָאוֹת.
מֵאַיִן אַתָּה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת תּוֹעִיל לְךָ יוֹתֵר, וְאַל תְּשַׁקֵּר, שֶׁהַשֶּׁקֶר מִמִּדּוֹת הַמְּגֻנִּים הוּא.
וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁתָּעִיתָ בְדַרְכְּךָ בַלַּיְלָה הַזֶּה, עַד שֶׁהִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁהַנִּצָּל מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זֶה שְׁלָלוֹ הָרַב בְּיוֹתֵר.
וְדַע שֶׁאַתָּה בְּכִכָּר כָּזֶה שֶׁאִלּוּ צָעַקְנוּ בוֹ צְעָקָה אַחַת, הָיוּ חָשִׁים אֵלֵינוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים פָּרָשִׁים לְעֶזְרָתֵנוּ.
הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא, מַהוּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ? וְאִם רְצוֹנְךָ שֶׁנַּרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, הֲרֵינוּ מוֹלִיכוֹת אוֹתְךָ אֵלֶיהָ, וְאִם חֶפְצְךָ שֶׁנַּעֲזֹר לְךָ בִּקְרָב, הֲרֵינוּ עוֹזְרוֹת".
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרֶיהָ, אָמַר לָהּ:" אִישׁ נָכְרִי אֲנִי, מִן הַמֻּסְלִמִים, וּכְבָר הָלַכְתִּי בַלַּיְלָה הַזֶּה יְחִידִי, לְעַצְמִי לְבַקֵּשׁ שָׁלָל, וְלֹא מָצָאתִי שָׁלָל יָפֶה יוֹתֵר מֵאֵלּוּ עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת בְּלֵיל יָרֵחַ זֶה.
אֶקַּח אֵפוֹא אוֹתָן וְאֶחֱזֹר אִתָּן אֶל חֲבֵרָי“.
אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה:”דַּע לְךָ שֶׁלֹּא מָצָאתָ שָׁלָל, וְהַנְּעָרוֹת לֹא יִהְיוּ לְךָ לְשָׁלָל, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַשֶּׁקֶר מְגֻנֶּה?" אָמַר לָהּ:“אָכֵן הַמְּאֻשָּׁר הוּא זֶה הַמַּשְׁלִיךְ יְהָבוֹ עַל אֱלֹהִים מִבְּלִי עַל זוּלָתוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לְמִיתָתְךָ עַל יָדִי, הָיִיתִי צוֹעֶקֶת צְעָקָה שֶׁהָיְתָה מַזְעִיקָה עָלֶיךְ מְלֹא הָאָרֶץ פָּרָשִׁים וְרַגְלִים.
וְאוּלָם חָסָה אֲנִי עָלֶיךָ, נָכְרִי בָּאָרֶץ.
אַךְ אִם בְּשָׁלָל חָפַצְתָּ, הֲרֵי אֲנִי מְבַקַּשְׁתְּךָ שֶׁתֵּרֵד מִסּוּסְךָ וְתִּשָּׁבַע לִי שֶׁאֵינְךָ מִתְקָרֵב אֵלַי בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַנֶּשֶׁק, וְנֵאָבֵק אֲנִי וָאָתָּה.
וְאִם אַתָּה מַפִּילֵנִי לָאָרֶץ, תָּשִׂים אוֹתִי עַל סוּסְךָ וְקַח אֶת כֻּלָּנוּ לְךָ לְשָׁלָל, אַךְ אִם אֲנִי מַפִּילָתְךָ לָאָרֶץ, אֶמְשֹׁל בְּךָ.
הִשָּׁבַע לִי עַתָּה, שֶׁכֵּן חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי מִפְּנֵי בְּגִידָתְךָ, וּכְבָר נִמְצָא בְּדִבְרֵי חֲכָמִים: “בְּמָקוֹם שֶׁהַבְּגִידָה הִיא טֶבַע וּתְכוּנָה, אָפְסָה כָּל אֱמוּנָה.
וּכְשֶׁאַתָּה נִשְׁבַּע לִי, הֲרֵינִי עוֹבֶרֶת וּבָאָה וְנִגֶּשֶׁת אֵלֶיךָ”.
הִשְׁתּוֹקֵק שַׁרְכָּאן לְקַחְתָּהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ:" אֵין הִיא יוֹדַעַת שֶׁגִּבּוֹר אֲנִי בַּגִּבּוֹרִים“.
קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ:” הַשְׁבִּיעִינִי בְּמַה שֶׁתִּהְיִי בְטוּחָה בוֹ, שֶׁלֹּא אֵגַּשׁ אֵלַיִךְ בְמַשֶּׁהוּ עַד שֶׁתִּתְכּוֹנְנִי וְתֹאמְרִי אֵלַי:" קְרַב הֵנָּה שֶׁאֵאָבֵק עִמְּךָ“, וְרַק אָז אֶקְרַב אֵלַיִךְ.
וְאִם אַתְּ מַפִּילָה אוֹתִי לָאָרֶץ, הֲרֵי עִמִּי מִן הַמָּמוֹן שֶׁאֶפְדֶּה עַצְמִי בוֹ, וְאִם אֲנִי מַפִּיל אוֹתָךְ, הֲרֵי זֶה לִי הַשָּׁלָל הַיָּפֶה בְיוֹתֵר”.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה:“מַסְכִּימָה אֲנִי לְכָךְ”.
הִשְׁתָּאָה שַׁרְכָּאן עַל הַדָּבָר וְאָמַר: “נִשְׁבַּע אֲנִי בַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשַׂם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאַף אֲנִי מִצִּדִּי הִסְכַּמְתִּי”.
אָמְרָה לוֹ:“נָא הִשָּׁבַע בְּנוֹתֵן נְשָׁמוֹת בְּגוּפוֹת וְשֶׁחָקַק לָאָדָם חֻקּוֹת, שֶׁלֹּא תִקְרַב אֵלַי לְרָעָה, אִם לֹא בְּהֵאָבְקוּת, שֶׁאִם לֹא כֵן תַּעֲשֶׂה, לֹא תָמוּת, מֻסְלִם.
אָמַר שַׁרְכָּאן:”חֵי אֱלֹהִים, אִלּוּ הָיָה קָאצִ’י מַשְׁבִּיעֵנִי, וַאֲפִילוּ הָרֹאשׁ לָקָאצִ’ים, לֹא הָיָה דוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי שְׁבוּעָה כַּזֹּאת“.
נִשְׁבַּע לָהּ בְּמַה שֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה בוֹ מִן הַשְּׁבוּעוֹת, וְנָחָה דַעְתָּה בְּכָךְ.
אָסַר אֶת סוּסוֹ לְעֵץ, וְנִשְׁתַּקַּע בְּיָם מַחֲשָׁבוֹת וְאָמַר בְּלִבּוֹ:”יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיְּצָרָהּ מִטִּפַּת מַיִם מְאוּסִים“.
אָזַר מָתְנָיו וְהֵכִין עַצְמוֹ לְהֵאָבֵק וְקָרָא לַנַּעֲרָה:”חִזְרִי וְעִבְרִי אֶת הַנָּהָר“.
אָמְרָה לוֹ: “לֹא עָלַי לַעֲבֹר אֵלֶיךָ, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, עֲבֹר אַתָּה אֵלָי”.
אָמַר לָהּ: “אֵינִי יָכוֹל”, אָמְרָה לוֹ:”אִם כֵּן, הַנַּעַר, אֶעֱבֹר אֵפוֹא אֵלֶיךָ“, הִפְשִׁילָה אֶת שׁוּלֶיהָ וְזִנְקָה וְעָבְרָה לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר.
נִגַּשׁ אֵלֶיהָ, הֶחֱוָה קִידָה לְפָנֶיהָ וּמָחָא כַף, וְאוּלָם יָפְיָהּ וְחִנָּהּ הֵבִיאוּ אוֹתוֹ בִמְבוּכָה, שֶׁכֵּן רָאָה לְפָנָיו דְּמוּת שֶׁיָּדוֹ שֶׁל הַכֹּל-יָכֹל הֶאֱצִיל לָהּ שְׁלַל צִבְעֵי עֲלֵי הַפֵיּוֹת, וְיַד הַהַשְׁגָּחָה טִפְּחָה אוֹתָהּ, וְרוּחַ זֶפִיר הָאשֶׁר נְשָׁקַתָּה, וְכוֹכַב-אשֶׁר זָרַח לְהֻלַּדְתָּהּ.
נִתְקַרְבָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ:” מֻסְלִם, הָבָה נֵאָבֵק בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר“, הִפְשִׁילָה שַׁרְווּל אַחַת זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁדָּמְתָה לְשַׁמֶּנֶת טְרִיָּה, עַד שֶׁהִבְהִיק כָּל כַּר-הַדֶּשֶׁא לְלַבְנִינוּתוֹ, וְהֻכָּה שַׁרְכָּאן בְּסַנְוֵרִים.
וְאוּלָם הוּא הֶחֱוָה שׁוּב קִידָה וּמָחָא כַף, וְאַף הִיא כָּךְ, וְתָפְשׂוּ זֶה בְזוֹ, לִפְּפוּ זֶה אֶת זוֹ וְנִלְפְּתוּ זֶה בְזוֹ וְנֶאֱבָקוּ.
וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱלִיקָה יָדוֹ עַל גֵוָהּ הַזָּקוּף, וְנָגְעוּ קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּקִפּוּלֵי גֵוָהּ הָרַךְ, רָפוּ אֲבָרָיו, וְעָמַד כִּפְגוּעַ שֶׁבֶר, וְנִתְחַלְחֵל גּוּפוֹ כִבְתוֹךְ קַדַּחַת.
וְהִתְחִיל רוֹעֵד כַּקָּנֶה הַפַּרְסִי בְּסוּפַת סַעַר.
הֵרִימָה אוֹתוֹ וְהִפִּילַתְהוּ לָאָרֶץ וְיָשְׁבָה עַל חָזֵהוּ בְּעַגְבוֹתֶיהָ שֶׁדָּמוּ לְגִבְעוֹת-חוֹל.
אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ.
שָׁאֲלָה אוֹתוֹ: “מֻסְלִם, הֲרִיגַת נוֹצְרִים מֻתֶּרֶת לָכֶם, מַה תֹּאמַר אֵפוֹא אִם אָמִית אוֹתְךָ?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי מַה שָּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת שָׁאַתְּ יְכוֹלָה לְהָמִית אוֹתִי אֵינוֹ מֻתָּר, שֶׁכֵּן אָסַר עָלֵינוּ נְבִיאֵנוּ מֻחַמָד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, לְהָמִית נָשִׁים וִילָדִים, זְקֵנִים וּנְזִירִים”.
אָמְרָה לוֹ: “אִם לִנְבִיאֲכֶם נִתְגַּלָּה כָךְ, הֲרֵי עָלֵינוּ לָמֹד בְּאוֹתָהּ מִדָּה.
קוּם אֵפוֹא, הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֶת חַיֶּיךָ בְמַתָּנָה, שֶׁכֵּן לֹא תֹאבַד טוֹבָה עִם יְלוּד אִשָּׁה”.
קָמָה מֵעַל חָזֵהוּ, וְקָם שַׁרְכָּאן וְנִעֵר אֶת הָאָבָק מֵעַל לְרֹאשׁוֹ נֹכַח יְצִירֵי הַצֵּלָע.
וְאוּלָם הִיא הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תִּתְבַּיֵּשׁ.
וְאוּלָם כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר, שֶׁאָדָם הַנּוֹסֵעַ לְאֶרֶץ רוֹמִי לְבַקֵּשׁ שָׁלָל וּבִרְצוֹנוֹ לָבוֹא לְעֶזְרַת מְלָכִים נֶגֶד מְלָכִים, אֵין לוֹ דֵי אוֹן לַעֲמֹד בִּפְנֵי יְצִירַת הַצֵּלָע?” אָמַר לָהּ: “לֹא מֵחֹסֶר כֹּחִי בָּא הַדָּבָר.
לֹא בְכֹחֵךְ הִפַּלְתְּ אוֹתִי לָאָרֶץ, לֹא כִּי רַק יָפְיֵךְ הוּא שֶׁנְצָחַנִי.
אִם מַסְכִּימָה אַתְּ שֶׁנֵּאָבֵק שֵׁנִית, תְּהֵא זֹאת מַתְּנַת-חֶסֶד מֵאִתָּךְ”.
חִיְּכָה וְאָמְרָה: “הֲרֵינִי לְמַלֵּא אֶת חֶפְצְךָ, וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת כְּפוּתוֹת זֶה זְמַן רַב וּזְרוֹעוֹתֵיהֶן וְצַלְעוֹתֵיהֶן עָיְפוּ, וְאֵין מִן הַיּשֶׁר אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַתִּירָה חַרְצֻבּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהַהֵאָבְקוּת הַשְּׁנִיָּה תֶאֱרַךְ יוֹתֵר”.
נִגְשָׁה אֶל הַנְּעָרוֹת וְהִתִּירָה חַרְצֻבּוֹתֵיהֶן וְאָמְרָה לָהֶן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית:”לְכוּ לִמְקוֹם מִבְטַחִים, עַד שֶׁתִּשְׁקַע תַּאֲוָתוֹ שֶׁל מֻסְלִם זֶה אֲלֵיכֶן".
הָלְכוּ לָהֶן וְשַׁרְכָּאן מַבִּיט אַחֲרֵיהֶן.
וְאוּלָם נִשְׁאֲרוּ בְּמָקוֹם שֶׁיָּכְלוּ לְהִסְתַּכֵּל מִמֶּנּוּ אֶל הַשְּׁנַיִם.
נִגְּשׁוּ שְׁנֵי הַיְּרִיבִים זֶה אֶל זוֹ.
סִמֵּךְ חָזֵהוּ לְנֹכַח חָזָהּ.
וְאוּלָם אַךְ נָגַע גּוּפוֹ בְגוּפָהּ עֲזָבוּהוּ כֹחוֹתָיו.
וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַדָּבָר הֵרִימָה אוֹתוֹ חִישׁ מַהֵר מִן הַבָּרָק הַמַּכֶּה בַסַּנְוֵרִים וְהִפִּילָה אוֹתוֹ לָאָרֶץ, וְנָפַל עַל גַּבּוֹ.
אָמְרָה לוֹ: “קוּם, הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ חַיֶּיךָ בְמַתָּנָה פַּעַם שְׁנִיָּה.
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ בְּגִין נְבִיאֲךָ עַל שֶׁלֹּא הִתִּיר לְהָמִית נָשִׁים.
וְאוּלָם הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה אֲנִי עוֹשָׂה זֹאת בִּגְלַל חֻלְשָׁתְךָ וַעֲלוּמֶיךָ, וּמִשּׁוּם זֶה שֶׁנָּכְרִי אָתָּה.
וְאוּלָם דוֹרֶשֶׁת אֲנִי מֵאִתְּךָ, שֶׁאִם יִמָּצֵא בְחֵילוֹת הַמֻּסְלִמִים שֶׁשָּׁלַח עֹמַר אַלנֻּעְמָאן לְעֶזְרַת מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, מִי שֶׁהוּא הֶחָזָק מִמְּךָ, שָׁלְחֵהוּ אֵלַי וְדַבֵּר אֵלָיו עַל אֹדוֹתַי,שֶׁכֵּן דְּרָכִים מִדְּרָכִים שׁוֹנִים בְּמִלְחֶמֶת הַהֵאָבְקוּת, וְאָמָּנֻיּוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, כְּגוֹן הַתּוֹאֲנָה, וְהַהֶקְדֵּם לִתְפֹּס, וְהַתְּפִיסָה בַּזְּרוֹעַ, וְהַתְּפִיסָה בָּרֶגֶל, וְהַנְּשִׁיכָה בַּשּׁוֹק, וְהַדְּחִיפָה בָּרֶגֶל וְהֶסְגֵּר הָרַגְלַיִם”.
אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן, וְהוּא מָלֵא זַעַם עָלֶיהָ: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, שֶׁאִלּוּ הָיָה קָם נֶגְדִּי הָאָמָּן אַלצַּפַדִי, אוֹ הָאָמָּן מֻחַמָּד כַּימָאל אוֹ אִבְּן אַלסַּעַדִי בְּשַׁעְתּוֹ, לֹא הָיִיתִי זָקוּק לְאוּמָנֻיּוֹת אֵלּוּ.
וְאוּלָם אַתְּ, גְּבִרְתִּי, חֵי-הָאֱלֹהִים, לֹא בְכֹחֵךְ גָּבַרְתְּ עָלַי, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁטָּרַפְתְּ אֶת דַעְתִּי בְּעַכּוּזֵךְ, שֶׁכֵּן אָנוּ, בְּנֵי בָּבֶל, מְחַבְּבִים מְאֹד אֶת הַשּׁוֹק הַמָּלֵא.
וְלֹא נוֹתְרָה בִי לֹא דַעַת וְלֹא תְּבוּנָה, וְאוּלָם אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ, הֵאָבְקִי עִמִּי עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁבִּינָתִי אִתִּי; וְזֹאת הִיא הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִי לְפִי חֻקּוֹת הָאֻמָּנוּת, וְכֵן גַּם חָזְרָה אֵלַי רַעֲנָנוּתִי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה:“מַה תְּיַחֵל עוֹד מֵהֵאָבְקוּת זוֹ, אַתָּה הַמְּנֻצָּח? גְּשָׁה הֲלֹם, וְאוּלָם דַּע לְךָ שֶׁזּוֹ הִיא הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה”.
קִדְּמָה אֶת פָּנָיו וְקָרְאָה אוֹתוֹ לְמִלְחָמָה, וְקִדֵּם שַׁרְכָּאן אַף הוּא אֶת פָּנֶיהָ, וְנֶאֱבַק בְּכָל כֹּבֶד-הָרֹאשׁ, וְנִזְהַר שֶׁלֹּא יְנֻצַּח, וְנֶאֶבְקוּ כָךְ שָׁעָה קַלָּה.
הִרְגִּישָׁה בּוֹ הַנַּעֲרָה כֹּחַ שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה קֹדֶם לָכֵן וְאָמְרָה:
“מֻסְלִם, עַכְשָׁו אַתָּה עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתֶּךָ”.
אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן, הֲרֵי יוֹדַעַת אַתְּ שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה לִי אֶלָּא פַּעַם זוֹ, וְאַחַר יֵלֵךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְדַרְכּוֹ”.
חִיְּכָה וְחִיֵּךְ אַף הוּא בְּפָנֶיהָ, וּכְשֶׁהָיָה כָךְ הֶחֱזִיקָה בּוֹ מֵעַל לִירֵכוֹ, תָּפְסָה אוֹתוֹ לְפֶתַע פִּתְאֹם וְהִפִּילָה אוֹתוֹ לָאָרֶץ, עַד שֶׁנִּשְׁאַר מוּטָל עַל גַּבּוֹ.
לָעֲגָה לוֹ וְאָמְרָה:" כְּלוּם אוֹכֵל-סֻבִּין אַתָּה? אוֹ כִּפַּת-בֶּדְוִים הַנּוֹפֶלֶת לְכָל מַגָּע? אוֹ אֲבִי-רוּחַ אֲשֶׁר כָּל הֶבֶל-פֶּה יִשֹּׁב בּוֹ וְיַפִּילֶנּוּ? הֲלֹא תֵבוֹשׁ, עָלוּב שֶׁכְּמוֹתֶךָ“.
הוֹסִיפָה עוֹד וְאָמְרָה: “לֵךְ וָשׁוּב אֶל חֵילוֹת הַמֻּסְלִמִים וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כְּמוֹתְךָ, שֶׁאַתָּה אֵין בְּךָ כֹּחַ.
אֱמֹר וְיַכְרִיזוּ בֵּין הָעַרְבִים וְהַפַּרְסִים וְהַתֻּרְכִּים וְהַדַּיְלַמִים: מִי שֶׁחָשׁ שֶׁכֹּחַ בּוֹ, יָבוֹא אֵלֵינוּ”.
קָפְצָה וְעָבְרָה לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, וְקָרְאָה אֶל שַׁרְכָּאן כְּשֶׁהִיא מְצַחֶקֶת:”קָשָׁה עָלַי פְּרִידָתְךָ, אֲדוֹנִי, לֵךְ אֶל חֲבֵרֶיךָ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר.
שֶׁלֹּא יַדְבִּיקוּךָ הַפָּרָשִׁים וְיִתְּנוּ אוֹתְךָ בְּחֻדֵּי הָרְמָחִים.
וַהֲרֵי אַתָּה אֵין בְּךָ כֹּחַ לְהָגֵן עַל נַפְשְׁךָ בִּפְנֵי נָשִׁים וְאֵיךְ תַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּבָרִים הַפָּרָשִׁים?"
נָבוֹךְ שַׁרְכָּאן בְּלִבּוֹ וְאָמַר לָהּ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר פָּנְתָה מֵעָלָיו וְהִתְרַחֲקָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ הַמִּנְזָר: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם תֵּלְכִי וְתַעַזְבִי אוֹתִי, אֲסִיר-הָאַהֲבָה, הַנָּכְרִי הַמִּסְכֵּן וְנִשְׁבַּר-הַלֵּב?” פָּנְתָה אֵלָיו מְצַחֶקֶת וְאָמְרָה לוֹ: “מַה חֶפְצְךָ? הֲרֵינִי לְמָלֵא בַּקָּשָׁתֶךָ”.
אָמַר:" כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאֶדְרֹךְ עַל אַדְמָתֵךְ וְאֶטְעַם מִמֶּתֶק נָעֳמֵךְ וְאַחַר אֶחֱזֹר מִבְּלִי לֶאֱכֹל מִצֵּידֵךְ? וּכְבָר הָיִיתִי כְּאֶחָד מֵעֲבָדַיִךְ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם לְפָנַיִךְ“.
אָמְרָה: “לֹא יִמְנַע נְדָבוֹת אֶלָּא הַשָּׁפָל.
כַּבְּדֵנִי בְּשֵׁם אֱלֹהִים, עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי, וּרְכַב עַל סוּסְךָ וְסַע לְמוּלִי עַל שְׂפַת הַנָּהָר, שֶׁכֵּן אוֹרְחִי אָתָּה”.
שָׂמַח שַׁרְכָּאן וְחָשׁ אֶל סוּסוֹ וְרָכַב, וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ לְעֻמָּתָהּ, כְּשֶׁהִיא נוֹסַעַת לְעֻמָּתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגֶשֶׁר עָשׂוּי עֲצֵי צַפְצָפָה שֶׁהָיָה תָלוּי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל פְּלָדָה בְּתוֹךְ גַּלְגַּלִּים מְחֻזָּק בְּמַנְעוּלִים וּקְרָסִים.
הִתְבּוֹנֵן שַׁרְכָּאן לְאוֹתוֹ גֶשֶׁר, וּמָצָא אֶת עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת שֶׁנֶּאֶבְקוּ עִמָּהּ עוֹמְדוֹת מְצַפּוֹת לָהּ.
כְּשֶׁנִּתְקַרְבָה אֲלֵיהֶן אָמְרָה לְנַעֲרָה אַחַת מֵהֶן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית: “לְכִי אֵלָיו וְהַחֲזִיקִי בְרֶסֶן סוּסוֹ וְהוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל הַמִּנְזָר”.
נָסַע שַׁרְכָּאן וְהִיא לְפָנָיו עַד שֶׁעָבַר אֶת הַגֶּשֶׁר.
בָּא בִּמְבוּכָה מִכָּל מַה שֶׁרָאָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ:” מִי יִתֵּן וְהָיָה הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן עִמִּי בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁתִּהְיֶינָה עֵינָיו רוֹאוֹת נְעָרוֹת יָפוֹת אֵלּוּ".
אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה וְאָמַר לָהּ: “פִּלְאַת הַחֵן, כְּבָר יֵשׁ לִי עַלַיִךְ שְׁתֵּי זְכֻיּוֹת, זְכוּתוֹ שֶׁל בֶּן לְוָיָה וּזְכוּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּא לְתוֹךְ בֵּיתֵךְ וְקִבֵּל לִהְיוֹת אוֹרֵחַ שֶׁלָּךְ, וַהֲרֵי אֲנִי סָר לִפְקֻדָּתֵךְ וּלְהַדְרַכַתֵךְ.
לוּ הָיִית עוֹשָׂה עוֹד חֶסֶד עִמָּדִי וְהוֹלֶכֶת עִמִּי לְאֶרֶץ הָאִסְלָאם, וְרָאִית כַּמָּה גִּבּוֹרִים כַּאֲרָיוֹת הַטּוֹרְפִים, וְהָיִית יוֹדַעַת מִי אָנֹכִי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו, כָּעֲסָה עָלָיו כַּעַס גָּדוֹל וְאָמְרָה:“נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, הָיִיתָ בְעֵינַי בַּר-דַּעַת וּתְבוּנָה, וְאוּלָם עַכְשָׁו נִתְגַּלָּה לִי מַה שֶׁבְּקִרְבְּךָ מִן הַקִּלְקוּל.
וְכֵיצַד זֶה הִרְחַבְתָּ עֹז לְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲשָׁבְךָ מִתּוֹכָם עַל הַבּוֹגְדִים? וְאֵיכָה אֶעֱשֶׂה כָזֹאת, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכְּשֶׁאַגִּיעַ אֶל מַלְכְּכֶם עֹמַר אַלנֻּעָמָאן לֹא אִמָּלֵט מִיָּדָיו, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּאַרְמוֹנוֹ כְמוֹתִי.
וְאַף-עַל-גַּב שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכָארָאסָאן וּבָנָה לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר אַרְמוֹנוֹת וּבְכָל אַרְמוֹן שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים נַעֲרָה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְהָאַרְמוֹנוֹת בְּמִנְיַן חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, הֲרֵי בְשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָאָה לְיָדוֹ שׁוּב אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתִי, מִשּׁוּם שֶׁמַּאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁכְּמוֹתִי מֻתָּר לָכֶם לְהִתְעַלֵּס בָּהּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר כתַב-קָדְשְׁכֶם בְּמָקוֹם שֶׁמְּדֻבָּר בְּעִנְיָן זֶה: “אוֹ אֵלּוּ הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינְכֶם” וְכֵיצַד זֶה תְדַבֵּר אֵפוֹא אֵלַי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאָמַרְתָּ: וְ”תִתְבּוֹנְנִי בְּאַמִּיצֵי הַלֵּב הַמֻּסְלִמִים“, הֲרֵינִי נִשְׁבַּעַת בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאָמַרְתָּ דְבָרִים שֶׁאֵינָם נְכוֹנִים, שֶׁכֵּן רָאִיתִי חֵילוֹתֵיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לְאַדְמָתֵנוּ וְאַרְצֵנוּ בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלֶּה.
וּכְשֶׁבָּאתֶם לֹא מָצָאתִי תַּרְבּוּתְכֶם תַּרְבּוּת מְלָכִים וְלֹא רְאִיתִיכֶם אֶלָּא כִּכְנוּפְיוֹת שֶׁהִתְכַּנְּפוּ.
וּבַאֲשֶׁר לְמַה שֶׁאָמַרְתָּ:” אָז תֵּדְעִי מִי אָנֹכִי“, הֲרֵי לֹא מִשּׁוּם כְּבוֹדְךָ הוּא שֶׁאֲנִי מַסְבִּירָה לְךָ פָנִים, אֶלָּא כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר, וְלֹא לְשֶׁכְּמוֹתְךָ לְדַבֵּר כָּךְ אֶל שֶׁכְּמוֹתִי, וְאַף אִלּוּ הָיִיתָ שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁנִּתְגַּלָּה כֹּחוֹ בְזֶה הַזְּמַן”.
אָמַר לָהּ: “כְּלוּם מַכִּירָה אַתְּ אֶת שַׁרְכָּאן?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן, וְיוֹדַעַת אֲנִי שֶׁהוּא בָא בְּחֵיל פָּרָשִׁים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, וְשֶׁאָבִיו הוּא שֶׁשְּׁלָחוֹ לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא”.
אָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּמַה שָּׁאַתְּ מַאֲמִינָה מִדָּתֵךְ, שֶׁתְּסַפְּרִי לִי סִבַּת הַדָּבָר, שֶׁתִּתְבָּרֵר לִי הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר, וּמִי הוּא זֶה שֶׁבּוֹ הָאָשָׁם”.
אָמְרָה לוֹ: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּאֲמִתּוּת דָּתִי, שֶׁאִלְמָלֵא חוֹשֶׁשֶׁת הָיִיתִי שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה עִנְיָנִי שֶׁמִּבְּנוֹת רוֹמִי אֲנִי, הָיִיתִי יוֹצֵאת בְּעַצְמִי וְעוֹמֶדֶת בַּמַּעֲרָכָה נֶגֶד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַפָּרָשִׁים וְהוֹרֶגֶת אֶת הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְגוֹבֶרֶת עַל אַבִּירָם שַׁרְכָּאן.
וְאֵין לִי לֵבוֹשׁ בָּזֶה, שֶׁכֵּן קָרָאתִי הַסְּפָרִים וְקָנִיתִי לְעַצְמִי חֻקּוֹת הַתַּרְבּוּת הַנָּאָה בְּלָשׁוֹן עַרְבִית.
וְאֵינִי צְרִיכָה לְתָאֵר לְפָנֶיךְ אֶת אֹמֶץ לִבִּי.
אַחֲרֵי שֶׁיָּדַעְתָּ אֶת אוּמָנוּתִי וּזְרִיזוּתִי בַּהֵאָבְקוּת וְאֶת יִתְרוֹנִי עָלֶיךָ.
וְאִלּוּ הָיָה שַׁרְכָּאן בָּא בִמְקוֹמְךָ בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: “קְפֹץ מֵעֵבֶר לְנָהָר זֶה”, לֹא הָיָה עוֹצֵר כֹּחַ וְהָיָה מוֹדֶה בְחֻלְשָׁתוֹ.
וּמִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לַמָּשִׁיחַ שֶׁיַּזְמִין אוֹתוֹ לְפָנַי בְּמִנְזָר זֶה, שֶׁאֵצֵא לִקְרָאתוֹ בְּבִגְדֵי-גֶבֶר וְאֶקַּח אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי וְאֶאֱסֹר אוֹתוֹ בָּאזִקִּים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה הַנּוֹצְרִית, כְּשֶׁאָמְרָה דְבָרִים אֵלֶּה לְשַׁרְכָּאן, וְשָׁמַע אוֹתָם, אָחֲזוּ אוֹתוֹ גָאוֹן וְהִתְלַהֲבוּת וְקִנְאַת-גִּבּוֹרִים, וּבִקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהּ מִי הוּא וְלִתְקֹף אוֹתָהּ.
וְאוּלָם חִנָּהּ וְיָפְיָהּ הֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וְאִם חָטְאָה הַנָּאוָה חֵטְא אֶחָד לְאָשְׁמָה
כְּאֶלֶף מְלִיצֵי-ישֶׁר יַעֲמֹד לָהּ קִסְמָהּ.
עָלְתָה וְהוּא בְּעִקְבוֹתֶיהָ.
הִתְבּוֹנֵן שַׁרְכָּאן בַּנַּעֲרָה וְרָאָה יְרֵכוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת וּמִתְנַגְּשׁוֹת כַּגַּלִּים בַּיָּם הָרוֹגֵשׁ, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
בְּפָנֶיהָ מֵלִיץ ישֶׁר פְּשָׁעֶיהָ יַעֲבִיר
מִכָּל לֵב, וּבְמִדְבָּרוֹ חֶסֶד יָעִיר.
וּבְהִתְבּוֹנְנִי אֵלֶיהָ קָרָאתִי: מַה נִפְלָא,
אַגַּן סַהַר הוּא בְלֵיל תֻּמוֹ עָלָה,
וְאִלּוּ גַּם שֵׁד בְּלִבִּי אִתָּהּ יִתְגּוֹשֵׁשׁ
בְּכָל עָצְמַת כֹּחוֹ, בְּשָׁעָה אַחַת יִכָּבֵשׁ.
לֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַעַר קָמוּר.
וְהָיְתָה קַשְׁתּוֹ שַׁיִשׁ.
פָּתְחָה הַנַּעֲרָה אֶת הַשַּׁעַר וְנִכְנְסָה, וְנִכְנַס שַׁרְכָּאן עִמָּהּ, וּבָאוּ לִפְרוֹזְדוֹר אָרוֹךְ מְקֹרֶה עַל עֶשֶׂר קְשָׁתוֹת חוֹבְרוֹת אַחַת אֶל אֶחָת, וְעַל כָּל קֶשֶׁת מְנוֹרַת בְּדֹלַח מַזְהִירָה כְּזֹהַר הַחַמָּה.
יָצְאוּ לִקְרָאתָהּ בִּקְצֵה הַפְּרוֹזְדוֹר הַנְּעָרוֹת בְּנֵרוֹת מְקֻטָּרוֹת בֹּשֶׂם וְעַל רָאשֵׁיהֶן מִטְפָּחוֹת מְשֻׁבָּצוֹת כָּל אֶבֶן חֵן.
הָלְכָה וְהֵן לְפָנֶיהָ וְשַׁרְכָּאן אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְתוֹכֵי הַמִּבְצָר.
מָצָא בְאוֹתוֹ מִנְזָר מִסָּבִיב לַקִּירוֹת יְצוּעִים עֲרוּכִים זֶה לָקֳבֵל זֶה וַעֲלֵיהֶם וִילוֹנוֹת רְקוּמִים זָהָב, וְקַרְקַע הַמִּנְזָר מְרֻצֶּפֶת בְּכָל מִינֵי שַׁיִשׁ גָּזִית, וּבְאֶמְצָעִיתוֹ בְּרֵכַת מַיִם, עָלֶיהָ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פַּכִּיוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַמַּיִם יוֹצְאִים מִתּוֹכָן כַּכֶּסֶף הַנִּגָּר.
רָאָה בַּקָּצֶה לְמַעְלָה עֶרֶשׂ מְרֻפָּד מֶשִׁי מַלְכוּת.
אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה:" עֲלֵה אֲדוֹנִי עַל עֶרֶשׂ זֶה“.
עָלָה שַׁרְכָּאן עַל הָעֶרֶשׂ.
הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו.
שָׁאַל לָהּ אֲחָדוֹת מִן הַמְּשָׁרְתוֹת וְאָמְרוּ לוֹ:” הָלְכָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ, וְאָנוּ נְשָׁרֵת אוֹתְךָ כְּפִי שֶׁצִּוְתָה".
הִגִּישׁוּ לוֹ מִן הַמִּינִים שֶׁבַּמַּאֲכָלִים שֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְאָכַל דֵּי-שָׂבְעוֹ.
אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לוֹ אַגָּן וְקַנְקַן שֶׁל זָהָב, נָטַל יָדָיו.
וְהָיְתָה דַעְתּוֹ עֲסוּקָה בְחֵילוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מָה אֵרַע לָהֶם אַחֲרָיו.
הָיָה מְהַרְהֵר גַּם בָּזֶה: כֵּיצַד שָׁכַח פְּקֻדַּת אָבִיו, וְהָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה, עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר הַיּוֹם.
הָיָה מִתְאַנֵּחַ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לֹא עֹז וְתֹקֶף אֶחְסַר, וְאוּלָם
לֹא אֶמְצָא עֵצָה וַאֲנִי נִדְהָם.
לוּ נִמְצָא מִי מְצוּקָה מֵעָלַי יַעֲבִיר,
כִּי אָז הִבְרֵאתִי בְכֹחַ לִי אַבִּיר.
וְאוּלָם עֵת מֵאַהֲבָה נִתָּעָה
לִבָּתִי, כָּמְהָה, אֲצַפֶּה לֵאלֹהִים בָּרָעָה.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, רָאָה מְחוֹלַת-מַחֲנַיִם יָפָה לְהַפְלִיא קְרֵבָה וּבָאָה.
הִסְתַּכֵּל וּמָצָא יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים נַעֲרָה כִּירֵחִים מִסָּבִיב לְאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְהִיא בַּתָּוֶךְ כְּאַגַּן-הַסַּהַר בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְעָלֶיהָ רְקָמוֹת שֶׁל מְלָכִים וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת שְׁלַל אַבְנֵי-חֵן, שֶׁשִּׁנְּסָה אֶת חֲלָצֶיהָ וְהִבְלִיטָה אֶת יְרֵכוֹתֶיהָ, וְדָּמוּ לְגֻלַּת בְּדֹלַח מִתַּחַת לְקָנֶה שֶׁל כֶּסֶף, וּשְׁנֵי שָׁדֶיהָ מַזְהִירוֹת מֵעָלֶיהָ כִּתְאוֹנֵי רִמּוֹנִים.
כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן אֶת זֹאת, כִּמְעַט שֶׁנִּטְרָפָה דַעְתּוֹ עָלָיו מִשִּׂמְחָה וְשָׁכַח אֶת צְבָאוֹ וְאֶת מִשְׁנֵהוּ.
הִתְבּוֹנֵן אֶל רֹאשָׁהּ וְרָאָה עָלֶיהָ רֶשֶׁת שֶׁל פְּנִינִים מְשֻׁבָּצוֹת שְׁלַל אֲבָנִים יְקָרוֹת.
וּשְׁפָחוֹת נוֹשְׂאוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל אֶת סֶרַח שִׂמְלָתָהּ, וְהִיא נוֹטָה בְחֵן מְהַלֶּכֶת בִּגְאוֹן יָפְיָהּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתַּר שַׁרְכָּאן וְעָמַד עַל רַגְלָיו בִּפְנֵי הֲדַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקָרָא בְקוֹל: “הִשָּׁמֵר מִפְּנֵי חֲגוֹרָה זוֹ”.
וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
תָּנוּעַ כִּבְדַת יְרֵכַיִם
כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן, עֲנֻגַּת שָׁדַיִם.
תַּסְתִּיר אֲשֶׁר עִמָּהּ מִגַּעְגּוּעִים,
אַךְ אֲשֶׁר אִתִּי אֲנִי, לֹא אַעֲלִים.
נַעֲרוֹתֶיהָ אַחֲרֶיהָ הוֹלְכוֹת בַּתּוֹר,
כִּנְסִיכָה בְּיָדָהּ לְהַתִּיר וְלֶאֱסֹר.
הָיְתָה הַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְהָיְתָה מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ, עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא-הוּא זֶה, וְהִכִּירַתְהוּ.
אָמְרָה לוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּגְּשָׁה אֵלָיו: “אָכֵן נִתְכַּבֵּד בְּךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה, שַׁרְכָּאן.
כֵּיצַד בִּלִּיתָ לֵילְךָ זֶה, גִּבּוֹר חַיִל, אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְנוּ וְעָזַבְנוּ אוֹתְךָ?” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ עוֹד:" הֲרֵי הַשֶּׁקֶר חִסָּרוֹן וּבוּשָׁה הוּא אֵצֶל הַמְּלָכִים, וּבִפְרָט אֵצֶל הַגְּדוֹלִים בַּמְּלָכִים, הֵן אַתָּה שַׁרְכָּאן בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן.
אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי מִי אַתָּה וּמַה יַחַסְךָ, וְאַל תַּעֲלֵם עִנְיָנְךָ מִמֶּנִּי, מֵעַכְשָׁו אַל תַּשְׁמִיעֵנִי אֶלָּא דְבַר אֱמֶת, שֶׁכֵּן הַשֶּׁקֶר מוֹרִישׁ טִינָא וְשִׂנְאָה.
וּכְבָר נִחַת בְּךָ חֵץ הַגּוֹרָל, וְעָלֶיךָ לִנְהֹג אֵפוֹא עִמִּי בְּשָׁלוֹם וּבְרָצוֹן".
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְנַכֵּר עוֹד, וְהִגִּיד לָהּ אֶת הָאֱמֶת.
אָמַר לָהּ: “אֲנִי שַׁרְכָּאן בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן שֶׁיִּסְּרַנִּי הַזְּמַן וְהִשְׁלִיכַנִי לְכָאן, וּמֵעַכְשָׁו כָּל מַה שָּׁאַתְּ חֲפֵצָה עֲשִׂי”.
הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ שָׁעָה אֲרֻכָּה.
אַחַר כָּךְ פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאוֹרְחִי אַתָּה וּבְרִית לֶחֶם וָמֶלַח בֵּינֵינוּ וְשִׂיחָה וְרֵעוּת.
וַהֲרֵי אַתָּה בְּחָסוּתִי וּבִבְרִיתִי, הֱוֵה מֻבְטָח.
וּבַמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁאִלּוּ בִקְּשׁוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לְהַזִּיק לְךָ, לֹא הָיוּ מַגִּיעִים אֵלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא יָצְאָה נִשְׁמָתִי בַעֲבוּרְךָ.
נִשְׁבַּעַת אֲנִי שָׁאַתָּה בְּחָסוּת הַמָּשִׁיחַ וּבְחָסוּתִי”.
יָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת אִתּוֹ עַד שֶׁפָּסַק כָּל מַה שֶּׁהָיָה בוֹ מִן הַפַּחַד, וְיָדַע שֶׁאִלּוּ הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת לְהָרְגוֹ, הָיְתָה הוֹרַגְתּוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם לָכֵן.
אַחַר כָּךְ דִּבְּרָה אֶל נַעֲרָה אַחַת בְּלָשׁוֹן יְוָנִית, וְנֶעֶלְמָה זוֹ שָׁעָה אַחַת וְחָזְרָה אֵלֶיהָ וּכְלִי מַשְׁקֶה עִמָּהּ וְשֻׁלְחָן לַאֲכִילָה.
נִמְנַע שַׁרְכָּאן מִלֶּאֱכֹל שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ:" אֶפְשָׁר שָׂמָה מַשֶּׁהוּ בְּאֹכֶל זֶה".
הֵבִינָה מַה שֶּׁבְּחֻבּוֹ וּפָנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, וְאֹכֶל זֶה אֵין בּוֹ כְּלוּם מִמַּה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ.
וְאִלּוּ הָיָה בִּרְצוֹנִי לַהֲרָגְךָ, הָיִיתִי הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ בְּאוֹתוֹ זְמַן”.
נִגְּשָׁה אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלָה לְגִימָה מִכָּל מִין.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַכַל שַׁרְכָּאן מִן הַמַּאֲכָל, וְשָׂמְחָה הַנַּעֲרָה וְאָכְלָה אִתּוֹ עַד שָׂבְעָם, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם קָמָה וְצִוְּתָה עַל נַעֲרָה אַחַת שֶׁתָּבִיא אֶת הַמֻּגְמָר וּכְלֵי הַמַּשְׁקֶה מִזָּהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח, וְשֶׁיְּהֵא הַמַּשְׁקֶה מִכָּל הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים וּמִכָּל הַגְּוָנִים.
הֵבִיאָה לָהּ כָּל מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה.
מִלְּאָה הַנַּעֲרָה כּוֹס רִאשׁוֹנָה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ לְפָנָיו כְּמָה שֶׁעָשְׂתָה בַּמַּאֲכָל.
מִלְּאָה שְׁנִיָּה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָהּ לוֹ וְשָׁתָה.
אָמְרָה לוֹ “הוֹי מֻסְלִם, רְאֵה וְהַבֵּט כֵּיצַד אַתָּה כָּאן בְּתַעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבִשְׂמָחוֹת”.
לֹא פָסְקָה מִלִּשְׁתּוֹת עִמּוֹ עַד לְאִבּוּד חוּשָׁיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה לֹא פָּסְקָה מִלִּשְׁתּוֹת וּמֵהַשְׁקוֹת אֶת שַׁרְכָּאן עַד לְאִבּוּד חוּשָׁיו מִן הַשְּׁתִיָּה וּמִשִּׁכְרוֹן אַהֲבָתָהּ.
אַחַר כָּךְ אָמְרָה לַנַּעֲרָה:" מַרְגָ’אנָה, הַגִּישִׁי לִי מַשֶּׁהוּ מִכְּלֵי-הַנִּגּוּן".
אָמְרָה לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
נֶעֶלְמָה הֶרֶף-עַיִן אֶחָד וְהֵבִיאָה נֵבֶל דַּמַּשְׂקִי וְכִנּוֹר פַּרְסִי וְחָלִיל תַּתַּרִי וּכְלִי מֵיתָרִים מִצְרִי.
נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַנֵּבֶל וְתִקְּנָה אוֹתוֹ וְהִדְּקָה מֵיתָרָיו וְזִמְּרָה עָלָיו בְּקוֹל נָעִים וְרַךְ יוֹתֵר מֵרוּחַ צְפוֹנִית וּמָתוֹק יוֹתֵר מִמֵּימֵי עֵדֶן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
סְלָחָה, אֱלוֹהַּ, לְעֵינֶיךָ, כַּמָּה שָׁפְכוּ דָם,
וּלְמַבָּטֶיךָ כַּמָּה הִרְבּוּ לִירוֹת חִצָּם.
אַעֲרִיץ אוֹהֵב לַאֲהוּבָה עָרִיץ
וְרַחֵם וָרֹךְ אָסַר עָלָיו, פָּרִיץ.
תְּבֹרַךְ עַיִן בְּגִינְךָ לַיִל תָּעִיר,
וְאַשְׁרֵי לֵב לְאַהֲבָתְךָ אַסִּיר,
לַמָּוֶת שְׁפַטְתַּנִי כִּי אַתָּה לִי אָדוֹן.
מְשׁוֹפְטִי, כָּפְרְךָ נַפְשִׁי אֶתֵּן נָתוֹן.
אַחַר-כָּךְ קָמָה כָּל אַחַת הַנְּעָרוֹת וּכְלִי-נִגּוּן עִמָּהּ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּזֶמֶר יְוָנִי, וְנִתְרַגֵּשׁ שַׁרְכָּאן.
אַחַר-כָּךְ זִמְרָה הַנַּעֲרָה, גְּבִרְתָּן, גַּם הִיא וְאָמְרָה: “הוֹי מֻסְלִם, כְּלוּם מֵבִין אַתָּה מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת?” אָמַר: “לֹא, וְלֹא נִתְרַגַּשְׁתִּי אֶלָּא מִקְּצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיכֶן”.
צָחֲקָה וְאָמְרָה לוֹ: “וְאִלּוּ הָיִיתִי מְזַמֶּרֶת לְפָנֶיךָ בִּלְשׁוֹן עַרְבִית מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה?” אָמַר: “כִּי אָז לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלֹט בְּבִינָתִי”.
נָטְלָה אֶת כְּלִי הַנִּגּוּן וְשִׁנְּתָה אֶת מִשְׁקַל הַשִּׁיר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
טַעַם הַפֵּרוּד מָר,
מִי יִשָּׂאֶנוּ, עָלָיו יִגְבָּר?
שְׁלשָׁה בָּאוּ עָלַי כְּתֻמָּם:
נִדָּחָה וְנִפְרָדָה וּבַנֵּכָר שָׁם.
אֶכָּסֵף לַיָּפֶה אוֹתִי אָסָר
בְּיָפְיוֹ, וְהַפֵּרוּד מָר.
כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ הִסְתַּכְּלָה בְּשַׁרְכָּאן וּמָצְאָה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פָּרְחָה כִּמְעַט.
נִשְׁאַר מוּטָל בֵּינֵיהֶן שָׂרוּעַ שָׁעָה אַחַת.
אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר וְזָכַר אֶת הַזִּמְרָה וְהִתְנוֹדֵד מֵרֹב רִגְשׁוֹתָיו.
אַחֲרֵי כֵן נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הִיא וְשַׁרְכָּאן לִשְׁתּוֹת, וְלֹא פָּסְקוּ מִמִּשְׂחָק וְשַׁעֲשׁוּעַ, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם לָרֶדֶת, וּפָרַשׂ הַלַּיְלָה אֶת כְּנָפָיו.
קָמָה וּפָרְשָׁה אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ.
שָׁאַל שַׁרְכָּאן עַל אֹדוֹתֶיהָ וְאָמְרוּ לוֹ:" הָלְכָה לַחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ“.
אָמַר: “בְּמַחֲסֵה אֱלֹהִים וּבִשְׁמִירָתוֹ”.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּאָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ:” גְּבִרְתִּי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לָבוֹא אֵלֶיהָ“.
קָם עִמָּהּ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ.
כְּשֶׁקָּרַב לִמְקוֹמָהּ קִדְּמוּהוּ הַנְּעָרוֹת בִּתְרוּעוֹת וּנְגִינָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר שֵׁן מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹכוֹ מָצְאוּ חָצֵר גְּדוֹלָה וּבְרֹאשָׁהּ הֵיכָל גָּדוֹל מֻצָּע בְּמִינֵי מֶשִׁי.
וּבְכָתְלֵי אוֹתוֹ הֵיכָל מִסָּבִיב קְרוּעִים חֲלוֹנוֹת נִשְׁקָפִים עַל עֵצִים וּנְהָרוֹת.
וּבַבַּיִת צוּרוֹת בְּנֵי-אָדָם שֶׁבִּנְשֹׁב הָרוּחַ בָּהֶן הָיוּ מְנִיעוֹת כְּלֵי נִגּוּן שֶׁבַּחֲלָלָן.
עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיָה הָרוֹאֶה שֶׁהֵן מְדַבְּרוֹת.
וְיָשְׁבָה שָׁם הַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶן.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה הִתְנַשְׂאָה וְקָמָה לִקְרָאתוֹ וְתָפְסָה בְּיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְלִינָתוֹ, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ.
אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְשׂוֹחֲחוּ.
אָמְרָה לוֹ: “יוֹדֵעַ אַתָּה מַשֶּׁהוּ עַל דְּבַר שְׁנֵי אוֹהֲבִים וְאַבִּיר-הָאַהֲבָה?” אָמַר: “הֵן, יוֹדֵעַ אֲנִי מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁירִים”.
אָמְרָה לוֹ: " הַשְׁמִיעֵנִי אֵפוֹא”.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
סוֹד אַהֲבַת עַזָּה לֹא אֲסַפֵּר,
כִּי הִשְׁבִּיעַתְנִי וּבְרִית הֶעֱבִירַתְנִי הַעֲבֵר.
נְזִירֵי מַדִין וַאֲשֶׁר כְּרַתֶּם בְּרִית עִמָּם,
הַיּוֹשְׁבִים וּבוֹכִים מֵאֵימַת עֹנֶשׁ גֵּיהִנָּם,
אִלּוּ כַּאֲשֶׁר קָשַׁבְתִּי לְשִׂיחָתָהּ קָשָׁבוּ.
נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי עַזָּה כָּרְעוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת אָמְרָה:" אָכֵן קֻתַיְר הָיָה צַח-הַלָּשׁוֹן מֻבְהָק בִּמְלִיצָה, שֶׁכֵּן הִפְלִיג בְּתֵאוּרוֹ אֶת עַזָּה, בְּמַה שֶׁאָמַר".
נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִלּוּ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ-בֹּקֶר עַזָּה נִשְׁפָּטָה,
בַּיֹּפִי מִי הַצּוֹלַחַת, בְּמִשְׁפָּט זָכָתָה.
אָצוּ אֵלַי נָשִׁים אֶת עַזָּה לְהַבְזוֹת
וַיָּשֶׁת אֱלֹהִים לְחָיֵיהֶן נְעָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת.
הוֹסִיפָה וְאָמְרָה:" אָמְרוּ שֶׁעַזָּה כְּלִילַת הַחֵן וְהַיֹּפִי הָיְתָה“.
אָמְרָה לְשַׁרְכָּאן עוֹד:” בֶּן הַמֶּלֶךְ, אִם יוֹדֵעַ אַתָּה מַשֶּׁהוּ מִשִּׁירֵי גַ’מִיל לְבֻּתַיְנָה, הַשְׁמַע-נָא אוֹתָם לָנוּ“.
אָמַר:” אֵין סָפֵק.
יוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתָם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַשִּׁירִים".
וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אוֹמְרִים לִי:" גַ’מִיל, צֵא לְמִלְחֶמֶת-קֹדֶשׁ וּלְשָׁלָל" וְאוּלָם,
מַה מִּלְחָמָה נִלְחַמְתִּי אִם לֹא בִיפֵה-פִיּוֹת, מֵעוֹלָם.
שְׂשׂוֹן-עֲדָנִים לִי תִּרְמֹז כָּל שִׂיחָה אִתָּן,
מוֹת קְדוֹשִׁים מֵת כָּל נָפַל בְּיָדָן
“בֻּתַנְיָה, אַהֲבָה זוֹ מְעַנָּה מַהִי?” – אֶשְׁאַל.
וַתַּעַן:" קַיֶּמֶת לָעַד, וְעוֹד תּוֹסִיף וְתִגְדַּל".
אָמַרְתִּי:" הָשִׁיבִי לִי שֶׁמֶץ-מַה מִבִּינָתִי וְאָשׁוּב חֲיוֹת
בֵּין בְּנֵי-אָדָם" – וַתֹּאמֶר: “לָנֶצַח לֹא תַשִּׂיג זֹאת”.
רַק הֲמִיתִי תְּבַקְשִׁי, רַק אוֹתוֹ בִּלְבָד,
אַךְ לֹא אוּכַל הַקְדֵּשׁ עַצְמִי לְמַטָּרָה זוּלָתֵךְ לָעַד.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת אָמְרָה לוֹ:" יָפֶה אָמַרְתָּ, בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְאַף גַ’מִיל יָפֶה אָמַר.
"וְאוּלָם מַה זֶה בִּקְּשָׁה בֻּתַנְיָה לַעֲשׂוֹת לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לוֹמַר:
“רַק הֲמִיתִי תְּבַקְשִׁי, רַק אוֹתוֹ בִּלְבָד”.
אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן:" מְבַקֶּשֶׁת הָיְתָה לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַה שָּׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת בִּי.
וְגַם בָּזֶה לֹא תֹּאמְרִי דָּי“.
צָחֲקָה כְּשֶׁאָמַר שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה.
וְלֹא פָּסְקוּ מִלִּשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בַּאֲפֵלָתוֹ.
קָמָה הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ וְיָשְׁנָה, וְיָשֵׁן שַׁרְכָּאן בַּחֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בָּאוּ אֵלָיו הַנְּעָרוֹת בְּצֶלְצְלִים וּכְלֵי-נִגּוּן כַּמִּנְהָג.
נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ:” הִתְכַּבֵּד, שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ מַזְמִינָה אוֹתְךָ לָבוֹא אֶצְלָהּ".
קָם שַׁרְכָּאן וְהָלַךְ, כְּשֶׁהַנְּעָרוֹת סוֹבְבוֹת אוֹתוֹ, מַכּוֹת בְּצֶלְצְלֵיהֶן וּכְלֵי הַנְּגִינָה, עַד שֶׁיָּצָא מֵאוֹתָהּ הֶחָצֵר וְנִכְנַס לְחָצֵר שְׁנִיָּה גְּדוֹלָה מִן הֶחָצֵר הָרִאשׁוֹנָה, וּבָה מִן הַפְּסָלִים וְצוּרוֹת הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת מַה שֶּׁלֹּא יְתֹאָר.
נִשְׁתָּאָה שַׁרְכָּאן מִמַּה שֶׁרָאָה מֵאָמָּנוּת אוֹתוֹ מָקוֹם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נָתַן שׁוֹמְרִי לֶאֱרוֹת פְּרִי הָעֲנָק,
פְּנִינַת חָזֶה מְשֻׁבֶּצֶת זָהָב מְזֻקָּק,
וְעֵינַיִם מַיִם תַּצִּיק עֶשֶׁת כֶּסֶף לָהּ.
וּלְחָיַיִם שׁוֹשַׁנִּים בְּפָנִים פִטְדָּה.
וּכְמוֹ הָיוּ גוֹנֵי הַסְּגוֹלִיּוֹת מְסַפְּרוֹת,
תְּכֻלּוֹת הָעֵינַיִם וּכְחֻלּוֹת הָאַשְׁמוּרוֹת.
כְּשֶׁרָאֲתָה הַנַּעֲרָה אֶת שַׁרְכָּאן קָמָה לִקְרָאתוֹ, תָּפְשָׂה בְיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְאָמְרָה לוֹ: "אַתָּה, בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, “כְּלוּם מֵיטִיב אַתָּה לְשַׂחֵק בְּאִשְׁקָקִי?” אָמַר: "הֵן, וְאוּלָם אַל נָא תְהִי כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
אֲדַבֵּר וְאַהֲבָה תִּצְנְפֵנִי וְתִפְרְשֵׂנִי
וּמַשְׁקָה מֵרֹק פִּי אַהֲבָה יְרַוֵּנִי.
יָשַׁבְתִּי אֶל דַּף הָאִשְׁקָקִי מְשַׂחֵק עִם אֲהוּבָתִי
בִּשְׁחוֹרִים וּלְבָנִים, וְלֹא מָלְאָה תְשׁוֹקָתִי.
כְּאִלּוּ הַשַּׁאח לְיַד הַמִּגְדָּל נִצָּב הָכֵן
וּמַהֲלָכוֹ אֶל הַמַּלְכָּה לְהַגִּיע בּוֹחֵן,
וְכַאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל עֵינֶיהָ מַבִּיעוֹת
הִנֵּה מַבָּטֶיהָ, הוֹי בְּנֵי-אָדָם, יְאַבְּדוּ לִי עֶשְׁתּוֹנוֹת.
הִגִּישָׁה לוֹ אֶת דַּף- הָאִשְׁקָקִי וְשִׂחֲקָה עִמּוֹ.
וְהָיָה בְכָל פַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ לָשִׂים לֵב לְמַהֲלָכָהּ, מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ וְשָׂם אֶת הַפָּרָשׁ בִּמְקוֹם הָרָץ וְשָׂם אֶת הָרָץ בִּמְקוֹם הַסּוּס.
צָחֲקָה וְאָמְרָה: “אֵין זֶה מִשְׂחָק, הֲרֵי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּלוּם”.
אָמַר: “זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.
אַל תָּבִיאִי אוֹתָהּ בְּחֶשְׁבּוֹן”.
וּכְשֶׁנִּצְּחָה אוֹתוֹ, חָזַר וְעָרַךְ אֶת הַצּוּרוֹת וְשִׂחֵק עִמָּהּ.
נִצְּחָה אוֹתוֹ בַּשֵּׁנִית וּבַשְּׁלִישִׁית וּבָרְבִיעִית וּבַחֲמִשִּׁית.
פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אַתָּה מְנֻצָּח בַּכֹּל”.
אָמַר: “גְּבִרְתִּי עִם שֶׁכְּמוֹתָךְ טוֹב לִי לִהְיוֹת מְנֻצָּח”.
צִוְּתָה לְהַגִּישׁ הַמַּאֲכָל.
אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם וּפָקְדָה לְהָבִיא הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתוּ שְׁנֵיהֶם.
אַחַר-כָךְ נְטְלָה אֶת הַנֵּבֶל, וְהָיְתָה זְרִיזָה בִּפְרִיטָה עָלָיו, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הַזְּמַן בֵּין מָצוֹק וּמֶרְחָב יָנוּעַ,
וְדוֹמֶה לַאֲשֶׁר לְפָנִים וּלְאָחוֹר יָזוּעַ.
שְׁתֵה אֵפוֹא לְחַיֵּי הַיָּפָה אִם יָכֹלְתָּ זֹאת,
לְמַעַן לֹא תִּפָּרֵד מֵעָלַי בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת.
לֹא פָסְקוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם יָפֶה מִזֶּה שֶׁלְפָנָיו.
וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה סָרָה הַנַּעֲרָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ וְהִסְתַּלֵּק שַׁרְכָּאן לִמְקוֹמוֹ וְיָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר.
בָּאוּ אֵלָיו הַנְּעָרוֹת בִּמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי-נִגּוּן וּנְטָלוּהוּ כַּמִּנְהָג עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַנַּעֲרָה.
וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הִתְנַשְּׂאָה מִמְּקוֹמָהּ וְעָמְדָה וְתָפְשָׂה בְיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּה, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְלִינָתוֹ.
בֵּרַךְ אוֹתָהּ בְּחַיִּים אֲרֻכִּים.
נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּפֵרוּד אַל תְּהַרְהֵר,
כִּי הוּא אַךְ יְמָרֵר.
גַּם הַשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁקְעָהּ
מִכְּאֵב פֵּרוּד יֶחֱוַר מַרְאָה.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, קָם שָׁאוֹן.
פָּנוּ שְׁנֵיהֶם וְרָאוּ הֲמוֹן אֲנָשִׁים גְדוֹלִים וּקְטַנִּים בָּאִים וְרֻבָּם אַבִּירִים וַעֲבָדִים, וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת מְרוּטוֹת, שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם, וְהֵם אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן יְוָנִית: “נָפַלְתָּ בְּיָדֵינוּ, שַׁרְכָּאן, הֱוֵה יוֹדֵעַ אֶל נָכוֹן שֶׁאַתָּה מֵת”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר נַעֲרָה יָפָה זוֹ עָקְבָה אוֹתִי, וְהִשְׁהֲתָה אוֹתִי עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הָאֲנָשִׁים, וְאֵלּוּ הֵם הָאַבִּירִים שֶׁאִיְמָה בָּהֶם עָלַי.
וְאוּלָם אֲנִי הוּא שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי וַהֲטַלְתִּיהָ לַאֲבַדּוֹן”.
פָּנָה אֶל הַנַּעֲרָה לְהוֹכִיחָה עַל פָּנֶיהָ, וּמָצָא שֶׁפָּנֶיהָ הֶחֱוִירוּ.
קָפְצָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ אוֹמֶרֶת לָהֶם: “מִי אַתֶּם?” אָמַר לָהּ הָאַבִּיר שֶׁבְּרֹאשָׁם: “נְסִיכָה רַבַּת-הַחֶסֶד וְהַחֵן, וּפְנִינָה שֶׁכְּמוֹתָהּ אֵין, כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת, מִי הוּא זֶה שֶׁאֶצְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מַכִּירַתּוּ, וְכִי מִי הוּא?” אָמַר לָהּ: “הֲרֵי זֶהוּ מַחֲרִיב הָאֲרָצוֹת וַאֲדוֹן הָאַבִּירִים, הוּא שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהוּא שֶׁכָּבַשׁ אֶת כָּל מְצוּדָה, וְכָל טִירָה בְּצוּרָה הוֹרִידָהּ.
וּכְבָר הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֹדוֹתָיו אֶל הַמֶּלֶךְ חַרַדוּבּ, אָבִיךְ, מִפִּיהָ שֶׁל הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי, וְנִתְבָּרֵר דָּבָר זֶה שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַזְּקֵנָה, לְכֵּנוּ.
וַהֲרֵי הֵבֵאת תְּשׁוּעָה לַיְּוָנִים בְּתָפְשֵׂךְ אֶת הָאֲרִי הָאָיֹם הַזֶּה”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הָאַבִּיר, הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לָהּ: “שְׁמִי מַסוּרָה בֶּן עַבְדֵּךְ מֵאוּסוּרָה בֶּן כָּאשְׁרְדָה אַבִּיר הָאַבִּירִים”.
אָמְרָה לוֹ: “וְכֵיצַד נִכְנַסְתָּ אֵלַי מִבְּלִי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ רְשׁוּת?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַשַּׁעַר לֹא עִכְּבַנִי לֹא שׁוֹמֵר-סַף וְלֹא שׁוֹעֵר.
וְלֹא זוֹ בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁכָּל הַשּׁוֹעֲרִים קָמוּ וְהָלְכוּ לְפָנֵינוּ.
וְאָמְנָם כְּשֶׁבָּא אָדָם זוּלָתֵנוּ, יַעַזְבוּהוּ עוֹמֵד עַל הַשַּׁעַר עַד שֶׁיְּבַקְשׁוּ לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס.
וְאוּלָם אֵין זוֹ עֵת לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מְצַפֶּה לָנוּ שֶׁנַּחֲזוֹר אֵלָיו עִם הַנָּסִיךְ הַזֶּה, שֶׁהוּא רֶשֶׁף גַּחֶלֶת שֶׁל צְבָא הָאִסְלָאם, כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ- וְיִסַּע וְיָשׁוּב צְבָאוֹ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא, מִבְּלִי שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָנוּ עָמָל בַּמִּלְחָמָה אִתָּם”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמְרָה לוֹ: “דִּבּוּרִים אֵלֶּה אֵינָם יָפִים, וְאָכֵן## שֶׁקֶר דִּבְּרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי, שֶׁכֵּן דִּבְּרָה דְבָרִים בְּטֵלִים שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת אֶת אֲמִתָּתָם.
בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁזֶּה שֶׁאֶצְלִי אֵינוֹ שַׁרְכָּאן, וְלֹא בַּשְּׁבִי לְקַחְתִּיו, אֶלָּא אָדָם הוּא שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ וְהִגִּיעַ אֵלֵינוּ וּבִקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ, וְאֵרַחְתִּיו.
וְאִלּוּ גַּם יִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁשַּׁרְכָּאן בְּעַצְמוֹ הוּא וְיִתְאַשֵּׁר הַדָּבָר אֶצְלֵנוּ שֶׁהוּא הוּא, בְּלִי כָּל סָפֵק, לֹא יִהְיֶה מִנִּמּוּסִי לְמָסְרוֹ לְיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא סָר אֵלַי עַל-פִּי הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּיו וּבְחָסוּתִי.
אַל תְּבִיאוּנִי לִידֵי-כָךְ שֶׁאֶבְגֹּד בְּאוֹרְחִי וְאַל תַּפְרִיעוּנִי לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי אָדָם.
לֹא כֵן.
כִּי לֵךְ חֲזֹר אַתָּה אֶל הַמֶּלֶךְ אָבִי וְתִשַּׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהַגֵּד לוֹ שֶׁהַדְּבָרִים בְּהֵפֶךְ הֵם מִמַּה שֶׁאָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי “.
אָמַר הָאַבִּיר מַסוּרָה:” אַבְּרִיזָה, אֵינִי יָכוֹל לַחֲזוֹר אֶל הַמֶּלֶךְ אֶלָּא עִם אוֹיְבוֹ”.
אָמְרָה לוֹ, אַחֲרֵי שֶׁכָּעֲסָה כַּעַס רָב: “אוֹי לְךָ, אֵין עִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ לְךָ.
אַתָּה חֲזֹר אֵלָיו בַּתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, וְלֹא תְּהֵא עָלֶיךָ כָּל תְּלוּנָה”.
אָמַר לָהּ מַסוּרָה: “אֵינִי חוֹזֵר אֶלָּא עִמּוֹ”.
נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תְּהֵא מַרְבֶּה דְּבָרִים וְשְׁטֻיּוֹת, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה נִכְנָס אָדָם זֶה אֵלֵינוּ, אִלּוּלֵא שֶׁבּוֹטֵחַ הוּא בְעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִתְנַפֵּל יְחִידִי עַל מֵאָה אַבִּירִים, וְאִלּוּ הָיִיתָ אוֹמֵר לוֹ: “אַתָּה שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן? הָיָה אוֹמֵר “הֵן”.
וְאוּלָם לֹא תוּכְלוּ לִפְגֹּעַ בּוֹ, שֶׁאִם אַתֶּם פּוֹגְעִים בּוֹ, אֵין הוּא שָׁב מֵעֲלֵיכֶם, אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת כָּל הַנִּמְצָא בְּמָקוֹם זֶה, וַהֲרֵי הוּא אֶצְלִי, וַאֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ לִפְנֵיכֶם כְּשֶׁתְּרִיסוֹ וְסֵיפוֹ עִמּוֹ”.
אָמַר לָהּ הָאַבִּיר מַסוּרָה:” אִם מִפְּנֵי כַּעֲסֵךְ אֲנִי בָּטוּחַ, הֲרֵי אֵינִי בָּטוּחַ מִפְּנֵי כַּעַס אָבִיךְ.
וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ הֲרֵינִי רוֹמֵז לָאַבִּירִים, שֶׁהֵם יִקְּחוּ אוֹתוֹ שָׁבוּי וְיוֹבִילוּהוּ לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא בָּזוּי“.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלּוּ אָמְרָה:” לֹא יִהְיֶה כַדָּבָר הַזֶּה, דּוּגְמַת הַשְּׁטוּת הִיא זוֹ, שֶׁהֲרֵי אִישׁ זֶה יָחִיד הוּא וְאַתֶּם מֵאָה אַבִּירִים.
אִם בִּרְצוֹנְכֶם לַעֲרֹךְ קְרָב עִמּוֹ, יֵצֵא נָא לִקְרָאתוֹ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, לְמַעַן יֵרָאֶה לַמֶּלֶךְ מִי בָכֶם הוּא הַגִּבּוֹר".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אָמְרָה לָאַבִּיר: “הֲרֵי הוּא אִישׁ יָחִיד וְאַתֶּם מֵאָה אַבִּירִים.
וְאִם בִּרְצוֹנְכֶם לַעֲרֹךְ קְרָב אִתּוֹ, צְאוּ לִקְרָאתוֹ אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, שֶׁיֵרָאֶה לַמֶּלֶךְ מִי בָכֶם הוּא הַגִּבּוֹר”.
אָמַר הָאַבִּיר מַסוּרָה: “נִשְׁבָּע אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֱמֶת דִּבַּרְתְּ.
וְאוּלָם לֹא יֵצֵא אֵלָיו רִאשׁוֹן זוּלָתִי אָנִי”.
אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאֵלֵךְ אֵלָיו, וְאוֹדִיעַ לוֹ אֶת הָעִנְיָן כְּפִי שֶׁהוּא לַאֲמִתּוֹ, וְאֶרְאֶה מַה תְּשׁוּבָה יָשִׁיב.
וַהֲרֵי אִם יַסְכִּים, יְהִי כֵן, וְאִם יְסָרֵב, אֵין לָכֶם דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, שֶׁכֵּן אֶהְיֶה אֲנִי וְכָל מִי שֶׁבַּמִּנְזָר עִמִּי וְנַעֲרוֹתַי כַּפָּרָתוֹ”.
נִגְּשָׁה אֶל שַׁרְכָּאן וְהִגִּידָה לוֹ אֶת הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהוּא.
חִיֵּךְ, שֶׁהֵבִין שֶׁהִיא לֹא גִּלְּתָה לְאִישׁ עַל אֹדוֹתָיו, וְלֹא נִתְפַּרְסֵם עִנְיָנוֹ בָּאָרֶץ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמֶּלֶךְ אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָהּ.
חָזַר וְחֵרֵף אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה הִשְׁלַכְתִּי נַפְשִׁי מִנֶּגֶד בְּאֶרֶץ הַיְּוָנִים?” וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה אָמַר לָהּ: “הֲרֵי צֵאתָם אֵלַי אֶחָד אֶחָד יִהְיֶה עָלַי לְמַעֲמָסָה, יֵצְאוּ נָא אֵלַי עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה”.
קָפַץ עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ עַד שֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם וְאִתּוֹ חַרְבּוֹ וּכְלֵי מִלְחַמְתּוֹ.
כְּשֶׁרָאָהוּ הָאַבִּיר זִנֵּק אֵלָיו וְהִתְנַפֵּל עָלָיו.
קִדְּמוֹ שַׁרְכָּאן כְּאִלּוּ הָיָה זֶה אַרְיֵה וְהִכָּהוּ בְּחַרְבּוֹ עַל עָרְפּוֹ, וְיָצְאָה הַחֶרֶב מַבְרִיקָה מִמֵּעָיו.
כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת הַנַּעֲרָה גָדַל עֵרֶךְ שַׁרְכָּאן בְּעֵינֶיהָ, וְהִכִּירָה שֶׁלֹּא בְכֹחָה הִפִּילָה אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּילַתְהוּ אֶלָּא בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ.
נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה אֶל הָאַבִּירִים וְאָמְרָה לָהֶם:" גַּאֲלוּ אֶת דְּמֵי חֲבֵרְכֶם".
יָצָא אֵלָיו אֲחִי הֶהָרוּג, וְהָיָה עֲנָק קְשֵׁה-עֹרֶף.
הִתְנַפֵּל עַל שַׁרְכָּאן, אַךְ שַׁרְכָּאן לֹא נָתַן לוֹ שְׁהוּת, וְהִכָּהוּ עַל עָרְפּוֹ עַד שֶׁיָּצְאָה חַרְבּוֹ מַבְרִיקָה מִמֵּעָיו.
בְּאוֹתָה שָׁעָה הִכְרִיזָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה: “הוֹי עַבְדֵי הַמָּשִׁיחַ, גַּאֲלוּ אֶת דְּמֵי חַבְרֵיכֶם”.
לֹא פָסְקוּ לָצֵאת אֵלָיו אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, וְשַׁרְכָּאן מְשַׂחֵק בָּהֶם בְּחַרְבּוֹ, עַד שֶׁהָרַג מֵהֶם חֲמִשִּׁים אַבִּיר, וְהַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶם.
וּכְבָר הִפִּיל אֱלֹהִים אֵימָה בְּלִבָּם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם וְנִרְתְּעוּ מִלָּצֵאת.
וְלֹא הִרְהִיבוּ עֹז לָגֶשֶׁת אֶל הַמַּעֲרָכָה אֵלָיו, אֶלָּא הִתְנַפְּלוּ עָלָיו כֻּלָּם יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד.
תָּקַף הוּא אוֹתָם בְּלֵב קָשֶׁה מִצּוּר, עַד שֶׁטְּחָנָם טָחוֹן וָדוּשׁ, וְנָטַל מֵהֶם דַּעְתָּם וְנַפְשָׁם.
קָרְאָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהֶן:" מִי נוֹתַר בַּמִּנְזָר?" אָמְרוּ לָהּ: “לֹא נוֹתַר אִישׁ מִבַּלְעֲדֵי הַשּׁוֹעֲרִים”.
קָמָה הַנְּסִיכָה לִקְרָאתוֹ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְעָלָה שַׁרְכָּאן אִתָּהּ לָאַרְמוֹן אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר אֶת הַקְּרָב.
וְהָיוּ מְעַטִּים מֵהֶם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ וְהָיוּ אוֹרְבִים לוֹ בְּפִנּוֹת הַמִּנְזָר.
וּכְשֶׁרָאֲתָה הַנַּעֲרָה אֶת אֵלֶּה הַמְּעַטִּים, קָמָה מֵאֵצֶל שַׁרְכָּאן.
אַחַר-כָּךְ חָזְרָה אֵלָיו וְעָלֶיהָ שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים סְמִיךְ-הָרְשָׁתוֹת וּבְיָדָהּ חֶרֶב הָדִּית, וְאָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁלֹּא אֶחֱשׂךְ מִתֵּת בְּעַד אוֹרְחִי גַּם אֶת נַפְשִׁי, וְאֵינִי נוֹטֶשֶׁת אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה בִגְלַל זֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הַיְּוָנִים”.
הִתְבּוֹנְנָה בָּאַבִּירִים וּמָצְאָה שֶׁכְּבָר הָרַג מֵהֶם שְׁמוֹנִים, וְעֶשְׂרִים נָפוֹצוּ.
וּכְשֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁעָשָׂה בָאֲנָשִׁים, אָמְרָה לוֹ: "בְּשֶׁכְּמוֹתְךָ יִתְפָּאֲרוּ הָאַבִּירִים.
בָּרוּךְ אַתָּה לֵאלֹהִים, שַׁרְכָּאן ".
קָם שַׁרְכָּאן אַחֲרֵי זֶה לְנַקּוֹת חַרְבּוֹ מִדְּמֵי הַהֲרוּגִים כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
כַּמָּה מַחֲנוֹת בָּאוּ לַמִּלְחָמָה קְרֵבִים.
עָזַבְתִּי אַדִּירֵיהֶם מַאֲכַל לַזְּאֵבִים.
שַׁאֲלוּ עָלַי אִם חֲפַצְתֶּם עַל דּוּ-הַקְּרָב
בּוֹ יָצָאתִי עַל הָעָם כֻּלּוֹ בְּיוֹם הֶרֶג-רָב.
עָזַבְתִּי אֶת לְבִיאֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה בֶּעָפָר
מְגוֹלָלִים בָּרֶמֶץ עַל פְּנֵי אוֹתָהּ הַכִּכָּר.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, נִגְּשָׁה אֵלָיו הַנַּעֲרָה, הִסְבִּירָה לוֹ פָּנִים וְנָשְׁקָה יָדוֹ וְהֵסִירָה אֶת הַשִּׁרְיוֹן שֶׁהָיָה עָלֶיהָ.
אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי עַל-שׁוּם מַה לָּבַשְׁתְּ אֶת שִׁרְיוֹן הַקַּשְׂקַשִּׂים וְשָׁלַפְתְּ אֶת חַרְבֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “מִדַּאֲגָתִי לְךָ מִפְּנֵי אֵלֶּה הַמְּגִנִּים”.
קָרְאָה הַנַּעֲרָה לַשּׁוֹעֲרִים וְאָמְרָה לָהֶם: “כֵּיצַד זֶה נְתַתֶּם לְאַנְשֵׁי-הַמֶּלֶךְ לְהִכָּנֵס אֶל מְעוֹנִי בְּלִי רְשׁוּתִי?” אָמְרוּ לָהּ: “נְסִיכָה, לֹא הָיָה נָהוּג שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ רְשׁוּת לִשְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ, וּבִפְרָט לְרֹאשׁ הָאַבִּירִים”.
אָמְרָה לָהֶם: “דּוֹמָה אֲנִי שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתֶּם אֶלָּא לְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה וְלַהֲרֹג אֶת אוֹרְחִי”.
צִוְּתָה אֶת שַׁרְכָּאן לְהַתִּיז רָאשֵׁיהֶם, וְהִתִּיזָם.
אָמְרָה אֶל שְׁאָר מְשָׁרְתֶיהָ: “רְאוּיִים הָיוּ לְיוֹתֵר מִכָּךְ”.
וּפָנְתָה לְשַׁרְכָּאן וְאָמְרָה לוֹ: “עַכְשָׁו נִתְגַּלָּה לְךָ מַה שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה מִמְּךָ וַהֲרֵינִי מוֹדִיעַתְךָ אֶת סִפּוּרִי.
דַּע שֶׁאֲנִי בַּת מֶלֶךְ יָוָן חַרְדוּבּ אֲנִי, וּשְׁמִי אַבְּרִיזָה וְהַזְּקֵנָה שֶׁשְּׁמָהּ דַ’את אַלדַּוָאהִי סָבָתִי אֵם אָבִי הִיא, הִיא הִיא שֶׁהוֹדִיעָה לְאָבִי עַל אֹדוֹתֶיךָ.
וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהִיא תָּזֹם מְזִמָּה לְהַאֲבִידֵנִי, בְּיִחוּד אַחֲרֵי שֶׁהָרַגְתִּי אֶת אַבִּירֵי אָבִי, וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁנִּתְחַבַּרְתִּי אֶל הַמֻּסְלִמִים.
וְהָעֵצָה הַנְּכוֹחָה הִיא, שֶׁאֶעֱזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְלֹא אֶעֱמֹד בְּכָאן, כָּל עוֹד דַ’את אַלדַּוָאהִי שׁוֹמֶרֶת אֶת צְעָדַי.
וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵעִמְּךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, מֵאַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נָפְלָה אֵיבָה בֵּינִי וּבֵין אָבִי, אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכָּל מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, שֶׁהֲרֵי לֹא קָרָה כָּל זֶה כֻלּוֹ אֶלָּא בִגְלָלֶךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ מִשִּׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח, וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, אִישׁ לֹא יִגַּע בָּךְ כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בְקִרְבִּי.
וְאוּלָם כְּלוּם יֵשׁ בָּךְ אֹמֶץ-רוּחַ לַעֲזֹב אֶת אָבִיךְ וּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתֵּךְ?” אָמְרָה: “הֵן”.
הִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן וְכְרְתוּ בְרִית עַל כָּךְ.
אָמְרָה: “עַכְשָׁו נִרְגַּע לִבִּי, וְאוּלָם עוֹד תְּנָאי אֲנִי מַתְנָה אִתְּךָ”.
אָמַר: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה: “שֶׁתַּחֲזֹר עִם צִבְאוֹתֶיךָ לְאַרְצֶךָ”.
אָמַר לָה: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי אָבִי עֹמָר אַלנֻּעְמָאן שְׁלָחַנִי לְהִלָּחֵם בְּאָבִיךְ בִּגְלַל הָאוֹצָר שֶׁשָּׁלַל וּבְתוֹכוֹ שָׁלשׁ אַבְנֵי-חֵן שֶׁסְּגֻלּוֹת-פֶּלֶא בָהֶן”.
אָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, וַהֲרֵינִי לְסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל הָעִנְיָן כֻּלּוֹ, וְאַגִּיד לְךָ מַה סִבַּת אֵיבָתֵנוּ לְמֶלֶךְ קוּשְׁטָא, וְזֶה הוּא: לָנוּ חַג הַמְּכֻנֶּה בְּשֵׁם “חַג-הַמִּנְזָר” וּבְכָל שָׁנָה יִתְאַסְּפוּ בוֹ הַמְּלָכִים מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ וּבְנוֹת הַנִּכְבָּדִים וְהַסּוֹחֲרִים וּנְשֵׁיהֶם וְיֵשְׁבוּ בַמִנְזָר שִׁבְעַת יָמִים, וַאֲנִי הָיִיתִי לִפְנֵי כֵן תָּמִיד בְּתוֹכָן.
וּכְשֶׁנָּפְלָה אֵיבָה בֵינֵינוּ מְנָעַנִי אָבִי מֵהוֹפִיעַ בְּאוֹתוֹ הֶחָג מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים.
וְאֵרַע בְּשָׁנָה מִן הַשָּׁנִים, שֶׁכְּבָר בָּאוּ מִמְקוֹמוֹתֵיהֶן בְּנוֹת הַנִּכְבָּדִים מִכָּל הַמְּחוֹזוֹת אֶל הַמִּנְזָר בְּאוֹתוֹ הֶחָג, כַּמִּנְהָג.
וְהָיְתָה בְתוֹךְ אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בַּת מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, צַפִיָּה שְׁמָהּ.
עָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם בַּמִּנְזָר שִׁשָּׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הָלְכוּ לָהֶם.
אָמְרָה צַפִיָּה: “אֲנִי אֵינִי חוֹזֶרֶת לְקוּשְׁטָא אֶלָּא דֶּרֶךְ הַיָּם”.
הֵכִינוּ לָהּ סְפִינָה, וְיָרְדוּ בָהּ הִיא וְהַפַּמַּלְיָא שֶׁלָּהּ.
כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הַקְּלָעִים וְנָסְעוּ, יָצְאָה עֲלֵיהֶן רוּחַ בִּשְׁעַת נְסִיעָתָן, וְהוֹצִיאָה אֶת הַסְּפִינָה מִנְּתִיבָתָהּ.
וְהָיְתָה שָׁם, עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה וְנֶחְרְצָה, סְפִינַת נוֹצְרִים מֵאִי הַכֹּפֶר, וּבָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְרַנְקִים וְאִתָּם כְּלֵי מִלְחָמָה וָזַיִן, וְעָבַר עֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן רַב כְּשֶׁהֵם בַּיָּם.
כְּשֶׁנִּגְלוּ לָהֶם קַלְעֵי הַסְּפִינָה שֶׁצַפִיָּה בְּתוֹכָהּ, וְאֵלּוּ שֶׁעִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת, יָצְאוּ לְמִלְחָמָה עָלֶיהָ חִישׁ מַהֵר.
וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתָהּ סְפִינָה וְשָׂמוּ בָהּ וָוִים וְסָחֲבוּ אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם וְהִתִּירוּ קְלָעֶיהָ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לָאִי שֶׁלָּהֶם.
וְאוּלָם לֹא נָסְעוּ אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁנֶהֶפְכָה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וּמָשְׁכָה אוֹתָם אֶל צוּק סֶלַע, אַחֲרֵי שֶׁקָּרְעָה אֶת קַלְעֵיהֶם וְהֵבִיאָה אוֹתָם קָרוֹב לַחוֹף שֶׁלָּנוּ.
יָצָאנוּ וְרָאִינוּ אוֹתָם כְּשָׁלָל שֶׁהוּבַל אֵלֵינוּ, וּתְפַסְנוּם וְהָרַגְנוּ אוֹתָם וּבָזַזְנוּ מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ.
וְהָיוּ בִסְפִינָתָם אַרְבָּעִים נְעָרוֹת וּבְתוֹכָן צַפִיָּה בַּת-הַמֶּלֶךְ, לָקַחְנוּ אֶת הַנְּעָרוֹת וְהִגַּשְׁנוּ אוֹתָן לְאָבִי, כְּשֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ אַפְּרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, בְּתוֹכָן.
בָּחַר לוֹ אָבִי מֵהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת וּבַת-הַמֶּלֶךְ בְּתוֹכָן, וְחִלֵק אֶת הַשְּׁאָר בֵּין אַנְשֵׁי-קִרְבָתוֹ.
אַחַר-כָּךְ הִפְרִישׁ מֵעֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת חָמֵשׁ וּבְתוֹכָן אֶת בַּת-הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אוֹתָן חָמֵשׁ הַנְּעָרוֹת מִנְחָה לְאָבִיךָ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן עִם מַשֶּׁהוּ מֵאֲרִיג אַדָּרוֹת וַאֲרִיג צֶמֶר וְהַמֶּשִׁי הַיְּוָנִי.
קִבֵּל אָבִיךָ אֶת הַמִּנְחָה וּבָחַר לוֹ מֵחֲמֵשׁ הַנְּעָרוֹת אֶת צַפִיָּה בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן.
כְּשֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְשָׁנָה זֹאת שָׁלַח אָבִיהָ לְאָבִי מִכְתָּב וּבוֹ דְבָרִים שֶׁאֵין לְהַזְכִּירָם.
וְהָיָה מְאַיֵּם עָלָיו בְּאוֹתוֹ מִכְתָּב, מוֹכִיחוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “אַתֶּם לְקַחְתֶּם אַחַת סְפִינוֹתֵינוּ מִזֶּה זְמַן שְׁנָתַיִם, שֶׁהָיְתָה בִּידֵי לִסְטִים מִן הַפְרַנְקִים.
וּבְתוֹךְ הַשְּׁאָר שֶׁהָיָה בָּהּ נִמְצְאָה בִּתִּי צַפִיָּה וְעִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת קָרוֹב לְשִׁשִּׁים נַעֲרָה, וְלֹא שְׁלַחְתֶּם אֵלַי אִישׁ שֶׁיּוֹדִיעֵנִי הַדָּבָר, וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְגַלּוֹת עִנְיָנָהּ שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הַמְּלָכִים בִּגְלַל חֶרְפַּת בִּתִּי.
וְכָךְ הִסְתַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר עַד לְשָׁנָה זוֹ.
וְעַכְשָׁו שָׁלַחְתִּי מִכְתָּבִים אֶל מַלְכֵי הַפְרַנְקִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם עַל דְּבַר בִּתִּי, וְהִפְצַרְתִּי בָּהֶם שֶׁיְחַפְּשׂוּ אוֹתָהּ וְיוֹדִיעוּנִי אֵצֶל מִי מִמַּלְכֵי הָאִיִּים הִיא.
אָמְרוּ לִי: חַי הָאֱלֹהִים שֶׁלֹּא הוֹצֵאנוּ אוֹתָהּ מֵאֶרֶץ זוֹ.
וְאוּלָם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ לְקָחָהּ מִלִּסְטִים אֲחָדִים” וְסִפְּרוּ לִי אֶת כָּל הָעִנְיָן”.
אַחַר כָּךְ אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ לְאָבִי: “אִם אֵין בִּרְצוֹנְכֶם לְהָקִים אוֹתִי לְאוֹיֵב לָכֶם וּלְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה, וְלָשִׂים אֶת בִּתִּי חֶרְפָּה, הִנֵּה בְשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה אֲלֵיכֶם, שִׁלְחוּ אֵלַי אֶת בִּתִּי מֵאִתְכֶם, וְאִם לֹא תַשְׁגִיחוּ בְמִכְתָּבִי וְתַמְרוּ אֶת פְּקֻדָּתִי, הֲרֵי אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לִגְמֹל לָכֶם עַל כִּעוּר פָּעָלְכֶם וְרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם”.
כְּשֶׁהִגִּיעָה אִגֶּרֶת זוֹ אֶל אָבִי וּקְרָאָהּ וְהֵבִין הַצָּפוּן בָּהּ, הָיָה מֵצֵר וּמִתְחָרֵט עַל שֶׁלֹּא הִכִּיר שֶׁצַפִיָּה בַת הַמֶּלֶךְ הִיא בְתוֹךְ אוֹתָן נְעָרוֹת, שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתָהּ אֶל אָבִיהָ.
נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁלֹחַ אַחֲרֵי עֲבֹר זְמַן רָב אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וּלְבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ, וּמַה גַּם שֶׁכְּבָר שָׁמַעְנוּ לִפְנֵי זְמַן מוּעָט, שֶׁחוֹנֵן מִפִּילַגְשׁוֹ שֶׁשְּׁמָהּ צַפִיָּה בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן יְלָדִים.
כְּשֶׁחָקַרְנוּ בַדָּבָר הִכַּרְנוּ שֶׁמִּכְשׁוֹל זֶה הוּא הָאָסוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְלֹא מָצָא אָבִי עֵצָה זוּלַת זוֹ, שֶׁכָּתַב תְּשׁוּבָה לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְהִתְנַצֵּל בָּה לְפָנָיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ בִשְׁבוּעוֹת, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁבִּתּוֹ הִיא בְתוֹךְ הַנְּעָרוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתָהּ סְפִינָה, וְגִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא שָׁלַח אוֹתָהּ לַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וְשֶׁחוֹנֵן מִמֶּנָּה יְלָדִים.
וּכְשֶׁהִגִּיעָה אִגֶּרֶת אָבִי לְאַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא קָם וְיָשַׁב וְסָאַן וְהֶעֱלָה קֶצֶף וְאָמַר: “כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁבִּתִּי תְהֵא שְׁבוּיָה כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת וְשֶׁתַּעֲבֹר מִיָּד לְיָד בֵּין הַמְּלָכִים וְיִדְרְסוּהָ בְּלִי קֶשֶׁר שֶׁל נִשּׂוּאִין”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: “נִשְׁבַּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ וּבְדַת הָאֱמֶת, לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֵשֵׁב בְּאֶפֶס-מַעֲשֶׂה בְעִנְיָן זֶה וְלֹא אֶקַּח נָקָם וְאָגֹל הַחֶרְפָּה.
אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּשִׂיחוּ בוֹ בְנֵי-אָדָם אַחֲרָי”.
נִשְׁאַר מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁזָּמַם מְזִמָּה וְחִבֵּל תַּחְבּוּלוֹת עֲצוּמוֹת וְשָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל אָבִיךָ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ מִן הַשְּׁמוּעוֹת, עַד שֶׁצִּיֵּד אָבִיךָ אוֹתְךָ עִם הַצָּבָא שֶׁעִמְּךָ בִּגְלָלָהּ, וְשָׁלַח אוֹתְךָ אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיִּתְפֹּשׂ אוֹתְךָ אָתָּה וְאֶת אֵלֶּה שֶׁאִתְּךָ מִצְּבָאֲךָ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁסִּפְּרוּ לְאָבִיךָ עֲלֵיהֶן בְּמִכְתָּבוֹ, אֵין אֱמֶת בַּדָּבָר.
וְאָכֵן הָיוּ עִם צַפִיָּה בִּתּוֹ וְלָקַח אוֹתָן אָבִי מִיָּדָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁגָּבַר עָלֶיהָ וְעַל הַנְּעָרוֹת שֶׁהָיוּ עִמָּהּ, וּנְתָנָן לִי וַהֲרֵי הֵן אֶצְלִי.
לֵךְ אֵפוֹא אֶל צִבְאוֹתֶיךָ וְהַחֲזֵר אוֹתָם לִפְנֵי שֶׁיַּחְדְּרוּ עָמֹק בְּאֶרֶץ הַפְרַנְקִים וְהַיְּוָנִים, שֶׁכֵּן אִם תַּחְדְּרוּ עָמֹק בְּאַרְצָם יָצֵרוּ עֲלֵיכֶם אֶת הַדְּרָכִים, וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם הַצָּלָה מִידֵיהֶם עַד לְיוֹם הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ.
וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁצְּבָאֲךָ עֲדַיִן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, מִשּׁוּם שֶׁצִּוִּיתָ אוֹתוֹ לַעֲמֹד שְׁלשָׁה יָמִים, וְעִם זֶה נִפְקַדְתָּ מִמֶּנּוּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשֶׂה".
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְבָרִים אֵלֶּה, נִשְׁתַּקְּעָה דַּעְתּוֹ בְהִרְהוּרִים.
אַחַר-כָּךְ נָשַׁק אֶת יְדֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים,שֶׁעָשָׂה עִמָּדִי חֶסֶד עַל יָדֵךְ וְשָׂם אוֹתָךְ סִבָּה שֶׁאֵצֵא בְּשָׁלוֹם אֲנִי וְאֵלֶּה שֶׁעִמִּי.
וְאוּלָם קָשָׁה עָלַי פְּרִידָתֵךְ כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא שֶׁיֶּאֱרַע לָךְ אַחֲרֵי לֶכְתִּי”.
אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אַתָּה עַכְשָׁו אֶל צְבָאֲךָ וְהַחֲזֵר אוֹתוֹ.
וְאוּלָם אִם הַשְּׁלִיחִים עוֹדָם שָׁם, תְּפָסֵם, כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלֶּה לָכֶם הָאֱמֶת, כְּשֶׁאַתֶּם קְרוֹבִים עֲדַיִן לְאַרְצְכֶם, וְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים אַדְבִּיקְכֶם אָנִי, וְלֹא תִכָּנְסוּ לְבַגְדָאד עַד שֶׁאֲנִי אִתְּכֶם, וְנִכָּנֵס כֻּלָּנוּ יָחַד”.
כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָלֶכֶת אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַבְּרִית שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ”.
אַחַר-כָּךְ הִתְנַשְׂאָה וְנִגְּשָׁה אֵלָיו לְהִפָּרֵד וּלְהִתְחַבֵּק וּלְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה.
בָּכְתָה בְכִי הַמֵּמֵס גַּם אֲבָנִים, וְשָׁפְכָה זִרְמֵי דְמָעוֹת כַּגְּשָׁמִים.
כְּשֶׁרָאָה בִכְיָהּ וְדִמְעוֹתֶיהָ, גָּבְרוּ עָלָיו הַיָּגוֹן וְהַתְּשׁוּקָה וְהִזִּיל בִּשְׁעַת-פְּרִידָתוֹ דִמְעַת עֵינוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וִימִינִי שְׁלוּחָה לְדִמְעָתִי
וּשְׂמֹאלִי לְחַבְּקָהּ וּלְאַמְּצָהּ אֶל לִבָּתִי.
אָמְרָה: “כְּלוּם לֹא תִירָא מִפְּנֵי שַׁעֲרוּרִיָּה?”
אָמַרְתִּי:" רַק יוֹם פְּרִידָה לְאוֹהֲבִים חֶרְפָּה הָיָה".
אַחַר-כָּךְ נִפְרַד שַׁרְכָּאן מִמֶּנָּה וְיָרַד מִן הַמִּנְזָר, הִקְרִיבוּ לוֹ אֶת סוּסוֹ וְרָכַב וְיָצָא וּפָנָיו מוּעָדוֹת אֶל הַגֶּשֶׁר.
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו עָבַר אוֹתוֹ וְנִכְנַס בֵּין אוֹתָם הָעֵצִים, וּכְשֶׁנִּתְפַּטֵּר מִן הָעֵצִים וְהָיָה עוֹבֵר בְּאוֹתָהּ כִּכָּר, רָאָה שְׁלשָׁה אַבִּירִים.
נִזְהַר לְנַפְשׁוֹ מִפְּנֵיהֶם וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְנָסַע לְדַרְכּוֹ.
כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְרָאוּ זֶה אֶת זֶה הִכִּירוּהוּ, וּמָצָא שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא דִּנְדָּאן וּשְׁנֵי נְסִיכִים עִמּוֹ.
כְּשֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ, יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְשָׁאֲלוּ לוֹ לְשָׁלוֹם.
שָׁאַל אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְסִבַּת הִפָּקְדוֹ, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
הוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל כָּךְ.
אָמַר שַׁרְכָּאן: “בּוֹאוּ וְנִסַּע מֵאֶרֶץ זוֹ, שֶׁכֵּן נָסְעוּ הַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ אִתָּנוּ לְהוֹדִיעַ לְמַלְכָּם עַל דְּבַר בּוֹאֵנוּ.
וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁיָּחוּשׁוּ אֵלֵינוּ וְיִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ”.
הִכְרִיז שַׁרְכָּאן בְּתוֹךְ צְבָאוֹ עַל הַנְּסִיעָה, וְנָסְעוּ כֻּלָּם.
וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ מִתְאַמְּצִים בְּדַרְכָּם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת הַנַּחַל.
וְהָיוּ הַשְּׁלִיחִים כְּבָר שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל מַלְכָּם, וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן.
הֵרִיק לִקְרָאתוֹ אֶת צְבָאוֹ לְתָפְסוֹ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל מִי שֶׁעִמּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן הַשְּׁלִיחִים וּמַלְכָּם.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַה שֶּׁהָיָה עִם שַׁרְכָּאן, הֲרֵי נָסַע עִם צְבָאוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן חֲמִשָּׁה יָמִים.
אַחַר-כָּךְ יָרְדוּ בְּנַחַל מְרֻבֵּה עֵצִים וְנָחוּ בּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן וְאַחַר-כָּךְ נָסְעוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ זְמַן חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, עַד שֶׁנִּשְׁקַף לָהֶם קְצֵה אַרְצָם.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם הָיוּ בְּטוּחִים בְנַפְשָׁם, וְחָנוּ לָנוּחַ.
יָצְאוּ אֲלֵיהֶם תּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ וְאֵרְחוּ אוֹתָם וְנָתְנוּ מִסְפּוֹא לִבְהֶמְתָּם.
עָמְדוּ שְׁנֵי יָמִים וְנָסְעוּ מְבַקְשִׁים לָבוֹא אֶל אֶרֶץ-מוֹלַדְתָּם.
נִשְׁאַר שַׁרְכָּאן מֵאַחֲרֵיהֶם עִם מֵאָה פָּרָשׁ, וְהִפְקִיד אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְרֹאשׁ עַל אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ מִן הַצָּבָא.
אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן עִם אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, רָכַב שַׁרְכָּאן הוּא וּמְאַת הַפָּרָשׁ שֶׁעִמּוֹ וְנָסְעוּ שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת בְּעֶרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמֵצַר בֵּין שְׁנֵי הָרִים, וְהִנֵּה לְמוּלָם אָבָק וְשָׁאוֹן.
עָצְרוּ בְּסוּסֵיהֶם כְּשָׁעָה בְּעֵרֶךְ, עַד שֶׁנֶּחֱשַׂף הָאָבָק, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחְתָּיו מֵאָה פָּרָשׁ, אֲרָיוֹת אֲיֻמִּים וְהֵם קוֹדְרִים, חֲמוּשִׁים בַּרְזֶל וְשִׁרְיוֹנוֹת וִיהִירִים.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל שַׁרְכָּאן וְאֶל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ הֵרִימוּ קוֹלָם אֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: “נִשְׁבָּעִים אָנוּ בְּיוֹחָנָן וּמִרְיָם, כְּבָר הִשַּׂגְנוּ אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ, הֲרֵי נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁקִּדַּמְנוּ לָבוֹא לְכָאן לִפְנֵיכֶם.
רְדוּ אֵפוֹא מֵעַל סוּסֵיכֶם וּתְנוּ לָנוּ אֶת כְּלֵי-הַזַּיִן שֶׁלָּכֶם וּמִסְרוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּיָדֵנוּ, שֶׁנָּחוּס עֲלֵיכֶם וְלֹא נִטֹּל אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה יָצְאוּ עֵינָיו מֵחוֹרֵיהֶן.
וְסָמְקוּ לְחָיָיו וְאָמַר לָהֶם: “הוֹי כַּלְבֵי-הַנּוֹצְרִים, כֵּיצַד זֶה מְעִזִּים אַתֶּם לָבוֹא בְּאַרְצֵנוּ וְלִדְרֹךְ עַל אַדְמָתֵנוּ.
וְלֹא דַי לָכֶם בָּזֶה אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְדַבְּרִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.
כְּלוּם מְדַמִּים אַתֶּם שֶׁתִּמָּלְטוּ מִיָּדֵנוּ וְתַחְזְרוּ לְאַרְצְכֶם?” קָרָא לְמֵאָה הַפָּרָשִׁים שֶׁעִמּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הֲרֵי לִפְנֵיכֶם כְּלָבִים אֵלֶּה וְהֵם בְּמִסְפַּרְכֶם אַתֶּם”.
שָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וְהִתְנַפְּלוּ אֲנָשָׁיו יַחַד אִתּוֹ עַל מֵאַת הַפָּרָשִׁים, יָצְאוּ לִקְרָאתָם הַפְרַנְקִים בְּלֵב קָשֶׁה מִצּוּר.
הִתְנַגְּשׁוּ הָאֲנָשִׁים בָּאֲנָשִׁים וְהִסְתָּעֲרוּ הַגִּבּוֹרִים עַל הַגִּבּוֹרִים וְנִתְלַקְּחָה הַמִּלְחָמָה וְנִתְחַזֵּק הַקְּרָב, וְעָצְמוּ הַמּוֹרָאוֹת וּפָסְקוּ כָּל אֹמֶר וּדְבָרִים.
לֹא פָסְקוּ מִלְּהִלָּחֵם וּלְקַפֵּחַ וּלְהַכּוֹת בָּרֹמַח עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה הָאֲפֵלָה, וְאָז פָּרְשׁוּ זֶה מִזֶּה.
אָסַף שַׁרְכָּאן אֶת אֲנָשָׁיו, וְלֹא מָצָא פָּצוּעַ מֵהֶם אֶחָד, מִלְּבַד אַרְבָּעָה מֵהֶם שֶׁהִגִּיעוּ לָהֶם פְּצָעִים לֹא אֲנוּשִׁים.
אָמַר לָהֶם שַׁרְכָּאן: “הֲרֵי כָּל יָמַי הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם הַסּוֹעֵר וְהַמַּכֶּה## גַּלִּים שֶׁל הַחֲרָבוֹת הַשְּׁלוּפוֹת וְנִלְחַם בִּבְנֵי-אָדָם, וְאוּלָם חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלֹּא מָצָאתִי אֲנָשִׁים עוֹמְדִים בַּמַּעֲרָכָה וְיוֹצְאִים לַקְּרָב הָעוֹלִים עַל הַגִּבּוֹרִים הָאֵלֶּה”.
אָמְרוּ לוֹ: “דַּע, הַנָּסִיךְ, שֶׁבְּתוֹכָם פָרָשׁ פְרַנְקִי וְהוּא הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, אַמִּיץ-הַלֵּב וּמַדְקְרוֹת חַרְבּוֹ חוֹדְרוֹת עָמֹק, אֶלָּא שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁהָיָה מִי שֶׁהוּא נוֹפֵל בְּיָדוֹ, הָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּלֹא מַרְגִּישׁ בּוֹ וְלֹא הָיָה הוֹרְגוֹ.
חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּ הָיָה חָפֵץ לַהֲרֹג הָיָה הוֹרֵג אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ”.
נָבוֹךְ שַׁרְכָּאן כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, וְאָמַר: “מָחָר נַעֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה וְנַעֲרֹךְ נֶגְדָּם קְרָב.
שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ מֵאָה וְהֵם מֵאָה, וְנִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁיַּגְבִּיר אוֹתָנוּ עֲלֵיהֶם”.
לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהֵם מַסְכִּימִים עַל כָּךְ בֵּינֵיהֶם.
וּבַאֲשֶׁר לַפְרַנְקִים, הִנֵּה הִתְאַסְפוּ אֵצֶל הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם וְאָמְרוּ לוֹ: “לֹא הִשַּׂגְנוּ הַיּוֹם אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ בְּאֵלֶּה, מָחָר נַעֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה וְנַעֲרֹךְ נֶגְדָּם קְרָב אֶחָד כְּנֶגֶד אֶחָד”, וְלָנוּ כְּשֶׁהִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם עַל כָּךְ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, אוֹמֶרֶת שָׁלוֹם לְמֻחַמַּד פְּאֵר הַיְּשָׁרִים, רָכַב הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן וְרָכְבוּ עִמּוֹ מֵאַת הַפָּרָשִׁים וּבָאוּ אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה כֻּלָּם, וּמָצְאוּ אֶת הַפְרַנְקִים עֲרוּכִים לַקְּרָב.
אָמַר שַׁרְכָּאן לַאֲנָשָׁיו: “הִנֵּה אוֹיְבֵינוּ כְּבָר עָמְדוּ בַּמַּעֲרָכָה.
הֲרֵי הֵם לִפְנֵיכֶם, הַתְקִיפוּ אוֹתָם”.
הִכְרִיז כָּרוֹז מִן הַפְרַנְקִים וְאָמַר: “לֹא תִּהְיֶה מִלְחַמְתֵּנוּ הַיּוֹם אֶלָּא מִלְחֶמֶת שְׁנַיִם, יֵצֵא גִּבּוֹר מִכֶּם אֶל גִּבּוֹר מֵאִתָּנוּ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא פָּרָשׁ מֵאַנְשֵׁי שַׁרְכָּאן וְעָבַר בֵּין שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת וְאָמַר: “יֵשׁ מִי שֶׁיֵּצֵא לַמַּעֲרָכָה, יֵשׁ מִי שֶׁיֵּצֵא לַקְּרָב? אַל יֵצֵא אֵלַי הַיּוֹם לֹא עָצֵל וְלֹא רַךְ הַלֵּבָב”.
וַעֲדַיִן לֹא כִּלָּה דְּבָרָיו כְּשֶׁיָּצָא אֵלָיו פָּרָשׁ מֵהַפְרַנְקִים טוֹבֵעַ בְּנִשְׁקוֹ וְעוֹטֶה זָהָב וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר אָפֹר.
וְהָיָה אוֹתוֹ הַפְרַנְקִי חָלָק וְאֵין סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בִּלְחָיָיו.
הוֹלִיךְ אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, וְהִתְנַגֵּשׁ בּוֹ בְּמַכּוֹת וּבְמַדְקֵרוֹת, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁדְּקָרוֹ הַפְרַנְקִי בְּרֹמַח, וְהִפִּילוּ מֵעַל סוּסוֹ וּלְקָחוֹ בַּשֶּׁבִי וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ, עָלוּב.
שָׂמְחוּ בּוֹ אֲנָשָׁיו וּמְנָעוּהוּ לָצֵאת עוֹד אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וְהוֹצִיאוּ אַחֵר זוּלָתוֹ.
אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר יָצָא שֵׁנִי מִן הַמֻּסְלִמִים, וְהוּא אָחִיו שֶׁל הַשָּׁבוּי.
עָמַד נֶגְדּוֹ בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה.
הִתְנַפְּלוּ הַשְּׁנַיִם זֶה עַל זֶה שָׁעָה קַלָּה.
אַחַר-כָּךְ רָץ הַפְרַנְקִי וְהָפַךְ עֹרֶף לַמֻּסְלִם וְהִטְעָהוּ וּדְקָרוֹ בִּקְצֵה רָמְחוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ מֵעַל סוּסוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי.
לֹא פָּסְקוּ מִלָּצֵאת אֲלֵיהֶם מִן הַמֻּסְלִמִים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד וְהַפְרַנְקִים לוֹקְחִים אוֹתָם בַּשֶּׁבִי.
עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וְהִגִּיעַ הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה אֲפֵלָתוֹ, וּכְבָר לָקְחוּ מִן הַמֻּסְלִמִים בַּשֶּׁבִי עֶשְׂרִים פָּרָשׁ.
כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן כָּךְ, קָשָׁה הַדָּבָר בְּעֵינָיו.
אָסַף אֶת אֲנָשָׁיו וְאָמַר לָהֶם: “מַה הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלֵינוּ? מָחָר אֵצֵא אֲנִי אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, וַאֲבַקֵּשׁ שֶׁיֵּצֵא אֵלַי הַפְרַנְקִי הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, וְאֶרְאֶה מַהוּ שֶׁהִשִּׂיאוֹ לְהִכָּנֵס לְאַרְצֵנוּ, וְאַזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִלָּחֵם בָּנוּ.
וְהָיָה אִם יְסָרֵב נִלָּחֵם בּוֹ, וְאִם שָׁלוֹם יַעֲנֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם אִתּוֹ”.
לָנוּ בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר.
רָכְבוּ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת וְעָמְדוּ בְּמַעֲרָכָה שְׁנֵי הַצְּדָדִים.
כְּשֶׁיָּצָא שַׁרְכָּאן אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה רָאָה אֶת מַחֲצִית הַפְרַנְקִים שֶׁכְּבָר יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם לִפְנֵי פָּרָשׁ אֶחָד מֵהֶם וְהָיוּ מְהַלְכִים בָּרֶגֶל עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה.
הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאוֹתוֹ הַפָּרָשׁ, וְרָאָה שֶׁהוּא הוּא הַפָּרָשׁ הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם.
וְהוּא לָבוּשׁ מְעִיל אַטְלַס תָּכֹל, וּפָנָיו בְּתוֹכוֹ כְּאַגַּן הַסַּהַר בְּזָרְחוֹ, וּמֵעָלָיו שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים וּבְיָדוֹ חֶרֶב הָדִּית, וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר שֶׁבְּמִצְחוֹ כֶּתֶם לָבָן בְּגֹדֶל הָאֲדַרְכְּמוֹן.
וּפְרַנְקִי זֶה אֵין כָּל סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בִּלְחָיָיו.
הִדְהִיר זֶה אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וְרָמַז לַמֻּסְלִם כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עַרְבִית צֵחָה לֵאמֹר:" הוֹי שַׁרְכָּאן הוֹי בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, זֶה שֶׁכָּבַשׁ אֶת הַמִּבְצָרִים וְאֶת הָאֲרָצוֹת, הֲרֵי לְפָנֶיךָ קְרָבוֹת וּמַדְקֵרוֹת, צֵא אֶלַ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת זֶה שֶׁכְּבָר יָצָא לְחַלֵּק אִתְּךָ חֵלֶק כְּחֵלֶק אֶת שְׂדֵה-הַקְּרָב, שֶׁכֵּן אַתָּה נְשִׂיא עַמְּךָ וַאֲנִי נְשִׂיא עַמִּי, וּמִי שֶׁיִּגְבַּר מֵאִתָּנוּ עַל חֲבֵרוֹ יִקָּחֵהוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ".
לֹא גָּמַר אֶת דְּבָרָיו עַד שֶׁיָּצָא שַׁרְכָּאן לִקְרָאתוֹ לַמַּעֲרָכָה.
וְלִבּוֹ מָלֵא זַעַם.
הוֹבִיל אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁקָּרַב אֶל הַפְרַנְקִי בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה.
זִנֵּק הַפְרַנְקִי לִקְרָאתוֹ כָּאֲרִי הַזּוֹעֵם, הִתְנַגֵּשׁ אִתּוֹ הִתְנַגְּשׁוּת אַבִּירִים.
וְהֵחֵלוּ דוֹקְרִים וּמַכִּים זֶה אֶת זֶה בְּחֹם הַמַּעֲרָכָה.
כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי הָרִים הַמִּתְעַצְּמִים זֶה עִם זֶה אוֹ שְׁנֵי יַמִּים הַמְּטַפְּחִים זֶה עַל זֶה.
לֹא פָסְקוּ מִקְּרָב וּמִלְחָמָה וּמַאֲבָק מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה הָאֲפֵלָה.
אַחַר-כָּךְ פָּרַשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵחֲבֵרוֹ וְחָזַר אֶל אֲנָשָׁיו, וְכַאֲשֶׁר פָּגַשׁ שַׁרְכָּאן אֶת אֲנָשָׁיו אָמַר לָהֶם: “לֹא רָאִיתִי כַּפָּרָשׁ הַזֶּה מֵעוֹלָם.
וְאוּלָם מָצָאתִי בּוֹ תְּכוּנָה שֶׁלֹּא מְצָאתִיהָ אֵצֶל שׁוּם אָדָם זוּלָתוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּזְדַמֵּן לְיָדוֹ מָקוֹם לְהַכּוֹת בִּירִיבוֹ מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, יַהֲפֹךְ הָרֹמַח וְיַכֶּה אוֹתוֹ בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי.
וְאוּלָם אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יִהְיֶה בִּי וּבוֹ, וְחָפֵץ הָיִיתִי שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ וַאֲנָשָׁיו בְּצִבְאוֹתֵינוּ”.
לָן שַׁרְכָּאן, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר יָצָא אֵלָיו הַפְרַנְקִי וְיָרַד לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, קָרַב אֵלָיו שַׁרְכָּאן, וּפָתְחוּ שְׁנֵיהֶם בְמִלְחָמָה וְהִרְחִיבוּ אֶת מַעְגַּל הַמִּלְחָמָה וְזָקְפוּ שְׁנֵיהֶם אֶת צַוְּארֵיהֶם.
וְלֹא פָסְקוּ מֵהֵאָבֵק בְּכֹחַ וּמִדְּקֹר בָּרֹמַח עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה אֲפֵלָתוֹ.
אָז נִפְרְדוּ וְחָזְרוּ אִישׁ אֶל עַמּוֹ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם מְסַפֵּר לַאֲנָשָׁיו מַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִם חֲבֵרוֹ.
אַחַר-כָּךְ אָמַר הַפְרַנְקִי לַאֲנָשָׁיו:" מָחָר יִפֹּל דָּבָר".
לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאָז רָכְבוּ הַשְּׁנַיִם וְהִתְנַפְּלוּ אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מֵהִלָּחֵם עַד חֲצוֹת הַיּוֹם.
אַחֲרֵי כֵן עָשָׂה הַפְרַנְקִי בְעָרְמָה וְהִדְהִיר אֶת הַסּוּס וְחָזַר וּמְשָׁכוֹ בָרֶסֶן וְנִתְקַל בּוֹ וְהִפִּילוֹ הַסּוּס.
גָּחַן אֵלָיו שַׁרְכָּאן וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹתוֹ בְחַרְבּוֹ, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תֶּאֱרַךְ לוֹ עוֹד הַמִּלְחָמָה זְמַן אָרֹךְ.
צָעַק הַפְרַנְקִי וְאָמַר:" שַׁרְכָּאן, אֵין זֶה מִמִּנְהָגָם שֶׁל הַפָּרָשִׁים.
אֵין זֶה אֶלָּא מִנְהַג זֶה שֶׁנִּצְחוּהוּ נָשִׁים".
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן מִפִּי הַפָּרָשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, נָשָׂא עֵינָיו אֵלָיו וְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה וּמָצָא שֶׁהוּא הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, שֶׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ מַה שֶּׁאֵרַע בַּמִּנְזָר.
כְּשֶׁהִכִּירָה הִשְׁלִיךְ הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מַה הִשִּׁיאֵךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ: “חָפַצְתִּי לִבְחֹן אוֹתְךָ בְּמַעֲרֶכֶת הַקְּרָב בְּעָרְמָה וְלִרְאוֹת אֶת עֲמִידָתְךָ בְּמִלְחָמָה וּמַדְקֵרוֹת, וְאֵלֶּה שֶׁעִמִּי כֻלָּן נַעֲרוֹתַי וְכֻלָּן נַעֲרוֹת בְּתוּלוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נִצְחוּ אֶת פָּרָשֶׁיךָ בְּחֹם הַמִּלְחָמָה, וְאִלּוּלֵא סוּסִי שֶׁהִכְשִׁילַנִי הָיִיתָ רוֹאֶה כֹּחִי וּגְבוּרָתִי”.
חִיֵּךְ שַׁרְכָּאן לִדְבָרֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַשָּׁלוֹם וְעַל פְּגִישָׁתִי אִתָּךְ, מַלְכַּת הַדּוֹר”.
קָרְאָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה לְנַעֲרוֹתֶיהָ וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶן לִנְסֹעַ.
אַחֲרֵי שֶׁשִּׁחְרְרוּ אֶת עֶשְׂרִים הַשְּׁבוּיִים שֶׁשָּׁבוּ מֵאַנְשֵׁי שַׁרְכָּאן מִלְּאוּ הַנְּעָרוֹת פְּקֻדָּתָהּ, וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ.
אָמַר לָהֶן שַׁרְכָּאן: “שֶׁכְּמוֹתְכֶן הֵן לְמִשְׁמֶרֶת אֵצֶל הַמְּלָכִים, אוֹצָר יָקָר לְיוֹם צָר”.
רָמַז לַאֲנָשָׁיו לֵאמֹר: “שַׁאֲלוּ לָהֶן לְשָׁלוֹם”.
יָרְדוּ כֻלָּם מֵעַל הַסּוּסִים וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה.
אַחֲרֵי-כֵן רָכְבוּ מָאתַיִם הַפָּרָשִׁים לַיְלָה וָיוֹם מֶשֶׁךְ זְמַן שִׁשָּׁה יָמִים, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְחַצְרוֹת מוֹשָׁבָם.
צִוָּה שַׁרְכָּאן אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ שֶׁתָּסֵרְנָה מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן מִן הַלְּבוּשׁ הַפְרַנְקִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן צִוָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְהָסִיר מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן מִלְּבוּשׁ בְּנוֹת יָוָן.
עָשׂוּ כֵן.
שָׁלַח חֶבֶר מֵאֲנָשָׁיו לְבַגְדָאד, לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן עַל דְּבַר בּוֹאוֹ, וּלְהַגִּיד לוֹ שֶׁהַנְּסִיכָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, בָּאָה בְּחֶבְרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַח פַּמַּלְיָא לְקַבֵּל פָּנֶיהָ, וְחָנוּ תֵכֶף וּמִיָּד בַּמָּקוֹם שָׁהִגִּיעוּ אֵלָיו, וְחָנוּ בוֹ עַד הַבֹּקֶר.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכַב הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן הוּא וּמִי שֶׁעִמּוֹ.
רָכְבָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה גַם הִיא וּמִי שֶׁאִתָּהּ, וְהִגִּיעוּ אֶל הָעִיר.
וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן קָרֵב עִם אֶלֶף פָּרָשִׁים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אוֹתָהּ וְאֶת שַׁרְכָּאן, וְהָיָה צֵאתוֹ לְכָךְ עַל-פִּי הוֹרָאַת הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, לְמַלֵּא מַה שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו לֵאמֹר לוֹ בְּנוֹ שַׁרְכָּאן.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הַשְּׁנַיִם, פָּנוּ אֲלֵיהֶם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם.
רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְרָכְבוּ אִתָּם מְשַׁמְּשִׁים אוֹתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָעִיר.
עָלוּ שְׁנֵיהֶם לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.
נִכְנַס שַׁרְכָּאן אֶל אָבִיו.
קָם לִקְרָאתוֹ וְחִבֵּק אוֹתוֹ וּשְׁאָלוֹ לְפֵשֶׁר הָעִנְיָן.
הִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאָמְרָה לוֹ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ, וְכֵיצַד פָּרְשָׁה מִמַּמְלַכְתָּהּ וְעָזְבָה אֶת אָבִיהָ.
וְאָמַר לוֹ: “אָכֵן בָּחֲרָה לִנְסוֹעַ אִתָּנוּ וְלָשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ.
מֶלֶךְ קוּשְׁטָא בִקֵּשׁ לָזֹם לָנוּ מְזִמָּה בִגְלַל צַפִיָּה בִתּוֹ, שֶׁכֵּן הוֹדִיעַ לוֹ מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה סִפּוּרָהּ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל שׁוּם מַה שְׁלָחָהּ אֵלֶיךָ, וְהוּא, מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, הֲרֵי לֹא יָדַע שֶׁהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מִקּוּשְׁטָא.
וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ הַדָּבָר לֹא הָיָה נוֹתְנָהּ מַתָּנָה אֵלֶיךָ אֶלָּא מַחֲזִירָה לְאָבִיהָ”.
הוֹסִיף שַׁרְכָּאן וְאָמַר לְאָבִיו:” וְלֹא הִצִּילָה אוֹתָנוּ מִמְּזִמָּה זוֹ וְתַחְבּוּלָה, אֶלָּא נַעֲרָה זוֹ אַבְּרִיזָה, וְלֹא רָאִינוּ אַמִּיצַת לֵב יוֹתֵר הֵימֶנָּה".
וְסִפֵּר לְאָבִיו כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית בִּדְבַר הַהֵאָבְקוּת וּמִלְחֶמֶת הַשְּׁנַיִם.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן מִפִּי בְּנוֹ שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, גָּדַל עֵרֶךְ אַבְּרִיזָה בְּעֵינָיו וּבִקֵּשׁ לִרְאוֹתָהּ.
בִּקְשָׁה לָבוֹא אֶצְלוֹ שֶׁיַּחֲקֹר אוֹתָהּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ שַׁרְכָּאן אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ”.
עָנְתָה: “שָׁמַעְתִּי וּמִצְוָתוֹ אֲמַלֵּא”.
לְקָחָהּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֶל אָבִיו.
וְהָיָה אָבִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא-מַלְכוּתוֹ, וּכְבָר הוֹצִיא אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַסָּרִיסִים, כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן.
נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְדִבְּרָה דְּבָרִים, הַיָּפִים שֶׁבַּדְּבָרִים.
הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל צַחוּת לְשׁוֹנָהּ וְהוֹדָה לָהּ עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִם בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְצִוָּה אוֹתָהּ לָשֶׁבֶת.
יָשְׁבָה וְגִלְתָה אֶת פָּנֶיהָ, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ מִיַּפְיָהּ.
קֵרְבָהּ אֵלָיו וְנָטָה לָהּ חֶסֶד, וְהִקְצָה לָהּ אַרְמוֹן מְיֻחָד לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ וְקָצַב לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ קְצָבוֹת.
הִתְחִיל לַחֲקֹר אוֹתָהּ בִּדְבַר שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁנִּזְכְּרוּ לְעֵיל.
אָמְרָה לוֹ: “אֵלּוּ אַבְנֵי-הַחֵן עִמִּי הֵן, מֶלֶךְ הַדּוֹר”.
וְקָמָה וְהָלְכָה לְחַדְרָהּ וּפָתְחָה תֵבָה וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ קֻּפְסָה וְהוֹצִיאָה מִתּוֹךְ הַקֻּפְסָה נַרְתִּיק שֶׁל זָהָב וּפָתְחָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ אוֹתָן שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן.
נָשְׁקָה אוֹתָן וְהוֹשִׁיטָתַן לַמֶּלֶךְ, וְהָלְכָה לָהּ כְּשֶׁלָּקְחָה אֶת לִבּוֹ עִמָּהּ.
אַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה שָׁלַח אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן, וּבָא.
נָתַן לוֹ אֶבֶן מִשְּׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן.
שָׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבַר הַשְּׁתַּיִם הַנּוֹתָרוֹת, אָמַר לוֹ: “כְּבָר נָתַתִּי אַחַת מֵהֶן לְאָחִיךָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַשְּׁנִיָּה לַאֲחוֹתְךָ נַזְהַת אַלזַּמָאן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן שֶׁאָח לוֹ וּשְׁמוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, - וְלֹא הָיָה מַכִּיר אֶלָּא אֶת אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן – פָּנָה אֶל אָבִיו הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וְאָמַר לוֹ: “אָבִי, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ בֵּן זוּלָתִי?” אָמַר: “הֵן, וְשְׁנוֹת חַיָּיו כַּיּוֹם שֵׁשׁ”.
הוֹדִיעַ לוֹ שֶׁשְּׁמוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וַאֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן וּשְׁנֵיהֶם תְּאוֹמִים מִבֶּטֶן אַחַת.
הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו, וְאוּלָם הִסְתִּיר הַדָּבָר בְּחֻבּוֹ, וְאָמַר לְאָבִיו: “בִּרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֲלֵיהֶם”.
הִפִּיל אֶת אֶבֶן-הַחֵן מִיָּדוֹ וְנִעֵר בְּגָדָיו.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שֶׁשִּׁנִּיתָ מִנְהָגְךָ כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ יְדִיעָה זוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה הִנְּךָ אֲדוֹן הַמַּמְלָכָה אַחֲרָי.
הֲרֵי כְּבָר הִשְׁבַּעְתִּי אֶת נְסִיכֵי הַמַּלְכוּת עַל כָּךְ.
וְאֶבֶן-חֵן זוֹ מִן הַשָּׁלשׁ לְךָ הִיא”.
הִרְכִּין שַׁרְכָּאן אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, שֶׁבּוֹשׁ הָיָה לְקַפֵּחַ אֶת אָבִיו בִּדְבָרִים.
נָטַל אֶת הָאֶבֶן, וְקָם וְיָצָא מִלְּפָנָיו וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה מֵעָצְמַת הַזַּעַם.
וְלֹא פָּסַק מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לְאַרְמוֹן הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה.
כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלֶיהָ, הִתְנַשְׂאָה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְהוֹדְתָה לוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו, וְיָשְׁבָה וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ.
כְּשֶׁיָּשַׁב נָכוֹן רָאֲתָה בְּפָנָיו אֶת הַזַּעַם, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וּמַה סִּבַּת זַעֲמוֹ.
הוֹדִיעַ לָהּ שֶׁאָבִיו הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן חוֹנַן מִצַּפִיָּה שְׁנֵי יְלָדִים זָכָר וּנְקֵבָה, וְשֶׁקָּרָא אֶת הַיֶּלֶד בְּשֵׁם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַיַּלְדָּה נַזְהַת אַלזַּמָאן.
וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי נָתַן לִשְׁנֵי אֵלֶּה שְׁתֵּי אַבְנֵי-הַחֵן וְנָתַן לִי אַחַת, וּבְקַּשְׁתִּי לַעֲזֹב אוֹתָהּ.
וַאֲנִי עַד עַכְשָׁו לֹא יָדַעְתִּי עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא הוֹדִיעוּ לִי אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, וּתְקָפַנִי הַזַּעַם.
הֲרֵי כְּבָר סִפַּרְתִּי לָךְ סִבַּת זַעְמִי, וְאֵינִי מַעֲלִים מִמֵּךְ כְּלוּם.
וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי בוֹ סִימָן שֶׁהוּא מִתְאַוֶה לָשֵׂאת אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה.
וּמַה תֹּאמְרִי אַתְּ לְכָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שַׁרְכָּאן, שֶׁאָבִיךָ אֵין לוֹ שְׁלִיטָה עָלַי, וְלֹא יוּכַל לְקַחְתֵּנִי מִבְּלִי רְצוֹנִי, וְאִם הוּא לוֹקֵחַ אוֹתִי בְּעַל-כָּרְחִי הֲרֵינִי מְמִיתָה אֶת עַצְמִי.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, הֲרֵי לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁיִּתֵּן לִילָדָיו גַּם אַחַת מֵהֶן, וְלֹא דִּמִיתִי בְּנַפְשִׁי אֶלָּא שֶׁהוּא אוֹצֵר אוֹתָן בְּתוֹךְ אוֹצְרוֹתָיו וּסְגֻלּוֹתָיו.
וְעַכְשָׁו מְיַחֶלֶת אֲנִי מִטּוּבְךָ שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת אֶבֶן הַחֵן שֶׁנָּתַן אָבִיךָ לְךָ אִם קִבַּלְתָּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ”.
אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”.
וְנָתַן אוֹתָהּ לָהּ.
אָמְרָה לוֹ: “אַל תַּחֲשֹׁשׁ”.
שׂוֹחֲחָה אִתּוֹ שָׁעָה וְאָמְרָה לוֹ: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁמָּא יִשְׁמַע אָבִי שֶׁאֲנִי אֶצְלְכֶם, וְיִתְאַמֵּץ לְבַקְּשֵׁנִי, וְיַסְכִּימוּ הוּא וְהַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, בִּגְלַל בִּתּוֹ צַפִיָּה.
וְיַעֲלוּ שְׁנֵיהֶם עֲלֵיכֶם בְּחַיִל וְיָקוּם שָׁאוֹן רָב”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן כָּךְ אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִם מְרֻצָּה אַתְּ לַעֲמֹד אֶצְלֵנוּ, אַל תָּשִׂימִי לֵב לָהֶם, שֶׁאִלּוּ גַם הִתְאַסְּפוּ כָּל מִי שֶׁבַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, נִגְבַּר עֲלֵיהֶם”.
אָמְרָה לוֹ: “מְקַוָּה אֲנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב.
וַהֲרֵי אִם תֵּיטִיבוּ עִמִּי, אֵשֵׁב אִתְּכֶם, וְאִם אַתֶּם מְרֵעִים לִי, אֲנִי נוֹסַעַת מֵאֶצְלְכָם”.
צִוְּתָה אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל.
הִגִּישׁוּ הַשֻּׁלְחָן וְאָכַל שַׁרְכָּאן דָּבָר מוּעָט, וְהִסְתַּלֵּק לַחֲצֵרוֹ מָדְאָג וְנֶעֱצָב.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָן שַׁרְכָּאן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, הֲרֵי אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלֵּק בְּנוֹ שַׁרְכָּאן מֵאֶצְלוֹ, קָם וְנִכְנַס אֶל פִּילַגְשׁוֹ צַפִיָּה וְעִמּוֹ אוֹתָן אַבְנֵי הַחֵן.
כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ עַד שֶׁיָּשַׁב.
נִגְּשׁוּ אֵלָיו יְלָדָיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְנַזְהַת אַלזַּמָאן.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם נְשָׁקָם וְתָלָה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶבֶן-חֵן.
שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם בִּשְׁתֵּי אַבְנֵי הַחֵן, וְנָשְׁקוּ אֶת יָדָיו וְנִגְּשׁוּ אֶל אִמָּם.
שָׂמְחָה בָּהֶם וּבֵרְכָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּאֲרִיכוּת יָמִים.
אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “צַפִיָּה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאַתְּ בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, הֲרֵי מַה טַּעַם לֹא הוֹדַעַתְּ לִי הַדָּבָר, שֶׁאוֹסִיף לְכַבְּדֵךְ יוֹתֵר וְאָרִים מַעֲלָתֵךְ?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה צַפִיָּה כָּךְ אָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ, וּמַה הוּא שֶׁאֲבַקֵּשׁ עוֹד יוֹתֵר, תּוֹסֶפֶת עַל מַעֲלָה זוֹ שֶׁאֲנִי עָלֶיהָּ? הֲרֵי אֲנִי טוֹבַעַת בְּחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ.
וּכְבָר חָנַנִּי אֱלֹהִים מִמְּךָ שְׁנֵי יְלָדִים, זָכָר וּנְקֵבָה”.
מָצְאוּ דְבָרֶיהָ חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהָיָה מֶתֶק דִּבּוּרָהּ יָפֶה בְּעֵינָיו וְדַקּוּת תְּבוּנָתָהּ וְחֵן נִמּוּסָהּ וְדַעְתָּהּ.
הָלַךְ מֵאֶצְלָהּ וְהִקְצָה לָהּ וּלִילָדֶיהָ אַרְמוֹן נִפְלָא, וְקָבַע לָהֶם מְשָׁרְתִים וְסָרִיסִים וְיוֹדְעֵי דִּין וַחֲכָמִים וְאִצְטַגְנִינִים וְרוֹפְאִים וּמְנַתְּחִים וְצִוָּה אוֹתָם עֲלֵיהֶם, וְהוֹסִיף עַל קִצְבָתָם וְהֵיטִיב לָהֶם תַּכְלִית הַהֲטָבָה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיָנוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, הִנֵּה נִתְעַסְּקָה דַּעְתּוֹ בְאַהֲבָתָהּ, וְהָיָה לַיְלָה וָיוֹם מִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיהָ.
וּבְכָל לַיְלָה, הָיָה סָר אֵלֶיהָ וּמְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וְרוֹמֵז לָהּ בִּדְבָרִים.
אַךְ הִיא לֹא הֵשִׁיבָה לוֹ תְּשׁוּבָה, אֶלָּא אָמְרָה: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֵין לִי בִזְמַן זֶה נְטִיָּה לִגְבָרִים”.
כְּשֶׁרָאָה שֶׁהִיא מוֹנַעַת עַצְמָה מִמֶּנּוּ, גָּבַר עָלָיו הַחֵשֶׁק, וְנִתּוֹסְפוּ עוֹד יוֹתֵר הִתְרַגְשׁוּתוֹ וְעֶרְגָּתוֹ.
וּכְשֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ כָּל זֶה לְאוֹבֵד עֵצוֹת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ דִנְדָּאן, וְגִלָּה לְפָנָיו מַה שֶׁבְּלִבּוֹ מֵאַהֲבַת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, וְשָׂח לוֹ שֶׁאֵין הִיא נִשְׁמַעַת לוֹ, וּכְבָר הָרְגָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ, וְלֹא הִשִּׂיג מִמֶּנָּה כְלוּם.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן כָּךְ, אָמַר לַמֶּלֶךְ: “כְּשֶׁיַּחֲשִׁיךְ הַלַּיְלָה, קַח אִתְּךָ חֲתִיכַת בַּנַג בְּעֶרֶךְ מִשְׁקָל אֶחָד, וְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וּשְׁתֵה עִמָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַיַּיִן, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַמִּשְׁתֶּה וְהַשְּׁתִי, הוֹשֵׁט לָהּ אֶת הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה, וְשִׂים בְּתוֹכָהּ אוֹתוֹ הַבַּנַג וְהַשְׁקֶנָּה אוֹתָהּ, וְאֵין הִיא מַגַּעַת עַד חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ עַד שֶׁהַבַּנַג מִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ, וְאַתָּה מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ הֵימֶנָּה.
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֵצָה”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ אוֹתִי”.
נִזְדָּרֵז אֶל אוֹצְרוֹתָיו וְהוֹצִיא מִתּוֹכָם חֲתִיכַת בַּנַג מְזֻקָּק שֶׁאִלּוּ נְשָׁמוֹ הַפִּיל הָיָה נִרְדָּם מִשָּׁנָה עַד שָׁנָה.
שָׂם אוֹתוֹ בְכִיסוֹ וְהִמְתִּין עַד שֶׁעָבַר מִקְצָת מִן הַלַּיְלָה, וְנִכְנַס אֶל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְּאַרְמוֹנָהּ.
כְּשֶׁרָאֲתְהוּ קָמָה לִקְרָאתוֹ וְעָמְדָה.
נָתַן לָהּ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת וְיָשְׁבָה וְיָשַׁב אֶצְלָהּ, וְהָיָה מְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ בְּעִנְיַן הַמִּשְׁתֶּה.
הִגִּישָׁה שֻׁלְחַן הַמִּשְׁתֶּה וְעָרְכָה לוֹ הַכֵּלִים וְהִדְלִיקָה לוֹ הַנֵּרוֹת, וְצִוְּתָה לְהָבִיא מִינֵי מְתִיקָה וּפֵרוֹת וְכָל מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה עִמָּהּ וּמְבַלֶּה בְּמִשְׁתֵּה-הַיָּיִן, עַד שֶׁעָלָה הַשִּׁכָּרוֹן לְרֹאשָׁהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה.
וּכְשֶׁהִרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בְּכָךְ, הוֹצִיא חֲתִיכַת הַבַּנַג מִכִּיסוֹ, שָׂם אוֹתוֹ בֵין אֶצְבְּעוֹתָיו וּמִלֵּא כוֹס בְּיָדוֹ וְשָׁתָה אוֹתָהּ.
מִלְּאָה שֵׁנִית וְהִטִּיל לְתוֹכָהּ חֲתִיכַת הַבַּנַג, כְּשֶׁהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בַדָּבָר וְאָמַר לָהּ: “טְלִי וּשְׁתִי זֹאת”.
נְטָלָתָהּ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ.
לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁהִשְׁתַּלֵּט הַבַּנַג עָלֶיהָ, וְנָטַל הַכָּרָתָה.
קָם אֵלֶיהָ וּמְצָאָהּ מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ.
וּכְבָר הֵסִירָה סַרְבַּלֶיהָ מֵעַל רַגְלֶיהָ, וְהָרוּחַ הֵרִימָה שׁוּלֵי כֻתָּנְתָּהּ מֵעָלֶיהָ.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וּמָצָא אוֹתָהּ בְּכָךְ, וּמָצָא לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ נֵר וּלְמַרְגְּלוֹתֶיהָ נֵר שֶׁהֵאִיר אֶת מַה שֶׁבֵּין שׁוֹקֶיהָ, נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וְלָחַשׁ לוֹ הַשָּׂטָן וְלֹא שָׁלַט בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ, וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְקָם מֵעָלֶיהָ, וְנִכְנַס אֶל נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיהָ, מַרְגָ’אנָה שְׁמָהּ.
וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ, שֶׁדָּבָר לָהּ אֵלַיִךְ”.
נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה וּמָצְאָה אוֹתָהּ כְּשֶׁדָּם שׁוֹתֵת עַל שׁוֹקֶיהָ וְהִיא מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ.
שָׁלְחָה יָדָהּ אֶל מִטְפַּחַת מִמִּטְפְּחוֹתֶיהָ וְשִׁפְּרָה עִנְיָן גְּבִרְתָּהּ וּמָחֲתָה מֵעָלֶיהָ אֶת הַדָּם.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה מַרְגָ’אנָה וְרָחֲצָה פְנֵי גְבִרְתָּהּ וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ.
אַחַר-כָּךְ הֵבִיאָה מֵי וְרָדִין וְרָחֲצָה בָהֶם פָּנֶיהָ וּפִיהָ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעַטְּשָׁה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וּפֵהֲקָה וְהֵקִיאָה אוֹתוֹ הַבַּנַג, יָרְדָה חֲתִיכַת הַבַּנַג מִתּוֹכָהּ כִּגְלוּלָה.
רָחֲצָה פָנֶיהָ וְיָדֶיהָ וְאָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה: “סַפְּרִי לִי מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי”.
סִפְּרָה לָהּ שֶׁמָּצְאָה אוֹתָהּ מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ כְּשֶׁדָּמָהּ שׁוֹתֵת עַל שׁוֹקֶיהָ.
הִכִּירָה שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בָּא אֵלֶיהָ וּבְעָלָהּ, וְהֵפִיק זְמָמוֹ בָהּ.
הִצְטָעֲרָה עַל כָּךְ צַעַר קָשֶׁה.
פָּרְשָׁה לְעַצְמָהּ וְאָמְרָה לְנַעֲרוֹתֶיהָ: “מִנְעוּ כָּל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֵלַי, מֵהִכָּנֵס, וְאִמְרוּ לוֹ, שֶׁחוֹלָה הִיא, עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים בִּי”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה חוֹלָה.
הָיָה שׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ מַשְׁקָאוֹת וּמַעֲשֵׂי-סֻכָּר וְעֻגוֹת.
נִשְׁאֲרָה בְּכָךְ חֹדֶשׁ פּוֹרֶשֶׁת לְעַצְמָהּ.
הִצְטַנְּנָה אֵשׁ הַמֶּלֶךְ וְרָפְתָה תְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ וּפָרַשׁ הֵימֶנָּה.
וְאוּלָם הִיא הָרְתָה לוֹ.
וּכְשֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ חֳדָשִׁים וְנִכַּר הֶרְיוֹנָהּ וְתָפְחָה בִּטְנָהּ.
צַר לָהּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאָמְרָה לְנַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה: "דְּעִי, שֶׁלֹּא הָאֲנָשִׁים עֲשָׁקוּנוּ, וְאוּלָם אֲנִי הִיא שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי, כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וּמַמְלַכְתִּי.
וּכְבָר קַצְתִּי בְחַיַּי, וְאָפֵס אוֹנִי, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כָל מֶרֶץ וְלֹא כְלוּם מִן הַכֹּחַ.
כָּל זְמַן שֶׁהָיִיתִי רוֹכֶבֶת עַל סוּסִי הָיִיתִי יְכוֹלָה לוֹ, וְעַכְשָׁו אֵין אֲנִי יְכוֹלָה לִרְכֹּב.
וּכְשֶׁאֵלֵד אֶצְלָם, אֶהְיֶה לָבוּז בֵּין הַשְּׁפָחוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּאַרְמוֹן יֵדַע שֶׁהִשִּׁיר בְּתוּלַי לְבָשְׁתִּי.
וְאִם אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל אָבִי, בְּאֵיזֶה פָנִים אֶפְגּשׁ אוֹתוֹ וּבְאֵיזֶה פָנִים אֶחֱזֹר אֵלָיו, מַה נְכוֹנִים דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
בַּמֶּה יִתְנַחֵם אֲשֶׁר לֹא בַיִת לוֹ וְלֹא מְכוֹרָה
וְלֹא רֵעַ וְלֹא כוֹס וְלֹא מָקוֹם בּוֹ יָגוּרָה".
אָמְרָה לָהּ מַרְגָ’אנָה: “הָעִנְיָן עִנְיָנֵךְ, וַאֲנִי סָרָה לְמִשְׁמַעְתֵּךְ”.
אָמְרָה: “רְצוֹנִי לָצֵאת הַיּוֹם בַּסֵּתֶר שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם זוּלָתֵךְ, וְלִנְסוֹעַ אֶל אָבִי וְאֶל אִמִּי, שֶׁכֵּן הַבָּשָׂר כְּשֶׁהִסְרִיחַ לֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא שְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו, וֵאלֹהִים יַעֲשֶׂה בִּי כַּאֲשֶׁר חָפֵץ”.
אָמְרָה לָהּ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתְּ עוֹשָׂה, הַנְּסִיכָה”.
הֵכִינָה עַצְמָהּ וְהִסְתִּירָה סוֹדָהּ, וְהִמְתִּינָה יָמִים עַד שֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, וְיָצָא בְּנוֹ שַׁרְכָּאן אֶל הַמִּבְצָרִים לַעֲמֹד בָּהֶם מֶשֶׁךְ זְמָן.
נִגְּשָׁה אַבְּרִיזָה אֶל נַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה וְאָמְרָה לָהּ: “רְצוֹנִי לִנְסוֹעַ הַלַּיְלָה.
וְאוּלָם מַה אֶעֱשֶׂה נֶגֶד הַגּוֹרָל, וּכְבָר קָרְבָה עֵת הַחֲבָלִים וְהַלֵּדָה, וְאִם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת כָּאן חֲמִשָּׁה יָמִים, הֲרֵינִי יוֹלֶדֶת כָּאן, וְלֹא אוּכַל לָלֶכֶת לְאַרְצִי.
וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּכְתַּב עַל מִצְחִי וְנִגְזַר עָלַי בַּתַּעֲלוּמָה”.
הִתְיַשְּׁבָה בְדַעְתָּהּ שָׁעָה אַחַת, וְאַחַר-כָּךְ אָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה:" רְאִי לָנוּ אִישׁ שֶׁיִּסַּע עִמָּנוּ וִישָׁרְתֵנוּ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לָשֵׂאת נֶשֶׁק".
אָמְרָה לָהּ מַרְגָ’אנָה: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, אֲנִי מַכִּירָה עֶבֶד כּוּשִׁי, אַלְגַצְ’בָּאן שְׁמוֹ, וְהוּא מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהוּא אַמִּיץ לֵב וּמְמֻנֶּה עַל מִשְׁמַר שַׁעַר אַרְמוֹנֵנוּ, שֶׁכֵּן צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לְשָׁרְתֵנוּ, וּכְבָר טִבַּעְנוּהוּ בְּטוֹבָתֵנוּ.
הֲרֵינִי יוֹצֵאת אֵלָיו וּמְדַבֶּרֶת אִתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה וּמַבְטִיחָה לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “אִם תַּסְכִּים לַעֲמֹד אִתָּנוּ, הֲרֵינוּ מַשִּׂיאוֹת לְךָ מִי שֶׁאַתָּה חָפֵץ”, וְהוּא סִפֵּר לִי הַיּוֹם שֶׁהָיָה לִסְטִים דְּרָכִים.
וְאִם הוּא מַסְכִּים לָנוּ, הֲרֵינוּ מַשִּׂיגוֹת אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ וּמַגִּיעוֹת אֶל אַרְצֵנוּ”.
אָמְרָה לָהּ: “הָבִיאִי אוֹתוֹ אֶצְלִי שֶׁאֲדַבֵּר עִמּוֹ”.
יָצְאָה מַרְגָ’אנָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “גַצְ’בָּאן, כְּבָר הֶאֱצִיל לְךָ אֱלֹהִים אשֶׁר, אִם אַתָּה מַסְכִּים לִגְבִרְתֵּנוּ לְמַה שֶׁתֹּאמַר לְךָ מִן הַדְּבָרִים”.
תָּפְסָה בְּיָדוֹ וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל גְּבִרְתָּהּ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נָשַׁק אֶת יָדֶיהָ.
בְּשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ חָרַד לִבָּהּ מִפָּנָיו, וְאוּלָם הִיא אָמְרָה אֶל לִבָּהּ: “לַהֶכְרַח מִשְׁפָּטָיו”.
פָּנְתָה אֵלָיו וְשׂוֹחֲחָה אִתּוֹ כְּשֶׁלִּבָּהּ רוֹעֵד מִפָּנָיו.
אָמְרָה לוֹ: “גַצְ’בָּאן, יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לַעֲזוֹר לָנוּ נֶגֶד בְּגִידוֹת הַזְּמָן? וְאִם אֲנִי מְגַלָּה לְךָ אֶת עִנְיָנִי, אַתָּה שׁוֹמֵר אוֹתוֹ”? כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הָעֶבֶד וְרָאָה יָפְיָהּ, כָּבְשָׁה אֶת לִבּוֹ וְאָהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה מִיָּד.
אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִם תְּצַוִּינִי מַשֶּׁהוּ, לֹא אָסוּר מִמֶּנּוּ”.
אָמְרָה לוֹ:“מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁתִּקַּח אוֹתִי וְתִקַּח אֶת נַעֲרוֹתַי אֵלּוּ וְתַחֲבשׁ שְׁנֵי גְמַלִּים וּשְׁנַיִם מִסּוּסֵי הַמֶּלֶךְ, וְתָשִׂים עַל כָּל אֶחָד מִשְׁנֵי הַסּוּסִים אַמְתַּחַת מָמוֹן וְצֵדָה וְתִסַּע אִתָּנוּ לְאַרְצֵנוּ.
וְאִם תַּחְפֹּץ לַעֲמֹד אִתָּנוּ, נַשִּׂיא לְךָ זֹאת שֶׁתִּבְחַר בָּהּ מִנַּעֲרוֹתַי.
וְאִם תַּחְפֹּץ לַחֲזֹר לְאַרְצְךָ, נִתֵּן לְךָ מַה שֶׁתְּבַקֵּשׁ וְתַחֲזֹר לְאַרְצְךָ אַחֲרֵי שֶׁתִּטֹּל מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לְךָ מִן הַמָּמוֹן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְגַצְ’בָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי אֲשָׁרֵת אֶת שְׁתֵּיכֶן בְּעֵינַי וְאֵלֵךְ אִתְּכֶן, וַהֲרֵינִי חוֹבֵשׁ לָכֶן אֶת הַסּוּסִים מִיָּד”.
יָצָא שָׂמֵחַ וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: כְּבָר הִשַּׂגְתִּי מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶן, וְאִם אֵינָן מְצַיְּתוֹת לִי, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת שְׁתֵּיהֶן וְנוֹטֵל מַה שֶּׁאִתָּן מִן הַמָּמוֹן".
שָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ וְהָלַךְ וְחָזַר וְאִתּוֹ שְׁנֵי גְּמַלִּים וּשְׁלשָׁה סוּסִים, וְהוּא רוֹכֵב עַל אֶחָד מֵהֶם.
נִגַּשׁ אֶל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְהִגִּישׁ לָהּ אֶת סוּסָהּ.
רָכְבָה עָלָיו כְּשֶׁהִיא סוֹבֶלֶת כְּאֵבִים מֵחֶבְלֵי הַלֵּדָה, וְלֹא יָכְלָה לְהַחֲזִיק עַצְמָהּ עַל הַסּוּס.
אָמְרָה לְאַלְגַצְ’בָּאן: “הוֹרִידֵנִי, שֶׁכְּבָר אֲחָזוּנִי צִירִים וַחֲבָלִים” וְאָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה: “רְדִי וּשְׁבִי תַּחְתַּי וְיַלְּדִי אוֹתִי”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדָה מַרְגָ’אנָה מֵעַל סוּסָתָהּ, וְיָרַד אַלְגַצְ’בָּאן מֵעַל סוּסוֹ, וְקָשַׁר אֶת רִסְנֵי שְׁנֵי הַסּוּסִים וְהִדְּקָם זֶה לָזֶה, וְיָרְדָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, כְּשֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִקְּשִׁי חֶבְלֵי הַלֵּדָה.
וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ גַצְ’בָּאן יוֹרֶדֶת לָאָרֶץ, הִכְשִׁילוֹ הַשָּׂטָן.
שָׁלַף חַרְבּוֹ בְּפָנֶיהָ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, חָנִּינִי נָא וְהִשָּׁמְעִי לִי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַה שֶּׁאָמַר פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “לֹא נוֹתְרָה עוֹד צָרָה שֶׁלֹּא בָּאָה עָלַי אֶלָּא זוֹ שֶׁאֶהְיֶה לַעֲבָדִים כּוּשִׁים אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִתְרַצֵּיתִי בִּמְלָכִים אַבִּירִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה לָעֶבֶד, הַיְנוּ אַלְגַצְ’בָּאן: “לֹא נוֹתְרָה עוֹד צָרָה שֶׁלֹּא בָּאָה עָלַי אֶלָּא זוֹ שֶׁאֶהְיֶה לַעֲבָדִים כּוּשִׁים”, הוֹכִיחָה אוֹתוֹ וְהֶרְאֲתָה לוֹ זַעַם וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, מָה הֵם דִּבּוּרִים אֵלּוּ שָׁאַתָּה מְדַבְּרָם אֵלַי, אַל תְּדַבֵּר מִזֶּה בְּפָנַי, וְדַע שֶׁלֹּא אֶתְרַצֶּה לִכְלוּם מִמַּה שֶׁאָמַרְתָּ, וַאֲפִלּוּ אִם מַשְׁקִים אוֹתִי כּוֹס הַמָּוֶת.
וְאוּלָם הַמְתֵּןלִי עַד שֶׁאֵלֵד הָעֻבָּר וַאֲתַקֵּן עַצְמִי וְאָטִיל אֶת הַשָּׁפִיר, וְאַחֲרֵי זֶה אִם תּוּכַל עֲשֵׂה בִּי כְּחֶפְצֶךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ דִּבּוּר נִתְעָב זֶה בְּשָׁעָה זוֹ, הֲרֵינִי מְמִיתָה עַצְמִי בְּיָדַי וְנִפְרֶדֶת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְיָנוּחַ לִי מִכָּל זֶה כֻּלּוֹ”.
נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
הֶרֶף מִנִּי, כִּי רַב לִי, גַצְ’בָּאן,
בִּתְכָכֵי הַמְּאֹרָעוֹת וּקְשִׁי הַזְּמָן.
מַעֲשֵׂה זִמָּה עָלַי אָסַר אֱלֹהַי
וַיֹּאמֶר:" גֵּיהִנֹּם מְגוּרֵי מַמְרֶה מִצְוֹתַי"
וַאֲנִי לְמַעֲשֵׂה הָרָע לִבִּי בַּל יֵט,
מְאַסְתִּיו, הַנַּח לִי, וְאֵלַי אַל תַּבֵּט,
וְאִם מְזִמָּה אוֹתִי בַּל תַּחְשׂךְ
וּכְבוֹדִי לֹא תִשְׁמֹר, בְּשֵׁם אֵל עָלַי יָסֹךְ,
אַזְעִיק כָּל-אוּכַל וְאַנְשֵׁי גְאֻלָּתִי,
וְאָבִיא כָּל רָחוֹק וְקָרוֹב עִמָּדִי.
וְאִלּוּ בַּחֶרֶב הַתֵּימָנִית בֻּתַּרְתִּי –
רְאוֹת פָנַי לְבֶן-בּוּז לֹא הִתַּרְתִּי,
אַף לֹא לְבֶן חוֹרִים וְצֶמַח אֲדוֹנִים,
וּמַה גַּם לְעֶבֶד זֶרַע זְנוּנִים.
כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְגַצְ’בָּאן שִׁיר זֶה.
כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְעֵינָיו הֶאְדִּימוּ מִזַּעַם וְהֶאֱפִירוּ פָּנָיו וְהִתְנַפְּחוּ נְחִירָיו וְנִשְׁתַּרְבְּבוּ שְׂפָתָיו וְהוֹסִיף מַרְאֵהוּ שְׁאָט נֶפֶשׁ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי, אַבְּרִיזָה, אַל נָא תַּעַזְבִינִי אַתְּ,
חֲלָל אַהֲבָתֵךְ בְּחֶרֶב מֵעֵינַיִךְ מַבָּט.
הֵן מִקְּשִׁי לְבָבֵךְ לִבִּי נִגְּזַר,
וְגוּפִי נִרְזָה וְשִׂבְרִי עָבָר.
וּמִדְבָּרֵךְ בִּקְסָמִים לְבָבוֹת שָׁבָה,
וַיִּשְׁטֹף דַּעְתִּי וְהַתְּשׁוּקָה קָרְבָה.
וְלוּ גַם חַיִל מְלֹא הָאָרֶץ הֵבֵאת
אַשִּׂיג חֶפְצִי בְשָׁעָה זוֹ, כָּעֵת.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אַבְּרִיזָה אֶת דְּבָרָיו, בָּכְתָה בְכִי מַר וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, גַצְ’בָּאן, כְּלוּם תָּעֵז עַד כְּדֵי כָךְ לְדַבֵּר אֵלַי דִּבּוּרִים אֵלֶּה, אַתָּה בֶּן הַזּוֹנָה וּמַרְבִּית הַפְּרוּצָה? כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם שָׁוִים לְרָעָה?” כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ עֶבֶד מְתֹעָב דְּבָרִים אֵלֶּה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְהֶאְדִּימוּ עֵינָיו עוֹד יוֹתֵר וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ בַּחֶרֶב בִּוְרִידֵי צַוָּארָהּ וּפְצָעָהּ פֶּצַע מָוֶת.
הוֹבִיל סוּסוֹ לְפָנָיו אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל אֶת הַמָּמוֹן וּבָרַח עַל נַפְשׁוֹ וְנִמְלַט אֶל הֶהָרִים.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אַלְגַצְ’בָּאן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, הֲרֵי הָיְתָה מוּטָלָה לָאָרֶץ, וְהָיָה הַוָּלָד שֶׁיָּלְדָה בֵּן זָכָר.
נָטְלָה אוֹתוֹ מַרְגָ’אנָה בְחֵיקָה וְצָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרְעָה בְגָדֶיהָ וְזָרְקָה עָפָר עַל רֹאשָׁהּ וְטָפְחָה עַל לְחָיֶיהָ עַד שֶׁשָּׁתַת הַדָּם מִפָּנֶיהָ, וְאָמְרָה: “אוֹי פַחֵי-נֶפֶשׁ! כֵּיצַד זֶה הָרַג אֶת גְּבִרְתִּי עֶבֶד כּוּשִׁי שֶׁאֵין לוֹ כָּל עֵרֶךְ אַחֲרֵי אַבִּירוּתָהּ”.
וּבְעוֹד הִיא בוֹכָה נִשָּׂא עֲנַן אָבָק עַד לַמָּרוֹם וְהֶאֱפִיל עַל הָאָרֶץ.
וּכְשֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹתוֹ אָבָק נִרְאָה מִתַּחְתָּיו חַיִל עָצוּם.
וְהָיָה אוֹתוֹ חַיִל חֵיל מֶלֶךְ יָוָן אֲבִי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע שֶׁבִּתּוֹ בָרְחָה הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ לְבַגְדָאד וְשֶׁהִיא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן, יָצָא עִם אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ לַחֲקֹר מִפִּי הַנּוֹסְעִים עַל אֹדוֹתֶיהָ, אִם רָאוּ אוֹתָהּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן.
נָסַע עִם אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לִשְׁאֹל מִפִּי הַנּוֹסְעִים מֵאַיִן בָּאוּ, אוּלַי יִוָּדַע לוֹ דְבַר-מָה עַל אוֹדוֹת בִּתּוֹ, וְרָאָה מֵרָחוֹק אֶת אֵלֶּה הַשְּׁלשָׁה, אֶת בִּתּוֹ וְאֶת הָעֶבֶד גַצְ’בָּאן וְאֶת נַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה.
וְשָׂם אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם לְשָׁאֲלָם.
וּכְשֶׁשָּׂם פָּנָיו אֲלֵיהֶם, פָּחַד הָעֶבֶד לְנַפְשׁוֹ וְהָרַג אוֹתָהּ וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֲלֵיהֶם רָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ מוּטָלָה עַל הָאָרֶץ וְנַעֲרָתָהּ בּוֹכָה עָלֶיהָ.
הִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ מֵעַל סוּסוֹ וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף.
יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם כָּל מִי שֶׁהָיוּ אִתּוֹ מִן הַפָּרָשִׁים וְהַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְתָקְעוּ אֶת הָאֹהָלִים בָּהָר, וְנָטוּ לַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ אֹהֶל מְקֻמָּר וְנִצְּבוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה מִסָּבִיב לְאוֹתוֹ אֹהֶל.
כְּשֶׁרָאֲתָה מַרְגָ’אנָה אֶת אֲדוֹנָהּ, הִכִּירָה אוֹתוֹ, וְהִרְבְּתָה יוֹתֵר בִּבְכִי וּבַאֲנָחָה.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, שָׁאַל אוֹתָהּ לָעִנְיָן וְסִפְּרָה לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי זֶה שֶׁהָרַג אֶת בִּתְּךָ עֶבֶד כּוּשִׁי הוּא מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן “, וְהִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן בְּבִתּוֹ.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ דְּבָרִים אֵלֶּה, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וּבָכָה בְכִי מָר.
צִוָּה לְהָבִיא אַפִּרְיוֹן עֶרֶשׂ וְנָשָׂא בָהּ אֶת בִּתּוֹ וְחָזַר לְקַסַרִיָּה וְהִכְנִיסוּהָ לָאַרְמוֹן.
אַחַר-כָּךְ נִכְנַס הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ אֶל אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְאָמַר לָהּ:” הַכָזֹאת יַעֲשׂוּ הַמֻּסְלִמִים בְּבִתִּי? הֲרֵי הִשִּׁיר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן בְּתוּלֶיהָ בְּאֹנֶס, וְאַחַר-כָּךְ הָרַג אוֹתָהּ עֶבֶד מֵעֲבָדָיו, כּוּשִׁי.
נִשְׁבָּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵינִי אֶלָּא נוֹקֵם נִקְמַת בִּתִּי מִמֶּנּוּ, וְגוֹלֵל אֶת הַחֶרְפָּה מֵעָלַי, וְאִם לָאו הֲרֵינִי טוֹרֵף נַפְשִׁי בְכַפִּי”.
בָּכָה בְכִי מָר.
אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “לֹא הָרְגָה אֶת בִּתְּךָ אֶלָּא מַרְגָ’אנָה, שֶׁהָיְתָה נוֹטֶרֶת לָהּ שִׂנְאָה בַּסֵּתֶר”.
הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִבְנָהּ: “אַל תִּדְאַג בִּדְבַר נִקְמַת דָּמָהּ, שֶׁבַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֵינִי חוֹזֶרֶת מֵעַל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן עַד שֶׁהֲרַגְתִּיו וְהָרַגְתִּי אֶת בָּנָיו, וְעוֹשָׂה בוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יַעֲצֹר אוֹן לַעֲשׂוֹתוֹ שׁוּם בַּעַל-מְזִמָּה וְגִבּוֹר, וְשֶׁיָּשִׂיחוּ בוֹ בְכָל הָאֲרָצוֹת.
וְאוּלָם עָלֶיךָ לְמַלֵּא מִצְוָתִי לְכָל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וְאָז תַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”.
אָמַר לָהּ: ”בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אַמְרֶה אֶת פִּיךְ בִּכְלוּם מִכָּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי לִי".
אָמְרָה לוֹ: “הָבֵא לִי מִסְפַּר נְעָרוֹת שֶׁשְּׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ וּבְתוּלוֹת, וְהָבֵא אֵלַי אֶת חַכְמֵי הַדּוֹר, וַאֲנִי אֶתֵּן לָהֶם מַתָּת בְּיָד נְדִיבָה וַאֲצַוֶּה אוֹתָם שֶׁיְּלַמְּדוּ נְעָרוֹת אֵלּוּ חָכְמָה וְנִימוּס וּלְדַבֵּר בִּפְנֵי מְלָכִים וּלְשַׁעְשְׁעָם בְּחֶבְרָתָן וְשִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים וּלְדַבֵּר בְמַדָּע וָלֶקַח, וְשֶׁיִּהְיוּ הַחֲכָמִים מֻסְלִמִים, כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתָן עִנְיָנֵי הָעַרְבִים וְדִבְרֵי הַכַּלִיפִים וְקוֹרוֹת הַשָּׁנִים שֶׁל אֵלֶּה שֶׁקָּמוּ לְפָנִים מִמַּלְכֵי הָאִסְלַאם, וַאֲפִלּוּ אִם נַמְשִׁיךְ בְכָךְ עֶשֶׂר שָׁנִים.
וְהַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכֵּן אָמַר אַחַד הָעַרְבִים: “לְקִיחַת נְקָמָה אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה, רַק תְּבוּנָה קְצָרָה הִנָּה”.
וַאֲנַחְנוּ כְּשֶׁנְּלַמֵּד אוֹתָן הַנְּעָרוֹת, נַשִּׂיג בְּאוֹיְבֵנוּ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵינוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן בְּאַהֲבַת הַנְּעָרוֹת.
וְאֶצְלוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים פִּלַּגְשִׁים, וְנוֹסַף עֲלֵיהֶן מֵאָה נְעָרוֹת מִפַּמַּלְיַת נַעֲרוֹתֶיךָ שֶׁהָיוּ עִם הַמְּנוֹחָה.
וּכְשֶׁתְּלַמֵּד נְעָרוֹת אֵלּוּ מַה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מִן הַלִּמּוּדִים, אֶקַח אוֹתָן וְאֶסַּע אִתָּן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ דִּבְרֵי אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וּנְשָׁקָה עֶל רֹאשָׁהּ.
שָׁלַח תֵּכֶף וּמִיָּד שְׁלִיחִים וְצִירִים אֶל כָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת הַחֲכָמִים שֶׁבַּמֻּסְלִמִים.
מִלְּאוּ פְקֻדָּתוֹ וְנָסְעוּ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ מִן הַחֲכָמִים וְהַמְּלֻמָּדִים.
כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו כִּבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד.
וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי פְּאֵר, וְקָבַע לָהֶם קְצָבוֹת וְהַכְנָסוֹת תָּמִיד וְהִבְטִיחַ לָהֶם הוֹן עָצוּם כְּשֶׁיְּמַלְּאוּ מַה שֶּׁיְּצַוֵּם.
וְהֵבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת הַנְּעָרוֹת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמְּלֻמָּדִים וְהַחֲכָמִים, כְּשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ כִּבְּדָם כָּבוֹד מְרֻבֶּה, וְהֵבִיא אֶת הַנְּעָרוֹת לִפְנֵיהֶם וְצִוָּם לְלַמְּדָן חָכְמָה וְנִימוּסִין, וּמִלְּאוּ פְּקֻדָּתוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן, הִנֵּה כְּשֶׁחָזַר מִצֵּיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל, וְעָלָה לָאַרְמוֹן, בִּקֵּשׁ אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ, וְלֹא הִגִּיד לוֹ אִישׁ דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ.
הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁיָּצְאָה נַעֲרָה זוֹ מִן הָאַרְמוֹן וְלֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ אָדָם? וְאִם כָּךְ מִתְנַהֶגֶּת מַלְכוּתִי, הֲרֵי אֲבוּדָה הִיא וְאֵין לָהּ תִּקְוָה.
אֵינִי יוֹצֵא עוֹד לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל, עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶל הַשְּׁעָרִים שׁוֹמְרִים אַחֲרָאִים לַשְּׁמִירָה”.
גָּבַר צַעֲרוֹ וְהָיָה צַר לְלִבּוֹ עַל פֵּרוּד הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה.
וַעֲדַיִן הוּא בְּכָךְ, כְּשֶׁשָּׁב בְּנוֹ שַׁרְכָּאן מִמַּסָּעָיו.
הוֹדִיעַ לוֹ אָבִיו אֶת הַדָּבָר וְהִגִּיד לוֹ שֶׁבָּרְחָה בַּזְּמַן שֶׁהָיָה בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל.
נֶעֱצַב שַׁרְכָּאן עַל זֶה עֶצֶב גָּדוֹל.
וְהָיָה הַמֶּלֶךְ פּוֹקֵד יוֹם יוֹם אֶת יְלָדָיו וּמֵיטִיב עִמָּם.
וּכְבָר הֵבִיא לִפְנֵי כֵן אֶת הַמְּלֻמָּדִים וְאֶת הַחֲכָמִים לְלַמְּדָם אֶת הַלִּמּוּדִים, וְקָצַב לָהֶם קְצָבוֹת.
כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן עִנְיָן זֶה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְקִנֵּא בְּאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ בִּגְלַל זֶה, עַד שֶׁהָיָה סִימַן הַכַּעַס נִכָּר בְּפָנָיו.
וְהָלַךְ הָלוֹךְ וְהֵחָלוֹת בְּסִבַּת זֶה.
אָמַר לוֹ אָבִיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ הוֹלֵךְ וְרָזֶה וְחִוָּרוֹן בְּפָנֶיךָ?” אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: "אָבִי, בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מְקָרֵב אֶת אָחִי וְאֶת אֲחוֹתִי וּמֵיטִיב עִמָּם, מִתְעוֹרֶרֶת בְּלִבִּי קִנְאָה.
וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא תִּתְרַבֶּה הַקִּנְאָה בְּקִרְבִּי עַד שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתָם וְתַהֲרֹג אַתָּה אוֹתִי בַּעֲבוּרָם עַל שֶׁהֲרַגְתִּים.
מִשּׁוּם כָּךְ נֶחֱלָה גוּפִי, וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאִי בְּסִבַּת זֶה.
וְאָכֵן מְיַחֵל אֲנִי מֵחַסְדְּךָ שֶׁתִּתֵּן לִי מְצוּדָה מִן הַמְּצוּדוֹת שֶׁאֲבַלֶּה בּוֹ שְׁאֵרִית יָמַי.
שֶׁכֵּן יֹאמַר מוֹשֵׁל הַמְּשָׁלִים: “הֱיוֹתִי רָחוֹק מֵחֲבִיבַי נָאֶה לִי יוֹתֵר.
וְטוֹב יוֹתֵר לָעַיִן שֶׁלֹּא תִּרְאֶה וְלֹא תִּצְטָעֵר”.
אָמַר וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן אֶת דְּבָרָיו, הִכִּיר אֶת הַסִּבָּה שֶׁהִיא בָּאָה מִתּוֹךְ זֶה שֶׁהוּא מְקַפֵּחַ אוֹתוֹ בְּיַחֲסוֹ אֵלָיו.
הֵנִיחַ אֶת דַעְתּוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, נַעֲנֵיתִי לְךָ לְמַה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי.
אֵין מְצוּדָה גְדוֹלָה מִמְּצוּדַת דַּמֶּשֶׂק, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ אֲחֻזָּה מֵעַכְשָׁו”.
הֵבִיא תֵכֶף וּמִיָּד אֶת הַסּוֹפְרִים וְצִוָּם לִכְתּוֹב כְּתַב-מִנּוּי בְּנוֹ שַׁרְכָּאן לְמוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה.
אַחֲרֵי שֶׁכָּתְבוּ לוֹ זֹאת וְצִיְּדוּהוּ, לָקַח עִמּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, שֶׁהִפְקִיד אוֹתוֹ אָבִיו עַל הַשִּׁלְטוֹן וְעַל הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית וּמָסַר לְיָדוֹ אֶת כָּל עִנְיָנֶיהָ.
נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ הַנְּסִיכִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה.
וְנָסַע עִם הַצָּבָא עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ תּוֹפְפוּ תּוֹשָׁבֶיהָ בְּתֻפִּים וְתָקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקִשְׁטוּ אֶת הָעִיר וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּתַהֲלוּכַת-כָּבוֹד עֲצוּמָה, שֶׁהָלְכוּ בָּהּ הָעוֹמְדִים עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה מִיָּמִין, לְיָמִין וְהָעוֹמְדִים מִשְּׂמֹאל לִשְׂמֹאל.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעמָאן, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע בְּנוֹ שַׁרְכָּאן, נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַחֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, הֲרֵי כְּבָר לָמְדוּ יְלָדֶיךָ דַּעַת וְחָכְמָה וְנִימוּסִין”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְהֵיטִיב לְכָל הַחֲכָמִים.
רָאָה אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁגָּדַל וְשִׂגְשֵׂג וְהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׁנַת הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לְחַיָּיו, וְהָיָה עוֹסֵק בְּדָת וּבַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים וְאוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת אַנְשֵׁי-הַחָכְמָה וְהַקֻּרְאָן.
וְהָיוּ תּוֹשָׁבֵי בַּגְדָאד אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עָבַר אֶת סַךְ הַחוֹגְגִים הָעוֹלִים עִם שָׁטִיחַ הַמֶּשִׁי מֵעִרַאק דֶּרֶךְ בַּגְדָאד בְּדַרְכָּם לָחֹג בְּמֶכָּה וּלְבַקֵּר אֶת קֶבֶר הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם.
כְּשֶׁרָאָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת מַסַּע הָעוֹלִים לָחֹג, הִשְׁתּוֹקֵק לַעֲלוֹת לָחֹג גַּם הוּא.
נִכְנַס אֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: “בָּאתִי אֵלֶיךָ לִטֹּל מִמְּךָ רְשׁוּת לַעֲלוֹת לָחֹג”.
מְנָעוֹ מִזֶּה וְאָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן עַד לַשָּׁנָה הַבָּאָה, שֶׁאָז אֲנִי מִתְכַּוֵּן לַעֲלוֹת לָחֹג, וְאֶקַּח אוֹתְךָ עִמִּי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּסִיךְ שֶׁהָעִנְיַן יֶאֱרַךְ לוֹ, נִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן וּמְצָאָהּ עוֹמֶדֶת בִּתְפִלָּה.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת תְּפִלָּתָהּ אָמַר לָהּ: הִנֵּה כְבָר הָרְגָה אוֹתִי הַתְּשׁוּקָה לַעֲלוֹת לָחֹג בְּבֵית אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ וּלְבַקֵּר אֶת קֶבֶר הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וּבִקַּשְׁתִּי רְשׁוּת מֵאָבִי, וּמְנָעַנִי מִזֶּה, וַהֲרֵי כַּוָּנָתִי לָקַחַת מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְלָצֵאת לָחֹג בַּסֵּתֶּר מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ אֶת אָבִי עַל כָּךְ“.
אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ שֶׁתִּקַּח אוֹתִי עִמְּךָ.
וְלֹא תַּחְשׂךְ מִמֶּנִּי אֶת הַבִּקּוּר עַל קֶבֶר הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”.
אָמַר לָהּ: כְּשֶׁיַּאֲפִיל הַלַּיְלָה, צְאִי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תּוֹדִיעִי אָדָם עַל כָּךְ”.
כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, קָמָה נַזְהַת אַלזַּמָאן וְנָטְלָה מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן, וְלָבְשָׁה לְבוּשׁ גְּבָרִים, וְהִיא בְּגִיל חַיֶּיהָ כְּגִילוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלְמַכָּאן.
הָלְכָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן.
מָצְאָה אֶת אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁכְּבָר הֵכִין אֶת הַגְּמַלִּים.
רָכַב וְהִרְכִּיבָהּ וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם לַדֶּרֶךְ בַּלַּיְלָה, וְהִתְעָרְבוּ בֵין הָעוֹלִים לָחֹג, וְהָלְכוּ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹךְ הָעוֹלִים לָחֹג הָעִרָאקִים.
לֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ, וְצִוָּה לָהֶם אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר מֶכָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְעָמְדוּ בְעַרָפָאת כַּדָּת וְקִיְמוּ אֶת מִצְוַת הֶחָג כְּכָל חֻקָּתוֹ, וּפָנוּ לְבַקֵּר אֶת הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וּבִקְּרוּהוּ.
אַחַר-כָּךְ חָפְצוּ לַחֲזֹר עִם הָעוֹלִים לָחֹג לְאַרְצָם.
אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַאֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן: “אֲחוֹתִי, רְצוֹנִי לְבַקֵּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶת יְדִיד-יָהּ, אֶת אַבְרָהָם עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם”.
אָמְרָה לוֹ: “וְאַף אֲנִי כָךְ”.
הִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם עַל כָּךְ.
יָצָא וְשָׂכַר לוֹ מָקוֹם בְּתוֹךְ הָעוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְהֵכִינוּ עַצְמָם וְשָׂמוּ לַדֶּרֶךְ פְּנֵיהֶם בְּתוֹךְ הָרוֹכְבִים.
תָּקְפָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה אֶת אֲחוֹתוֹ קַדַּחַת צְמַרְמֹרֶת, וְהָיְתָה מַחֲלָתָהּ קָשָׁה.
נִתְרַפְּאָה וְחָלָה הוּא, הַשֵּׁנִי, מַחֲלָה קָשָׁה, וְהָיְתָה מְטַפֶּלֶת בּוֹ בְחִבָּה בִּשְׁעַת מַחֲלָתוֹ, וְלֹא חָדְלוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְגָבְרָה הַמַּחֲלָה עַל צַ’וְא אַלְמַכָּאן.
יָרְדוּ שָׁם לְאַכְסַנְיָה, וְשָׂכְרוּ לָהֶם בָּהּ חֶדֶר וְגָרוּ בוֹ.
וְלֹא פָסְקָה הַמַּחֲלָה שֶׁל צַ’וְא אַלְמַכָּאן מִלֶּכֶת וְהוֹסֵף, עַד שֶׁהִרְזְתָה אוֹתוֹ וְנַעֲשָׂה כִּשְׁחִיף עֵץ, וְאָבְדָה בִינָתוֹ.
הִצְטַעֲרָה אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן עַל-כָּךְ וְאָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה.
גְּזֵרַת אֱלֹהִים הִיא זוֹ”.
יָשְׁבָה הִיא וְאָחִיהָ בְאוֹתוֹ מָקוֹם, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר גָּבְרָה מַחֲלָתוֹ יוֹתֵר, וְהָיְתָה מְשָׁרֶתֶת אוֹתוֹ וּמוֹצִיאָה עָלָיו הוֹצָאוֹת וְגַם עָלֶיהָ, עַד שֶׁכָּלָה מַה שֶּׁהָיָה עִמָּהּ מִן הַמָּמוֹן, וְנַעֲשְׂתָה עֲנִיָּה, וְלֹא נִשְׁאַר אִתָּהּ אֲפִלּוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד.
שִׁגְּרָה אָת מְשָׁרֵת הָאַכְסַנְיָה לַשּׁוּק עִם מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדֶיהָ וּמָכַר אוֹתוֹ, וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ עַל אָחִיהָ.
אַחַר-כָּךְ מָכְרָה דָּבָר שֵׁנִי, וְלֹא הָיְתָה פוֹסֶקֶת לִמְכֹּר מֵחֲפָצֶיהָ קִמְעָא קִמְעָא, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה לָהּ אֶלָּא מַחֲצֶלֶת קְרוּעָה.
בָּכְתָה וְאָמְרָה: “לֵאלֹהִים הַפְּקֻדָּה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית הַכֹּל”.
אָמַר לָהּ אָחִיהָ: “אֲחוֹתִי, חָשׁ אָנִי, שֶׁאָנֹכִי הוֹלֵךְ וּמַבְרִיא, וּמִתְאַוֶּה אֲנִי לְמַשֶּׁהוּ מִן הַבָּשָׂר הַצָּלוּי”.
אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: “חֵי הָאֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֵין לִי פָּנִים לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת, וְאוּלָם לְמָחָר אֲנִי נִכְנֶסֶת וּבָאָה לְבֵיתוֹ שֶׁל אַחַד הַנִּכְבָּדִים וּמְשָׁרֶתֶת וְעוֹבֶדֶת בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁנִּתְפַּרְנֵס בּוֹ אֲנִי וָאָתָּה”.
הִרְהֲרָה שָׁעָה אַחַת וְאָמְרָה:" לֹא קַל יִהְיֶה לִי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ, כְּשֶׁאַתָּה בְמַצָּב זֶה, וְאוּלָם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה בְּעַל-כָּרְחִי".
אָמַר לָהּ אָחִיהָ: “כְּלוּם אַחֲרֵי כָּל הַמַּעֲלָה תָּבוֹא הַשְׁפָּלָה? אָכֵן אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן”.
בָּכָה וּבָכְתָה וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, נָכְרִים אֲנַחְנוּ.
וּכְבָר עָמַדְנוּ כָאן שָׁנָה תְמִימָה, שֶׁלֹּא דָפַק אֶחָד עַל דַלְתֵּנוּ, כְּלוּם נָמוּת בָּרָעָב? הֲרֵי אֵין אִתִּי שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁאֵצֵא וַאֲשָׁרֵת, וְאָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּתְפַּרְנֵס בּוֹ עַד שֶׁתַּבְרִיא מִמַּחֲלָתְךָ, וְנִסַּע לְאַרְצֵנוּ”.
נִשְׁאֲרָה בוֹכָה שָׁעָה אַחַת.
אַחַר-כָּךְ קָמָה נַזְהַת אַלזַּמָאן וְכִסְּתָה פָנֶיהָ רֹאשָׁהּ בִּבְלוֹיַת גְּלִימַת צֶמֶר מִבִּגְדֵי הַגַּמָּלִים שֶׁבַּעֲלֵיהֶם שְׁכֵחוּהָ אֶצְלָהּ, נָשְׁקָה לְאָחִיהָ עַל רֹאשׁוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְיָצְאָה מֵאֶצְלוֹ, כְּשֶׁהִיא בוֹכָה וְאֵינָה יוֹדַעַת לְאָן תֵּלֵךְ.
לֹא פָסַק אָחִיהָ מִלִּבְכּוֹת לָהּ עַד שֶׁקָּרְבָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְלֹא בָאָה.
נִשְׁאַר אַחֲרֵי זֶה מְצַפֶּה לָהּ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם וְלֹא חָזְרָה אֵלָיו.
לֹא פָסַק מִמַּצָּב זֶה יוֹמַיִם, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו, וְחָרַד לִבּוֹ עָלֶיהָ וְגָבַר עָלָיו הָרָעָב.
יָצָא מִן הַחֶדֶר וְקָרָא לְנַעַר הָאַכְסַנְיָה וְאָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּשָּׂאֵנִי אֶל הַשּׁוּק”.
נְשָׂאוֹ וְהִטִּילוֹ בַשּׁוּק.
נִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וּבָכוּ עָלָיו, כְּשֶׁרָאוּהוּ בְאוֹתוֹ מַצָּב.
רָמַז לָהֶם, מְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.
אָסְפוּ לוֹ מֵאֲחָדִים מֵהַסּוֹחֲרִים שֶׁבַּשּׁוּק אֲדַרְכְּמוֹנִים אֲחָדִים וְקָנוּ לוֹ מַשֶּׁהוּ וְהֶאֱכִילוּהוּ.
אַחַר-כָּךְ נְשָׂאוּהוּ וְהִנִּיחוּהוּ בַּחֲנוּת אַחַת, וְהִצִּיעוּ לוֹ חֲתִיכַת מַטְלִית שֶׁל כַּפּוֹת תְּמָרִים, וְהִנִּיחוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו קוּמְקוּם מַיִם.
כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלְכוּ וְנִסְתַּלְּקוּ מֵאֶצְלוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ דוֹאֲגִים לוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה זָכַר אֶת אֲחוֹתוֹ וְנִתּוֹסְפָה בוֹ הַמַּחֲלָה, וְנִמְנַע מִלֶּאֱכֹל וּמִלִּשְׁתּוֹת, וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ.
קָמוּ אַנְשֵׁי הַשּׁוּק וְאָסְפוּ לוֹ מִן הַסּוֹחֲרִים שְׁלשִׁים אֲדַרְכְּמוֹן, וְשָׂכְרוֹ לוֹ גָמָל, וְאָמְרוּ לוֹ לַגַּמָּל: שָׂא אֶת זֶה עַל הַגָּמָל וְהוֹבֵל אוֹתוֹ לְדַמֶּשֶׂק, וְהַכְנֵס אוֹתוֹ לְבֵית-הַחוֹלִים, אוּלַי יַבְרִיא.
קָם לִפְנֵיהֶם מוּכָן לְמַלֵּא פְקֻדָּתָם.
אַחַר-כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: כֵּיצַד אוֹלִיךְ חוֹלֶה זֶה, וְהוּא מָט לַמָּוֶת“.
יָצָא אֶל מָקוֹם אֶחָד וְהִסְתַּתֵּר אִתּוֹ עַד הַלַּיְלָה.
אַחַר-כָּךְ הִשְׁלִיכוֹ לְאַשְׁפָּה בְּמָקוֹם שֶׁמַּסִּיקִים שָׁם אֶת בֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.
כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עָלָה הַמַּסִּיק אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל גַּבּוֹ.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִשּׁוּם מַה אֵין הֵם מְטִילִים מֵת זֶה אֶלָּא כָאן?” בָּעַט בּוֹ בְרַגְלוֹ וְהִתְנוֹדֵד.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֶחָד שֶׁכְּמוֹתְךָ אוֹכֵל חֲתִיכַת חַשִׁישׁ, וְאַחַר-כָּךְ הוּא מֵטִיל עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא, עַל אַשְׁפָּה”.
הִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, וְרָאָהוּ שֶׁאֵין סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בְּלֶחְיוֹ, וְהוּא יָפֶה עַד מְאֹד וּמָלֵא חֵן.
נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו כְּשֶׁהִכִּיר שֶׁחוֹלֶה הוּא וָזָר.
אָמַר:” אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים, הִנֵּה חָטָאתִי בַנַּעַר הַזֶּה, וּכְבָר צִוָּה הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, לְכַבֵּד אֶת הַזָּר, וּמַה גַּם שֶׁהוּא חוֹלֶה".
נְשָׂאוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ וְהִכְנִיסוֹ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וְצִוָּה עָלֶיהָ שֶׁתְּשָׁרֵת אוֹתוֹ וְתַצִּיעַ לוֹ מַצָּע.
הִצִּיעָה לוֹ מַצָּע וְשָׂמָה לוֹ כַר לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, וְחִמְמָה לוֹ מַיִם וְרָחֲצָה בָהֶם יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָנָיו.
יָצָא הַמַּסִּיק לַשּׁוּק וְהֵבִיא מַשֶּׁהוּ מִמֵּי-הַוְּרָדִין וְהַסֻּכָּר.
הִזְלִיף מֵי הַוְּרָדִין עַל פָּנָיו וְהִשְׁקָהוּ אֶת הַסֻּכָּר.
הוֹצִיא לוֹ כֻתֹּנֶת נְקִיָּה וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתָהּ.
שָׁאַף הַנַּעַר נְשִׁימָה שֶׁל בְּרִיאוּת וְהִתְחִיל מַחֲלִים וְנִשְׁעַן עַל הַכָּר.
שָׂמַח הַמַּסִּיק עַל-כָּךְ וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַבְרָאַת נַעַר זֶה.
אֱלֹהִים, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ, בְּשֵׁם סוֹד צְפוּנְךָ, שֶׁתָּשִׂים שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה עַל יָדִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה:" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק אָמַר: “אֱלֹהִים שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ, בְּשֵׁם סוֹד צְפוּנְךָ, שֶׁתָּשִׂים שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה עַל יָדִי”.
לֹא פָסַק הַמַּסִּיק מִלְּטַפֵּל בּוֹ בְּלִי הֶרֶף שְׁלשָׁה יָמִים, כְּשֶׁהוּא מַשְׁקֵהוּ סֻכָּר וּמֵי חִלְפִין וּמֵי וְרָדִין, וּמִלְּהַרְאוֹת לוֹ רַחֲמִים וְחִבָּה עַד שֶׁחָדְרָה הַבְּרִיאוּת לְגוּפוֹ וּפָקַח עֵינָיו.
אֵרַע שֶׁהַמַּסִּיק נִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְעָלָיו סִימָנֵי הַבְּרִיאוּת.
אָמַר לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, בְּנִי, בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “בְּטוֹב וּבִבְרִיאוּת”.
שִׁבַּח הַמַּסִּיק אֶת אֱלֹהָיו וְהוֹדָה לוֹ.
הִזְדָּרֵז אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ עֶשֶׂר תַּרְנְגֹלוֹת, וְהֵבִיא לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “שַׁחֲטִי לוֹ בְכָל יוֹם שְׁתַּיִם, אַחַת בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם וְאַחַת בְּאַחֲרִית הַיּוֹם”.
קָמָה וְשַׁחֲטָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת וְשִׁלְּקָה אוֹתָהּ, וֶהֱבִיאַתָּהּ אֵלָיו וְהֶאֱכִילַתְהוּ אוֹתָהּ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתוֹ אֶת הַמָּרָק שֶׁלָּהּ.
כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל הִגִּישָׁה לוֹ הַמַּיִם וְרָחַץ יָדָיו וְנִשְׁעַן עַל הַכָּר.
כִּסְּתָה אוֹתוֹ מַעֲטֵה פַסִּים, וְיָשֵׁן עַד בֵּין-הָעַרְבַּיִם.
קָמָה וְשִׁלְּקָה תַרְנְגֹלֶת שְׁנִיָּה וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ לוֹ, פֵּרְמָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אֱכֹל, בְּנִי”.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹכֵל, נִכְנַס בַּעְלָהּ וּמְצָאָה כְּשֶׁהִיא מַאֲכִילָה אוֹתוֹ.
יָשַׁב לוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאָמַר לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, בְּנִי, בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת.
יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי טוֹבָה”.
שָׂמַח הַמַּסִּיק בְּכָךְ.
יָצָא וְהֵבִיא מַשְׁקֵה סִגָּלִיּוֹת וּמֵי וְרָדִין וְהִשְׁקָהוּ.
וְהָיָה אוֹתוֹ מַסִּיק עוֹשֶׂה כָל יוֹם בַּחֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים שָׂכָר, וְהָיָה קוֹנֶה לוֹ כָל יוֹם בַּאֲדַרְכְּמוֹן סֻכָּר וּמֵי וְרָדִין וּמַשְׁקֵה סִגָּלִיוֹת, וְקוֹנֶה לוֹ בְאֲדַרְכְּמוֹן פַּרְגִיּוֹת, וְלֹא פָסַק מֵהִתְנַהֵג עִמּוֹ בְרַחֲמִים עַד שֶׁעָבַר עָלָיו חֹדֶשׁ זְמָן, וְעָבְרוּ מֵעָלָיו סִימָנֵי הַמַּחֲלָה וְהִתְחִיל מַבְרִיא.
שָׂמַח הַמַּסִּיק הוּא וְאִשְׁתּוֹ בִּבְרִיאוּת צַ’וְא אַלמַכָּאן, אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “בְּנִי, יֵש בִּרְצוֹנְךָ לְהִכָּנֵס עִמִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ?” אָמַר: “הֵן”.
הָלַךְ לַשּׁוּק וְהֵבִיא לוֹ חַמָּר, וְהִרְכִּיבוֹ עַל חֲמוֹר, וְהָיָה סוֹמֵךְ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ.
הִכְנִיסוֹ לְבֵית-הַהַסָּקָה וְהוֹשִׁיבוֹ בְתוֹכוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק וְקָנָה עֲלֵי לוֹטוֹס וְקֶמַח שֶׁל תוּרְמוּסִין, וְחָזַר לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְאָמַר לְצַ’וְא אַלמַכָּאן: “אֲדוֹנִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הָבָה וְאֶרְחַץ לְךָ אֶת גּוּפְךָ”.
נִגַּשׁ הַמַּסִּיק לְשַׁפְשֵׁף לוֹ לְצַ’וְא אַלמַכָּאן אֶת רַגְלָיו, וְהִתְחִיל לִרְחֹץ אֶת גּוּפוֹ בַּעֲלֵי הַלּוֹטוֹס וְקֶמַח הַתּוּרְמוּסִין.
בָּא הַבַּלָּן, שֶׁשְּׁלָחוֹ בַּעַל בֵּית הַמֶּרְחָץ אֶל צַ’וְא אַלמַכָּאן וּמָצָא אֶת הַמַּסִּיק מְשַׁפְשֵׁף אֶת רַגְלָיו.
נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “דָּבָר זֶה פּוֹגֵעַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל בַּעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ”.
אָמַר הַמַּסִּיק:" חֵי אֱלֹהִים שֶׁבַּעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ טִבַּע אוֹתִי בַחֲסָדָיו".
נִגַּשׁ הַבַּלָּן וְגִלַּח אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן.
הִתְרַחֲצוּ צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהַמַּסִּיק.
אַחַר-כָּךְ הֶחֱזִירוֹ הַמַּסִּיק לְבֵיתוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ כֻּתֹּנֶת חֲמוּדָה וּבֶגֶד מִבְּגָדָיו וּמִצְנֶפֶת נָאָה וְנָתַן לוֹ חֲגוֹרָה.
וּכְבָר שָׁחֲטָה אֵשֶׁת הַמַּסִּיק שְׁתֵּי תַרְנְגוֹלוֹת וּבִשְּׁלָה אוֹתָן.
כְּשֶׁעָלָה צַ’וְא אַלמַכָּאן וְיָשַׁב עַל הַיָּצוּעַ, קָם הַמַּסִּיק וּמָסַךְ לוֹ סֻכָּר בְּמֵי וְרָדִין וְהִשְׁקָהוּ.
אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁ אֵלָיו אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְהָיָה הַמַּסִּיק פּוֹרֵם לוֹ מֵאוֹתָן הַתַּרְנְגוֹלוֹת וּמַאֲכִילוֹ וּמַלְגִּימוֹ מִן הַמָּרָק עַד כְּדֵי שָׂבְעוֹ.
רָחַץ יָדָיו וְשִׁבַּח לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת וְאָמַר לַמַּסִּיק: “אַתָּה הוּא שֶׁחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים אוֹתְךָ, וְסִבֵּב שְׁלוֹמִי עַל יָדְךָ”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הַנַּח דִּבּוּרִים אֵלֶּה וְהַגֵּד לָנוּ מַהִי סִבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָה זוֹ, וּמֵאַיִן אַתָּה, שֶׁכֵּן רוֹאֶה אָנֹכִי בְּפָנֶיךָ סִימָנֵי הָעשֶׁר”.
אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “הַגֵּד לִי אַתָּה, כֵּיצַד נִתְקַלְתָּ בִי, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֲרֵי מְצָאתִיךָ מוּטָל עַל הַגַּל בִּמְקוֹם הַמּוֹקֵדָה בִּשְׁעַת עֲלוֹת הַשַּׁחַר, כְּשֶׁפָּנִיתִי לַעֲבוֹדָתִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הֱטִילְךָ, וּלְקַחְתִּיךָ אֶצְלִי.
וְזֶהוּ כָל סִפּוּרִי”.
אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יִשְׁתַּבַּח הַמְּחַיֶּה אֶת הָעֲצָמוֹת אַחֲרֵי בְלוֹתָן.
וְאָכֵן, אָחִי, לֹא עָשִׂיתָ טוֹבָה אֶלָּא עִם הָרָאוּי לָהּ, וְעוֹד תֶּאֱסֹף אֶת פֵּרוֹת הַטּוֹבָה הַזֹּאת”.
הוֹסִיף וְאָמַר לַמַּסִּיק: “וְעַכְשָׁו בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ אָנִי?” אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אַתָּה בִּירוּשָׁלַיִם”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר צַ’וְא אַלמַכָּאן בָּזֶה שֶׁהוּא נָכְרִי וּדְבַר פֵּרוּדוֹ מֵאֲחוֹתוֹ וּבָכָה.
גִּלָּה לַמַּסִּיק אֶת סוֹדוֹ וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עֲמָסוּנִי אַהֲבָה מֵעַל לְכֹחוֹתַי,
וּבְגִינָם נָשָׂאתִי הַקָּשָׁה בְסִבְלוֹתַי.
הוֹי אֲשֶׁר חָלְפוּ מִנִּי, חוּסוּ עַל תַּמְצִית דָּמַי
הֵן עַל רָחֲקִי מִכֶּם גַּם כָּל מְקַנֵּא יְרַחֵם עָלַי,
אַל נָּא תִּמָּנְעוּ מֵחוֹנֵן אוֹתִי בְּמֶבָּט,
לְהָקֵל מְסִבּוֹתַי וְעָצְמַת כִּסּוּף לָהַט.
שָׁאַלְתִּי לִבִּי לְיַחֵל, וַיֹּאמֶר אֵלַי:
“הֶרֶף, כִּי תוֹחֶלֶת אֵינָהּ מִדְּרָכַי”.
הוֹסִיף לִבְכּוֹת.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אַל תֵּבְךְּ וְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים עַל הַטּוֹב וְהַבְּרִיאוּת”.
אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “כַמָּה בֵינֵינוּ וּבֵין דַּמֶּשֶׂק?” אָמַר לוֹ: “שִׁשָּׁה יָמִים”.
אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְשַׁלְּחֵנִי אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק:“אֲדוֹנִי, כֵּיצַד זֶה אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת יְחִידִי וְאַתָּה עֶלֶם צָעִיר? אַךְ אִם חָפֵץ אַתָּה לִנְסֹעַ לְדַמֶּשֶׂק, הֲרֵי אֲנִי הוּא שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ.
וְאִם אִשְׁתִּי שׁוֹמַעַת לִי וּמְצַיֶּתֶת לִי וּמַסְכִּימָה לִנְסֹעַ עִמִּי, אֶשָּׁאֵר שָׁם, שֶׁלֹּא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתֶךָ”.
אָמַר הַמַּסִּיק לְאִשְׁתּוֹ: “רְצוֹנֵךְ שֶׁתִּסְעִי עִמִּי לְדַמֶּשֶׂק אוֹ אַתְּ נִשְׁאֶרֶת כָּאן, עַד שֶׁאֲנִי מְלַוֶּה אֶת אֲדוֹנִי לְדַמֶּשֶׂק שֶׁל סוּרְיָא וְחוֹזֵר אֵלַיִךְ? שֶׁכֵּן מְבַקֵּשׁ הוּא לִנְסֹעַ אֵלֶיהָ, וַאֲנִי, חַי אֱלֹהִים, לֹא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתוֹ, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים”.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “נוֹסַעַת אֲנִי אִתְּכֶם”.
אָמַר הַמַּסִּיק:" הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַהַסְכָּמָה".
קָם הַמַּסִּיק וּמָכַר חֲפָצָיו וְחֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק הִסְכִּים הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִנְסוֹעַ עִם צַ’וְא אַלמַכָּאן וְלַעֲבֹר אִתּוֹ לְדַמֶּשֶׂק.
מָכַר הַמַּסִּיק אֶת חֲפָצָיו וְאֶת חֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ וְשָׂכַר חֲמוֹר וְהִרְכִּיב עָלָיו אֶת צַ’וְא אַלמַכָּאן וְנָסְעוּ.
לֹא פָסְקוּ מִנְסוֹעַ שִׁשָּׁה יָמִים עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְדַמֶּשֶׂק, וְיָרְדוּ בָהּ בְסוֹף הַיּוֹם.
הָלַךְ הַמַּסִּיק וְקָנָה מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, כַּנָּהוּג, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ חֲמִשָּׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ חָלְתָה אֵשֶׁת הַמַּסִּיק יָמִים מִסְפָּר וְנֶאֶסְפָה אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
הָיָה דָבָר זֶה קָשֶׁה עַל צַ’וְא אַלמַכָּאן, שֶׁכְּבָר הִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ, וְהָיְתָה מְשָׁרֶתֶת אוֹתוֹ.
הִתְאַבֵּל עָלֶיהָ הַמַּסִּיק אֵבֶל כָּבֵד.
פָּנָה צַ’וְא אַלמַכָּאן אֶל הַמַּסִּיק וּמְצָאוֹ אָבֵל.
אָמַר לוֹ: “אַל נָא תִּתְאַבֵּל, שֶׁהֲרֵי כֻלָּנוּ נִכְנָסִים בְּשַׁעַר זֶה”.
פָּנָה הַמַּסִּיק אֶל צַ’וְא אַלמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב, בְּנִי.
וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יִתֵּן לָנוּ תְּמוּרָה בְּחַסְדּוֹ, וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ הַיָּגוֹן.
כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ, בְּנִי, שֶׁנֵּצֵא וְנִסְתַּכֵּל בְּדַמֶּשֶׂק שֶׁתִּהְיֶה לְךָ קֹרַת רוּחַ?” אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “הָעֵצָה עֲצָתֶךָ”.
קָם הַמַּסִּיק וְשָׂם יָדוֹ בְיַד צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהָלְכוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְתַחְתִּית אֻרְווֹת מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק, וּמָצְאוּ גְמַלִּים טְעוּנִים תֵּבוֹת וּשְׁטִיחִים וַאֲרִיג רְקָמוֹת וְזוּלַת זֶה.
אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי לְמִי אֵלֶּה הָעֲבָדִים וְהַגְּמַלִּים וְהָאֲרִיגִים”.
שָׁאַל פִּי אַחַד הַסָּרִיסִים עַל דְּבַר זֶה.
וְאָמַר לוֹ זֶה שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: “מַתָּנָה הִיא זוֹ מֵאֵת נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בְּצֵרוּף עִם הַמִּסִּים שֶׁל סוּרְיָא”.
כְּשֶׁשָּׁמַע צַ’וְא אַלמַכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַּגִּיד?
אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד?
אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה נִשְׁלָחָה?
הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מְאוֹהֵב אֲנָחָה.
אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחִי? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית
אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב, לֹא תְּאַחֵר הָאַחֲרִית,
וְאָמַר עוֹד:
נָסְעוּ, נֶעֶלְמוּ מִמַּרְאֵה עֵינִי
וְהֵמָּה בְתוֹכֵי לִבִּי.
בִּצְפוּנִי
חָלַף עָבַר מִנִּי יָפְיָם, וְחַיַּי
לֹא יִמְתְּקוּ וְלֹא יֶחְדְּלוּ מַאֲוַיַּי.
אִם יִגְזֹר אֱלֹהִים אִתְּכֶם לְקַבְּצֵנִי,
בְּשִׂיחָה תֶּאֱרַךְ אֲסַפֵּר יְגוֹנִי.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָּכָה.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֵן זֶה עַתָּה חָזַרְתָּ לִבְרִיאוּתְךָ.
חַזֵּק רוּחֲךָ וְאַל תֵּבְךְּ, שֶׁמְּפַחֵד אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא תַחֲזֹר לְמַחֲלָתְךָ”.
לֹא פָסַק מִלְּדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וּלְשַׁעַשְׁעוֹ, כְּשֶׁצַּ’וְא אַלמַכָּאן נֶאֱנָח וּמִתְאוֹנֵן עַל הֱיוֹתוֹ זָר וְעַל פֵּרוּדוֹ מֵאֲחוֹתוֹ וּמִמַּמְלַכְתּוֹ וּמִשְׁתַּפֵּךְ בִּדְמָעוֹת.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
הִצְטַיֵּד בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אַתָּה נוֹסֵעַ,
וְהַמָּוֶת בְּאֵין סָפֵק יָבוֹא, הֱוֵה יוֹדֵעַ.
טוּבְךָ בָּעוֹלָם רַק עֶצֶב וָבֹהוּ
וְחַיֶּיךָ בָּעוֹלָם הֶבֶל וָתֹהוּ
הֵן הָעוֹלָם כְּתַחֲנַת נוֹסֵעַ הִנֵּהוּ.
חָנָה בוֹ לָעֶרֶב, וְלַבֹּקֶר יַעַזְבֵהוּ.
הִתְחִיל צַ’וְא אַלמַכָּאן בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח עַל נָכְרִיּוּתוֹ.
וְכָךְ הָיָה גַּם הַמַּסִּיק בּוֹכֶה עַל פֵּרוּד מֵאִשְׁתּוֹ.
וְעִם זֶה לֹא פָסַק מִלְּדַבֵּר נִחוּמִים עַל לִבּוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר.
כְּשֶׁעָלְתָה הַחַמָּה אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “דּוֹמֶה כְאִלּוּ הָיִיתָ מְהַרְהֵר בְּמוֹלַדְתְּךָ”.
אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “כֵּן, וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד כָּאן.
וַהֲרֵינִי מַפְקִידְךָ בְּיַד אֱלֹהִים, שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ עִם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וְאֵלֵךְ אִתָּם בָּרֶגֶל לְאַט לְאַט, עַד שֶׁאַגִּיעַ לְאַרְצִי”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “וַאֲנִי עִמְּךָ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמְּךָ, שֶׁכֵּן עָשִׂיתִי אִתְּךָ טוֹבָה, וַאֲנִי חָפֵץ לְהַשְׁלִימָהּ בְּשָׁרְתִי אוֹתְךָ”.
אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי טוֹב”.
שָׂמַח צַ’וְא אַלמַכָּאן עַל שֶׁהַמַּסִּיק נוֹסֵעַ עִמּוֹ.
יָצָא הַמַּסִּיק מִיָּד וְקָנָה לוֹ חֲמוֹר וְהֵכִין צֵדָה לַדֶּרֶךְ, וְאָמַר לְצַ’וְא אַלמַכָּאן: “רְכַב עַל הַחֲמוֹר הַזֶּה, וּכְשֶׁתִּתְעַיֵּף מִן הָרְכִיבָה תֵּרֵד וְתֵלֵךְ בָּרֶגֶל”.
אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים וְיַעֲזֹר לִי לִגְמֹל לְךָ טוֹב, שֶׁכֵּן עָשִׂיתָ עִמִּי מִן הַטּוֹב, מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה אִישׁ עִם אָחִיו”.
הִמְתִּינוּ עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה וְנָשְׂאוּ צֵידָתָם וְחֶפְצֵיהֶם עַל אוֹתוֹ חֲמוֹר וְנָסְעוּ.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהַמַּסִּיק.
וְאוּלָם אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן הֲרֵי כְּשֶׁנִּפְרְדָה מֵאָחִיהָ צַ’וְא אַלמַכָּאן, יָצְאָה מִן הָאַכְסַנְיָה שֶׁהָיוּ בָהּ בִירוּשָׁלַיִם אַחֲרֵי שֶׁהִתְעַטְּפָה בִגְלִימַת צֶמֶר בְּלוּיָה, שֶׁתְּשָׁרֵת אֶת מִי שֶׁהוּא וְתִקְנֶה לְאָחִיהָ מַה שֶׁהִתְאַוָּה לוֹ מִצְּלִי הַבָּשָׂר.
הָיְתָה בוֹכָה בַדֶּרֶךְ וְלֹא יָדְעָה לְאָן לִפְנוֹת.
וְהָיְתָה דַעְתָּהּ עֲסוּקָה בְאָחִיהָ וְלִבָּהּ מְהַרְהֵר בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ בַּמּוֹלֶדֶת.
שָׁפְכָה תְחִנָּתָהּ לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהָסִיר אֶת כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
יָרַד לֵיל-אֹפֶל, וְעֹז אַהֲבָה בְחֹלִי הִסְעִיר,
וְחֵשֶׁק אֶת אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי מִכְּאֵב הֵעִיר,
וּמְצוּקַת פֵּרוּד בְּתוֹךְ קְרָבַי תִּשְׁכֹּן,
וְעֶצֶב הִצְעִידַנִי עֲדֵי כִּלָּיוֹן.
שְׂרָפַתְנִי תְשׁוּקָה הֶחֱרִידַנִי יָגוֹן
וְדֶמַע יְגַל סוֹד אַהֲבָה אֶצְפֹּן.
וְאֵין תַּחְבּוּלָה אֵדָעֶנָּה נִפְרָדִים לְחַבֵּר,
אֲשֶׁר אֶת צַעַר לְבָבִי תוּכַל לְעַקֵּר.
וְאֵשׁ לְבָבִי בְּגַעֲגוּעִים בּוֹעֵרָה,
וּמִלַּהֲטָהּ כִּסּוּפִים אוֹתִי יוֹסִיפוּ לְיַסְּרָה.
הוֹי הַמְּחָרְפֵנִי עַל אֲשֶׁר בָּא עָלַי וַיֵּאת,
הֵן בְּשֶׁבֶר אֶשָּׂא אֲשֶׁר נִכְתַּב עָלַי בָּעֵט.
בָּאַהֲבָה נִשְׁבַּעְתִּי, עַד נֶצַח לֹא אֶשְׁלַו,
וּשְׁבוּעַת אוֹהֲבִים שְׁבוּעַת יִשְׁרֵי-לֵבָב.
לַיְלָה! הוֹדַע קוֹרוֹתַי לִמְסַפְּרֵי אַהֲבָה, וְקוּם
וְהָעֵד אֶת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי בְךָ לֹא אָנוּם.
הָיְתָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֲחוֹת צַ’וְא אַלְמַכָּאן מְהַלֶּכֶת וּפוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִנֵּה שֵׁיךְ נוֹסֵעַ וּבָא מִן הָעֲרָבָה, וְעִמּוֹ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִן הַבְּדוּאִים.
הִסְתַּכֵּל בָּהּ הַשֵּׁיךְ וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא יָפָה וְעַל רֹאשָׁהּ בְּלוֹיַת צֶמֶר.
הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אָכֵן יָפָה הִיא זוֹ וּמַקְסִימָה, וְאוּלָם יְרוּדָה הִיא, אַךְ אַחַת הִיא לִי אִם מֵעִיר זוֹ הִיא וְאִם נָכְרִיָּה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטְלָה לִי”.
הָלַךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ לְאַט לְאַט עַד שֶׁעָמַד לָהּ בְּדַרְכָּהּ בֵּין הַמְּצָרִים וְקָרָא לָהּ לְשָׁאֲלָהּ עַל מַצָּבָהּ.
אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, בַּת חוֹרִין אַתְּ אוֹ שִׁפְחָה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו, הִבִּיטָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “בְּחַיֶּיךָ, אַל תְּחַדֵּשׁ עָלַי הַיְּגוֹנִים”.
אָמַר לָהּ: “הִנֵּה חוֹנַנְתִּי שֵׁשׁ בָּנוֹת, וּמֵתוּ עָלַי חָמֵשׁ מֵהֶן וְנִשְׁאֲרָה אַחַת, וְהִיא הַצְּעִירָה בָהֶן, וּבָאתִי אֵלַיִךְ לִשְׁאֹל אוֹתָךְ אִם מִבְּנוֹת הָעִיר הַזֹּאת אַתְּ אוֹ נָכְרִיָּה, כְּדֵי שֶׁאֶקַּח אוֹתָךְ וַאֲשִׂימֵךְ אִתָּהּ לִהְיוֹת לְרֵעָה לָהּ וְתִתְנַחֵם בָּךְ אַחֲרֵי אַחְיוֹתֶיהָ.
וְאִם אֵין לָךְ מִי שֶׁהוּא, אָשִׂים אוֹתָךְ כְּאַחַת מֵהֶן וְהָיִיתְ כְּיַלְדִּי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה בְלִבָּהּ: “יִתָּכֵן כִּי אֶמְצָא מְקוֹם מִבְטָחִים אֵצֶל זָקֵן זֶה”.
הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ מִבּוּשָׁה וְאָמְרָה: “הוֹי דּוֹדִי, נַעֲרָה נָכְרִיָּה אֲנִי וְלִי אָח חוֹלֶה.
הֲרֵינִי מוּכָנָה לָלֶכֶת עִמְּךָ לְבֵיתְךָ, בִּתְנַאי שֶׁאֶהְיֶה עִם בִּתְּךָ בַּיּוֹם, וּבַלַּיְלָה אֵלֵךְ אֶל אָחִי.
אִם אַתָּה מְקַבֵּל זֶה, הֲרֵינִי הוֹלֶכֶת עִמְּךָ, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי, נָכְרִיָּה, וְהָיִיתִי כְבוּדָה וְנַעֲשֵׂיתִי שְׁפָלָה וּבְזוּיָה.
בָּאתִי אֲנִי וְאָחִי מֵאֶרֶץ חִגָ’אז, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יֵדַע אָחִי הֵיכָן אָנִי”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי אֶת דְּבָרֶיהָ אָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי אֱלֹהִים, כְּבָר הִצְלַחְתִּי בְמַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”.
אָמַר לָהּ: “אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּתְרוֹעֲעִי לְבִתִּי בַיּוֹם וְתֵלְכִי אֶל אָחִיךְ בַּלַּיְלָה.
וְאִם מַסְכִּימָה אַתְּ, הַעֲבִירִי אוֹתוֹ לִמְקוֹמֵנוּ”.
לֹא פָסַק הַבְּדוּאִי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתָהּ וּלְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת, עַד שֶׁהִסְכִּימָה לוֹ לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ.
הָלַךְ לְפָנֶיהָ וְהָלְכָה הִיא אַחֲרָיו וְהִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת אֶל כְּנוּפְיָתוֹ, וּכְבָר הֵכִינוּ הַגְּמַלִּים וְשָׂמוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּטְעָנִים וְשָׂמוּ מֵעַל לָהֶם אֶת הַמַּיִם וְאֶת הַצֵּידָה.
וְהָיָה הַבְּדוּאִי לִסְטִים דְּרָכִים וּבוֹגֵד בְּבֶן לְוָיָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת וְעָרְמָה, וְלֹא הָיוּ אֶצְלוֹ לֹא בֵּן וְלֹא בַת, וְלֹא אָמַר אוֹתָם דְּבָרִים אֶלָּא בְעָרְמָה שֶׁהֶעֱרִים עַל נַעֲרָה מִסְכֵּנָה זוֹ בַּאֲשֶׁר גָזַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
הָיָה הַבְּדוּאִי מְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְחַבֵּר אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ, וּמָצָא שֶׁכְּבָר נָסְעוּ עַל הַגְּמַלִּים.
רָכַב הַבְּדוּאִי עַל גָּמָל וְהִרְכִּיבָה אִתּוֹ עַל גְמַלּוֹ מֵאַחֲרָיו, וְנָסְעוּ רֹב הַלַּיְלָה.
הִכִּירָה נַזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁלֹּא הָיוּ דִּבְרֵי הַבְּדוּאִי אֶלָּא לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וְשֶׁרִמָּה אוֹתָהּ.
הָיְתָה בוֹכָה וְצוֹרַחַת כְּשֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם אֶל הֶהָרִים, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתָם אָדָם.
כְּשֶׁהָיָה קָרוֹב לַשַּׁחַר יָרְדוּ מִן הַגְּמַלִּים.
נִגַּשׁ הַבְּדוּאִי אֶל נַזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “עִירוֹנִית בְּכִי זֶה מַה הוּא? חֵי-אֱלֹהִים, אִם אֵין אַתְּ חֲדֵלָה מִלִּבְכּוֹת, אַכֶּה אוֹתֵךְ עַד מָוֶת, בְּלָיָה עִירוֹנִית!” כְּשֶׁשָּׁמְעָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת דְּבָרָיו, קָצָה בְחַיֶּיהָ וּבִקְּשָׁה נַפְשָׁהּ לָמוּת.
פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “הוֹי שֵׁיךְ הָרָע, הוֹי שֵׂבָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה תִמְעַל בִּי וְתָזֹם מְזִמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָטַחְתִּי בְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי דְבָרֶיהָ אָמַר לָהּ: “בְּלָיָה עִירוֹנִית, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ לָשׁוֹן לַעֲנוֹת אוֹתִי בָהּ?” קָם עָלֶיהָ וְעִמּוֹ שׁוֹט וְהִכָּה אוֹתָהּ וְאָמַר: “אִם אֵין אַתְּ שׁוֹתֶקֶת, הֲרֵינִי מֵמִית אוֹתָךְ”.
שָׁתְקָה שָׁעָה אַחַת.
הִרְהֲרָה בְאָחִיהָ וְהַמַּצָּב שֶׁהוּא שָׁרוּי בוֹ מִן הַמַּחֲלוֹת וּבָכְתָה בַמִּסְתָּרִים.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּנְתָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה עָקַבְתָּ אוֹתִי כָל כָּךְ עַד שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתִי לְהָרִים אֵלוּ הַשּׁוֹמֵמִים, וּמַה כַּוָּנָתְךָ לַעֲשׂוֹת בִּי?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרֶיהָ כָּבֵד לִבּוֹ עוֹד יוֹתֵר וְאָמַר לָהּ: “בְּלָיָה עִירוֹנִית, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ לָשׁוֹן לַעֲנוֹת אוֹתִי בָהּ? נָטַל שׁוֹט וְהִצְלִיף בּוֹ עַל גַּבָּהּ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה, גָּחֲנָה עַל רַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן, אָז הִרְפָּה מֵהַכּוֹת אוֹתָהּ.
הָיָה מְגַדֵּף אוֹתָהּ וְאוֹמֵר:” נִשְׁבָּע אֲנִי בְמִגְבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֶשְׁמַע אוֹתָךְ בּוֹכָה אֶכְרֹת אֶת לְשׁוֹנֵךְ וְאֶתְקַע אוֹתָהּ בְּחוֹרֵךְ, אַתְּ בְּלָיָה עִירוֹנִית ".
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁתַּתְּקָה וְלֹא הֵשִׁיבָה תְשׁוּבָה, כָּאֲבוּ לָהּ הַמַּלְקוֹת וְהִצְטַנְּפָה וְהִשְׁמִיטָה רֹאשָׁהּ עַל חָזָהּ וְהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּמַצָּבָהּ וּבְמַצָּבוֹ שֶׁל אָחִיהָ, וּבְשִׁפְלוּתָהּ אַחֲרֵי הֱיוֹתָהּ כְּבוּדָה, וּבְמַחֲלַת אָחִיהָ וּבִבְדִידוּתוֹ וְנָכְרָם שְׁנֵיהֶם.
הִזִּילָה דִּמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
מִמִּנְהַג הַזְּמַן לָסֶגֶת וְלַחֲזֹר,
וְלֹא יִשָּׁאֵר מַצָּב לְאִישׁ יְמֵי דוֹר,
וְלַכֹּל בָּעוֹלָם זְמַנּוֹ נִקְצָב,
וַחֲרוּצִים לְאָדָם יְמֵי חַיָּיו.
עַד מָה אֶשָּׂא דַכָּא וּבַלָּהָה, הוֹי לַיָּגוֹן,
מֵחַיִּים אֲשֶׁר כָּלוּ בְּבַלָּהוֹת וְדִכָּאוֹן.
אַל יְאַשֵּׁר אֵל יָמִים אֻשַּׁרְתִּי בָּם,
יָמִים צָפַן הַכָּבוֹד זְלוּת בְּקִפּוּלָם.
נִכְזַב שִׁבְרִי וְתִקְוָתִי נִכְרָתָה
וַחֲבִילָתִי נִפְרְדָה בַּנֵּכָר נָשָׁתָה.
הוֹי הָעוֹבֵר עַל הֶחָצֵר בָּהּ הָיִיתִי גָרָה,
הוֹדַע אוֹתָם כִּי דִּמְעָתִי פְּלָגִים נִגָּרָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי שִׁירָהּ, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וְנָד לָהּ וְחָמַל עָלֶיהָ וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ וּמָחָה דִּמְעוֹתֶיהָ וְנָתַן לָהּ עֻגַּת שְׂעוֹרִים וְאָמַר לָהּ: “אֲנִי אֵינִי אוֹהֵב מִי שֶׁעוֹנֶה לִי בִשְׁעַת כַּעְסִי.
וְאַתְּ, מֵעַכְשָׁו לֹא תַּעֲנִי לִי כְּלוּם מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַנִּתְעָבִים.
הֲרֵי אֲנִי מוֹכֵר אוֹתָךְ לְאָדָם טוֹב כָּמוֹנִי שֶׁיֵּיטִיב עִמָּךְ כְּשֵׁם שֶׁהֵיטַבְתִּי אָנִי”.
אָמְרָה לוֹ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה”.
כְּשֶׁאָרַךְ לָהּ הַלַּיְלָה וְשָׂרַף אוֹתָהּ הָרָעָב, אָכְלָה מֵאוֹתָהּ עֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים דָּבָר מוּעָט.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה צִוָּה הַבְּדוּאִי לִכְנוּפְיָתוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַבְּדוּאִי כְּשֶׁנָּתַן לְנַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת עֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים וְהִבְטִיחָה שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְאָדָם טוֹב כָּמוֹהוּ, אָמְרָה לוֹ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה”.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְשָׂרַף אוֹתָהּ הָרָעָב, אָכְלָה מֵעֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים דָּבָר מוּעָט.
אַחַר-כָּךְ פָּקַד הַבְּדוּאִי עַל כְּנוּפְיָתוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.
טָעֲנוּ אֶת הַגְּמַלִּים, וְרָכַב הַבְּדוּאִי עַל גָּמָל וְהִרְכִּיב אֶת נַזְהַת אַלזַּמָאן עַל גְּמַלּוֹ מֵאַחֲרָיו, וְנָסְעוּ וְהִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁלשֶׁת יָמִים.
נִכְנְסוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וְיָרְדוּ בְאַכְסַנְיַת הַשֻּׂלְטָאן בְּצַד שַׁעַר-הַמּוֹשֵׁל.
וּכְבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ שֶׁל נַזְהַת אַלזַּמָאן מִן הַיָּגוֹן וּמִיגִיעַת הַנְּסִיעָה, וְהָיְתָה בוֹכָה בִּגְלַל זֶה.
נִגַּשׁ הַבְּדוּאִי אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “עִירוֹנִית, בְּמִגְבַּעְתִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מַרְפָּה מִבְּכִי זֶה, אֵינִי מוֹכְרֵךְ אֶלָּא לִיהוּדִי”.
קָם וּתְפָשָׂהּ בְּיָדָהּ וְהִכְנִיסָה לְחֶדֶר וְיָצָא לַשּׁוּק וְעָבַר עַל פְּנֵי הַסּוֹחֲרִים הָעוֹסְקִים בִּשְׁפָחוֹת וּבָא אִתָּם בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן.
אָמַר לָהֶם: “אִתִּי שִׁפְחָה שֶׁהֲבֵאתִיהָ עִמִּי, וְאָחִיהָ חוֹלֶה וּשְׁלַחְתִּיו אֶל אֲנָשַׁי בִּמְדִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁיְּרַפְּאוּהוּ עַד שֶׁיַּבְרִיא, וּבִרְצוֹנִי לְמָכְרָהּ, שֶׁכֵּן מִיּוֹם שֶׁחָלָה אָחִיהָ הִיא בּוֹכִיָּה, שֶׁקָּשָׁה עָלֶיהָ פְּרִידָתוֹ, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁמִּי שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָהּ יְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת, וְיֹאמַר לָהּ: “הֲרֵי אָחִיךְ אֶצְלִי בִּירוּשָׁלַיִם חוֹלֶה”, וַאֲנִי מוֹזִיל לוֹ מִמְחִירָהּ”.
נִגַּשׁ אַחַד הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לוֹ: “מַה גִּילָהּ?” אָמַר לוֹ: “בְּתוּלָה הִיא שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, בַּעֲלַת-שֵׂכֶל טוֹב וְנִימוּסִין וּתְבוּנָה וְיֹפִי וָחֵן.
וְאוּלָם מֵאָז שָׁלַחְתִּי אֶת אָחִיהָ לִירוּשָׁלַיִם, טָרוּד לִבָּהּ בּוֹ וְנִשְׁתַּנָּה יָפְיָהּ וְנִרְזָה מִשְׁמַן בְּשָׂרָהּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר כָּךְ הָלַךְ עִם הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “דַּע לְךָ, שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ וְקוֹנֶה מֵאִתְּךָ אֶת הַנַּעֲרָה שָׁאַתָּה מְהַלֵּל אוֹתָהּ וּמְשַׁבֵּחַ שִׂכְלָהּ וְנִימוּסָהּ וְיָפְיָהּ, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת מְחִירָה.
וְאוּלָם תְּנַאי אֲנִי מַתְנֶה עִמְּךָ שֶׁאִם אַתָּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מְחִירָה בִּמְזֻמָּנִים.
וְאִם אֵין אַתָּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ, אֲנִי מַחֲזִיר אוֹתָהּ לְךָ”.
אָמַר הַבְּדוּאִי: “אִם חָפֵץ אַתָּה, הָבֵא אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהַתְנֵה עִמִּי כָּל תְּנַאי שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, שֶׁכֵּן אִם אַתָּה מוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכוֹרַסָאן, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁתִּתְקַבֵּל עַל לִבּוֹ וְיִתֵּן לְךָ מְחִירָה, וְיַרְבֶּה לְךָ הָרֶוַח בָּהּ”.
אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “וַאֲנִי יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה מֵאֵת הַשֻּׂלְטָאן, וְהִיא שֶׁיִּכְתֹּב לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וִיצַוֵּהוּ עָלַי.
וְאִם הוּא מְקַבֵּל אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדַי, אֲנִי שׁוֹקֵל לְךָ מְחִירָה מִיָּד”.
אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “קִבַּלְתִּי תְּנַאי זֶה שֶׁאַתָּה מַתְנֶה”.
הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נֻזְהַת אַלזַּמָאן.
עָמַד הַבְּדוּאִי עַל יָד דֶּלֶת הַחֶדֶר וְקָרָא לָהּ:” הוֹי נָאגִ’יָּה", שֶׁכֵּן קָרָא אוֹתָהּ בְּשֵׁם זֶה.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ, בָּכְתָה וְלֹא עָנְתָה לוֹ.
פָּנָה הַבְּדוּאִי אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת לְפָנֶיךָ, גַּשׁ אֵלֶיהָ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וּנְהַג אִתָּה בְּטוֹבוֹת כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִיךָ”.
נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַסּוֹחֵר וְרָאָה אוֹתָהּ מֻפְלָה בְחֵן וּבְיֹפִי, וּבִפְרָט שֶׁהִיא יוֹדַעַת לְשׁוֹן עַרְבִית.
אָמַר הַסּוֹחֵר: “אָמְנָם כֵּן הִיא כְּמוֹ שֶׁתֵּאַרְתָּ אוֹתָהּ לִי, וַהֲרֵינִי מַשִּׂיג עַל יָדָהּ אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”.
אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “שָׁלוֹם עָלַיִךְ, הַבַּת, כֵּיצַד שְׁלוֹמֵךְ?” פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “רְשׁוּמָה הִיא בְּסֵפֶר הַגּוֹרָל”.
הִסְתַּכְּלָה בּוֹ וּמָצְאָה שֶׁהוּא אִישׁ בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וּמַרְאֵהוּ יָפֶה.
אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “דּוֹמַנִי שֶׁזֶּה בָּא לִקְנוֹת אוֹתִי”.
וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “אִם אֲנִי מוֹנַעַת עַצְמִי מִמֶּנּוּ, הֲרֵינִי נִשְׁאֶרֶת אֵצֶל פּוֹשֵׁעַ זֶה, וְהוּא מֵמִית אוֹתִי בְמַכּוֹת.
עַל-כָּל פָּנִים הֲרֵי זֶה אִישׁ שֶׁפָּנָיו יָפוֹת, וַהֲרֵי זֶה יֵשׁ לְצַפּוֹת מִמֶּנּוּ טוֹבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִן הַבְּדוּאִי הַגַּס הַזֶּה, וְאֶפְשָׁר לֹא בָא עַכְשָׁו אֶלָּא לִשְׁמֹעַ שִׂיחָתִי, הָבָה וְאֶעֱנֶה אוֹתוֹ תְּשׁוּבָה יָפָה”.
וְהָיָה כָּל זֶה, כְּשֶׁעֵינֶיהָ כְבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע.
נָשְׂאָה אֵלָיו עֵינֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ בְּדִבְרֵי נֹעַם: “וְהַשָּׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי, וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו – כָּךְ צִוָּה הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁאֵלָתְךָ לְמַצָּבִי, הֲרֵי אִם בִּרְצוֹנְךָ לְדַעְתּוֹ, הִנֵּה לֹא תְאַחֵל אוֹתוֹ אֶלָּא לְאוֹיְבֶיךָ”.
וְשָׁתְקָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דְּבָרֶיהָ, נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ מִשִּׁפְחָה זוֹ.
פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “מַה מְּחִירָה? אָכֵן רָמַת הַמַּעֲלָה הִיא”.
נִתְמַלֵּא הַבְּדוּאִי זַעַם וְאָמַר לוֹ: “קִלְקַלְתָּ לִי אֶת הַשִּׁפְחָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ.
כֵּיצַד זֶה אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהִיא רָמַת הַמַּעֲלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהִנָּהּ מֵהַשְׁפָלִים בִּבְנֵי-אָדָם.
אֵינִי מוֹכְרָהּ לְךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דְּבָרָיו, הֵבִין שֶׁהוּא מְעוּט-שֵׂכֶל וְאָמַר לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁכֵּן אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ עִם מוּם זֶה שֶׁהִזְכַּרְתִּי”.
אָמַר הַבְּדוּאִי: “וְכַמָּה אַתָּה מְשַׁלֵּם לִי מְחִירָה?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “לֹא יִקְרָא לַיֶּלֶד שֵׁם אֶלָּא אָבִיו.
נְקֹב מְחִירָהּ לְפִי בַּקָּשָׁתֶךָ”.
אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “לֹא כִי אַתָּה אוֹמֵר”.
אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: “בְּדוּאִי זֶה גַּס שֶׁאֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב הוּא וְרֹאשׁוֹ יָבֵשׁ, וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מְחִיר לָהּ, שֶׁלָּקְחָה לִבִּי בְּצַחוּת לְשׁוֹנָהּ וִיפִי מַרְאֶהָ.
וְאִם גַּם כּוֹתֶבֶת וְקוֹרְאָה הִיא הֲרֵי זֶה מִשְּׁלֵמוּת הַטּוֹב לָהּ וּלְקוֹנָהּ, וְאוּלָם בְּדוּאִי זֶה אֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכָּהּ”.
פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: שֵׁיךְ-הַבְּדוּאִים, אֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ מְחִירָהּ מָאתַיִם דִּינָר בִּמְזֻמָּנִים לְיָדְךָ מִחוּץ לַמִּסִּים וְחֹק הַשֻּׂלְטָאן".
כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי כָּךְ, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל, נָזַף בַּסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “קוּם וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, שֶׁגַּם אִלּוּ הָיִיתָ נוֹתֵן לִי מָאתַיִם דִּינָר בְּעַד בְּלוֹיֵי גְּלִימָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ, לֹא הָיִיתִי מוֹכְרָהּ לְךָ, שֶׁכֵּן אֵין אֲנִי מוֹכְרָהּ אֶלָּא מַנִּיחָהּ אֶצְלִי שֶׁתִּרְעֶה הַגְּמַלִּים וְתִטְחַן הַקֶּמַח”.
גָעַר בָּהּ וְאָמַר: “בּוֹאִי, סְרוּחָה, אֵינִי מוֹכֵר אוֹתָךְ”.
וּפָנָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “חוֹשֵׁב הָיִיתִי אוֹתְךָ לְבַר-דַּעַת.
בְּמִגְבַּעְתִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מִסְתַּלֵּק מִכָּאן, אֲנִי מַשְׁמִיעַ אוֹתְךָ מַה שֶּׁלֹּא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ”.
אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: “בְּדוּאִי זֶה מְשֻׁגָּע הוּא וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכָּהּ.
עַכְשָׁו לֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם בְּעִנְיַן מְחִירָהּ, שֶׁאִלּוּ הָיָה בַר-דַּעַת לֹא הָיָה אוֹמֵר: “נִשְׁבַּעְתִּי בְּמִגְבַּעְתִּי”, חַי-אֱלֹהִים שֶׁזּוֹ הִיא אוֹצַר אֲבָנִים-טוֹבוֹת, וַאֲנִי אֵין אִתִּי מְחִירָהּ.
וְאָכֵן גַּם אִם יְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֲנִי נוֹתְנוֹ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא נוֹטֵל כָּל אֲשֶׁר לִי”.
פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ וֶאֱמֹר לִי, מַה יֵּשׁ לָהּ אֶצְלְךָ מִבִּגְדֵי-אָרִיג?” אָמַר הַבְּדוּאִי: “וּמַה תַּעֲשֶׂה סְחָבַת-שְׁפָחוֹת זוֹ בְּבִגְדֵי-אָרִיג? חַי-אֱלֹהִים שֶׁגְּלִימָה זוֹ שֶׁהִיא עוֹטֶפֶת רַב לָהּ”.
אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “בִּרְשׁוּתְךָ אֲנִי מְגַלֶּה אֶת פָּנֶיהָ וּמְהַפֵּךְ בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי-אָדָם מְהַפְּכִים לְשֵׁם קְנִיָּה”.
אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, יִשְׁמֹר אֱלֹהִים עֲלוּמֶיךָ, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ.
וְאִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ הַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה, וּרְאֵה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה”.
אָמַר הַסּוֹחֵר: “יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם, אֵינִי מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בְפָנֶיהָ”.
נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַסּוֹחֵר וְעָמַד מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי יָפְיָהּ וְחִנָּהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְעָמַד מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְיָשַׁב לְצִדָּהּ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹאֵל אַתָּה לִשְׁמִי בַּזְּמַן הַזֶּה אוֹ לִשְׁמִי לְפָנִים?” אָמַר לָהּ: “כְּלוּם יֵשׁ לָךְ שֵׁם חָדָשׁ וְשֵׁם יָשָׁן?” אָמְרָה: "הֵן, שְׁמִי הַיָּשָׁן נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּשְׁמִי הֶחָדָשׁ גֻסַּת אַלזַּמָאן.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, וְאָמַר לָהּ: “יֵשׁ לָךְ מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה לָךְ?” אָמְרָה: “הֵן, חֵי-אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, וְאוּלָם הַזְּמַן הִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינוֹ, וְהוּא חוֹלֶה בִירוּשָׁלָיִם”.
נִזְכְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן בְּאָחִיהָ וּבְמַחֲלָתוֹ וּבְנָכְרוֹ וּבְפֵרוּדָהּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹלֶה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מֶה הָיָה לוֹ.
נִזְכְּרָה בְמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ מֵעִנְיָן זֶה עִם הַבְּדוּאִי, וֶהֱיוֹתָה רְחוֹקָה מֵאִמָּהּ וְאָבִיהָ וּמַמְלַכְתָּהּ.
זָרְמוּ דִמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְשָׁטְפוּ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּכָל אֲשֶׁר אַתָּה יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהַי,
הוֹי נוֹסֵעַ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹךְ קְרָבַי,
וּבְכָל אֲשֶׁר הִנְּךָ יְהִי לְךָ אֵל לְחָסוּת,
יִשְׁמָרְךָ מִמְּסִבּוֹת זְמַן וּמִפֻּרְעָנוּת.
נֶעֱלַמְתָּ וְעֵינִי לְקִרְבָתְךָ נִכְסָפָה
וְדִמְעָתִי פְלָגִים יָרְדָה שָׁטָפָה.
לוּ אֵדַע אֵי מַחֲנֶה וְאֵי אֶרֶץ שָׁם
הִשְׁתַּקַּעְתָּ, בְּאֵיזֶה בַיִת וּבְאֵיזֶה עָם?
אִם מַיִם חַיִּים מִשְׁתֶּךָ יְהִי
כְּשׁוֹשָן רַעֲנָן, עֵת דִמְעִי שִׁקּוּיִי,
הַאִם תִּרְאֶה תְּנוּמָה? הֵן אֲנִי עֵרָה
בֵּין יְצוּעִי וּצְלָעַי גַּחֶלֶת בּוֹעֵרָה.
הַכֹּל מִבַּלְעֲדֵי פֵּרוּדְךָ יֵקַל
לְלִבִּי, וְזוּלָתוֹ לֹא יִכְבַּד כְּלָל.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מַה שֶׁאָמְרָה מִן הַשִּׁיר, בָּכָה וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְחוֹת דֶּמַע מִלֶּחְיָהּ.
כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “חָלִילָה לְךָ, אֲדוֹנִי”.
יָשַׁב הַבְּדוּאִי וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, כְּשֶׁהִיא מְכַסָּה פָנֶיהָ בִפְנֵי הַסּוֹחֵר, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לִמְחוֹת דִּמְעָתָהּ מֵעַל לֶחְיָהּ, וְחָשַׁב שֶׁהִיא מוֹנַעַת עַצְמָה מִבְּדִיקָתוֹ אוֹתָהּ, קָם אֵלֶיהָ אָץ, וְהָיָה בְיָדוֹ אַפְסָר שֶׁל גָּמָל.
הֱרִימוֹ בְיָדוֹ וְהִכָּה אוֹתָהּ בוֹ עַל כִּתְפוֹתֶיהָ, בָּאָה הַמַּכָּה בְכֹחַ עַד שֶׁצָּנְחָה וּפָנֶיהָ לָאָרֶץ.
נִכְנַס חָצָץ לְתוֹךְ גַּבַּת עֵינָהּ וְקָרְעָה אוֹתָהּ, וְשָׁתַת דָּמָה עַל פָּנֶיהָ.
זָעֲקָה זְעָקָה גְדוֹלָה וּבָכְתָה בְכִי רַב וְהִתְעַלְּפָה, וּבָכָה הַסּוֹחֵר עִמָּהּ.
אָמַר הַסּוֹחֵר: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֲנִי קוֹנֶה נַעֲרָה זוֹ, וַאֲפִלּוּ בְזָהָב מִשְׁקָלָהּ, וְאָנִיחַ לָהּ מֵעָרִיץ זֶה”.
הִתְחִיל הַסּוֹחֵר מְחָרֵף אֶת הַבְּדוּאִי כְּשֶׁהִיא בְהִתְעַלְּפוּתָהּ.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה מָחֲתָה אֶת הַדְּמָעוֹת וְאֶת הַדָּם מֵעַל פָּנֶיהָ, וְקָשְׁרָה רֹאשָׁהּ וְנָשְׂאָה עֵינֶיהָ לַמָּרוֹם, וְהִתְפַּלְּלָה לְרִבּוֹנָהּ בְּלֵב מָלֵא יָגוֹן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
רַחֵם נָא כְּבוּדָה
בְמָצוֹק הָיְתָה יְרוּדָה.
תֵּבְךְּ וְתֹאמַר בְפַלְגֵי דְמָעוֹת:
“נֶגֶד הַגּוֹרָל אֵין תַּחְבּוּלוֹת”.
כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ פָּנְתָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמְרָה לוֹ בְקוֹל נָמוֹךְ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל תַּעַזְבֵנִי בְּיַד עָרִיץ זֶה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁאִם אֲנִי לָנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה אֶצְלוֹ, אֶטְרֹף נַפְשִׁי בְכַפִּי.
הַצִּילֵנִי אֵפוֹא מִיָּדוֹ, שֶׁיַּצִּיל אֱלֹהִים אוֹתְךָ מִמַּה שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפָּנָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא”.
קָם הַסּוֹחֵר וְאָמַר לַבְּדוּאִי: “שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, זֹאת אֵינָהּ לְפִי רוּחֲךָ, מְכֹר אוֹתָהּ לִי בְמַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”.
אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “טֹל אוֹתָהּ וְשַׁלֵּם מְחִירָהּ, שֶׁלֹּא אוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל מְקוֹם הַמִּרְעֶת וְאָנִיחַ אוֹתָהּ שָׁם שֶׁתֶּאֱסֹף אֶת הַגְּלָלִים וְתִרְעֶה אֶת הַגְּמַלִּים”.
אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אֲנִי נוֹתֵן לְךָ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר”.
אָמַר הַבְּדוּאִי: “יִפְתַּח אֱלֹהִים – הוֹסֵף”.
אָמַר הַסּוֹחֵר: “שִׁבְעִים אֶלֶף דִּינָר”.
אָמַר הַבְּדוּאִי: “יִפְתַּח אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גַּם הַקֶּרֶן שֶׁעָלְתָה בוֹ, שֶׁכֵּן אָכְלָה אֶצְלִי עֻגוֹת שְׂעוֹרִים בְּתִשְׁעִים אֶלֶף דִּינָר”.
אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אַתָּה וְכָל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְכָל שִׁבְטְךָ לֹא אֲכַלְתֶּם בְּכָל יְמֵי חַיֵּיכֶם בְּאֶלֶף דִּינָר שְׂעוֹרִים.
וְאוּלָם דִּבּוּר אֶחָד אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מִתְרַצֶּה בּוֹ, הֲרֵינִי מֵבִיא דִּבָּתְךָ רָעָה אֶל מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק, וְהוּא נוֹטֵל אוֹתָהּ מִיָּדְךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ”.
אָמַר הַבְּדוּאִי: “דַּבֵּר”.
אָמַר:“בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר”.
אָמַר הַבְּדוּאִי: “מָכַרְתִּי אוֹתָהּ לְךָ בִּמְחִיר זֶה, וַאֲנִי יָכוֹל לִקְנוֹת בּוֹ מֶלַח”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת דְבָרָיו, צָחַק וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַמָּמוֹן וּמְסָרוֹ לוֹ.
לָקַח אוֹתוֹ הַבְּדוּאִי וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם, אֶפְשָׁר שֶׁאֶמְצָא אֶת אָחִיהָ וְאָבִיא אוֹתוֹ וְאֶמְכְּרֶנוּ”.
רָכַב וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, וְהָלַךְ לָאַכְסַנְיָה וְשָׁאַל לְאָחִיהָ וְלֹא מְצָאוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהַסּוֹחֵר, הֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁלְּקָחָהּ הֵטִיל עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדָיו וְהָלַךְ לוֹ אִתָּהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר שֶׁקִּבֵּל לְיָדָיו אֶת הַנַּעֲרָה מִידֵי הַבְּדוּאִי שָׂם עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדָיו וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ, וְהִלְבִּישָׁהּ אֶת הַמְּפֹאָרִים בַּלְּבוּשִׁים וּלְקָחָהּ וְיָרַד אִתָּהּ אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ עֲדָיִים וְשָׂם אוֹתָם בְּמִטְפַּחַת שֶׁל אַטְלַס וְהִנִּיחָם לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “זֶהוּ כֻלּוֹ בִּשְׁבִילֵךְ הוּא, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ אֶלָּא זֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶכָּנֵס אִתָּךְ אֶל מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק תּוֹדִיעִי לוֹ אֶת הַמְּחִיר שֶׁשִּׁלַּמְתִּי בַעֲדֵךְ אִם גַּם כִּי לֹא יְסֻלָּא בְּעֶרְכֵּךְ.
וּכְשֶׁתִּהְיִי אֶצְלוֹ אַחֲרֵי שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָךְ מִמֶּנִּי, סַפְּרִי לוֹ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ, וּבַקְּשִׁי מֵאִתּוֹ כְּתָב-מַלְכוּת שֶׁיְּצַוֶּה בוֹ עָלַי, שֶׁאֵלֵךְ בּוֹ אֶל אָבִיו שַׁלִיט בַּגְדָאד הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן, שֶׁיֶּאֱסֹר לָקַחַת מִמֶּנִּי מֶכֶס מִן הָאֲרִיגִים אוֹ זוּלַת זֶה מִכָּל מַה שֶׁאֶסְחַר בּוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְבָרָיו בָּכְתָה וְנֶאֶנְחָה.
אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “גְּבִרְתִּי, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר אֶת בַּגְדָאד תִּדְמַעְנָה עֵינַיִךְ, יֵשׁ לָךְ בָּהּ אִישׁ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ? וְאִם סוֹחֵר הוּא אוֹ זוּלַת זֶה, הַגִּידִי לִי, שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת כָּל מִי שֶׁבָּהּ מִן הַסּוֹחֲרִים אוֹ זוּלָתָם.
וְאִם בִּרְצוֹנֵךְ לְשַׁגֵּר אִגֶּרֶת אֲנִי מוֹלִיכָהּ אֵלָיו”.
אָמְרָה לוֹ: "חַי-אֱלֹהִים אֵין לִי הֶכֵּרוּת בָּהּ לֹא עִם סוֹחֵר וְלֹא עִם זוּלָתוֹ, וְיֵשׁ לִי הֶכֵּרוּת רַק עִם הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן שַׁלִיט בַּגְדָאד.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת דְּבָרֶיהָ, צָחַק וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר הִגַּעְתִּי לְמַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”.
אָמַר לָהּ: “כְּלוּם הֻצַּגְתְּ לְפָנָיו קֹדֶם לָכֵן?” אָמְרָה לוֹ: "לֹא כִּי גָדַלְנוּ אֲנִי וּבִתּוֹ יַחַד וְהָיִיתִי יְקָרָה בְּעֵינָיו, וְלִי אֶצְלוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה, וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן יִכְתֹּב לְךָ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, תֵּן לִי דְיוֹתָה וּנְיָר שֶׁאֶכְתֹּב לְמַעַנְךָ מִכְתָּב.
וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לִמְדִינַת בַּגְדָאד, מְסֹר הַמִּכְתָּב מִיָּדְךָ לְיַד הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן וֶאֱמֹר לוֹ: “שִׁפְחָתְךָ נֻזְהַת אַלזַּמָאן כְּבָר הִכּוּ אוֹתָהּ אַלּוֹת חֲלִיפוֹת הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּמְכְּרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהִיא אוֹצֶרֶת לְךָ שָׁלוֹם”.
וּכְשֶׁיִּשְׁאַל אוֹתְךָ עַל אוֹדוֹתַי, הַגֵּד לוֹ: “הִנֵּה הִיא אֵצֶל נְצִיב דַּמֶּשֶׂק”.
הִשְׁתָּאָה הַסּוֹחֵר לְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ, וְנִתּוֹסְפָה אֶצְלוֹ אַהֲבָתָהּ.
אָמַר לָהּ: “אֵינִי דוֹמֶה אֶלָּא שֶׁגְּבָרִים פִּתּוּ אוֹתָךְ וּמָכְרוּ אוֹתָךְ בְּמָמוֹן.
כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ קֻרְאָן בְּעַל-פֶּה?” אָמְרָה: “הֵן, וְיוֹדַעַת אֲנִי חָכְמָה וּרְפוּאָה וְהַקְדָּמַת הַמַּדָּעִים וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא גַּלִינוּס וְכִתְבֵי הִיפוֹקְרַטוּס.
וְאַף אֲנִי פֵּרַשְׁתִּיו בְּעַצְמִי, וְקָרָאתִי אֶת הַתַּדְ’כִּרָה וּפֵרַשְׁתִּי אֶת הַבֻּרְהָאן, וְעִיַּנְתִּי בְכִתְבֵי אִבְּן אַלְבַּיְטָאר בְּעִנְיַן עִשְׂבֵי-הַמַּרְפֵּא, וְדִבַּרְתִּי עַל קַאנוּן-מֶכָּה לְאִבְּן סִינַא, וּפָתַרְתִּי הַחִידוֹת, וְהִצַּגְתִּי הַשְּׁאֵלוֹת, וְשׂוֹחַחְתִּי בְּהַנְדָּסָה, וְיָדַעְתִּי יְדִיעָה נְכוֹנָה בַּאֲנָטוֹמְיָה, וְקָרָאתִי אֶת סִפְרֵי הַשָּׁאפִיעִים, וְקָרָאתִי אֶת הַחַדִית וְדִקְדוּק הַלָּשׁוֹן, וְעִיַּנְתִּי עִם הַחֲכָמִים בְּכָל הַמַּדָּעִים, וְחִבַּרְתִּי חִבּוּרִים בְּמַדָּעֵי הַהִגָּיוֹן וְהַמְּלִיצָה וְהַחֶשְׁבּוֹן וְהַתְּכֻנָּה, וְיוֹדַעַת אֲנִי בְחָכְמַת הַנִּסְתָּר וְחֶשְׁבּוֹן הָעִתִּים לַתְּפִלָּה וַהֲבִינוֹתִי בַּמַּדָּעִים כֻּלָּם”.
אַחַר כָּךְ אָמְרָה: “הָבֵא לִי דְּיוֹתָה וּנְיָר שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ מִכְתָּב שֶׁיּוֹעִיל לְךָ בְּמַסָּעֲךָ וְיַעֲזֹר לְךָ שֶׁלֹּא תְּהֵא זָקוּק לִתְעוּדַת מַסָּע”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מִמֶּנָּה אֵלּוּ דְּבָרִים קָרָא: “הֶאָח, הֶאָח, מַה מְּאֻשָּׁר הוּא זֶה שֶׁתִּהְיִי בְּאַרְמוֹנוֹ”.
הֵבִיא לָהּ דְּיוֹתָה וּנְיָר וְעֵט נְחשֶׁת.
כְּשֶׁהֵבִיא הַסּוֹחֵר אֵלֶּה לְפָנֶיה נָשַׁק הָאָרֶץ מִתּוֹךְ כָּבוֹד לָהּ.
נָטְלָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן אֶת גִּלְיוֹן הַנְּיָר וְנָטְלָה הָעֵט וְכָתְבָה עַל הַגִּלָּיוֹן בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
מַה לִּתְנוּמָתִי מֵאַשְׁמוּרוֹת עֵינַי נָסָה,
אִם אַתָּה רָחְקְךָ עֵינִי לָעִיר עָשָׂה?
וּמַה לְזִכְרְךָ אֵשׁ לִי יַצִּית בַּלֵּב?
הֲכָזֹאת יֶהֱגֶה בְּאָהוּב כָּל אוֹהֵב?
בְּרוּכֵי אֵל הָיוּ יָמֵינוּ, מַה נָּעָמוּ.
אַךְ בְּעוֹד לֹא שָׂבַעְתִּי מַנְעַמֵּיהֶם תַּמּוּ.
אֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִן הָרוּחַ, כִּי הָרוּחַ עָבָר
יִשָּׂא אֵלַי, אֲסִירַת-אַהַב, מִקַּצְווֹתֵיכֶם דָּבָר.
יְלּוֹן עָלֶיךָ אוֹהֵב, אַךְ מְעַט יִמְצָא יֶשַׁע רְוָחָה,
וּלְפֵרוּד שִׂיחָה אֲשֶׁר גַּם אֲבָנִים פִּלָּחָה.
כְּשֶׁגָּמְרָה כְתִיבַת שִׁיר זֶה, כָּתְבָה אַחֲרָיו: “דְּבָרִים אֵלֶּה אוֹמֶרֶת זוֹ שֶׁתְּפָשׂוּהָ הַרְהוּרִים וְהֶחֱזִיקוּ בָּהּ, וּנְדוּדֵי שֵׁנָה הִרְזוּהָ וְעָשְׁקוּ אוֹתָהּ.
כָּל אוֹר לֹא תִּמְצָא לָהּ, וְלֹא תַּבְחִין בֵּין יוֹם לְלֵיל אֲפֵלָה.
עַל יְצוּעַ הַפֵּרוּד מִתְפַּתֶּלֶת, וּבְמִכְחוֹל נְדוּדֵי שֵׁנָה עֵינָהּ מְכַחֶלֶת.
לָתוּר אַחֲרֵי כּוֹכָבִים אֵינָהּ חֲדֵלָה, וְאֵימָה תַּפִּיל עָלֶיהָ אֲפֵלָה.
הַרְהוֹרִים וְרָזוֹן אוֹתָהּ הִתִּיכוּ, וּבֵאוּרֵי מַצָּבָהּ יַאֲרִיכוּ, וְאֵין עוֹזֵר לָהּ זוּלַת אֶגְלֵי דִמְעָה”.
וְנָשְׂאָה דְבָרָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בַּהֲגוֹת יוֹנָה עִם שַׁחַר בֵּין עֳפָאִים,
יִתְעוֹרְרוּ בְּלִבִּי יִסּוּרֵי אַהַב וּנְכָאִים.
וְלֹא יֵאָנַח לִקְרַאת אָהוּב אוֹהֵב
בְּרַעַד וָגִיל, מִבְּלִי הוֹסֵף יָגוֹן לִי עַל כְּאֵב.
אִלּוֹן עַל אַהֲבָתִי לִפְנֵי רַחֲמֵנִי לֹא רָצָה
מָה רַב אֲשֶׁר חֵשֶׁק בֵּין נֶפֶשׁ וְגוּף חָצָה.
פָּרְצוּ מֵעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וְכָתְבָה גַם שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה: בִּלְּתָה תְּשׁוּקָה מִתּוּגָה גוּפִי בְּיוֹם פְּרִידָה,
וַהֲגִירָה בֵּין עַפְעַף וּתְנוּמָה הִפְרִידָה.
מַה נִּרְזָה גוּפִי, אֲנוּשָׁה מַחֲלָתִי,
עֲדֵי לֹא הִכַּרְתָּ אוֹתִי אִלּוּלֵא שִׂיחָתִי.
אַחַר-כָּךְ כָּתְבָה בְּשׁוּלֵי הַגִּלָּיוֹן: “זֶהוּ מִן הָרֲחוֹקָה מִן הַמִּשְׁפָּחָה וְהַמּוֹלֶדֶת עֲצוּבַת הַלֵּב וְהַקֶּרֶב נֻזְהַת אַלזַּמָאן”.
קִפְּלָה אֶת הַגִּלָּיוֹן וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר.
נְטָלוֹ וּנְשָׁקוֹ שֶׁיָּדַע מַה בְּתוֹכוֹ וְשָׂמַח וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לְמִי שֶׁצָּר צוּרָתֵךְ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן כָּתְבָה הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיטַתְהוּ לַסּוֹחֵר.
נְטָלוֹ וְיָדַע מַה בְּתוֹכוֹ וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לָזֶה שֶׁצָּר צוּרָתֵךְ”.
הוֹסִיף לְכָבְדָהּ יוֹתֵר וְהוֹסִיף לִנְהֹג בָּהּ רַכּוֹת כָּל יוֹמוֹ כֻּלּוֹ.
וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה יָצָא לַשּׁוּק וְהֵבִיא מַשֶּׁהוּ וְהֶאֱכִיל אוֹתָהּ.
הִכְנִיסָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהֵבִיא לָהּ בַּלָּנִית וְאָמַר לָהּ: “כְּשֶׁתִּגְמְרִי לַחֲפֹף אֶת רֹאשָׁהּ שַׁלְחִי וְהוֹדִיעִי אוֹתִי”.
אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
הֵכִין לָהּ מַאֲכָל וּפֵרוֹת וְנֵרוֹת, וְהִנִּיחַ אֶת זֶה עַל סַפְסַל אֶבֶן בָּאוּלָם הַחִיצוֹנִי שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ.
וּכְשֶׁגָּמְרָה הַבַּלָּנִית לְנַקּוֹתָהּ הִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אֶת בְּגָדֶיהָ, יָצְאָה מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְיָשְׁבָה עַל סַפְסַל הָאֶבֶן.
שִׁגְּרָה הַבַּלָּנִית וְהוֹדִיעָה לַסּוֹחֵר, וְהַנְּסִיכָה נִגְּשָׁה וּמָצְאָה אֶת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְאָכְלָה הִיא וְהַבַּלָּנִית מִן הַמַּאֲכָל וְהַפֵּרוֹת וְעָזְבוּ אֶת הַשִּׁירַיִם לִמְשָׁרְתֵי בֵּית הַמֶּרְחָץ וְלַשּׁוֹמֶרֶת.
יָשְׁנָה עַד הַבֹּקֶר וְיָשֵׁן הַסּוֹחֵר פָּרוּשׁ הֵימֶנָּה בְּמָקוֹם אַחֵר.
כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ עוֹרֵר אֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהֵבִיא לָהּ כְּתֹנֶת אָרִיג דַק וּמִטְפַּחַת לְרֹאשָׁהּ בְּאֶלֶף דִּינָר וַחֲלִיפַת בְּגָדִים תֻּרְכִּית רְקוּמָה זָהָב וְנַעֲלֵי בַּיִת רְקוּמוֹת זָהָב אָדוֹם וּמְשֻׁבָּצוֹת פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְשָׂם בְּאָזְנֶיהָ נִזְמֵי פְנִינִים בְּאֶלֶף דִּינָר וְשָׂם עַל צַוָּארָהּ שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב וַעֲנָק מִן הָעִנְבָּר יוֹרֵד תַּחַת שָׁדֶיהָ מֵעַל לְטַבּוּרָהּ.
וְאוֹתוֹ עֲנָק הָיוּ בוֹ עֲשָׂרָה כַּדּוּרִים וְתִשְׁעָה שַׂהֲרוֹנִים, כָּל שַׂהֲרוֹן בְּאֶמְצָעִיתוֹ תַּשְׁבֵּץ אֶבֶן-חֵן שְׁקוּפָה בִּשְׁלַל צְבָעֶיהָ וְכָל כַּדּוּר תּוֹכוֹ מִשְׁבֶּצֶת אֹדֶם וּמְחִירוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עֲנָק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר.
וְעָלָה עֶרֶךְ הַבְּגָדִים שֶׁהִלְבִּישָׁהּ אוֹתָם בִּסְכוּם עָצוּם שֶׁל מָמוֹן.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר לְהִתְקַשֵּׁט וְהִתְקַשְּׁטָה בַּיָּפִים בַּתַּכְשִׁיטִים וְהָלְכָה, וְהָלַךְ הַסּוֹחֵר לְפָנֶיהָ.
וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ בְּנֵי-אָדָם הִשְׁתָּאוּ לְיָפְיָהּ וְאָמְרוּ: “יִתְבָּרֵךְ אֱלֹהִים הַיָּפֶה בַּיּוֹצְרִים, מְאֻשָּׁר הוּא זֶה שֶׁזֹּאת אֶצְלוֹ”.
הִמְשִׁיךְ הַסּוֹחֵר לָלֶכֶת וְהִיא אַחֲרָיו עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, הֵבֵאתִי לְךָ מַתָּנָה שֶׁסְּגֻלּוֹתֶיהָ אֵינָם מְצוּיִים, וְשֶׁלֹּא נִרְאֶה כְּמוֹתָהּ בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁכֵּן חֻבְּרוּ בָּהּ לָהֶם יַחַד הַיֹּפִי וְהַטּוֹב”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנִי לִרְאוֹתָהּ בְּעֵינַי”.
יָצָא הַסּוֹחֵר וְהִכְנִיסָהּ עַד שֶׁהֶעֱמִידָהּ לְפָנָיו.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, נָטָה הַדָּם אֶל הַדָּם.
וּכְבָר נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, וְלֹא רָאָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם, שֶׁכֵּן אַחֲרֵי הִוָּלְדָהּ עָבַר זְמַן עַד שֶׁשָּׁמַע שֶׁאָחוֹת לוֹ וּשְׁמָהּ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָח הַנִּקְרָא צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְכָעַס עַל אָבִיו כַּעַס גָּדוֹל מֵחָשְׁשׁוֹ לַמַּלְכוּת שֶׁתַּעֲבֹר מִמֶּנּוּ, כְּפִי שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל.
וּכְשֶׁהִגִּישׁהּ הַסּוֹחֵר אֵלָיו, אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, יַחַד עִם הֱיוֹתָהּ מֻפְלֶגֶת בְּחֵן וָיֹפִי בְּאֹפֶן שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ בְּדוֹרָהּ, הֲרֵי יוֹדַעַת הִיא בְּכָל מַדָּעֵי הַדָּת וְהָעוֹלָם וְהַמְּדִינָה וְהַמַּדָּעִים הַמְּדֻיָּקִים”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “קַח מְחִירָהּ זֶה שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ בּוֹ, וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ”.
אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא.
וְאוּלָם כְּתֹב לִי תְּעוּדָה שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חַיָּב בְּתַשְׁלוּם כָּל מַס מַעֲשֵׂר עַל סְחוֹרָתִי”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ זֹאת, וְאוּלָם אֱמֹר לִי כַּמָּה שָׁקַלְתָּ בִמְחִירָהּ?” אָמַר לוֹ: “שָׁקַלְתִּי בִמְחִירָהּ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר”.
כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ אָמַר: “נוֹתֵן אֲנִי לְךָ מְחִירָהּ יוֹתֵר עַל כָּךְ”.
קָרָא לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לְסוֹחֵר זֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָר וְעֶשְׂרִים אֶלֶף דִּינָר”.
הֵבִיא שַׁרְכָּאן אֶת אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:" מֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶם עָלַי שֶׁשִּׁחְרַרְתִּי שִׁפְחָתִי זוֹ, וְשֶׁרְצוֹנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה".
כָּתְבוּ הַקָּאצִ’ים שְׁטָר שִׁחְרוּרָהּ, וְאַחַר-כָּךְ כָּתְבוּ שְׁטָר נִשּׂוּאֶיהָ לוֹ.
פִּזֵּר הַמֶּלֶךְ עַל רָאשֵׁי הַנִּמְצָאִים זָהָב הַרְבֵּה, וְהָיוּ הָעֲבָדִים וְהַסָּרִיסִים מְלַקְּטִים לָהֶם מַה שֶּׁפִּזֵּר הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם מִן הַזָּהָב.
אַחַר כָּךְ צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב מִכְתָּב חוֹזֵר לַסּוֹחֵר, כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ, שֶׁפָּטוּר הוּא מִמַּס הַמַּעֲשֵׂר מִסְּחוֹרָתוֹ, וְשֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ אָדָם לְרָעָה בְּכָל מַמְלַכְתּוֹ, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ בֶּגֶד פְּאֵר סִינִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צִוָּה לִכְתֹּב מִכְתָּב חוֹזֵר לַסּוֹחֵר, כְּפִי בַּקָּשָׁתוֹ, הַפּוֹטְרוֹ מִלְּשַׁלֵּם מַס הַמַּעֲשֵׂר מִסְּחוֹרָתוֹ עַד עוֹלָם וְשֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ אָדָם לְרָעָה בְּמִסְחָרוֹ, וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה לָתֵת לוֹ בֶגֶד פְּאֵר סִינִי.
נִסְתַּלְּקוּ כָּל מִי שֶׁנִּמְצְאוּ אֶצְלוֹ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַקָּאצִ’ים וְהַסּוֹחֵר.
אָמַר לַקָּאצִ’ים: “רְצוֹנִי שֶׁתִּשְׁמְעוּ מֵהַבָּעוֹת נַעֲרָה זוֹ, מִמַּה שֶׁמּוֹכִיחַ עַל לִמּוּדֶיהָ וְתַרְבּוּתָהּ כְּפִי מַה שֶׁתֵּאֵר הַסּוֹחֵר, שֶׁתִּתְבָּרֵר לָנוּ אֲמִתּוּת דְבָרָיו”.
אָמְרוּ לוֹ: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם”.
צִוָּה לְשַׁלְשֵׁל וִילוֹן בֵּינוֹ וּבֵין אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וּבֵין הַנַּעֲרָה וּמִי שֶׁעִמָּהּ.
וְהָיוּ כָל הַנָּשִׁים שֶׁעִם הַנַּעֲרָה מֵאַחֲרֵי הַוִּילוֹן מְנַשְׁקוֹת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
הָיוּ מְסוֹבְבוֹת אוֹתָהּ וְעוֹסְקוֹת בְּשֵׁרוּתָהּ, וְהֵקֵלוּ מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים וְהָיוּ סָכוֹת בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ.
שָׁמְעוּ נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן קָנָה נַעֲרָה שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ לְיֹפִי וּלְמַדָּע וּלְתַרְבּוּת, וְשֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַמַּדָּעִים וְשָׁקַל מְחִירָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָר, וְשִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְכָתַב שְׁטָר נִשּׂוּאָיו אוֹתָהּ וְהֵבִיא אֶת אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים לִבְחֹן אוֹתָהּ לִרְאוֹת, כֵּיצַד תָּשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם.
בִּקְּשׁוּ הַנָּשִׁים רְשׁוּת מִבַּעֲלֵיהֶן וְהָלְכוּ לָאַרְמוֹן שֶׁבְּתוֹכוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ מָצְאוּ אֶת הַסָּרִיסִים עוֹמְדִים לְפָנֶיהָ.
וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים נִכְנָסוֹת אֵלֶיהָ, קָמָה לִקְרָאתָן וְקִבְּלָה פְנֵיהֶן, וְעָמְדוּ הַשְּׁפָחוֹת אַחֲרֶיהָ.
קִדְּמָה אֶת הַנָּשִׁים בִּבְרָכָה לְבוֹאָן וְהִסְבִּירָה לָהֶן פָּנִים, וְלָקְחָה אֶת לִבָּן.
הוֹשִׁיבָה אוֹתָן לְפִי מַעֲלָתָן כְּאִלּוּ גָדְלָה אִתָּן.
הִתְפַּלְאוּ עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְשִׂכְלָהּ וְתַרְבּוּתָהּ, וְאָמְרוּ זוֹ אֶל זוֹ: “אֵין הִיא שִׁפְחָה, אֶלָּא מַלְכָּה בַּת מֶלֶךְ”.
רוֹמְמוּ עֶרְכָּהּ וְאָמְרוּ לָהּ: “גְּבִרְתֵּנוּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּזְרַח עַל יָדֵךְ אוֹר עַל עִירֵנוּ, וְהַזְהִירִי אַרְצֵנוּ וּמַמְלַכְתֵּנוּ, הַמַּמְלָכָה מַמְלַכְתֵּךְ וְהָאַרְמוֹן אַרְמוֹנֵךְ וְכֻלָּנוּ אַמְהוֹתַיִךְ, חֵי אֱלֹהִים, אַל-נָא תִּכְלְאִי מִמֶּנּוּ טוֹבֵךְ וּמִסְּכוֹת בְּיָפְיֵךְ”.
הוֹדְתָה לָהֶן עַל כָּךְ.
וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַוִּילוֹן מְשֻׁלְשָׁל בֵּין נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּמִי שֶׁאֶצְלָהּ מִן הַנָּשִׁים וּבֵין הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן הוּא וְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים וְהַסּוֹחֵר.
אַחֲרֵי כֵן קָרָא אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן וְאָמַר:" הוֹי הַנַּעֲרָה הַדְּגוּלָה בְּדוֹרָהּ, הִנֵּה סוֹחֵר זֶה תֵּאֵר אוֹתָךְ שֶׁאַתְּ מְלֻמָּדָה וּבַעֲלַת תַּרְבּוּת וְאָמַר שֶׁיּוֹדַעַת אַתְּ בְּכָל הַמַּדָּעִים עַד שֶׁגַּם בְּמַדַּע הַדִּקְדּוּק.
הַשְׁמִיעִי אוֹתָנוּ אֵפוֹא מִכָּל שַׁעַר חָכְמָה דָּבָר מוּעָט".
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרָיו אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, הַמֶּלֶךְ.
הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא בְחָכְמַת הַמְּדִינָה וְנִימוּסֵי הַמְּלָכִים, וּמַה הוּא זֶה שֶׁחַיָּבִים בּוֹ הַמְּמֻנִּים עַל הַשִּׁלְטוֹן וְעַל הַדָּת, וּמַה הוּא הֶכְרָחִי שֶׁתִּהְיֶה בָהֶם מִבְּחִינַת הַמִּדּוֹת הָרְצוּיוֹת.
דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם נְעוּצוֹת בְּעִנְיָנֵי הַדָּת וּבְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.
וְאֵין אָדָם מַגִּיעַ לַדָּת אֶלָּא עַל-יְדֵי חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֵּן הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הַמּוֹבִיל לָעוֹלָם הַבָּא.
וְאֵין עִנְיָנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּדְּרִים אֶלָּא עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂי תוֹשָׁבָיו.
וּמַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם נֶחְלָקִים לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים.
הַשִּׁלְטוֹן וְהַמִּסְחָר וַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְהַמְּלָאכָה.
הַשִּׁלְטוֹן רָצוּי הוּא שֶׁיֹּאחַז בַּמְּדִינִיּוּת הַשְּׁלֵמָה וּבָאֲצִילוּת הַכֵּנָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הוּא הַצִּיר שֶׁעָלָיו יִסְתּוֹבֵב יִשּׁוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן שָׁת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה לִבְנֵי אָדָם כַּצֵּידָה שֶׁמִּצְטַיֵּד בָּהּ הַנּוֹסֵעַ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַטְּרָתוֹ.
וְצָרִיךְ הוּא כָּל אָדָם לָקַחַת לוֹ מִמֶּנָּה בְמִדָּה כָזֹאת שֶׁתּוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל אֱלֹהִים, וְאַל יֵלֵךְ בָּזֶה אַחֲרֵי לִבּוֹ וְתַאֲוָתוֹ.
וְאִלּוּ הָיוּ בְּנֵי-הָאָדָם נוֹטְלִים לְעַצְמָם מִזֶּה בְּצֶדֶק, הָיוּ כָל תַּחֲרוּת וְרִיבוֹת בְּטֵלִים.
וְאוּלָם הֵם נוֹטְלִים לְעַצְמָם מִמֶּנּוּ בְעשֶׁק וּבְלֶכְתָּם אַחֲרֵי תַאֲוָתָם, וְגָרְמָה הִשְׁתַּקְּעוּתָם בְּכָךְ לְתַחֲרוּת וְרִיבוֹת.
וּמִשּׁוּם כָּךְ נַעֲשׂוּ זְקוּקִים לְשִׁלְטוֹן שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם וִינַהֵל עִנְיָנֵיהֶם.
וְאִלּוּלֵא שֶׁעָצַר הַמֶּלֶךְ בְּעַד בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ אִישׁ בְּאָחִיו, הָיָה הָאַלָּם בָּהֶם מִשְׁתַּלֵּט עַל הַחַלָּשׁ.
וּכְבָר אָמַר אַרְדַשִׁיר: “הַדָּת וְהַמַּלְכוּת תְּאוֹמִים הֵם.
הַדָּת אוֹצָר הִיא וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵר עָלָיו”.
וּכְבָר הוֹכִיחוּ חֻקּוֹת הַדָּת וְהַתְּבוּנָה שֶׁחוֹבָה הִיא עַל בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁיַּשִּׂימוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, שֶׁיַּעֲמֹד לָעָשׁוּק בִּפְנֵי עוֹשְׁקוֹ, וְיַעֲשֶׂה מִשְׁפַּט הַחַלָּשׁ נֶגֶד הֶחָזָק, וְיַעְצֹר בְּעַד אַלִּימוּת הַשַּׁחְצָן וְהָעַשְּׁקָן.
וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁלְּפִי עֵרֶךְ הַמִּדּוֹת הַמְּשֻׁבָּחוֹת שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן יִהְיֶה הַדּוֹר.
וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “אִם שְׁנַיִם מִן הָאָדָם יִהְיוּ טוֹבִים, יִהְיוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם טוֹבִים, וְאִם אֵלֶּה יְקַלְקְלוּ, יְקַלְקְלוּ כָל בְנֵי-הָאָדָם, וְהֵם: הַמְּלֻמָּדִים וְהַנְּסִיכִים”.
וּכְבָר אָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: הַמְּלָכִים שְׁלשָׁה הֵם: מֶלֶךְ הַדָּת וְמֶלֶךְ הַשּׁוֹמֵר עַל הַקְּדֻשָּׁה וּמֶלֶךְ הַתַּאֲוָה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמֶלֶךְ הַדָּת, הֲרֵי הוּא מְחַיֵּב אֶת נְתִינָיו לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי דָתָם, וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹמֵר דַּת יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁכֵּן הוּא הוּא זֶה שֶׁעַל פִּיו יִנְהֲגוּ בְעִנְיָנֵי הַדָּת, וְחַיָּבִים בְּנֵי-הָאָדָם לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עָלָיו בְּהֶתְאֵם לַמִּשְׁפָּט הַדָּתִי.
וְהוּא עָלָיו לִנְהַג לְגַבֵּי הַבִּלְתִּי מְרֻצֶּה כְּמִנְהָגוֹ לְגַבֵּי הַמְּרֻצֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל נָתוּן בִּידֵי הַגּוֹרָל.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ הַשּׁוֹמֵר עַל הַקְּדֻשָּׁה, הֲרֵי עָלָיו לַעֲסֹק בְּעִנְיָנֵי הַדָּת וְהָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְחַיֵּב אֶת בְּנֵי-הָאָדָם לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת הַדָּת וְלִשְׁמֹר עַל הַנִּימוּסִין, וְיִהְיוּ בְיָדוֹ כְרוּכִים יַחַד הַסַּיִף וְהָעֵט, וְכָל מִי שֶׁיָּסוּר מִמַּה שֶּׁרָשׁוּם בָּעֵט, הֲרֵי רַגְלָיו מוֹעֲדוֹת, וִייַשֵּׁר הַמֶּלֶךְ עַקְמִימוּתוֹ בְחֻדָּהּ שֶׁל חֶרֶב וְיָפִיץ הַצֶּדֶק בֵּין כָּל בְּנֵי-הָאָדָם.
וְאוּלָם מֶלָךְ הַתַּאֲוָה אֵין לוֹ שׁוּם דָּת, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֵי תַּאֲוָתוֹ, וְאֵינוֹ יָרֵא חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו שֶׁהִשְׁלִיטוֹ, וְתִמּוֹט מַלְכוּתוֹ לַאֲבַדּוֹן, וְאַחֲרִית גָאוֹן אֶל בֵּית-שְׁאוֹל.
וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַמֶּלֶךְ זָקוּק לְרַבִּים מִבְּנֵי-הָאָדָם וְהֵם זְקוּקִים לְאֶחָד.
מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר תְּכוּנוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְיַשֵּׁב הַמַּחְלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם וּלַהֲבִיאָם לִידֵי הֶסְכֵּם, וְיִכְלְלֵם כֻּלָּם בְּיָשְׁרוֹ וִיטַבְּעֵם בְּחַסְדוֹ.
וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאַרְדַשִׁיר, זֶה הַמְּכֻנֶּה גַּחֶלֶת לוֹהֶטֶת, וְהוּא הַשְּׁלִישִׁי לְמַלְכֵי פָּרָס, מָלַךְ עַל כָּל הָאֲרָצוֹת כֻּלָּן וְחִלֵּק אוֹתָן לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וְעָשָׂה לְשֵׁם כָּךְ אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת, לְכָל חֵלֶק חוֹתָם: הָרִאשׁוֹן חוֹתַם הַיָּם וְהַמִּשְׁטָר וְהַהֲגָנָה, וְכָתַב עָלָיו: “פְּקִידוּת הַמְּדִינָה”.וְהַשֵּׁנִי חוֹתַם הַמִּסִּים וְגְבִיּוֹת הַמָּמוֹן, וְכָתַב עָלָיו: “יִשּׁוּב הָעוֹלָם”, וְהַשְּׁלִישִׁי חוֹתַם הַכַּלְכָּלָה, וְכָתַב עָלָיו: “הַשֶּׁפַע”.
וְהָרְבִיעִי חוֹתַם הָעֹשֶׁק, וְכָתַב עָלָיו: “הַצֶּדֶק”.
וְנִמְשְׁכוּ סְדָרִים אֵלֶּה בֵין הַפַּרְסִים עַד שֶׁהוֹפִיעַ הָאִסְלָאם, וְכָתַב כּוֹסְרַי לִבְנוֹ שֶׁהָיָה עִם צְבָאוֹ: “אַל תְּהֵא פַּזְרָן יָתֵר עַל הַמִּדָּה לְגַבֵּי חַיָּלֶיךָ, שֶׁלֹּא יַעֲשִׁירוּ וְלֹא יִהְיוּ שׁוּב זְקוּקִים אֵלֶיךָ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכּוֹסְרַי כָּתַב לִבְנוֹ שֶׁהָיָה עִם צְבָאוֹ: “אַל תְּהֵא פַּזְרָן יָתֵר עַל הַמִּדָּה לְגַבֵּי חַיָּלֶיךָ, שֶׁלֹּא יַעֲשִׁירוּ וְלֹא יִהְיוּ עוֹד זְקוּקִים אֵלֶיךָ.
וְאַל תָּצֵק לָהֶם יָתֵר עַל הַמִּדָּה שֶׁלֹּא יָקוּצוּ בְךָ, אֶלָּא תֵּן לָהֶם מַתָּת בְּמִדָּה וְהַעֲנֵק לָהֶם הַעֲנָקוֹת יָפוֹת, וְתֵן לָהֶם בְּיָד רְחָבָה בִּזְמַן הַשֶּׁפַע.
וְאַל תְּקַמֵּץ בִּשְׁעַת הַדְּחָק”.
וְסִפְּרוּ שֶׁבְּדוּאִי אֶחָד בָּא אֶל אַלְמַנְצוּר וְאָמַר לוֹ: “הַרְעֵב אֶת כַּלְבֶּךָ, לְמַעַן יֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ”.
וְכָעַס אַלְמַנְצוּר עַל הַבְּדוּאִי, כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה.
אָמַר לוֹ אַבּ אַלְעַבָּאס הַטּוּסִי: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאִם אַחֵר זוּלָתְךָ מַחֲזִיק לְפָנָיו כִּכַּר לֶחֶם, הוּא הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וְעוֹזֵב אוֹתְךָ”.
וְשָׁכְכָה חֲמַת אַלְמַנְצוּר, וְהֵבִין שֶׁאֵלֶּה דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם חֵטְא, וְצִוָּה לָתֵת לַבְּדוּאִי מַתָּנָה.
וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁעַבְּד אַלְמַלִךְּ בֶּן אַלְמַרְוָאן כָּתַב לְאָחִיו עַבְּד אַלְעַזִיז בֶּן מַרְוָאן בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלְחוּ לִהְיוֹת מַצְבִּיא לַצָּבָא בְּמִצְרַיִם: “בְּחַן אֶת סוֹפְרֶיךָ וְאֶת שׁוֹמְרֵי חֲצֵרֶךָ, שֶׁכֵּן בִּדְבַר הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ יוֹדִיעוּךָ סוֹפְרֶיךָ וּבְעִנְיַן הַטְּכָסִים יוֹרוּךָ שׁוֹמְרֵי חֲצֵרֶךָ, וְהַמּוֹרֵד בְּךָ הוּא אֲשֶׁר עַל יָדוֹ תַכִּיר לָדַעַת אֶת צְבָאֶךָ”.
וְהָיָה עֹמַר בֶּן אַלְכַטָּאב, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, נוֹהֵג שֶׁהָיָה מַתְנֶה עִם כָּל מְשָׁרֵת שֶׁקִּבֵּל לְשֵׁרוּתוֹ אַרְבָּעָה תְנָאִים: שֶׁלֹּא יִרְכַּב עַל בְּהֵמָה הָעֲמוּסָה מַשָּׂא, וְשֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ בְּגָדִים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ, וְשֶׁלֹּא יֹאכַל מִן הַצִּבּוּר, וְשֶׁלֹּא יְאַחֵר מֵהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִזְמַנָּהּ.
וְאָמְרוּ: “אֵין הוֹן טוֹב מִן הַבִּינָה, וְאֵין בִּינָה יוֹתֵר מִסִּדּוּר הָעִנְיָנִים בְּבִינָה וְהַתַּקִּיפוּת, וְאֵין כְּיִרְאַת-הָאֱלֹהִים, וְאֵין קִרְבָה אֶל אֱלֹהִים כַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְאֵין מֹאזְנַיִם לִשְׁמֹר עַל הַמִּדָּה כְּתַרְבּוּת, וְאֵין תּוֹעֶלֶת כְּהַצְלָחָה הַבָּאָה מִידֵי שָׁמַיִם, וְאֵין סְחוֹרָה כַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, וְאֵין רֶוַח כִּשְׂכַר אֱלֹהִים, וְאֵין חֲסִידוּת כַּשְּׁמִירָה עַל חֻקַּת הַמָּסֹרֶת, וְאֵין דַּעַת כְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעִיּוּן, וְאֵין עֲבוֹדַת-אֱלֹהִים כְּקִיּוּם מִצְווֹתָיו, וְאֵין אֱמוּנָה כְּבשֶׁת-פָּנִים, וְאֵין יַחַס אָבוֹת כַּעֲנָוָה וְאֵין כָּבוֹד כַּדַּעַת.
שְׁמֹר אֵפוֹא עַל הָרֹאשׁ וְעַל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְעַל הַבֶּטֶן וְעַל מַה שֶׁבְּקִרְבָּהּ, וּזְכֹר אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הַפֻּרְעָנוּת”.
וְאָמַר עַלִי יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “הִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי נִכְלֵי הַנָּשִׁים, וְעִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בִּפְנֵיהֶן.
אַל תִּשְׁאֲלוּ לַעֲצָתָן בְּשׁוּם עִנְיָן, וְאַל תְּקַמְּצוּ בַּטּוֹבָה לְהֵיטִיב עִמָּהֶן, שֶׁלֹּא תְעוֹרְרוּ אוֹתָן לְמִרְמָה”.
וְאָמַר עַלִי: “כָּל שֶׁאֵינוֹ מְכַלְכֵּל עִנְיָנָיו בְּחֶשְׁבּוֹן, סוֹפוֹ לָבוֹא בִמְבוּכָה”.
וְאָמַר עֹמָר, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: "הַנָּשִׁים שָׁלשׁ הֵן: אִשָּׁה מֻסְלִמִית יִרְאַת-אֱלֹהִים, שׁוֹמֶרֶת אֱמוּנִים, עוֹזֶרֶת כְּנֶגֶד בַּעְלָהּ לְהִתְגַּבֵּר עַל מְסִבּוֹת-הַזְּמַן וְאֵינָהּ מְסַיַּעַת לִמְסִבּוֹת-הַזְּמַן לְהִתְגַּבֵּר עַל בַּעְלָהּ.
וּשְׁנִיָּה: הַדּוֹאֶגֶת רַק לִילָדֶיהָ וְאֵינָהּ מוֹסִיפָה עַל זֶה כְלוּם, וּשְׁלִישִׁית זוֹ שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ אֱלֹהִים קוֹלָר בְּצַוַּאר מִי שֶׁחָפֵץ.
וְכֵן הַגְּבָרִים שְׁלשָׁה הֵם: גֶּבֶר בַּר-דַּעַת הַמְּכַוֵּן דַרְכּוֹ בְּעֵצָה וּתְבוּנָה; וְשֵׁנִי בַּר-דַּעַת יוֹתֵר מִזֶּה, וְהוּא זֶה שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא עָלָיו עִנְיָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה בְּאַחֲרִיתוֹ, יִפְנֶה אֶל אַנְשֵׁי-עֵצָה וּתְבוּנָה וְיִנְהַג לְפִי עֲצָתָם; וּשְׁלִישִׁי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ נְכוֹחָה וְלֹא יִשְׁמַע לְקוֹלוֹ שֶׁל זֶה הַמַּדְרִיכוֹ לַנְּכוֹחָה וְלַצֶּדֶק, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מֵהֶם בְּכָל הָעִנְיָנִים עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁגַּם שְׁפָחוֹת זְקוּקוֹת לְצֶדֶק.
וּמָשְׁלוּ בָזֶה מָשָׁל, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִים דְּרָכִים הַחַיִּים עַל מַה שֶּׁהֵם מְלַסְטְמִים בְּנֵי-אָדָם, שֶׁאַף הֵם אִלְמָלֵא שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בְּמִשְׁפָּט בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם, וְלֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כַּהֲלָכָה בְּחַלְּקָם בֵּינֵיהֶם, הָיוּ סִדְרֵיהֶם מִתְעַרְעֲרִים.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָבָר: רֹאשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת הָאֲצִילוֹת הִיא הַנְּדִיבוּת וְהָאֹפִי הַטּוֹב.
וּמַה יָפִים דִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
בִּנְדִיבוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ יְנַהֵל אַבִּיר עֲדָתוֹ,
וּנְקַלָּה הִיא לְךָ לִהְיוֹת כְּמוֹתוֹ.
וְאָמַר אַחֵר:
בַּסְּלִיחָה כָּבוֹד וּבְאֹרֶךְ רוּחַ שִׁלְטוֹן
וּבָאֱמֶת מִפְלָט לַאֲשֶׁר הוּא נָכוֹן.
וַאֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ תְּהִלָּה בְּפַזְּרוֹ הוֹן
יַעֲבֹר בִּנְדִיבוּתֹו בְּמֵרוֹץ-הַכָּבוֹד רִאשׁוֹן.
אַחֲרֵי-כֵן דִּבְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן בְּעִנְיַן חָכְמַת הַנְהָגַת הַמְּדִינָה שֶׁל הַמְּלָכִים.
אָמְרוּ הַנִּמְצָאִים: “לֹא רָאִינוּ אָדָם מְדַבֵּר בְּשַׁעַר חָכְמַת הַנְהָגַת הַמְּדִינָה כְּנַעֲרָה זוֹ.
אֶפְשָׁר שֶׁתַּשְׁמִיעַ אוֹתָנוּ מַה שֶּׁהוּא מִחוּץ לְשַׁעַר זֶה”.
שָׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן מַה שֶׁאָמְרוּ וְהֵכִינָה וְאָמְרָה: “וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׁעַר הַתַּרְבּוּת, הֲרֵי הוּא כַּר רְחַב-יָדַיִם.
שֶׁכֵּן כּוֹלֵל הוּא בְתוֹכוֹ אֶת הַשְּׁלֵמוּת.
וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה וְשָׁלְחוּ בְּנֵי-תָמִים מִשְׁלַחַת אֶל מֻעַאוִיָּה וְהָיָה עִמָּם אַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס.
נִכְנַס שׁוֹמֵר סִפּוֹ שֶׁל מֻעַאוִיָּה אֵלָיו לִטֹּל לָהֶם רְשׁוּת שֶׁיִּכָּנְסוּ.
אָמַר לוֹ: “נשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים,אַנְשֵׁי-עִרָאק מְבַקְּשִׁים לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ לְדַבֵּר אִתְּךָ וְשֶׁאֶשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם”.
אָמַר מֻעַאוִיָּה: “הִסְתַּכְּלוּ מִי בַדֶּלֶת?” אָמְרוּ לוֹ: “בְּנֵי-תָמִים”.
אָמַר: “יִכָּנְסוּ”.
נִכְנְסוּ וְאַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס עִמָּם.
אָמַר לוֹ מֻעַאוִיָּה: “גֵּשׁ אֵלַי אַבּוּ-בַחְר, שֶׁאֶשְׁמַע דְּבָרֶיךָ”.
אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “אַבּוּ בַּחְר, מָה עֵצָה אַתָּה מַשִּׂיאֵנִי?” אָמַר לוֹ:” נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים חֲצֵה שֵׂעַר-הָרֹאשׁ וְגֹז הַשָּׂפָם וַעֲשֵׂה הַצִּפָּרְנַיִם וּמְרֹט שְׂעַר בֵּית-הַשֶּׁחִי וְגַלַּח שְׂעַר הַבּשֶׁת וְהִשְׁתַּמֵּשׁ תָּמִיד בְּמֶחְצָצָה לְנַקּוֹת הַשִּׁנַּיִם, שֶׁשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת בָּזֶה, וּרְחַץ אֶת כָּל גּוּפְךָ כֻּלּוֹ בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, כַּפָּרָה לְכָל חֵטְא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס אָמַר לְמֻעַאוִיָּה בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁאָלוֹ:" וְהִשְׁתַּמֵּשׁ תָּמִיד בְּמֶחְצָצָה לְנַקּוֹת הַשִּׁנַּיִם, שֶׁשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת בָּזֶה, וּרְחַץ אֶת כָּל גּוּפְךָ כֻּלּוֹ בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, כַּפָּרָה לְכָל חֵטְא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת".
אָמַר לוֹ מֻעַאוִיָּה: “וּלְנַפְשְׁךָ מָה אַתָּה מְיַעֵץ?” אָמַר לוֹ: “דּוֹרֵךְ אֲנִי בְּרַגְלִי בְעֹז עַל הָאָרֶץ, וּמֵרִים אוֹתָהּ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבוֹחֵן אוֹתָהּ בְּעֵינָי”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנַס אֶל נְשׂוּאֵי-פָנִים בְעַמְּךָ שֶׁאֵינָם נְסִיכִים?” אָמַר לוֹ: “מַרְכִּין אֲנִי אֶת רֹאשִׁי בְּבשֶׁת-פָּנִים וּפוֹתֵחַ בְּשָׁלוֹם, וְאֵינִי נִכְנַס בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מֵעִנְיָנִי וּמְמַעֵט בִּדְבָרִים”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס אֶל הַשָּׁוִים לְךָ?” אָמַר: “אַקְשִׁיב לְמַה שֶׁהֵם אוֹמְרִים, כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים, וְאֵינִי תּוֹקְפָם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם תּוֹקְפִים אוֹתִי”.
אָמַר: “וּמָה עֲצָתְךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס אֶל נְשִׂיאֵי שִׁבְטֶךָ?” אָמַר: “שׁוֹאֵל אֲנִי בִּשְׁלוֹמָם בְּלִי תְּנוּעוֹת וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתָם.
כְּשֶׁאוֹמְרִים לִי לָגֶשֶׁת אֲנִי נִגָּשׁ, וּכְשֶׁהֵם מַשְׁאִירִים אוֹתִי מֵרָחוֹק אֲנִי עוֹמֵד מֵרָחוֹק”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ בְּיַחַס לְאִשְּׁתֶּךָ?” אָמַר לוֹ: "וַתֵּר לִי עַל זֶה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים “.
אָמַר לוֹ: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי שֶׁתַּגִּיד לִי”.
אָמַר לוֹ: “נוֹהֵג אֲנִי בָּהּ טוֹבוֹת וּמַרְאֶה לָהּ יְדִידוֹת שֶׁל קִרְבָה וּמְפַזֵּר עָלֶיהָ בְּיָד נְדִיבָה, שֶׁכֵּן נִבְרְאָה הָאִשָּׁה מִצֶּלַע עָקֹם”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה כְּשֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת עִמָּהּ לָבוֹא אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “מְסַפֵּר אֲנִי עִמָּהּ עַד שֶׁאֲנִי מְפַיֵּס דַּעְתָּהּ וּמְנַשְּׁקָהּ עַד שֶׁתְּהֵא מְרַטֶּטֶת מִתְּשׁוּקָה, וּכְשֶׁהָעִנְיָן מַגִּיעַ לִידֵי זֶה הַיָּדוּעַ לְךָ, אֲנִי מַטִּילָה עַל גַּבָּהּ.
וּבְשָׁעָה שֶׁהַטֵּפָּה שׁוֹקַעַת בִּמְכוֹנָהּ, אֲנִי אוֹמֵר: אֱלֹהִים, עֲשֵׂה אוֹתָהּ לִבְרָכָה, וְאַל נָא תַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ לְאָסוֹן, וְצוּר אוֹתָהּ בַּצּוּרָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר”.
אַחֲרֵי זֶה אֲנִי קָם מֵעָלֶיהָ לִרְחָץ עַצְמִי כַּדָּת, יוֹצֵק הַמַּיִם עַל יָדַי, וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹפֵךְ אוֹתוֹ עַל גּוּפִי, וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי נוֹתֵן שֶׁבַח לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁאָצַל לִי מִן הַחֶסֶד”.
אָמַר מֻעַאוִיָּה: “יָפֶה הֲשִׁיבוֹתָ”.
אָמַר לוֹ: “וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּירָא אֱלֹהִים בְּשִׁלְטוֹנְךָ עַל נְתִינֶיךָ, וְשֶׁתִּנְהַג עִם כֻּלָּם בְּשָׁוֶה בְּצֶדֶק”.
וְקָם וְיָצָא מִמְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ שֶׁל מֻעַאוִיָּה.
וּכְשֶׁפָּנָה לָלֶכֶת אָמַר מֻעַאוִיָּה: “אִלְמָלֵא לֹא הָיָה בְּעִרָאק אֶלָּא זֶה, דַּי הוּא”.
הוֹסִיפָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה: וְזֶהוּ רַק מִבְחָר מִכָּל שַׁעַר הַתַּרְבּוּת.
וְדַע הַמֶּלֶךְ שָׁהָיה מֻעַיְקִב מְמֻנֶּה עַל בֵּית-הָאוֹצָר בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: "וְדַע הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מֻעַיְקִבּ מְמֻנֶּה עַל בֵּית הָאוֹצָר בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ.
וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְרָאָה יוֹם אֶחָד אֶת בֶּן עֹמָר וְנָתַן לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן מִבֵּית הָאוֹצָר, אָמַר מֻעַיְקִבּ: "וְאַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִי לוֹ אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן, הָלַכְתִּי לְבֵיתִי.
לֹא יָשַׁבְתִּי עַד שֶׁבָּא שָׁלִיחַ מֵעֹמָר לִקְרֹא לִי.
נִבְהַלְתִּי מִפָּנָיו וּבָאתִי אֵלָיו וּמָצָאתִי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן בְּיָדוֹ וְאָמַר לִי: “אוֹי לְךָ, מֻעַיְקִב, מָצָאתִי מַשֶּׁהוּ הַנּוֹגֵעַ לְנַפְשְׁךָ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה הוּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר: “בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים תַּעֲמֹד לְדִין עִם אֻמָּתוֹ שֶׁל מֻחַמָּד יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם בִּדְבַר אֲדַרְכְּמוֹן זֶה”.
וְכָתַב עֹמָר אֶל אַבּוּ-מוּסָא אַלְאַשְׁעַרִי מִכְתָּב וְזֶה תָּכְנוֹ: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ מִכְתָּב זֶה, תִּתֵּן לִבְנֵי-אָדָם מַה שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם וּשְׁלַח אֵלַי מַה שֶּׁנִּשְׁאַר”.וְכֵן עָשָׂה.
וּכְשֶׁעָלָה עֹתְמָאן אַחֲרָיו עַל כִּסֵּא הַכַלִיפוּת כָּתַב כַּזֹּאת לְאַבּוּ מוּסָא וְעָשָׂה כֵן וֶהֱבִיאוֹ זִיָאד עִמּוֹ.
וּכְשֶׁהִנִּיחַ אֶת הַמִּסִּים לִפְנֵי עֹתְמָאן, בָּא בְּנוֹ וְלָקַח מֵהֶם אֲדַרְכְּמוֹן, בָּכָה זִיָאד.
אָמַר לוֹ עֹתְמָאן: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי בֶכִי?” אָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִי לְעֹמָר בֶּן אַלְאַכַטָּאבּ כְּמוֹ זֶה וְלָקַח בְּנוֹ אֲדַרְכְּמוֹן, וְצִוָּה לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ בְכֹחַ, וּבִנְךָ לָקַח וְלֹא רָאִיתִי אָדָם שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מִיָּדוֹ אוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ מַשֶּׁהוּ”.
אָמַר עֹתְמָאן: “וְהֵיכָן תִּמְצָא כְּעֹמָר?” – וְסִפֵּר זַיְד בֶּן אַסְלַם בְּשֵׁם אָבִיו שֶׁאָמַר: “יָצָאתִי עִם עֹמָר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַד שֶׁנִּשְׁקְפָה אֵלֵינוּ אֵשׁ דּוֹלֶקֶת.
אָמַר לִי: “בֶּן אַסְלַם דּוֹמֶה אֲנִי, שֶׁנּוֹסְעִים הֵם אֵלֶּה שֶׁצִּנָּה תְקָפָתַם, בּוֹא וְנִגַּשׁ אֲלֵיהֶם”.
הָלַכְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה אִשָּׁה מַצִּיתָה אֵשׁ מִתַּחַת לִקְדֵרָה, וּשְׁנֵי תִּינוֹקוֹת עִמָּהּ, מְיַלְּלִים.
אָמַר לָהֶם עֹמָר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, בַּעֲלֵי-הָאוֹר.
– שֶׁלֹּא טוֹב הָיָה בְּעֵינָיו לֵאמֹר:” בַּעֲלֵי-הָאֵשׁ – מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרָה לוֹ: “תָּקְפוּ אוֹתָנוּ הַלַּיְלָה וְהַצִּנָּה”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה לְאֵלֶּה שֶׁהֵם מְיַלְּלִים?” אָמְרָה: “מֵחֲמַת הָרָעָב”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה הִיא קְדֵרָה זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “מַיִם, שֶׁאַשְׁתִּיק אוֹתָם בָּהֶם, וְעֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ הוּא שֶׁעָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּגְלָלָם בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהוֹדִיעַ אֶת עֹמָר עַל דְּבַר מַצָּבָם”.
אָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד יָכוֹל הוּא לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת הַשִּׁלְטוֹן עַל בְּנֵי-אָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם”.
פָּנָה עֹמָר אֵלַי וְאָמַר לִי: “בּוֹא וְנֵלֵךְ”.
יָצָאנוּ אָצִים עַד שֶׁבָּאנוּ לְבֵית-הָאוֹצָר שֶׁמִּמֶּנּוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל הַצְּרָכִים.
הוֹצִיא שַׂק שֶׁקֶּמַח בְּתוֹכוֹ וּכְלִי שֶׁשֻּׁמָּן בְּתוֹכוֹ, וְאָמַר: “הַעֲמֵס זֶה עָלַי”, אָמַרְתִּי: “אֲנִי אֶשָּׂא אוֹתָם בִּמְקוֹמְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר: “כְּלוּם תִּשָּׂא תַּחְתַּי אֶת נֵטֶל-עֲווֹנוֹתַי בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים?” הֶעֱמַסְתִּי אוֹתָם עָלָיו וְיָצָאנוּ אָצִים עַד שֶׁהֵטַלְנוּ אֶת הַשַּׂק אֶצְלָהּ.
הוֹצִיא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֶּמַח וְאָמַר לָאִשָּׁה: “הַנִּיחִי זֹאת לִי”.
וְהָיָה נוֹפֵחַ בָּאֵשׁ מִתַּחַת לַקְּדֵרָה.
וְהָיָה זְקָנוֹ מְגֻדָּל עַד מְאֹד, וְרָאִיתִי אֶת הֶעָשָׁן יוֹצֵא מִתּוֹךְ זְקָנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל.
נָטַל קְצָת מִן הַשֻּׁמָּן וַהֱטִילוֹ לְתוֹכָהּ, וְאָמַר: “הַאֲכִילִי אוֹתָם וַאֲנִי מְצַנֵּן לָהֶם”.
וְלֹא פָּסַק מִכָּךְ עַד שֶׁאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וְעָזַב אֶת הַשְּׁאָר אֶצְלָהּ, וּפָנָה אֵלַי וְאָמַר: “רָאִיתִי שֶׁהָרָעָב הוּא שֶׁהֱבִיאָם לִידֵי בְּכִי, וְלֹא חָפַצְתִּי לַעֲבֹר מִשָּׁם עַד שֶׁתִּתְבָּרֵר לִי סִבַּת הָאוֹר שֶׁרְאִיתִיו”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: אָמְרוּ שֶׁעֹמָר פָּגַשׁ רוֹעֶה עֶבֶד.
בִּקֵּשׁ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ שֶׂה.
אָמַר לוֹ: “אֵינוֹ שֶׁלִּי”.
אָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא זֶה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”.
קָנָה אוֹתוֹ וְשִׁחְרְרוֹ וְאָמַר: “אֱלֹהִים, כְּשֵׁם שֶׁחוֹנַנְתָּ אוֹתוֹ שִׁחְרוּר קָטָן זֶה חָנֵּנִי אֶת הַשִּׁחְרוּר הַגָּדוֹל”, וְאָמְרוּ: הָיָה עֹמָר מַאֲכִיל אֶת הַמְּשָׁרְתִים חָלָב, וְאוֹכֵל בְּעַצְמוֹ מַאֲכָל גַּס, וּמַלְבִּישׁ אוֹתָם בְּגָדִים נָאִים וְלוֹבֵשׁ לְבוּשׁ הַגַּס, וְהָיָה נוֹתֵן לִבְנֵי-אָדָם מַה שֶּׁמַגִּיעַ לָהֶם וּמוֹסִיף עַל מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם.
נָתַן לְאָדָם אֶחָד אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וְהוֹסִיף אֶלֶף.
אָמְרוּ לוֹ: “כְּלוּם לֹא תוֹסִיף לְבִנְךָ כְּשֵׁם שֶׁהוֹסַפְתָּ לְזֶה?” אָמַר לָהֶם: “זֶה עָמַד אָבִיו בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה” וְאָמַר חַסַן: "מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לְעֹמָר מָמוֹן רָב.
בָּאָה אֵלָיו חַפְצָה בִּתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הָבָה חֵלֶק הַקִּרְבָה”.
אָמַר לוֹ: “אָמְנָם צִוָּה אֱלֹהִים לָתֵת חֵלֶק לַקָּרוֹב, וְאוּלָם מִמָּמוֹנִי וְלֹא מִמָּמוֹן הַמֻּסְלִמִים.
לֹא כֵן חַפְצָה, אָכֵן הִשְׂבַּעְתְּ רָצוֹן אֶת קְרוֹבַיִךָ, וְאוּלָם הִכְעַסְתְּ אֶת אָבִיךְ”.
קָמָה וּפָנֶיהָ חָפוּ.
וְאָמַר בֶּן-עֹמָר: “הִתְפַּלַּלְתִּי בְשָׁנָה מִן הַשָּׁנִים לֵאלֹהִים בִּתְחִנָּה שֶׁיַּרְאֵנִי שׁוּב אֶת פְּנֵי אָבִי הַמֵּת, עַד שֶׁרְאִיתִיו כְּשֶׁהוּא מוֹחֶה אֶת הַזֵּעָה מֵעַל מִצְחוֹ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, אָבִי?” אָמַר: “אִלְמָלֵא רַחֲמֵי אֱלֹהִים אָבַד אָבִיךָ”.
אַחֲרֵי-כֵן אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן: שְׁמַע, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי מִן הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי, הַיְנוּ שַׁעַר הַתַּרְבּוּת וְהַמִּדּוֹת הַנַּעֲלוֹת מִתּוֹךְ מָסוֹרוֹת אֵלֶּה שֶׁקָּמוּ אַחֲרֵי הַנָּבִיא וְהַיְּשָׁרִים.
חַסַן אַלְבַּצְרִי הָיָה אוֹמֵר: אֵין נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, מִבְּלִי שֶׁיְּהֵא מִצְטָעֵר עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים: עַל שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִלֵהָנוֹת מִמַּה שֶׁצָּבַר, וְעַל שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מַה שֶּׁקִּוָּה לוֹ, וְעַל שֶׁלֹּא הִצְטַיֵּד בְּמִדָּה מְרֻבָּה לְמַה שֶׁהוּא עָתִיד לוֹ.
וְאָמְרוּ לְסֻפְיָאן: אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹן שֶׁיִּמָּנֶה עִם זֶה עַל הַסַּגְפָנִים? אָמַר: “הֵן, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְאֹרֶךְ-רוּחַ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאָה עָלָיו צָרָה, וּכְשֶׁהוּא מוֹדֶה לֵאלֹהִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ טוֹבָה”.
וְאָמְרוּ: כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל עַבֵּד-אַללָּהּ בֶּן שַׁדָּאד לָמוּת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ מֻחַמָּד.
וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: "רוֹאֶה אֲנִי אֶת הַקּוֹרֵא לַמָּוֶת שֶׁכְּבָר קָרָא לִי.
יְרָא אֶת אֱלֹהֶיךָ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי וְהוֹדֵה לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁהֵיטִיב עִמְּךָ וֶהֱוֵה דוֹבֵר אֱמֶת, שֶׁהַכָּרַת-טוֹבָה מְבִיאָה לְתוֹסֶפֶת טוֹבָה, וְיִרְאַת אֱלֹהִים הִיא הַצֵּידָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר לָעוֹלָם-הַבָּא, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:
וְלֹא אֶרְאֶה אשֶׁר בִּצְבִירַת מָמוֹן,
וְאוּלָם יְרֵא הָאֱלֹהִים אָשְׁרוֹ נָכוֹן.
וְיִרְאַת אֱלֹהִים הַטּוֹבָה בְּצֵידָה לְדַרְכְּךָ,
וְעִם אֱלֹהִים תִּמְצָא אֶת אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ לְךָ.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן: יִשְׁמַע נָא הַמֶּלֶךְ פְּרָטִים אֵלּוּ מֵהַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן.
אָמַר לָהּ: “וּמַה הֵם?” אָמְרָה: "כְּשֶׁעָלָה עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז לְכַלִיפוּת, בָּא אֶל קְרוֹבָיו וְנָטַל כָּל מַה שֶׁהָיָה בְיָדָם וְשָׂם אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאוֹצָר, בָּאו בְנֵי-אֻמַּיָּה בְּהוּלִים אֶל דּוֹדָתוֹ אֲחוֹת אָבִיו פָאטִמָה בַּת מַרְוָאן.
שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶפָּגֵשׁ אִתְּךָ”.
בָּאָה אֵלָיו.
הוֹרִידָה מֵעַל פִּרְדָּתָהּ.
כְּשֶׁיָּשְׁבָה עַל מְקוֹמָהּ אָמַר לָהּ: “דּוֹדָתִי, דַּבְּרִי אַתְּ רִאשׁוֹנָה, שֶׁהֲרֵי דָּבָר לָךְ אֵלַי.
הַגִּידִי מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, לְךָ הַזְּכוּת לְדַבֵּר רִאשׁוֹן, שֶׁבִּינָתְךָ חוֹדֶרֶת לְמַה שֶׁנֶּעֱלָם מֵהָבִין”.
אָמַר עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז: “אֱלֹהִים שָׁלַח אֶת מֻחַמָּד לְרַחֲמִים לִבְנֵי-אָדָם אֵלֶּה וְעֹנֶשׁ לִבְנֵי-אָדָם אֲחֵרִים, אַחַר-כָּךְ בָּחַר לוֹ לְמֻחַמָּד אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וַאֲסָפוֹ אֵלָיו”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: “אָמַר עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז: הֲרֵי שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת מֻחַמָּד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – רַחֲמִים לִבְנֵי-אָדָם אֵלֶּה וְעֹנֶשׁ לִבְנֵי-אָדָם אֲחֵרִים.
אַחַר-כָּךְ בָּחַר לוֹ לְמֻחַמָּד אֶת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וְאָסַף אוֹתוֹ אֵלָיו, וְעָזַב לִבְנֵי-אָדָם נָהָר שֶׁיְּרַוּוּ אֶת צִמְאוֹנָם בּוֹ.
אַחֲרֵי כֵן קָם אַבּוּ-בַּכְּר הַצַּדִּיק לְכַלִיף אַחֲרָיו, וְהִזְרִים אֶת הַנָּהָר בְּזִרְמוֹ וְעָשָׂה אֶת הָרָצוּי לֵאלֹהִים.
אַחֲרָיו קָם עֹמָר וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה כַּבִּיר, וְנִלְחַם מִלְחֲמוֹת-הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דֻגְמָתָן.
וּכְשֶׁקָּם עֹתְמָאן נִבְקַע הַנָּהָר וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ נָהָר שֵׁנִי.
אַחֲרֵי-כֵן מָשַׁל מֻעָאוִיָּה וְנִבְקְעוּ מִמֶּנּוּ הַנְּהָרוֹת.
וְלֹא פָּסְקוּ לִבְקֹעַ נְהָרוֹת כְּדֻגְמָתוֹ גַּם יַזִיד וְצֶאֱצָאֵי מַרְוָאן כְּעַבְּד אַלְמָאלִךְּ וְאַלְוַלִיד וְסֻלַיְמָאן, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַשִּׁלְטוֹן אֵלָי.
וּרְצוֹנִי אֲנִי הוּא לְהַחֲזִיר אֶת הַנָּהָר כְּפִי שֶׁהָיָה בְרֵאשִׁיתוֹ”.
אָמְרָה פָאטִימָה: “לֹא חָפַצְתִּי אֶלָּא לְדַבֵּר אִתְּךָ וּלְשׂוֹחֵחַ, וְאִם אֵלֶּה דְּבָרֶיךָ שׁוּב אֵינִי אוֹמֶרֶת לְךָ דָּבָר”.
חָזְרָה אֶל בְּנֵי-אֻמַיָּה וְאָמְרָה לָהֶם:" טַעֲמוּ אֶת תּוֹצְאוֹת קִרְבַתְכֶם קִרְבַת-מִשְׁפָּחָה לְעֹמָר".
אָמְרוּ: כְּשֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, אָסַף אֶת יְלָדָיו סְבִיבוֹתָיו, אָמַר לוֹ מַסְלַמָה בֶּן עַבְּד אַלְמָאלִךְּ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כֵּיצַד זֶה תַּעֲזֹב אֶת יְלָדֶיךָ עֲנִיִּים, וְאַתָּה רוֹעָם? הֲרֵי כָּל זְמַן שָׁאַתָּה חַי, לֹא יוּכַל אָדָם לִמְנֹעַ אוֹתְךָ מִתֵּת לָהֶם מִבֵּית-הָאוֹצָר דֵּי סִפּוּקָם, וּכְדַאי הוּא זֶה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתַּעֲזֹב אוֹתוֹ לְזֶה שֶׁיִּמְשֹׁל אַחֲרֶיךָ”.
הֵצִיץ בּוֹ עֹמָר הֲצָצָה שֶׁל כַּעַס וְתִמָּהוֹן וְאָמַר: “הוֹי מַסְלַמָה, כָּל יָמַי מְנַעְתִּים מִזֶּה, וְכֵיצַד זֶה אֶהְיֶה לְאֻמְלָל עַל-יָדָם אַחֲרֵי מוֹתִי? וַהֲרֵי יְלָדַי בֵּין שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הֵם: אִם יִהְיוּ שׁוֹמְעִים לְמִצְוַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הֲרֵי יַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַּרְכָּם, וְאִם מַמְרִים יִהְיוּ, הֲרֵי אֵינִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לָהֶם בְּמִרְיָם.
הוֹי מַסְלַמָה, הֲרֵי יַחַד הָיִינוּ, אֲנִי וְאָתָּה, בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד כְּשֶׁקָּבְרוּ אֶחָד מִבְּנֵי מַרְוָאן, וַתִּשָּׂאֵנִי עֵינִי וָאֵרֶא אוֹתוֹ כְּמוֹ בַּחֲלוֹם כְּשֶׁהוּא מָסוּר לְעֹנֶשׁ מֵעָנְשֵׁי אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה, וְנִבְהַלְתִּי וּרְעָדָה אֲחָזַתְנִי, וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא אֶנְהַג כְּמִנְהָגוֹ כְּשֶׁאַגִּיעַ לְשִׁלְטוֹן, וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי בָּזֶה כָּל יְמֵי חַיָּי, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲנִינַת אֱלֹהִים”.
אָמַר מַסְלַמָה: "מַעֲשֶׂה וּמֵת אָדָם אֶחָד וְהָיִיתִי בִּשְׁעַת קְבוּרָתוֹ.
וּכְשֶׁנִּגְמְרָה קְבוּרָתוֹ נְשָׂאַתְנִי עֵינִי וְרָאִיתִי אוֹתוֹ כִּרְאוֹת הַיָּשֵׁן בַּחֲלוֹם, בְּתוֹךְ גַּן, שֶׁנְּהָרוֹת זוֹרְמִים בְּתוֹכוֹ וְעָלָיו בִּגְדֵי-לָבָן.
נִגַּשׁ אֵלַי וְאָמַר: “לְשֵׁם זֶה יַעֲשׂוּ טוֹב הָעוֹשִׂים טוֹב”.
וּמֵעֵין זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה.
וְאָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָאֵמוּן: "הָיִיתִי חוֹלֵב הַצֹּאן בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז.
פַּעַם אַחַת פָּגַשְׁתִּי רוֹעֶה, וְרָאִיתִי עִם צֹאנוֹ זְאֵב אוֹ זְאֵבִים, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁכְּלָבִים הֵם, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי זְאֵבִים קֹדֶם לָכֵן.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִּכְלָבִים אֵלֶּה?” אָמַר לִי: “אֵין הֵם כְּלָבִים, זְאֵבִים הֵם”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם יִהְיוּ זְאֵבִים בְּתוֹךְ הַצֹּאן וְלֹא יַזִּיקוּם?” אָמַר לִי: “כְּשֶׁהָרֹאשׁ בָּרִיא, בָּרִיא הַגּוּף”.
וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְדָרַשׁ עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז דְּרָשָׁה מֵעַל גַּבֵּי בִּימָה שֶׁל חֵמָר.
הִלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְשִׁבְּחוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים.
אָמַר: “הוֹי, בְּנֵי-אָדָם, תַּקְּנוּ אֶת תּוֹכְכֶם שֶׁיְּתֻקַּן בַּרְכֶם כְּלַפֵּי אֲחֵיכֶם, וְהָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת דַּאֲגַתְכֶם לָעוֹלָם הַזֶּה, וּדְעוּ שֶׁאֵין בֶּן-אָדָם מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעָדֵיכֶם אַתֶּם, שֶׁקָּם מִבֵּין הַמֵּתִים לִתְחִיָּה.
מֵת עַבְּד אַלְמָאלִךְּ וְכָל אֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, וְאַף עֹמָר מוֹת יָמוּת הוּא וְכָל אֵלֶּה שֶׁיָּקוּמוּ אַחֲרָיו”.
אָמַר לוֹ מַסְלַמָה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֶפְשָׁר נַעֲשֶׂה לְךָ סָמוֹכָה שֶׁתִּשָּׁעֵן עָלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִמֶּנָּה חֵטְא עַל צַוָּארִי בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”.
אַחַר-כָּךְ זָעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ.
אָמְרָה פָאטִימָה: “הוֹי מִרְיָם, הוֹי מֻזָאחִים, הוֹי פְּלוֹנִי, שִׂימוּ לִבְּכֶם לָאִישׁ הַזֶּה”.
נִגְּשָׁה פָאטִימָה וְהָיְתָה זוֹרֶקֶת עָלָיו מַיִם וּבוֹכָה, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְפוּתוֹ.
רָאָה אוֹתָהּ בּוֹכָה, אָמַר לָהּ: “מַה הֱבִיאֵךְ לִידֵי בְּכִי, פָאטִמָה?” אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, רְאִיתִיךָ מוּטָל בְּתוֹכֵנוּ בְּלִי רוּחַ חַיִּים, וְהִרְהַרְתִּי כֵּיצַד תִּהְיֶה מוּטָל לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה בְּמִיתָתְךָ וַעֲזִיבָתְךָ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וּפְרִידָתְךָ מֵאִתָּנוּ, וְזֶה שֶׁהֱבִיאַנִי לִידֵי בֶּכִי”.
אָמַר לָהּ: “רַב לָךְ, פָאטִמָה, מַגְזִימָה אַתְּ”.
בִּקֵּשׁ לָקוּם, הִתְרוֹמֵם וְנָפַל.
אִמְּצָה אוֹתוֹ פָאטִמָה אֵלֶיהָ, וְאָמְרָה: “בְּאָבִי וּבְאִמִּי אֶפְדֶּךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, לֹא נוּכַל עוֹד כֻּלָּנוּ לְדַבֵּר אִתְּךָ”.
אַחֲרֵי זֶה אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּלְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים:" זֶהוּ סוֹף הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּלְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים: “זֶהוּ סוֹף הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן”.
מַעֲשֶׂה הָיָה וְכָתַב עֹמָר בֶּן אַלְעַזִיז לָעוֹלִים לָחֹג בְּמַכָּה: "וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵינִי מֵעִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים בַּחֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ וּבָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וּבְיוֹם הֶחָג הַגָּדוֹל, שֶׁנָּקִי אָנֹכִי מֵעֲוֹן הָעֹשֶׁק שֶׁעָשְׁקוּ אֶתְכֶם וּמֵחֵטְא הַפְּגִיעָה שֶׁפָּגְעוּ בָכֶם אֵלֶּה שֶׁתָּקְפוּ אֶתְכֶם.
לֹא צִוִּיתִי עַל זֶה וְלֹא בִקַּשְׁתִּי זֹאת וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל שׁוּם עִנְיָן מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְלֹא הִגִּיעַ אֵלַי הַדָּבָר.
וּמְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁיִּהְיֶה נִמּוּק לִסְלִיחָה לִי זֶה שֶׁאֵין רְשׁוּת מִמֶּנִּי לַעֲשֹׁק אָדָם, שֶׁכֵּן עָתִיד אֲנִי לִתֵּן דִּין-וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל עָשׁוּק.
וְאָכֵן אִם נְצִיב מִנְּצִיבַי, מִי שֶׁהוּא יִשְׂטֶה מִן הַצֶּדֶק וְיַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא לְפִי הַסֵּפֶר וְהַחֹק, אֵין עֲלֵיכֶם לִשְׁמֹעַ לְקוֹלוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַיָּשָׁר.
וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “אֵינִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיּוּסַר מֵעָלַי הַמָּוֶת, שֶׁכֵּן הוּא הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן, שֶׁעָלָיו יִטֹּל הַמַּאֲמִין שָׂכָר”.
וְאָמַר אַחַד הָאֲנָשִׁים הַמְּהֵימָנִים: "בָּאתִי אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה כַלִיף, וְרָאִיתִי לְפָנָיו שְׁנֵים-עָשָׂר אֲדַרְכְּמוֹן, צִוָּה לָשִׂים אוֹתָם בְּבֵית-הָאוֹצָר.
אָמַרְתִּי לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי אַתָּה מְרוֹשֵׁשׁ אֶת יְלָדֶיךָ וְעוֹשֶׂה אוֹתָם אֲנָשִׁים חַסְרֵי-כֹּל.
לוּ הוֹרַשְׁתָּ מַשֶּׁהוּ בְּצַוָּאָתְךָ לָהֶם וּלְאֵלֶּה מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ הָעֲנִיִּים”.
אָמַר לִי: “גֵּשׁ אֵלַי.
נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, אָמַר לִי: “בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאָמַרְתָּ: אַתָּה מְרוֹשֵׁשׁ אֶת יְלָדֶיךָ, הוֹרֵש בְצַוָּאָתְךָ מַשֶּׁהוּ לָהֶם וּלְאֵלֶּה מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ הָעֲנִיִּים, אֵין הַדָּבָר כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהִפְקַדְתִּי אֶת יְלָדַי וְאֶת אֵלֶּה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הָעֲנִיִּים בְּיַד אֱלֹהִים, וְהוּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עֲלֵיהֶם וַהֲרֵי הֵם אֶחָד מִשְּׁנֵי סוּגֵי בְּנֵי-אָדָם: אִם הוּא אָדָם יְרֵא אֱלֹהִים, הֲרֵי יָשִׂית לוֹ אֱלֹהִים מוֹצָא טוֹב, וְאִם אָדָם הָעוֹמֵד בְּמִרְיוֹ הוּא, הֲרֵי אֲנִי לֹא אֲחַזֵּק אוֹתוֹ בְּמִרְיוֹ כְלַפֵּי אֱלֹהִים”.
אַחַר-כָּךְ שָׁלַח וְהֵבִיא אוֹתָם לְפָנָיו, וְהָיוּ שְׁנֵים-עָשָׂר בָּנִים זְכָרִים.
כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהֶם זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.
אָמַר: הֲרֵי אֲבִיכֶם בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵלֶּה: אִם זֶה שֶׁתַּעֲשִׁירוּ וְיִכָּנֵס אֲבִיכֶם לְגֵיהִנֹּם, אוֹ שֶׁתִּהְיוּ עֲנִיִּים וְיִכָּנֵס אֲבִיכֶם לְגַן-עֵדֶן, וּכְנִיסַת אֲבִיכֶם לְגַן-עֵדֶן חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתַּעֲשִׁירוּ, קוּמוּ וֵאלֹהִים יִשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן הִפְקַדְתִּי עִנְיַנְכֶם בִּידֵי אֱלֹהִים”.
וְאָמַר כָאלִד בֶּן צַפְוָאן: נִטְפַּל אֵלַי יוֹסֵף בֶּן עֹמָר בְּדַרְכִּי, כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֶל הִשָׁאם בְּן עַבְּד אַלמָאלִךְּ כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, כְּבָר יָצָא עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ וְעִם מְשָׁרְתָיו.
חָנָה בְמָקוֹם אֶחָד וְנָטוּ לוֹ אֹהֶל.
כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, נִגַּשְׁתִּי לִקְצֵה הַשָּׁטִיחַ שֶׁיָּשַׁב עָלָיו וְהִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ, וּכְשֶׁנָּחוּ עֵינַי עַל עֵינָיו אָמַרְתִּי לוֹ: “יָרֵק אֱלֹהִים עָלֶיךָ חַסְדּוֹ כְתֻמּוֹ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְיָשֵׂם אֶת עִנְיָנֵי הַמִּשְׂרָה שֶׁשָּׂם עָלֶיךָ מִתְנַהֲלִים נְכוֹחָה וְלֹא יְעַרְבֵּב בְּשִׂמְחָתְךָ דֶּמַע רָע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֵינִי מוֹצֵא לְךָ עֵצָה טוֹבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר סִפּוּרֵי אֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לְךָ לְפָנֶיךָ, מִן הַמְּלָכִים”.
הִתְנַשֵּׂא וְיָשַׁב הָכֵן, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מֻטֶּה וְאָמַר: “תֵּן מַה שֶׁאִתְּךָ, בֶּן צַפְוָאן”.
אָמַרְתִּי: "נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מַעֲשֶׂה וְיָצָא מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים לְפָנֶיךָ, בְּדוֹר שֶׁלִּפְנֵי דוֹרְךָ זֶה לְאֶרֶץ זוֹ, וְאָמַר לָעוֹמְדִים לְפָנָיו: “רְאִיתֶם גְּדֻלָּה מֵעֵין זוֹ שֶׁאֲנִי בָּהּ? וּכְלוּם נִתַּן לְאָדָם מַה שֶׁנִּתַּן לִי?” הָיָה אֶצְלוֹ אָדָם מִשְּׁיָרֵי בְנֵי-הַסַּמְכָא וְהַתּוֹמְכִים בָּאֱמֶת הַנּוֹהֲגִים עַל פִּיהָ וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה שָׁאַלְתָּ שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה.
נוֹתֵן אַתָּה לִי רְשׁוּת שֶׁאָשִׁיב עָלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”.
אָמַר לוֹ: “מַה דַּעְתְּךָ? זֶה שֶׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ דָבָר שֶׁלֹּא יִפָּסֵק הוּא אוֹ דָּבָר שֶׁיִּפָּסֵק?” אָמַר לוֹ: “דָּבָר שֶׁעָתִיד לְהִפָּסֵק הוּא”.
אָמַר לוֹ: “מַה לִּי אֵפוֹא שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּדָבָר שֶׁיִּפָּסֵק, שֶׁתֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ זְמַן מֻעָט, וְאַתָּה עָתִיד לִתֵּן עָלָיו דִּין-וְחֶשְׁבּוֹן זְמַן אָרֹךְ, וְשֶׁבִּשְׁעַת הַחֶשְׁבּוֹן תִּהְיֶה אַתָּה עָרֵב לוֹ”.
אָמַר לוֹ: “וְהֵיכָן הַמִּפְלָט, וּמַה הוּא זֶה שֶׁאֶשְׁאַף אֵלָיו?” אָמַר לוֹ: “הוּא בָּזֶה שֶׁתַּעֲמֹד בְּמַלְכוּתְךָ וְתְהֵא נוֹהֵג עַל-פִּי מִצְוַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אוֹ שֶׁתִּלְבַּשׁ בְּלוֹיֵי-סְחָבוֹתֶיךָ וְתַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם מִיתָתְךָ.
וּכְשֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ”.
אָמַר כַאלִד בֶּן צַפְוָאן: “אַחֲרֵי זֶה דָּפַק הָאִישׁ עַל דַּלְתּוֹ בַשַּׁחַר, וּמְצָאוֹ שֶׁכְּבָר הִנִּיחַ כִּתְרוֹ וּמִתְכּוֹנֵן לְחַיֵּי נְזִירוּת מֵרֹב מַה שֶּׁלָּקַח מוּסָר”.
בָּכָה הִשָּׁאם בֶּן עַבְּד אַלְמָאלִךְּ בְּכִי רָב, עַד שֶׁנִּתְרַטֵּב זְקָנוֹ, וְצִוָּה לְהָסִיר כָּל מַה שֶׁעָלָיו מִן הַפְּאֵר, וְלֹא יָצָא מִפֶּתַח אַרְמוֹנוֹ.
בָּאוּ עֲבָדָיו הַמְּשֻׁחְרָרִים וְסָרִיסָיו אֶל כַאלִד בֶּן צַפְוָאן וְאָמְרוּ: “כְּלוּם תַּעֲשֶׂה כַּזֹּאת בִּנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים? הֵפַרְתָּ אֶת תַּעֲנוּגוֹ וּמֵרַרְתָּ אֶת חַיָּיו”.
אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְשַׁרְכָּאן: “וְכַמָּה יֵשׁ בְּשַׁעַר זֶה מִן הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ אֲנִי קָצַר כֹּחִי לְהָבִיא לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁבְּשַׁעַר זֶה בְּמוֹשָׁב אֶחָד”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה לְשַׁרְכָּאן: “וְכַמָּה יֵשׁ בְּשַׁעַר זֶה מִן הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ אֲנִי קָצַר כֹּחִי לְהָבִיא לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁבְּשַׁעַר זֶה בְּמוֹשָׁב אֶחָד.
וְאוּלָם בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים, מֶלֶךְ הַדּוֹר, יִהְיֶה טוֹב”.
אָמְרוּ הַקָּאצִים: “נַעֲרָה זוֹ פֶּלֶא הַזְּמָן הִיא וּפְנִינָה יְחִידָה בַּדּוֹר וּבָעִתִּים כֻּלָּן, שֶׁכֵּן לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ כַּזֹּאת בְּאֵיזֶה זְמַן מִן הַזְּמַנִּים”.
בֵּרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְהִסְתַּלְּקוּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה שַׁרְכָּאן אֶל מְשָׁרְתָיו וְאָמַר לָהֶם: “קוּמוּ לְסַדֵּר אֶת חַג הַחֲתֻנָּה וְהָכִינוּ הַמַּטְעָמִים.
מִכָּל הַמִּינִים”.
מִלְּאוּ מִיָּד אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְהֵכִינוּ אֶת כָּל הַמַּטְעַמִּים, צִוָּה אֶת נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּקְנָה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה נוֹכְחוֹת בִשְׁעַת הֲסָרַת הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי הַכַּלָּה וְהַחֲתֻנָּה.
לֹא הִגִּיעָה שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם עַד שֶׁעָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּכָל שֶׁתִּתְאַוֶּינָה לוֹ הַנְּפָשׁוֹת וְתִתְעַנֵּגְנָה עָלָיו הָעֵינַיִם.
וְאָכְלוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם דֵּי-שָׂבְעָם.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ כָּל מְזַמֶּרֶת שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק, וּבָאוּ כֻלָּן, וְכֵן נַעֲרוֹת הַמֶּלֶךְ וְהַנִּכְבָּדִים הַיּוֹדְעוֹת זֶמֶר, וְעָלוּ כֻלָּן לָאַרְמוֹן.
כְּשֶׁבָּא הָעֶרֶב וְהֶחֱשִׁיךְ, הִדְלִיקוּ נֵרוֹת מִשַּׁעַר הַמְּצוּדָה וְעַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.
הָלְכוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַנִּכְבָּדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן.
לָקְחוּ הַחַדְרָנִיּוֹת אֶת הַנַּעֲרָה לְקָשְׁטָה וּלְהַלְבִּישָׁה, וּמָצְאוֹ אוֹתָהּ לֹא-זְקוּקָה לְקִשּׁוּט.
וּכְבָר נִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן לְבֵית-הַמֶּרְחָץ.
כְּשֶׁיָּצָא יָשַׁב עַל הַסַּפָּה, וְהֵסִירוּ לְפָנָיו צְעִיף הַכַּלָּה, אַחַר-כָּךְ הֵקֵלוּ מֵעָלֶיהָ בְּגָדֶיהָ, וְצִוּוּ אוֹתָהּ מַה שֶּׁמְצַוִּים עָלָיו אֶת הַבָּנוֹת בְּלֵיל הַנִּשּׂוּאִים.
נִכְנַס אֵלֶיהָ שַׁרְכָּאן וּבָא אֵלֶיהָ וְהָרְתָה לוֹ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ בְכָךְ.
שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְצִוָּה אֶת הַחֲכָמִים לִכְתֹב אֶת תַּאֲרִיךְ הַהֵרָיוֹן.
כְּשֶׁהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא, עָלוּ אֵלָיו רַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ, הֵבִיא אֶת סוֹפְרוֹ וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיִּכְתֹּב מִכְתָּב לְאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁהוּא קָנָה נַעֲרָה בַּת-מַדָּע וְתַרְבּוּת וְשֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל מִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה, וְשֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיִּשְׁלָחֶנָּה לְבַגְדָאד שֶׁתְּבַקֵּר אֶת אָחִיו צַוְא אַלְמַכָּאן וְאֶת אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְשֶׁהוּא שִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְכָתַב לָהּ שְׁטַר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ וְהָרְתָה לוֹ.
חָתַם אֶת הַמִּכְתָּב וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְאָבִיו בִּידֵי רָץ מָהִיר.
שָׁהָה הָרָץ הַמָּהִיר חֹדֶשׁ זְמַן וְחָזַר אֵלָיו וְהֵבִיא לוֹ תְשׁוּבָה וּמְסָרָהּ לוֹ.
נְטָלָהּ וְקָרָא אוֹתָהּ, וְהָיָה בָּהּ אַחֲרֵי "בְּשֵׁם אֱלֹהִים, "זֶהוּ מֵאֵת הַנָּבוֹךְ שֶׁאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, בְּאָבְדַּן שְׁנֵי יְלָדָיו וְנָטְשׁוּ אֶרֶץ מְכוֹרוֹתָיו, מֵאֵת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן לִבְנוֹ שַׁרְכָּאן.
דַּע שֶׁאַחֲרֵי נְסִיעָתְךָ מֵאֶצְלִי נַעֲשָׂה הַמָּקוֹם צַר לִי, עַד לִבְלִי עֲצֹר כֹּחַ לְהַאֲרִיךְ רוּחִי עוֹד, וְלֹא אוּכַל לְהַסְתִּיר סוֹד.
וְסִבַּת זֶה הוּא שֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל.
וּכְבָר בִּקֵּשׁ צַוְא אַלְמַכָּאן מִמֶּנִּי קֹדֶם לָכֵן רְשׁוּת לָלֶכֶת לְחִגָ’אז.
וְאוּלָם חָשַׁשְׁתִּי לוֹ מִפִּגְעֵי הַזְּמַן וּמְנַעְתִּיו מִנְּסֹעַ עַד לַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית אוֹ הַשְּׁלִישִׁית.
וּכְשֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, שָׁהִיתִי חֹדֶשׁ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ: “וּכְּשֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, שָׁהִיתִי חֹדֶשׁ, וּכְשֶׁבָּאתִי מָצָאתִי שֶׁאָחִיךָ וַאֲחוֹתְךָ נָטְלוּ מִקְצָת מִן הַמָּמוֹן וְנָסְעוּ עִם הָעוֹלִים לָחֹג.
כְּשֶׁנּוֹדַע לִי הַדָּבָר צָרוּ לִי אַפְסֵי-אָרֶץ, וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לְבוֹאָם שֶׁל הָעוֹלִים לָחֹג, אֶפְשָׁר יָבוֹאוּ שְׁנֵי אֵלֶּה אִתָּם.
וּכְשֶׁבָּאוּ הָעוֹלִים לָחֹג שָׁאַלְתִּי לָהֶם, וְלֹא הִגִּיד לִי אִישׁ דָּבָר עַל אוֹדוֹתָם.
לָבַשְׁתִּי בִּגְלָלָם בִּגְדֵי אֵבֶל, וַאֲנִי לִבִּי מְמֻשְׁכָּן, נְדוּד שֵׁנָה וְטוֹבֵעַ בְּדֶמַע-עֵינִי”.
וְנָשָׂא דְּבָרוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
דְּמוּתָהּ בֶחָזוֹן אִתִּי וְלֹא תָּסוּר.
שַׁתִּיהָ בַּלֵּב, בַּמְּכֻבָּד בַּמָּקוֹם אָצוּר.
וְלוּלֵא שִׁבְרִי לְשִׁיבָה, לֹא הָיִיתִי שָׁעָה,
וְלוּלֵא דְּמוּת-הֶחָזוֹן רוּחִי לֹא רָגְעָה.
אַחַר-כָּךְ כָּתַב בְּתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁכָּתַב: “וְאַחֲרֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם לְךָ וּלְמִי שֶׁאֶצְלְךָ, הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא תִּתְרַשֵּׁל בַּחֲקִירַת הָעִנְיָן, שֶׁחֶרְפָּה הוּא לָנוּ”.
כְּשֶׁקָּרָא שַׁרְכָּאן אֶת הַמִּכְתָּב נֶעֱצַב עַל אָבִיו וְשָׂמַח עַל אָבְדַּן אֲחוֹתוֹ וְאָחִיו.
נָטַל אֶת הַמִּכְתָּב וְנִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁאֲחוֹתוֹ הִיא, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁאָחִיהָ הוּא, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה מְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁמָּלְאוּ חֳדָשֶׁיהָ וְיָשְׁבָה עַל הָאָבְנַיִם.
וְהֵקֵל לָהּ אֱלֹהִים אֶת הַלֵּדָה וְיָלְדָה בַּת.
אָמְרָה לוֹ: “בִּתְּךָ הִיא זוֹ, קְרָא לָהּ שֵׁם כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ”.
אָמַר לָהּ: “מִנְהָגָם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הוּא לִקְרֹא שֵׁם לְיַלְדֵיהֶם בִּמְלֹאת שִׁבְעָה יָמִים לְהִוָּלְדָם”.
גָּחַן עַל בִּתּוֹ וּנְשָׁקָהּ, וּמָצָא בְּצַוָּארָהּ תְּלוּיָה אֶבֶן-חֵן מִשָּׁלשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁהֱבִיאָתָן הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה מֵאֶרֶץ יָוָן.
כְּשֶׁנָּתַן עֵינוֹ בְּאֶבֶן-הַחֵן הַתְּלוּיָה בְּצַוָּארֵי בִּתּוֹ, נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְגָדַל כַּעְסוֹ, וְנָעַץ עֵינָיו בְּאֶבֶן-הַחֵן עַד שֶׁהִכִּירָהּ הַכָּרָה נְכוֹנָה.
הִסְתַּכֵּל בְּנֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “הוֹי שִׁפְחָה, מֵהֵיכָן הִגִּיעָה אֵלַיִךְ אֶבֶן-חֵן זוֹ?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי גְּבִרְתְּךָ וּגְבֶרֶת כָּל מִי שֶׁבְּאַרְמוֹנְךָ! כְּלוּם אִי-אַתָּה בּוֹשׁ לְהַגִּיד לִי “הוֹי שִׁפְחָה”, הֲרֵי אֲנִי נְסִיכָה בַּת מֶלֶךְ.
וּמֵעַתָּה יְהִי קֵץ לִשְׁמִירַת הַסּוֹד וְיִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁאֲנִי נֻזְהַת אַלזַּמָאן בַּת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, אֲחָזוֹ חִיל וּרְעָדָה וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה חָרַד לִבּוֹ וְהִלְבִּינוּ פָנָיו וְאָחֲזָה אוֹתוֹ רְעָדָה וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, שֶׁכֵּן הִכִּיר שֶׁאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו הִיא, וְנִטְּלָה דַּעְתּוֹ.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הָיָה תוֹהֶה, וְאוּלָם לֹא הִתְוַדַּע אֵלֶיהָ.
אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם אַתְּ בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן?” אָמְרָה: “הֵן”.
אָמַר לָהּ: “וּמַהִי הַסִּבָּה לִפְרִידָתֵךְ מֵאָבִיךְ וְלַמְּכִירָה שֶׁמָּכְרוּ אוֹתָךְ?” סִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
הוֹדִיעָה לוֹ שֶׁעָזְבָה אֶת אָחִיהָ חוֹלֶה בִירוּשָׁלַיִם, וְסִפְּרָה לוֹ עַל חֲטִיפַת הַבְּדוּאִי שֶׁחֲטָפָהּ וְעַל מְכִירָתוֹ אוֹתָהּ לַסּוֹחֵר.
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲחוֹתוֹ הִיא מֵאָבִיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כֵּיצַד זֶה תְהֵא אֲחוֹתִי נְשׂוּאָה לִי.
לֹא כִי חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מַשִּׂיא אוֹתָהּ לְאַחַד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף שֶׁלִּי וְאִם יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר, הֲרֵינִי טוֹעֵן שֶׁגֵּרַשְׁתִּיהָ לִפְנֵי שֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ, וְהִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לְרֹאשׁ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלִּי”.
הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְנֶאֱנַח וְאָמַר: “נֻזְהַת אַלזַּמָאן, אֲחוֹתִי אַתְּ בֶּאֱמֶת, וּמִתְפַּלֵּל אֲנִי לֵאלֹהִים שֶׁיִּסְלַח לָנוּ לַחֵטְא שֶׁנָּפַלְנוּ בוֹ, שֶׁכֵּן אֲנִי שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”.
הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְהִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו וְהִכִּירָה אוֹתוֹ.
וּכְשֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ וּבָכְתָה וְסָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “כְּבָר נָפַלְנוּ בְחֵטְא גָּדוֹל.
וּמַה אֶעֲשֶׂה? וּמַה אֹמַר לְאָבִי וּלְאִמִּי כְּשֶׁיֹּאמְרוּ אֵלַי: מֵהֵיכָן בָּאָה אֵלַיִךְ בַּת זוֹ?” אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן: “עֲצָתִי הִיא, שֶׁאַשִּׂיא אוֹתָךְ לְשׁוֹמֵר-הַסַּף, וְאַנִּיחַ אוֹתָךְ לְגַדֵּל אֶת בִּתִּי בְּבֵיתוֹ, בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם שֶׁאַתְּ אֲחוֹתִי וְזֹאת בִּתִּי.
וְזֶהוּ מַה שֶּׁגָּזַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁחָרַץ.
אֵין לָנוּ חָסוּת אֶלָּא נִשּׂוּאַיִךְ לְשׁוֹמֵר-סַף זֶה בְּטֶרֶם יִוָּדַע הַדָּבָר לְאָדָם”.
הִתְחִיל מְפַיְּסָה וּמְנַשֵּׁק לָהּ בְּרֹאשָׁהּ, אָמְרָה לוֹ: “וּמַה שֵׁם תִּקְרָא לַבַּת?” אָמַר לָהּ: “אֶקְרָא לָהּ שֵׁם קֻצִ’יַ-פַכַּאן”.
הִשִּׂיאָה לְרֹאשׁ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, וְהֶעֱבִיר אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ, אוֹתָהּ וְאֶת בִּתָּהּ, וְגִדְּלוּהַ עַל כִּתְפוֹת הַשְּׁפָחוֹת, וְשָׁקְדוּ עָלֶיהָ בְּמַשְׁקָאוֹת וּבְכָל מִינֵי אֲבָקוֹת.
וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁאָחִיו צַוְא אַלְמַכָּאן עִם הַמַּסִיק בְּדַמֶּשֶׂק.
וְאֵרַע שֶׁבָּא שָׁלִיחַ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, רָץ מָהִיר מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן וְעִמּוֹ מִכְתָּב.
נְטָלוֹ וּקְרָאוֹ, וּמָצָא בוֹ אַחֲרֵי “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”: “דַּע, הַמֶּלֶךְ הַיָּקָר, שֶׁאֲנִי מִתְאַבֵּל אֵבֶל כָּבֵד עַל פֵּרוּד הַיְּלָדִים, וְנִגְזְלָה שְׁנָתִי, וְלֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ לִי.
וּכְבָר שָׁלַחְתִּי מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ, שֶׁתֵּכֶף אַחֲרֵי הַגִּיעוֹ לְיָדֶיךָ, תִּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַמִּסִּים, וְתִשְׁלַח יַחַד אִתָּם אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ וְנָשָׂאתָ אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, שֶׁחָפֵץ אֲנִי לִרְאוֹתָהּ וְלִשְׁמֹעַ דְּבָרֶיהָ, שֶׁכֵּן בָּאָה אֵלַי מֵאֶרֶץ יָוָן זְקֵנָה מֵהַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וּבְחֶבְרָתָהּ חָמֵשׁ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, שֶׁקָּנוּ לָהֶן מִן הַמַּדָּע וְהַתַּרְבּוּת וּמִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה כָּל מַה שֶׁעַל הָאָדָם לְדַעְתּוֹ.
וְתֵלֶא כָּל לָשׁוֹן לְתָאֵר זְקֵנָה זוֹ וְאֶת אֵלּוּ שֶׁאִתָּהּ, שֶׁכֵּן שְׁלֵמוֹת הֵן בְּסוּגֵי הַמַּדָּע וְהַמַּעֲלוֹת וְהַחָכְמָה.
וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָן, אֲהַבְתִּין וְחָשַׁקְתִּי בָּהֶן שֶׁתִּהְיֶינָה בְּאַרְמוֹנִי וּבִרְשׁוּתִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶן אֵצֶל שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים.
שָׁאַלְתִּי אֶת פִּי הַזְּקֵנָה לִמְחִירָן, וְאָמְרָה: “אֵינִי מוֹכְרָתָן אֶלָּא בַּמַּס הַנִּכְנָס מִדַּמֶּשֶׂק”.
וַאֲנִי, חַי-אֱלֹהִים, רוֹאֶה אֶת מַס דַּמֶּשֶׂק מְעַט בִּמְחִירָן, שֶׁכֵּן גַּם אַחַת מֵהֶן שָׁוָה יוֹתֵר מִן הַסְּכוּם הַזֶּה.
נַעֲנֵיתִי לָהּ לְכָךְ, וְהִכְנַסְתִּין לְאַרְמוֹנִי וְנִשְׁאֲרוּ בִרְשׁוּתִי.
מַהֵר אֵפוֹא לִשְׁלֹחַ אֵלֵינוּ אֶת הַמַּס כְּדֵי שֶׁתַּחֲזוֹר הַזְּקֵנָה לְאַרְצָה, וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְוַכֵּחַ אִתָּן”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ: “וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְוַכֵּחַ אִתָּן לְעֵינֵי הַמְּלֻמָּדִים.
וְאִם הִיא מְנַצַּחַת אוֹתָן, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָהּ אֵלֶיךָ וְעִמָּה אֶת מַס בַּגְדָאד”.
כְּשֶׁנּוֹדַע דָּבָר זֶה לְשַׁרְכָּאן, פָּנָה אֶל גִּיסוֹ וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא הֵנָּה אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁהִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לְךָ”.
כְּשֶׁבָּאָה לְפָנָיו, הֶעֱמִיד אוֹתָהּ עַל עִנְיַן הַמִּכְתָּב, וְאָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, מָה אִתָּךְ מִן הָעֵצָה שֶׁנָּשִׁיב תְּשׁוּבָה?” אָמְרָה לוֹ: “הָעֵצָה תְּהֵא כַּאֲשֶׁר תִּיעַץ אַתָּה”.
הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ, בִּהְיוֹת שֶׁנִּכְסְפָה לְמִשְׁפַּחְתָהּ וּלְמוֹלַדְתָּהּ: “שְׁלַח אוֹתִי בְּלִוְיַת בַּעְלִי שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁאֲסַפֵּר לְאָבִי סִפּוּרִי, וְשֶׁאַגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם הַבְּדוּאִי שֶׁמְּכָרַנִי, וּמוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהַסּוֹחֵר מְכָרַנִי לְךָ וְהִשֵּׂאתָ אוֹתִי לְשׁוֹמֵר-הַסַּף, אַחֲרֵי שֶׁשִּׁחְרַרְתָּ אוֹתִי”.
אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן:" וְכֵן יִהְיֶה".
נָטַל אֶת בִּתּוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וּמְסָרָהּ לְמֵינִיקוֹת וּלְסָרִיסִים, וְהִתְחִיל בַּהֲכָנַת הַמַּס.
וְצִוָּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁיִּקַּח אֶת הַמַּס וְאֶת הַנַּעֲרָה בְּלִוְיָתוֹ וְיֵצֵא לְבַגְדָאד.
עָנָהוּ שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁשָּׁמַע וִימַלֵּא פְּקֻדָּתוֹ.
צִוָּה לִמְסוֹר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף אַפִּרְיוֹן שֶׁיֵּשֵׁב בּוֹ בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ וְלַנַּעֲרָה גַּם הִיא אַפִּרְיוֹן.
כָּתַב מִכְתָּבוֹ וּמְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר-הַסַּף וְנִפְרַד מֵעַל נֻזְהַת אַלזַּמָאן, אַחֲרֵי שֶׁלָּקַח מִמֶּנָּה אֶת אֶבֶן-הַחֵן וְשָׂם אוֹתָהּ בְּצַוַּאר בִּתּוֹ בְּשַׁרְשֶׁרֶת זָהָב טָהוֹר.
נָסַע שׁוֹמֵר-הַסַּף בְּאוֹתָהּ לַיְלָה.
וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָצְאוּ צַוְא אַלְמַכָּאן וְהַמַּסִיק לְטַיֵּל וְלִרְאוֹת בַּמָּקוֹם, וְרָאוּ גְמַלִּים וּפְרָדוֹת טְעוּנִים וַאֲבוּקוֹת וּפַנָּסִים מְאִירִים.
שָׁאַל צַוְא אַלְמַכָּאן עַל דְּבַר הַמִּטְעָנִים הַלָּלוּ וְעַל בַּעֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ לוֹ: “מַס דַּמֶּשֶׂק הוּא הַמּוּבָל לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל מְדִינַת בַּגְדָאד”.
אָמַר לָהֶם: “וּמִי בְּרֹאשׁ מִטְעָנִים אֵלּוּ?” אָמְרוּ לוֹ: “רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי הַסַּף הוּא שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת הַנַּעֲרָה לִמּוּדַת הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה בְכִי רַב, שֶׁנִּזְכַּר בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ וּבְאֲחוֹתוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְאָמַר לַמַּסִּיק: “אֵינִי מַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת כָּאן.
הֲרֵינִי נוֹסֵעַ עִם אוֹרְחָה זוֹ לְאִטִּי עַד שֶׁאַגִּיעַ לְאַרְצִי”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֲנִי לֹא הִנַּחְתִּיךָ לִנְסֹעַ יְחִידִי מִירוּשָׁלַיִם לְדַמֶּשֶׂק, וְאֵיךְ אַנִּיחֲךָ לִנְסֹעַ יְחִידִי לְבַגְדָאד? אֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ”.
אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
הִתְחִיל הַמַּסִּיק מֵכִין עַצְמוֹ: חָבַשׁ אֶת הַחֲמוֹר וְשָׂם מְתַּחְתּוֹ עָלָיו, וְנָתַן בָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַצֵּידָה.
אָזַר חֲלָצָיו וְהָיָה מוּכָן, מְצַפֶּה עַד שֶׁעָבְרוּ הַמִּטְעָנִים וְשׁוֹמֵר-הַסַּף רָכוּב עַל גַּבֵּי גְמַל-מֵרוֹץ וְחֵיל הָרַגְלִים סְבִיבוֹתָיו.
רָכַב צַוְא אַלְמַכָּאן עַל חֲמוֹר הַמַּסִּיק.
אָמַר לַמַּסִּיק: “רְכַב עִמִּי”.
אָמַר לוֹ: “לֹא אֶרְכַּב, אֶלָּא אֶעֱמֹד בְּשֵׁרוּתְךָ”.
אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּרְכַּב שָׁעָה אֶחָת”.
אָמַר לוֹ:" כְּשֶׁאֶהְיֶה עָיֵף אֶרְכַּב שָׁעָה אַחַת".
אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן לַמַּסִּיק: “לְבַסּוֹף עוֹד תִּרְאֶה מַה שֶּׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ כְּשֶׁאַגִּיעַ אֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי”.
הִמְשִׁיכוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ.
כְּשֶׁתָּקַף אוֹתָם הַחֹם, צִוָּה אוֹתָם שׁוֹמֵר-הַסַּף לַחֲנוֹת.
חָנוּ וְנָחוּ וְהִשְׁקוּ אֶת גְּמַלֵּיהֶם.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה לִנְסֹעַ.
וְאַחֲרֵי חֲמִשָּׁה יָמִים הִגִּיעוּ לִמְדִינַת חֲמָת, וְחָנוּ וְעָמְדוּ בָּהּ שְׁלשָׁה יָמִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשָּׁהוּ בִּמְדִינַת חֲמָת שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ נָסְעוּ וְלֹא פָסְקּו מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אַחֶרֶת, וְעָמְדוּ בָהּ שְׁלשָׁה יָמִים, וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדִיָאר-בַּכְּר.
נָשְׁבָה עֲלֵיהֶם רוּחַ בַּגְדָאד.
הִרְהֵר צַוְא אַלְמַכָּאן בַּאֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּבְאָבִיו וְאִמּוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְכֵיצַד יָשׁוּב אֶל אָבִיו בְּלִי אֲחוֹתוֹ, וּבָכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְלוֹנֵן וְחָזַק עָלָיו יְגוֹנוֹ.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֲהוּבִי, עַד מָה שֵׂבֶר זֶה וְאֶשָּׂאֶנּוּ?
וְלֹא בָא מֵאִתְּכֶם שָׁלִיחַ יוֹדִיעֵנוּ.
אַךְ קְצָרִים הֵמָּה יְמֵי הָאִחוּד,
וּמִי יִתֵּן וְקָצְרוּ גַּם יְמֵי הַפֵּרוּד.
הַחֲזִיקוּ בְיָדִי וְחוּסוּ עַל כִּסּוּפִי, גַם אִם אַאֲרִיךְ רוּחִי, יְכַלֶּה אֶת גּוּפִי.
וְאִם תָּאִיצוּ בִי: “הִתְנַחֵם”, אֲשִׁיבְכֶם: "בֵּאלֹהִים,
לֹא אֶמְצָא לִי נִחוּמִים, עַד לִתְחִיַּת הַמֵּתִים".
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הַנַּח בְּכִי וַאֲנָחָה אֵלּוּ, שֶׁקְרוֹבִים אֲנַחְנוּ לְאָהֳלוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר-הַסַּף”.
אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא קוֹלִי בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, אֶפְשָׁר תִּכְבֶה אֵשׁ לְבָבִי”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הָאֵבֶל, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְאַרְצְךָ, וְאַחֲרֵי זֶה תַּעֲשֶׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה”.
אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “חַי הָאֱלֹהִים שֶׁאֵינִי מַרְפֶּה מִזֶּה”.
הִפְנָה פָּנָיו לְעֵבֶר בַּגְדָאד, וְהָיָה הַיָּרֵחַ מֵאִיר, וְהָיְתָה נֻזהַת אַלזַּמָאן עֵרָה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּאָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן וְנִזְדַּעְזְעָה וְהָיְתָה בוֹכָה.
וּבְעוֹד הִיא בוֹכָה שָׁמְעָה אֶת אָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
הִבְרִיק הַבָּרָק הַתֵּימָנִי
וַיִּתְקְפֵנִי וְהוֹגָנִי
בִּגְלַל אָהוּב שִׁעְשְׁעָנִי.
וְכוֹס בְּרָכָה הִשְׁקָנִי,
הוֹי נִצְנוּץ-בָּרָק עָמוּם, הֲיוֹם-קִרְבָה עוֹד יָקוּם?
הוֹי, מְחָרְפִי, אַל נָא חֲרָפוֹת תִּשָּׂא,
כִּי אֱלֹהִים אוֹתִי נִסָּה
בְּאָהוּב מֵעֵינַי נֶעֱלָם,
וּזְמַן אוֹתִי הָמָם.
רָחַק שַׁעֲשׁוּעַ לְבָבִי,
עֵת פָּנָה מַזַּל-כּוֹכָבִי.
וְגוֹרָל צָפַן לִי יָגוֹן
בְּקֻבַּעַת הִשְׁקַנִי אָסוֹן,
וַיַּרְאֵנִי, הוֹי אֲהוּבִי,
כִּי מַתִּי לִפְנֵי בּוֹא קֵרוּבִי.
הוֹי גּוֹרָל, אַהֲבָה נָא הָשֵׁב,
לְהִתְעַלֵּס בְקָרוֹב עַד לְהִשְׁתּוֹבֵב
בְשִׂמְחָה עִם שַׁלְוַת בִּטָּחוֹן
מִפְּנֵי זְמַן הֵמִיט עָלַי אָסוֹן,
בִּגְלַל מִסְכֵּן לַנֵּכָר נָדָד,
אֲשֶׁר לָן וְלִבּוֹ נִפְחָד,
וּבְאֶבְלוֹ יָשַׁב בָדָד,
מִשַּׁעֲשׁוּעֵי זְמַן נִפְרָד.
מָשְׁלוּ בָּנוּ בְּאַף,
זֶרַע מְרֵעִים עָלֵינוּ אָכַף.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, צָעַק וְנָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ.
וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נֻזְהַת אַלזַּמָאן, הִנֵּה הָיְתָה נֵעוֹרָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּאָחִיהָ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ הַקּוֹל בַּלַּיְלָה, נִפְגַּע לִבָּהּ וְקָמָה וְהֵרִימָה קוֹלָהּ וְקָרְאָה לַסָּרִיס.
אָמַר לָהּ: “מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהָבֵא אֵלַי אֶת הַנּוֹתֵן קוֹלוֹ בְשִׁירִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה מֵאָחִיהָ אֶת הַשִּׁיר, קָרְאָה לְרַב-הַסָּרִיסִים, וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ וְהָבֵא אֵלַי אֶת זֶה הַנּוֹתֵן קוֹלוֹ בְשִׁירִים אֵלֶּה”.
אָמַר לָהּ: “אֲנִי לֹא שְׁמַעְתִּיו וְאֵינִי מַכִּירוֹ, וְהָאֲנָשִׁים כֻּלָּם יְשֵׁנִים”.
אָמְרָה לוֹ: “כָּל מִי שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ עֵר הוּא זֶה שֶׁשָּׁר אֶת הַשִּׁירִים”.
חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא עֵר אֶלָּא אֶת הַמַּסִּיק.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְצַוְא אַלְמַכָּאן, הֲרֵי הָיָה בְהִתְעַלְפוּתוֹ.
כְּשֶׁרָאָה הַמַּסִּיק אֶת הַסָּרִיס עוֹמֵד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו פָּחַד מִפָּנָיו.
אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אַתָּה הוּא שֶׁנָּשָׂאתָ אֶת קוֹלְךָ בְּשִׁירָה שֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ גְּבִרְתֵּנוּ?” סָבַר הַמַּסִּיק שֶׁהַגְּבִירָה כָּעֲסָה עַל שִׁירַת הַשִּׁיר, וּפָחַד וְאָמַר לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא אֲנִי הוּא זֶה”.
אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “וּמִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר? הוֹבִילֵנִי אֵלָיו, שֶׁאַתָּה מַכִּירוֹ, שֶׁהֲרֵי עֵר אַתָּה”.
פָּחַד הַמַּסִּיק עַל צַוְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר יִגְרֹם לוֹ הַסָּרִיס רָעָה בְּמַשֶּׁהוּ”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֲרֵינִי לְהַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת: זֶה שֶׁהָיָה שָׁר הַשִּׁירִים הוּא אָדָם עוֹבֵר-אֹרַח שֶׁעָבַר, וְהֶחֱרִידַנִי וְהִבְהִילַנִי גַּם אָנִי.
יְשַׁלֵּם לוֹ אֱלֹהִים כְּפָעֳלוֹ”.
אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אִם אַתָּה מַכִּירוֹ, הוֹבִילֵנִי אֵלָיו שֶׁאֶתְפְּשֶׂנּוּ וְאֶקַּח אוֹתוֹ אֶל פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן שֶׁבּוֹ גְּבִרְתֵּנוּ, אוֹ תְּפְשֵׂהוּ אַתָּה בְיָדְךָ”.
אָמַר לוֹ: “לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי מְבִיאוֹ אֵלֶיךָ”.
עֲזָבוֹ הַסָּרִיס וְהָלַךְ לוֹ, וְנִכְנַס וְהוֹדִיעַ לְגְבִרְתּוֹ אֶת הָעִנְיָן, וְאָמַר: “אֵין אִישׁ מַכִּירוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹבֵר-אֹרַח”.
שָׁתְקָה.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר צַוְא אַלְמַכָּאן מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, רָאָה אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע הָרָקִיעַ, וְנָשַׁב עָלָיו מַשַׁק-רוּחַ הַשַּׁחַר.
נִסְעֲרָה רוּחוֹ מִצַּעַר וּדְאָגָה.
הֵיטִיב קוֹלוֹ וּבִקֵּשׁ לָשֵׂאת קוֹלוֹ בְשִׁיר.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשִׁיר מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר לְכַבּוֹת אֵשׁ לְבָבִי”.
אָמַר לוֹ: “אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֵרַע?” וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, בָּא אֵלַי הַסָּרִיס בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתָ מִתְעַלֵּף וְאִתּוֹ מַקֵּל-לוּז אָרֹךְ, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי בְנֵי-הָאָדָם כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים וּמְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי זֶה שֶׁהָיָה שָׁר שִׁירִים, וְלֹא מָצָא מִי שֶׁהוּא עֵר זוּלָתִי וְחָקַר אוֹתִי.
אָמַרְתִּי לוֹ: “עוֹבֵר אֹרַח הָיָה” וְהִסְתַּלֵּק, וְהוֹצִיאַנִי אֱלֹהִים בְּשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּלֵא כֵן הָיָה הוֹרְגֵנִי.
אָמַר לִי: “אִם תִּשְׁמַע אוֹתוֹ שׁוּב הָבֵא אוֹתוֹ אֶצְלֵנוּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע צַוְא אַלְמַכָּאן כָּךְ בָּכָה וְאָמַר: “מִי הוּא שֶׁיְּעַכְּבֵנִי מִלָּשִׁיר? הֲרֵנִי שָׁר וְיָבוֹא מַה שֶּׁיָּבוֹא, שֶׁהֲרֵי קָרוֹב אֲנִי לְאַרְצִי וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ לְאָדָם”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְאַבֵּד עַצְמְךָ לָדַעַת”.
אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן קוֹלִי בְשִׁיר”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “מֵעַתָּה נִפְרְדָה הַחֲבִילָה בֵינֵינוּ.
הָיָה בִרְצוֹנִי שֶׁלֹּא לְהִפָּרֵד מִמְּךָ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְעִירְךָ וְתִפָּגֵשׁ עִם אָבִיךָ וְאִמְּךָ.
וַהֲרֵי כְּבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ אֶצְלִי שָׁנָה וָחֵצִי מִבְּלִי שֶׁהִגִּיעַ לְךָ מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּזִּיק לְךָ.
וּמַה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁתִּשָּׂא קוֹלְךָ בְשִׁיר, בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ בְתַכְלִית הָעֲיֵפוּת מִן הַדֶּרֶךְ וּמֵהָעִיר לֵילוֹת, וּבְנֵי הָאָדָם כְּבָר שָׁכְבוּ לָנוּחַ מִן הָעֲיֵפוּת זְקוּקִים לְשֵׁנָה”.
אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: "אֵינִי חוֹזֵר בִּי מִדַּעְתִּי.
זִעְזְעָהוּ הַצַּעַר וְגִלָּה אֶת הַצָּפוּן בְּלִבּוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
עֲמֹד עַל-יַד חֲצֵרוֹת וּבָרֵךְ לְשָׁלוֹם מַחֲנֶה נִדָּחָה
וּקְרָא אֵלֶיהָ, אוּלַי תַּעֲנֶה, אוּלַי תַּעֲנֶךָ.
וְאִם עָטַתְךָ אֲפֵלַת לַיְלָה בִּגְלַל רִחוּקָהּ,
הַצֵּת מִן הַתְּשׁוּקָה בְחֶשְׁכָתָהּ אֲבוּקָה.
וְאִם פֶּתֶן יִלְחַשׁ וְלִבְלִי חֹק פִּיו יִפְעָר,
אֵין פֶּלֶא כִּי בִרְצוֹתוֹ לִנְשׁךְ, נְשִׁיקוֹת אַעַר.
הוֹי גַּן-עֵדֶן מֶנּוּ נִפְרְדָה נֶפֶשׁ נֻתָּקָה,
אִם לֹא בִּמְעוֹן-הַנֶּצַח, נֶחֱמָתִי, מַתִּי מִתּוּגָה.וְנָשָׂא קוֹלוֹ עוֹד בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
חָיִינוּ, וְהָיוּ לָנוּ הַיָּמִים עֲבָדִים
וּבִמְשׂוֹשׂ-מוֹלֶדֶת יַחְדָּו מְאֻחָדִים.
מִי יָשִׁיב לִי מְעוֹן אֲהוּבַי, בּוֹ יְהִי
אוֹר-הַמָּקוֹם וְשַׁעְשׁוּעַת הַזְּמַן גַּם הִיא!
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ זָעַק שָׁלשׁ זְעָקוֹת וְנָפַל מִתְעַלֵּף.
קָם הַמַּסִּיק וְכִסָּהוּ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן מַה שֶּׁשָּׁר מִן הַשִּׁירִים שֶׁבְּתוֹכָם רָצוּף זֵכֶר שְׁמָהּ וְשֵׁם אָחִיהָ וְקִשְׁרֵי-אַהֲבָתָם, בָּכְתָה וְקָרְאָה לַסָּרִיס וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, הֲרֵי זֶה שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר שָׁר שׁוּב פַּעַם, וּשְׁמַעְתִּיו קָרוֹב אֵלַי, חַי-אֱלֹהִים, אִם אֵין אַתָּה מְבִיאוֹ אֵלַי הִנְנִי מְעוֹרֵר עָלֶיךָ אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף שֶׁיַּלְקֶה אוֹתְךָ וִיגָרְשֶׁךָ.
וְאוּלָם טֹל מֵאָה דִּינָר אֵלּוּ וְתֵן אוֹתָם לוֹ, וַהֲבִיאֵהוּ אֵלַי בְּרַכּוּת, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ רָעָה, וְאִם יְסָרֵב הַנַּח לוֹ וְתוֹדִיעַ הֵיכָן מְקוֹמוֹ, וּמַה אוּמָנוּתוֹ וּמֵאֵזוֹ אֶרֶץ הוּא, וַחֲזֹר אֵלַי מְהֵרָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן שָׁלְחָה אֶת הַסָּרִיס לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְאָמְרָה לוֹ:" כְּשֶׁתִּמְצָאֵהוּ דַבֵּר אֵלָיו טוֹבוֹת וַהֲבִיאֵהוּ אֵלַי בְּרַכּוֹת, וְלֹא תִשְׁהֶה".
יָצָא הַסָּרִיס וְהִתְבּוֹנֵן בָאֲנָשִׁים וּפָסַע בֵּינֵיהֶם כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים, וְלֹא מָצָא אָדָם עֵר.
בָּא אֶל הַמַּסִּיק וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב גְּלוּי רֹאשׁ.
נִגַּשׁ אֵלָיו וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בְּשִׁיר”.
יָרֵא לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: “לֹא אָנִי, חַי-אֱלֹהִים, מַשְׁגִּיחַ בֵּית-הַמֶּלֶךְ, אֵין זֶה אָנִי”.
אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁאַתָּה מַרְאֶה לִי מִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר, שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לַחֲזֹר אֶל גְּבִרְתִּי מִבַּלְעָדָיו”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּסִּיק אֶת דִּבְרֵי הַסָּרִיס חָשַׁשׁ לְצַוְא אַלְמַכָּאן, וּבָכָה בְכִי מַר וְאָמַר לַסָּרִיס: “חַי-אֱלֹהִים אֵין זֶה אֲנִי.
וְאוּלָם שָׁמַעְתִּי אִישׁ עוֹבֵר-אֹרַח נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר.
אַל נָא תֶחֱטָא בְנַפְשִׁי שֶׁנָּכְרִי אֲנִי, וּבָאתִי מִירוּשָׁלַיִם.
וִיהִי אַבְרָהָם יְדִיד-אֱלֹהִים עִמָּכֶם”.
אָמַר הַסָּרִיס לַמַּסִּיק: “קוּם אֵפוֹא, בֹּא אַתָּה עִמִּי אֶל גְּבִרְתִּי, וְהַגֵּד לָהּ זֹאת בְּפִיךָ, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי אָדָם עֵר זוּלָתְךָ”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ וּמָצָאתָ אוֹתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בּוֹ וְיָדַעְתָּ מְקוֹמִי.
הֲרֵי אֵין אָדָם יָכוֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ מִבְּלִי שֶׁיִּתְפְּשׂוּ אוֹתוֹ הַשּׁוֹמְרִים.
לֵךְ אֵפוֹא אַתָּה לִמְקוֹמְךָ.
וְאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ שׁוּב אָדָם נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר בְּשָׁעָה זוֹ, אַחַת הִיא אִם מֵרָחוֹק וְאִם מֵקָרוֹב, לֹא תֵדַע מִי הוּא אֶלָּא מִפִּי”.
נָשַׁק לוֹ לַסָּרִיס עַל רֹאשׁוֹ וּפִיְּסוֹ.
הִרְפָּה מִמֶּנּוּ הַסָּרִיס וְשׁוֹטֵט מִסְּבִיב לַמָּקוֹם וְעָשָׂה הַקָּפָה אַחַת, שֶׁמִּתְיָרֵא הָיָה לַחֲזֹר אֶל גְּבִרְתּוֹ מִבְּלִי תּוֹעֶלֶת.
הִסְתַּתֵּר בְּקִרְבַת מָקוֹם מִן הַמַּסִּיק.
נִגַּשׁ הַמַּסִּיק אֶל צַוְא אַלְמַכָּאן, וְעוֹרֵר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֵׁב שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶׁאֵרַע”.
סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע.
אָמַר לוֹ: “הַנַּח לִי, שֶׁאֵינִי מַשְׁגִּיחַ בְּשׁוּם אָדָם, שֶׁכֵּן אַרְצִי קְרוֹבָה”.
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “מִשּׁוּם מַה אַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת-לִבְּךָ וְתַאֲוָתְךָ? וְאִם אֵין אַתָּה יָרֵא אָדָם, הֲרֵי אֲנִי מְפַחֵד עַל נַפְשִׁי וְעַל נַפְשְׁךָ.
בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תְדַבֵּר עוֹד מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְאַרְצְךָ.
לֹא הָיִיתִי מְדַמֶּה שֶׁכָּךְ אָתָּה.
כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר הַסַּף מְבַקֶּשֶׁת לְשִׂימְךָ בְמַעֲצָר עַל שֶׁהֶחֱרַדְתָּ אוֹתָהּ? דּוֹמֶה הוּא כְאִלּוּ הִיא חוֹלָה אוֹ עֲיֵפָה מִן הַנְּסִיעָה, וְזֶה כַּמָּה פְעָמִים שֶׁהִיא שׁוֹלַחַת אֶת הַסָּרִיס לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ”.
לֹא שָׁעָה צַוְא אַלְמַכָּאן לְדִבְרֵי הַמַּסִּיק, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁנִּצְעַק בַּשְּׁלִישִׁית וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עָזַבְתִּי כָּל מְחָרֵף
בְּתוֹכַחְתּוֹ הִטְרִידָנִי.
וְלֹא יָדַע מְגַדֵּף
כִּי הוּא הִרְגִיזָנִי.
אָמַר מַלְעִיז: “מְצָא נֶחָמָה”
אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבַת מוֹלַדְתִּי”
אָמְרוּ: “וּמַה נָּעְמָהּ?”
אָמַרְתִּי: “וְעַל מַה אוֹתָהּ חָמַדְתִּי?”
אָמְרוּ: “וּמַה פֵּאֲרָהּ?”
אָמַרְתִּי: “וּמַה הִשְׁפִּילָנִי?”
אֲשֶׁר אֶעֶזְבָהּ אֵין לְתָאֲרָה,
וְאִם אֶטְעַם כּוֹס יְגוֹנִי.
וְלֹא אֶשְׁמַע לְקוֹל מְחָרֵף
עַל כִּי אֹהֲבָהּ אוֹתִי יְגַדֵּף.
וְהָיָה הַסָּרִיס שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר.
לֹא גָמַר אֶת שִׁירוֹ, עַד שֶׁעָמַד הַסָּרִיס לִמְרַאֲשׁוֹתָיו.
כְּשֶׁרָאָהוּ הַמַּסִּיק, בָּרַח וְעָמַד מֵרָחוֹק לִרְאוֹת מַה יִפֹּל בֵּינֵיהֶם.
אָמַר הַסָּרִיס: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֲדוֹנִי”, אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו”.
אָמַר הַסָּרִיס: “אֲדוֹנִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַסָּרִיס אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “אֲדוֹנִי, בָּאתִי אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׁלשׁ פְּעָמִים, שֶׁכֵּן גְּבִרְתִּי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלָהּ”.
אָמַר לוֹ: “וּמֵהֵיכָן הִיא כַלְבָּה זוֹ, שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת אוֹתִי? יַעֲכֹּר אוֹתָהּ אֱלֹהִים וְיַעְכֹּר אֶת פָּנֶיהָ עִמָּהּ”.
הִתְנַפֵּל עַל הַסָּרִיס בַּחֲרָפוֹת, וְהַסָּרִיס לֹא יָכֹל לְהָשִׁיב לוֹ דָבָר.
שֶׁכֵּן צִוְּתָה עָלָיו גְּבִרְתּוֹ שֶׁלֹּא יָבִיא אוֹתוֹ אֶלָּא מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, וְאִם לֹא יָבוֹא אִתּוֹ, יִתֵּן לוֹ מְאַת הַדִּינָר.
הִתְחִיל הַסָּרִיס מְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת, וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, הֲרֵי לֹא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רָעָה, וְלֹא כָפִינוּ עָלֶיךָ.
הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁתָּבוֹא בִפְעָמֶיךָ הַנְּדִיבוֹת אֶל גְּבִרְתֵנוּ, וְתַחֲזֹר בְּטוֹבָה וּבְשָׁלוֹם, וּלְךָ מַתָּנָה כַּאֲשֶׁר תִּנָּתֵן לִמְבַשֵּׂר-טוֹב".
כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה קָם וְהָלַךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְהַמַּסִּיק הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וּמִתְבּוֹנֵן אֵלָיו וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “חֲבַל עַל עֲלוּמָיו, לְמָחָר תוֹלִים אוֹתוֹ”.
לֹא פָּסַק הַמַּסִּיק מִלָּלֶכֶת עִם הַסָּרִיס עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם.
נִכְנַס הַסָּרִיס אֶל נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “כְּבָר הֵבֵאתִי אֶת זֶה שֶׁאַתְּ מְבַקַּשְׁתּוֹ, וְהוּא עֶלֶם יְפֵה-צוּרָה, וְגִנּוּנִין שֶׁל עשֶׁר עָלָיו”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָךְ, הָלַם לִבָּהּ וְאָמְרָה לוֹ: “צַו אוֹתוֹ, שֶׁיִּתֵּן קוֹלוֹ בְמַשֶׁהוּ מִן הַשִּׁיר, שֶׁאֶשְׁמָעֶנוּ מִקָּרוֹב, וּשְׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ, וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא?” יָצָא הַסָּרִיס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “תֵּן קוֹלְךָ בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, שֶׁתִּשְׁמַע אוֹתוֹ גְבִרְתִּי, שֶׁכֵּן נִמְצֵאת הִיא בְקִרְבַת מָקוֹם לְךָ, וְהַגֵּד לִי מַה שִּׁמְךָ וְשֵׁם אַרְצְךָ וּמַצָּבֶךָ”.
אָמַר: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, וְאוּלָם מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ לִשְׁמִי, הֲרֵי נִמְחָה, וְרָשְׁמִי כָלָה, וְגוּפִי בָלָה.
וְלִי סִפּוּר שֶׁרָאוּי לוֹ שֶׁיִּכָּתֵב בִּמְחָטִים עַל זָוִית הָעַיִן.
וַהֲרֵי אֲנִי בְמַצָּבוֹ שֶׁל הַשִּׁכּוֹר שֶׁהִרְבָּה לִשְׁתּוֹת וּבָאוּ עָלָיו תַּחֲלוּאִים, וְתָעָה וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ, וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְטָבַע בְּיַם הִרְהוּרָיו”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרָיו אֵלֶּה, בָּכְתָה וְהִרְבְּתָה לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ, וְאָמְרָה לַסָּרִיס: "אֱמֹר לוֹ: “מֵאָדָם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב נִפְרַדְתָּ, כְּגוֹן מֵאִמְּךָ וּמֵאָבִיךָ?” שָׁאַל אוֹתוֹ הַסָּרִיס כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו נֻזְהַת אַלזַּמָאן.
אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “הֵן, נִפְרַדְתִּי מִכֻּלָּם, וְהַיְּקָרָה עָלַי מִכֻּלָּם הִיא אֲחוֹתִי, שֶׁהַזְּמַן הִפְרִיד בֵּינָהּ וּבֵינִי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמְרָה: “אֱלֹהִים יְקַבֵּץ פְּזוּרָיו, וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ אֶל אֵלֶּה שֶׁהוּא אוֹהֲבָם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן, כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו, אָמְרָה:" אֱלֹהִים יְקַבֵּץ פְּזוּרָיו וִישִׁיבֵהוּ אֶל אֵלֶּה שֶׁהוּא אוֹהֲבָם".
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַסָּרִיס: “אֱמֹר לוֹ: הַשְׁמִיעֵנוּ מִן הַשִּׁירִים שֶׁתּוֹכָם רְצוּפָה הִתְאוֹנְנוּת עַל הַפֵּרוּד”.
אָמַר לוֹ הַסָּרִיס כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו גְּבִרְתּוֹ.
עָלוּ הָאֲנָחוֹת הָעֲמֻקּוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מִי יִתֵּן וְאֵדַע, הֲיָדְעוּ
מָה הַלֵּב אֲשֶׁר כָּבָשׁוּ.
וּלְבָבִי לוּ יָדַע, לוּ
עִם אֵיזֶה עַם נָסָעוּ.
הֲתִרְאֵם בְּשָׁלוֹם יָצָאוּ
אוֹ תִרְאֵם כִּי אָבָדוּ? –
רַבֵּי-אַהֲבָה נָבוֹכוּ
בָּאַהֲבָה וְהִסְתַּבָּכוּ.
וְהוֹסִיף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
לֵאלֹהִים נִדְרִי כִּי אֲבַקֵּר מְקוֹמִי,
וּבְתוֹכוֹ אֲחוֹתִי שַׁעֲשׁוּעַת-הַזְּמָן.
בִּידִידוּת אֹמֶן אֲבַלֶּה זְמַנִּי
בֵּין מַרְגָלִיּוֹת בְּתוּלוֹת יָפוֹת כֻּלָּן,
וְקוֹל נֵבֶל בְּזֶמֶר מַרְעִישׁ
עִם יְנִיקַת כּוֹס בַּת בֵּית מִרְזָח,
וּלְגִימַת הַמַּיִם עַפְעַף תַּחֲלִישׁ,
עַל חוֹף נָהָר בַּגָּן נִמְשָׁךְ.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ וְשָׁמְעָה אוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, הֵסִירָה אֶת שׁוּלֵי הַמָּסָךְ מֵעַל הָאַפִּרְיוֹן, וְהִסְתַּכְּלָה בּוֹ.
וּכְשֶׁנָּפַל מַבָּטָהּ עַל פָּנָיו הִכִּירָה אוֹתוֹ תַּכְלִית הַהַכָּרָה וְזָעֲקָה וְאָמְרָה: “הוֹי אָחִי, הוֹי צַוְא אַלְמַכָּאן”.
נָשָׂא עֵינָיו אֵלֶיהָ וְהִכִּירָה וְצָעַק וְאָמַר: “הוֹי אֲחוֹתִי, הוֹי נֻזְהַת אַלזַּמָאן”, נָפְלָה עָלָיו וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ וְנָפְלוּ הַשְּׁנַיִם מִתְעַלְּפִים.
כְּשֶׁרָאָם הַסָּרִיס בְּמַצָּב זֶה, הִשְׁתָּאָה לְעִנְיָנָם, וְהֵטִיל עֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ לְהַסְתִּירָם.
וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁהִתְעוֹרְרוּ.
מִשֶּׁהִתְעוֹרְרוּ מֵהִתְעַלְּפוּתָם שָׂמְחָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְסָר מֵעָלֶיהָ הָאֵבֶל וְהַיָּגוֹן, וְחָזַר אֵלֶיהָ הַשָּׂשׂוֹן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִשְׁבַּע זְמַן אֲשֶׁר לֹא יֶחְדַּל אוֹתִי לְעָכְרָה,
חִלַּלְתָּ שְׁבוּעָתְךָ, הַזְּמַן, בַּקֵּשׁ כַּפָּרָה.
הָאשֶׁר הֵקִים דְּבָרוֹ, וְהֶחָבִיב הָיָה בְעֶזְרִי.
חוּשִׁי לִקְרַאת הַקּוֹרֵא לְשִׂמְחָה וְהִתְאַזְּרִי.
לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְשִׂיחַ קְדוּמִים עַל גַּן-עֵדֶן מֵעָל
עֲדֵי מִשִּׂפְתֵּי-שׁוֹשָׁן זָכִיתִי בְּשֶׁפַע טָל!
כְּשֶׁשָּׁמַע צַוְא אַלְמַכָּאן זֹאת אִמֵּץ אֶת אֲחוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עַל פִּזּוּר קִבּוּצֵנוּ בָכִיתִי זֶה כְבָר,
וַיִּזְלְגוּ מֵעֵינַי זֶרֶם דֶּמַע, שָׁטַף עָבַר,
וָאֶדֹר לֵאמֹר: אִם יָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ הַמַּזָּל,
לֹא עוֹד פֵּרוּד עַל לְשׁוֹנִי יוֹסִיף יַעַל.
פֶּתַע תְּקָפַנִי שָׂשׂוֹן, עֲדֵי כִּי
עֹצֶם שִׂמְחָתִי קְרָאַנִי לִבְכִי.
הוֹי עַיִן, הָיְתָה לָךְ דִּמְעָה לְמִנְהָג רָגִיל
עֲדֵי תִבְכִּי מִיָּגוֹן וְתִבְכִּי מִגִּיל.
יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן שָׁעָה אַחַת.
אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהִכָּנֵס אֶל הָאַפִּרְיוֹן וְסַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתְךָ, וַאֲסַפֵּר לְךָ אֲנִי מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתִי”.
אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “סַפְּרִי אַתְּ תְּחִלָּה”.
סִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתָהּ מֵאָז נִפְרְדָה מֵעָלָיו מִן הָאַכְסַנְיָה, וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם הַבְּדוּאִי וְהַסּוֹחֵר, וְכֵיצַד קָנָה אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וְכֵיצַד לָקַח אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר אֶל אָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּמְכָרָהּ לוֹ, וְשֶׁשַּׁרְכָּאן שִׁחְרֵר אוֹתָהּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקְּנָאָהּ, וְכָתַב לָהּ שְׁטַר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ אָבִיהָ שָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְשָׁלַח אֶל שַׁרְכָּאן לְבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ.
וְאָמְרָה לוֹ: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה אִתִּי חֶסֶד בַּהֲשִׁיבוֹ אוֹתְךָ אֵלַי, וּכְשֵׁם שֶׁיָּצָאנוּ מֵאֵצֶל אָבִינוּ יַחְדָּו, נַחֲזֹר אֵלָיו יַחְדָּו”.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה אָחִי שַׁרְכָּאן הִשִּׂיא אוֹתִי לְשׁוֹמֵר-סַף זֶה, כְּדֵי שֶׁיְּלַוֵּנִי בְדַרְכִּי אֶל אָבִי.
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאֵרַע בִּי מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף.
וְעַכְשָׁו סַפֵּר לִי אַתָּה מַה שֶּׁאֵרַע בְּךָ אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתִּי מֵאֶצְלְךָ”.
סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בּוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְכֵיצַד עָשָׂה אִתּוֹ אֱלֹהִים חֶסֶד עַל-יְדֵי הַמַּסִּיק, וְכֵיצַד נָסַע עִמּוֹ וְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹנוֹ, וְשֶׁהָיָה מְשָׁרְתוֹ לַיְלָה וְיוֹם, וְהִלְּלָה אוֹתוֹ עַל כָּךְ.
אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, מַסִּיק זֶה עָשָׂה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ אָדָם לְאֶחָד מֵאֲהוּבָיו, וַאֲפִלּוּ אָב לִבְנוֹ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיָה מַרְעִיב עַצְמוֹ וּמַאֲכִילֵנִי וְהוֹלֵךְ בָּרֶגֶל וּמַרְכִּיבֵנִי, וְנִצְּלוּ חַיַּי עַל יָדוֹ”.
אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ בְכָל אֲשֶׁר נוּכַל”.
קָרְאָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לַסָּרִיס, וּבָא וְנָשַׁק יַד צַוְא אַלְמַכָּאן.
אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “קַח שְׂכַר בְּשׂוֹרָתְךָ הַטּוֹבָה, אַתָּה הַפָּנִים הַמְּבִיאִים אשֶׁר.
שֶׁכֵּן הָיָה חִבּוּרִי עִם אָחִי עַל יָדְךָ.
הֲרֵי הַצְּרוֹר שֶׁבְּיָדְךָ וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לְךָ הוּא, וְלֵךְ הָבֵא אֵלַי אֶת אֲדוֹנֶיךָ בִּמְהֵרָה”.
שָׂמַח הַסָּרִיס וְשָׂם פָּנָיו אֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף, וְנִכְנַס אֵלָיו וְקָרָא אוֹתוֹ אֶל גְּבִרְתּוֹ.
בָּא אִתּוֹ וְנִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּמָצָא אֶצְלָהּ אֶת אָחִיהָ.
שָׁאַל עַל אֹדוֹתָיו, וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁנֵיהֶם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁלֹּא שִׁפְחָה נָשָׂאתָ אֶלָּא אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן נָשָׂאתָ, שֶׁכֵּן אֲנִי נֻזְהַת אַלזַּמָאן.
וְזֶה אָחִי צַוְא אַלְמַכָּאן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת הַסִּפּוּר מִפִּיהָ, נוֹכַח בַאֲמִתַּת מַה שֶּׁאָמְרָה וְנִגְלָה לוֹ בָּרוּר וְנַעֲשָׂה בָּטוּחַ שֶׁהוּא חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: עָתִיד אֲנִי לְהִמָּנוֹת מִשְׁנֶה-לְמֶלֶךְ עַל אֶרֶץ מִן הָאֲרָצוֹת, נִגַּשׁ אֶל צַוְא אַלְמַכָּאן וּבֵרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם וּלְקִבּוּץ פְּזוּרָיו עִם אֲחוֹתוֹ.
צִוָּה מִיָּד לְהָכִין לְצַוְא אַלְמַכָּאן אֹהֶל וְלָתֵת לוֹ סוּס מֵהַבְּחוּרִים לְרִכְבּוֹ.
אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “הֲרֵי קְרוֹבִים אָנוּ לְמוֹלַדְתֵּנוּ, וּרְצוֹנִי לִהְיוֹת לְבַדִּי עִם אָחִי שֶׁנָּנוּחַ יַחַד, וְנִשְׂבַּע זֶה פְּנֵי זוֹ לִפְנֵי שֶׁנַּגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ, שֶׁזֶּה לָנוּ זְמַן שֶׁהָיִינוּ נִפְרָדִים”.
אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף: “צַוִּי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”.
שָׁלַח לָהֶם נֵרוֹת שַׁעֲוָה וּמִינֵי-מְתִיקָה, וְיָצָא מֵעַל פְּנֵיהֶם, וְשָׁלַח לְצַוְא אַלְמַכָּאן שָׁלשׁ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים מֵהַמְּפֹאָרִים שֶׁבָּהֶם, וְהָלַךְ אֶל הָאַפִּרְיוֹן, מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְעֵרֶךְ עַצְמוֹ.
אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “שְׁלַח אֶל הַסָּרִיס וְצַוֵּהוּ שֶׁיָּבִיא אֶת הַמַּסִּיק וְיָכִין לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו, וְשֶׁיְּסַדֵּר לוֹ שֻׁלְחָן מַאֲכָלוֹ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וִיצַו עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח שׁוֹמֵר הַסַּף לַסָּרִיס וְצִוַּהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָךְ, אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
לָקַח הַסָּרִיס אֶת נְעָרָיו וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת הַמַּסִּיק עַד שֶׁמְּצָאוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה כְּשֶׁהוּא חוֹבֵשׁ חֲמוֹרוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט וְדִמְעוֹתָיו זוֹרְמוֹת עַל לְחָיָיו מִפַּחֲדוֹ לְנַפְשׁוֹ וּמִיגוֹנוֹ עַל פֵּרוּדוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן, וְהָיָה אוֹמֵר:“יָעַצְתִּי טוֹב לְשֵׁם-שָׁמַיִם.
וְלֹא שָׁמַע לִי.
מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד מַצָּבוֹ”.
לֹא גָּמַר אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁעָמַד הַסָּרִיס לְרֹאשׁוֹ וְהַנְּעָרִים סָבִיב לוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לַחֲבשׁ חֲמוֹרוֹ וְלִבְרֹחַ, הָיָה מְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וְאוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַצָּבוֹ כֵּיצַד הוּא” – לֹא גָּמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁהַסָּרִיס עָמַד לְרֹאשׁוֹ וְהַנְּעָרִים סָבִיב לוֹ.
פָּנָה הַמַּסִּיק וְרָאָה אֶת הַסָּרִיס עוֹמֵד לְרֹאשׁוֹ וְחָרַד לִבּוֹ וּפָחַד.
הֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר: “אָכֵן לֹא הִכִּיר זֶה בְעֵרֶךְ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ מִן הַטּוֹבָה.
וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁהוּא הֵבִיא דִבָּתִי רָעָה לִפְנֵי הַסָּרִיס וְהַנְּעָרִים הָאֵלֶּה וְשִתְּפַנִי עִמּוֹ בְחֶטְאוֹ”.
גָּעַר בּוֹ הַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא זֶה שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁירִים, שַׁקְרָן? וְכֵיצַד זֶה אַתָּה אוֹמֵר לִי: “אֲנִי לֹא נָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ”.
וַהֲרֵי הוּא בֶּן-לִוְיָתְךָ.
אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ מִכָּאן וְעַד בּוֹאֲךָ לְבַגְדָאד, וּמַה שֶּׁיִּקְרֶה אֶת בֶּן-לִוְיָתְךָ יִקְרְךָ גַּם אוֹתְךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּסִּיק אֶת דְּבָרָיו, אָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה שֶּׁיָּגֹרְתִּי אוֹתוֹ נָפַלְתִּי בוֹ”.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
אֶת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי הוּא בָא,
אָכֵן אֶל אֱלֹהִים נָשׁוּבָה.
קָרָא הַסָּרִיס לַנְּעָרִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:" הוֹרִידוּהוּ מֵעַל הַחֲמוֹר".
הוֹרִידוּ אֶת הַמַּסִּיק מֵעַל הַחֲמוֹר וְהֵבִיאוּ לוֹ סוּס.
רָכַב עָלָיו וְנָסַע בַּשְּׁיָרָה כְּשֶׁהַנְּעָרִים סְבִיבוֹתָיו מַקִּיפִים אוֹתוֹ.
אָמַר לָהֶם הַסָּרִיס: “אִם תִּפֹּל מִמֶּנּוּ שַׂעֲרָה, הֲרֵי יִהְיֶה זֶה בְנֶפֶשׁ אֶחָד מִכֶּם; כַּבְּדוּהוּ וְלֹא תַּכְלִימוּהוּ”.
כְּשֶׁרָאָה הַמַּסִּיק אֶת הַנְּעָרִים סְבִיבוֹתָיו, נִתְיָאֵשׁ מֵחַיָּיו.
פָּנָה אֶל הַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵין לִי לֹא אַחִים וְלֹא קְרוֹבִים, וְעֶלֶם זֶה אֵין הוּא קָרוֹב לִי וְלֹא אֲנִי קָרוֹב לוֹ.
וַאֲנִי אֵינִי אֶלָּא מַסִּיק בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמְצָאתִיו מוּטָל עַל גַּל הָאַשְׁפָּה חוֹלֶה”.
וְהָיָה הַמַּסִּיק בּוֹכֶה וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ אֶלֶף חֶשְׁבּוֹנוֹת, וְהַסָּרִיס הוֹלֵךְ לְצִדּוֹ וְאֵינוֹ מוֹדִיעַ לוֹ כְּלוּם.
וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ: “אַתָּה הֶחֱרַדְתָּ אֶת גְּבִרְתֵּנוּ בְּשֵׂאתְךָ קוֹל בְּשִׁירִים, אַתָּה וְעֶלֶם זֶה– וְאוּלָם אַל נָא תִּירָא לְנַפְשֶׁךָ”, וְהָיָה הַסָּרִיס צוֹחֵק לוֹ בַסֵּתֶר.
כְּשֶׁהָיוּ חוֹנִים הָיוּ מְבִיאִים לָהֶם אֹכֶל, וְהָיָה אוֹכֵל הוּא וְהַמַּסִּיק מִכְּלִי אֶחָד.
וּכְשֶׁהָיוּ אוֹכְלִים צִוָּה הַסָּרִיס אֶת הַנְּעָרִים לְהָבִיא לוֹ כַּד מַשְׁקֵה-סֻכָּר, וְהָיָה שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ וְנוֹתֵן לַמַּסִּיק שֶׁיִּשְׁתֶּה.
וְאוּלָם דִּמְעָתוֹ שֶׁל זֶה לֹא יָבְשָׁה מִתּוֹךְ פַּחְדּוֹ לְנַפְשׁוֹ וִיגוֹנוֹ עַל פֵּרוּדוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן וְעַל מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם בַּנֵּכָר.
הָיוּ נוֹסְעִים שְׁנֵיהֶם, וְהַסָּרִיס הָיָה פַּעַם לְיַד פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן לְשָׁרֵת אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְנֻזְהַת אַלזַּמָאן, וּפַעַם מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּסִּיק.
נָסְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן עִם אָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְהִתְאוֹנְנוּת בְּהִשְׁתַּפְכָה בְּשִׁיר.
וְלֹא פָּסְקוּ מִכָּךְ נוֹסְעִים, עַד שֶׁקָּרְבוּ לָאָרֶץ.
וְלֹא נִשְׁאַר בֵּינֵיהֶם וּבֵין הָאָרֶץ אֶלָּא מַסַּע שְׁלשָׁה יָמִים, חָנוּ לְעֵת עֶרֶב וְנָחוּ, וְנִשְׁאֲרוּ בִּמְנוּחָתָם עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר.
הֵקִיצוּ וּבִקְּשׁוּ לְהַעֲמִיס בְּהֶמְתָּם וְנִגְלָה לָהֶם אָבָק עָצוּם שֶׁהֶחֱשִׁיךְ אֶת הָאֲוִיר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כַלַּיְלָה הָאָפֵל.
קָרָא שׁוֹמֵר-הַסַּף לַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “הַמְתִּינוּ וְאַל תִּטְעֲנוּ מִטְעַנְכֶם”.
רָכַב הוּא וַעֲבָדָיו וְנָסְעוּ לְמוּל אוֹתוֹ הָאָבָק.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו הוֹפִיעַ לְנֶגְדָּם מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם כַּיָּם הַשּׁוֹטֵף וְעוֹלֶה, וּבְתוֹכוֹ דְגָלִים וְנִסִּים וְתֻפִּים וּפָרָשִׁים וְאַבִּירִים.
הִשְׁתָּאָה שׁוֹמֵר-הַסַּף לְעִנְיָנָם.
וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם הַצָּבָא, נִתְפַּלְּגָה מִמֶּנּוּ פְלֻגָּה שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת פָּרָשׁ בְּעֵרֶךְ וּבָאוּ אֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶל אֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ וְהִקִּיפוּ אוֹתָם.
הִקִּיפוּ כָל חֲמִשָּׁה מִן הַצָּבָא עֶבֶד מֵעַבְדֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף.
אָמַר לָהֶם שׁוֹמֵר-הַסַּף: “מַה הוּא הַדָּבָר? וּמֵהֵיכָן צָבָא זֶה, שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ מַעֲשִׂים אֵלֶּה?” אָמְרוּ לוֹ: “מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי שׁוֹמֵר סִפּוֹ שֶׁל נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק שֶׁל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, אֲדוֹן בַּגְדָאד וְאֶרֶץ כֹרָסָאן.
בָּאִתי מֵאֶצְלוֹ עִם הַמִּסִּים וְהַמַּתָּנָה וּפָנַי מוּעָדוֹת אֶל אָבִיו בְּבַגְדָאד”.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו הוֹרִידוּ מִטְפְּחוֹת רֹאשָׁם עַל פְּנֵיהֶם וּבָכוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּבָר מֵת, וְלֹא מֵת אֶלָּא עַל-יְדֵי רַעַל.
וְאוּלָם סַע לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ, שֶׁאֵין לְךָ מַה לַחֲשֹׁשׁ, עַד שֶׁתָּבוֹא אֶל רֹאשׁ מִשְׁנָיו, אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף דְּבָרִים אֵלֶּה, בָּכָה בְכִי רַב וְאָמַר: “מַה מְאֹד הָיְתָה לָנוּ נְסִיעָתֵנוּ לְמַפַּח-נֶפֶשׁ”.
הָיָה בוֹכֶה הוּא וּמִי שֶׁאִתּוֹ עַד שֶׁבָּא אֶל תּוֹךְ תּוֹכֵי הַצָּבָא.
בִּקְּשׁוּ לוֹ רְשׁוּת מֵהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת.
צִוָּהוּ הַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּתְקְעוּ אֶת אֹהָלָיו וְיָשַׁב לוֹ עַל כִּסֵּא-כָבוֹד בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל וְצִוָּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף לָשֶׁבֶת.
כְּשֶׁיָּשַׁב שָׁאַל אוֹתוֹ לְעִנְיָנוֹ.
הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵר-סַף נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק וְהֵבִיא אִתּוֹ אֶת הַמַּתָּנוֹת וְאֶת מַס דַּמֶּשֶׂק.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן כָּךְ, בָּכָה לְזֵכֵר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “הִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּבָר מֵת מֵרַעַל, וּבְסִבַּת מוֹתוֹ נֶחְלְקוּ הָאֲנָשִׁים בְּעִנְיַן מִי שֶׁיַּמְלִיכוּ אוֹתוֹ תַּחְתָּיו, עַד שֶׁהָיְתָה יַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ.
וְאוּלָם הַגְּדוֹלִים וְהַנִּכְבָּדִים וְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים מְנָעוּם מֵרִיב, וְהִסְכִּימוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם, שֶׁמַּה שֶׁיִּיעֲצוּ אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים לֹא יַמְרֶה אִישׁ דְּבָרָם.
וְהִסְכִּימוּ אֵלֶּה עַל כָּךְ שֶׁנֵּלֵךְ לְדַמֶּשֶׂק, וְנָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְנָבִיא אוֹתוֹ וְנַמְלִיךְ אוֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.
וְאוּלָם יֵשׁ בְּתוֹכָם קָהָל הָרוֹצִים בִּבְנוֹ הַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ שֶׁשְּׁמוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן וְלוֹ אָחוֹת נֻזְהַת אַלזַּמָאן שְׁמָהּ, וּשְׁנֵי אֵלֶּה יָצְאוּ לְאֶרֶץ חִגָ’אז, וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל אוֹדוֹתָם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף כָּךְ, הִכִּיר שֶׁהָעִנְיָן שֶׁאֵרַע לְאִשְׁתּוֹ אֱמֶת.
מִצְטָעֵר צַעַר גָּדוֹל עַל מוֹת הַשֻּׂלְטָאן, אַךְ שָׂמֵחַ עִם זֶה עַל חֲזִירָתוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן, שֶׁכֵּן יִהְיֶה לְשֻׂלְטָאן בְּבַגְדָאד בִּמְקוֹם אָבִיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-סִפּוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן מִפִּי הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מַה שֶּׁסִּפֵּר מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, הִתְעַצֵּב.
וְאוּלָם הוּא שָׂמַח בַּטּוֹבָה שֶׁתַּגִּיעַ מִזֶּה לְאִשְׁתּוֹ וּלְאָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן, שֶׁהוּא יִהְיֶה שֻׂלְטָאן בִּמְקוֹם אָבִיו.
פָּנָה שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְאָמַר: “אָכֵן סִפּוּרְכֶם מִן הַמֻּפְלָא שֶׁבְּמֻפְלָאוֹת.
דַּע, רֹאשׁ הַמִּשְׁנִים, שֶׁאֱלֹהִים הִנִּיחַ לָכֶם כָּאן, בְּמָקוֹם שֶׁפְּגַשְׁתֶּם אוֹתִי, מִן הַיְּגִיעָה.
וּבָא לָכֶם הַדָּבָר שֶׁאַתֶּם מִשְׁתּוֹקְקִים לוֹ בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן הֵשִׁיב אֱלֹהִים אֲלֵיכֶם אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן אוֹתוֹ וְאֶת אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְנִתַּקֵּן הַדָּבָר וְנַעֲשָׂה קַל”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמַר לוֹ: “שׁוֹמֵר-הַסַּף, סַפֵּר לִי סִפּוּרָם וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ”.
וּכְשֶׁגָּמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת סִפּוּרוֹ, שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְגִלָּה לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר, וְשָׂמְחוּ בָזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הַמִּקְרֶה הַזֶּה.
הִתְאַסְּפוּ כֻלָּם וּבָאוּ אֵצֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף נְכוֹנִים לְשֵׁרוּתוֹ וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו.
כִּנֵּס שׁוֹמֵר-הַסַּף בּוֹ בַּיּוֹם מוֹעָצָה גְדוֹלָה וְיָשְׁבוּ הוּא והַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן עַל כִּסְאוֹת-מַלְכוּת וְלִפְנֵיהֶם כָּל הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וּגְדוֹלֵי-הַמִּשְׂרוֹת לְפִי מַעֲלָתָם.
מַסְכוּ הַסֻּכָּר בְּמֵי-וְרָדִין וְשָׁתוּ.
אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ הַנְּסִיכִים לְטַכֵּס עֵצָה, וְנָתְנוּ לִשְׁאָר הַצָּבָא רְשׁוּת לִנְסֹעַ יַחְדָּו וְלַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם לְאַט לְאַט עַד שֶׁיִּגְמְרוּ הַמּוֹעָצָה וְיַדְבִּיקוּם.
נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לִפְנֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף וְרָכְבוּ כְּשֶׁלִּפְנֵיהֶם נִסֵּי-הַמִּלְחָמָה.
כְּשֶׁגָּמְרוּ הַנִּכְבָּדִים אֶת מוֹעַצְתָּם, רָכְבוּ וְהִדְבִּיקוּ אֶת הַצָּבָא.
נִגַּשׁ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְאָמַר לוֹ: “עֲצָתִי הִיא שֶׁאֶסַּע אֲנִי קֹדֶם וְאֶעֱבֹר לִפְנֵיכֶם, כְּדֵי לְהָכִין לַשֻּׂלְטָאן מָקוֹם הַמַּתְאִים לוֹ, וְאוֹדִיעַ לוֹ עַל-דְּבַר בּוֹאֲכֶם וְשֶׁאַתֶּם מְבַכְּרִים אוֹתוֹ עַל פְּנֵי אָחִיו שַׁרְכָּאן לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “טוֹבָה הָעֵצָה שֶׁיָּעַצְתָּ”.
קָם וְקָם הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לִכְבוֹדוֹ וְהִגִּישׁ לוֹ הַדּוֹרוֹנוֹת וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ לְקַבְּלָם מִיָּדוֹ, וְכָךְ הִגִּישׁוּ לוֹ דוֹרוֹנוֹת גַּם הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וּגְדוֹלֵי-הַמִּשְׂרָה, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “הוֹאִילָה לְדַבֵּר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן עַל אוֹדוֹתֵינוּ, שֶׁיַּשְׁאִירֵנוּ עַל מִשְׂרוֹתֵינוּ”.
נַעְנָה לָהֶם לְמַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ.
צִוָּה אֶת נְעָרָיו לִנְסֹעַ וְשָׁלַח הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶת הָאֹהָלִים עִם שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְצִוָּה אֶת הַחַדְרָנִים לְהַצִּיבָם מִחוּץ לָעִיר בְּמֶרְחָק יוֹם אֶחָד, וּמִלְּאוּ פְקֻדָּתוֹ.
רָכַב שׁוֹמֵר-הַסַּף שָׁרוּי בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה מְבֹרֶכֶת נְסִיעָה זוֹ”.
וְנַעַשְׂתָה אִשְׁתּוֹ חֲשׁוּבָה בְעֵינָיו וְכֵן צַוְא אַלְמַכָּאן.
שָׁקַד עַל נְסִיעָתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר יוֹם אֶחָד.
צִוָּה לַחֲנוֹת בּוֹ לְשֵׁם מְנוּחָה וְלַהֲכָנַת מָקוֹם לְמוֹשַׁב הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן.
חָנוּ מֵרָחוֹק הוּא וַעֲבָדָיו, וְצִוָּה עַל הַמְּשָׁרְתִים לִטֹּל רְשׁוּת מֵהַגְּבֶרֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ.
בִּקְּשׁוּ מִמֶּנָּה רְשׁוּת בְּעִנְיָן זֶה וְנָתְנָה לוֹ רְשׁוּת וְנִכְנַס אֵלֶיהָ.
נִפְגַּשׁ אִתָּהּ וְעִם אָחִיהָ וְהוֹדִיעַ לָהֶם עַל דְּבַר מוֹת אֲבִיהֶם, וְשֶׁהָרָאשִׁים שָׂמוּ אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם תַּחַת אָבִיו עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ לְמָלְכוֹ.
בָּכוּ שְׁנֵיהֶם עַל שֶׁאִבְּדוּ אֶת אֲבִיהֶם וְשָׁאֲלוּ לְסִבַּת הֵרָצְחוֹ.
אָמַר לָהֶם: “הָעִנְיָן יָדוּעַ לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וּמָחָר יִמָּצְאוּ הוּא וְהַצָּבָא כֻלּוֹ בְּמָקוֹם זֶה, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ, הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא לִנְהֹג לְפִי מַה שֶּׁהֵם מְיַעֲצִים, שֶׁכֵּן כֻּלָּם בָּחֲרוּ בְךָ, וְאִם לֹא כֵן תַּעֲשֶׂה,הֲרֵי הֵם מְמַנִּים זוּלָתְךָ לְשֻׂלְטָאן, וְשׁוּב אֵינְךָ בָּטוּחַ לְנַפְשְׁךָ מִיַד זֶה שֶׁיִּתְמַנֶּה לְשֻׂלְטָאן זוּלָתְךָ, שֶׁקָּרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתְךָ אוֹ שֶׁיִּפֹּל סִכְסוּךְ בֵּין שְׁנֵיכֶם, וְתֵצֵא הַמַּלְכוּת מִידֵי שְׁנֵיכֶם”.
הִרְכִּין צַוְא אַלְמַכָּאן רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת, אַחַר-כָּךְ אָמַר: “קִבַּלְתִּי אֶת הַדָּבָר”, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצָא דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר-הַסַּף דִּבֵּר דְּבָרִים נְכוֹחִים, אָמַר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף: “דּוֹדִי, וּמָה אֶעֱשֶׂה עִם אָחִי שַׁרְכָּאן?” אָמַר לוֹ: בְּנִי, אָחִיךָ יִהְיֶה שֻׂלְטָאן דַּמֶּשֶׂק וְאַתָּה שֻׂלְטָאן בַּגְדָאד.
הִתְאַזֵּר עֹז וְכוֹנֵן עִנְיָנְךָ".
קִבֵּל צַוְא אַלְמַכָּאן אֶת דְּבָרָיו.
הִגִּישׁ לוֹ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת חֲלִיפַת-הַבְּגָדִים שֶׁהָיְתָה עִם הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, מַלְבּוּשׁ הַמְּלָכִים, וְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת חֶרֶב הַמַּלְכוּת וְיָצָא מִלְּפָנָיו, וְצִוָּה לַחַצְרָנִים לִבְחֹר מָקוֹם גָּבוֹהַּ, לְהַצִּיב עָלָיו אֹהֶל רְחַב-יָדַיִם וְעָצוּם לַשֻּׂלְטָאן שֶׁיֵּשֵׁב בְּתוֹכוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו נְּסִיכִים.אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הַטַּבָּחִים לְבַשֵּׁל מַאֲכָלִים מְפֹאָרִים וּלְהָכִין אוֹתָם, וְצִוָּה אֶת הַמַּשְׁקִים לְהָקִים מִקְוֵה-מַיִם.
אַחֲרֵי שָׁעָה הִתְנַשֵּׂא הָאָבָק עַד שֶׁעִלֵּף אֶת הָאָרֶץ כְּמוֹ בְצָעִיף.
נִתְפַּזֵּר אוֹתוֹ הָאָבָק וְנִגְלָה מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם כַּיָּם הַשּׁוֹטֵף.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שׁוֹמֵר-הַסַּף צִוָּה אֶת הַחַצְרָנִים לְהַצִּיב אֹהֶל רְחַב-יָדַיִם לִפְגִישַׁת הָאֲנָשִׁים אֵצֶל הַמֶּלֶךְ.
הֵקִימוּ אֹהֶל עָצוּם כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים.
כְּשֶׁגָּמְרוּ עֲבוֹדָתָם, וְהִנֵּה אָבָק מִתְנַשֵּׂא.
אַחַר-כָּךְ פִּזֵּר הָרוּחַ אֶת הָאָבָק, וְהוֹפִיעַ מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם וְנִתְגַלֶּה שֶׁצָּבָא זֶה צְבָא בַּגְדָאד וְכֹרָסָאן הוּא, וּבְרֹאשׁוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְכֻלָּם שְׂמֵחִים בְשֻׂלְטָאנוּתוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן.
וְהָיָה צַוְא אַלְמַכָּאן לָבוּשׁ לְבוּשׁ הַמַּלְכוּת, חָגוּר חֶרֶב-הַטֶּכֶס.
הִגִּישׁ לוֹ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת הַסּוּס וְרָכַב וְנָסַע הוּא וַעֲבָדָיו, וְכָל מִי שֶׁבָּאֹהָלִים, הָלְכוּ אַחֲרָיו לְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל תַּחַת לַכִּפָּה הָעֲצוּמָה וְיָשַׁב שָׁם וְשָׂם אֶת הַפִּגְיוֹן עַל שְׁתֵּי שׁוֹקָיו, וְעָמַד שׁוֹמֵר-הַסַּף לְפָנָיו לְשֵׁרוּתוֹ וְעָמְדוּ עֲבָדָיו בְּמִסְדְרוֹן הָאֹהֶל וְחַרְבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם שְׁלוּפוֹת.
בָּאוּ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא וְהַחַיָּלִים וּבִקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס.
נִכְנַס שׁוֹמֵר-הַסַּף וְנָטַל לָהֶם רְשׁוּת מֵהַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן, וְצִוָּה שֶׁיִּכָּנְסוּ אֵלָיו עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה.
הוֹדִיעַ לָהֶם שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת זֹאת, וְעָנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ וּכְמִצְוָתוֹ יַעֲשׂוּ.
עָמְדוּ כֻלָּם עַל דֶּלֶת הַמִּסְדְּרוֹן, וְנִכְנְסוּ עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה כְּפִי שֶׁחִלֵּק אוֹתָם שׁוֹמֵר-הַסַּף בַּמִּסְדְּרוֹן, וְהִכְנִיסָם אֶל הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן.
כְּשֶׁרָאוּהוּ נִתְמַלְּאוּ ירְאַת-הַכָּבוֹד.
קִבֵּל אוֹתָם עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וְהִבְטִיחָם כָּל-טוּב.
הִתְפַּלְּלוּ לִשְׁלוֹמוֹ וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ שְׁבוּעוֹת אֱמוּנִים שֶׁלֹּא יַמְרוּ פִּיו לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אוֹתָם.
נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהִסְתַּלְּקוּ וְנִכְנְסָה עֲשֶׂרֶת אַחֶרֶת.
נָהַג בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁנָּהַג בְּזוּלָתָם.
לֹא פָסְקוּ מִלְּהִכָּנֵס עֲשֶׂרֶת אַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן.
נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, קָם צַוְא אַלְמַכָּאן לִקְרָאתוֹ וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הַמִּשְׁנֶה וְהָאָב הַגָּדוֹל, הֲרֵי פָּעָלְךָ פֹּעַל הַיּוֹעֵץ הַיָּקָר, וְהַנְהָגַת הַמְּדִינָה תִּהְיֶה בַּיָּד הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר וְהַמֻּמְחָה”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא שׁוֹמֵר-הַסַּף וְצִוָּה לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּפָקַד לְהַכְנִיס אֶת הַצָּבָא כֻלּוֹ וּבָאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “צַוֵּה אֶת הַצָּבָא לַעֲמֹד עֲשָׂרָה יָמִים, עַד שֶׁאֶשָּאֵר אִתְּךָ יְחִידִי וּתְסַפֵּר לִי עַל סִבַּת רֶצַח אָבִי”, מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה אֶת פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”.
יָצָא אֶל טַבּוּר הָאֹהָלִים וְצִוָּה אֶת הַצָּבָא לַעֲמֹד עֲשָׂרָה יָמִים.
מִלְּאוּ פְּקֻדָּתוֹ, וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לְטַיֵּל, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אִישׁ מִנִּכְבְּדֵי-הַמְשָׁרְתִים אֵצֶל הַמֶּלֶךְ זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים.
הִבִּיעוּ לוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים אֶת הַכְנָעָתָם וּבֵרְכוּ אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן בַּאֲרִיכוּת יְמֵי עֻזּוֹ.
סָר אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וּמָסַר לוֹ דִין-וְחֶשְׁבּוֹן.
הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד הַלַּיְלָה וְנִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְאָמַר לָהּ: “יוֹדַעַת אַתְּ סִבַּת רֶצַח אָבִי אוֹ אֵינֵךְ יוֹדַעַת סִבָּתוֹ וְכֵיצַד הָיָה?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי יוֹדַעַת סִבַּת רְצִיחָתוֹ”.
סִדְּרָה לָהּ מָסָךְ שֶׁל מֶשִׁי וְיָשַׁב צַוְא אַלְמַכָּאן מִחוּץ לַמָּסָךְ וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן.
בָּא לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי פְּרָטִים בִּדְבַר סִבַּת רֶצַח אָבִי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּשֶׁחָזַר מִנְּסִיעָתוֹ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל וְנִכְנַס לָעִיר, שָׁאַל לִשְׁנֵיכֶם וְלֹא מָצָא אֶתְכֶם, וְיָדַע שֶׁשַּׂמְתֶּם פְּנֵיכֶם לָלֶכֶת לֶחָג'.
הִצְטָעֵר עַל-כָּךְ וְגָדַל זַעְפּוֹ וְהָיָה צַר לְלִבּוֹ.
וְנִשְׁאַר חֲצִי שָׁנָה כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ יְדִיעוֹת עַל אוֹדוֹתֵיכֶם מֵאֵת כָּל יוֹצֵא וּבָא, אַךְ לֹא נוֹדַע לוֹ דָבָר עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ לְפָנָיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, אַחֲרֵי שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם שָׁנָה תְמִימָה מִיּוֹם שֶׁאֲבַדְתֶּם, וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֶׁסִּימָנֵי יִרְאַת-שָׁמַיִם עָלֶיהָ יָרְדָה אֵלֵינוּ וְעִמָּהּ חָמֵשׁ נְעָרוֹת.
שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וּכְאִלּוּ הֵן יְרֵחִים כְּלוּלוֹת יֹפִי וָחֵן, שֶׁהַלָּשׁוֹן תֵּלֶא לְתָאֵר, וְעִם כְּלִילוּת יָפְיָן הֵן קוֹרְאוֹת הַקֻּרְאָן וְיוֹדְעוֹת חָכְמָה וִידִיעוֹת קְדוּמִים.
בִּקְּשָׁה אוֹתָהּ זְקֵנָה רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָתַן לָהּ.
נִכְנְסָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי יוֹשֵׁב לְצַד הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו קֵרְבָהּ, שֶׁרָאָה בָהּ סִימָנֵי הַנְּזִירוּת וְיִרְאַת-שָׁמַיִם.
כְּשֶׁיָּשְׁבָה הַזְּקֵנָה נָכוֹן אֶצְלוֹ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁעִמִּי חָמֵשׁ נְעָרוֹת שֶׁלֹּא רָכַשׁ לוֹ שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים כְּמוֹתָן, שֶׁכֵּן הֵן בַּעֲלוֹת שֵׂכֶל וָחֵן וָיֹפִי וּשְׁלֵמוּת.
קוֹרְאוֹת הַקֻּרְאָן עַל-פִּי הַמָּסוֹרוֹת וְיוֹדְעוֹת הַמַּדָּעִים וִידִיעוֹת-הָעַמִּים שֶׁעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם.
וַהֲרֵי הֵן לְפָנֶיךָ עוֹמְדוֹת לְשֵׁרוּתְךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר.
וּבִזְמַן הַבְּחִינָה יִכָּבֵד הָאָדָם אוֹ יֵקַל”.
הִסְתַּכֵּל אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים בַּנְּעָרוֹת, וְשִׂמַּח אוֹתוֹ מַרְאָן וְאָמַר לָהֶן: “כָּל אַחַת מִכֶּן תַּשְׁמִיעֵנִי מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶׁהִיא יוֹדַעַת מִידִיעוֹת בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁעָבְרוּ וְהָאֻמּוֹת שֶׁחָלְפוּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן: "הִסְתַּכֵּל אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים, בַּנְּעָרוֹת וְשִׂמַּח אוֹתוֹ מַרְאָן וְאָמַר לָהֶן: “כָּל אַחַת מִכֶּן תַּשְׁמִיעֵנִי מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶּׁהִיא יוֹדַעַת מִידִיעוֹת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁעָבְרוּ וְהָאֻמּוֹת שֶׁחָלְפוּ”.
נִגְּשָׁה אַחַת מֵהֶן וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרָה: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁבֶּן-הַתַּרְבּוּת צָרִיךְ שֶׁיִּתְרַחֵק מִן הַטַּרְחָנוּת עַל בְּנֵי-אָדָם וְשֶׁיִּתְקַשֵּׁט בְּמַעֲלוֹת וִיקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְיִתְרַחֵק מִן הַחַטָּאִים הַגְּדוֹלִים וְיִדְבַּק בְּכָל זֶה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאִם הָיָה פוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ הָיָה מֵת.
וִיסוֹד הַתַּרְבּוּת הוּא הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת.
וְדַע שֶׁמַּה שֶׁחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּדַרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הַשְּׁאִיפָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; וְהַדֶּרֶךְ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הִיא עֲבוֹדַת-הָאֱלֹהִים, וְצָרִיךְ שֶׁתִּנְהַג בְּטוֹבוֹת עִם בְּנֵי-הָאָדָם, וְשַׁלֹּא תָסוּר מִן הַחֻקָּה הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הָאַדִּירִים בִּבְנֵי-אָדָם לְכֹחַ הֵם הַזְּקוּקִים יוֹתֵר לְכַלְכֵּל הָעִנְיָנִים בְּסֵדֶר.
וְהַמְּלָכִים זְקוּקִים לְכָךְ יוֹתֵר מִפְּשׁוּטֵי-הָעָם, שֶׁכֵּן פְּשׁוּטֵי-הָעָם נוֹהֲגִים בְּעִנְיָנֵיהֶם מִבְּלִי לְהִתְבּוֹנֵן לַתּוֹצָאוֹת.
וְצָרִיךְ שֶׁתִּמְסֹר נַפְשְׁךָ וּמְאֹדְךָ בִּשְׁבִיל אֱלֹהִים.
וְדַע שֶׁהָאוֹיֵב הָרָב אִתְּךָ תּוּכַל לְהִתְעַצֵּם אִתּוֹ בְּהוֹכָחוֹת וּלְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו, וְאוּלָם הַיָּדִיד אֵין שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינְךָ וּבֵינוֹ זוּלַת הַיּשֶׁר.
בְּחַר אֵפוֹא יָדִיד לְךָ אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה בוֹחֵן אוֹתוֹ, וְאִם יִהְיֶה מִבְּנֵי הָעוֹלָם-הַבָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּזֶה הַשּׁוֹקֵד לְמַלֵּא אֶת חֻקּוֹת הַתּוֹרָה הַנִּגְלוֹת אֶת הַצָּפוּן בָּהֶן לְפִי הָאֵפְשָׁר.
וְאוּלָם אִם יִהְיֶה מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִן הָאֲצִילִים וְדוֹבֵר אֱמֶת, לֹא נִבְעָר מִדַּעַת וְלֹא אָדָם רָע, שֶׁכֵּן הַנִּבְעָר מִדַּעַת רָאוּי הוּא שֶׁגַּם הוֹרָיו יִבְרְחוּ מִפָּנָיו, וְהַשַּׁקְרָן אֵינוֹ יָדִיד, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּלָּה “יָדִיד” לְקוּחָה מִצֶּדֶק הַנּוֹבַעַת מֵעִמְקֵי הַלֵּב, וְכֵיצַד יִהְיֶה כֵן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַשֶּׁקֶר עַל לְשׁוֹנוֹ.
וְדַע שֶׁחֻקּוֹת הַתּוֹרָה לְמוֹעִיל הֵן לְבַעֲלֵיהֶן.
אֱהַב אֵפוֹא אֶת אָחִיךָ כְּשֶׁהוּא בַּעַל תְּכוּנָה כַּזֹּאת וְאַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ כְּשָׁאַתָּה רוֹאֶה מִמֶּנּוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן אֵין הוּא כְּאִשָּׁה שֶׁמְּגָרְשִׁים אוֹתָהּ וּמַחֲזִירִים אוֹתָהּ.
לֹא כִי לִבּוֹ כִזְכוּכִית שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְדְּקָה שׁוּב אֵין לָהּ תַּקָּנָה.
וִיבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁאָמַר:
שְׁקֹד עַל הַלְּבָבוֹת מִפְּגִיעָה לִנְצֹר,
שֶׁאַחֲרֵי אֲשֶׁר חָלְקוּ קָשֶׁה לַחֲזֹר.
אָכֵן לְבָבוֹת אֲשֶׁר אַהֲבָתָם סֻתָּרָה
כַּזְּכוּכִית לֹא תְאֻחֶה אַחֲרֵי שֻׁבָּרָה.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה בְּסוֹף דְּבָרֶיהָ בְּרֶמֶז עָלֵינוּ: "אָמְרוּ בַּעֲלֵי-הַבִּינָה: “הַטּוֹב בָּאַחִים הוּא זֶה, הַמֵּיטִיב בָּהֶם לְיָעֵץ, וְהַטּוֹב בְּמַעֲשִׂים הוּא זֶה שֶׁתּוֹצָאָתוֹ הַיָּפָה בְּיוֹתֵר.
וְהַטּוֹב בַּשְּׁבָחִים הוּא זֶה שֶׁאֵינוֹ בְפִיּוֹת בְּנֵי-הָאָדָם”.
וּכְבָר אָמְרוּ: “חַס לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלְּהוֹדוֹת לֵאלֹהִים, וְעַל שְׁתַּיִם בִּמְיֻחָד: עַל הַבְּרִיאוּת וְעַל הַדַּעַת”.
וְאָמְרוּ: "זֶה שֶׁנַּפְשׁוֹ יְקָרָה לוֹ, הַתַּאֲוָה קַלָּה בְעֵינָיו, וּמִי שֶׁהַצָּרוֹת הַקְּטַנּוֹת קָשׁוֹת בְּעֵינָיו, יְנַסֵּהוּ אֱלֹהִים בַּגְּדוֹלוֹת, וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחֲרֵי תַאֲוָתוֹ אֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת חֻקּוֹת אֱלֹהִים.
וּמִי שֶׁמַטֶּה אָזְנוֹ לְהוֹלֵךְ רָכִיל, מְאַבֵּד אֶת הַיָּדִיד, וּמִי שֶׁחָשַׁב עָלֶיךָ טוֹבוֹת, אַשֵּׁר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ עָלֶיךָ.
וְהַמַּרְבֶּה בְמַחְלֹקֶת חוֹטֵא; וְשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מֵעָוֶל, אֵינוֹ בָטוּחַ מִפְּנֵי הַחֶרֶב.
וַהֲרֵינִי לְהַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ מִנִּימוּסֵי הַשּׁוֹפְטִים.
דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵין מִשְׁפָּט מוֹעִיל לַצֶדֶק, אֶלָּא אִם כֵּן נֶחֱקָר וְנִדְרָשׁ.
וּמֵחוֹבַת הַקָּאצִ’י שֶׁיִּהְיוּ כָּל בְּנֵי-הָאָדָם בְּעֵינָיו עַל מַדְרֵגָה אַחַת, שֶׁלֹּא יִשְׁאַף הָאַלָּם לַעֲרֹץ אֶת הַחַלָּשׁ, וְשֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ הַחַלָּשׁ מִן הַצֶּדֶק.
וְאַף זֹאת צָרִיךְ, שֶׁהַתּוֹבֵעַ עָלָיו הָרְאָיָה, וְהַשְּׁבוּעָה עַל הַמְּכַחֵשׁ.
וּפְשָׁרָה מֻתֶּרֶת בֵּין הַמֻּסְלִמִים, חוּץ מִפְּשָׁרָה בְּעִנְיַן הַמַּתִּיר אֶת הָאָסוּר אוֹ הָאוֹסֵר אֶת הַמֻּתָּר.
וּמַה שָּׁאַתָּה מְסֻפָּק בּוֹ הַיּוֹם, שְׁקֹל אוֹתוֹ בְדַעְתְּךָ וּבַקֵּשׁ לְבָרֵר לְךָ אֶת הַנְּכוֹחָה בוֹ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזוֹר בּוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת חוֹבָה, וְלַחֲזֹר אֶל הָאֱמֶת טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּעַקְשָׁנוּת בַּשֶּׁקֶר.
וְדַע אֶת מִשְׁלֵי הַקַּדְמוֹנִים וְהָבֵן בִּינָה בְּעִקָּרֵי הָאֱמוּנָה וּשְׁפֹט בֵּין בַּעֲלֵי-הַדִּין.
עֵינֶיךָ תִּהְיֶינָה מְכֻוָּנוֹת לְנֹכַח הַצֶּדֶק וְהַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמָם.
וְחַיֵּב אֶת הַתּוֹבֵעַ לְהָבִיא רְאָיָה, וּכְשֶׁהוּבְאָה הָרְאָיָה, זַכֵּה אוֹתוֹ, וְאִם לָאו הַשְׁבַּע אֶת הַנִּתְבַּע.
וְזֶהוּ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים, וְקַבֵּל עֵדוּת אֲנָשִׁים יְשָׁרִים מֻסְלִמִים אִישׁ בְּאָחִיו, שֶׁכֵּן צִוָּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הַשּׁוֹפְטִים לִשְׁפֹּט עַל פִּי מַה שֶׁנִּגְלָה לִפְנֵיהֶם וְהַנִּסְתָּרוֹת לוֹ הֵם.
וְעַל הַקָּאצִ’י לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁפֹּט בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בַּעַל יִסּוּרִים אוֹ רָעֵב, וְשֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹפֵט בֵּין בְּנֵי-אָדָם לְשֵׁם-שָׁמַיִם, שֶׁכֵּן מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ טְהוֹרָה וְלִבּוֹ יָשָׁר עִמּוֹ, יִשְׁמָרֵהוּ אֱלֹהִים בְּמַה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין בְּנֵי-אָדָם.
וְאָמַר אַלזֻּהְרִי: עַל שְׁלשָׁה אֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ בְשׁוֹפְטִים מְסַלְּקִים אוֹתָם, וְהֵם: כְּשֶׁהֵם מְכַבְּדִים אֶת הַשָּׁפָל וְאוֹהֲבִים אֶת הַתְּהִלּוֹת, וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יְפַטְּרוּם מִמִּשְׂרָתָם, וּכְבָר סִלֵּק עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז שׁוֹפֵט מִמִּשְׂרָתוֹ.
אָמַר לוֹ: “עַל שׁוּם מָה סִלַּקְתָּ אוֹתִי?” אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי, שֶׁדִּבּוּרְךָ מְרֻבֶּה מִמַּעֲלָתֶךָ”.
וְסִפְּרוּ שֶׁאֲלֶכְּסַנְדֵּר אָמַר לְשׁוֹפֵט: “הֲרֵי מִנִּיתִיךָ לְשׁוֹפֵט וְהִפְקַדְתִּי עַל-יְדֵי כָךְ בְּיָדְךָ אֶת נִשְׁמָתִי, אֶת כְּבוֹדִי וְאֶת רֶגֶשׁ-הַכָּבוֹד שֶׁלִּי, שְׁמֹר אֵפוֹא עַל מִשְׂרָה זוֹ בְנַפְשְׁךָ וּבְשִׂכְלְךָ”; וְאָמַר לְטַבָּחוֹ: “אַתָּה הַשּׁוֹלֵט בְּגוּפִי, רַחֵם אֵפוֹא עָלָיו כְּמוֹ עַל עַצְמְךָ”.
וְאָמַר לְסוֹפְרוֹ: “אַתָּה הַפָּקִיד עַל שִׂכְלִי, שְׁמֹר אֵפוֹא עַל שִׂכְלִי בְּכָל מַה שָּׁאַתָּה כוֹתֵב בִּשְׁמִי”.
נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִגְּשָׁה הַשְּׁנִיָּה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן: "אַחַר-כָּךְ נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִגְּשָׁה הַשְּׁנִיָּה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָבִיךָ שֶׁבַע פְּעָמִים, וְאָמְרָה: "אָמַר לֻקְמָאן לִבְנוֹ: “שְׁלשָׁה הֵם שֶׁלֹּא תַכִּירֵם אֶלָּא בִשְׁלשָׁה: לֹא תַכִּיר אֶת אֶרֶךְ-הָרוּחַ אֶלָּא בְּשְׁעַת כַּעֲסוֹ וְלֹא אֶת אַמִּיץ-הַלֵּב אֶלָּא בַּקְּרָב, וְלֹא אֶת אָחִיךָ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה זָקוּק לוֹ”.
וְאָמְרוּ: הָעוֹשֵׁק סוֹפוֹ לְהִתְחָרֵט, וַאֲפִלּוּ אִם בְּנֵי-אָדָם מְהַלְּלִים אוֹתוֹ, וְהֶעָשׁוּק שָׁלוֹם לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם בְּנֵי-אָדָם מְגַנִּים אוֹתוֹ.
וְאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “וְאַל תַּחְשֹׁב אֶת הַשְּׂמֵחִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְהַחֲפֵצִים כִּי יְהֻלָּלוּ בַּאֲשֶׁר לֹא פָעָלוּ, אַל תַּחְשֹׁב כִּי יִמָּלְטוּ מִן הָעֹנֶשׁ; אָכֵן עָנְשָׁם דְּאָבָה” וְאָמַר הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “אֵין הַמַּעֲשִׂים נִדּוֹנִים אֶלָּא לְפִי הַכַּוָּנָה, וְכָל אָדָם יְשֻׁלַּם לְפִי כַוָּנָתוֹ”.
וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַנִּפְלָא שֶׁבָּאָדָם הוּא לִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רֶסֶן עִנְיָנָיו.
וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בּוֹ הַתַּאֲוָה תְּמִיתֵהוּ זוֹ שֶׁהוּא לָהוּט אַחֲרֶיהָ, וְאִם הַיָּגוֹן מִשְׁתַּלֵּט עָלָיו יַהַרְגֶנוּ הַצַּעַר, וְאִם יִגְדַּל אֶצְלוֹ הַכַּעַס יִגְבַּר עָלָיו הַכִּלָּיוֹן.
וְאִם יְאֻשַּׁר בִּשְׂבִיעוּת-רָצוֹן יִהְיֶה בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַזַּעַם, וְאִם פַּחַד יְבוֹאֶנּוּ, יִתְקְפֶנּוּ הַצַּעַר, וְאִם יִפְגָעֶנּוּ פֶּגַע יַקִּיפֶנּוּ אֵבֶל, וְאִם הוֹן יִצְבֹּר, יְסִירֶנּוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים מִזְּכֹר אֶת אֱלֹהִים.
וְאִם יָשִׂים לוֹ הָעֹנִי מַחֲנָק, תִּתְקְפֶנּוּ דְאָגָה, וּכְשֶׁהָאֵבֶל מַלְאֶה אוֹתוֹ, תַּעֲשֶׂנּוּ הַחֻלְשָׁה לְאֵין-אוֹנִים.
עַל-כָּל-פָּנִים אֵין טוֹב לוֹ אֶלָּא בְּזֵכֶר-אֱלֹהִים וּבְעֵסֶק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת מְזוֹנוֹתָיו וּכְדֵי לְתַקֵּן לְעַצְמוֹ תִּקּוּן לְעֵת שׁוּבוֹ לָעוֹלָם-הַבָּא.
וְאָמְרוּ לְאַחַד-הַחֲכָמִים: “מִי הוּא הָרָע שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “זֶה שֶׁנִּצְחָה תַּאֲוָתוֹ אֶת רֶגֶשׁ-כְּבוֹדוֹ בְּשָׁעָה שֶׁרוּחוֹ מַמְרִיאָה אֶל עָל, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּתְרַחֲבוּ יְדִיעוֹתָיו; וּבְדֹחַק יֵשׁ לִמְצֹא לוֹ הִצְטַדְּקוּת”.
וּמַה יָּפֶה הוּא מַה שֶּׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
וַאֲנִי בְכָל הָאָדָם לְצָבוּעַ לֹא אֶזְדַקֵּק,
יַחְשֹׁב אָדָם תּוֹעִים וְהוּא מִישָׁרָה הַרְחֵק.
וְאֵין הוֹן וְכִשָּׁרוֹן בִּלְתִּי אִם מִלְוָה נְתוּנָה,
וְכָל אָדָם תִּתְגַּל אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ צְפוּנָה,
אִם לֹא בְשַׁעֲרוֹ לְעִנְיָן תִּכָּנֵס, יָשָׁר –
תִּתְעֶה, אַךְ אִם בָּאתָ שַׁעֲרוֹ, דֶּרֶךְ תְּאֻשָּׁר.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיָן הַחֲסִידוּת, כְּבָר אָמַר הָאשִׁם בֶּן בִּשְׁר: “אָמַרְתִּי לְעֹמָר בֶּן עֻבַּיְד: “הַחֲסִידוּת הָאֲמִתִּית מָה הִיא?” אָמַר לִי: “כְּבָר בֵּאֵר אֶת הַדָּבָר שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – בְּמַאֲמָרוֹ: הֶחָסִיד הוּא זֶה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת הַקֶּבֶר וְאֶת הָאָסוֹן, וּמְבַכֵּר אֶת הַקַּיָּם עַל הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר, וְאֵינוֹ מוֹנֶה אֶת הַמָּחָר עַל יְמֵי חַיָּיו, וְחוֹשֵׁב עַצְמוֹ בֵּין הַמֵּתִים”.
וְאָמְרוּ: הָעֲשִׁירוּת וְהַמַּחֲלָה מִן הַבְּרִיאוּת.
אָמַר אַחַד הַשּׁוֹמְעִים: “יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת אַבּוּ זִר, וַאֲנִי אוֹמֵר: הַסּוֹמֵךְ עַל מַה שֶּׁהֵיטִיב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לִבְחֹר, יִהְיֶה מְרֻצֶּה בְּמַה שֶׁחָלַק לוֹ אֱלֹהִים” וְאָמַר אַחַד אַנְשֵׁי הָאֱמוּנִים: “פַּעַם הִתְפַּלֵּל אִתָּנוּ אִבְּן אַבִּי אַוְפַא תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְקָרְאוּ פָּרָשַׁת “הוֹי הַמִּתְכַּסֶּה” עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שֶׁאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה “וּבְהִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר”, וְנָפַל מֵת לָאָרֶץ”.
וְסִפְּרָה הַמָּסֹרֶת שֶׁתָּ’אבִּת אַלֻּבֻּנָאנִי בָּכָה עַד שֶׁכִּמְעַט כָּלוּ עֵינָיו.
הֵבִיאוּ אֵלָיו אָדָם שֶׁיְּטַפֵּל בִּרְפוּאָתוֹ.
אָמַר: “מְטַפֵּל אֲנִי בִרְפוּאָתוֹ בִּתְנָאי שֶׁיִּשְׁמַע לִי לְמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתוֹ” אָמַר תָאבִּתּ: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ: “שֶׁלֹּא תִבְכֶּה” אָמַר לוֹ תָאבִּתּ: “וּמַה עֵרֶךְ לְעֵינַי עַד אֶבְכֶּה?” וְאָמַר אָדָם אֶחָד לְמֻחַמָּד בֶּן עַבְּד אַללָּה:”לַמְּדֵנִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לצַוְא אַלְמַכָּאן: וְאָמְרָה הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה לְאָבִיךָ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים: פַּעַם אָמַר אָדָם לְמֻחַמָּד בֶּן עַבְּד אַללָּה:“לַמְּדֵנִי”.
אָמַר לוֹ: “מְצַוֶּה אֲנִי אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא כּוֹבֵשׁ עַצְמְךָ בְּעִנְיָנֵי הַעוֹלָם-הַזֶּה וְחַי בִּנְזִירוּת, וּבְעִנְיָנֵי הָעוֹלָם-הַבָּא עֶבֶד תַּאַוְתָן”.
אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זה?” אָמַר לוֹ: “כָּל הַנּוֹהֵג בִּנְזִירוּת בָּעוֹלָם-הַזֶּה קוֹנֶה לוֹ הַעוֹלָם-הַזֶּה וְהָעוֹלָם-הַבָּא: אָמַר גַּוְת בֶּן עַבְּד אַללָּה: הָיוּ שְׁנֵי אַחִים בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַשֵּׁנִי: “מַה הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתָ?” אָמַר לוֹ: עָבַרְתִּי עַל קַן-אֶפְרֹחִים וְנָטַלְתִּי אֶחָד מֵהֶם, וְאַחַר-כָּךְ הֶחֱזַרְתִּיו לַקֵּן, וְאוּלָם לֹא לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנְּטַלְתִּיו מִמֶּנּוּ וְזֶהוּ הַנּוֹרָא בַּמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתִי.
וּמַה הוּא הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתִי הוּא זֶה, שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת, אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר”.
וְהָיָה אֲבִיהֶם שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם, אָמַר: אֱלֹהִים, אִם אֱמֶת דִּבְּרוּ, אָסְפֵם נָא אֵלֶיךָ".
וְאָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: “הָיוּ שְׁנֵי אֵלֶּה הַמְּעֻלִּים בַּיְּלָדִים”.
וְאָמַר סַעִיד בֶּן גֻ’בַּיְר: נִטְפַּלְתִּי לְפֻצָאלָה בֶּן עֻבַּיְד.
אָמַרְתִּי לוֹ: “לַמְּדֵנִי”.
אָמַר לִי: “קַבֵּל מִמֶּנִּי שְׁנֵי דְבָרִים אֵלּוּ: אַל תְּשַׁתֵּף לֵאלֹהִים כְּלוּם, וְאַל תַּעֲשֶׂה רָעָה לְשׁוּם בְּרִיָּה מִבְּרִיּוֹת אֱלֹהִים”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הֱיֵה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, כִּי אֱלֹהִים נָדִיב וְרָחוּם.
וְהַרְחֵק הַדְּאָגוֹת, שֶׁאֵין בְּשׁוּם דָּבָר כְּלוּם,
בִּלְתִּי בִשְׁתַּיִם, אֲלֵיהֶם לֹא תִקְרַב לְעוֹלָם:
אַל תְּשַׁתֵּף לֵאלֹהִים וְאַל תַּזִּיק לְאָדָם.
וּמָה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
אִם לֹא צֵידַת יִרְאַת אֱלֹהִים תְּלַוֶּה אוֹתְךָ,
וּפָגַשְׁתָּ אֶת אֲשֶׁר בָּהּ הִצְטַיֵּד אַחֲרֵי מוֹתְךָ,
תִּנָּחֵם עַל אֲשֶׁר לֹא הָיִיתָ כָמוֹהוּ,
וְלֹא הֲכִינוֹתָ אֶת אֲשֶׁר הֱכִינָהוּ.
נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הַשְּׁלִישִׁית אַחֲרֵי שֶׁנָּסוֹגָה הַשְּׁנִיָּה וְאָמְרָה: “אָכֵן שַׁעַר הַחֲסִידוּת רָחָב מְאֹד.
וְאוּלָם אַזְכִּיר מִקְצָת מִמַּה שֶּׁאִתִּי בְּעִנְיַן הַחֲסִידִים מִן הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ.
אָמַר אֶחָד מִיּוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: “בִּבְרָכָה אֲקַדֵּם אֶת הַמָּוֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֶמְצָא בוֹ מְנוּחָה; וְיוֹדֵעַ אֲנִי רַק זֹאת, שֶׁהַמָּוֶת הוּא הָעוֹמֵד בֵּין הָאָדָם וּבֵין מַעֲשָׂיו.
וּמְקַוֶּה אֲנִי לְהַכְפִּיל אֶת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְלַחֲדֹל מִן הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים”.
וְהָיָה עָטַא אַלסֻּלַמִי, כְּשֶׁהָיָה גוֹמֵר לְהוֹכִיחַ, מִתְנָעֵר וְרוֹעֵד וּבוֹכֶה בְכִי רָב.
אָמְרוּ לוֹ: “מִשׁוּם מַה הוּא זֶה?” אָמַר לָהֶם: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָגֶשֶׁת לְעִנְיָן עָצוּם, הַיְנוּ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, כְּשֶׁאֲנִי נוֹהֵג לְפִי מַה שֶּׁאֲנִי מוֹכִיחַ אֲחֵרִים”.
וְכָךְ הָיָה עַלִי זַיְן אַלְעָאבִּדִין בֶּן חֻסַּין נוֹהֵג כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל זֶה אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם אִי-אַתֶּם יוֹדְעִים לִפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד וְאֶל מִי אֲנִי פוֹנֶה בִּדְבָרַי.” וְאָמְרוּ: בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל סֻפְיָאן אַלתַּ’וְרִי הָיָה גָר סוּמָא אֶחָד.
וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ חֹדֶשׁ רַמַדָ’אן הָיָה יוֹצֵא עִם בְּנֵי-הָאָדָם וּמִתְפַּלֵּל אִתָּם.
וְאוּלָם הָיָה שׁוֹתֵק וְנִשְׁאָר עוֹמֵד מֵאַחֲרֵיהֶם.
אָמַר סֻפְיָאן:” כְּשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים יָבֹא בְּתוֹךְ עַם הַקֻּרְאָן וְיִהְיוּ אָז נִפְלִים בְכָבוֹד רַב יֶתֶר מִזּוּלָתָם".
וְאָמַר סֻפְיָאן: “אִלּוּ הָיְתָה הַנֶּפֶשׁ בַּלֵּב כָּרָאוּי לָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת מִשִּׂמְחָה וּתְשׁוּקָה אֶל גַּן-עֵדֶן, וּמֵעֶצֶב וָפַחַד מִפְּנֵי גֵיהִנֹּם”.
וּמִשּׁוּם סֻפְיָאן אַלתַּ’וְרִי שֶׁאָמַר: “לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי עָרִיץ חֵטְא הוּא”.
נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הַשְּׁלִישִׁית וְנִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הָרְבִיעִית וְאָמְרָה: "וַהֲרֵי אֲנִי אֲשׂוֹחֵחַ בְּמִקְצָת מִמַּה שֶּׁאִתִּי מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים.
סִפְּרוּ בַמָּסֹרֶת מִשְּׁמוֹ שֶׁל בִּשְׁר אַלְחָאפִי אָמַר: "שָׁמַעְתִּי אֶת כָאלִד אוֹמֵר: “הִשָּׁמְרוּ וְהִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי שִׁתּוּף חַשָׁאִי”.
אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הוּא שִׁתּוּף חַשָׁאִי?” אָמַר לָהֶם: “כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וּמַאֲרִיךְ בִּכְרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה קֶרִי”, וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: “הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים מְכַפְּרִים עַל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים”.
וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: "בִּקַּשְׁתִּי מִבִּשְׁר אַלְחָאפִי שֶׁיְּלַמְּדֵנִי מַשֶּׁהוּ מִסִּתְרֵי הָאֲמִתִּיוֹת.
אָמַר לִי: “בְּנִי, תּוֹרָה זוֹ אֵין מְלַמְּדִים אוֹתָהּ לְכָל אָדָם, אֶלָּא לַחֲמִשָּׁה מִכָּל מֵאָה כְּמַעֲשֵׂר שֶׁמַּפְרִישִׁים מִמָּעוֹת לִצְדָקָה”.
אָמַר אִבְּרָאהִים בֶּן אַדְהָם: "וְהָיוּ דְּבָרָיו טוֹבִים וְיָפִים בְּעֵינַי, כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל אַחֲרֵי-זֶה.
וְהִנֵּה בִּשְׁר מִתְפַּלֵּל.
עָמַדְתִּי מֵאֲחוֹרָיו וְהָיִיתִי כּוֹרֵעַ בִּתְפִלָּתִי עַד שֶׁיִּקְרָא הַמֻּאַדִּ’ין.
קָם אָדָם לְבוּשׁ קְרָעִים וְאָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, הֱווּ זְהִירִים מִפְּנֵי הָאֱמֶת הַמְּבִיאָה לִידֵי נֶזֶק, וְאֵין רַע בְּשֶׁקֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תוֹעֶלֶת.
וְאֵין בְּחִירָה בִּשְׁעַת אֹנֶס, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בְּדִבּוּרִים שֶׁאֵין אִתָּם שְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת, וְאֵין נֶזֶק בַּשְּׁתִיקָה כְּשֶׁהֵן נִמְצָאוֹת”.
וְאָמַר אִבְּרָאהִים: "רָאִיתִי אֶת בִּשְׁר בְּשָׁעָה שֶׁאָבְדָה לוֹ דִּנְקָא נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן אָמַר לִי: “אֵינִי נוֹטְלוֹ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מִן הַמֻּתָּר בְּתַכְלִית הוּא”.
אָמַר לִי: “אֵינִי מֵמִיר אֶת טוּב הָעוֹלָם הַבָּא בְּטוּב הָעוֹלָם הַזֶּה”.
וְסִפְּרוּ שֶׁאֲחוֹת בִּשְׁר אַלְחָאפִי בָּאָה לִפְנֵי אַחְמָד בֶּן חַנְבָּל.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: וְאָמְרָה הַנַּעֲרָה לְאָבִיךָ: "מַעֲשֶׂה וּבָאָה אֲחוֹת בִּשְׁר אַלְחָאפִי לִפְנֵי אַחְמָד בֶּן חַנְבָּל, וְאָמְרָה לוֹ: “אִמָאם-הַדָּת, אֲנַחְנוּ בְנֵי-אָדָם הַטּוֹוִים בַּלַּיְלָה וְעוֹבְדִים בַּיּוֹם לְפַרְנָסָתֵנוּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁאֲבוּקוֹת שׁוֹמְרֶיהָ שֶׁל בַּגְדָאד עוֹבְרוֹת עַל פָּנֵינוּ וְאָנוּ טוֹווֹת עַל הַגַּג לְאוֹרָן.
אָסוּר לָנוּ?” אָמַר לָהּ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲחוֹתוֹ שֶׁל בִּשְׁר אַלְחָאפִי אֲנִי”.
אָמַר לָהּ: “הוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בִּשְׁר, עַד עַכְשָׁו אֲנִי קוֹלֵט אֶת יִרְאַת-הַשָּׁמַיִם שֶׁמִּתּוֹךְ לִבּוֹתֵיכֶם”.
וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: "בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְאָדָם, הוּא פּוֹתֵחַ לְפָנָיו אֶת שַׁעַר הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים.
וְהָיָה מָאלִךְּ בֶּן דִנָאר נוֹהֵג כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְרוֹאֶה דָּבָר שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לוֹ, אוֹמֵר: “הוֹ נֶפֶש, הַאֲרִיכִי-רוּחֵךְ, שֶׁאֵינִי מְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ”.
וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “שְׁלוֹם הַנֶּפֶשׁ הוּא בָּזֶה שֶׁמַּמְרִים אֶת רְצוֹנָהּ.
וַאֲסוֹנָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים אַחֲרֶיהָ”.
וְאָמַר מַנְצוּר בֶּן עָאמִר: יָצָאתִי לָחֹג וְשַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר מַכָּה בְּדֶרֶךְ אַלְכּוּפָה, וְהָיָה לַיְלָה חָשׁוּךְ.
וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא בְעֶצֶם הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר: “אֱלֹהִים, נִשְׁבַּע אֲנִי בְעֻזְּךָ וּפְאֵרְךָ שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי בְמִרְיִי לַמְרוֹת רְצוֹנְךָ, וְלֹא נִבְעַרְתִּי מִדַּעַת אוֹתְךָ.
אֶלָּא חֵטְא הוּא שֶׁגָּזַרְתָּ עָלַי מִלְּפָנִים שֶׁאֶחֱטָא אוֹתוֹ לְךָ.
סְלַח לִי אֵפוֹא מַה שְׁנִכְשַׁלְתִּי בוֹ, שֶׁלֹא חָטָאתִי לְךָ אֶלָּא מִתּוֹךְ אִי-יְדִיעָה”.
כְּשֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ קָרָא פָסוּק זֶה: "הַמַּאֲמִינִים, הַבְטִיחוּ אֶת נַפְשְׁכֶם וְאֶת נַפְשׁוֹת בְּנֵי-בֵיתְכֶם מֵאֵשׁ, אֲשֶׁר תֹּאכַל אֶת הָאֲנָשִׁים וְאֶת הָאֲבָנִים.
וְשָׁמַעְתִּי קוֹל שֶׁל נְפִילָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי בָרוּר מַה הִיא.
וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי.
לְמָחֳרָת הַיּוֹם הָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה הַלְוָיַת מֵת, וְאַחֲרֶיהָ יוֹצֵאת אִשָּׁה זְקֵנָה וְהִיא בַּאֲפִיסוּת-הַכֹּחוֹת.
שְׁאַלְתִּיהָ עַל דְּבַר הַמֵּת וְאָמְרָה לִי: “הַלְוָיַת אָדָם הִיא שֶׁמֵּת עָלֵינוּ תְּמוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְתוֹכֵנוּ בִתְפִלָּה וְקוֹרֵא פָסוּק מִסֵּפֶר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְנִתְפַּקְּעָה מָרָתוֹ וְנָפַל מֵת”.
נָסוֹגָה הָעַלְמָה הָרְבִיעִית וְנִגְּשָׁה הַחֲמִישִׁית וְאָמְרָה: "וַאֲנִי, הֲרֵי מִקְצָת מִמַּה שֶׁעִמִּי מִסִּפּוּרֵי-הַחֲסִידִים שֶׁל הַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ.
הָיָה מַסְלַמָה בֶּן דִּנָאר אוֹמֵר: “בְּשָׁעָה שֶׁמַּצְפּוּנוֹ שֶׁל אָדָם כְּתִקּוּנוֹ מוֹחֲלִים לוֹ עֲווֹנוֹתָיו הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִפְרשׁ מֵחֵטְא מְסַיְּעִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם לְכָךְ”.
וְאָמַר: “כָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינִי מְקָרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרָה הוּא, וְהַמֻּעָט שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מִן הַמְּרֻבֶּה שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא, וְהַמְּרֻבֶּה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מַשְׁכִּיחַ אוֹתְךָ גַּם אֶת הַמֻּעָט שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא”.
וְשָׁאֲלוּ אֶת אַבּוּ חָאזִם: “מִי הוּא הַמְּאֻשָּׁר בִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “אָדָם שֶׁעָבְרוּ עָלָיו יָמָיו בְּצִיּוּת לְמִצְוַת אֱלֹהִים”.
אָמְרוּ לוֹ: “וּמִי הוּא הַשּׁוֹטֶה שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “אָדָם שֶׁמָּכַר אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁל זוּלָתוֹ”.
וְסִפְּרוּ שֶׁמּשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמֵי-מִדְיָן,אָמַר: “אִם תַּשְׁפִּיעַ עָלַי טוֹבָה, הֲרֵי אֲנִי זָקוּק לָהּ”.
וְשָׁאַל משֶׁה מֵאֱלֹהִים וְלֹא שָׁאַל מִבְּנֵי-אָדָם.
וּבָאוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת וְדָלָה לָהֶן, וְלֹא נָתַן לָרוֹעִים לִדְלוֹת לִפְנֵיהֶן.
וּכְשֶׁחָזְרוּ סִפְּרוּ הַדָּבָר לַאֲבִיהֶן שֻׁעַיְבּ.
אָמַר לָהֶן: “אֶפְשָׁר רָעֵב הוּא?” וְאָמַר לְאַחַת מִשְׁתֵּיהֶן: “שׁוּבִי אֵלָיו וְקִרְאִי לוֹ שֶׁיָּבוֹא”.
וּכְשֶׁבָּאָה אֵלָיו כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי קוֹרֵא לְךָ לְשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר מַה שֶּׁדָּלִיתָ לָנוּ”, וְלֹא הָיָה הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינֵי משֶׁה וְלֹא רָצָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ.
וְהָיְתָה בַּעֲלַת עַכּוּז מְסֻרְבָּל.
פָּגְעָה הָרוּחַ בִּבְגָדֶיהָ וְנִתְגַּלָּה לְמשֶׁה עַכּוּזָהּ.
הִשְׁפִּיל משֶׁה אֶת עֵינָיו.
וְאָמַר לָהּ: “סֹבִּי וּלְכִי אַחֲרַי”.
הָלְכָה מֵאֲחוֹרָיו, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל שֻׁעַיְבּ, וְהָיְתָה סְעֻדַּת-הָעֶרֶב מוּכָנָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַחֲמִישִׁית לְאָבִיךָ: וְנִכְנַס משֶׁה אֶל שֻׁעַיְבּ וְהָיְתָה סְעֻדַּת-הָעֶרֶב מוּכָנָה.
אָמַר לוֹ שֻׁעַיְבּ לְמֹשֶה: “משֶׁה, רְצוֹנִי לָתֵת לְךָ שְׂכַר מַה שֶּׁדָּלִיתָ לָהֶן”.
אָמַר לוֹ משֶׁה: “אֲנִי מִבַּיִת שֶׁאֵינָם מוֹכְרִים כָּל שֶׁהוּא מִמַּעֲשִׂים שֶׁזּוֹכִים עַל-יָדָם לְעוֹלָם הַבָּא בִּמְחִיר שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף שֶׁעַל הָאָרֶץ”.
אָמַר לוֹ שֻׁעַיְבּ: “בָּחוּר, עַל כָּל פָּנִים אַתָּה אוֹרְחִי, וּמִנְהָגָם שֶׁל אֲבוֹתַי לְכַבֵּד אוֹרְחִים עַל יְדֵי זֶה שֶׁאָנוּ מַאֲכִילִים אוֹתָם”.
יָשַׁב משֶׁה וְאָכַל.
אַחַר-כָּךְ שָׂכַר שֻׁעַיְבּ אֶת משֶׁה לִשְׁמוֹנָה חַגִּים, הַיְנוּ לִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְקָבַע לוֹ שְׂכָרוֹ בָּזֶה שֶׁיַּשִּׂיא אוֹתוֹ אַחַת מִבְּנוֹתָיו, וְהָיְתָה עֲבוֹדַת משֶׁה הַמֹּהַר שֶׁלָּהּ, כְּמָה שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה בַסִּפּוּר עַל אוֹדוֹתָיו: “הִנֵּה חָפֵץ אָנֹכִי לָתֵת לְךָ אִשָּׁה אַחַת שְׁתֵּי בְנוֹתַי אֵלֶּה, בַּשָּׂכָר אֲשֶׁר תַּעֲבֹד אִתִּי שְׁמוֹנָה חַגִּים, וְאִם תְּמַלֵּא עֲשָׂרָה, הִנֵּה מֵרְצוֹנְךָ, וְלֹא אֶחְפֹּץ לְהַכְבִּיד עָלֶיךָ”
פַּעַם אַחַת אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתוֹ זְמַן אָרוֹךְ: “הִרְגַּשְׁתִּי בְחֶסְרוֹנְךָ, שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ מִזֶּה זְמַן”.
אָמַר לוֹ: “הִסַּחְתִּי דַעְתִּי מִמְּךָ בִּגְלַל אִבְּן שִׁהָאבּ, מַכִּיר אַתָּה אוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ: “הֵן, שְׁכֵנִי הוּא זֶּה שְׁלשִׁים שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעוֹלָם”.
אָמַר לוֹ: “אָמְנָם שָׁכַחְתָּ אֱלֹהִים שֶׁשָּׁכַחְתּ אֶת שְׁכֵנְךָ, וְאִלּוּ הָיִיתָ אוֹהֵב אֶת הָאֱלֹהִים הָיִיתָ אוֹהֵב אֶת שְׁכֵנְךָ.
כְּלוּם אִי-אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּשָׁכֵן עַל שְׁכֵנוֹ זְכוּת שֶׁל קִרְבַת-מִשְׁפָּחָה?” וְאָמַר חֻדַ’יְפָה: "נִכְנַסְנוּ לָעִיר מֶכָּה עִם אִבְּרָאהִים בֶּן אַדְהָם, וְעָלָה שַׁקִיק הַבַּלְכִּי בְּאוֹתָהּ שָׁנָה לֶחָג.
נִפְגַּשְׁנוּ בִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת מִסָּבִיב לַכַּעְבָּה.
אָמַר לוֹ אִבְּרָאהִים לְשַׁקִיק: “מַה עִנְיַנְכֶם בְּאַרְצְכֶם?” אָמַר לוֹ שַׁקִיק: “כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ מְזוֹנוֹת אָנוּ אוֹכְלִים, וּכְשֶׁאַחַי שְׁרוּיִים בְּרָעָב, אָנוּ מַאֲרִיכִים רוּחֵנוּ”.
אָמַר לוֹ: “כָּךְ עוֹשִׂים גַּם כַּלְבֵי בַּלַךּ.
וְאוּלָם כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ מְזוֹנוֹת אָנוּ נוֹתְנִים מֵהֶם לַאֲחֵרִים, וּכְשֶׁאָנוּ רְעֵבִים אָנוּ מוֹדִים לֵאלֹהִים”.
יָשַׁב שַׁקִיק לִפְנֵי אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “מוֹרִי אַתָּה וְרַבִּי”.
וְאָמַר מֻחַמָּד בֶּן עִמְרָאן: "שָׁאַל אָדָם אֶחָד אֶת חָאתִּם הַחֵרֵשׁ, אָמַר לוֹ: “מַה טַּעַם בִּטְחוֹנְךָ בֵּאלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
אָמַר לוֹ: “מִשְּׁנֵי טְעָמִים: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁמְּזוֹנוֹתַי לֹא יֹאכַל אוֹתָם אָדָם זוּלָתִי, וְנַפְשִׁי בְטוּחָה בָהֶם.
וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִבְרֵאתִי מִבִּלְתִּי יְדִיעַת אֱלֹהִים וַאֲנִי בוֹשׁ מִפָּנָיו”.
נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הַחֲמִישִׁית, וְנִגְּשָׁה הַזְּקֵנָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי אָבִיךָ תֵּשַׁע פְּעָמִים וְאָמְרָה: “כְּבָר שָׁמַעְתּ, הַמֶּלֶךְ, מַה שֶׁאָמְרוּ כֻּלָּן בְּשַׁעַר הַחֲסִידוּת, וַאֲנִי אֲמַלֵּא אַחֲרֵיהֶן, וַאֲסַפֵּר מִקְצָת מִמַּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בִּדְבַר גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים.
אָמְרוּ: הָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי מְחַלֵּק אֶת הַלַּיְלָה שְׁלשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן לְלִמּוּד וְהַשֵּׁנִי לְשֵׁנָה וְהַשְּׁלִישִׁי לִשְׁקֹד עַל עִנְיָנֵי חֲסִידוּת.
וְהָיָה הָאִמָאם אַבּוּ-חַנִיפָה נִשְׁאָר עֵר חֲצִי הַלַּיְלָה.
וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְרָמַז עָלָיו אָדָם כְּשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ וְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: “אָדָם זֶה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ, אָמַר: “בּוֹשְׁנִי בִּפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁמְּסַפְּרִים עָלַי מַה שֶּׁאֵין בִּי”.
וְהָיָה נֵעוֹר אַחֲרֵי זֶה כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ.
וְאָמַר אַלרַבִּיעַ: וְהָיָה אַלשָּׁאפִעִי גוֹמֵר אֶת הַקֻּרְאָן כֻּלּוֹ בְּחֹדֶשׁ רַמַדָ’אן שִׁבְעִים פַּעַם, וְכָל זֶה בִתְפִלָּה”.
וְאָמַר אַלשָּׁאפִעִי: “לֹא אָכַלְתִּי לָשׂבַע מִלֶּחֶם שְׂעוֹרִים מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשֶׂר שָׁנִים, מִשּׁוּם שֶׁהַשּׂבַע מַקְשֶׁה אֶת הַלֵּב וּמְבַטֵּל אֶת הַבִּינָה וְגוֹרֵם שֵׁנָה וּמַרְפֶּה אֶת גּוּף הָאָדָם עַד שֶׁאֵינוֹ קָם לִתְפִלָּה”.וְאָמְרוּ מִשּׁוּם עַבְּד-אַללָּהּ בֶּן מֻחַמָּד אַלסֻּכָּרִי שֶׁאָמַר: "הָיִינוּ מְשׂוֹחֲחִים אֲנִי וְעֹמָר, וְאָמַר לִי: “לֹא רָאִיתִי אָדָם יְרֵא-שָׁמַיִם יוֹתֵר מִמֻּחַמָּד בֶּן אִדְרִיס אַלשָּׁאפִעִי וְלֹא מֵלִיץ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.
פַּעַם יָצָאתִי אֲנִי וְאַלְחָארִת בֶּן לַבִּיבּ אַלסַּפָאר.
וְהָיָה אַלְחָארִת תַּלְמִידוֹ שֶׁל אַלְמֻזַנִי, וְהָיָה קוֹלוֹ נָעִים וְקָרָא מַה שֶּׁאָמַר יִתְעַלֶּה: “זֶה יוֹם לֹא יֶהְגוּ בוֹ, וְלֹא יִנָּתֵן לָהֶם אֲשֶׁר יִצְטַדָּקוּ”.
וְרָאִיתִי אֶת הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְנַעֲשָׂה עוֹרוֹ כְּכַרְכֹּם וְחָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר: “מֵאֵלֹהִים אֲבַקֵּשׁ מַחֲסֶה שֶׁלֹּא אֶעֱמֹד בְּמַעֲמַד דּוֹבְרֵי-שֶׁקֶר, וְשֶׁאֶהְיֶה רָחוֹק מֵהַמַּסִּיחִים דַּעְתָּם.
הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לְפָנָיו נִכְנְעוּ לְבָבוֹת הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ, אֱלֹהִים, סְלַח לִי לַחֲטָאַי בְּחַסְדֶּךָ, וְשִׂימֵנִי בְסִתְרֶךָ וּמְחַל לִי מַה שֶׁפָּגַעְתִּי בִּכְבוֹד פָּנֶיךָ”.
אַחַר-כָּךְ קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי”.
וְאָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-הָאֱמוּנִים: "כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבַגְדָאד, הָיָה אַלשָּׁאפִעִי בְתוֹכָהּ.
יָשַׁבְתִּי עַל הַחוֹף לִרְחֹץ כַּדָּת לִתְפִלָּה.
עָבַר עַל פָּנַי אָדָם אֶחָד, וְאָמַר לִי: “בָּחוּר, הֵיטִיבָה אֶת רְחִיצָתְךָ לִתְפִּלָּה, שֶׁיֵּיטִיב לְךָ אֱלֹהִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא”.
הָפַכְתִּי פָּנַי וְרָאִיתִי אָדָם שֶׁחֲבוּרַת בְּנֵי-אָדָם בְּלִוְיָתוֹ.
מִהַרְתִּי בִרְחִיצָתִי לִתְפִלָּה, וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו.
פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “זָקוּק אַתָּה לְמַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, לַמְּדֵנִי מַה שֶׁלִּמֵּד אוֹתְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
אָמַר לִי: “דַּע שֶׁכָּל הַמַּאֲמִין בֵּאֱלֹהִים נִצָּל, וּמִי שֶׁחָרֵד לְדָתוֹ יֵצֵא בְשָׁלוֹם מֵרָעָה.
וְהַנּוֹהֵג בִּנְזִירוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִמְצָא נַחַת-רוּחַ לְמָחָר, כְּלוּם אוֹסִיף לְךָ עוֹד?” אָמַרְתִּי: “בְּוַדָּאי”.
אָמַר לִי: “הֱוֵה בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט, וּבְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹלָם-הַבָּא שׁוֹאֵף לִמְרֻבֶּה.
וְהַחֲזֵק בָּאֱמֶת בְּכָל עִנְיָנֶיךָ, כְּדֵי שֶׁתִּנָּצֵל עִם אֵלֶּה שֶׁיִּנָּצְלוּ”.
אַחַר-כָּךְ הָלַךְ לוֹ.
שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמְרוּ לִי: "זֶה הוּא הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי ".
וְהָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי אוֹמֵר: “רוֹצֶה הָיִיתִי שֶׁבְּנֵי-אָדָם יִמְצְאוּ לָהֶם תּוֹעֶלֶת מִתּוֹרָה זוֹ, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְיַחֲסוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בִּי כְּלוּם מִמֶּנָּה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: אָמְרָה הַזְּקֵנָה לְאָבִיךָ: "הָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי אוֹמֵר: “רוֹצֶה הָיִיתִי שבְּנֵי-אָדָם יִמְצְאוּ לָהֶם תּוֹעֶלֶת מִתּוֹרָה זוֹ, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְיַחֲסוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בִּי כְּלוּם מִמֶּנָּה”.
וְאָמַר: “לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אָדָם שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּנְחֶנּוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לָאֱמֶת וְיַעַזְבֶנּוּ לַהֲפִיצָה בְּרַבִּים.
וְלֹא רַבְתִּי עִם אָדָם מֵעוֹלָם אֶלָּא כְדֵי לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמֶת, וְלֹא אִכְפַּת לִי, אִם יְבָרֵר אֱלֹהִים אֶת הָאֱמֶת עַל-יְדֵי לְשׁוֹנִי אֲנִי אוֹ עַל-יְדֵי לְשׁוֹן זוּלָתִי”.
וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “כְּשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָבוֹא לִידֵי גַאֲוָה עַל-יְדֵי לִמּוּדְךָ, זְכֹר רְצוֹן מִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ וְאֶת הַטּוֹב שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵף אֵלָיו הוּא וּמַה הָעֹנֶשׁ שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא הֵימֶנּוּ”.
וְאָמְרוּ לַאַבִּי חֲנִיפָה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אַבּוּ גַ’עְפָר אַלְמַנְצוּר מִנָּה אוֹתְךָ לְקָאצִ’י וְקָצַב לְךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים שָׂכָר”, וְלֹא הִסְכִּים.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ מְצַפִּים שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמָּמוֹן, הִתְפַּלֵּל תְפִלַּת שַׁחֲרִית וְהִתְעַטֵּף בְּבִגְדּוֹ וְלֹא דִבֵּר כְּלוּם.
בָּא שְׁלִיחַ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עִם הַמָּמוֹן.
כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו וְדִבֵּר אֵלָיו, וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלִיחַ הַכַּלִיף: “מָמוֹן זֶה בְּהֶתֶּר בָּא אֵלֶיךָ”.
אָמַר לוֹ: “יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּהֶתֶּר בָּא אֵלַי, אֶלָּא שֶׁאֵינִי רוֹצֶה שֶׁתִּכָּנֵס בְּלִבִּי אַהֲבָה לְעָרִיצִים”.
אָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר תִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם וְתִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֶאֱהַב אוֹתָם”.
אָמַר לוֹ: "כְּלוּם בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאֵרֵד לְתוֹךְ הַיָּם וְלֹא יִתְרַטְּבוּ בְּגָדַי? " וּמִשּׁוּם אַלשָּׁאפִעִי, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, דְּבָרִים אֵלֶּה:
הַנֶּפֶשׁ, הֲלֹא תִרְצִי בְּאִמְרֵי פִי,
הֵן כְּבוּדָה אַתְּ נֶצַח וַעֲשִׁירָה לְהַפְלִיא.
חִדְלִי מִן הַתַּאֲווֹת וְהַתְּשׁוּקוֹת
שֶׁהַרְבֵּה הֵבִיאוּ תְּשׁוּקוֹת עַד מוֹת.
וַהֲרֵי מִדִּבְרֵי סֻפְיָן אַלתַּ’וְרִי שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם אֶת עַלִי בֶּן חַסַן אַלסַּלַמִי: “עָלֶיךָ שֶׁתַּחֲזִיק בָּאֱמֶת וְתִזָּהֵר מִן הַשֶּׁקֶר וְהַבְּגִידָה וּמַרְאִית-הָעַיִן וְהַגַּאֲוָה, שֶׁכֵּן גַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים מֵאָפַע בִּגְלַל חֵטְא אֶחָד מִן הַחֲטָאִים הַלָּלוּ.
וְאַל תִּקַּח מִלְוָה אֶלָּא מִזֶּה שֶׁהוּא חָס עַל בַּעַל חוֹבוֹ.
וְיִהְיֶה רֵעֲךָ שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב אִתּוֹ, זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר אוֹתְךָ לְהִנָּזֵר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.
וֶהֱוֵה מַרְבֶּה לִזְכֹּר אֶת הַמָּוֶת, וּמַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחָה לַחֲטָאֶיךָ, וּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים שָׁלוֹם בְּמַה שֶׁנִּשְׁאַר לְךָ מֵחַיֶּיךָ.
וְהַשֵּׂא עֵצָה טוֹבָה לְכָל מַאֲמִין, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתְךָ דָבָר בְּעִנְיַן דָּתוֹ.
וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִבְגֹּד בְּמַאֲמִין, שֶׁהַבּוֹגֵד בְּמַאֲמִין בָּגַד בֵּאלֹהִים וּבַשָּׁלִיחַ, וְהִשָּׁמֵר מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת.
וּכְשֶׁאַתָּה מְסֻפָּק בְּדָבָר, הַכְרַע בּוֹ לְצַד שֶׁאֵין סָפֵק בּוֹ, וְהָיִיתָ שָׁלוֹם.
וְצַו עַל הַטּוֹב וֶאֱסֹר אֶת הָרָע, שֶׁתִּהְיֶה חָבִיב עַל אֱלֹהִים, וְשַׁפֵּר מַצְפּוּנְךָ כְּדֵי שֶׁיְּשַׁפֵּר אֱלֹהִים אֶת הַגָּלוּי שֶׁבְּךָ.
וְקַבֵּל הִצְטַדְּקוּת הַמִּצְטַדֵּק לְפָנֶיךָ, וְלֹא תִשְׂנָא אָדָם מִן הְמֻּסְלִמִים.
וְהַסְבֵּר פָּנֶיךָ לְזֶה שֶׁדָּחָה אוֹתְךָ מִלְּפָנָיו, וּסְלַח לְזֶה שֶׁעָשַׁק אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא חָבֵר לַנָּבִיא.
וְהַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי.
וִירָא אֶת אֱלֹהִים יִרְאַת זֶה הַיּוֹדֵעַ שֶׁיָּמוּת וְיָקוּם לִתְחִיָּה וְיֵלֵךְ אֶל הָאֲסֵפָה שֶׁיֵּאָסְפוּ אֵלֶיהָ בְנֵי-הָאָדָם בְּיוֹם-הַדִּין וְיָעֳמַד לִפְנֵי אֱלֹהִים הָאַדִּיר.
וּזְכֹר שֶׁדַּרְכְּךָ הִיא אֶל אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, אִם לְגַן-עֵדֶן וְאִם לְגֵיהִנֹּם אֵשׁ בּוֹעֶרֶת”.
אַחַר-כָּךְ יָשְׁבָה הַזְּקֵנָה לְצַד הַנְּעָרוֹת.
וּכְשֶׁשָּׁמַע אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵיהֶן וְהִכִּיר שֶׁהֵן הַמְּעֻלּוֹת בְּדוֹרָן וְרָאָה יָפְיָן וְחִנָּן וְיִתְרוֹן תַּרְבּוּתָם, נָטָה לָהֶן חֶסֶד, וּפָנָה לַזְּקֵנָה וְכִבֵּד אוֹתָהּ, וְהִקְצָה לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ אֶת הָאַרְמוֹן שֶׁהָיְתָה בוֹ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת מֶלֶךְ יָוָן, וְהֶעֱבִיר אֲלֵיהֶן כָּל מַה שֶּׁהֵן זְקוּקוֹת לוֹ מִן הַטּוֹב.
שָׁהוּ אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה יָמִים וְהַזְּקֵנָה אִתָּן.
וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנַס אֲלֵהֶן מְצָאָן שׁוֹקְדוֹת עַל תְּפִלָּתָן, נֵעוֹרוֹת בַּלֵּילוֹת וְצָמוֹת בַיָּמִים.
נָפְלָה בְּלִבּוֹ אַהֲבָתָן וְאָמַר לִי: “מִשְׁנֶה, זְקֵנָה זוֹ מִן הַחֲסִידוֹת הִיא, וְרַבָּה הִיא יִרְאַת-הַכָּבוֹד שֶׁלִּבִּי רוֹחֵשׁ לָהּ”.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָאַחַד-עָשָׂר, נִפְגַּשׁ אִתָּה בִּדְבַר תַּשְׁלוּם מְחִיר הַנְּעָרוֹת לָהּ.
אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, דַּע שֶׁמְּחִיר נְעָרוֹת אֵלּוּ לְמַעְלָה הוּא מִמַּה שֶׁמַּעֲרִיכִים אוֹתוֹ בְנֵי-אָדָם.
וְאוּלָם אֲנִי אֵינִי מְבַקֶּשֶׁת בִּמְחִירָן לֹא זָהָב וְלֹא כֶסֶף וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת לֹא מְעַט וְלֹא הַרְבֵּה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: “גְּבֶרֶת, וּמַה מְּחִירָן?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מוֹכֶרֶת אוֹתָן לְךָ, אֶלָּא בְצוֹם חֹדֶשׁ תָּמִים שֶׁתָּצוּם בְּיוֹמוֹ וְתִהְיֶה נֵעוֹר בְלֵילוֹ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָךּ, הֲרֵי מָקְנוֹת הֵן לְךָ בְאַרְמוֹנְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶן מַה שֶּׁתַּחְפֹּץ”.
הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל שְׁלֵמוּת חֲסִידוּתָהּ וּנְזִירוּתָהּ וְיִרְאָתָהּ אֶת הָאֱלֹהִים, וְעָלָה עֶרְכָּה בְּעֵינָיו עַד מְאֹד וְאָמַר: “יְהִי-רָצוֹן שֶׁיָּבִיא אֱלֹהִים לָנוּ טוֹבָה עַל-יְדֵי אִשָּׁה חֲסִידָה זוֹ”.
הִסְכִּים עִמָּהּ שֶׁיְּהֵא צָם חֹדֶשׁ תָּמִים, כְּפִי שֶׁהִתְנְתָה עָלָיו.
אָמְרָה לוֹ: “וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְעֵזֶר בַּתְּפִלּוֹת שֶׁאֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, הָבֵא לִי כוֹס מַיִם”.
הֵבִיא לָהּ כּוֹס מַיִם, נָטְלָה אוֹתוֹ וְלָחֲשָׁה עָלָיו לָחַשׁ, וְיָשְׁבָה מְדַבֶּרֶת דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹנוּ אוֹתָם, וְלֹא יָדַעְנוּ בָהֶם כְּלוּם.
אַחַר-כָּךְ כִּסְּתָה אֶת הַכּוֹס בְּמַטְלִית וְחָתְמָה אוֹתָהּ, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לְאָבִיךָ, וְאָמְרָה לוֹ: “לְאַחַר שֶׁתָּצוּם עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, הַפְסֵק צוֹמְךָ בַּלַּיְלָה הָאַחַד עָשָׂר וּשְׁתֵה מַחֲצִית מַה שֶּׁבְּכוֹס זֶה, שֶׁיּוֹצִיא מִלִּבְּךָ אֶת אַהֲבַת הָעוֹלָם-הַזֶּה, וִימַלֵּא אוֹתוֹ אוֹרָה וֶאֱמוּנָה.
לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵאת אֶל אַחַי שֶׁהֵם רוּחוֹת נַעֲלָמִים, שֶכֵּן נִכְסַפְתִּי אֲלֵיהֶם.
וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ אַחֲרֵי עֲבֹר עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים”.
נָטַל אָבִיךָ אֶת הַכּוֹס,וְהִקְצָה לְעַצְמוֹ מָקוֹם לְהִתְבּוֹדֵד בּוֹ בָּאַרְמוֹן, וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוֹס בְּתוֹכוֹ, וְלָקַח אֶת מַפְתֵּחַ מְקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת בְּכִיסוֹ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם לְמָחֳרָת צָם הַשֻּׂלְטָאן וְיָצְאָה הַזְּקֵנָה לְדַרְכָּהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם צָם הַשֻּׂלְטָאן וְיָצְאָה הַזְּקֵנָה לְדַרְכָּהּ.
הִשְׁלִים הַמֶּלֶךְ אֶת צוֹם עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים, וּבַיּוֹם הָאַחַד-עָשָׂר פָּתַח אֶת הַכּוֹס וְשָׁתָהּ, וּמְצָאָהּ שֶׁהֵיטִיבָהּ לְלִבּוֹ, וּבַעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָאֲחֵרִים לַחֹדֶשׁ בָּאָה הַזְּקֵנָה וְעִמָּהּ מְתִיקוֹת נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ עָלִים יְרֻקִּים שֶׁאֵינָם דוֹמִים לַעֲלֵי הָאִילָנוֹת.
נִכְנְסָה אֶל אָבִיךָ וְשָׁאֲלָה לוֹ לְשָׁלוֹם.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָהּ וְאָמַר לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, הַגְּבֶרֶת הַחֲסוּדָה”.
אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמְךָ, שֶׁכֵּן סִפַּרְתִּי לָהֶם עַל אוֹדוֹתֶיךָ, וְשָׂמְחוּ בְךָ וְשִׁגְּרוּ לְךָ עַל יָדִי מְתִיקוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵן מִמְּתִיקוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא, וְתַפְסִיק בַּאֲכִילָתָם אֶת צוֹמְךָ בְּסוֹף הַיּוֹם”.
שָׂמַח אָבִיךָ תוֹסֶפֶת שִׂמְחָה וְאָמַר: "הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׁת לִי אַחִים מִן הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים ".
הוֹדָה לַזְּקֵנָה וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ וְכִבְּדָה וְכִבֵּד אֶת הַנְּעָרוֹת תַּכְלִית הַכָּבוֹד.
הָלְכָה לָהּ לִזְמַן עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וְאָבִיךָ מַמְשִׁיךְ בְּצוֹמוֹ.
וּבְרֵאשִׁית הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים בָּאָה אֵלָיו הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, דַּע שֶׁסִּפַּרְתִּי לָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים מַה שֶׁבֵּינִי לְבֵינְךָ מִן הָאַהֲבָה וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַנְּעָרוֹת אֶצְלְךָ, וְשָׂמְחוּ עַל שֶׁהַנְּעָרוֹת הֵן אֵצֶל מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ, שֶׁכֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתָן הֵם מַפְלִיגִים בִּתְפִלָּתָם עֲלֵיהֶן, וּתְפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת; וְעַכְשָׁו מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לָלֶכֶת אִתָּן אֶל הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים, שֶׁיִּגַּע בָּהֶן נִשְׁמַת-רוּחָן, וְקָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁאֵין הֵן חוֹזְרוֹת אֵלֶיךָ אֶלָּא כְשֶׁעִמָּן אוֹצָר מֵאוֹצְרוֹת הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתַּשְׁלִים צוֹמְךָ תַּעֲסֹק בְּסִבְלוֹנוֹתָן וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּמוֹן שֶׁתְּבִיאֶינָה לְךָ כְּחֶפְצֶךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיךָ אֶת דְּבָרֶיהָ הוֹדָה לָהּ עַל כָּךְ וְאָמַר לָהּ: “אִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא אַמְרֶה בָּזֶה אֶת פִּיךְ, לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לֹא אוֹצָר וְלֹא מַשֶּׁהוּ זוּלָתוֹ.
וְאוּלָם מָתַי אַתְּ יוֹצֵאת אִתָּן?” אָמְרָה לוֹ: “בַּלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, וַאֲנִי חוֹזֶרֶת אִתָּן אֵלֶיךָ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר מִלֵּאתָ אֶת יְמֵי הַצּוֹם, וְיַגִּיעַ זְמַן טָהֳרָתָן, וְתִהְיֶינָה לְךָ וְתַחַת פְּקֻדָּתְךָ, וּבֵאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁכָּל נַעֲרָה וְנַעֲרָה מֵהֶן מְחִירָה עָצוּם יוֹתֵר הַרְבֵּה פְּעָמִים מִמַּלְכוּתְךָ”.
אָמַר לָהּ: “אַף אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת, גְּבֶרֶת חֲסוּדָה”.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּשְׁלַח אִתָּן מִי שֶׁיָּקָר בְּעֵינֶיךָ מֵאַרְמוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא לוֹ עֹנֶג וְתָחוּל עָלָיו הַבְּרָכָה מֵאֵת הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים ".
אָמַר לָהּ: “אִתִּי נַעֲרָה יְוָנִית צַפִיָּה שְׁמָהּ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים נְקֵבָה וְזָכָר.
וְאוּלָם הֵם אָבְדוּ מִזֶּה שָׁנִים.
קָחֶנָּה אִתָּךְ כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עָלֶיהָ הַבְּרָכָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “אָמַר אָבִיךָ לַזְּקֵנָה, כְּשֶׁבִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּעָרוֹת: “הֲרֵי אֶצְלִי נַעֲרָה יְוָנִית צַפִיָּה שְׁמָהּ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים נְקֵבָה וְזָכָר.
וְאוּלָם הֵם אָבְדוּ מִזֶּה שָׁנִים, קְחִי אוֹתָהּ עִמָּךְ שֶׁתָּחוּל עָלֶיהָ הַבְּרָכָה.
וְאֶפְשָׁר יִתְפַּלְּלוּ הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים לֵאלֹהִים שֶׁיָּשִׁיב לָהּ יְלָדֶיהָ וִיקַבֶּץ פִּזּוּרָם אֵלֶיהָ”.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “יָפֶה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ”, שֶׁהָיָה זֶה אַבִּיר חֶפְצָהּ.
נִגַּשׁ אָבִיךָ לְהַשְׁלִים צוֹמוֹ.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי יוֹצֵאת לְדַרְכִּי אֶל הָרוּחוֹת, הָבֵא אֵלַי אֶת צַפִיָּה”.
קָרָא לָהּ וּבָאָה מִיָּד.
מְסָרָהּ לַזְּקֵנָה, וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַנְּעָרוֹת.
נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה לַחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ, וְהוֹצִיאָה מִשָּׁם לַשֻּׂלְטָאן כּוֹס חֲתוּמָה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָהּ לוֹ וְאָמְרָה: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלשִׁים הִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְתֵצֵא מִמֶּנּוּ וְתָבוֹא לִמְּקוֹם-הִתְבּוֹדְדוּת מִמְּקוֹמוֹת הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁבְּאַרְמוֹנְךָ, וְתִשְׁתֶּה כּוֹס זוֹ וְתִישַׁן, שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתָּ מְבֻקָּשְׁךָ, וְשָׁלוֹם לְךָ מֵאִתִּי”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְהוֹדָה לָהּ וְנָשַׁק יָדֶיהָ.
אָמְרָה לוֹ: “מַפְקִיד אֲנִי אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים”.
אָמַר לָהּ: “וּמָתַי אֶרְאֶה אוֹתָךְ, גְּבֶרֶת חֲסוּדָה, שֶׁרְצוֹנִי הוּא שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מֵאִתָּךְ”.
בֵּרְכָה אוֹתוֹ וּפָנְתָה וְיָצְאָה לַדֶּרֶךְ וְעִמָּהּ הַנְּעָרוֹת וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה.
יָשַׁב הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאָה שְׁלשָׁה יָמִים בְּצוֹם.
אַחַר-כָּךְ נִתְחַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ.
קָם הַמֶּלֶךְ וְנִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ.
יָצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְנִכְנַס לִמְקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת בָּאַרְמוֹן, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אֵלָיו אָדָם, נָעַל בַּעֲדוֹ אֶת הַדֶּלֶת וְשָׁתָה הַכּוֹס וְיָשֵׁן כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים לוֹ עַד סוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם, וְלָא יָצָא מִמְּקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת.
אָמַרְנוּ: “אֶפְשָׁר עָיֵף הוּא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וּמִהְיוֹתוֹ נֵעוֹר בַּלֵּילוֹת וְצָם בַּיָּמִים, וּבְסִבַּת זֶה יָשֵׁן הוּא”.
צִפִּינוּ לוֹ יוֹם שֵׁנִי וְלֹא יָצָא, עָמַדְנוּ עַל דֶּלֶת מְקוֹם-הַהִתְבּוֹדְדוּת וְקָרָאנוּ בְקוֹל רָם, אוּלַי יִיקַץ, וְיִשְׁאַל לָזֶה.
אוּלָם לֹא בָּאָה זֹאת מֵאִתּוֹ.
חִלַּצְנוּ אֶת הַדֶּלֶת מִמְּקוֹמָהּ וְנִכְנַסנוּ אֵלָיו, וּמְצָאנוּהוּ שֶׁכְּבָר נִקְרַע בְּשָׂרוֹ לִגְזָרִים וְנִתְרַסְּקוּ עַצְמוֹתָיו.
כְּשֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ בְמַצָּב זֶה, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵינוּ, לָקַחְנוּ הַכּוֹס וּמָצָאנוּ בַּמִּכְסֶה פִּסַּת-נְיָר וּבָהּ כָּתוּב: “מִי שֶׁעָשָׂה רָע, לֹא יִתְגַּעְגַּע אָדָם עָלָיו, וְזֶה גְמוּל זֶה שֶׁמַּעֲרִים עַל בְּנוֹת הַמְּלָכִים וְפוֹרְעָן לְשִׁמְצָה, וְכָל מִי שֶׁיִּטֹּל פִתְקָא זוֹ יְהֵא יוֹדֵעַ שֶׁשַּׁרְכָּאן, כְּשֶׁבָּא לְאַרְצֵנוּ פִּתָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְלֹא הָיָה לוֹ דַי בְּכָךְ אֶלָּא שֶׁנְּטָלָהּ מֵאַרְצֵנוּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֲלֵיכֶם.
אַחַר-כָּךְ שִׁלַּח אוֹתָהּ עִם עֶבֶד כּוּשִׁי שֶׁהֲרָגָהּ, וּמְצָאנוּהָ הֲרוּגָה בַעֲרָבָה מָשְׁלָכָה עַל הָאָרֶץ.
וְאֵין זֶה מִמִּנְהַג הַמְּלָכִים, וּמִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה, אֵין גְּמוּלוֹ אֶלָּא זֶה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ, וְאַתֶּם אָל נָא תַאֲשִׁימוּ אָדָם בִּרְצִיחָתוֹ, שֶׁלֹּא הָרְגָה אוֹתוֹ אֶלָּא הַקּוֹסֶמֶת בַּת-הַחַיִל שֶׁשְּׁמָהּ דַ’את אַלדַּוָאהִי, וַהֲרֵי לָקַחְתִּי אִתִּי אֶת אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ צַפִיָּה וְהוֹלַכְתִּי אוֹתָהּ אֶל אָבִיהָ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא.
וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא זוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ נִפְשֹׁט עֲלֵיכֶם בִּגְדוּד וְנַהֲרֹג אֶתְכֶם וְנִטֹּל מִכֶּם אֶת הַחֲצֵרוֹת עַד שֶׁתִּשָּׁמְדוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם, וְלֹא יִשָּׁאֵר מִכֶּם לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא נוֹפֵחַ בָּאֵשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן יְהֵא עוֹבֵד אֶת הַצְּלָב וְאֶת הָאֵזוֹר”, כְּשֶׁקָרָאנוּ נְיָר זֶה, יָדַעְנוּ שֶׁהַזְּקֵנָה עָקְבָה אוֹתָנוּ, וְהֵפִיקָה זְמָמָהּ לָנוּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָעַקְנוּ וְסָפַקְנוּ עַל פָּנֵינוּ וּבָכִינוּ, אַךְ הַבְּכִי לֹא הוֹעִיל לָנוּ.
נֶחְלְקוּ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא בִּדְבַר מִי שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתוֹ שֻׂלְטָאן עֲלֵיהֶם, מֵהֶם מִי שֶׁחָפֵץ בְּאָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְלֹא פָסַקְנוּ מִמַּחְלֹקֶת זוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ.
אַחַר-כָּךְ אָסַפְנוּ מִקְצָת מֵאִתָּנוּ, וּבִקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת אֶל אָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁמָּצָאנוּ אוֹתְךָ, וַהֲרֵי זוֹהִי סִבַּת מִיתָתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”.
כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו, בָּכָה צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וַאֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וּבָכָה שׁוֹמֵר-הַסַּף גַּם הוּא.
אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “הַמֶּלֶךְ, הַבְּכִי לֹא יוֹעִיל לְךָ כְּלוּם, וְלֹא יוֹעִיל לְךָ אֶלָּא זֶה שֶׁתְּאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וּתְהִי חָזָק בְּהַחְלָטָתְךָ וּתְכוֹנֵן אֶת מַלְכוּתְךָ, וּמִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו כְּמוֹתְךָ לֹא מֵת”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַט מִבֶּכִי, וְצִוָּה לְהַצִּיב אֶת כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת מִחוּץ לַמִּסְדְּרוֹן, צִוָּה לְהַצִּיג לְפָנָיו אֶת הַצָּבָא, וְעָמַד שׁוֹמֵר-הַסַּף לְצִדּוֹ, וְשָׂרֵי-צְבָא הָאַרְמוֹן מֵאַחֲרָיו, וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו, וְעָמַד כָּל אֶחָד מֵהַנְּסִיכִים וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת לְפִי מַעֲלָתוֹ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “הַגֵּד לִי פֵשֶׁר דָּבָר בִּדְבַר אוֹצְרוֹת אָבִי”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”.
הוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בָּתֵּי-הָאוֹצָר, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַמָּמוֹן הָאָצוּר וּמִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּכְמוֹ כֵן מָסַר לוֹ דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַה שֶּׁנִּמְצָא בְקֻפָּתוֹ הוּא מִן הַמָּמוֹן.
הֶעֱנִיק צַוְא אַלְמַכָּאן לַצָּבָא הַעֲנָקוֹת, וְנָתַן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְבוּשׁ מַלְכוּת סִינִי.
וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה תַּעֲמֹד בְּמִשְׂרָתְךָ”.
נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בַאֲרִיכוּת יָמִים.
נָתַן גַּם לַנְסִיכִים לְבוּשֵׁי-מַלְכוּת, וְאָמַר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף: "הוֹצֵא לְפָנַי מַה שֶׁאִתְּךָ מִמַּס דַּמֶּשֶׂק.
שָׂם לְפָנָיו אֶת אַרְגְּזֵי הַמָּמוֹן, וְהַחֲפָצִים הַיְּקָרִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, נְטָלָם וְחִלְּקָם בֵּין הַצָּבָא.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁצַוְא אַלְמַכָּאן צִוָּה עַל שׁוֹמֵר-הַסַּף לַעֲרֹךְ לְפָנָיו מַה שֶׁהֵבִיא מִמַּס דַּמֶּשֶׂק, וְעָרַךְ לְפָנָיו אַרְגְּזֵי-הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים הַיְּקָרִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת.
נְטָלָם וְחִלְּקָם בֵּין הַצָּבָא, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם כְּלוּם לַחֲלוּטִין.
נָשְׁקוּ הַנְּסִיכִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוּהוּ בַאֲרִיכוּת יָמִים, וְאָמְרוּ: “לֹא רָאִינוּ מֶלֶךְ שֶׁיִּתֵּן כַּמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה”, וְהָלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם.
כְּשֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר צִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ, וְנָסְעוּ שְׁלשָׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי הִשְׁקִיפוּ עַל בַּגְדָאד, נִכְנְסוּ לָעִיר וּמְצָאוּהָ שֶׁכְּבָר קֻשְׁטָה.
עָלָה הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן לְאַרְמוֹן אָבִיו וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, עָמְדוּ אֲמִירֵי הַצָּבָא וְהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף שֶׁל דַּמֶּשֶׂק לְפָנָיו.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת הַמַּזְכִּיר לִכְתֹב מִכְתָּב אֶל אָחִיו שַׁרְכָּאן, וּלְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְשֶׁיֹּאמַר בְּסוֹפוֹ: “וּבְשָׁעָה שֶׁתַּעֲמֹד עַל מִכְתָּב זֶה, הִתְכּוֹנֵן וָבוֹא עִם צְבָאֲךָ כְּדֵי שֶׁנִּפְנֶה לַעֲלוֹת בִּגְדוּדִים עַל הַכּוֹפְרִים וְנִקַּח מֵהֶם נָקָם וְנָגֹל הַחֶרְפָּה מֵעָלֵינוּ”.
קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְחָתַם אוֹתוֹ, וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: "לֹא יוֹבִיל מִכְתָּב זֶה אֶלָּא אָתָּה, וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁתְּדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וְתֹאמַר לוֹ: “אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶת מַלְכוּת אָבִיךָ הֲרֵי לְךָ הִיא, וְאָחִיךָ יִהְיֶה בִמְקוֹמְךָ בְדַמֶּשֶׂק, כְּפִי שֶׁהִגִּיד לָנוּ כָךְ הוּא”.
יָרַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מֵאֶצְלוֹ וְהֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה.
אַחַר כָּךְ צִוָּה צַוְא אַלְמַכָּאן לְתַקֵּן לַמַּסִּיק דִירָה מְפֹאֶרֶת וְשֶׁיְּרַפְּדוּ אוֹתָהּ בַּטּוֹבִים שֶׁבַּשְּׁטִיחִים.
וּמַסִּיק זֶה סִפּוּרוֹ עוֹד אָרֹךְ.
אַחֲרֵי-זֶה יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן בְּאַחַד הַיָּמִים לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאֵיל.
וּכְשֶׁחָזַר לְבַגְדָאד הֵבִיא לוֹ אַחַד הַנְּסִיכִים מִן הַסּוּסִים הָאֲצִילִים וּנְעָרוֹת יָפוֹת, מַה שֶׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֵר.
מָצְאָה נַעֲרָה אַחַת מֵהֶן חֵן בְּעֵינָיו.
הִתְיַחֵד אִתָּהּ וּבָא אֵלֶיהָ בְאוֹתוֹ לַיְלָה וְהָרְתָה לוֹ מִיָּד.
לְאַחַר זְמַן חָזַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מִמַּסָּעוֹ, וְהוֹדִיעוֹ בִּדְבַר אָחִיו שַׁרְכָּאן, וְשֶׁהוּא בָא אֵלָיו.
אָמַר לוֹ: “צָרִיךְ שֶׁתֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וּתְקַבֵּל פָּנָיו”.
אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
יָצָא לִקְרָאתוֹ עִם פַּמַּלְיַת מַלְכוּתוֹ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד מִבַּגְדָאד, וְנָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מְצַפֶּה לְאָחִיו.
בַּבֹּקֶר בָּא הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן עִם צְבָא סוּרְיָה, כָּל פָּרָשׁ אַבִּיר וְאַרְיֵה כַּבִּיר וְגִבּוֹר קְרָב.
וּבְשָׁעָה שֶׁפְּלֻגּוֹת הָרוֹכְבִים נִשְׁקְפוּ וְקָרְבוּ, וְעַנְנֵי הָאָבָק יְקוּם עָטָפוּ, וְנִשְּׂאוּ הַנִּסִים וְהוּנָפוּ, יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לְפָגְשָׁם.
וּכְשֶׁרָאָה צַוְא אַלְמַכָּאן אֶת אָחִיו עַיִן בְּעַיִן, בִּקֵּשׁ לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ לִקְרָאתוֹ.
הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ שַׁרְכָּאן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה זֹאת, וְיָרַד שַׁרְכָּאן מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ לִקְרָאתוֹ בָּרֶגֶל.
וּכְשֶׁנִּמְצָא לִפְנֵי צַוְא אַלְמַכָּאן נָפַל צַוְא אַלְמַכָּאן עַל צַוָּארָיו.
אִמְּצוֹ שַׁרְכָּאן אֶל לִבּוֹ וּבָכָה בְכִי גָדוֹל, וְנִחֲמוּ זֶה אֶת זֶה.
רָכְבוּ הַשְּׁנַיִם וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם וְנָסַע הַצָּבָא עִמָּם, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְבַגְדָאד, וְחָנוּ.
עָלוּ צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וְאָחִיו שַׁרְכָּאן אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וְלָנוּ בוֹ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
בַּבֹּקֶר יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן וְצִוָּה לְהַזְעִיק אֶת הַצָּבָא מִכָּל צַד וּלְהַכְרִיז עַל צֵאתוֹ לִפְשֹׁט בַּגְּדוּדִים וְעַל מִלְחֶמֶת מִצְוָה.
עָמְדוּ וְהִמְתִּינוּ לְבוֹא הַגְּיָסוֹת מִכָּל הָאֲרָצוֹת.
וְכָל מִי שֶׁהָיָה בָא הָיוּ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ וּמַבְטִיחִים לוֹ טוֹב עַד שֶׁעָבַר בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ תָּמִים, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאִים מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת בָּזֶה אַחַר זֶה.
אַחַר כָּךְ אָמַר שַׁרְכָּאן לְאָחִיו: “אָחִי, סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ”.
סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּמַה שֶׁעָשָׂה אִתּוֹ הַמַּסִּיק מִן הַחֶסֶד.
אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “כְּלוּם לֹא גָמַלְתָּ אוֹתוֹ טוּב עַל חַסְדּוֹ?” אָמַר לוֹ: “אָחִי, עַד עַכְשָׁו לֹא גְמַלְתִּיו טוֹב, וְאוּלָם כְּשֶׁאָשׁוּב מִן הַקְּרָב אֶגְמֹל אוֹתוֹ טוֹב, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
סִפּוּר הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן
סִפְּרוּ – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם וְהַגִּבּוֹר וְהַנָּדִיב מִכֹּל – שֶׁהָיָה לְפָנִים בְּיָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁחָלְפוּ וּבִזְמַנִּים וְדוֹרוֹת קְדוּמִים שֶׁעָבְרוּ וּבָטְלוּ, מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי סָאסָאן בְּאִיֵּי הֹדּוּ וְסִין, וְהָיוּ לוֹ חֵילוֹת וּגְיָסוֹת, וּמְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים.
הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל וְהַשֵּׁנִי קָטָן, שְׁנֵיהֶם פָּרָשִׁים אַבִּירִים.
אַךְ הַגָּדוֹל הָיָה אַבִּיר מֵאָחִיו.
מָלַךְ הוּא בָּאָרֶץ וְשָׁפַט בְּצֶדֶק, וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ בְּנֵי אַרְצוֹ וּמַלְכוּתוֹ.
וְהָיָה שֵׁם הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְשֵׁם אָחִיו הַקָּטָן הַמֶּלֶךְ שַׁהְאזָמָאן, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ סְמַרְקַאנְד וְאֶרֶץ פָּרָס.
לֹא פָסַק מִנְהַג מֵישָׁרִים מֵאַרְצוֹתָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מוֹשֵׁל וְעוֹשֶׂה צֶדֶק בֵּין נְתִינָיו מֶשֶׁךְ זְמָן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְחַי בְּתַכְלִית הָרְוָחָה וְהָרְחָבָה.
לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁנִּתְגַּעְגֵּעַ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל עַל אָחִיו הַקָּטָן, וְצִוָּה אֶת מִשְׁנֵהוּ שֶׁיִּסַּע אֵלָיו וִיבִיאֵהוּ אֶצְלוֹ.
שָׁמַע הַמִּשְׁנֶה בְּקוֹלוֹ וְעָשָׂה כְּמִצְוָתוֹ.
נָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם וְנִכְנַס אֶל אָחִיו הַקָּטָן, וּמָסַר לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹדִיעָהוּ שֶׁאָחִיו מִתְגַּעְגֵּעַ עָלָיו וּמְבַקְשׁוֹ לְבַקְּרוֹ.
נַעֲנָה לוֹ וּמִלֵּא פְּקֻדָּתוֹ, וְהֵכִין עַצְמוֹ לַנְּסִיעָה.
הוֹצִיא אָהֳלָיו וּגְמַלָּיו וּפִרְדּוֹתָיו וּמְשָׁרְתָיו וַעֲבָדָיו, וְהוֹשִׁיב אֶת מִשְׁנֵהוּ לְמוֹשֵׁל תַּחְתָּיו וְיָצָא וּפָנָיו לְאֶרֶץ אָחִיו.
כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה נִזְכַּר בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁשָּׁכַח בְּאַרְמוֹנוֹ.
חָזַר וְנִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וּמָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּמִטָּתוֹ מְחַבֶּקֶת עֶבֶד כּוּשִׁי מֵהָעֲבָדִים.
כְּשֶׁרָאָה כָּךְ, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אִם כָּךְ הוּא וַעֲדַיִן לֹא עָזַבְתִּי אֶת הָעִיר, כֵּיצַד יִהְיֶה מִנְהָגָהּ שֶׁל בַּת בְּלִיַּעַל זוֹ, כְּשֶׁאֶרְחַק מִכָּאן אֵצֶל אָחִי מֶשֶׁךְ זְמָן? שָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִכָּה אֶת הַשְּׁנַיִם וְהָרַג אוֹתָם בַּמִּטָּה וְחָזַר תֵּכֶף וּמִיָּד וְצִוָּה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת אָחִיו.
כְּשֶׁקָּרַב לַמְּדִינָה שָׁלַח שְׁלִיחָיו אֶל אָחִיו, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁבָּא.
כְּשֶׁנּוֹדַע לְאָחִיו שֶׁהוּא קָרֵב וּבָא, יָצָא לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם וְחִבֵּק אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְצִוָּה וּפֵאֲרוּ אֶת הַמְּדִינָה לִכְבוֹדוֹ.
אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ.
נִזְכַּר שַׁאהְזָמָאן בַּמֶּה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבְגִידָתָהּ בּוֹ, וְנִצְטָעֵר צַעַר רָב.
הַחֱוִירוּ פָּנָיו וְנִרְזָה גוּפוֹ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָחִיו בְּכָךְ, דָּמָה שֶׁפֵּרוּדוֹ מֵאַרְצוֹ וּמַלְכוּתוֹ גָרְמוּ לָזֶה.
עָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא רוֹאֶה וְלֹא שָׁאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר.
אַחַר זְמַן אָמַר לוֹ יוֹם אֶחָד: “אָחִי, פֶּצַע בְּקִרְבִּי”.
וְלֹא סִפֶּר לוֹ מַה שֶׁרָאָה מֵאִשְׁתּוֹ.
אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע עִמִּי לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיָּל, שֶׁיִּרְוַח לְלִבְּךָ”.
סֵרֵב שַׁאהְזָמָאן וְנָסַע שַׁהְרִיָּאר יְחִידִי.
וְהָיוּ בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים לְתוֹךְ גַּן אָחִיו.
הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן נִפְתָּחִים וְיָצְאוּ מִתּוֹכָם עֶשְׂרִים שְׁפָחוֹת וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים כּוּשִׁים וּבְתוֹכָם אֵשֶׁת אָחִיו, יָפָה וַחֲנוּנָה בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן.
הָיוּ מְהַלְּכִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִבְרֵכַת מָיִם.
פָּשְׁטוּ בִגְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ יַחְדָּו.
קָרְאָה אֵשֶׁת הַמָּלֶךְ: “מַסְעוּד”.
נִתְקָרֵב אֵלֶיהָ עֶבֶד כּוּשִׁי וְחִבֵּק אוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָא אֵלֶיהָ.
וְכֵן נָהֲגוּ שְׁאָר הָעֲבָדִים בַּשְּׁפָחוֹת.
לֹא פָסְקוּ מִנִּשׁוּק וְחִבּוּק וּבִיאָה וּמֵעֵין זֶה עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם.
כְּשֶׁרָאָה זֹאת אָחִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי הָאֱלֹהִים, צָרָתִי קַלָּה מִצָּרָה זוֹ”.
הוּקַל מַה שֶּׁהָיָה בְלִבּוֹ מִן הַקִּנְאָה וְעַגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאָמַר: קָשָׁה הִיא זוֹ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לִי".
וְלֹא מָנַע עוֹד עַצְמוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
אַחַר-כָּךְ חָזַר אָחִיו מִן הַנְּסִיעָה, וְשָׁאֲלוּ אִישׁ לִשְׁלוֹם אָחִיו.
הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר בְּאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאַהְזָמָאן, שֶׁכְּבָר חָזַר צִבְעוֹ וְהֶאֱדִימוּ פָּנָיו וְהָיָה אוֹכֵל בְּתֵאָבוֹן אַחֲרֵי שֶׁהָיָה מְמָעֵט בְּמַאֲכָל.
הִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ וְאָמַר: “אָחִי, רוֹאֶה הָיִיתִי אוֹתְךָ וּפָנֶיךְ יְרֻקּוֹת וְעַכְשָׁו חָזַר לְךָ צִבְעֶךָ.
הַגֵּד לִי אֵפוֹא מָה עִנְיָנֶךָ?”.
אָמַר לוֹ: בַּמֶּה שֶׁנּוֵגַע לְצֶבַע פָּנַי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה, הֲרֵינִי לְסַפֵּר לָךְ, וְאוּלָם בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְזֶה שֶׁחָזַר לִי צִבְעִי, סְלַח לִי אִם לֹא אַגִּיד לְךָ סִבָּתוֹ“.
אָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי רֵאשִׁית כָּל עַל דְּבַר צִבְעֲךָ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה וְעַל רְזוֹנְךָ, שֶׁאֶשְׁמָע”.
אָמַר לוֹ: אָחִי, דַּע שֶׁכְּשֶׁשָּׁלַחְתָּ אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלְּךָ אֶצְלִי בְּבַקָּשָׁה שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ וַהֲכִינוֹתִי עַצְמִי וּכְבָר יָצָאתִי מֵעִירִי, נִזְכַּרְתִּי בִּפְנִינָה שֶׁבְּאַרְמוֹנִי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהַקְרִיבָה דּוֹרוֹן לְךָ.
חָזַרְתִּי לְאַרְמוֹנִי וּמָצָאתִי אֶת אִשְׁתִּי וְאִתָּהּ עֶבֶד כּוּשִׁי יָשֵׁן בְּמִטָּתִי, הָרַגְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם וּבָאתִי אֵלֶיךָ כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָן זֶה.
וַהֲרֵי זוֹהִי סִבַּת הִשְׁתַּנּוּת צִבְעִי וּרְזוֹנִי.
אַךְ בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁחָזַר אֵלַי צִבְעִי סְלַח לִי אִם לֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ בָּזֶה”.
כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיו דְּבָרָיו אָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁתַּגִּיד לִי הַסִּבָּה שֶׁחָזַר לְךָ צִבְעֶךָ”.
חָזַר לְפָנָיו עַל כָּל מַה שֶּׁרָאָה.
אָמַר שַׁהְרִיָּאר לְאָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹת בְּעֵינָי”.
אָמַר לוֹ אָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “עֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאִלּוּ נוֹסֵעַ הָיִיתָ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְהִתְחַבֵּא אֶצְלִי, וְתִרְאֶה זֹאת בְּעֵינֶיךָ, וְיִהְיֶה בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר מִתּוֹךְ רְאִיָּה”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ עַל הַנְּסִיעָה.
יָצְאוּ הַגְּיָסוֹת עִם הָאֳהָלִים אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ.
יָשַׁב בָּאֳהָלִים וְאָמַר לִנְעָרָיו:“אַל יִכָּנֵס אֵלַי אָדָם”.
אַחַר כָּךְ הִתְנַכֵּר וְיָצָא בַסֵּתֶר אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁאָחִיו בּוֹ, וְיָשַׁב בַּחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף לַגָּן שָׁעָה זְמָן, וְנִכְנְסוּ הַשְּׁפָחוֹת וּגְבִרְתָּן עִם הָעֲבָדִים נוֹהֲגִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר אָחִיו, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עַד בֵּין הָעַרְבָּיִם.
כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר כָּךְ כִּמְעַט יָצָא מִדַּעְתּוֹ וְאָמַר לְאָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “נָקוּם וְנִסַּע לְדַרְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ חֵפֶץ בַּמְּלוּכָה עַד שֶׁנִּרְאֶה אִם אֵרַע לְאָדָם מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ, וְאִם לַאו, הֲרֵי מוּתֵנוּ טוֹב מֵחַיֵּינוּ”.
נַעֲנָה לוֹ אָחִיו לְכָךְ וְיָצְאוּ מִדֶּלֶת סְמוּיָה שֶׁבָּאַרְמוֹן, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסוֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאִילָן שֶׁעָמַד בְּכִכָּר בְּאֶמְצָעָהּ וְאֶצְלוֹ מַעְיַן מַיִם לְיַד הַיָּם הַמָּלוּחַ.שָׁתוּ מֵאוֹתוֹ הַמַּעְיַן וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ.
לֹא עָבְרָה שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, עַד שֶׁהִתְגָּעֵשׁ הַיָּם וְעָלָה מִתּוֹכוֹ עַמּוּד שָׁחוֹר עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם, וּפָנָיו לְאוֹתָהּ כִּכָּר.
כְּשֶׁרָאוּ זֹאת פָּחֲדוּ וְעָלוּ עַד לִמְרוֹמֵי הָאִילָן שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת מָה הָעִנְיָן.
נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם שֵׁד אֶרֶךְ הַקּוֹמָה וּרְחַב הַמֶּצַח וְרַב הֶחָזֶה וְעַל רֹאשׁוֹ תֵבָה.
עָלָה לַיַּבָּשָׁה וּבָא אֶל הָאִילָן וְיָשַׁב תַּחְתָּיו.
וּפָתַח אֶת הַתֵּבָה וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ קֻפְסָה.
פָּתַח אוֹתָהּ וְיָצְאָה מִתּוֹכָהּ נַעֲרָה זְקוּפַת גֵּו כְּאִלּוֹ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר
זָרְחָה בָאֹפֶל וְהִזְהִיר הַיּוֹם,
וְהֵאִיר לְאוֹרָהּ כָּל עֵץ עַד תֹּם.
לַשְּׁמָשׁוֹת אוֹר מִבְּרַק זָהֳרָהּ,
וּבוֹשָׁה הַלְּבָנָה בְּהִגָּלוֹת אוֹרָהּ.
יִשְׁתַּחֲוֶה הַיְּקוּם כֻּלּוֹ לְפָנֶיהָ,
עֵת נִגְלְתָה וַתָּסֵר מְסָכֶיהָ.
וּבְעֵת שָׁלְחָה אוֹר בְּרָקֶיהָ,
כָּל עֲנָנָה שָׁפְכָה דִמְעוֹתֶיהָ.
כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ הַשֵּׁד אָמַר: “הַגְּבֶרֶת בִּבְנוֹת-נָדִיב שֶׁחֲטַפְתִּיהָ בְּלֵיל נִשּׂוּאֶיהָ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִישֹׁן קְצָת”.
הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ וְיָשֵׁן.
נָשְׂאָה הָעַלְמָה רֹאשָׁהּ אֶל מְרוֹמֵי הָאִילָן וְרָאֲתָה שְׁנֵי הַמְּלָכִים, כְּשֶׁהֵם עַל אוֹתוֹ הָאִילָן.
הֵרִימָה אֶת רֹאשׁ הַשֵּׁד מֵעַל בִּרְכֶּיהָ וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל הַקַּרְקַע, וְנִצְּבָה תַחַת הָעֵץ, וְרָמְזָה לָהֶם לֵאמֹר: “רְדוּ וְאַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי שֵׁד זֶה”.
אָמְרוּ לָהּ: “מַשְׁבִּיעִים אָנוּ אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים שֶׁתִּסְלְחִי לָנוּ עַל שֶׁאֵין אָנוּ עוֹשִׂים כֵּן”.
אָמְרָה לָהֶם: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אֶתְכֶם שֶׁתֵּרְדוּ, וְאִם לַאו הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד וְיָמִית אֶתְכֶם בָּרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת”.
פָּחֲדוּ וְיָרְדוּ אֵלֶיהָ.
קָמָה לִקְרָאתָם וְאָמְרָה:“רִצְעוּ בִּי רָצַע עַז, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד”.
וּמֵרֹב פַּחֲדָם אָמַר הַמֶּלֶךְ שַׁהאְרִיָּאר לְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן: “אָחִי עֲשֵׂה מַה שֶּׁהִיא מְצַוָּה עָלֶיךָ”.
אָמַר לוֹ: “לֹא אֶעֱשֶׂה עַד שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה אַתָּה תְחִלָּה”.
הִתְחִילוּ מְרַמְּזִים זֶה לַזֶּה לְהִשָּׁמַע לָהּ.
אָמְרָה לָהֶם: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶתְכֶם מְרַמְּזִים זֶה לָזֶה, אִם לֹא תִּגְשׁוּ וְתַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה, הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד”.
וּמִפַּחֲדָם מִפְּנֵי הַשֵּׁד עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם.
כְּשֶׁגָּמְרוּ, אָמְרָה לָהֶם: “קוּמוּ”, וְהוֹצִיאָה לָהֶם מִכִּיסָהּ צְרוֹר וְהוֹצִיאָה לָהֶם מִתּוֹכוֹ מַחֲרוֹזֶת שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים טַבָּעוֹת, וְאָמְרָה לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם מַה זֶּה? “אָמְרוּ לָהּ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים”.
אָמְרָה לָהֶם: בַּעֲלֵיהֶם שֶׁל טַבָּעוֹת אֵלּוּ כֻּלָּם נִשְׁמְעוּ לִי לְבשֶׁת עֶרְוַת שֵׁד זֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַע, תְּנוּ לִי מֵעַתָּה אֶת טַבָּעוֹתֵיכֶם אַף אַתֶּם שְׁנֵי הָאַחִים”.
נָתְנוּ לָהּ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת, שֶׁהֵסִירוּ מֵעַל יְדֵיהֶם.
אָמְרָה לָהֶם: "שֵׁד זֶה חֲטָפַנִי בְּלֵיל נִשּׂוּאַי וְשָׂם אוֹתִי בְּתוֹךְ קֻפְסָה, שָׂם אֶת הַקֻּפְסָה בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל תֵּבָה, וְסָגַר אֶת הַתֵּבָה בְּשִׁבְעָה מַנְעוּלִים, וְהִנִּיחַ אוֹתִי בִּתְהוֹמוֹת הַיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַּלָּיו, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁהָאִשָּׁה מִתּוֹכֵנוּ, כְּשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מַשֶּׁהוּ לֹא יְנַצֵּחַ אוֹתָהּ כְּלוּם, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:
בְּנָשִׁים אַל תַּאֲמִינָה / וְאַל תִּבְטַח בִּבְרִיתָן,
כִּי רְצוֹנָן וְכַעֲסָן / אַךְ תּוֹצְאוֹת אַהֲבָתָן.
תַּרְאֶינָה כָּזָב אַהֲבָתָן, / וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בְּלִבּוֹתָן.
דְּבַר יוֹסֵף לְמָשָׁל נִתָּן / אֲשֶׁר נִזְהַר מִמְּזִמָּתָן.
הֲלֹא רָאִיתָ כִּי הַשָּׂטָן / הִטְרִיד אָדָם בִּגְלָלָן
וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם:
הֶרֶף מִבּוּז, אַתָּה הַבָּז,
מַחַר יִגְבַּר זֶה שֶׁלּוֹ אַתָּה בָז,
וְהוֹסִיף הַפֶּשַׁע חֵשֶׁק עָז.
אִם אָהַבְתִּי וְלֹא אַעַשׂ אָז
כְּמַעֲשֵׂה אָדָם לִפְנֵי מֵאָז?
אָכֵן רַב פֶּלֶא הוּא אִישׁ נוֹעָז
יִשְׁלַם מֵאִשָּׁה בְּעֵת כִּי תְּנָס.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, תָּמְהוּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אִם זֶה שֶׁהוּא שֵׁד וְאֵרַע לוֹ קָשֶׁה מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָנוּ, הֲרֵי נֶחָמָה לָנוּ בְּכָךְ”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ מִיָּד וְהִסְתַּלְקוּ מִמֶּנָּה וְחָזְרוּ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְנִכְנְסוּ לְאַרְמוֹנוֹ.
הִתִּיז רֹאשׁ אִשְׁתּוֹ, וְכָךְ גַּם רָאשֵׁי הַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר נוֹהֵג שֶׁכָּל פַּעַם הָיָה לוֹקֵחַ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְהָיָה מַשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְהוֹרְגָהּ לְלֵילָה.
לֹא פָּסַק מִכָּךְ זְמַן שָׁלשׁ שָׁנִים עַד שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם וְהִבְרִיחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה נַעֲרָה בִבְתוּלֶיהָ.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁיָּבִיא לוֹ נַעֲרָה כְּהֶרְגֵּלוֹ.
יָצָא הַמִּשְׁנֶה וְחִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא נַעֲרָה.
סָר אֶל בֵּיתוֹ, מִצְטַעֵר וּמְדֻכֶּה שֶׁחָשַׁשׁ לְנַפְשׁוֹ מִן הַמֶּלֶךְ.
וְהָיוּ לוֹ לַמִּשְׁנֶה שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדוֹלָה שַׁהַרָזָאד וְשֵׁם הַקְּטַנָּה דִינַאזָאד.
וְהָיְתָה הַגְּדוֹלָה כְּבָר קָרְאָה הַסְּפָרִים וְדִבְרֵי יְמֵי עוֹלָם וּפָרָשַׁת חַיֵּי מַלְכֵי קֶדֶם וּמְאֹרְעותֹ הָעַמִּים שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ.
אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁאָסְפָה אֶלֶף סְפָרִים מִסִּפְרֵי דִבְרֵי יְמֵי הָעַמִּים שֶׁקָּמוּ לְפָנִים וְסִפְרֵי הַמְּלָכִים שֶׁבִּזְמַנָּה וְהַמְּשׁוֹרְרִים.
אָמְרָה לְאָבִיהָ: מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ וְנוֹשֵׂא צַעַר וּדְאָגָה, הֲרֵי כְּבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם בְּעִנְיָן זֶה שִׁיר:
אֱמֹר לֶעָמוּס דְּאָגָה:
אָכֵן דְּאָגָה לֹא לַעֲדֵי עַד,
כְּשִׂמְחָה עֲדֵי רָגַע
כֵּן דְּאָגָה תַּחֲלֹף וְתֹאבַד.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה מִפִּי בִתּוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, סִפֶּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַמֶּלֶךְ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
אָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, אָבִי, הַשִּׂיאֵנִי לְמֶלֶךְ זֶה.
וְאִם אֶחְיֶה מוּטָב וְאִם לַאו אֶהְיֶה כַפָּרָה לִבְנוֹת הַמֻּסְלִמִים וְסִבָּה לְהַצָּלָתָן מִיָּדוֹ”.
אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, אַל תְּסַכְּנִי בְעַצְמֵךְ לְעוֹלָם”.
אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל מָנוֹס מִזֶּה”.
אָמַר: “חוֹשֵׁשְׁנִי לָךְ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לַחֲמוֹר וְלַשּׁוֹר עִם בַּעַל הַשָּׂדֶה”.
אָמְרָה לוֹ: "וּמַהוּ שֶׁאֵרַע לָהֶם, אָבִי? אָמַר:
סִפּוּר הַחֲמוֹר וְהַשּׁוֹר עִם בַּעַל הַשָּׂדֶה
דְּעִי, בִּתִּי, שֶׁהָיָה לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים הוֹן וּמִקְנֶה.
וְהָיוּ לוֹ אִשָּׁה וִילָדִים, וְחָלַק לוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כִּשְׁרוֹן דַּעַת לְשׁוֹנוֹת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת.
וְהָיְתָה דִירָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר בִּנְאוֹת-שָׂדֶה, וְהָיוּ לוֹ בַחֲצֵרוֹ חֲמוֹר וְשׁוֹר.
יוֹם אֶחָד בָּא הַשּׁוֹר לִמְקוֹם הַחֲמוֹר וּמָצָא מְקוֹמוֹ מְכֻבָּד וּמְרֻבָּץ בַּמַּיִם, וּבְאַבוּסוֹ שְׂעוֹרָה מְנֻפָּה וְתֶבֶן מְנֻפֶּה, וְהוּא רוֹבֵץ לוֹ וְנָח, וְאֵין בְּעָלָיו רוֹכֵב עָלָיו, אֶלָּא לְעִתִּים, לְצֹרֶךְ שֶׁמִּזְדַּמֵּן לוֹ, וְחוֹזֵר לוֹ".
בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַשּׁוֹר אוֹמֵר לַחֲמוֹר:“יְבֻשַּׂם לָךְ.
הֲרֵי אֲנִי יָגֵעַ וְאַתָּה נָח לְךָ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׂעוֹרָה מְנֻפָּה, וּמְשַׁמְּשִׁים עוֹמְדִים לְךָ לְשַׁמֶּשְׁךָ וְאֵין בְּעָלֶיךָ רוֹכֵב עָלֶיךָ אֶלָּא לְעִתִּים וְחוֹזֵר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי תָּדִיר לַחֲרִישָׁה וּלִטְחִינָה”.
אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “כְּשֶׁתֵּצֵא לַחֲרִישָׁה וְיָשִׂימוּ צַוָּארֶיךָ בְּעֹל, רְבַץ וְלֹא תָקוּם, וַאֲפִילוּ אִם יַכּוּךָ.
וּכְשֶׁתָּקוּם שׁוּב וּרְבַץ, וּכְשֶׁיַּחֲזִירוּ אוֹתְךָ לִמְקוֹמְךָ וְיָשִׂימוּ לְפָנֶיךָ הַפּוּל אַל תֹּאכַל כְּאִלּוּ הָיִיתָ חוֹלֶה, וְתִמָּנַע מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה, שֶׁאָז תָּנוּחַ מֵעֲמָלְךָ וּמִיגִיעֶךָ”.
וְהָיָה הַסּוֹחֵר שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם.
כְּשֶׁהֵבִיא הַשַּׁוָּר לַשּׁוֹר אֶת הַמִּסְפּוֹא שֶׁלּוֹ, אָכַל מִמֶּנּוּ דָּבָר מוּעָט.
הִשְׁכִּים הַשַּׁוָּר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, לִטֹּל אֶת הַשּׁוֹר לַחֲרִישָׁה וּמְצָאוֹ חוֹלֶה.
נִצְטָעֵר עָלָיו וְאָמַר: “לֹא הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ גְרוּעָה תְּמוֹל אֶלָּא מִשּׁוּם כָּךְ”.
הָלַךְ לַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַשּׁוֹר חוֹלֶה, וּמֵאֶמֶשׁ לֹא אָכַל מִן הַמִּסְפּוֹא כְּלוּם וְלֹא נָגַע בּוֹ” הֵבִין הַסּוֹחֵר אֶת הָעִנְיָן וְאָמַר לוֹ: “טוּל אֶת הַחֲמוֹר בִּמְקוֹם הַשּׁוֹר, וַחֲרשׁ בּוֹ בִּמְקוֹמוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ”.
כְּשֶׁחָזַר הַחֲמוֹר בְּסוֹף הַיּוֹם, אַחֲרֵי שֶׁחָרְשׁוּ בוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, הוֹדָה לוֹ הַשּׁוֹר עַל חַסְדּוֹ, שֶׁהֵבִיא לוֹ מְנוּחָה מֵעֲמָלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.
לֹא הֵשִׁיב לוֹ הַחֲמוֹר תְּשׁוּבָה, שֶׁהִתְחָרֵט חֲרָטָה גְּדוֹלָה.
כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא הַחוֹרֵשׁ וְנָטַל אֶת הַחֲמוֹר וְחָרַשׁ בּוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, וְלֹא חָזַר הַחֲמוֹר אֶלָּא כְּשֶׁעוֹר צַוָּארוֹ פָּשׁוּט מֵעָלָיו וְעָיֵף מְאֹד.
הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשּׁוֹר וְהוֹדָה לוֹ וְשִׁבְּחוֹ.
אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “הָיִיתִי חַי חַיֵּי מְנוּחָה, וְלֹא הִזִּיקוּ לִי אֶלָּא פִּטְפּוּטֵי-דְבָרִים שֶׁלִּי”.
אַחַר כָּךְ אָמַר: “דַּע, שֶׁעֵצָה טוֹבָה אֲנִי מַשִׂיאֲךָ.
כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת בְּעָלֵינוּ אוֹמֵר: “אִם לֹא יָקוּם הַשּׁוֹר מִמְּקוֹמוֹ, מִסְרוּ אוֹתוֹ לַקַּצָּב, שֶׁיִּשְׁחַט אוֹתוֹ וְיַעֲשֶׂה עוֹרוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת”, וּבְכֵן חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ וַהֲרֵי הִשֵׂאתִי לְךָ עֲצָתִי וְשָׁלוֹם”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹר דִּבְרֵי הַחֲמוֹר, הוֹדָה לוֹ וְאָמַר: “לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵא אִתָּם לַשָּׂדֶה”.
אָכַל הַשּׁוֹר אֶת הַמִּסְפּוֹא שֶׁלּוֹ עַד תֻּמּוֹ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁלָּחַךְ אֶת הָאֵבוּס בִּלְשׁוֹנוֹ.
וְכָל זֶה כְּשֶׁבַּעֲלֵיהֶם שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם.
כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר יָצָא הַסּוֹחֵר וְאִשְׁתּוֹ לָאֻרְוָה וְיָשָׁבוּ.
בָּא הַשַּׁוָּר, לִטֹּל אֶת הַשּׁוֹר לָצֵאת.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשּׁוֹר אֶת בְּעָלָיו, כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְנָפַח נְפִיחָה וְקָפַץ קְפִיצָה.
צָחַק הַסּוֹחֵר עַד שֶׁהִתְגַלְגֵּל מִצּחוֹק.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "עַל שׁוּם מָה אַתָּה צוֹחֵק? " אָמַר לָהּ: “עַל שׁוּם דָבָר שֶׁרָאִיתִי וְשֶׁשָּׁמַעְתִּי.
אַךְ לֹא אוּכַל לְגַלּוֹתוֹ לָךְ שֶׁמָּא אָמוּת”.
אָמְרָה לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּסַפֵּר לִי הָעִנְיָן, וּמַה סִבַּת צְחוֹקְךָ וַאֲפִילוּ אִם תָּמוּת”.
אָמַר לָהּ: “לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא אָמוּת”.
אָמְרָה לוֹ: “אֵינְךָ מְצַחֵק אֶלָּא עָלָי”.
לֹא פָּסְקָה לְהַפְצִיר בּוֹ וּלְהַצִּיק לוֹ בִּדְבָרֶיהָ, עַד שֶׁנִּצְּחָה אוֹתוֹ וְקָץ בְּחַיָּיו.
הֵבִיא לְפָנָיו יְלָדָיו וְשָׁלַח וְהֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וּבִקֵּשׁ לְצַוּוֹת לְבֵיתוֹ וּלְגַלּוֹת לָהּ סוֹדוֹ וְלָמוּת, שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בַּת דּוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו וְאֵם יְלָדָיו וּכְבָר הָיוּ שְׁנוֹת חַיָּיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
שָׁלַח וְכִנֵּס כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וּבְנֵי שְׁכוּנָתוֹ וְסִפֶּר לָהֶם סִפּוּרוֹ.
וְהוֹדִיעַ אוֹתָם, שֶׁכְּשֶׁיְּגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ לְאָדָם יָמוּת.
אָמְרוּ לָהּ כָּל הַנִּמְצָאִים: “מַשְׁבִּיעִים אֲנַחְנוּ אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, שֶׁתַּנִּיחִי עִנְיָן זֶה, שֶׁלֹּא יָמוּת בַּעֲלֵךְ וַאֲבִי יְלָדָיִךְ”.
אָמְרָה: “אֵינִי מַנִּיחָה לוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיד לִי וַאֲפִילוּ אִם יָמוּת”.
שָׁתְקוּ מֵעָלֶיהָ.
קָם הַסּוֹחֵר מֵאֶצְלָם וּפָנָה לַחֲדַר הָרַחְצָה שֶׁבָּרֶפֶת לִרְחֹץ כַּדָּת וְלַחֲזוֹר אֲלֵיהֶם וּלְהַגִּיד לָהֶם וְלָמוּת.
הָיָה אֶצְלוֹ תַּרְנְגוֹל, שֶׁהָיוּ תַּחְתָּיו חֲמִשִּׁים תַּרְנְגוֹלוֹת.
וְהָיָה אֶצְלוֹ גַּם כֶּלֶב.
שָׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַכֶּלֶב קוֹרֵא לַתַּרְנְגוֹל וּמְנַזֵּף בּוֹ וְאוֹמֵר: “מִתְעַלֵּס אַתָּה בַּאֲהָבִים בְּשָׁעָה שֶׁבְּעָלֵינוּ הוֹלֵךְ לָמוּת”.
אָמַר הַתַּרְנְגוֹל לַכֶּלֶב: “וְכֵיצַד זֶה?”.
חָזַר הַכֶּלֶב וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר.
אָמַר לוֹ הַתַּרְנְגוֹל: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁבְּעָלֵינוּ מְעוּט שֵׂכֶל הוּא.
הֲרֵי אֲנִי יֵשׁ לִי חֲמִשִּׁים אִשָּׁה וַאֲנִי מְפַיֵּס אֶת זוֹ וּמְנַזֵּף בְּזוֹ, וְהוּא שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִנְהָגוֹ עִמָּהּ”.
מַה לּוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל שִׁבְטֵי עֵץ תּוּת אֲחָדִים וְנִכְנַס לְחַדְרָהּ וּמַכָּהּ עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ שֶׁתָּחֲזוֹר בָּהּ וְלֹא תָּשׁוּב לִשְׁאוֹל כְּלוּם".
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דִּבְרֵי הַתַּרְנְגוֹל, שֶׁשָּׂח לַכֶּלֶב, חָזַר שִׂכְלוֹ וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְהַלְקוֹתָהּ.
– אָמַר הַמִּשְׁנֵה לְבִתּוֹ: “יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּךְ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַסּוֹחֵר בְּאִשְׁתּוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: “וּמֶה עָשָׂה?” אָמַר: "נִכְנַס עִמָּהּ לְחַדְרֵי הָאוֹצָר, הַיְנוּ אַחֲרֵי שֶׁכָּרַת שִׁבְטֵי עֵץ תּוּת אֲחָדִים, וְהִטְמִין אוֹתָם בְּתוֹךְ חֲדַר הָאוֹצָר – וְאָמַר לָהּ: “בּוֹאִי עִמִּי לַחֲדַר הָאוֹצָר, שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ וְלֹא יִרְאֵנִי אָדָם, וְאַחַר כָּךְ אָמוּת”.
נִכְנְסָה עִמּוֹ, סָגַר אֶת דֶּלֶת חֲדַר הָאוֹצָר בַּעֲדָם וְנָעָל, וְהִלְקָה אוֹתָהּ בַּשְּׁבָטִים עַד שֶׁנִּתְעַלָפָה.
אָמְרָה לוֹ: “חוֹזֶרֶת אֲנִי בִּי”.
וְנָשְׁקָה יָדָיו וְרַגְלָיו וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְיָצְאָה עִמּוֹ.
שָׂמְחוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָהּ, וְחָיוּ בַּנְּעִימִים עַד יוֹם מוֹתָם.
כְּשָׁמְעָה בַּת הַמִּשְׁנֶה דִּבְרֵי אָבִיהָ, אָמְרָה לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא זוֹ”.
קִשֵּׁט אוֹתָהּ כְּכַלָּה וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר.
אַךְ קוֹדֶם לְכָךְ צִוְּתָה אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה וְאָמְרָה לָהּ: “כְּשֶׁאָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶשְׁלַח אַחֲרָיִךְ.
וּכְשֶׁתָּבוֹאִי אֶצְלִי וְתִרְאִי שְׁמִּלֵּא הַמֶּלֶךְ חֶפְצוֹ בִּי, אִמְרִי: “אֲחוֹתִי, סַפְּרִי לִי סִפּוּר מַפְלִיא, שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ הַלָּיְלָה”.
וַאֲסַפֵּר לָךְ סִפּוּר, שֶׁתִּצְמַח מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.
הֶעֱלָה אוֹתָהּ אָבִיהָ הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שָׂמַח וְאָמַר: “הֵבֵאתָ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ:“כֵּן”.
כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלֶיהָ, בָּכְתָה.
אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אָחוֹת קְטַנָּה יֵשׁ לִי, וּמְבַקֶּשֶּׁת אֲנִי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיהָ”.
שָׁלַח אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וּבָאָה אֶל אֲחוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְיָשְׁבָה לְמַרְגְּלוֹת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת.
קָם הַמֶּלֶךְ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ.
אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ.
אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה הַקְּטַנָּה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, אֲחוֹתִי, שֶׁתְּסַפְּרִי לָנוּ סִפּוּר, שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ הַלָּיְלָה”.
אָמְרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד אֲמַלֵּא חֶפְצֵךְ, אִם יִתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל רְשׁוּת לְכָךְ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שֶׁשְּׁנָתוֹ נָדְדָה דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח לִשְׁמוֹעַ הַסִּפּוּר, וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת.
וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, פָּתְחָה וְאָמְרָה:
הָיָה אִישׁ מִן הַסַּבָּלִים בִּמְדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה רַוָּק.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּשּׁוּק נִשְׁעָן עַל קֻפָּתוֹ, נִצְּבָה לְיָדוֹ אִשָּׁה עוֹטָה אַדֶּרֶת מוּצְלִית שֶׁל מֶשִׁי, נְעָלֶיהָ דִיבָג וּשְׂפָתָן רִקְמַת זָהָב וּצְעִיף רְדִידִים עָלֶיהָ.
הֵרִימָה אֶת צְעִיפָהּ וְנִגְלוּ מִתַּחַת לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וְגַבּוֹת נָאוֹת עַל אַשְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ, וּמַבָּטָהּ עָנֹג וְכֻלָּהּ כְּלִילַת יֹפִי.
פָּנְתָה אֶל הַסַּבָּל וְאָמְרָה בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וּבְשָׂפָה נִמְלֶצֶת:“שָׂא קֻפָּתְךָ וּבוֹא אַחֲרָי”.
וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַע הַסַּבָּל אֶת דְּבָרֶיהָ, וּכְבָר נָטַל אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְנִזְדָּרֵז וְאָמַר:“אַךְ יוֹם שֶׁל מַזָּל טוֹב הוּא זֶה, יוֹם שֶׁל הַצְלָחָה”.
הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה עַל דַלְתָּהּ שֶׁל חָצֵר וְדָפְקָה בַדֶּלֶת.
מִיָּד יָרַד אֵלֶיהָ אָדָם, נוֹצְרִי.
נָתְנָה לוֹ דִינָר וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ בַקְבּוּק יָרֹק כֵּהֶה.
הִנִּיחָה אֶת הַבַּקְבּוּק בַּקֻּפָּה וְאָמְרָה:“שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”.
אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי אֱלֹהִים, אַךְ יוֹם שֶׁל בְּרָכָה הוּא הַיּוֹם, יוֹם מַזָּל טוֹב וְהַצְלָחָה”.
וְנָשָׂא הַקֻּפָּה אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדוּ עַל-יַד חֲנוּת שֶׁמּוֹכְרִים בָּהּ פֵּרוֹת.
קָנְתָה מִתּוֹכָהּ תַּפּוּחֵי סוּרְיָה וַחֲבוּשֵׁי עֹתְמָאן וְשְׁזִיפֵי עַמָאן וְיַסְמִין חֲלַבִּי וַחֲבַצְלוֹת.
מַיִם שֶׁל דַּמֶשֶׂק וּמְלָפְפוֹנֵי הַסְּתָו וְלִימוֹנֵי מִצְרַיִם וְאֶתְרוֹגִים שֻׂלְטָאנִיִּים וַהֲדַסִּים רֵיחָנִיִּים וְתָמָר הֹדִי וְחַרְצִיּוֹת וּכְרִיזַנְטִימוֹת וּפְרָגִים אֲדֻמִּים וְסִגָּלִיּוֹת וְרִמּוֹנִים וְשׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת.
שָׂמָה אֶת כָּל זֶה בְקֻפָּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּל וְאָמְרָה:
“שָׂא”.
נָשָׂא וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד קַצָּב וְאָמְרָה לוֹ: “קְצֹב לִי עֲשָׂרָה רוֹטְלִים שֶׁל בָּשָׂר”.
קָצַב לָהּ.
נָתְנָה לוֹ מְחִירָם וְלִפְּפָה אֶת הַבָּשָׂר בַּעֲלֵי מוֹז וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְקֻּפָּה וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “שָׂאוְלֵךְ אַחֲרָי”.
הֵרִים אֶת הַקֻּפָּה וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ.
עָמְדָה לְיַד מוֹכֵר תַּבְלִין וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל צָרְכֵי קִנּוּחַ סְעֻדָּה: לְבָבִין שֶׁל בָּטְנִים, צִמּוּקִים עַרְבִיִּים וּשְׁקֵדִים, וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”.
נָשָׂא אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר מִינֵי מְתִיקָה, וְקָנְתָה סַלְסִלָּה וּמִלְּאָה אוֹתָהּ מִכָּל מַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ: דַּקִיקוֹת וְעֻגּוֹת עֲשׂוּיוֹת בְּמוֹר וְעֻגוֹת שְׁקֵדִים וְקוּרְצוֹת עֲשׂוּיוֹת מִלִּימוֹנִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וּמַסְרְקוֹת זַיְנָבּ עֲשׂוּיִים סֻכָּר וּמִינֵי מַאֲפֵה אֶצְבְּעוֹנִין.
לָקְחָה מִכָּל מִינֵי הַמְּתִיקָה וְנָתְנָה אוֹתָם בַּקֻּפָּה.
אָמַר לָהּ הַסַּבָּל: “אִלּוּ הָיִית מוֹדִיעָה אוֹתִי, הָיִיתִי מֵבִיא עִמִּי פִרְדָּה לְמַשָּׂא, וְהָיִיתִי טוֹעֶנֶת אוֹתָהּ כָּל הַמַּעֲדַנִּים הַלָּלוּ”.
חִיְּכָה וְטָפְחָה לוֹ טְפִיחָה קַלָּה עַל גַּבֵּי כְתֵפוֹ וְאָמְרָה לוֹ: הִזְדָּרֵז בְּדַרְכְּךָ וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה.
שְׂכָרְךָ מֻבְטָח לְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".
אַחַר-כָּךְ עָמְדָה לְיַד בַּשָּׂם וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה מִינֵי נוֹזְלִים מְבֻשָּׂמִים, וּבָהֶם מֵי וְרָדִים וּמֵי פִּרְחֵי תַּפּוּחַ-זָהָב וּמֵי חֲבַצָּלוֹת וּמֵי פִרְחֵי הָעֲרָבָה.
קָנְתָה שְׁנֵי כִּכְּרוֹת שֶׁל סֻכָּר, בַּקְבּוּק מֵי-שׁוֹשַׁנִּים מְסוּכִים בְּמֹר וּקְנֵי לְבוֹנָה אֲחָדִים, עֲצֵי אֲהָלִים, עַנְבָּר וּמֹר וְנֵרוֹת שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה.
נָתְנָה כָל זֶה בַקֻפָּה וְאָמְרָה: “טֹל קֻפָּתְךָ וְלֵךְ אַחֲרָי”.
הֵרִים קֻפָּתוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחָצֵר אַחַת וּלְפָנֶיהָ רַחֲבָה מְרֻוַּחַת, בִּנְיָן בָּנוּי כְּמוֹ רָמִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים, וּלְשַׁעֲרוֹ שְׁתֵּי דְלָתוֹת מֵעֲצֵי הָבְנִים רְקוּעִים רִקּוּעֵי זָהָב אָדֹם.
עָמְדָה הָעַלְמָה לְיַד הַשַּׁעַר, הֵרִימָה אֶת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ וְדָפְקָה דְפִיקָה קַלָּה, וְהַסַּבָּל עוֹמֵד מֵאַחֲרֶיהָ וּמְהַרְהֵר בְּלִי הַפְסֵק בְּיָפְיָהּ וּבְחִנָּהּ.
נִפְתַּח הַשַּׁעַר עַל צִירֵי שְׁתֵּי דַלְתוֹתָיו.
הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּזוֹ שֶׁפָּתְחָה לָהּ אֶת הַשַּׁעַר וְרָאָה אִשָּׁה: קוֹמָתָהּ נָאָה, גְּבוֹהָה עַד חָמֵשׁ רַגְלַיִם, שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, יָפָה וַחֲנוּנָה, חֲמוּדָה וַאֲבָרֶיהָ חֲטוּבִים מַעֲשֵׂה אָמָן, מִצְחָה כְּלֹבֶן הַנִּצָּנִים וּלְחָיֶיהָ אֲדֻמּוֹת כַּפְּרָגִים.
עֵינֶיהָ כְּעֵינֵי הָעֶגְלָה אוֹ הָאַיָּלָה וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כַּיָּרֵחַ בְּרֹאשׁ-הַחֹדֶשׁ הַמְּבֹרָךְ חֹדֶשׁ הָרַמַצָ’אן.
פִּיהָ כְּטַבַּעַת שְׁלֹמֹה וּשְׂפָתֶיהָ אֹדֶם אַלְמֻגִּים וְשִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים אוֹ כַעֲלֵי נִצָּנֵי הַחַרְצִיּוֹת.
צַוָּארָהּ כְּצַוַּאר הָרְאֵם, חָזָהּ אַגַּן שַׁיִשׁ וְשָׁדֶיהָ כָּרִמּוֹנִים תּוֹאֲמוֹת, גֵּוָהּ רַךְ כַּקְּטִיפָה וּשָׁרְרָהּ עַר כְּדֵי לְהָכִיל אוֹקִיָּה שֶׁל מִשְׁחַת לוֹבֵן-יָבָה.
דּוֹמָה הָיְתָה לְזוֹ שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
חֲזוּ בָהּ: הֵן תַּכְהֶה מְאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,
דָּמְתָה לְיַקִנְתְּ, זֹהַר נִצָּנָיו פּוֹרֵחַ.
עַיִן לֹא רָאֲתָה שְׁחוֹר וָלֹבֶן בְּיֹפִי אֻחָדוּ,
בִּשְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ עַל לֹבֶן פָּנֶיהָ יָרָדוּ.
וְרֻדִּים לְחָיֶיהָ, וְיָפְיָהּ תְּהִלָּתָהּ יַבִּיעַ,
אִם גַּם רֹב עשֶׁר עָדָהּ לֹא הִגִּיעַ.
אֲחַיֵּךְ לִירֵכוֹתֶיהָ, בְּלֶכְתָּהּ אוֹתָן תָּנֵף,
וּרְאֵה פֶּלֶא, כִּי אֵבְךְּ לְגֵוָּהּ זָקוּף עַד לְהִתְכּוֹפֵף.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסַּבָּל, נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט נָפְלָה הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ.
אָמַר בְּלִבּוֹ:“מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי, בְּכָל יְמֵי חַיַּי, יוֹם מְבֹרָךְ שֶׁכָּזֶה”.
אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת לַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “הִכָּנְסִי לַשַּׁעַר, וְיִפְרֹק הַסַּבָּל הַמִּסְכֵּן מַשָּׂאוֹ מֵעָלָיו”.
נִכְנְסָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְהָלְכָה הַשּׁוֹעֶרֶת אַחֲרֶיהָ והַסַּבָּל אַף הוּא.
הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוּלָם יָפֶה וּמְרֻוָּח, שֶׁהָיָה בָּנוּי מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן, בְּכָל מִינֵי קִשּׁוּטִים וּקְשָׁתוֹת, גְּזֻזְטְרוֹת וְאִצְטַבָּאוֹת, מִשְׁקָעוֹת וַאֲרוֹנוֹת שֶׁוִּילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִין עֲלֵיהֶם.
וּבְאֶמְצַע הָאוּלָם בְּרֵכַת מַיִם וּבְתוֹכָהּ בֵּית-סִירָה וּבִקְצֵה הָאוּלָם עָמְדָה עֶרֶשׂ עֲצֵי-עַרְעָר מְשֻׁבָּצָה אֲבָנִים יְקָרוֹת וְחֻפָּה עָלֶיהָ אַטְלַס אָדוֹם, אֲחוּזָה בִּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת כָּאֱגוֹזִים וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה.
נִגְלְתָה בְּתוֹכָהּ עַלְמָה מִבְחַר הַיֹּפִי.
פָּנֶיהָ חֲמוּדִים, עֵינֶיהָ קֶסֶם וּתְנוּעוֹתֶיהָ מְפִיקוֹת תְּבוּנָה, יָפָה לְמַרְאֶה כַּיָּרֵחַ וְגַבּוֹתֶיהָ כִּקְשָׁתוֹת נְטוּיוֹת.
קוֹמָתָהּ יְשָׁרָה כַּקַּו הַיָּשָׁר, נְשִׁימָתָהּ עַנְבָּר וְשִׂפְתוֹתֶיהָ אֲדֻמּוֹת כְּעָקִיק וּמְתוּקוֹת כְּסֻכָּר.
זֹהַר פָּנֶיהָ מְבַיֵּשׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה.
דּוֹמָה הָיְתָה לְכוֹכָב מָרוֹם אוֹ לְכִפָּה מְצֻפָּה זָהָב אוֹ לְכַלָּה בְּמִבְחַר תַּכְשִׁיטֶיהָ אוֹ לְנַעֲרָה אֲצִילָה שֶׁל הָעַרְבִים.
כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
כְּאִלּוּ חָשַׂף חִיּוּכָהּ לְבָנוֹת פְּנִינִים
אוֹ גְבִישֵׁי בָּרָד אוֹ לַחַרְצִית נִצָּנִים.
וּקְוֻצּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת כַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,
וְזֹהַר לָהּ, בְּפָנָיו יֵבוֹשׁ לַשַּׁחַר אוֹר.
קָמָה הָעַלְמָה הַשְּׁלִישִׁית מֵעַל הָעֶרֶשׂ וְטָפְפָה לְאִטָּה עַד שֶׁבָּאָה לְאֶמְצַע הָאוּלָם אֵצֶל אַחְיוֹתֶיהָ וְאָמְרָה:“מַה הִיא עֲמִידַתְכֶם כֹּה? פִּרְקוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל מִסְכֵּן זֶה, הַסַּבָּל, אֶת מַשָּׂאוֹ”.
נִגְּשָׁה עֲקֶרֶת הַבַּיִת מִלְפָנָיו וְהַשּׁוֹעֶרֶת מֵאַחֲרָיו וְעָזְרָה לִשְׁתֵּיהֶן הַשְּׁלִישִׁית, וְהֵסִירוּ אֶת הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁ הַסַּבָּל.
הֵרִיקוּ מַה שַּׁבְּתוֹכָהּ וְסִדְּרוּ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וְנָתְנוּ לַסַּבָּל שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמְרוּ לוֹ: “לֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, סַבָּל”.
הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת וּבְיָפְיָן הָרָב וְאֶל שִׂרְטוּטֵי פְּנֵיהֶן הַנָּאוֹת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה יָפוֹת יוֹתֵר מֵהֶן – וְאֵין אִישׁ אִתָּן.
הִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֶצְלָן מִן הַמַּשְׁקֶה וְהַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים וְכָל הַמַּעֲדַנִּים הָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ אִתָּן.
תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְשָׁהָה בִיצִיאָתוֹ.
אָמְרָה לוֹ אַחַת הָעֲלָמוֹת: “מַה לְּךָ שֶׁאֵינְךָ יוֹצֵא, אֶפְשָׁר שְׂכָרְךָ מְקֻפָּח?”
פָּנְתָה לַאֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “תְּנִי לוֹ עוֹד דִּינָר”.
אָמַר הַסַּבָּל:"חֵי-אֱלֹהִים, שָׂרָתִי, אֵינִי מוֹצֵא שְׂכָרִי מְקֻפָּח, שֶׁכֵּן שְׂכָרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים בִּלְבָד, וְאוּלָם אֵין לִבִּי וְנַפְשִׁי הוֹגִים אֶלָּא בָּכֶן, כֵּיצַד הוּא זֶה, שֶׁאַתֶּן לְבַדְכֶן, וְאֵין אִישׁ אִתְּכֶן אוֹ מִי שֶּׁהוּא שֶׁיְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶתְכֶן.
כְּלוּם אֵין אַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּגְדַּל הַמִּסְגָּד אֵינוֹ אֶלָּא עַל אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת מוּסָדִים? וַהֲרֵי אַתֶּן חֲסֵרוֹת אֶת הָרְבִיעִי.
אֵין שִׂמְחַת נָשִׁים שְׁלֵמָה אֶלָּא בִּגְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ:
הֲלֹא רָאִיתָ אַרְבָּעָה אֲסוּפִים לְגִיל:
נֵבֶל וְכִנּוֹר וְקַתְרוֹס וַחֲלִיל,
וְאַרְבָּעָה מִן הַבְּשָׂמִים לָהֶם תּוֹאֲמִים:
הֲדַס וְקַרְפּוֹל, פְּרָגִים וְשׁוֹשַׁנִּים.
וְלֹא יִסְכְּנוּ אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם בְּאַרְבָּעָה:
בְּיַיִן, עֲלוּמִים, זָהָב וְשִׁירָה מְשַׁעְשְׁעָה.
וַהֲרֵי אַתֶּן שָׁלשׁ וַחֲסֵרוֹת רְבִיעִי, שֶׁיְהֵא אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, חָרִיף וְיוֹדֵעַ לִשְׁמֹר סוֹד".
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה שָׂשׂוּ עֲלֵיהֶם, וְצָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ: "וּמִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְמַלְּאוֹת לָנוּ זֹאת? הֲרֵי אָנוּ בְתוּלוֹת וְחוֹשְׁשׁוֹת לְגַלּוֹת סוֹדֵנוּ לְמִי שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר אוֹתוֹ.
וּכְבָר קָרָאנוּ בְּאַחַד הַסְּפָרִים דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר אִבְּן אַלְתֻּמַּאם שֶׁאָמַר:
שְׁקֹד לִשְׁמֹר סוֹדְךָ, אַל תְּגַלֶּנּוּ לְאִישׁ,
כִּי מְגַלֶּה סוֹדוֹ אַךְ יֹאבַד מַהֵר חִישׁ.
וְאִם חָזֶךָ מֵהָכִיל סוֹדֶךָ צַר,
אֵיךְ יְכִילוֹ חֲזֵה זֶה גִלִּיתוֹ לוֹ וְהוּא זָר
וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אַבּוּ נֻוָאס שֶׁאָמָר:
מִי שֶׁגִּלָּה לִבְנֵי-אָדָם סוֹדֵהוּ,
כְּדָאי הוּא שֶׁתִּכָּוֶה מִכְוָה בְמִצְחֵהוּ".
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל דִּבְרֵיהֶן אָמַר: "חַיֵּיכֶן שֶׁאִישׁ חָכָם וְנֶאֱמָן אָנִי.
קָרָאתִי בִּסְפָרִים וְעִיַּנְתִּי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים.
מְגַלֶּה אֲנִי אֶת הַיָּפֶה וּמַסְתִּיר אֶת הַמְּכֹעָר, וְנוֹהֵג כְּמַאֲמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
לֹא יַסְתִּיר סוֹד בִּלְתִּי אִם אִישׁ אֱמוּנִים,
וְסוֹדוֹת עִם הַטּוֹבִים בָּאֲנָשִׁים צְפוּנִים.
הַסּוֹד עִמִּי בְּבַיִת אֲשֶׁר לוֹ מַנְעוּל,
אָבְדוּ מַפְתְּחוֹתָיו וְהַשַּׁעַר נָעוּל“.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת חֲרוּזֵי שִׁירוֹ וּדְבָרָיו שֶׁהִגִּיד לָהֶן אָמְרוּ לוֹ:”יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהוֹצֵאנוּ עַל בִּנְיָן זֶה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן, יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ לְשַׁלֵּם לָנוּ עַל זֶה? שֶׁכֵּן אֵין אָנוּ מַנִּיחוֹת לְךָ לָשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ וְלִהְיוֹת אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָנֵנוּ וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנֵינוּ הַיָּפוֹת וְהַחֲמוּדוֹת, עַד שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לָנוּ סְכוּם שֶׁל מָמוֹן.
כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ: אַהֲבָה בְּלִי הוֹן, אֵין בָּהּ כְּמִשְׁקַל הַגַּרְגִּיר אוֹן".
וְאָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: “אִם רֵיקָם בָּאתָ רֵיקָם תֵּצֵא”.
אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “אַחְיוֹתַי, הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁכֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים, הַיּוֹם לֹא מְעָט.
וְאִלּוּ הָיָה אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לֹא הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִתָּנוּ.
וּמַה שֶׁאַתֶּן מַטִּילוֹת עָלָיו, אֲנִי מְסַלֶּקֶת”.
שָׂמַח הַסַּבָּל וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְאָמַר: “שָׂרָתִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁמָּמוֹן רִאשׁוֹן הִרְוַחְתִּי הַיּוֹם לֹא הָיָה אֶלָּא מִיָּדֵךְ”.
אָמְרוּ לוֹ: “שֵׁב עִמָּנוּ בְכָבוֹד וּבְאַהֲבָה”.
וְאָמְרָה זוֹ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ: “חֵי-אֱלֹהִים אֵין אָנוּ מְקַבְּלוֹת שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב אֶצְלֵנוּ אֶלָּא בִתְנָאי אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לְךָ, וְאִם אַתָּה מִתְעָרֵב בָּהֶם הִנְּךָ סוֹפֵג מַלְקוֹת”.
אָמַר הַסַּבָּל: “שָׂרָתִי, מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי בְּשִׂמְחָה רַבָּה.
רְאֶינָה הֲרֵי נִטְּלָה לְשׁוֹנִי”.
קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְחָגְרָה מָתְנֶיהָ וְסִדְּרָה הַבַּקְבּוּקִים, וְסִנְּנָה אֶת הַיַּיִן עַד שֶׁנַּעֲשָׂה צָלוּל.
שָׂמָה יֶרֶק מִסָּבִיב לַכַּד וְעָרְכָה כָּל מַה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לוֹ.
הִגִּישָׁה אֶת הַיַּיִן וְיָשְׁבָה הִיא וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְיָשַׁב הַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבַּחֲלוֹם הוּא.
נָטְלָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת כַּד הַיַּיִן וּמִלְאָה כוֹס רִאשׁוֹנָה וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ, וְכוֹס שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית.
מִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לְאַחַת אַחְיוֹתֶיהָ, לְבַסּוֹף מִלְאָה וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת שִׁיר:
שְׁתֵה לַהֲנָאָתְךָ לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת,
אָכֵן מַשְׁקֶה זֶה בּוֹ לָחֳלִי רִפְאוּת.
נָטַל אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה וְהוֹדָה לָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
אֵין שׁוֹתִים בִּלְתִּי אִם עִם אֲחִי-אֱמוּנִים,
טְהוֹר-הַשֹּׁרֶשׁ הַמִּתְיַלֵּד עַל קְדוּמִים.
שֶׁהַיַּיִן כָּרוּחַ בְּנָשְׁבָהּ עַל בֹּשֶׂם, תָּפִיחַ
רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ, וּבְעָבְרָה עַל פֶּגֶר תַּסְרִיחַ.
הוֹסִיף וְאָמַר:
רַק מִידֵי יְפֵה תֹאַר שְׁתֵה הַיָּיִן,
יְשׂוֹחַחֲךָ שִׂיחָה נָאָה, דּוֹמָה לוֹ בְעָיִן.
אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר שִׁירוֹ נָשַׁק יְדֵיהֶן וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר, וְאָמַר כְּשֶׁהוּא נָע בְּשִׁכְרוּתוֹ בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
מַשְׁקֶה כָּל שֶׁהוּא מִן הַדָּם נֶאֱסָר,
מִלְּבַד דַּם אֶשְׁכּוֹלוֹת אֲשֶׁר הֻתָּר.
הַשְׁקִינִי, הֵן בְּעַד עֵינַיִךְ, עָפְרָה,
אֶתֵּן כָּל הוֹנִי וְכָל יֵשׁ לִי כַּפָּרָה.
מִלְאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת כּוֹס וְנָתְנָה לַשּׁוֹעֶרֶת.
נָטְלָה אוֹתָהּ מִיָּדָהּ וְהוֹדְתָה לָהּ וְשָׁתְתָה.
מִלְּאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ וּמִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל.
נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְשָׁתָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
הַגִּישֵׁהוּ, חֵי-אֱלֹהִים, חוּשָׁה.
הַגִּישֵׁהוּ בְּכוֹס מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה.
וְהַשְׁקֵנִי מֶנּוּ בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ,
כִּי הוּא אַךְ מֵי-חַיִּים יַבִּיעַ.
נִתְקָרֵב אֶל עֲקֶרֶת הַבַּיִת ואָמַר: “שָׂרָתִי, עַבְדֵּךְ אָנִי וּמִקְנַת כַּסְפֵּךְ וּמְשָׁרְתֵךְ”.
וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
עֶבֶד מֵעֲבָדַיִךְ עַל הַשַּׁעַר נִצָּב,
מוֹדֶה בִּנְדִיבוּתֵךְ וּבְחַסְדֵּךְ כִּי רָב.
הֲיָבוֹא, אֵשֶׁת נְדִיבוֹת, וְלָשׁוּר יִקְרַב
בְּיָפְיֵךְ, כִּי לֹא נִפָּרֵד אֲנִי וְאַהַב.
אָמְרָה לוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, הֵיטִיבָה לִבֶּךָ וּשְׁתֵה לְחַיִּים, וְתָבוֹא בְרִיאוּת בְּעוֹרְקֶיךָ”.
נָטַל אֶת הַכּוֹס וְנָשַׁק יָדָהּ, וְזִמֵּר בְּשֵׂאתוֹ קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹשַׁטְתִּי לָהּ, דּוֹמֶה לִלְחָיֶיהָ מַבְהִיקוֹת,
יַיִן יָשָׁן, אוֹרוֹ כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ מַבְרִיקוֹת.
וַתִּגַּע בּוֹ וַתֹּאמֶר וְהִיא צוֹחֲקָת מְחַיְּכָה:
“אִיכָכָה לְחִי אָדָם אָדָם תַּשְׁקֶה, אֵיכָה?”
וָאֹמַר: "שְׁתִי, דִמְעוֹתַי הֵן וְדַם לְבָבִי,
מֶנּוּ אָדָמוּ, מְסָכָן בְכוֹס רוּחַ אַפִּי".
עָנְתָה לְעֻמָּתוֹבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
אִם דַּם דְּמָעוֹת שָׁפַכְתָּ בְּגִינִי,
הוֹשִׁיטֶנּוּ לִי, יְדִידִי, מֶנּוּ הַשְׁקֵנִי.
נָטְלָה הָעַלְמָה אֶת הַכּוֹס וְהֵרִיקָה אוֹתָהּ לְחַיֵּי אֲחוֹתָהּ.
לֹא פָסְקוּ לִשְׁתּוֹת וְהַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן.
הָיוּ מְרַקְדוֹת וּמְשַׂחֲקוֹת וּמְזַמְּרוֹת זְמִירוֹת וְשִׁירִים וְשִׁירֵי לַעַג.
הִתְחִיל הַסַּבָּל מִתְעַסֵּק אִתָּן, נוֹשֵׁק וְנוֹשֵׁךְ, מְלַטֵּף וּמְגַפֵּף וּמְלַפֵּף אוֹתָן וְעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי תַעְתּוּעִים.
הָיְתָה הָאַחַת תּוֹחֶבֶת תּוּפִינִים לְתוֹךְ פִּיו, וְהַשְּׁנִיָּה מְלַטְּפָתוֹ; זוֹ מְטַפַּחַת לוֹ עַל גַּבֵּי לְחָיָיו וְזוֹ מַטִּילָה פֶּרַח כְּלַפָּיו, וְהָיָה מִתְמוֹגֵג בְּתוֹכָן מִתַּעֲנוּג, מִתְמוֹגֵג, כְּאִלּוּ הָיָה שׁוֹכֵן בְּגַן-עֵדֶן עִם הַבְּתוּלוֹת שְׁחוֹרוֹת-הָעָיִן.
הִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן לְרֹאשָׁן, וְלֹא יָדְעוּ נַפְשָׁן.
כְּשֶׁגָּבְרָה עֲלֵיהֶן הַשִּׁכְרוּת, קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה עֲרֻמָה וְעֶרְיָה.
פָּרְעָה שַׂעֲרָהּ וְנָפַל עַל גֵּוָהּ כְּמָסָךְ, וְהֵטִילָה עָצְמָה לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה.
שָׂחֲקָה בַמָּיִם וְצָלְלָה כְּבַר-וָז וְזוֹרְרָה.
נָטְלָה מִן הַמַּיִם לְתוֹךְ פִּיהָ וְזָרְקָה אוֹתָם עַל הַסַּבָּל, אַחַר-כָּךְ רָחֲצָה אֶת אֲבָרֶיהָ וּבֵין יְרֵכוֹתֶיהָ.
קָפְצָה וְעָלְתָה מִן הַמַּיִם, וְהֵטִילָה עָצְמָה בְּחֵיק הַסַּבָּל, וְאָמְרָה כְּשֶׁהִיא מַרְאָה עַל חֵיקָהּ: “אֲדוֹנִי, מַה שֵׁם זֶה?” אָמַר: “רַחְמֵךְ”.
אָמְרָה: “כֵּיצַד? כְּלוּם אִי אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?” תָּפְשָׂה בְצַוָּארוֹ וְטָפְחָה לוֹ עָלָיו.
אָמַר: “פַרְג שֶׁלָּךְ”.
טָפְחָה עָלָיו שׁוּב וְאָמְרָה: “וַי, וַי.
כַּמָּה מְכֹעָר הוּא.
כְּלוּם אֵין לְךָ עוֹד כָּל בּוּשָׁה?”אָמַר: “כֻּס שֶׁלָּךְ”.
אָמְרָה: “כְּלוּם אֵין אַתָּה בּוֹשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד?” הָדְפָה אוֹתוֹ בְּיָדָהּ וְהִכְּתָה אוֹתוֹ.
אָמַר: "זֻנְבּוּר שֶׁלָּךְ ".
תָּקְפָה אוֹתוֹ הַבְּכִירָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת וְהִכְּתָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “אֵין הוּא נָאֶה לְךָ לְדַבֵּר כֵּן”.
וְהוֹסִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ כָּךְ עַל כָּל שֵׁם וָשֵׁם שֶׁקָּרָא, הַכּוֹת וְהוֹסֵף, עַד שֶׁצָּבָה צַוָּארוֹ מִן הַטְּפִיחוֹת, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בָזֶה מַטָּרָה לִצְחוֹקָן.
אָמַר לָהֶן: וּמַה כִּנּוּי אַתֶּן מְכַנּוֹת אוֹתוֹ?אָמְרָה הָעַלְמָה: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”.
אָמַר הַסַּבָּל: “תּוֹדָה לָאֵל שֶׁנִּצַּלְתִּי: דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”.
הִקִּיפוּ אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַסֵּפֶל וְשָׁתוּ וְהַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, וְקָמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּהֶן וּפָשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ.
הֵטִילָה עַצְמָהּ לַבְּרֵכָה, וְעָשְׂתָה כְמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה.
עָלְתָה מִתּוֹכָהּ וְהֵטִילָה עָצְמָה בְּחֵיקוֹ שֶׁל הַסַּבָּל.
רִמְזָה עַל בֵּית-הַסְּתָרִים שֶׁלָּהּ וְאָמְרָה: “אוֹר עֵינַי, מַה שֵּׁם זֶה?” אָמַר: “פַרְג' שֶׁלָּךְ”.
אָמְרָה: “כְּלוּם אֵין הוּא כֵעוּר מִצִּדְּךָ לְדַבֵּר כָּךְ?” וְתָקְעָה לוֹ בְכַפָּהּ מַכָּה עַד שֶׁצָּלַל הָאוּלָם לְקוֹלָהּ וְאָמְרָה: “וַי, וַי, כְּלוּם אִי אַתָּה בּוֹשׁ?” אָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”.
אָמְרָה: “לֹא”.
וְהָיְתָה מַכָּה אוֹתוֹ וְטוֹפַחַת עַל צַוָּארוֹ.
אָמַר: “רֶחֶם שֶׁלָּךְ, כֻּס שֶׁלָּךְ, פַרְג' שֶׁלָּךְ, נֻדוּל שֶׁלָּךְ”.
וְהִיא אוֹמֶרֶת: “לֹא וָלֹא”.
וְחָזַר וְאָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”.
צָחֲקוּ הַשָּׁלשׁ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן מִן הַצְּחוֹק, וְהָיוּ מַכּוֹת אוֹתוֹ וְאוֹמְרוֹת: “לֹא, לֹא זֶה שְׁמוֹ”.
אָמַר: “אַחְיוֹתַי וּמַה שְּׁמוֹ?” אָמְרוּ: “הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף”.
לָבְשָׁה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת שׁוּב אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְשׁוּב הִתְחִילוּ לִשְׁתּוֹת.
וְהָיָה הַסַּבָּל מִתְאַנֵּחַ עַל עָרְפּוֹ וּכְתֵפָיו.
הִקִּיפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶן שָׁעָה מוּעָטָה.
קָמָה הַבְּכִירָה וְהַיָּפָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, שָׁלַח הַסַּבָּל אֶת יָדוֹ לְעָרְפּוֹ, שִׁפְשֵׁף אוֹתוֹ וְאָמַר: “עָרְפִּי וּכְתֵפוֹתַי, בְּיָדְךָ אֱלֹהִים אַפְקִיד אוֹתָם”.
כְּשֶׁפָּשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, הֵטִילָה עַצְמָהּ לַבְּרֵכָה, צָלְלָה בָהּ וְשָׂחֲקָה בַמַּיִם וְהִתְרָחֲצָה.
הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּמַעֲרֻמֶּיהָ וְהָיוּ כְפֶלַח הַסַּהַר, וּפָנֶיהָ דּוֹמִים לְאַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ אוֹ לְדִמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה, הִסְתַּכֵּל בְּמַרְאֶהָ וּבְחָזָהּ וּבְאוֹתָן הַלְּחָיַיִם הָעֲגַלְגַּלוֹת שֶׁהָיוּ מְרַטְּטוֹת, שֶׁכֵּן עֲרֻמָּה הָיְתָה, כְּמוֹ שֶׁבָּרָא אוֹתָהּ הַיּוֹצֵר, וְאָמַר: “וַי, וַי”, וְדִבֵּר בָּהּבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
אִלּוּ לִסְעִיף עֵץ רַעֲנָן אוֹתֵךְ שִׁוִּיתִי,
כִּי אָז רַבָּה חַטָּאתִי וְאָשַׁמְתִּי וְעָוִיתִי.
סְעִיףעֵץ יִיף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּבְגָדָיו לֹא מָצִינוּ,
אַךְ יָפְיֵךְ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַעֲרֻמַּיִךְ לֹא חָזִינוּ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה שִׁיר זֶה, עָלְתָה מִן הַבְּרֵכָה וּבָאָה וְיָשְׁבָה בְּחֵיקוֹ וְרָמְזָה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם וְאָמְרָה:“אֲדוֹנְדוֹנִי, מַה הוּא זֶה?” אָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”.
אָמְרָה: “גֶּשׁ הָלְאָה”.
אָמַר: “הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף”.
אָמְרָה: “לֹא”.
אָמַר: “רֶחֶם שֶׁלָּךְ”.
חֵרְפָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “וַי, וַי, כְּלוּם אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?” וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ.
וְכָל כִּנּוּי שֶׁהָיָה מְכַנֶּה, הָיְתָה מוֹסִיפָה וּמַכָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת: “לֹא, לֹא”.
עַד שֶׁאָמַר: “אֲחָיוֹת, וּמַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה?” אָמְרוּ: “מְלוֹנוֹ שֶׁל אַבּוּ מַנְצוּר”.
הָלְכָה הָעַלְמָה וְלָבְשָׁה שִׂמְלוֹתֶיהָ.
חָזְרוּ לְמִנְהָגָן, וְהָיְתָה הַכּוֹס מַקִּיפָה בֵינֵיהֶן שָׁעָה מוּעָטָה.
אַחַר-כָּךְ קָם הַסַּבָּל וּפָשַׁט בְּגָדָיו.
קָפַץ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וְרָאוּ אוֹתוֹ שׂוֹחֶה בְּתוֹךְ הַמָּיִם.
רָחַץ מִתַּחַת לְסַנְטָרוֹ הַשָּׂעִיר וּבָתֵי שֶׁחְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָחֲצוּ הֵן.
עָלָה וְהֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ חֵיקָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְתָמַךְ זְרוֹעוֹתָיו בְּחֵיק הַשּׁוֹעֶרֶת, וְהִנִּיחַ רַגְלָיו עַל שׁוֹקֶיהָ שֶׁל עֲקֶרֶת-הַבַּיִת.
הֶרְאָה עַל אֵבֶר שֶׁלּוֹ וְאָמַר: “גְּבִירוֹתַי, מַה הוּא כִנּוּיוֹ שֶׁל זֶה?” צָחֲקוּ שְׁלָשְׁתָּן לִדְבָרָיו עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן, וְאָמְרָה הָאַחַת: “זֻבּ שֶׁלְּךָ”.
אָמַר: “לֹא”, וְנָשַׁךְ לְכָל אַחַת מֵהֶן נְשִׁיכָה לְעֹנֶשׁ.
אָמְרוּ: “עַיִר שֶׁלְּךָ”.
אָמַר: “לֹא”, וְחִבְּקָן כֻּלָּן אִשָּׁה אַחֲרֵי רְעוּתָהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָעֲשִׂירִי, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִינַאזָאד: “סַפְּרִי נָא לָנוּ סוֹף סִפּוּרֵךְ”.
אָמְרָה: "בְשִׂמְחָה רַבָּה.
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהַנָּשִׁים חָזְרוּ וְאָמְרוּ לַסַּבָּל: “זֻבּ שֶׁלְּךָ, עַיִר שֶׁלְּךָ, חָזוּק שֶׁלְּךָ”, וְהָיָה הוּא נוֹשְׁקָן וְנוֹשְׁכָן וּמְחַבְּקָן, עַד שֶׁהִשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ בָהֶן, וְהָיוּ הֵן צוֹחֲקוֹת יָחַד.
לְבַסּוֹף אָמְרוּ: “אָחִינוּ, וּמַה שֵּׁם אַתָּה קוֹרֵא לוֹ?” אָמַר: “כְּלוּם אִי אַתֶּן יוֹדְעוֹת מַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה?”אָמְרוּ: “לֹא”.
אָמַר: “זֶה הוּא הַפֶּרֶד הַפּוֹלֵשׁ בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַדִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב, לִהְיוֹת לוֹ לִמְקוֹם מִרְעֶה.
הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף מַאֲכָלוֹ, וּבִמְלוֹן אַבּוּ מַנְצוּר יְבַלֶּה לֵילוֹ”.
צָחֲקוּ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן, וְחָזְרוּ לִשְׁתּוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַלָּיְלָה.
אָמְרוּ לַסַּבָּל: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, חֲבִיבֵנוּ, קוּם וְשִׂים נְעָלֶיךָ בְרַגְלֶיךָ וְסֹב וּפְנֵה לְךָ, וְהַרְאֵנוּ רֹחַב כְּתֵפֶיךָ”.
אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי-אֱלֹהִים, קַל לִי יוֹתֵר לִפְרשׁ מִנִּשְׁמָתִי מֵאֲשֶׁר לִפְרשׁ מִכֵּן.
בֹּאנָה וּנְחַבֵּר אֶת הַלַּיְלָה לַיּוֹם, וּלְמָחָר כָּל אֶחָד מַשְׁכִּים וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ”.
אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “חֵי-נַפְשִׁי, הַנַּחְנָה לוֹ שֶׁיָּלוּן אֶצְלֵנוּ וּנְצַחֵק עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מִי הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיִּים אֲרֻכִּים עַד כְּדֵי זֶה שֶּיִּמְצָא שׁוּב כְּמוֹתוֹ.
אָמְנָם רֵעַ עַלִּיז הוּא וְיוֹדֵעַ מַהֲתַלּוֹת”.
אָמְרוּ לוֹ: “אִי אַתָּה לָן אֶצְלֵנוּ, אֶלָּא בִתְנָאי שֶׁתְּצַיֵּת לָנוּ לְכָל מַה שֶׁנְּצַוֶּה עָלֶיךָ, וְשֶׁלֹּא תִשְׁאַל לְסִבַּת שׁוּם דָּבָר שֶׁתִּרְאֶה”.
אָמַר: “מוּטָב”.
אָמְרוּ: “קוּם וּקְרָא אֶת הַכָּתוּב עַל הַשַּׁעַר”.
הָלַךְ לַשַּׁעַר וּמָצָא כָתוּב עָלָיו בְמֵי-זָהָב: “אַל תָּשִׂיחַ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנֶךָ”.
אָמַר הַסַּבָּל: “מֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶן בִּי שֶׁלֹּא אָשִׂיחַ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לִי”.
קָמָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְשָׂמָה לִפְנֵיהֶם מַאֲכָל וְאָכְלוּ.
אַחַר-כָּךְ הִדְלִיקוּ נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהִנִּיחוּ לְיַד הַנֵּרוֹת עִנְבָּר וַעֲצֵי אֲהָלִים, וְאַחֲרֵי שֶׁהֵמִירוּ אוֹתוֹ אוּלָם בְּאַחֵר, וְעָרְכוּ פֵרוֹת וּמַשְׁקָאוֹת.
יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְשׂוֹחֲחוּ בְּשִׂיחוֹת-אֲהָבִים.
לֹא פָסְקוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּפִטְפּוּטִין וּמִפִּצוּחַ פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וּמִצְּחוֹק וּמַהֲתַלּוֹת שָׁעָה שְׁלֵמָה.
פִּתְאֹם שָׁמְעוּ קוֹל דְּפִיקָה בַדָּלֶת.
וְאוּלָם לֹא פָסְקוּ מִמְּסִבָּתָם, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֶן קָמָה וְהָלְכָה לַשַּׁעַר וּמִיָּד חָזְרָה וְאָמְרָה: “אָמְנָם עוֹד תִּהְיֶה שִׂמְחָתֵנוּ שְׁלֵמָה הַלַּיְלָה”.
אָמְרוּ לָהּ: מַה הוּא זֶה? אָמְרָה: "עַל הַשַּׁעַר עוֹמְדִים שְׁלשָׁה קַבְּצָנִים פַּרְסִים, שֶׁזִקְנֵיהֶם וּשְׂעַר רֹאשָׁם וְגַבּוֹתֵיהֶם מְגֻלָּחִים, וּשְׁלָשְׁתָּם עִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית –מַשֶׁהוּ הַמּוּזָר בְּמַה שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת.
הֵם הִגִּיעוּ זֶה עַתָּה מִנְּסִיעָתָם וַעֲדַיִן סִמָּנֶיהָ נִכָּרִים בָּהֶם.
הַשָּׁעָה הִגִּיעוּ לְבַגְדָּאד.
וְזוֹ הִיא פַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם מְסַיְּרִים בִּמְדִינָתֵנוּ.
וְלֹא דָפְקוּ עַל שַׁעֲרֵנוּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצְאוּ לָהֶם מְקוֹם לִינָה.
גַּם אָמְרוּ: אֶפְשָׁר יִתֵּן לָנוּ בַּעַל הַבַּיִת אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְאֻרְוָתוֹ אוֹ לְסֻכָּה שֶׁנָּלוּן בָהּ, שֶׁכֵּן תָּקַף עֲלֵיהֶם הָעֶרֶב, וּמִהְיוֹתָם זָרִים אֵינָם מַכִּירִים אָדָם שֶׁיִּמְצְאוּ אֶצְלוֹ צֵל קוֹרָה.
וְדַעְנָה, אַחְיוֹתַי, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם צוּרָתוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ".
לֹא פָסְקָה מִלְהַפְצִיר בָּהֶן עַד שֶׁאָמְרוּ לָהּ: “הַנִּיחִי לָהֶם וְיִכָּנְסוּ, וְהַתְנִי עֲלֵיהֶם תְּנָאי, שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ מַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָם, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנָם”.
שָׂמְחָה וְהָלְכָה וְחָזְרָה מִיָּד עִם שְׁלשֶׁת הָעִוְּרִים בְּעֵינָם הָאֶחָת וְשֶׁזִּקְנֵיהֶם וּשִׂפְמֵיהֶם מְגֻלָּחִים.
נָתְנוּ שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים, וְחָלְקוּ כָּבוֹד לְבַעֲלוֹת-הַבַּיִת וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
קָמוּ הָעֲלָמוֹת וּבֵרְכוּ אוֹתָם בְּשָׁלוֹם לְבוֹאָם, וְאֵחֲלוּ לָהֶם הַצְלָחָה לְהַגִּיעָם לְשָׁלוֹם בְּטוּחִים, וְצִוּוּ עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת.
רָאוּ הַקַּבְּצָנִים אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנָּאֶה הוּא: אוּלָם נָקִי מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים, נֵרוֹתָיו דּוֹלְקִים וְרֵיחַ לְבוֹנָה עוֹלֶה, פֵּרוֹת וְיַיִן וְשָׁלשׁ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, וְקָרְאוּ קוֹל אֶחָד: “חֵי-אֱלֹהִים, נָאֶה הוּא”.
פָּנוּ אֶל הַסַּבָּל וּמָצְאוּ שֶׁרוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו, אֶלָּא שֶׁהוּא עָיֵף וְשִׁכּוֹר.
אָמְרוּ בְּלִבָּם שֶׁמִּשֶּׁלָּהֶם הוּא, וְאָמְרוּ: “קַבְּצָן כָּמוֹנוּ הוּא, עַרְבִי אוֹ נָכְרִי”.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל כָּךְ, נָתַן בָּהֶם עֵינָיו פְּעוּרוֹת וְאָמַר לָהֶם: “שְׁבוּ בְּלִי פִּטְפּוּטִים, כְּלוּם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעַל הַשַּׁעַר? הֲיִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁקַּבְּצָנִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם שֶׁבָּאתֶם אֶצְלֵנוּ, תַּרְחִיבוּ פִּיכֶם עָלֵינוּ?” אָמְרוּ: “הֲרֵינוּ מְבַקְּשִׁים סְלִיחָה מֵאִתְּךָ, פַקִיר, הִנֵּה רָאשֵׁינוּ בְּיָדְךָ”.
צָחֲקוּ הַבָּנוֹת וְהִשְׁרוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וְאָכְלוּ.
אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ וְהַשּׁוֹעֶרֶת מַשְׁקָה אוֹתָם, וּמַקִּיפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶם.
אָמַר הַסַּבָּל לַקַּבְּצָנִים: “וְאַתֶּם, אַחַי, כְּלוּם אֵין עִמָּכֶם סִפּוּר אוֹ בְּדִיחָה שֶׁתְּסַפְּרוּ אוֹתָם לָנוּ?” וּבִהְיוֹת שֶׁהַיַּיִן כְּבָר בָּעַר בָּהֶם, בִּקְשׁוּ כְּלֵי נְגִינָה, וְהֵבִיאָה לָהֶם הַשּׁוֹעֶרֶת טַנְבּוּר וְנֵבֶל וְנֵבֶל פַּרְסִי.
נָטַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַקַּבְּצָנִים אַחַד כְּלֵי הַנְּגִינָה, וְכִוֵּן אוֹתוֹ, הָאֶחָד אֶת הַטַּנְבּוּר וְהַשֵּׁנִי אֶת הַנֵּבֶל וְהַשְּׁלִישִׁי אֶת הַנֵּבֶל הַפַּרְסִי, פָּרְטוּ עַל גַּבֵּי הַנִּימִין וְשָׁרוּ, וְהָיוּ הָעֲלָמוֹת מְלַוּוֹת אוֹתָם בְּקוֹל רָם.
וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁדָּפְקוּ עַל הַשַּׁעַר.
קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת לִרְאוֹת מַה בַּשָּׁעַר.
אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: וְהָיְתָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַסִּבָּה לַדְּפִיקָה עַל הַשַּׁעַר, שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָרַד הַכַלִיף הַרוּן אַלרְרַשִׁיד מֵאַרְמוֹנוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת וְלִשְׁמוֹעַ מַה שֶּׁנִּתְחַדֵּשׁ מִן הָעִנְיָנִים.
הוּא וְגַ’עְפָר, מִשְׁנֵהוּ וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב-הַנָּקָם שֶׁלּוֹ.
וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ שֶׁהָיָה מִתְנַכֵּר בִּלְבוּשׁ שֶׁל סוֹחֲרִים.
כְּשֶׁיָּרְדוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְעָבְרוּ בָּעִיר, הוֹבִילָה אוֹתָם דַּרְכָּם לְאוֹתָהּ חָצֵר, וְשָׁמְעוּ אֶת כְּלֵי הַנְּגִינָה וְאֶת הַזִּמְרָה.
אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מִתְאַוֶּה אֲנִי שֶׁנִּכָּנֵס לְחָצֵר זוֹ וְנִשְׁמַע שִׁירִים אֵלּוּ וְנִרְאֶה אֶת הַשָּׁרִים אוֹתָם”.
אָמַר גַ’עְפָר: " נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי-אָדָם שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם יַיִן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָנוּ רָעָה".
אָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּכָּנֵס, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵעִמְּךָ שֶׁתִּמְצָא תַּחְבּוּלָה שֶׁנִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם”.
אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
נִתְקָרֵב גַ’עְפָר וְדָפַק עַל הַשַּׁעַר.
יָצְאָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָתְחָה הַשַּׁעַר.
נִגַּשׁ גַ’עְפָר וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ מִטְּבֶרְיָה, וְזֶה לָנוּ עֲשָׂרָה יָמִים בְּבַגְדָאד.
מָכַרְנוּ סְחוֹרָתֵנוּ כְּשֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בְּאַכְסַנְיָא שֶׁל הַסּוֹחֲרִים.
הִזְמִין אוֹתָנוּ סוֹחֵר אֶחָד לִסְעֻדָּה בַּלַּיְלָה הַזֶּה.
סַרְנוּ אֶל בֵּיתוֹ וְהִגִּישׁ לָנוּ אֹכֶל וְאָכַלְנוּ.
אַחַר-כָּךְ בִּלִּינוּ אֶצְלוֹ שָׁעָה בְּמִשְׁתֶּה.
נָתַן לָנוּ רְשׁוּת וְנִפְטַרְנוּ מִמֶּנּוּ וְיָצָאנוּ בּלַּיְלָה.
וּמִהְיוֹתֵנוּ זָרִים תָּעִינוּ וְלֹא מָצָאנוּ אֶת הָאַכְסַנְיָה שֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בָּהּ.
אֶפְשָׁר אַתֶּם עוֹשִׂים צְדָקָה עִמּנוּ, וְתַכְנִיסוּ אוֹתָנוּ לַיְלָה זֶה שֶׁנָּלוּן אֶצְלְכֶם, וּמִן הַשָּׁמַיִם יִגְמְלוּ לָכֶם טוֹב”.
הִסְתַּכְּלָה בָּהֶם הַשּׁוֹעֶרֶת וְרָאֲתָה שֶׁמַּלְבּוּשָׁם כִּלְבוּשׁ הַסּוֹחֲרִים, וּמִנְהָגָם בְּנִמּוּסִין.
נִכְנְסָה אֵצֶל שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְהוֹדִיעָה אוֹתָן בְּעִנְיָן גַ’עְפָר.
נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵיהֶן עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהּ: “הַנִּיחִי לָהֶם וְיִכָּנְסוּ”.
חָזְרָה וּפָתְחָה לָהֶם הַדֶּלֶת.
אָמְרוּ לָהּ: “הֲנִכָּנֵס, בִּרְשׁוּתֵךְ?” אָמְרָה: “הִכָּנְסוּ”.
נִכְנְסוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר.
כְּשֶׁרָאוּ הָעֲלָמוֹת אוֹתָם, קָמוּ לִקְרָאתָם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָם וְכִבְּדוּם וְאָמְרוּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, וְהַבַּיִת לִפְנֵיכֶם, אוֹרְחִים.
וְאוּלָם תְּנָאי אֶחָד אָנוּ מַתְנוֹת עִמָּכֶם”.
אָמְרוּ: "וּמַה הוּא? " אָמְרוּ: “אַל תָּשִׂיחוּ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַנְכֶם, שֶׁלֹּא תִּשְׁמְעוּ מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנְכֶם”.
אָמְרוּ: “הֵן”.
יָשְׁבוּ לְמִשְׁתֶּה וּלְשִׂיחָה.
הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף אֶל שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים וּמְצָאָם עִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית, וְתָמַהּ עַל כָּךְ.
הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת, בְּיָפְיָן וּבְחִנָּן וְנָבוֹךְ וְהִתְפַּלֵּא.
נִתְעַסְּקוּ הָעֲלָמוֹת בְּמִשְׁתֶּה וּבְשִׂיחָה, וְאָמְרוּ לַכַלִיף: “שְׁתֵה”.
אָמַר: “כְּבָר קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי קְדֻשַּׁת הָעֲלִיָּה לְרֶגֶל לֶחָג”.
קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָרְשָׂה לְפָנָיו מַפָּה רְקוּמָה בְּכֶסֶף וְעָרְכָה עָלֶיהָ סֵפֶל חַרְסִית-סִינִית וְיָצְקָה לְתוֹכוֹ מֵי נִצָּנֵי חִלְפִין, הִכְנִיסָה לְתוֹכָם קַמְצוּץ שֶׁל שֶׁלֶג וְכִכָּרוֹן שֶׁל סֻכָּר.
הוֹדָה לָהּ הַכַלִיף וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, לְמָחָר אֲנִי גוֹמֵל עִמָּדֵךְ חֶסֶד עַל מַה שֶּׁעָשִׂית מִן הַטּוֹב”.
הִתְחִילוּ הַשְּׁאָר שׁוֹתִים בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה בְּהֶקֵּף.
נִכְנַס בָּהֶם הַיַּיִן וְקָמָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְהֶחְוְתָה קִידָה לִפְנֵיהֶם וְתָפְסָה בְּיַד עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְאָמְרָה: “אֲחוֹתִי, קוּמִי וּנְמַלֵּא חוֹבָתֵנוּ”.
אָמְרוּ שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת: “הֵן”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת, וְהֵסִירָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, הֵטִילָה גֶזֶר לְבֵנָה לְהַעֲלוֹת קְטֹרֶת, פִּנְּתָה אֶת הָאוּלָם בְּאֶמְצָעוֹ, וְהוֹלִיכָה בְּשׁוּרָה אֶת הַקַּבְּצָנִים לְעֵבֶר אִצְטַבָּה לְצַד הָאוּלָם מִזֶּה וְאֶת הַכַלִיף וְאֶת גַ’עְפָר וְאֶת מַסְרוּר בְּשׁוּרָה לְעֵבֶר מִזֶּה, וְקָרְאָה בְּקוֹל לַסַּבָּל וְאָמְרָה: “כַּמָּה קַלָּה יְדִידוּתְךָ, הֲרֵי לֹא זָר אַתָּה, הֵן מִבְּנֵי הַבַּיִת אָתָּה”.
קָם הַסַּבָּל וְאָזַר חֲלָצָיו וְאָמַר: “מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה: “עֲמֹד בִּמְקוֹמֶךָ”.
קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְהִצִּיגָה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם שְׁרַפְרַף.
פָּתְחָה חֶדֶר וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “קוּם וַעֲזֹר לִי”.
רָאָה שְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת וְקוֹלָרִין נְתוּנִים בְּצַוָּארָן.
אָמְרָה לַסַּבָּל: “הַחֲזֵק בָּהֵן”.
הֶחֱזִיק בָּהֶן הַסַּבָּל וְהוֹצִיאָה לְאֶמְצָעוֹ שֶׁל אוּלָם.
קָמָה הָעַלְמָה בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ עַד מֵעַל לְמַרְפְּקֶיהָ וְנָטְלָה שׁוֹט וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “הַקְרֵב אֵלַי כַּלְבָּה מִשְׁתֵּי אֵלּוּ”.
הִקְרִיבָה כְּשֶׁהוּא גוֹרְרָהּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, וְהַכַּלְבָּה בוֹכָה וּמְנַעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ כְּלַפֵּי הָעַלְמָה.
הִתְחִילָה הָעַלְמָה מַצְלִיפָה עָלֶיהָ עַל רֹאשָׁהּ וְהַכַּלְבָּה צוֹוַחַת.
לֹא פָסְקָה מִלְּהַצְלִיף עָלֶיהָ עַד שֶׁעָיְפָה זְרוֹעָהּ.
הִשְׁלִיכָה אֶת הַשּׁוֹט מִיָדָהּ וְאִמְּצָה אֶת הַכַּלְבָּה אֶל לִבָּהּ, מָחֲתָה בְּעֶצֶם יָדָהּ אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְנָשְׁקָה לָהּ עַל רֹאשָׁהּ.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַסַּבָּל: “טוֹל אוֹתָהּ וְהַקְרֵב אֶת הַשְּׁנִיָּה”.
הִקְרִיב אֶת הַשְּׁנִיָּה וְעָשְׂתָה בָּהּ כַּמַּעֲשֶׂה בָּרִאשׁוֹנָה.
כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף זֹאת, נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו וְהָיָה לִבּוֹ מֵצֵר וְקָצְרָה רוּחוֹ לָדַעַת עִנְיָנָן שֶׁל שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ.
רָמַז לְגַ’עְפָר.
פָּנָה אֵלָיו גַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ בְּרָמֶז: “שְׁתֹק”.
פָּנְתָה בַּעֲלַת הַבַּיִת אֶל הַשּׁוֹעֶרֶת וְאָמְרָה לָהּ: “קוּמִי וּמַלְּאִי אֶת הַמּוּטָל עָלַיִךְ”.
אָמְרָה: “הֵן”.
יָשְׁבָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת עַל עַרְשָׂהּ עֶרֶשׂ עֲצֵי-הָעַרְעָר שֶׁהָיְתָה רְקוּעָה רִקּוּעֵי זָהָב וָכֶסֶף וְאָמְרָה לַשּׁוֹעֶרֶת וְלַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “הָבֵאנָה מַה שֶּׁיֵּשׁ אִתְּכֶן”.
יָשְׁבָה הַשּׁוֹעֶרֶת עַל שְׁרַפְרַף לְצִדָּהּ.
וְאוּלָם עֲקֶרֶת-הַבַּיִת נִכְנְסָה לְחֶדֶר אֶחָד וְיָצְאָה וּבְיָדָהּ כִּיס שֶׁל אַטְלַס, צִיצִיּוֹתָיו יְרֻקּוֹת וּשְׁנֵי חַמָּנִים שֶׁל זָהָב עָלָיו.
נִגְּשָׁה אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְנִעֲרָה אֶת הַכִּיס וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ נֵבֶל זִמְרָה.
תִּקְּנָה נִימָיו וְהִדְּקָה סְלִילָיו, וְאַחֲרֵי שְׁכִּוְּנָה אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:
לְךָ כִּסּוּפַי, תַּאֲוַת לִבִּי.
עֵת אוֹתְךָ אֶחֱזֶה חֲבִיבִי,
אַךְ נְעִימוֹת נֶצַח אָשׁוּר,
וְגֵהִנֹּם מְנָתִי עֵת מֶנִּי תָסוּר.
אַךְ מִיָּדְךָ הָיָה לִי שִׁגְעוֹנִי,
וּלְאֹרֶךְ-זְמַן מֵאִתְּךָ יְגוֹנִי.
וּמִי זֶה מְחָרֵף אוֹתִי יְחָרֵף,
כִּי לְךָ אַהֲבָתִי, לְךָ, אוֹתִי יְגַדֵּף?
נִקְרַע צְעִיפִי קְרָעִים הָיָה,
מֵעֵת אַהֲבָתִי לְךָ נִטָּיָה.
כֵּן תִּקְרַע אַהֲבָה תָמִיד
כָּבוֹד, וְחֶרְפָּה עָלָיו תָּמִיט.
לָבַשְׁתִּי בֶּגֶד חֹלִי, עָטִיתִי,
וַיִּתְגַּל כִּי אָמְנָם שָׁגִיתִי.
וְעֵת הֲמוֹן גַּעְגּוּעִים אוֹתִי עָבָר,
רַק בְּךָ לִבִּי, בְּךָ, אָז בָּחָר.
נָזְלוּ דִמְעוֹת עֵינַי,
וַיְגַלּוּ אֶת צְפוּנַי.
וַיֵּרָאוּ לְעֵין כֹּל קְרָבַי,
עֵת שָׁפַכְתִּי דִמְעוֹתַי.
הוֹאֵל נָא אַתָּה אֶת נְגָעַי לְרַפֵּא,
כִּי אַתָּה גַם מַחֲלָה אַתָּה גַם מַרְפֵּא.
אַךְ זֶה אֲשֶׁר לוֹ אִתְּךָ מָזוֹר,
מֵחָלְיוֹ לוֹ לֹא יִקָּרֵא דְרוֹר.
מְאוֹר עֵינֶיךָ לוֹ יָצִיק וְיָצֵר.
חֶרֶב אַהֲבָתִי לַמָּוֶת אוֹתִי תָּגֵר,
כַּמָּה עֲצוּמִים חֲלָלִים נִשְׁמָדוּ
בְּחֶרֶב אַהֲבָה, אֲשֶׁר לְפָנִים נִכְבָּדוּ.
עַד נֵצַח לֹא אַרְפֶּה מִגַּעְגּוּעִים,
לֹא אֲבַקֵּשׁ לִי נֹחַם בְּשַׁעֲשׁוּעִים,
אַהֲבָה תְּרַפְּאֵנִי חֹק הִיא לִי,
עֶדְיִי בְּסִתְרִי אַף גַּם בִּגְלוּיִי.
אַשְׁרֵי עַיִן תֶּרֶב לַחֲזוֹת בְּךָ,
וְתִתְעַנָּג עַל נֹעַם מַבָּטְךָ,
אַךְ מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי, תָּפוּג.
מִפַּחַד וּמְצוּקָה תִּמַּס תָּמוּג.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר זֶה, אָמְרָה: “אוֹי, אוֹי, אוֹי”, וְקָרְעָה בְּגָדֶיהָ וְנָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת, וְרָאָה הַכַלִיף עִקְבוֹת פְּצָעִים שֶׁל מַכּוֹת שׁוֹט וּרְצוּעוֹת בְּגוּפָהּ, וְתָמַהּ תְּמִיהָה רַבָּה.
קָמָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְזָלְפָה עַל פָּנֶיהָ מָיִם, וְהֵבִיאָה בֶּגֶד מְפֹאָר וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ.
כְּשֶׁרָאוּ הַנִּמְצָאִים כָּל זֶה, נִתְבַּלְבֵּל רַעְיוֹנָם, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְיַשֵּׁב בְּדַעְתָּם, כֵּיצַד אֵרַע כָּל זֶה וּמַה הָעִנְיָן.
אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ עַלְמָה זוֹ וְרִשְׁמֵי הַמַּכּוֹת שֶׁבְּגוּפָהּ, לֹא אֶשְׁקֹט וְלֹא אָנוּחַ עַד שֶׁאֵדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ בְּעִנְיָן עַלְמָה זוֹ וּבִדְבַר שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת הַלָּלוּ”.
אָמַר לוֹגַ’עְפָר: " הֲרֵי תְּנָאי הִתְנוּ עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֵנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנֵנוּ".
אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: “חֵי-אֱלֹהִים, אֲחוֹתִי, מַלְאִי חוֹבָתֵךְ כְּלַפָּי”.
אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “בְּשִׂמְחָה רַבָּה”.
נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וְהִסְמִיכָה אוֹתוֹ לְחָזָהּ.
פָּרְטָה בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל הַנִּימִין וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:
אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַגִּיד?
אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד,
אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה, נִשְׁלָחָה?
הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מֵאוֹהֵב אֲנָחָה.
אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחַ? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית,
אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב לֹא תְאַחֵר הָאַחֲרִית.
לֹא יִצְמְחוּ לוֹ בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְצָרָה,
וְדִמְעָתוֹ עַל הַלְּחָיַיִם נִגָּרָה.
הוֹי הַנִּסְתָּר מִמַּרְאֵה עֵינִי,
וְהוּא בְּתוֹךְ לְבָבִי צְפוּנִי,
הֲתָשׁוּב תְּשׁוּרֵךְ? הֲתִזְכֹּר בְּרִית?
רַק כַּמַּיִם הוּא עָבָרוּ, זְמַן יַכְרִית.
אוֹ שָׁכַחְתָּ עִם הִתְרַחֶקְךָ אַהֲבַת אָמָה,
לְךָ דִּמְעָתָהּ גַם אַנְחָתָהּ שָׁמָּה?
וּבְעֵת אַהֲבָה אוֹתִי אִתְּךָ תְּאַסֵּף,
עוֹד אוֹסִיף אֲחָרֵף, קְשִׁי-לִבְּךָ אֲגַדֵּף.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר שֵׁנִי זֶה, קָרְאָה וְאָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים, כַּמָּה נָאֶה”, וְתָפְסָה בִּבְגָדֶיהָ וְקָרְעָה אוֹתָם כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהֵטִילָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וְנִתְעַלְּפָה.
בָּאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ בֶּגֶד פְּאֵר שֵׁנִי אַחֲרֵי שֶׁזָּלְפָה מַיִם עַל פָּנֶיהָ.
אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרְרָה וְיָשְׁבָה הָכֵן, וְאָמְרָה לַאֲחוֹתָהּ עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “שִׁירִי לִי לְמַלֵּא חוֹבָתֵךְ כְּלַפָּי, הֲרֵי לֹא נוֹתַר עוֹד אֶלָּא שִׁיר זֶה”.
תִּקְּנָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת הַנֶּבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וְעַד מָתַי קשִׁי זֶה וְלֵב-אַכְזָר,
הַאִם לֹא דַּי בְּדִמְעִי אֲשֶׁר נִגָּר?
כַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ פֵּרוּדְךָ מִנִּי בִּצְדִיָּה,
אִם מַטְּרַת מְקַנְּאִי מַטְּרָתְךָ, הִנֵּה מָלְאָה.
לוּ צָדַק זְמַן בְּשָׁפְטוֹ קָשָׁה אוֹהֵב,
לֹא הָיָה לוֹ לָעִיר לַיְלָה בְּאַהֲבָה לָהּ, דּוֹאֵב.
חוּסָה עָלַי הֵן קַשְׁחוּת הַלֵּב תְּדַכְּאֵנִי,
הוֹי מוֹשְׁלִי, הֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן לְרַחֲמֵנִי.
לְמִי אֲגַלֶּה אַהֲבָתִי, הוֹי הַמְּמִיתִי,
אֲשֶׁר בְּהִנְדֹּף אֲמִתְּךָ, לֹא תַקְשִׁיב אַנְחָתִי.
תִּרְבֶּה אַהֲבָתִי לְךָ עִם דִּמְעוֹתַי, תִּגְדַּל,
וּזְמַן קַשְׁחוּת הַלֵּב יֶאֱרַךְ עֲדֵי יֶחְדַּל,
הוֹי, מֻסְלִמִים, קְחוּ לַאֲסִירַת-אַהֲבָה נָקָם,
אֲשֶׁר שְׁנָתָהּ נָדְדָה וְאֹרֶךְ רוּחָהּ תַּם.
הַהֻתַּר, הוֹי גַּעְגּוּעַי, בְּחֻקַּת הַתְּשׁוּקָה,
אֲשֶׁר אֶרְחַק וּתְהִי זוּלָתִי קְרוֹבָה, דְּבוּקָה,
וּמַה שִּׂמְחָה עוֹד בּוֹ אֶתְעַלֵּז?
מַה יָגַּע זֶה הַמְּבַכֵּר לְבַזְבֵּז.
בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר שְׁלִישִׁי זֶה, צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְתָפְסָה בִּבְגָדֶיהָ וְקָרְעָה אוֹתָם עַד לְשׁוּלֵיהֶם וְנָפְלָה לָאָרֶץ וְנִתְעַלְּפָה פַּעַם שְׁלִישִׁית וְנִתְגַלּוּ שׁוּב צַלְּקוֹת הַמַּכּוֹת.
אָמְרוּ הַקַּבְּצָנִים זֶה אֶל זֶה: “וּלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ נִכְנָסִים לְבַיִת זֶה, וְהָיִינוּ לָנִים עַל גַּל הָאַשְׁפָּה, שֶׁכְּבָר נִתְעַכְּרָה לִינָתֵנוּ כָּאן בְּדִבְרֵי שִׁיר אֵלּוּ הַקּוֹרְעִים לְבָבוֹת”.
פָּנָה הַכַלִיף אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “מִשּׁוּם מָה?” אָמְרוּ: “כְּבָר נִזְדַּעְזְעוּ קְרָבֵינוּ עַל-יְדֵי עִנְיָן זֶה”.
אָמַר הַכַלִיף: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם מִבַּיִת זֶה?” אָמְרוּ: “לֹא, וְלֹא רָאִינוּ מָקוֹם זֶה מֵעוֹלָם קוֹדֵם לְלַיְלָה זֶה”.
תָּמַהּ הַכַלִיף וְאָמַר: “אָדָם זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם, אֶפְשָׁר הוּא יוֹדֵעַ סוֹד הָעִנְיָן”.
רָמַז לַסַּבָּל וְנִגַּשׁ, וְשָׁאַל אֶת פִּיו לָעִנְיָנִים.
אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי אֱלֹהִים אֵל שַׁדַּי, שֶׁכֻּלָּנוּ שָׁוִים בָּאַהֲבָה.
אֲנִי נוֹלַדְתִּי בְּבַגְדָאד, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לְבַיִת זֶה מִיָּמַי בִּלְתִּי הַיּוֹם הַזֶּה.
וְהַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶן סִפּוּר מַפְלִיא הוּא”.
אָמְרוּ: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁדּוֹמִים הָיִינוּ שֶׁמֵּהֶן אַתָּה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּמוֹנוּ כָּמוֹךָ”.
אָמַר הַכַלִיף: “הֲרֵי אָנוּ שִׁבְעָה גְבָרִים, וְהַלָּלוּ שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶן רְבִיעִי, וְאִם כָּךְ שַׁאֲלוּ אוֹתָן לְמַצָּבָן, וְאִם לֹא תַּעֲנֶינָה בְרָצוֹן, תַּעֲנֶינָה בְּאֹנֶס”.
הִסְכִּימוּ כֻּלָּם לַדָּבָר.
אָמַר גַ’עְפָר: “דַּעְתִּי אֵינָה כָּךְ; הַנִּיחוּ לָהֶן, שֶׁכֵּן אוֹרְחִים אָנוּ אֶצְלָן, וּכְבָר הִתְנוּ עָלֵינוּ וְקִבַּלְנוּ תְּנָאָן כְּפִי שְׁיְדַעְתֶּם.
וְאִם כֵּן מוּטָב שֶׁנִּשְׁתֹּק מִזֶּה.
וַהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר מִן הַלַּיְלָה אֶלָּא מִקְצָתוֹ, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ”.
רָמַז לַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “לֹא נִשְׁאָרָה אֶלָּא שָׁעָה אֶחָת.
לְמָחָר הֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים אוֹתָן לְפָנֶיךָ וְתִשְׁאַל אוֹתָן לְסִפּוּרָן”.
נָשָׂא הַכַלִיף רֹאשׁוֹ וְקָרָא בְּכַעַס וְאָמַר: “קָצְרָה רוּחִי לָדַעַת עִנְיָנָן.
הַנַּח אֵפוֹא לַקַּבְּצָנִים וְיִשְׁאֲלוּ אוֹתָן”.
אָמַר גַ’עְפָר: “אֵין דַּעְתִּי כָּךְ”.
הִתְנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה בִדְבָרִים וְהִרְבּוּ בְּוִכּוּחַ, מִי יִהְיֶה זֶה שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתָן תְּחִלָּה, אָמְרוּ: "הַסַּבָּל ".
אָמְרָה לָהֶם העַלְמָה: “חַבְרַיָּה, עַל מַה אַתֶּם רוֹגְזִים?”.
קָם הַסַּבָּל וְנִגַּשׁ אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חַבְרַיָּה זוֹ מִתְאַוָּה הָיְתָה שֶׁתְּסַפְּרִי לָהֶם מָה עִנְיַן שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ, וּמַה סִּפּוּרָן, וְכֵיצַד הוּא זֶה שֶׁאַתְּ מְיַסֶּרֶת אוֹתָן וְחוֹזֶרֶת וּבוֹכָה וּמְנַשַּׁקְתָּן, וְשֶׁתַּגִּידִי לָהֶם בִּדְבַר אֲחוֹתֵךְ, כֵּיצַד זֶה הִלְקְתָה אוֹתָן בְּשׁוֹטִים שֶׁל עַנְפֵי עֵץ-תָּמָר כְּגֶבֶר.
זוֹ הִיא שְׁאֵלָתָם, וְשָׁלוֹם”.
אָמְרָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת לָאוֹרְחִים: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁזֶּה אוֹמֵר מִשִּׁמְכֶם?” אָמְרוּ כֻלָּם: “הֵן”, מִלְּבַד גַ’עְפָר שֶׁשָּׁתַק.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה דִבְרֵיהֶם אָמְרָה: חֵי-אֱלֹהִים שֶׁהֶעֱלַבְתֶּם אוֹתָנוּ עֶלְבּוֹן קָשֶּׁה, אוֹרְחֵינוּ, וַהֲרֵי הֲתְנֵינוּ עֲלֵיכֶם תְּנָאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, שֶׁמִּי שֶׁיְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנוֹ יִשְׁמַע מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנוֹ.
לֹא דַי לָכֶם שֶׁהִכְנַסְנוּ אֶתְכֶם לְבֵיתֵנוּ וְהֶאֱכַלְנוּ אֶתְכֶם מִצֵידָתֵנוּ? וְאוּלָם אֵין זוֹ אַשְׁמַתְכֶם בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהִיא אַשְׁמַת זֶה שֶׁהוֹבִילְכֶם אֵלֵינוּ".
הִפְשִׁילָה שַׁרְוֻלֶיהָ מֵעַל לְמַרְפְּקֶיהָ וְחָבְטָה שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּקַּרְקַע וְאָמְרָה: “מַהֵרוּ”.
נִפְתְּחָה דֶלֶת תָּא אֶחָד וְיָצְאוּ מִתּוֹכוֹ שִׁבְעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת.
אָמְרָה: “כִּבְלוּ אֶת אֵלֶּה הַפַּטְפְּטָנִים וְקִשְׁרוּ אוֹתָם גַּב אֶל גַּב”.
עָשׂוּ כֵן וְאָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ הַנַּעֲלָה, צַוִּי עָלֵינוּ וְנַתִּיז רָאשֵׁיהֶם שֶׁל אֵלּוּ”.
אָמְרָה: “תְּנוּ לָנוּ שְׁהוּת שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָם, מִי הֵם, לִפְנֵי שֶׁיַּתִּיזוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם”.
אָמַר הַסַּבָּל: “יְהֵא אֱלֹהִים סִתְרָה לִי, אַל תָמִיתִי אוֹתִי בַּעֲוֹן זוּלָתִי.
וַהֲרֵי כָּל אֵלֶּה חָטְאוּ מִבַּלְעָדַי אָנִי, שֶׁכֵּן הָיָה לֵילֵנוּ נָאֶה, חֵי-אֱלֹהִים, אִלּוּ פְּטוּרִים הָיִינוּ מִקַּבְּצָנִים אֵלּוּ שֶׁאִלּוּ הָיוּ נִכְנָסִים לִמְדִינָה מְרֻבָּה בְּאֻכְלְסֶיהָ, הָיוּ מַחֲרִיבִים אוֹתָהּ”.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:
מַה נָּאָה הַסְּלִיחָה מֵאֵת הַיָּכוֹל,
וּמַה גַּם לַחֲסַר יֶשַׁע בַּכֹּל מִכֹּל.
חֵי קְדֻשַּׁת הַיְּדִידוּת אוֹתָנוּ אָפְפָה,
אַל תַּהַרְגִי אֶת הָרֵאשִׁית בְּיַד סוֹפָהּ.
כְּשֶׁגָּמַר הַסַּבָּל אֶת שִׁירוֹ צָחֲקָה הָעַלְמָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָאַחַד עָשָׂר, הִמְשִׁיכָה סִפּוּרָהּ וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהָעַלְמָה אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּעֲסָה צָחֲקָה וּפָנְתָה לַחַבְרַיָּה וְאָמְרָה: “סַפְּרוּ לִי, מִי אַתֶּם, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה מֵחַיֵּיכֶם אֶלָּא שָׁעָה אֶחָת.
וְאִלְמָלֵא שֶׁאַתֶּם אַנְשֵׁי-מַעֲלָה וְנִכְבָּדִים אוֹ מוֹשְׁלִים בְּעַמְּכֶם לֹא הֱיִיתֶם מְעִזִּים פְּנֵיכֶם עַד כְּדֵי כָּךְ”.
וְאָמַר הַכַלִיף: אוֹי לְךָ, גַ’עְפָר, הַגֵּד לָהּ מִי אָנוּ, שֶׁלֹּא תְּמִיתֵנוּ מִתּוֹךְ שְׁגָגָה, וְדַבֵּר אִתָּהּ רַכּוֹת שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ לָנוּ רָעָה".
אָמַר גַ’עְפָר: “אֵין זֶה אֶלָּא מִקְצָת מִמַּה שֶׁאַתָּה רָאוּי לוֹ”.
גָּעַר בּוֹ הַכַלִיף וְאָמַר: “לַכֹּל עֵת: עֵת לְמַהֲתַלּוֹת וְעֵת לְכֹבֶד רֹאשׁ”.
כָּךְ הָיָה, וְהָעַלְמָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת פָּנְתָה אֶל הַקַּבְּצָנִים וְאָמְרָה לָהֶם: "אַחִים אַתֶּם? " אָמְרוּ לָהּ: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ אֶלָּא פַקִירִים וְזָרִים”.
אָמְרָה לְאֶחָד מֵהֶם: “כְּלוּם עִוֵּר מִלֵּדָה אַתָּה בְּעֵינְךָ הָאֶחָת?” אָמַר: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵרַע לִי מְאוֹרָע נִפְלָא כְּשֶׁהֻפְּלָה עֵינִי.
וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”.
שָׁאֲלָה אֶת הַשֵּׁנִי וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְאָמְרוּ לָהּ כְּמָה שֶׁאָמַר הָרִאשׁוֹן.
אָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת הוּא, וְכֻלָּנוּ בְּנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בַּאֲרָצוֹת וּבָאָדָם”.
פָּנְתָה אֲלֵיהֶם הָעַלְמָה וְאָמְרָה: “כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יְסַפֵּר לִי סִפּוּרוֹ וּמַה סִּבַּת בּוֹאוֹ אֶצְלֵנוּ.
אַחַר-כָּךְ יַצְדִּיעַ בְּיָדוֹ עַל מִצְחוֹ לִפְרִידָה וְיֵלֶךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ”.
הָיָה הַסַּבָּל רִאשׁוֹן שֶׁנִּגַּשׁ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי.
סַבָּל פָּשׁוּט אָנִי, וְנָתְנָה לִי עֲקֶרֶת-הַבַּיִת מַשָּׂא לְשֵׂאתוֹ, וְהוֹבִילָה אוֹתִי תְּחִלָּה אֶל בֵּית מוֹכֵר-הַיָּיִן וּמִמֶּנּוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַקַּצָּב וּמִן הַקַּצָּב אֶל מוֹכֵר-הַפֵּרוֹת וּמֵאֶצְלוֹ אֶל מוֹכֵר-הַתַּבְלִין וּמִמּוֹכֵר-הַתַּבְלִין לְמוֹכֵר-מִינֵי-מְתִיקוֹת וּלמוֹכֵר-בְּשָׂמִים וּמִמֶּנּוּ לְכָאן, וְאֵרַע לִי מַה שֶּׁאֵרַע.
זֶהוּ סִפּוּרִי וְשָׁלוֹם”.
צָחֲקָה הָעַלְמָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַצְדַּע בְּיָדְךְ אֶל מִצְחֲךָ וְלֶךְ-לְךָ”.
אָמַר: “וְהָאֱלֹהִים, אֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי לִוְיָתִי”.
נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לָהּ:
סִפּוּר הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן
גְּבִרְתִּי, דְּעִי שֶׁהַסִּבָּה לְגִלּוּחַ זְקָנִי וְהַשְׁחָתַת עֵינִי הִיא זוֹ: הָיָה אָבִי מֶלֶךְ וְהָיָה לוֹ אָח.
וְהָיָה אָחִיו מֶלֶךְ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת.
אֵרַע הַדָּבָר שֶׁבּוֹ בְּיוֹם שֶׁיָּלְדָה אִמִּי אוֹתִי, נוֹלַד בֵּן לְדוֹדִי אֲחִי-אָבִי.
עָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁגָּדַלְנוּ.
וְהָיִיתִי מְבַקֵּר אֵצֶל דּוֹדִי תְּכוּפוֹת וְשׁוֹהֶה עִמּוֹ חֳדָשִׁים מִסְפָּר.
והָיָה בֶּן-דּוֹדִי מְכַבְּדֵנִי תַּכְלִית הַכָּבוֹד, טוֹבֵחַ לִי טֶבַח-צֹאן וְצֹולֵל לִי יָיִן, וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים.
כְּשֶׁנִּכְנַס בָּנוּ יַיִן, אָמַר לִי בֶּן-דּוֹדִי: “בַּקָּשָׁה חֲשׁוּבָה לִי אֵלֶיךָ, וּרְצוֹנִי שֶׁלֹּא תְּעַכֵּב עַל יָדִי מִמַּה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְנֶעֱלָם שָׁעָה אַחַת וְחָזַר, וּמֵאַחֲרָיו אִשָׁה רְעוּלָה, מְקֻטֶּרֶת בְּשָׂמִים וּלְבוּשָׁה שִׂמְלוֹת מֶשִׁי שֶׁעֶרְכָּן הוֹן עָצוּם.
פָּנָה אֵלַי, כְּשֶׁהָאִשָּׁה מֵאַחֲרָיו וְאָמַר: “טֹל אִשָּׁה זוֹ וַעֲבֹר לְפָנַי אֶל בֵּית-קְבָרוֹת פְּלוֹנִי”.
תֵּאַר אוֹתוֹ לְפָנַי וִידַעְתִּיו.
הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “הִכָּנֵס עִמָּהּ לְתוֹךְ מְקוֹם-הַקְּבָרוֹת וְהַמְתֵּן לִי שָׁם”.
לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ לְהָשִׁיב פָּנָיו מִשּׁוּם הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי.
לָקַחְתִּי אֶת הָאִשָּׁה וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְקוֹם-הַקְּבָרוֹת אֲנִי וְהִיא.
לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדֵנוּ לָשֶׁבֶת עַד שֶׁבָּא בֶּן-דּוֹדִי וְעִמוֹ סֵפֶל וּמַיִם בְּתוֹכוֹ, וְשַׂק וְגֶבֶת בְּתוֹכוֹ וְקַרְדֹּם.
תָּפַס בַּקַּרְדֹּם וּבָא לְקֶבֶר שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל בֵּית-הַקְּבָרוֹת, בַּתָּוֶךְ.
פָּתַח אוֹתוֹ וְחִלֵּץ אֲבָנָיו לְצַד הַקֶּבֶר, חָפַר בַּקַּרְדֹּם בְּקַרְקַע הַקֶּבֶר עַד שֶׁנִּתְגַלָּה בַּקַּרְקַע רִקּוּעַ בַּרְזֶל כְּגָדְלָהּ שֶׁל דֶּלֶת קְטַנָּה.
הֵרִים אוֹתָהּ וְנִרְאֲתָה תַּחְתֶּיהָ לוּלִית.
פָּנָה לָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי הַבְּרֵרָה בְּיָדֵךְ”.
יָרְדָה הָאִשָּׁה בְּאוֹתָהּ לוּלִית.
פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “בֶּן-דּוֹדִי, יְהֵא חַסְדְּךָ שָׁלֵם עִמִּי.
כְּשֶׁאֵרֵד אֲנִי לְתוֹךְ מָקוֹם זֶה, הַחֲזֵר עָלָיו עַל הָרִקּוּעַ אֶת הֶעָפָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה.
וּלְמַעַן מַלֵּא חַסְדְּךָ בִּשְׁלֵמוּת, הֲרֵי גֶבֶת זֶה שֶׁבַּשַּׂק וּמַיִם אֵלֶּה שֶׁבַּסֵּפֶל, גַּבֵּל אֶת הַגֶּבֶת בָּהֶם וְטוּחָה אֶת הַקֶּבֶר כְּמוֹת שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה מִסָּבִיב לָאֲבָנִים, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: “מֵחָדָשׁ נִפְתַּח זֶה אַךְ תּוֹכוֹ עַתִּיק”, שֶׁכֵּן זֶה לִי שָׁנָה תְּמִימָה שֶׁעָמַלְתִּי בּוֹ בְּאֵין יוֹדֵעַ זוּלָתִי אֱלֹהִים.
הִנֵּה זוֹ הִיא בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּךָּ”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לִי: “יְהִי רָצוֹן, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁלֹּא נִפָּקֵד מֵאִתְּךָ זְמַן רָב”, וְיָרַד בַּלּוּלִית.
כְּשֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינַי, קַמְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי הָרִקּוּעַ וְעָשִׂיתִי כְּמִצְוָתוֹ, וְחָזַר הַקֶּבֶר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, וַאֲנִי כְּאִישׁ עֲבָרוֹ יַיִן וְשִׁכּוֹר.
חָזַרְתִּי לְאַרְמוֹן דּוֹדִי, וְהָיָה אָז דּוֹדִי בְּצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וְאַיָּל.
יָשַׁנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהִרְהַרְתִּי בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר וּבְמַה שֶׁאֵרַע בּוֹ בְּבֶן-דּוֹדִי, הִתְחָרַטְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בַּחֲרָטָה תּוֹעֶלֶת, עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ וְעַל זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְקוֹלוֹ.
בִּקַּשְׁתִּי לְהַשִּׂיא נַפְשִׁי שֶׁרַק חֲלוֹם הָיָה זֶה.
הִתְחַלְתִּי שׁוֹאֵל לְבֶן-דּוֹדִי, וְאֵין אָדָם מֵשִׁיב לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתָיו.
יָצָאתִי לְבֵית-הַקְּבָרוֹת אֶל מְקוֹם הַקְּבָרִים, וְחִפַּשְׂתִּי אֶת מְקוֹם הַצִּיּוּן וְלֹא הִכַּרְתִּיו.
לֹא פָסַקְתִּי מִלְּהִסְתּוֹבֵב עַל צִיּוּן אַחֲרֵי צִיּוּן וְעַל קֶבֶר אַחֲרֵי קֶבֶר, עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא מָצָאתִי דַרְכִּי אֵלָיו.
חָזַרְתִּי לָאַרְמוֹן וְלֹא אָכַלְתִּי וְלֹא שָׁתִיתִי, שֶׁהָיְתָה דַעְתִּי טְרוּדָה בְּבֶן-דּוֹדִי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מֶה הָיָה לוֹ.
הָיִיתִי מִצְטָעֵר צַעַר רַב וּבִלִּיתִי וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת הַלַּיְלָה בִּדְאָגָה עַד הַבֹּקֶר.
בָּאתִי שׁוּב לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁעָשִׂיתִי בְּבֶן-דּוֹדִי, וְהִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁקִּבַּלְתִּי דְבָרָיו.
חָזַרְתִּי עַל כָּל צִיּוּנֵי הַקְּבָרוֹת כֻּלָּם וְלֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ צִיּוּן וְאוֹתוֹ קֶבֶר.
נִשְׁאַרְתִּי בְּכָךְ שִׁבְעָה יָמִים מִבְּלִי שֶׁאֶמְצָא אֵלָיו דָרֶךְ.
תָּקְפוּ עָלַי הַרְהוֹרִים רָעִים עַד שֶׁכִּמְעַט נִטְרָפָה עָלַי דַעְתִּי.
לֹא מָצָאתִי לִי מִפְלָט אֶלָּא בְזֶה שֶׁנָּסַעְתִּי וְחָזַרְתִּי אֶל אָבִי.
וְאוּלָם בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְדִינַת אָבִי, קָמָה עָלַי חֲבוּרָה עַל שַׁעַר הַמְּדִינָה וּכְבָלוּנִי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת.
תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ כָּל תְּמִיהָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל שַׁלִּיטָה שֶׁל הַמְּדִינָה וְהֵם מְשָׁרְתֵי אָבִי וּנְעָרָיו.
נָפְלָה עָלַי אֵימָה וָפַחַד מִפְּנֵיהֶם וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מִי יוֹדֵעַ מַהו שֶׁאֵרַע לְאָבִי”.
שָׁאַלְתִּי אֶת אֵלֶּה שֶׁתְּפָסוּנִי לְסִבַּת הָעִנְיָן וְלֹא הֵשִׁיבוּ לִי תְּשׁוּבָה.
לְאַחַר זְמַן אָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לְפָנַי: “בָּגַד הַזְּמַן בְּאָבִיךָ וּבָגְדוּ בוֹ הַחֲיָלוֹת וְהָרַג אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, וּבִפְקֻדָּתוֹ הוּא שֶׁאָנוּ אוֹרְבִים לְךָ”.
תְּפָסוּנִי כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ נַפְשִׁי בִּגְלַל הַשְּׁמוּעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעִנְיָן אָבִי, וְהֶעֱמִידוּנִי לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה.
וְהָיְתָה בֵינִי וּבֵין הַמִּשְׁנֶה שִׂנְאָה קְדוּמָה.
וְהַסִּבָּה הִיא זוֹ: הָיִיתִי שָׁטוּף בִּירִיָּה בַּקֶּשֶׁת.
כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל גַּג אַרְמוֹנִי, יָרַד עוֹף עַל גַּגּוֹ שֶׁל אַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה וְעָמַד שָׁם.
בִּקַּשְׁתִּי לִירוֹת בָּעוֹף, אַךְ הַכַּדּוּר הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה וּפָגַע בְּעֵינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, שֶׁכָּךְ נִגְזָרָה גְזֵרָה, כְּמָה שֶׁנֶאֱמַר בְּאַחַד הַמְּשָׁלִים הַקְּדוּמִים:
הָלַכְנוּ בַדֶּרֶךְ עָלֵינוּ נִגְזָרָה,
וּמִי שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו דֶרֶךְ, עֲבָרָהּ.
וְכָל אֲשֶׁר יְחַכֶּה לוֹ מוֹתוֹ בְּאָרֶץ,
לֹא יְבוֹאוֹ בְּזוּלָתָהּ כָּל קָרֶץ.
אָמַר הַקַּבְּצָן: וּכְשֶׁהֻפְּלָה עֵינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאָבִי הָיָה מֶלֶךְ הַמְּדִינָה.
וְהָיְתָה זֹאת סִבַּת הָאֵיבָה בֵינוֹ וּבֵינִי.
כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו וַאֲנִי כָבוּל בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת, צִוָּה לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי.
אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּאֵיזֶה חֵטְא אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי?” אָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ חֵטְא גָדוֹל מִזֶּה?” וְרָמַז עַל עֵינוֹ שֶׁהֻשְׁחָתָה.
אָמַרְתִּי לוֹ: “שׁוֹגֵג הָיִיתִי”.
אָמַר: “אִם אַתָּה בְשׁוֹגֵג עָשִׂיתָ, הֲרֵי אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְמֵזִיד”.
אָמַר: “הַגִּישׁוּהוּ אֵלַי”, וְהִגִּישׁוּ אוֹתִי אֵלָיו.
שָׁלַח אֶצְבָּעוֹ בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, וְנַעֲשֵׂיתִי מֵאוֹתָהּ שָׁעָה עִוֵּר בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְכָבְלֵנִי וְשָׂם אוֹתִי בְתֵבָה וְאָמַר לְנוֹשֵׂא-הַחֶרֶב: “קַבֵּל לִרְשׁוּתְךָ אֶת זֶה וּשְׁלֹף חַרְבְּךָ וְהוֹלֵךְ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְהָרְגֵהוּ וַעֲזֹב אוֹתוֹ לַחַיָּה וְלָעוֹף שֶׁיֹּאכְלוּהוּ”.
נָשָׂא אוֹתִי נוֹשֵׂא-הַחֶרֶב מִן הָעִיר לְאֶמְצָעָהּ שֶׁל עֲרָבָה, וְהוֹצִיא אוֹתִי מִן הַתֵּבָה כְּשֶׁאֲנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּי יָדַי וְכָבוּל בִּשְׁתֵּי רַגְלָי, וּבִקֵּשׁ לְקַשֵּׁר עֵינַי וּלְהָרְגֵנִי אַחֲרֵי זֶה.
בָּכִיתִי בְּכִי מַר עַד שֶׁעוֹרַרְתִּי אוֹתוֹ לְבֶכִי.
תָּלִיתִי עֵינַי בּוֹ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
הֵן שַׂמְתִּי אֶתְכֶם שִׁרְיוֹן לִי בְּרִיבִי,
מִפְּנֵי חִצֵּי מְשַׂנֵּא, וַתְּנַחֲתוּם בְּלִבִּי.
וָאֱהִי מְצַפֶּה לָכֶם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה,
בִּהְיוֹת יַד-יְמִין לְיַד שְׂמֹאל זְקוּקָה.
אַל-נָא יְחָרֶפְכֶם מְחָרֵף בִּגְלָלִי.
וְעִזְבוּ אֶת אוֹיְבִי יִיר הוּא חִצָּיו בִּי.
אִם אַתֶּם לֹא מִשְׁמָּר תִּהְיוּ לִי בִּפְנֵי אוֹיְבַי,
נָא הַחֲרִישׁוּ וּבְעֶזְרוֹ אַל תִּהְיוּ וְלֹא תָקוּמוּ עָלַי.
וְאָמַר עוֹד:
וְאַחִים חֲשַׁבְתִּים שִׁרְיוֹן לִי בְּרִיבִי,
וַיִּהְיוּ כֵן, אַךְ לֹא לִי כִּי אִם לְאוֹיְבִי.
דִּמִּיתִים מוֹרִים בַּחִצִּים וְלֹא יַחְטִיאוּ,
וַיִּהְיוּ כֵּן, אַךְ בְּלִבִּי אוֹתָם הֵבִיאו
כְּשֶׁשָּׁמַע נוֹשֵׂא-הַחֶרֶב שִׁירִי, – וּכְבָר הָיָה נוֹשֵׂא-חַרְבּוֹ שֶׁל אָבִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי עִמּוֹ טוֹבוֹת הַרְבֵּה – אָמַר: “אֵיכָה אֶעֱשֶׂה אַחֲרֵי שֶׁאֵינֶנִּי אֶלָּא עֶבֶד סָר לְמִשְׁמַעַת אֲדוֹנָיו?” אַחֲרֵי-כֵן אָמַר: “הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ וְאַל תַּחֲזֹר לְאֶרֶץ זוֹ, שֶׁלֹּא תִּסָּפֶה וְאִסָּפֶה עִמְּךָ” כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ רָעָה,
וְתֵן לִסְפֹּד לֶחָצֵר לְזֶה שֶׁבְּנָאָהּ.
כִּי תִמְצָא לְךָ אֶרֶץ תְּמוּרַת אָרֶץ,
אַךְ לֹא לְנַפְשֶׁךָ בַּעֲלוֹת עָלֶיהָ קָרֶץ.
תָּמַהְתִּי לַחַי בְּאַרְצוֹת בּוּז וְקָלוֹן,
עֵת אֶרֶץ-אֵל רְחָבָה וּדְרוֹר בָּהּ נָכוֹן.
וְאַל תִּשְׁלַח שָׁלִיחַ בִּשְׁלִיחוּת נִכְבָּדָה,
כִּי לֹא תִיעַץ לַנֶּפֶשׁ טוֹב בִּלְתִּי הִיא לְבַדָּה.
וְלֹא יֶחֱזַק לְעוֹלָם עָרְפּוֹ שֶׁל שַׁחַל,
עַד אִם חָזַק בְּרוּחוֹ, הֶאֱמִין וַיּוּכַל.
נָשַׁקְתִּי שְׁתֵּי יָדָיו, וַעֲדַיִן לֹא הָיִיתִי בּוֹטֵחַ בְּהַצָּלָתִי.
וְהָיָה עִוְרוֹן עֵינִי קַל בְּעֵינַי עַל-יְדֵי זֶה שֶׁנִּצַּלְתִּי.
נָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵית-דּוֹדִי.
נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְשַׂחְתִּי לְפָנָיו מַה שֶּׁאֵרַע לְאָבִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵהַפָּלַת עֵינִי.
בָּכָה בְּכִי רַב וְאָמַר: “אָכֵן הוֹסַפְתָּ יָגוֹן עַל יְגוֹנִי וְצַעַר עַל צַעֲרִי, שֶׁכֵּן נֶעֱלַם בֶּן-דּוֹדְךָ מֵעֵינֵינוּ זֶה יָמִים רַבִּים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לוֹ, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיד לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתָיו”.
וְהָיָה בּוֹכֶה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף, וְהָיִיתִי אֲנִי מִתְאַבֵּל עָלָיו אֵבֶל כָּבֵד.
בִּקֵּשׁ לָשִׂים סַמֵּי-מַרְפֵּא עַל עֵינִי, אַךְ נוֹכַח שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כָּאֱגוֹז הַנָּבוּב.
אָמַר לִי: “בְּנִי, טוֹב שֶׁנִּפְגַעְתָּ בְּעֵינֶךָ וְלֹא נִפְגַּעְתָּ בְּנַפְשֶׁךָ”.
אָמַר הַקַּבְּצָן: וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע.
שָׂמַח דּוֹדִי בְּמַה שֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, כְּשֶׁשָּׁמַע בְּעִנְיַן בְּנוֹ, וְאָמַר: “קוּם וְהַרְאֵנִי אֶת צִיּוּן הַקֶּבֶר”.
אָמַרְתִּי: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹדִי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ.
שֶׁכֵּן הָלַכְתִּי אַחֲרֵי זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ וְלֹא הִכַּרְתִּי מְקוֹמוֹ”.
הָלַכְתִּי אֲנִי וְדוֹדִי אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת, הִתְבּוֹנַנְתִּי לְצַד יָמִין וּלְצַד שְׂמֹאל וְהִכַּרְתִּי שׁוּב אֶת הַמָּקוֹם.
שָׂמַחְנוּ אֲנִי וְדוֹדִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנִכְנַסְנוּ אֲנִי וָהוּא אֶל תּוֹךְ קֻבַּת הַקֶּבֶר.
הֵסַרְנוּ אֶת הַטִּיחַ מֵעַל הַקֶּבֶר, וְהֵרַמְנוּ אֶת הַדֶּלֶת וְיָרַדְנוּ אֲנִי וְדוֹדִי חֲמִשִּׁים מַדְרֵגוֹת בְּעֶרֶךְ.
כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְסוֹפָהּ שֶׁל הַלּוּלִית.
וְהִנֵּה עָשָׁן עוֹלֶה וּמְסַמֵּא אֶת עֵינֵינוּ.
אָמַר דּוֹדִי אֶת הַמַּאֲמַר שֶׁכָּל אוֹמְרָיו לֹא יֵבוֹשׁוּ, כְּלוֹמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”.
הָלַכְנוּ וּפִתְאֹם הִגַּעְנוּ לְאוּלָם מָלֵא קֶמַח וּתְבוּאָה וְכָל מִינֵי צָרְכֵי אֹכֶל וְזוּלַת זֶה.
רָאִינוּ בְּאֶמְצַע הָאוּלָם כִּלָּה מְשֻׁלְשֶׁלֶת עַל גַּבֵּי מִטָּה.
הִסְתַּכֵּל דּוֹדִי בַּמִּטָּה וּמָצָא אֶת בְּנוֹ וְאֶת הָאִשָּׁה שֶׁיָּרְדָה עִמּוֹ חֲבוּקִים, וְהָיוּ שְׁחוֹרִים כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר, כְּאִלּוּ הֵטִילוּ אוֹתָם לְתוֹךְ כִּבְשָׁן שֶׁל אֵשׁ.
כְּשֶׁרָאָה דוֹדִי כָּךְ, יָרַק בִּפְנֵי בְּנוֹ וְאָמַר: “כְּדָאי וְרָאוּי אַתָּה לְכָךְ, מְתֹעָב, זֶהוּ עָנְשְׁךָ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וַעֲדַיִן נִשְׁאַר עֹנֶשׁ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא קָשֶׁה יוֹתֵר וְקַיָּם יוֹתֵר”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַשְּׁנֵים עָשָׂר פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן סִפֵּר לָעַלְמָה, בְּשָׁעָה שֶׁחֲבֵרָיו וְהַכַלִיף וְגַ’עְפָר שׁוֹמְעִים, כָּך: טָפַח דּוֹדִי בְנַעַל עַל בְּנוֹ, כְּשֶׁזֶּה מוּטָל כַּעֲרֵמָה שֶׁל פֶּחָם שָׁחוֹר.
תָּמַהְתִּי עַל מִנְהָגוֹ בּוֹ, וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עַל בֶּן-דּוֹדִי וְהָעַלְמָה שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּפֶחָם שָׁחוֹר.
אָמַרְתִּי: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹדִי, הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, כָּל קְרָבַי וַהֲגִיגַי מְלֵאִים יָגוֹן עַל מַה שֶּׁאֵרַע לְבִנְךָ, כְּלוּם אֵין דַּי בְּכָל זֶה עַד שֶׁאַתָּה מְטַפֵּחַ עָלָיו גַם בְּנַעַל?” אָמַר: “בֶּן-אָחִי, בְּנִי זֶה מִקַּטְנוּתוֹ לָהוּט הָיָה אַחֲרֵי אַהֲבַת אֲחוֹתוֹ, וְהָיִיתִי מוֹנְעוֹ מִמֶּנָּה, אַף-עַל-פִּי שֶׁאָמַרְתִּי: הֲרֵי שְׁנֵיהֶם קְטַנִּים הֵם.
כְּשֶׁגָּדְלוּ עָשׂוּ מַעֲשֵׂה חֵטְא, וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה.
וְאִם גַּם כִּי לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַשְּׁמוּעָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן תְּפַסְתִּיו וְנָזַפְתִּי בּוֹ נְזִיפָה חֲמוּרָה, וְאַף הָעֲבָדִים הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ תוֹכֵחָה נִמְרֶצֶת.
אָמַרְתִּי לוֹ: “הֱוֵה נִזְהָר מִמַּעֲשֵׂה חֵטְא כָּזֶה שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתוֹ אָדָם לְפָנֶיךָ וְלֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ אָדָם אַחֲרֶיךָ, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְךָ שֵׁם רָע בֵּין הַנְּסִיכִים וְהָיִיתָ לְחֶרְפָּה וְלִשְׁנִינָה עַד אַחֲרִית הַיָּמִים, וְיֵצֵא סוּרֵנוּ רָע עַל יְדֵי הַשַּׁיָּרוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.
הִשָּׁמֶר לְךָ מֵעַתָּה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, שֶׁאִם לָאו, הֲרֵינִי כּוֹעֵס עָלֶיךָ וּמוֹצִיאֲךָ לַהֲרִיגָה”.
הִפְרַדְתִּי אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וְאוֹתָהּ מִמֶּנּוּ.
וְהָיְתָה אוֹתָהּ בַּת-בְּלִיַּעַל אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וְהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם הַשָּׂטָן, וְיִפָּה מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֵיהֶם.
כְּשֶׁרָאָה בְּנִי שֶׁהִפְרַדְתִּי בֵּינֵיהֶם, בָּנָה לוֹ מְאוּרָה זוֹ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְסִדֵּר אוֹתָהּ, וְהֶעֱבִיר לְתוֹכָהּ צָרְכֵי אֹכֶל, כִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהֵעָדְרִי, כְּשֶׁיָּצָאתִי לְצַיִד, וּבָא לְכָאן עִם אֲחוֹתוֹ.
וּבָא עֲלֵיהֶם שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ מֵאֵת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וּשְׂרָפָם.
אַךְ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא קָשֶׁה מִזֶּה וְקַיָּם יוֹתֵר”.
בָּכָה וּבָכִיתִי עִמּוֹ.
הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “בְּנִי, מֵעַתָּה אַתָּה תְּמוּרָתוֹ”.
הִרְהַרְתִּי שָׁעָה בָּעוֹלָם-הַזֶּה וּבַחֲלִיפוֹתָיו, בָּזֶה שֶׁהָרַג הַמִּשְׁנֶה אֶת אָבִי וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ תַּחְתָּיו, וְשִׁחֵת עֵינִי, וּבָזֶה שֶׁאֵרַע לְבֶן-דּוֹדִי מִן הַמְּאוֹרָע הַמְּשֻׁנֶּה – וּבָכִיתִי וּבָכָה דוֹדִי עִמִּי.
אַחַר-כָּךְ עָלִינוּ וְהֶחֱזַרְנוּ אֶת רִקּוּעַ הַבַּרְזֶל לִמְקוֹמוֹ וְכִסִּינוּ אוֹתוֹ בְּעָפָר, וְאַחַרֵי שֶׁסִּדַּרְנוּ אֶת הַקֶּבֶר חָזַרְנוּ לְאַרְמוֹנֵנוּ.
וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ עַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ רַעַשׁ תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת וּמְצִלְתַּיִם, וְקוֹל רָמְחֵיהֶם שֶׁל קַלְגַּסִּים מִשְׁתַּקְשֵׁק, בְּנֵי אָדָם מְרִיעִים וְרִסְנֵי סוּסִים מְקַשְׁקְשִׁים, סוּסִים דוֹהֲרִים וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָטוּף אָבָק וָחוֹל מִשַּׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים.
בָּאנוּ בִּמְבוּכָה, שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מֶה הָעִנְיָן.
שָׁאַלְנוּ וְהֻגַּד לָנוּ:" מִשְׁנֶה זֶה שֶׁהָרַג אֶת אָבִיךָ וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, גִּיֵּס גְּיָסוֹת וְאָסַף חֵילוֹת-צָבָא מִן הַבֵּדוּאִים הַפְּרָאִים, וַהֲרֵי הוּא וְצִבְאוֹתָיו בְּדַרְכָּם, רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְאֵין מִסְפָּר לָהֶם, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם".
הִסְתָּעֲרוּ פִּתְאֹם עַל הַמְּדִינָה.
וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחַ הַתּוֹשָׁבִים לְהִתְנַגֵּד לָהֶם, מָסְרוּ אֶת הַמְּדִינָה לְיָדוֹ.
נָפַל דּוֹדִי, וַאֲנִי בָּרַחְתִּי אֶל מִחוּץ לַמְּדִינָה, שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִם אַתָּה נוֹפֵל בְּיָדוֹ הוּא הוֹרֵג אוֹתְךָ”.
נִתְחַדְּשׁוּ עָלַי יְגוֹנִי וְהִרְהַרְתִּי בְּמַה שֶׁאֵרַע לְאָבִי וּלְדוֹדִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁכֵּן אִם יִרְאוּ אוֹתִי, יַכִּירוּנִי אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה וְצִבְאוֹת אָבִי, וְהָיְתָה זֹאת מִיתָתִי וּכְלָיָה שֶׁלִּי.
לֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ שֶׁאֶמָּלֵט בָּה אֶלָּא בְּגִלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי.
וְכָךְ עָשִׂיתִי וְשִׁנִּיתִי לְבוּשִׁי וְיָצָאתִי מִן הַמְּדִינָה וְשַׂמְתִּי פָּנַי לְעִיר זוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁאֶמְצָא מִי שֶׁיְבִיאֵנִי לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁאֲסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי.
הִגַּעְתִּי למְדִינָה זוֹ בְלֵיל אֶמֶשׁ וְעָמַדְתִּי נָבוֹךְ מִבְּלִי דַעַת לְאָן אֶפְנֵה.
וְהִנֵּה קַבְּצָן זֶה הַשֵּׁנִי עוֹמֵד.
נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “נָכְרִי אָנִי.
אָמַר לִי: “וְאַף אֲנִי כָךְ, זָר”.
וַעֲדַיִן אָנוּ בְּכָךְ, עַד שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ זֶה בֶּן-הַלְּוָיָּה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּנוּ וְנָתַן לָנוּ שָׁלוֹם וְאָמַר: “נָכְרִי אָנִי”.
אָמַרְנוּ לוֹ: “וְאַף אָנוּ כָךְ, זָרִים”.
הָלַכְנוּ בַּדֶּרֶךְ, עַד שֶׁתָּקְפָה עָלֵינוּ חֲשֵׁכָה, וְהוֹלִיכָנוּ גוֹרָלֵנוּ אֲלֵיכֶם.
זוֹ הִיא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי וְהַשְׁחָתַת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית.
אָמְרָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת ,הַצְדַּע בְיָדְךָ אֶל רֹאשֶׁךָ וְלֶךְ-לְךָ.
אָמְרָה אֵינִי הוֹלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָם שֶׁל זוּלָתִי”.
תָּמְהוּ כֻּלָּם עַל סִפּוּרוֹ, וְאָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “חֵי-אֱלֹהִים, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי כְּמָה שֶׁאֵרַע לְקַבְּצָן זֶה”.
נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וּפָתַח וְאָמָר:
סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי
גְּבִרְתִּי, אַף אֲנִי לֹא נוֹלַדְתִּי סוּמָא בְּעֵינִי, וְאַף לִי סִפּוּר נִפְלָא שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר.
וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי, וְהָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַקֻּרְאָן בְּכָל שֶׁבַע גִּרְסוֹתָיו, וְקוֹרֵא סְפָרִים וּמַרְצֶה אוֹתָם לִפְנֵי זִקְנֵי-חָכְמָה, וְעָסַקְתִּי בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וּבִדְבֵרי הַמְּשׁוֹרְרִים וְשׁוֹקֵד עַל כָּל שְׁאָר הֶחָכְמוֹת, עַד שֶׁעָלִיתִי עַל בְּנֵי דוֹרִי, וְעָלָה כְּתַב-יָדִי עַל כָּל כִּתְבֵי-יָדָם שֶׁל הַסּוֹפְרִים כֻּלָּם, וְנִתְפַּרְסֵם שְׁמִי בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת וְאֵצֶל כָּל הַמְּלָכִים כֻּלָּם.
הִגִּיעָה שְׁמוּעָתִי לְמֶלֶךְ הֹדּוּ וְשָׁלַח לְאָבִי לְהַזְמִין אוֹתִי לָבוֹא אֵלָיו, וְשָׁלַח לְאָבִי מַתָּנוֹת וּכְלֵי-חֵפֶץ הָרְאוּיִים לִמְלָכִים.
צִיֵּד אוֹתִי אָבִי בְּשֵׁשׁ סְפִינוֹת, וְנָסַעְנוּ בַּיָּם מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים וְהִגַּעְנוּ לְיַבָּשָׁה.
הוֹצֵאנוּ סוּסִים שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בַּסְּפִינוֹת וְהִטְעַנּוּ אֶת הַמַּתָּנוֹת עַל עֲשָׂרָה גְמַלִּים.
הָלַכְנוּ קְצָת לְדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה אָבָק עָלָה וְנִתְעוֹרֵר עַד שֶׁסָּתַם אֶת חֲלַל הָאָרֶץ בְּאֵין לִרְאוֹת כְּלוּם.
אַחֲרֵי שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, סָר הָאָבָק, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחַת לוֹ חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים, אֲרָיוֹת מַפִּילִים אֵימָה וּלְבוּשָׁם בַּרְזֶל.
הִסְתַּכַּלְנוּ בָּהֶם וְהִנֵּה הֵם עַרְבִיִּים, לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים.
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ, שֶׁאָנוּ מְתֵי-מִסְפָּר וְעִמָּנוּ עֲשָׂרָה גְמַלִּים נוֹשְׂאִים מַתָּנוֹת לְמֶלֶךְ הֹדּוּ, הִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ וְשָׁלְחוּ רָמְחֵיהֶם נֶגְדֵּנוּ.
רָמַזְנוּ לָהֶם בְּאֶצְבְּעוֹתֵינוּ וְאָמַרְנוּ לָהֶם: “שְׁלִיחֵי מֶלֶךְ הֹדּוּ הַמְּרוֹמָם אָנוּ, אַל תַּזִּיקוּ לָנוּ”.
אָמְרוּ: " אֵין אָנוּ בְּאַרְצוֹ וְלֹא תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ".
הָרְגוּ אֲחָדִים מֵהַנְּעָרִים וּבָרְחוּ הַנִּשְׁאָרִים, וּבָרַחְתִּי אֲנִי אַחֲרֵי שֶׁנִּפְצַעְתִּי פֶּצַע אָנוּשׁ.
הִשִּׂיאוּ הַמָּמוֹן וְהַמַּתָּנוֹת שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ אֶת דַּעַת הָעַרְבִיִּים מִמֶּנִּי, וְהָיִיתִי כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ, הָיִיתִי נִכְבָּד וְנַעֲשֵׂיתִי נִקְלֶה.
הָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁבָּאתִי לְרֹאשׁ הַר, וּבִקַּשְׁתִּי לִי מַחֲסֶה בְּתוֹךְ מְעָרָה עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם.
לֹא פָּסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְדִינָה יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח וּבְצוּרָה שֶׁסָּר מִמֶּנָּה הַחֹרֶף עִם קָרָתוֹ וְסָר אֵלֶיהָ הָאָבִיב בְּנִצָּתוֹ, וְעָלוּ פְּרָחֶיהָ וְזָרְמוּ פְּלָגֶיהָ וְצִפְצְפוּ צִפֳּרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְּשׁוֹרֵר בְּמָקוֹם שֶׁתֵּאֵר אוֹתָהּ:
עִיר לֹא פַחַד לַיּוֹשֵׁב בִּגְבוּלָהּ,
וְהַבִּטָּחוֹן רֵעַ, חָבוּר לָהּ.
כְּאִלּוּ הָיְתָה תוֹכָהּ לְיוֹשְׁבֶיהָ,
גִּנַּת פְּאֵר נִגְלוּ פִלְאוֹתֶיהָ.
שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, שֶׁכְּבָר עָיַפְתִּי מִן הַדֶּרֶךְ, וְהָיִיתִי מָלֵא יָגוֹן וּבְפָנַי חִוָּרוֹן.
וְעִם זֶה הֲרֵי הָיָה מַצָּבִי בְּרָע, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן לִפְנוֹת.
סַרְתִּי אֶל חַיָּט בַּחֲנוּתוֹ.
נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלֹום, וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְהִסְבִּיר לִי פָּנִים, וּשְׁאָלַנִי לְסִבַּת בּוֹאִי לְמָקוֹם זָר.
סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
נִצְטָעֵר עָלַי וְאָמַר: “בָּחוּר, אַל תְּגַלֶּה מַה שֶּׁאִתְּךָ, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מַלְכָּהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ, שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בְּאוֹיְבֵי אָבִיךָ, וְהוּא דוֹרֵשׁ מֵעמּוֹ דָמִים לִגְאֹל אוֹתָם”.
שָׂם לְפָנַי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאָכַלְתִּי וְאָכַל עִמִּי וּבִלִּינוּ הַלַּיְלָה בְּשִׂיחָה.
אַחַר-כָּךְ הִקְצָה לִי בְרָצוֹן מָקוֹם בְּפִנַּת חֲנוּתוֹ, וְהֵבִיא לִי מַה שֶּׁאֲנִי זָקוּק לוֹ מִכַּר וָכֶסֶת.
אַחֲרֵי שֶׁשָּׁהִיתִי אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, אָמַר לִי: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה אוּמָנוּת שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חָכָם אֲנִי בְּחָכְמַת הַמִּשְׁפָּטִים וְיוֹדֵעַ סֵפֶר וּכְתָב וְחֶשְׁבּוֹן, וְאָמָּן בִּמְלֶאכֶת יְפִי הַכְּתָב”.
אָמַר: “אוּמָנוּתְךָ אוּמָנוּת סְרָק הִיא בְּאַרְצֵנוּ.
אֵין בְּעִירֵנוּ יוֹדֵעַ בְּמַדָּע וְלֹא בִּכְתָב, זוּלָתִי בְּרֶוַח מָמוֹן”.
אָמַרְתִּי: " חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם מִלְּבַד מַה שּׁמָּנִיתִי לְפָנֶיךָ".
אָמַר: “אֱזֹר חֲלָצֶיךָ וְטֹל גַּרְזֶן וְחֶבֶל וַחֲטֹב עֵצִים בָּעֲרָבָה, שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּזֶה עַד שֶׁיַּעֲזָרְךָ הַשֵּׁם.
וְאַל תַּגֵּד לְאָדָם מִי אַתָּה, שֶׁלֹּא יַהַרְגוּךָ”.
קָנָה לִי גַרְזֶן וְחֶבֶל, וּמְסָרַנִי לַאֲחָדִים מֵחוֹטְבֵי הָעֵצִים.
וְצִוָּה אוֹתָם עָלַי.
יָצָאתִי עִמָּם וְחָטַבְתִּי עֵצִים כָּל יוֹמִי כֻּלּוֹ, וְהֵבֵאתִי מַשָּׂא עֵצִים עַל רֹאשִׁי וּמְכַרְתִּיו בַּחֲצִי הַדִּינָר, אָכַלְתִּי בְּמִקְצָתוֹ וְהִנַּחְתִּי עִמִּי מִקְצָתוֹ, וְהִמְשַׁכְתִּי בְּכָךְ זְמַן שֶׁל שָׁנָה.
אַחֲרֵי הַשָּׁנָה בָּאתִי יוֹם אֶחָד אֶל הָעֲרָבָה כְּמִנְהָגִי.
עָזַבְתִּי אֶת חֲבֵרַי וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכָהּ וּמָצָאתִי סְבָךְ-עֵצִים בְּשִׁפּוּלֵי מָקוֹם אֶחָד, וּבוֹ עֲצֵי דֶלֶק לְמַכְבִּיר.
נִכְנַסְתִּי לְשִׁפּוּלֵי אוֹתוֹ מָקוֹם וּמָצָאתִי גֶזַע אַלּוֹן עָבֶה.
חָפַרְתִּי מִסָּבִיב לוֹ וְהֵסַרְתִּי אֶת הֶעָפָר.
נִתְקַל הַגַּרְזֶן בְּטַבַּעַת שֶׁל נְחשֶׁת.
נִקִּיתִיהָ מִן הֶעָפָר, וְהִנֵּה הִיא תְּקוּעָה בְּרִקּוּעַ שֶׁל עֵץ.
הֲסִירוֹתִי אוֹתוֹ וְנִתְגַּלְּתָה מִתַּחְתָּיו מַדְרֵגָה.
יָרַדְתִּי עַד לְשִׁפְלָהּ שֶׁל הַמַּדְרֵגָה וְרָאִיתִי דֶלֶת.
נִכְנַסְתִּי בָּהּ וְרָאִיתִי אַרְמוֹן מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבִּנְיָנִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים.
מָצָאתִי בְּתוֹכוֹ עַלְמָה כַּפְּנִינָה הַיְּקָרָה, כָּל דְּאָגָה וְכַעַס וָצַעַר מִן הַלֵּב מְסִירָה.
קוֹלָהּ מַרְפֵּא לְכָל יָגוֹן, וְלוֹקֵחַ שְׁבִי כָּל חָכָם וְנָבוֹן.
קוֹמָתָהּ נָאָה לִרְאוֹת, וְשָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ תָּאֳמֵי צְבִיּוֹת.
לְחָיֶיהָ רַכּוֹת וּמַזְהִירוֹת בְּזֹךְ צִבְעָן, וּלְהַפְלִיא עֵין רוֹאִים עוֹרָן.
פָּנֶיהָ נִשְׁקָפוֹת מֵאֲפֵל לֵיל תַּלְתַּלֶיהָ, וּמֵעַל לְכִתְפוֹתֶיהָ מַבְרִיק בְּרַק שִׁנֶּיהָ.
כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ:
תַּלְתַּלֶיהָ שְׁחוֹרִים וְזָקוּף גֵּוָהּ,
עַל תְּלוּלִית נִשָּׂאָה כַּעֲרָבָה עֲנֵפָה.
וְאָמַר אַחֵר:
אַרְבָּעָה לַאֲחָדִים כְּמוֹ בָהּ, לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם,
אֶת כָּל דְּמֵי לְבָבִי אֶשְׁפֹּךְ בִּשְׁבִילָם:
אוֹר זֹהַר הַמֵּצַח, שְׁחוֹר-לֵיל תַּלְתַּל צָנוּף,
לְחָיַיִם שׁוֹשַׁנִּים וַעֲדִי הַגֵּו הַזָּקוּף.
כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ הִשְׁתַּחֲוֵיתִי וְנָתַתִּי שֶׁבַח לְיוֹצְרָהּ עַל מַה שֶּׁבָּרָא מִן הַחֵן וְהַיֹּפִי.
הִסְתַּכְּלָה בִי וְאָמְרָה: “מָה אַתָּה, אָדָם אוֹ שֵׁד?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אָדָם”.
אָמְרָה: “וּמִי הוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁזֶּה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי כָאן, לֹא רָאִיתִי בוֹ שׁוּם אָדָם כְּלָל?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִדְבָּרָהּ, מָצָאתִי קוֹלָהּ עָרֵב, וְנִכְנַס אֶל קִרְבִּי עַד עִמְקֵי הַלֵּב, וְאָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי, כּוֹכָבִי הַטּוֹב הוֹבִילַנִי לְהָסִיר דְּאָגָה וְיָגוֹן מִמֶּנִּי”.
וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
הָיָה מַצָּבִי קָשֶׁה בְּעֵינֶיהָ וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “אַף אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי.
דַּע שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ אִפִתָּאמוּס אָנִי, אֲדוֹן אִיֵּי עֲצֵי הַהָבְנִים, וְהִשִּׂיא אוֹתִי אָבִי לְבֶן-דּוֹדִי בֶּן-אָחִיו.
אַךְ בְּלֵיל נִשּׂוּאַי חֲטָפַנִי שֵׁד, גַּרְגַרִיס בֶּן רַגְמוּס שְׁמוֹ, בֶּן-אֲחוֹתוֹ שֶׁל אִבְּלִיס.
טָס אִתִּי וְהוֹרִיד אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה, וְהֶעֱבִיר לְתוֹכוֹ כָּל מַה שֶּׁאֲנִי זְקוּקָה לוֹ מִכְּלֵי-מִלַּת וְתַכְשִׁיטִים וּבִגְדֵי שֵׁשׁ וְכֵלִים וּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְזוּלַת זֶה.
וְאַחַת לַעֲשָׂרָה יָמִים הוּא בָּא אֶצְלִי וְלָן לַיְלָה כָאן, וְהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, שֶׁכֵּן לְקָחַנִי שֶׁלֹּא בְּהַסְכָּמַת קְרוֹבָיו.
וְהִסְכִּים עִמִּי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶהֱיֶה זְקוּקָה לְמַשֶּׁהוּ אִם בַּיּוֹם וְאִם בַּלַּיְלָה, אַעֲבִיר יָדִי עַל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֵלּוּ הָרְשׁוּמוֹת עַל הַמִּשְׁקַעַת שֶׁבַּכֹּתֶל, וּבְטֶרֶם אָסִיר יָדִי אֶרְאֶה אוֹתוֹ אֶצְלִי.
וְזֶה לוֹ הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים, וְנוֹתְרוּ לוֹ שִׁשָּׁה יָמִים עַד שֶׁיָּבוֹא.
רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁהֶה אֶצְלִי חֲמִשָּׁה יָמִים, וְתִסְתַּלֵּק מִכָּאן יוֹם אֶחָד לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא”? אָמַרְתִּי: “הֵן, בְּרָצוֹן רָב, אִם רַק יִתְקַיְּמוּ חֲלוֹמוֹתַי”.
שָׂמְחָה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְתָפְסָה בְּיָדִי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי דֶרֶךְ שַׁעַר-קֶשֶׁת, וְנִכְנְסָה עִמִּי לְאַמְבַּטְיָה מְפֹאָרָה וְנֶהְדָּרָה.
כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, פָּשַׁטְתִּי אֶת בְּגָדַי.
פָּשְׁטָה אַף הִיא שִׂמְלוֹתֶיהָ וְנִכְנְסָה לָאַמְבַּטְיָה וְעָלְתָה מִתּוֹכָהּ וְיָשְׁבָה עַל סַפָּה.
הוֹשִׁיבָה אוֹתִי לְצִדָּהּ וְהֵבִיאָה מַשְׁקֵה-סֻכָּר מָסוּךְ בּמשֶׁק וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי.
שָׂמָה לְפָנַי מַאֲכָל וְאָכַלְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה אֶחָת.
אָמְרָה: וְעַכְשָׁו שְׁכַב וְתָנוּחַ שֶׁעָיֵף אָתָּה".
שָׁכַחְתִּי, גְּבִרְתִּי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לִי, וְהוֹדֵיתִי לָהּ וְשָׁכַבְתִּי.
כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְׁנָתִי, חַשְׁתִּי שׁהִיא מְשַׁפְשֶׁפֶת רַגְלַי וּמְעַסָּה אוֹתָן.
הִתְפַּלַּלְתִּי לְבִרְכוֹת אֱלֹהִים שֶׁתָּחֹלְנָה עָלֶיהָ, וְיָשַׁבְנוּ שׁוּב שָׁעָה אַחַת וְשׂוֹחַחְנוּ.
אָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים, מֵצַר הָיָה לִבִּי, כְּשֶׁהָיִיתִי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים יְחִידָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה מִבְּלִי לִמְצֹא מִי שֶׁיְשִׂיחֵנִי.
הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׁלַח אוֹתְךָ אֵלָי”.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “בָּחוּר, רְצוֹנְךָ בְּמַשְׁקֶה”? אָמַרְתִּי: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”.
נִגְּשָׁה לְאָרוֹן וְהוֹצִיאָה יַיִן יָשָׁן חָתוּם בְּקַנְקַנּוֹ, וְקִשְּׁטָה אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּיֶרֶק וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:
הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,
דַּם לִבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָּרַשְׂנוּ לָכֶם.
וַנִּפְרֹשׂ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם,
לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.
כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, שִׁבַּחְתִּי אוֹתָהּ וְהוֹדֵיתִי לָהּ; וּכְבָר חָדְרָה אַהֲבָתָהּ לְתוֹךְ לִבִּי וּפָסְקוּ צַעֲרִי וְדַאֲגָתִי, וְיָשַׁבְנוּ יַחַד בְּמִשְׁתֵּה-הַיָּיִן עַד הָעֶרֶב, וּבִלִּיתִי עִמָּה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה – מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי לַיְלָה שֶׁכָּזֶה.
וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי קָשַׁרְנוּ שִׂמְחָה אֶל שִׂמְחָה עַד הַצָּהֳרַיִם.
נִכְנַס ביִּ יַיִן עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹד בְּדַעְתִּי.
קַמְתִּי מִתְנוֹדֵד לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְאָמַרְתִּי לָהּ: “קוּמִי יָפָתִי, שֶׁאוֹצִיא אוֹתֵךְ מִבֵּית-כִּלְאֵךְ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְאָנִיחַ לָךְ מִשֵּׁד זֶה”.
צָחֲקָה וְאָמְרָה: “הִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וּשְׁתֹק, שֶׁהֲרֵי לַשֵּׁד אֶחָד לַעֲשָׂרָה יָמִים בִּלְבָד, וְנִשְׁאֲרוּ לְךָ תִּשְׁעָה יָמִים”.
אָמַרְתִּי אַחֲרֵי שֶׁעֲבָרַנִי הַיָּיִן: “הֲרֵי אֲנִי מַחֲרִיב בְּשָׁעָה זוֹ אֶת הַמִּשְׁקַעַת שֶׁבַּכֹּתֶל שֶׁכְּתֹבֶת זוֹ חֲקוּקָה בָהּ, וְהַנִּיחִי לוֹ לְשֵׁד זֶה שֶׁיָּבוֹא כְּדֵי שֶׁאַהַרְגֶנּוּ, שֶׁכֵּן מֻמְחֶה אֲנִי בַּהֲרִיגַת שֵׁדִים”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי הֶחֱוִירוּ פָּנֶיהָ וְאָמְרָה לִי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל תַּעַשׂ כֵּן”.
וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:
מַעַשׂ שֶׁבּוֹ אָבְדַן נַפְשֶׁךָ,
לְהִזָּהֵר מִפָּנָיו חוֹבָה עָלֶיךָ.
אַחַר נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:
הוֹי אַתָּה הַמְּבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאָט!
וְסוּס מְהִיר הַמֵּרוֹץ, כִּמְעָט קָט
הִתְאַפֵּק, שֶׁמִּטֶּבַע הַזְּמָן בְּגִידָה,
וְסוֹף כָּל חֲבִילָה אַךְ לִפְרִידָה.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, לֹא הִשְׁגַּחְתִּי בִּדְבָרֶיהָ וּבָעַטְתִּי בְּרַגְלִי בַּמִּשְׁקַעַת בְּעִיטָה חֲזָקָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשָׁה עָשָׂר פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ כָּךְ: וּכְשֶׁבָּעַטְתִּי גְּבִרְתִּי, בַּמִּשְׁקַעַת בְּרַגְלִי, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, חָשַׁךְ הָעוֹלָם, וְרָעֲמוּ רְעָמִים וּבָרְקוּ בְרָקִים וְרָעֲשָׁה הָאָרֶץ וְחָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.
מִיָּד פָּג שִׁכְרוֹנִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “מָה הָעִנְיָן?” אָמְרָה: “כְּבָר הִגִּיעַ הַשֵּׁד אֵלֵינוּ.
כְּלוּם לֹא הִזְהַרְתִּיךָ מִפְּנֵי זֶה? חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר גָּרַמְתָּ לִי רָעָה.
הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, וַעֲלֵה בַדֶּרֶךְ שֶׁבָּאתָ בָּהּ”.
אַךְ מֵרֹב פַּחֲדִי שָׁכַחְתִּי אֶת נְעָלַי וְאֶת גַּרְזִנִּי.
כְּשֶׁעָלִיתִי שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, הָפַכְתִּי פָּנַי וּבִקַּשְׁתִּי לִמְצֹא אוֹתָם.
רָאִיתִי וְהִנֵּה נִבְקְעָה הָאָרֶץ וְעָלָה מִתּוֹכָהּ שֵׁד מְכֹעָר הַמַּרְאֶה וְאָמַר: “מָה הָרַעַשׁ הַזֶּה שֶׁהֶחֱרַדְתִּנִי בוֹ, וּמָה רָעָה הִגִּיעָה אֵלַיִךְ?” אָמְרָה: “לֹא הִגִּיעָה לִי שׁוּם רָעָה, אֶלָּא שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה וּבִקַּשְׁתִּי לִשְׁתּוֹת יָיִן, שֶׁיִּרְחַב לְלִבִּי.
לָקַחְתִּי לִי קְצָת מִמֶּנּוּ.
וּכְשֶׁקַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, כָּבֵד רֹאשִׁי עָלַי וְנָפַלְתִּי עַל הַמִּשְׁקַעַת”.
אָמַר הַשֵּׁד: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, בַּת זְנוּנִים”.
הִתְבּוֹנֵן לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְרָאָה אֶת הַנַּעַל וְאֶת הַגַּרְזֶן.
אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אֵלֶּה לָאו שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הֵם? מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא אֵלַיִךְ?” אָמְרָה: “לֹא רְאִיתִים אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְבְּקוּ בְךָ כְּשֶׁעָלִיתָ”.
אָמַר הַשֵּׁד: “דִּבְרֵי הֶבֶל הֵם וְאֵינָם מְקֻבָּלִים עָלַי, בַּת בְּלִיַּעַל”.
פָּשַׁט אוֹתָהּ עֲרֻמָּה וְהִצְלִיב אוֹתָהּ בֵּין אַרְבַּע יְתֵדוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהִתְחִיל מְעַנֶּה אוֹתָהּ שֶׁתּוֹדֶה.
לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינַי, וְלֹא עָצַרְתִּי כֹחַ לִשְׁמוֹעַ קוֹל בִּכְיָתָהּ.
וְעָלִיתִי בַּמַּדְרֵגָה נִרְעָשׁ וְנִפְחָד.
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַעְלָה הֶחֱזַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בֶּעָפָר וְהִתְחָרַטְתִּי תַּכְלִית חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי.
הָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּנַּעֲרָה וּבְיָפְיָהּ, וְכֵיצַד הָיָה מְעַנֶּה אוֹתָהּ אָרוּר זֶה, וְשֶׁזֶּה לָהּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁהִיא בוֹדְדָה, וְכָל מַה שֶּׁנִּגְרַם לָהּ בִּגְלָלִי.
הִרְהַרְתִּי בְּאָבִי וּבְמַלְכוּתוֹ, וְכֵיצַד נַעֲשֵׂיתִי חוֹטֵב-עֵצִים, וּכְבָר נֶעְכְּרוּ חַיָּי אַחֲרֵי שֶׁהֵאִיר לִי הַזְּמָן פָּנִים, וּבָכִיתִי וְאָמַרְתִּי בֵּית-שִׁיר זֶה:
אִם הַזְּמָן בְּאַחַד הַיָּמִים אָסוֹן עָלֶיךָ יָמִיט,
הִנֵּה יֵשׁ יוֹם קַל תִּרְאֵהוּ וְיוֹם קָשֶׁה תַּבִּיט.
הָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶל יְדִידִי הַחַיָּט, וּמְצָאתִיו כְּיוֹשֵׁב עַל גַחֲלֵי-אֵשׁ בַּעֲבוּרִי, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לִי.
אָמַר: “כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עָבַר עָלַי כְּשֶׁלִבִּי אֶצְלְךָ, שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ מִפְּנֵי חַיָּה רָעָה אוֹ זוּלַת זֶה.
תְּהִלָּה לָאֵל שֶׁשָּׁלוֹם לְךָ”.
הוֹדֵיתִי לוֹ עַל רַחֲמָיו עָלַי וּפָרַשְׁתִּי לְזָוִיתִי וְהִתְחַלְתִּי מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּנְקוּטֹתִי בְּנַפְשִׁי עַל שֶׁבָּעַטְתִּי בַּמִּשְׁקַעַת.
וּבְעוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נַפְשִׁי, נִכְנַס אֵלַי יְדִידִי הַחַיָּט וְאָמַר לִי: “בַּחוּץ עוֹמֵד אִישׁ פַּרְסִי זָקֵן הַשּוֹאֵל עָלֶיךָ וְעִמּוֹ גַּרְזִנְךָ וְנַעַלְךָ, שֶׁהֵבִיא אוֹתָם אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים וְאָמַר לָהֶם: יָצָאתִי בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיז הַכָּרוֹז עַל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמָצָאתִי שְׁנֵי אֵלֶּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי הֵם.
הַרְאוּ לִי אֶת בַּעֲלֵיהֶם.
הִכִּירוּ חוֹטְבֵי הָעֵצִים אֶת גַּרְזִנְךָ וְנַעַלְךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְּבָרִים אֵלֶּה, הֶחֱוִירוּ פָּנַי מִפַּחַד וְדַעְתִּי נִטְרְפָה עָלַי.
וְעוֹדֶנִּי בְּכָךְ עַד שֶׁנִּבְקְעָה הָאָרֶץ בְּזָוִיתִי וְעָלָה מִתּוֹכָהּ הַפַּרְסִי, וְהִנֵּה הוּא הַשֵּׁד.
שֶׁאַחֲרֵי שֶׁעִנָּה אֶת הָעַלְמָה כָּל עִנּוּי וְלֹא הוֹדְתָה לוֹ בִכְלוּם, נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן וְאֶת הַנַּעַל וְאָמַר לָהּ: “אִם גַּרְגַּרִיס מִזֶּרַע אִבְּלִיס אֲנִי, הֲרֵינִי מֵבִיא לָךְ לְכָאן אֶת בַּעֲלֵיהֶם שֶׁל גַּרְזֶן זֶה וְנַעַל זוֹ”.
וּלְשֵׁם זֶה בָּא אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים מִתְנַכֵּר בִּבְגָדִים כָּאָמוּר, וּבָא אֵלָי.
לֹא נָתַן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁחֲטָפַנִי וְטָס עִמִּי לְמַעְלָה וְיָרַד שׁוּב וְשָׁקַע עִמִּי בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּשֶׁאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי.
אַחַר-כָּךְ נִכְנַס עִמִּי לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן שֶׁהָיִיתִי בוֹ, וְרָאִיתִי אֶת הָעַלְמָה עֲרֻמָּה וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ כְּבוּלוֹת לְאַרְבַּע יְתֵדוֹת וְדָמָהּ שׁוֹתֵת מִצַּלְעוֹתֶיהָ, וְזָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת.
תָּפַס אוֹתָהּ הַשֵּׁד וְאָמַר לָהּ: “זוֹנָה, אֵין זֶה אֲהוּבֵךְ?” הִסְתַּכְּלָה בִי וְאָמְרָה: “אֵינִי מַכִּירָה לוֹ לְזֶה, וּמֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ”.
אָמַר לָהּ הַשֵּׁד: “כֵּיצַד זֶה? כְּלוּם אֵין אַתְּ מוֹדָה אַחֲרֵי כָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה”? אָמְרָה בְּשֶׁקֶט: “מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אָדָם זֶה, וְלֹא הִתִּיר אֱלֹהִים לְהָעִיד בּוֹ שֶׁקֶר”.
אָמַר לָהּ הַשֵּׁד: “אִם אֵין אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ, הֲרֵי טְלִי סַיִף זֶה וְהַתִּיזִי רֹאשׁוֹ בוֹ”.
נָטְלָה אֶת הַסַּיִף וּבָאָה אֵלַי וְעָמְדָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי, וְרָמַזְתִּי לָהּ בְּגַבּוֹת עֵינָי, כְּשֶׁדִּמְעוֹתַי עוֹבְרוֹת עַל לְחָיַי.
הֵבִינָה אֶת הָרֶמֶז שֶׁלִּי וְרָמְזָה בְּעֵינֶיהָ כְּאוֹמֶרֶת: “אֵיכָה זֶה הֵמַטְתָּ עָלֵינוּ כָל זֶה”? רָמַזְתִּי לָהּ: “שָׁעָה זוֹ שְׁעַת סְלִיחָה וּמְחִילָה הִיא”.
וּכְאִלּוּ אָמְרָה לְשׁוֹנִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
יְהִי מֶבָּט עֵינִי מֵלִיץ לִלְשׁוֹנִי, וְאוֹתָךְ יוֹדִיעַ,
וַאֲשֶׁר בִּצְפוּנִי אַסְתִּיר, לְמַעֲנִי אוֹתָךְ יַשְׁמִיעַ.
וּבְעֵת נִפְגַּשְׁנוּ וְהָיוּ הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת,
הֶחֱרַשְׁתִּי וְהָגוּ בָּכֶם עֵינַי עוֹרְגוֹת.
רָמְזָה וָאֵדַע אֶת אֲשֶׁר תַּבִּיעַ בְּמֶבָּטָהּ,
נָתַתִּי לָהּ אוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת, וְהֵבִינָה בְּדַעְתָּהּ.
וּבְעֵת אֲשֶׁר מֶבָּט יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתֵנוּ,
נַחֲרִישָׁה, וְאַהֲבָה תְּהִי לְפֶה לַאֲשֶׁר בְּלִבֵּנוּ.
כְּשֶׁהֵבִינָה הָעַלְמָה רִמְזִי, גְּבִרְתִּי, הִשְׁלִיכָה אֶת הַסַּיִף מִיָּדָהּ וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה אַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁאֵינִי מַכִּירָה וְשֶׁלֹּא עָשָׂה לִי רָעָה.
אֵין דָּבָר זֶה מֻתָּר לִי עַל פִּי דָתִי”, וְנִרְתְּעָה לְאָחוֹר.
אָמַר הַשֵּׁד: “אֵין הַדָּבָר קַל בְּעֵינַיִךְ לַהֲרֹג אֶת אֲהוּבֵךְ.
וְאֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבִּלָּה אִתָּךְ לַיְלָה אֶחָד, שֶׁאַתְּ סוֹבֶלֶת יִסּוּרִים אֵלֶּה וְאֵינֵךְ מוֹדָה בְּעִנְיָנוֹ.
מֵעַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁאֵין רֶגֶשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל מִין אֶלָּא כְּלַפֵּי בֶּן-מִינוֹ”.
פָּנָה אֵלַי הַשֵּׁד וְאָמַר: “בֶּן-אָדָם, וְאַף אַתָּה אֵין אַתָּה מַכִּיר אֶת זוֹ”? אָמַרְתִּי: וּמִי הִיא זֹאת? מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיהָ אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ".
אָמַר: “אִם כָּךְ טֹל סַיִף זֶה וְהַתֵּז אֶת רֹאשָׁהּ וַאֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְתֵלֵךְ לְדַרְכְּךָ, שֶׁאָז יִהְיֶה בָּרוּר בְּעֵינַי שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ כְּלָל”.
אָמַרְתִּי: “מוּטָב”.
נָטַלְתִּי אֶת הַסַּיִף וְנִגַּשְׁתִּי בִּזְרִיזוּת וְהֵרַמְתִּי יָדִי.
אָמְרָה לִי בְּגַבּוֹת עֵינֶיהָ: “אֲנִי לֹא קִפַּחְתִּי זְכוּתְךָ, כְּלוּם כָּךְ אַתָּה גוֹמֵל עָלַי?” הֲבִינוֹתִי מַה שֶּׁאָמְרָה וְרָמַזְתִּי לָהּ בְּעֵינָי: “תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתֵךְ”.
וּכְאִלּוּ הִבִּיעָה לְשׁוֹנִי אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הָאוֹמְרִים:
מָה רַב אֲשֶׁר שׁוֹתֵק סִפְּרָה עֵינוֹ
לַאֲהוּבָתוֹ אֶת אֲשֶׁר לִבּוֹ יַצְפִּינוֹ.
גָּלוּי יַבִּיעַ מֶבָּט עַפְעַפָּיו:
“יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר יִשָּׂא הַגּוֹרָל בִּכְנָפָיו”.
וּמַה יָּפֶה לְהַבִּיט בִּפְנֵי דוֹדָה,
וּמַה נֶּחְמָד הַמֶּבָּט יְגַלֶּה סוֹדָהּ.
אָכֵן זֶה יִכְתֹּב בִּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו,
וְזֶה יִקְרָא קָרוֹא בְּאִישׁוֹנָיו.
נִתְמַלְּאוּ עֵינַי דְמָעוֹת וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַסַּיִף מִיָּדִי וְאָמַרְתִּי: “הוֹי שֵׁד אַדִּיר וְגִבּוֹר כַּבִּיר, אִם אִשָּׁה שֶׁדַּעְתָּה קַלָּה וְכֵן דָתָהּ, לֹא מָצְאָה הַתֵּר לְעַצְמָהּ לְהַתִּיז רֹאשִׁי, כֵּיצַד אַתִּיר לְעַצְמִי אֲנִי לְהַתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ מֵעוֹדִי? אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מַשְׁקֵנִי אֶת כּוֹס הַמָּוֶת וְהַכִּלָּיוֹן”.
אָמַר הַשֵּׁד: “אַתֶּם אַהֲבָה בֵּינֵיכֶם”.
תָּפַס בַּסַּיִף וְהִכָּה עַל יַד הָעַלְמָה וְקִצֵּץ אוֹתָהּ, חָזַר וְהִכָּה בַּשְּׁנִיָּה וְקִצֵּץ אוֹתָהּ, וְקִצֵּץ בְּאַרְבַּע מַכּוֹת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְעֵינַי רוֹאוֹת.
הָיָה בָּרִי לִי שֶׁאָמוּת.
רָמְזָה לִי הָעַלְמָה בְּעֵינֶיהָ בִּרְכַּת פְּרִידָה מִמֶּנִּי.
רָאָה זֹאת הַשֵּׁד וְצָוַח: “כְּבָר זָנִית בְּעֵינַיִךְ”.
הִכָּה בְּרֹאשָׁהּ וְנִתָּז.
אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “בֶּן-אָדָם, בְּדִינֵנוּ מֻתָּר לַהֲרֹג אִשָּׁה שֶׁשָּׁטְתָה.
וַהֲרֵי עַלְמָה זוֹ חֲטַפְתִּיהָ בְּלֵיל חֻפָּתָהּ, כְּשֶׁהָיְתָה בַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא יָדְעָה אִישׁ זוּלָתִי.
הָיִיתִי בָּא אֵלֶיהָ אַחַת לַעֲשָׂרָה לֵילוֹת בְּצוּרַת גֶּבֶר פַּרְסִי.
וּמִשֶּׁנִּתְבָּרֵר לִי שֶׁבָּגְדָה בִּי, הֲרַגְתִּיהָ.
וְאוּלָם אַתָּה, הֲרֵי לֹא נִתְבָּרֵר לִי שֶׁבָּגַדְתָּ אַתָּה בִּי.
אַךְ אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא אוֹצִיאֲךָ בְּשָׁלוֹם.
עַכְשָׁו בַּקֵּשׁ לְךָ מֵאִתִּי חֶסֶד שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ”.
נִתְמַלֵּאתִי, גְּבִרְתִּי, שִׂמְחָה וְאָמַרְתִּי: “מַה חֶסֶד אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ?” אָמַר:
“בְּרֹר לְךָ אֶת הַצּוּרָה שֶׁאֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לָהּ, צוּרַת כֶּלֶב אוֹ חֲמוֹר אוֹ קוֹף”.
וּבִהְיוֹת שֶׁקִּוִּיתִי שֶׁיִּמְחַל לִי.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מְחַל לִי, שֶׁיִּמְחַל אֱלֹהִים לְךָ בַּעֲבוּר מְחִילָתְךָ שֶׁמָּחַלְתָּ לְאָדָם מֻסְלִם, שֶׁלֹּא עָשָׂה לְךָ רָעָה מֵעוֹלָם”.
הִתְרַפַּסְתִּי לְפָנָיו תַּכְלִית הַהִתְרַפְּסוּת, וְנִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד לְפָנָיו וְאוֹמֵר לוֹ: “עָשׁוּק אֲנִי”.
אָמַר: “אַל תַּאֲרֵךְ בִּדְבָרִים עָלַי.
אֵין דָּבָר קַל בְּעֵינַי מֵאֲשֶׁר לְהָרְגֶךָ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן הַבְּרֵרָה בְּיָדֶךָ”.
אָמַרְתִּי: “שֵׁד, נָאֶה לְךָ יוֹתֵר שֶׁתִּמְחַל לִי.
מְחַל לִי כְּשֵׁם שֶׁמָּחַל לַמְקַנֵּא זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ”.
אָמַר הַשֵּׁד: "וְכֵיצַד הָיָה זֶה: פָּתָחְתִּי וְאָמַרְתִּי:
סִפּוּר הַמְּקַנֵּא וְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ
מְסַפְרִים, הַשֵּׁד, שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים.
הָיוּ גָרִים בִּשְׁנֵי בָּתִּים דְּבוּקִים זֶה לָזֶה בְּכֹתֶל אֶחָד.
הָיָה הָאֶחָד מְקַנֵּא בַּשֵּׁנִי וּמַזִּיקוֹ בְּעַיִן-רָעָה, וְהָיָה מַפְלִיג בְּהֶזֵּקוֹ.
הָיָה מְקַנֵּא בוֹ בְּכָל שָׁעָה וְגָדְלָה וְרָבְתָה קִנְאָתוֹ עַד שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּנְעִימוּת-הַשֵּׁנָה.
וְאוּלָם זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ לֹא נִתּוֹסְפָה לוֹ אֶלָּא טוֹבָה, וּכְכָל אֲשֶׁר קִנֵּא בוֹ שְׁכֵנוֹ יוֹתֵר, כֵּן הוּטַב מַצָּבוֹ יוֹתֵר.
הִגִּיעָה לְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁשְּׁכֵנוֹ מְקַנֵּא בוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהַזִּיקוֹ.
נָסַע מִשְּׁכֵנוּתוֹ וְהִתְרַחֵק מֵאַרְצוֹ, שֶׁאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי פּוֹרֵשׁ מִן הָעוֹלָם בִּגְלָלוֹ”.
הִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת וְקָנָה לוֹ בָּהּ קַרְקַע.
וְהָיָה בְּאוֹתָהּ קַרְקַע בּוֹר קָדוּם.
בָּנָה לוֹ בֵּית תְּפִלָּה מְיֻחָד לִפְרשׁ לְתוֹכוֹ וּלְהִתְבּוֹדֵד וְקָנָה לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְהָיָה עוֹבֵד בּוֹ אֶת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמָסַר עַצְמוֹ כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ.
הָיוּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בָּאִים מִכָּל צַד, וְיָצְאָה שְׁמוּעָתוֹ טוֹבָה בְּכָל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה.
הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ לִשְׁכֵנוֹ הַמְּקַנֵּא בוֹ בִּדְבַר הַטּוֹבָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו, וְשֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ.
בָּא אֵלָיו וְנִכְנַס לְמִנְזָרוֹ.
קִבֵּל אוֹתוֹ הַשָּׁכֵן שֶׁקִּנֵּא בוֹ בִידִידוּת וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְכִבְּדוֹ תַּכְלִית הַכָּבוֹד.
אָמַר לוֹ הַמְּקַנֵּא: “דְּבָרִים לִי לָקַחַת עִמְּךָ, וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה שֶׁנָּסַעְתִּי אֵלֶיךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לְבַשֶּׂרְךָ טוֹב, קוּם וְלֵךְ עִמִּי לְתָאֲךָ”.
קָם זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ וְתָּפַס בְּיָדוֹ שֶׁל הַמְּקַנֵּא.
וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַתָּא.
אָמַר הַמְּקַנֵּא: “אֱמֹר לַעֲנִיֶּיךָ שֶׁיִּפְרְשׁוּ לִמְקוֹמוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָהֶם, שֶׁאֵינִי אוֹמֵר לְךָ מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר אֶלָּא בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יִשְׁמָעֵנוּ אָדָם”.
אָמַר זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ לַעֲנִיָּיו: “הִכָּנְסוּ לַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָכֶם”.
עָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ.
הָלַךְ עִמּוֹ קְצָת עַד שֶׁהִגִּיעַ אִתּוֹ אֶל הַבּוֹר הַקָּדוּם, דָּחַף הַמְּקַנֵּא לְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ וְהִפִּילוֹ לַבּוֹר, בְּאֵין אָדָם יוֹדֵעַ, וְיָצָא וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁהֲרָגוֹ.
הָיָה אוֹתוֹ בּוֹר מְיֻשָּׁב בְּשֵׁדִים.
נָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַל כַּפֵּיהֶם וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל צוּר וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “יוֹדְעִים אַתֶּם מִי הוּא זֶה?” אָמְרוּ: “לֹא”.
אָמַר מִי שֶׁאָמַר מֵהֶם: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁקִּנְאוּ בוֹ, שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי זֶה שֶׁמְּקַנֵּא בוֹ וְנִתְיַשֵּׁב בִּמְדִינָתֵנוּ וְהֵקִים מִנְזָר זֶה, וְשֶׁאָנוּ מִתְעַנְּגִים עַל תְּפִלָּתוֹ וּקְרִיאָתוֹ בַּקֻּרְאָן.
וּכְבָר בָּא הַמְּקַנֵּא וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ וְהֶעֱרִים עָלָיו עַד שֶׁהֱטִילוֹ אֶצְלְכֶם.
וּכְבָר הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ הַטּוֹבָה הַלַּיְלָה לְשֻׂלְטָאן מְדִינָה זוֹ, וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְבַקְּרוֹ מָחָר בִּגְלַל בִּתּוֹ”.
אָמַר זֶה לָזֶה: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה לְבִתּוֹ?” אָמַר: “נִכְנַס בָּהּ דִבּוּק, וְאִלּוּ הָיָה מַכִּיר רְפוּאָתָהּ הָיָה מְרַפְּאָה, וּרְפוּאָתָהּ קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת”.
אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “וּמַה רְפוּאָתָהּ?” אָמַר: "אֵצֶל חָסִיד זֶה יֶשְׁנוֹ חָתוּל שָׁחוֹר, שֶׁבִּקְצֵה זְנָבוֹ נְקֻדָּה לְבָנָה כְגֹדֶל הָאֲדַרְכְּמוֹן.
וְאִלּוּ נָטַל הֵימֶנָּה שֶׁבַע מִן הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת וְהָיָה מַקְטִיר עַל הַנַּעֲרָה בָּהֶן, הָיְתָה נִצֶּלֶת מִן הַשֵּׁד הַמָּארִד וְלֹא הָיָה חוֹזֵר אֵלֶיהָ עוֹלָמִית, וְהָיְתָה מַבְרִיאָה מִיָּד.
וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁהָאִישׁ שֶׁקִּנְאוּ בוֹ שׁוֹמֵעַ.
כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם וְעָלָה הַשַּׁחַר וְנִגְלָה, בָּאוּ הָעֲנִיִּים אֶל הַשַּׁיְךְ וּמְצָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה מִן הַבּוֹר, וְגָדַל עֶרְכּוֹ בְּעֵינֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר.
נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ לֶחָתוּל הַשָּׁחוֹר וְלָקַח מִן הַנְּקֻדָּה הַלְּבָנָה שֶׁבִּזְנָבוֹ שֶׁבַע שְׂעָרוֹת.
וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, עַד
שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא בִּגְיָסוֹת שֶׁלּוֹ.
נִכְנְסוּ הוּא וּגְדוֹלֵי מַלְכוּתוֹ וְצִוָּה לִשְׁאָר גֵּיסוֹתָיו לַעֲמֹד בּחוּץ.
כְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ, בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם לְבוֹאוֹ וְקֵרְבוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲגַלֶּה לְךָ לְשֵׁם מַה בָּאתָ אֵלַי?” אָמַר: “הֵן”.
אָמַר: “בָּאתָ כְּאִלּוּ לְבַקְּרֵנִי, וְאוּלָם בְּלִבְּךָ לִשְׁאֹל אֶת פִּי בִּדְבַר בִּתֶּךָ”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: " כֵּן הַדָּבָר, שַׁיְךְ יָשָׁר“.
אָמַר זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ: “שְׁלַח מִי שֶׁיָּבִיא אוֹתָהּ אֵלַי, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁתַּבְרִיא מִיָּד, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.
שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אֶת עוֹזְרָיו וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא כְּפוּתָה וּכְבוּלָה.
הוֹשִׁיב אוֹתָהּ זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ וּפָרַשׂ לְפָנֶיהָ מָסָךְ וְהוֹצִיא הַשְּׂעָרוֹת וְהִקְטִיר אוֹתָן עָלֶיהָ.
צָרַח זֶה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וְיָצָא מִתּוֹכָהּ.
חָזְרָה אֵלֶיהָ דַעְתָּהּ וְהִסְתִּירָה פָּנֶיהָ, וְאָמְרָה: “מַה הוּא הַמַּצָּב הַזֶּה, וּמִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה?” שָׂמַח הַשֻּׁלְטָאן שִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְנָשַׁק שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְנָשַׁק שְׁתֵּי יְדֵי הַשַּׁיְךְ שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ.
פָּנָה אֶל רַבֵּי הַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר: “מָה אַתֶּם אוֹמְרִים? מַה הוּא שֶׁרָאוּי לוֹ זֶה שֶׁרִפֵּא אֶת בִּתִּי?” אָמְרוּ: “רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה”.
אָמַר: “צְדַקְתֶּם”.
נָתַן אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְנַעֲשָׂה זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁמֵּת הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֶת מִי נְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה?” אָמְרוּ: “אֶת חֲתָנֶךָ”.
מִנּוּ אֶת זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ.
וְשׁוּב לֹא עָבָר אֶלָּא זְמַן מוּעָט עַד שֶׁמֵּת הַשֻּׁלְטָאן.
שָׁאֲלוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה: “אֶת מִי נַמְלִיךְ?” אָמְרוּ: " אֶת הַמִּשְׁנֶה”.
הִמְלִיכוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה לְשֻׁלְטָאן, וְהָיָה לְמֶלֶךְ מוֹשֵׁל.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ, וְעָבָר הַמְּקַנֵּא בְּדַרְכּוֹ, וְרָאָה לְפָנָיו אֶת זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ עוֹבֵר בְּתִפְאֶרֶת יְקָר מַלְכוּתוֹ בֵּין נְסִיכָיו וּמִשְׁנָיו וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ.
נָתַן עֵינָיו בַּמְּקַנֵּא וּפָנָה אֶל אַחַד מִמִּשְׁנָיו וְאָמַר: “הָבֵא לְפָנַי אוֹתוֹ אָדָם, וְאַל תַּטֵּל עָלָיו אֵימָה”.
הָלַךְ וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְּקַנֵּא שְׁכֵנוֹ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “תְּנוּ לוֹ אֶלֶף מִשְׁקַל זָהָב מִבֵּית גְּנָזַי וּשְׂאוּ לוֹ מַשְׂאַת מֵאָה גָמָל מִן הַסְּחוֹרָה וְשִׁלְחוּ עִמּוֹ מִשְׁמָר שֶׁיְלַוֶּה אוֹתוֹ לְאַרְצוֹ”.
נִפְרַד מִמֶּנּוּ וּפִטְּרָהוּ מִבְּלִי לְהַעֲנִישׁוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ.
רְאֵה מֵעַתָּה, הַשֵּׁד, כֵּיצַד מָחַל זֶה שֶׁקִּנְּאוֹ בוֹ לַמְקַנֵּא.
כַּמָּה קִנֵּא בוֹ בִּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נָסַע אֵלָיו וְהִזִּיקוֹ, וְהִגִּיעַ עַד כְּדֵי זֶה שֶהֱטִילוֹ לְבוֹר וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ.
אַךְ זֶה לֹא גָמַל לוֹ כְרָעָתוֹ.
וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁסָּלַח לוֹ וּמָחַל לוֹ".
אַחַר-כָּךְ בָּכִיתִי לְפָנָיו, גְּבִרְתִּי, בְּכִי מַר שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְנָשָׂאתִי אֶת קוֹלִי בְּשִׁיר:
מָחֲלוּ הַנְּדִיבִים, וְלֹא יֶחְדְּלוּ חֲכָמִים
מִנְּשׂא לְפוֹשְׁעִים פְּשָׁעִים וַאֲשָׁמִים.
וְאִם אֵין חֵטְא לְךָ לֹא חֲטָאתִיו,
אֱחֹז בְּמִדָּתְךָ סְלִיחַת נָדִיב.
כִּי מְבַקֵּשׁ סְלִיחַת גָּבוֹהַּ מֵעָלָיו,
יִמְחַל חֲטָאִים לָזֶה שֶׁמִּתַּחְתָּיו.
אָמַר הַשֵּׁד: “אַל תַּאֲרֵךְ עָלַי בְּדִבּוּרִים.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמִיתָה, הֲרֵי אֵין לְךָ לַחֲשֹׁשׁ מִמֶּנָּה.
אַךְ סְלִיחָה אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ.
הֲרֵי אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ כְּשָׁפִים”.
הֶעְתִּיק אוֹתִי בְּכֹחַ מִן הָאֲדָמָה וְטָס עִמִּי בָּאֲוִיר עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ כֻּלָּהּ מִתַּחַת לִי כְּאִלּוּ הִיא קְעָרָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ אוֹתִי עַל הַר, וְנָטַל קְצָת מִן הֶעָפָר וְלָחַשׁ עָלָיו לַחַשׁ שֶׁל כְּשָׁפִים וְזָרַק אוֹתוֹ עָלַי וְאָמַר: "צֵא מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרַת קוֹף ", מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נַעֲשֵׂיתִי קוֹף בֶּן מֵאָה שָׁנָה.
כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת עַצְמִי בְּצוּרָה כְעוּרָה זוֹ, בָּכִיתִי עַל עַצְמִי וְהִשְׁלַמְתִּי עִם גּוֹרַל הַזְּמָן הַקָּשֶׁה, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין מַזָּלוֹ שֶׁל אָדָם בְּיָדוֹ.
יָרַדְתִּי מִמַּעֲלֵה הָהָר לְשִׁפּוּלָיו וּמָצָאתִי מִדְבָּר רְחַב-יָדַיִם.
נָסַעְתִּי מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ.
לְבַסּוֹף הוֹבִילוּנִי רַגְלַי לְחוֹפוֹ שֶׁל הַיָּם הַמָּלוּחַ.
עָמַדְתִּי שָׁעָה אַחַת, וְרָאִיתִי סְפִינָה בְּלֵב הַיָּם, וְהָרוּחַ יָפָה לָהּ חוֹתֶרֶת לַיַּבָּשָׁה.
הִסְתַּתַּרְתִּי מֵאֲחוֹרֵי סֶלַע שֶׁבְּצַד הַיַּבָּשָׁה, וְהִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁבָּאָה הַסְּפִינָה וְיָרַדְתִּי בָּהּ, אָמַר אַחַד הַנּוֹסְעִים: “הוֹצִיאוּ מְכֹעָר זֶה מֵעַל פָּנֵינוּ”.
אָמַר רַב-הַחוֹבֵל: "נַהֲרֹג אוֹתוֹ ".
אָמַר אַחֵר: “הִרְגוּהוּ בְּחֶרֶב זוֹ”.
תָּפַסְתִּי בְּשׁוּלֵי בִּגְדוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל וּבָכִיתִי וְהָיוּ דִמְעוֹתַי זוֹלְגוֹת.
נִכְמְרוּ עָלַי רַחֲמָיו שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל וְאָמַר: “סוֹחֲרִים, קוֹף זֶה בִּקֵּשׁ לוֹ מַחֲסֶה מִמֶּנִּי, וּכְבָר הָיִיתִי מַחֲסֶה לוֹ וַהֲרֵי הוּא בְּחָסוּתִי, וְשׁוּב אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְגוֹעַ בוֹ לְרָעָה וּלְהַכְלִים אוֹתוֹ”.
הָיָה רַב-הַחוֹבֵל מֵיטִיב עִמִּי, וְכָל מַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר אֵלָי הָיִיתִי מְבִינוֹ וּמְמַלֵּא כָל חֶפְצוֹ כֻלּוֹ וּמְשַׁמְּשׁוֹ בַּסְּפִינָה עַד שֶׁהִתְחִיל מְחַבְּבֵנִי.
הָיְתָה הָרוּחַ יָפָה לָאֳנִיָּה מֶשֶׁךְ זְמַן חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהֵטַלְנוּ עֹגֶן לְחוֹפָה שֶׁל מְדִינָה גְדוֹלָה וּבָהּ אוּכְלְסִין רַבִּים, אֵין מוֹנֶה לְמִסְפָּרָם זוּלָתִי אֲלֹהִים.
בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ וְעָגְנָה סְפִינָתֵנוּ, בָּאוּ אֵלֵינוּ מַמְלוּכִּים שְׁלוּחִים מֵאֵת מַלְכָּהּ שֶׁל הַמְּדִינָה וְעָלוּ עַל הָאֳנִיָּה וּבֵרְכוּ אֶת הַסּוֹחֲרִים לְשָׁלוֹם וְאָמְרוּ: “מַלְּכֵּנוּ מְבָרֵךְ אֶתְכֶם לְהַגִּיעֲכֶם בְּשָׁלוֹם, וְשׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם מְגִלּוֹת נְיָר אֵלּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִכְתֹּב שׁוֹרָה אַחַת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ לַמֶּלֶךְ מִשְׁנֶה בַּעַל כְּתָב-יָד יָפֶה וּמֵת.
נִשְׁבַּע הַשֻּׁלְטָאן שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּאָלָה, שֶׁלֹּא יְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה אֶלָּא זֶה שֶׁיִּכְתֹּב יָפֶה כִּכְתָבוֹ”.
מָסְרוּ לַסּוֹחֲרִים מְגִלַּת נְיָר אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה בְּרֹחַב אַמָּה, וְכָתַב כָּל הַיּוֹדֵעַ כְּתִיבָה עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם.
קַמְתִּי, וַאֲנִי בְּצוּרַת קוֹף, וְחָטַפְתִּי הַמְּגִלָּה מִידֵיהֶם.
חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא אֶקְרַע אוֹתָהּ וְגָעֲרוּ בִי.
רָמַזְתִּי לָהֶם: “יוֹדֵעַ אֲנִי כְּתֹב”.
רָמַז לָהֶם רַב-הַחוֹבֵל: “הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁיִּכְתֹּב וְאִם יְשַׁרְבֵּב בִּכְתָבוֹ נְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵעַל פָּנֵינוּ.
וְאִם יֵיטִיב לִכְתֹּב, הֲרֵינִי מְאַמְּצוֹ לִי לְבֵן, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי קוֹף מֵבִין דָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”.
נָטַלְתִּי אֶת הַקּוֹלְמוֹס וּטְבַלְתִּיו בַּדְיוֹ שֶׁבַּדְּיוֹתָה וְכָתַבְתִּי בַּקּוֹלְמוֹס בַּכְּתָב הַמְּשֻׁפָּע שְׁנֵי בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
כְּבָר רָשַׁם זְמַן חֶסֶד נְדִיבֵי עָם,
אַךְ חַסְדְּךָ עַד הֵנַּה עוֹד לֹא נִרְשָׁם.
אַל נָא אֱלֹהִים בְּמוֹתְךָ יָתוֹם יְיַתֵּם,
שֶׁאַתָּה לַחֶסֶד גַּם אָב אַתָּה גַּם אֵם.
וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב מְאֹרָךְ:
לוֹ עֵט תּוֹעַלְתּוֹ מָלֵא עוֹלָם,
וְכָלְלוּ תּוֹעֲלִיּוֹתָיו הָאָדָם כֻּלָּם,
וְאֵין אֶרֶץ אֲשֶׁר כְּמַתַּת יָדְךָ לָהּ נִתָּן,
עַד קְצוֹת אֶרֶץ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ חָמֵשׁ שְׁלַחְתָּן.
וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב מִדְרוֹנִין:
וְאֵין סוֹפֵר לֹא יִפְנֶה וְיַחֲלֹף,
וְיָקוּם כְּתָבוֹ לְדוֹרוֹת אֵין סוֹף,
אַל תִּכְתֹּב אֵפוֹא בְּכַפְּךָ כָּל מְאוּם,
לֹא תִשְׂמַח לִרְאוֹתוֹ יוֹם לִתְחִיָּה תָקוּם.
וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב חֲרָטִין:
כַּאֲשֶׁר הֻגַּד לָנוּ דְבַר הַפְּרִידָה,
מְסִבַּת-זְמַן בָּהּ אוֹתָנוּ הֶחֱרִידָה,
חָזַרְנוּ עַל פִּיּוֹת דְּיוֹ וַנִּתְאוֹנֵן,
עַל כְּאֵב פְּרִידָה בִּלְשׁוֹן עֵטִים נְקוֹנֵן.
וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב תְּעוּדוֹת-מִסְמָכִין:
אֵין לְאָדָם שִׁלְטוֹן לָעַד קַיָּם,
וְאִם תְּכַחֵשׁ זֹאת, הָרִאשׁוֹנִים אַיָּם?
מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים לְךָ טַע זַלְזַל,
אֲשֶׁר גַּם בְּחָלְפְךָ הוּא לֹא יֶחְדָּל.
וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב עִטּוּרִין:
פְּתַח קֶסֶת הָעשֶׁר וְהַטּוֹבוֹת,
וְשִׂים דְּיוֹךָ אֲצִילוֹת וּנְדִיבוֹת.
כְּתֹב הַטּוֹב מֵאֲשֶׁר לָאֵל יָדֶךָ,
כִּי בָזֹאת יִרְבֶּה כְּבוֹדְךָ וְשֵׁם עֵטֶךָ.
אַחֲרֵי-כֵן הוֹשַׁטְתִּי לָהֶם הַמְּגִלָּה.
נְטָלוּהָ וְהוֹלִיכוּהָ לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ בַּמְּגִלָּה, לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו כְּתָב זוּלָתִי כְּתָבִי, וְאָמַר לָעוֹמְדִים עָלָיו מִן הַשָּׂרִים: “לְכוּ אֶל בַּעַל כְּתָב זֶה וְהַלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת אֵלֶּה וְהַרְכִּיבוּהוּ עַל פִּרְדָּה וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ בִּכְלֵי-זֶמֶר וְהַכְנִיסוּהוּ אֵלָי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ חִיְּכוּ.
כָּעַס עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “אֲרוּרִים, אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם דָּבָר וְאַתֶּם מְצַחֲקִים עָלָי?” אָמְרוּ: “יֵשׁ סִבָּה לַצְּחוֹק שֶׁלָּנוּ”.
אָמַר: “וּמַה הִיא?” אָמְרוּ: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנָּבִיא לְפָנֶיךָ אֶת זֶה שֶׁכָּתַב כְּתָב יָפֶה זֶה, וּמַצַּב הָעִנְיָן הוּא שֶׁזֶּה שֶׁכְּתָבוֹ קוֹף הוּא וְאֵינוֹ בֶּן-אָדָם.
וַהֲרֵי הוּא עִם רַב-הַחוֹבֵל שֶׁל הַסְּפִינָה”.
אָמַר: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ: “הֵן, חֵי-אֱלֹהִים וּבְחַסְדְּךָ אָנוּ נִשְׁבָּעִים”.
הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל דִּבְרֵיהֶם וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר: "רְצוֹנִי לִקְנוֹת קוֹף זֶה מֵרַב-הַחוֹבֵל ".
שָׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַסְּפִינָה, וְאֶת הַפִּרְדָּה וְהַמַּחֲלָצוֹת וּכְלֵי-זֶמֶר וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתַּלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת אלֶּה וְתַרְכִּיבוּהוּ עַל הַפִּרְדָּה וְתָבִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַסְּפִינָה וְתַכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֵלָי”.
הָלְכוּ אֶל הַסְּפִינָה וּלְקָחוּנִי מֵרַב-הַחוֹבֵל וְהִלְבִּישׁוּנִי הַמַּחֲלָצוֹת וְהִרְכִּיבוּנִי עַל הַפִּרְדָּה.
הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם נִדְהָמִים, וְנֶהְפְּכָה הַמְּדִינָה בְּגִינִי, שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בִּי.
כְּשֶׁהֶעֱלוּנִי לַמֶּלֶךְ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו, נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים.
צִוָּה אוֹתִי לָשֶׁבֶת וְיָשַׁבְתִּי עַל בִּרְכַּי וְעל עֶצֶם-הַכֶּרַע שֶׁלִּי.
הִתְפַּלְּאוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד עַל נִימוּסִין שֶׁלִּי.
וְהָיָה הַמֶּלֶךְ זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּא יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּלֵּק, וְנִסְתַּלְּקוּ, וְלֹא נִשְׁאַרְנוּ אֶלָּא אֲנִי וְהוֹד מַלְכוּתוֹ הַמֶּלֶךְ וְסָרִיס וְעֶבֶד קָטָן לָבָן.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁוּ שֻׁלְחַן מַאֲכָלִים.
וְהָיוּ בָהֶם מִמַּה שֶּׁמְנַתֵּר וּמִמַּה שֶׁעָף, וְהַשּׁוֹכֵן לְזוּגוֹתָיו בְּקִנָּיו, מִתַּרְנְגוֹלֵי הֹדּוּ וְהַשְּׂלָו וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת אֲחֵרִים.
רָמַז לִי הַמֶּלֶךְ שֶׁאֹכַל עִמּוֹ.
קַמְתִּי וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָשַׁבְתִּי וְאָכַלְתִּי עִמּוֹ.
הֶעֱבִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן.
רָחַצְתִּי אֶת יָדַי שֶׁבַע פְּעָמִים וְלָקַחְתִּי הַקֶּסֶת וְהָעֵט וְכָתַבְתִּי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
סוּרָה אֱלֵי בַעֲלֵי-כָנָף וּבַרְבּוּרִים לִמְקוֹם מִשְׁכָּנָם,
וּבְכֵה עֲלֵי צָלִי וְתַרְנְגוֹלֵי-בָר, כִּי נִפְקַד מְקוֹמָם,
וְקוֹנֵן עֲלֵי בְּנוֹת תַּרְנְגוֹלֵי-הֹדּוּ, לֹא פוּגַת לְבִכְיִי עֲלֵיהֶן,
עִם עֲדַת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְכָל הָאֶפְרוֹחִים כֻּלָּם לְמִינֵיהֶן.
מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי עַל שְׁנֵי מִינֵי הַדָּגָה,
עַל כִּכַּר לֶחֶם עוֹלֶה עַל הַשֻּׁלְחָן בִּדְרָגָה.
מְזוֹן שָׁמַיִם הַצָּלִי, הֶאָח מַה יִּיטָב,
וְהַחֵלֶב שׁוֹקֵעַ בְּחֹמֶץ קַנְקַנִּים כִּי רָב.
לֹא הֱנִיעַנִי רָעָב כַּאֲשֶׁר בְּלֵיל עָמְדִי עָצוּר
בִּתְפִלָּתִי, לִפְנֵי דַיְסָה לְאוֹר סַלְעֵי צוּר,
וָאֲהַרְהֵר בְּמַאֲכַל, בְּרֵיחַ בְּשָׂמָיו,
עַל שֻׁלְחַן מַפָּתוֹ קְטִיפָה, רַבּוּ מַטְעַמָּיו.
נַפְשִׁי הוֹחִילִי, כִּי רַבּוּ פִּלְאֵי הַזְּמָן,
אִם יוֹם יָצַר, מִשְׁנֵהוּ רֶוַח יָבִיא לָן.
קַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי בְּרִחוּק מָקוֹם.
הִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ לְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי וְקָרָא אוֹתוֹ וְתָמַהּ וְאָמַר: “פֶּלֶא הוּא קוֹף שֶׁלּוֹ מְלִיצָה כָּזוֹ וּכְתָב שֶׁכָּזֶה.
חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁזֶּה מִפִּלְאֵי הַפְּלָאוֹת”.
אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לַמֶּלֶךְ יַיִן מְיֻחָד בִּכְלִי שֶׁל זְכוּכִית, וְשָׁתָה הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיט לִי אַחַר-כָּךְ.
נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ וְשָׁתִיתִי וְכָתַבְתִּי:
שָׂרְפוּ אוֹתִי בָּאֵשׁ וַיְעוֹרְרוּנִי לִדְבַר שְׂפָתַיִם,
וַיִּמְצְאוּ אוֹתִי בַצָּרָה מַאֲרִיךְ אַפַּיִם,
וַיְנַשְּׂאוּנִי וַיְנַטְּלוּנִי עַל כַּפַּיִם,
וָאֶטֹּל נְשִׁיקַת שִׂפְתֵי יְפַת-לְחָיַיִם.
וְעוֹד זֹאת:
חִלָּה בֹקֶר אֲפֵלַת-לַיִל: הַשְׁקִינִי נָא מְעַט
יַיִן צָלוּל יַהֲפֹךְ אֶת הַמָּתוּן לְקַל דַּעַת.
זַכִּים וּצְלוּלִים הַשְּׁנַיִם עֲדֵי מַבְחִין אָיִן,
אִם הַיַּיִן בַּכּוֹס וְאִם הַכּוֹס בַּיָּיִן.
קָרַא הַמֶּלֶךְ אֶת הַשִּׁיר וְנֶאֱנַח וְאָמַר: "אִלּוּ הָיְתָה דַעַת בְּבֶן-אָדָם הָיָה עוֹלֶה עַל כָּל בְּנֵי-דוֹרוֹ וְכָל בְּנֵי מְאַת הַשָּׁנִים שֶׁהוּא חַי בָּהּ.
צִוָּה וְהִגִּישׁוּ לוֹ אֶת טַבְלַת הַשָּׁאח-מַאתְּ וְאָמַר: “רְצוֹנְךָ לְשַׂחֵק עִמִּי?” רָמַזְתִּי לוֹ בְּרֹאשִׁי: “הֵן”.
וְנִגַּשְׁתִּי וְסִדַּרְתִּי אֶת הַטַּבְלָא בְּצוּרוֹתֶיהָ וְשִׂחַקְתִּי עִמּוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְהָיִיתִי אֲנִי הַמְּנַצֵחַ.
נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ בְּדַעְתּוֹ.
תָּפַסְתִּי בַקֶּסֶת וּבַקּוּלְמוּס וְכָתַבְתִּי עַל פִּתְקָה שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִלְחֲמוּ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת כָּל יוֹמָן,
וְהָלַךְ וָרָב כָּל שָׁעָה קֵרְבָן,
עֲדֵי כַאֲשֶׁר אוֹתָן חשֶׁךְ עָטָה,
יָשְׁנוּ חֲבוּקוֹת בְּאוֹתָה מִטָּה.
כְּשֶׁקָרָא הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, הִתְפַּלֵּא וְחָרַד וּבָאָה מְבוּכָה בְנַפְשׁוֹ וְאָמַר לְסָרִיסוֹ: “לֵךְ אֶל גְּבִרְתְּךָ סַיִּדַתְּ אַלְחֻסֻן וֶאֱמֹר לָהּ: הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ שֶׁתָּבוֹאִי וְתִתְבּוֹנְנִי לְקוֹף נִפְלָא זֶה”.
הָלַךְ הַסָּרִיס וְחָזַר וְעִמּוֹ הַגְּבִירָה.
כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה בִי כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי, כֵּיצַד זֶה יִיטַב בְּעֵינֶיךָ שֶׁתִּשְׁלַח אֵלַי לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵי גְבָרִים זָרִים?” אָמַר: “סַיִּדַתְּ אַלְחֻסֻן, אֵין אֶצְלִי זוּלָתִי הָעֶבֶד הַקָּטָן וְהַסָּרִיס שֶׁגִּדְלֵךְ וַאֲנִי אָבִיךְ.
וְאִם כָּךְ בִּפְנֵי מִי אַתְּ מְכַסָּה פָנַיִךְ?” אָמְרָה: “קוֹף זֶה בָּחוּר הוּא, בֶּן-מֶלֶךְ, וּכְשָׁפִים עָשׂוּ לוֹ.
עָשָׂה לוֹ אוֹתָם הַשֵּׁד גַּרְגַּרִיס מִזַּרְעוֹ שֶׁל אִבְּלִיס, אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת אִשְׁתּוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אִפִתָּאמוּס מוֹשֵׁל אִיֵּי הָהָבְנִים.
וְזֶה שֶׁאַתָּה חוֹשְׁבוֹ לְקוֹף, אָדָם מְלֻמָּד וּמַשְׂכִּיל הוּא”.
תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל דִּבְרֵי בִתּוֹ, הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת עָלֶיךָ?” אָמַרְתִּי בִתְנוּעַת רֹאשׁ: “הֵן”, וּבָכִיתִי.
אָמַר הַמֶּלֶךְ לְבִתּוֹ: “מִנַּיִן לָךְ שֶׁעָשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים?” אָמְרָה: “אָבִי, הָיְתָה אֶצְלִי בְקַטְנוּתִי אִשָּׁה זְקֵנָה בַּעֲלַת-מְזִמּוֹת וּמְכַשֵּׁפָה, וְלִמְּדָה אוֹתִי חָכְמַת הַכְּשָׁפִים וּמַעֲשֵׂיהֶם.
וְלָמַדְתִּי אוֹתָם וְהִתְמַחֵיתִי בָהֶם, וּשְׁמוּרִים בְּדַעְתִּי מֵאָה וְשִׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַּׁעֲרֵיהֶם, שֶׁבַּשַּׁעַר הַפָּחוֹת שֶׁבָּהֶם אוּכַל לְהַעְתִּיק אֶת אַבְנֵי מְדִינָתְךָ אֶל מֵעֵבֶר לְהַר קָאף, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָהּ לִתְהוֹמוֹ שֶׁל יָם וְלַהֲפֹךְ בְּתוֹכוֹ אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ לְדָגִים”.
אָמַר אָבִיהָ: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, הַצִּילִי לָנוּ בָּחוּר זֶה, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה לִי, שֶׁהוּא בָּחוּר הָגוּן וְנָבוֹן”.
אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
נָטְלָה סַכִּין בְּיָדָהּ וְעָגָה עוּגָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכָּךְ סִפֵּר הַקַּבְּצָן לָעַלְמָה: גְּבִרְתִּי, נָטְלָה בַּת-הַמֶּלֶךְ סַכִּין בְּיָדָהּ שֶׁשֵּׁמוֹת קְדוֹשִׁים בְּעִבְרִית חֲקוּקִים עָלֶיהָ וְעָגָה עוּגָה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם שֶׁל הָאַרְמוֹן, וְכָתְבָה בְּתוֹכָהּ שֵׁמוֹת שֶׁל מִסְתּוֹרִין, וְלָחֲשָׁה לַחַשׁ וְאָמְרָה דְבָרִים הַמּוּבָנִים וְשֶׁאֵינָם מוּבָנִים.
אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה חָשַׁךְ הָעוֹלָם בַּעֲדֵנוּ, וְעָלָה הַשֵּׁד לְפָנֵינוּ בְמַרְאֵהוּ וּבְצוּרָתוֹ: יָדָיו כְּמִזְרוֹת וְרַגְלָיו כִּתְרָנִים וּשְׁתֵּי עֵינָיו כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ.
נִבְעַתְנוּ מִפָּנָיו.
אָמְרָה בַּת-הַמֶּלֶךְ: “אַל יְהֵא בוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם וְאַל תְהִי בָרוּךְ”.
הִתְהַפֵּךְ הַשֵּׁד לְצוּרַת אַרְיֵה וְאָמַר לָהּ: “בּוֹגֶדֶת, הֵפַרְתְּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה, כְּלוּם לֹא נִשְׁבַּעְנוּ זֶה לְזוֹ שֶׁלֹּא נַעֲמֹד זֶה לְזוֹ בְדַרְכֵּנוּ?” אָמְרָה לוֹ:“אָרוּר, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינִי וּבֵין שֶׁכְּמוֹתְךָ שְׁבוּעָה?” אָמַר הַשֵּׁד: “טְלִי מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לָךְ”, וּפָתַח הָאַרְיֵה אֶת פִּיו וְהִתְנַפֵּל עַל הָעַלְמָה.
נִזְדָרְזָה וְנָטְלָה שַׂעֲרָה מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ, הֵנְיפָה אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וְלָחֲשָׁה בִּשְׂפָתֶיהָ.
נַעֲשְׂתָה הַשַּׂעֲרָה חֶרֶב חַדָּה, וְהִכְּתָה בוֹ אוֹתוֹ אַרְיֵה וְשִׁסְּעָה אוֹתוֹ לִשְׁתַּיִם, הָפַךְ רֹאשׁוֹ עַקְרָב.
הָפְכָה הָעַלְמָה נַחַשׁ עָצוּם וְהִתְנַפְּלָה עַל אָרוּר זֶה כְּשֶׁהוּא בְּצוּרַת עַקְרָב וְנִלְחֲמוּ מִלְחָמָה קָשָׁה.
הָפַךְ הָעַקְרָב נֶשֶׁר וְהָפַךְ הַנַּחַשׁ פֶּרֶס שֶׁרָדַף אַחֲרֵי הַנֶּשֶׁר וּבִקֵּשׁ שָׁעָה זְמַן לְתָפְסוֹ.
הָפַךְ הַנֶּשֶׁר חָתוּל שָׁחוֹר וְהָפְכָה הָעַלְמָה זְאֵב מְנֻמָּר וְנִלְחֲמוּ בָּאַרְמוֹן שָׁעָה זְמָן.
רָאָה הֶחָתוּל אֶת עַצְמוֹ מְנֻצָּח וְהָפַךְ וְנַעֲשָׂה רִמּוֹן אָדֹם גָּדוֹל, וְיָשַׁב הָרִמּוֹן בְּאֶמְצַע הַבְּרֵכָה הַמּוֹצֶקֶת מַיִם, שֶׁבָּאַרְמוֹן.
בָּא אֵלָיו הַזְּאֵב וְהִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר וְנָפַל עַל רִצְפַּת הָאַרְמוֹן וְנִשְׁבַּר, וְנִתְפַּזְּרוּ הַגַּרְגִּירִים כָּל גַּרְגִּיר לְחוּד, עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה קַרְקַע הָאַרְמוֹן גַּרְגִּירִים.
הִתְנָעֵר הַזְּאֵב וְנַעֲשָׂה תַּרְנְגוֹל וְלִקֵּט אוֹתָם גַּרְגִּירִים שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיר גַּרְגִּיר אֶחָד.
וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה מִן הַשָּׁמַיִם נִשְׁאַר גַּרְגִּיר אֶחָד בִּקְצֵה הַבְּרֵכָה.
הִתְחִיל הַתַּרְנְגוֹל מְצַעֵק וּמְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּמְרַמֵּז לָנוּ בְּמַקּוֹרוֹ, וַאֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ מְבִינִים מַה הוּא אוֹמֵר.
נָתַן עָלֵינוּ בְקוֹל צְעָקָה, עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה לָנוּ שֶׁהָאַרְמוֹן נֶהְפַּךְ עָלֵינוּ, וְהָיָה סוֹבֵב עַל קַרְקַע הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ עַד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ גַּרְגִּיר שֶׁהִסְתַּתֵּר בִּקְצֵה הַבְּרֵכָה.
חָשׁ אֵלָיו לְלַקְּטוֹ, וְהִנֵּה צָלַל הַגַּרְגִּיר בְּתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁבַּבְּרֵכָה וְנַעֲשָׂה דָג וְצָלַל בְּתַחְתִּיתָם שֶׁל הַמַּיִם.
הָפַךְ הַתַּרְנְגוֹל לְתַנִּין גָּדוֹל וְיָרַד אַחֲרָיו וְנֶעֱלַם שָׁעָה אֶחָת.
אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְנוּ קוֹל צְעָקָה גְדוֹלָה וְנִזְדַּעְזַעְנוּ.
אַחֲרֵי-כֵן יָצָא הַשֵּׁד כְּשֶׁהוּא אֲבוּקַת אֵשׁ.
פָּתַח פִּיו וְיָצְאָה אֵשׁ מִתּוֹכוֹ, וּמִתּוֹךְ עֵינָיו וְאַפּוֹ אֵשׁ וְעָשָׁן.
יָצְאָה הָעַלְמָה כְּשֶׁהִיא גַּחֲלַת אֵשׁ עֲצוּמָה.
נִלְחֲמוּ זֶה בְּזוֹ שָׁעָה עַד שֶׁנִּבְלְעוּ הָאִשִּׁים זוֹ בְּזוֹ וְנִתְמַלֵּא הָאַרְמוֹן עָשָׁן וְנֶעֱלַמְנוּ בְּתוֹכוֹ.
פָּחַדְנוּ וּבִקַּשְׁנוּ לִצְלֹל בְּתוֹךְ הַמַּיִם מֵחֲשַׁשׁ שְׂרֵפָה וַאֲבָדוֹן.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר.
אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים.
וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵטִיל עָלֶיהָ לְהַצִּיל קוֹף זֶה וְלֹא הָיִיתִי מְיַגְּעָהּ יְגִיעָה עֲצוּמָה זוֹ עִם שֵׁד אָרוּר זֶה, שֶׁאֵין כָּל הַשֵּׁדִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו.
וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַכִּירִים קוֹף זֶה.
אַל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה שֶׁבָּא לְכָאן.
בִּקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה לְשֵׁם-שָׁמַיִם וּלְהַצִּילוֹ מִן הַכְּשָׁפִים, וְהִגִּיעָה לָנוּ מְגִנַּת-לֵב”.
וְאוּלָם אֲנִי, גְבִרְתִּי, הָיְתָה לְשׁוֹנִי קְשׁוּרָה וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לְהַגִּיד לוֹ כְלוּם.
וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁנוּ, עַד שֶׁהַשֵּׁד צָרַח מִתַּחַת לָאִשִּׁים, וְעָמַד אֶצְלֵנוּ בְאוּלָם הָעַמּוּדִים וְהֵפִיח בְּפָנֵינוּ אֵשׁ.
הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ הָעַלְמָה וְהֵפִיחָה בְּפָנָיו, פָּגְעוּ בָנוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ מִמֶּנָּה וּמִמֶּנּוּ.
וְאוּלָם רְשָׁפֶיהָ לֹא הִזִּיקוּ לָנוּ, אַךְ בַּאֲשֶׁר לִרְשָׁפָיו, הִנֵּה פָּגַע בִּי רֶשֶׁף בְּעֵינִי וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, כְּשֶׁעוֹדֶנִּי בְּצוּרַת קוֹף.
וּפָגַע רֶשֶׁף מִמֶּנּוּ בַמֶּלֶךְ בְּפָנָיו, וְשָׂרַף אֶת חֲצִי פָּנָיו, אֶת זְקָנוֹ וְאֶת לִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה וְהִפִּיל אֶת מַעֲרֶכֶת שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנָה.
וְנָפַל רֶשֶׁף בַּחֲזֵה הַסָּרִיס וְנִשְׂרַף תֵּכֶף וּמִיָּד.
הָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ אֲבוּדִים וְהִתְיָאַשְׁנוּ מִן הַחַיִּים.
אַךְ בְּעוֹד אֲנַחְנוּ בְּכָךְ וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלֵינוּ: “אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל, אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל, נָתַן תְּשׁוּעָה וְעֶזְרָה וְעָשָׂה כָלָה בַכּוֹפֵר בְּדַת מֻחַמָּד אֲדוֹן כָּל הָאָדָם”.
וּכְבָר שָׂרְפָה בַת-הַמֶּלֶךְ אֶת הַשֵּׁד וְנַעֲשָׂה גַל שֶׁל אֵפֶר.
פָּנְתָה הָעַלְמָה אֵלֵינוּ וְאָמְרָה: “הַגִּישׁוּ לִי סֵפֶל מָיִם”.
הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לָהּ.
לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹנוּ אוֹתָם.
אַחַר-כָּךְ הִזְלִיפָה עָלַי מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “הִנָּצֵל בְכֹחַ אֱלֹהִים אַדִּיר וָאֱמֶת וּבְכֹחַ שֵׁם אֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַחֲזוֹר לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”.
הִתְנָעַרְתִּי וְנַעֲשֵׂיתִי אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיִיתִי, וְאוּלָם עֵינִי אָבְדָה.
אָמְרָה הָעַלְמָה: “הָאֵשׁ, הָאֵשׁ, אָבִי.
אֵינִי נִשְׁאֶרֶת בַּחַיִּים, שֶׁאֵינִי רְגִילָה לְהִלָּחֵם עִם שֵׁדִים.
וְאִלּוּ הָיָה בֶן-אָדָם, הָיִיתִי הוֹרְגוֹ מִזְּמָן.
וְלֹא סָר כֹּחִי, אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ גַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וְלִקַּטְתִּי גַרְגִּירָיו וְשָׁכַחְתִּי אֶת הַגַּרְגִּיר שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל הַשֵּׁד בְּתוֹכָהּ, וְאִלּוּ הָיִיתִי מְלַקְּטוֹ, הָיָה מֵת מִיָּד.
וְאוּלָם עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה לֹא רְאִיתִיו, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי בוֹ עַד שֶׁתָּקַף אוֹתִי, וְהָיְתָה בֵינֵינוּ מִלְחָמָה קָשָׁה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וּבָאֲוִיר וּבַמַּיִם.
וְכָל אֵימַת שֶׁפָּתַחְתִּי עָלָיו שַׁעַר שֶׁל כְּשָׁפִים, פָּתַח הוּא עָלַי שַׁעַר עָצוּם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁפָּתַח אֶת שַׁעַר הָאֵשׁ.
וּמְעַטִּים הֵם אֵלּוּ שֶׁפָּתְחוּ עֲלֵיהֶם שַׁעַר הָאֵשׁ וְנִצְלוּ מִמֶּנּוּ.
וְאוּלָם הַמַּזָּל עָמַד לִי בְפָנָיו עַד שֶׁשְּׂרַפְתִּיו לִפְנֵי שֶׁנִּשְׂרַפְתִּי, אַחֲרֵי שֶׁהִכְרַחְתִּיו לְקַבֵּל עָלָיו אֶת דַּת הָאִסְלָאם.
אֲבָל אֲנִי, מֵתָה אֲנִי, וְהַמָּקוֹם יְנַחֶמְכֶם אַחֲרָי…” הִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים, וְלֹא פָסְקָה מִבַּקֵּשׁ רַחֲמִים מִפְּנֵי הָאֵשׁ.
וְהִנֵּה רֶשֶׁף אֵשׁ שָׁחוֹר עָלָה עַל חָזָהּ וְעָבַר עַל פָּנֶיהָ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל פָּנֶיהָ בָּכְתָה וְאָמְרָה: “מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה וּמֻחַמָּד נְבִיא אַללָּה”.
הִסְתַּכַּלְנוּ בָהּ וְרָאִינוּ שֶׁנַּעַשְׂתָה גַל שֶׁל אֵפֶר לְצַד אֶפְרוֹ שֶׁל הַשֵּׁד.
הִתְאַבַּלְנוּ עָלֶיהָ, וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ בְּלִבִּי לִהְיוֹת אֲנִי בִמְקוֹמָהּ, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתָן הַפָּנִים הַחֲמוּדוֹת שֶׁעָשׂוּ עִמִּי טוֹבָה שֶׁכָּזוֹ נַעֲשִׂים אֵפֶר.
וְאוּלָם אֵין מֵשִׁיב מִשְׁפַּט-אֱלֹהִים.
כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּתּוֹ נַעַשְׂתָה גַל שֶׁל אֵפֶר, מָרַט שְׁאֵרִית זְקָנוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְעָשִׂיתִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הוּא, וּבָכִינוּ לָהּ.
בָּאוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּמָצְאוּ אֶת הַשֻּׂלְטָאן בְּאֵין-אוֹנִים וְאֶת שְׁנֵי גַלֵּי הָאֵפֶר.
נִדְהֲמוּ וְעָמְדוּ סְבִיב הַמֶּלֶךְ כְּשָׁעָה אֶחָת.
כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר, סִפֶּר לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע לְבִתּוֹ עִם הַשֵּׁד, וְגָדְלָה צָרַת נַפְשָׁם וְהֵרִימוּ קוֹל זְעָקָה הַנָּשִׁים וְהַשְּׁפָחוֹת, וְעָשׂוּ מִסְפֵּד שִׁבְעַת יָמִים.
קָם הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִבְנוֹת עַל אֵפֶר בִּתּוֹ כִפָּה עֲצוּמָה וְהִדְלִיק בָּהּ נֵרוֹת שַׁעֲוָה וּמְנוֹרוֹת.
אַךְ בַּאֲשֶׁר לְאֵפֶר הַשֵּׁד, הֲרֵי זָרוּהוּ לָאֲוִיר לְקִלְלַת אֱלֹהִים.
אַחֲרֵי זֶה חָלָה הַמֶּלֶךְ מַחֲלָה, שֶׁהָיָה צָפוּי בָּהּ לְמִיתָה, וְנִשְׁאַר חֹדֶשׁ יָמִים בְּמַחֲלָתוֹ.
אַחַר-כָּךְ הִבְרִיא וְצָמַח זְקָנוֹ.
נִתְבַּקַּשְׁתִּי לָבוֹא לְפָנָיו, וְאָמַר לִי: "בָּחוּר, בִּלִּינוּ זְמַנֵּנוּ בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים, שַׁאֲנַנִּים מִמִּקְרֵי הַזְּמָן, עַד שֶׁבָּאתָ אֵלֵינוּ.
וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתְךָ וְלֹא אֶת יוֹם בּוֹאֲךָ הַמְּכֹעָר.
אָבַדְנוּ בִּגְלָלֶךָ.
רֵאשִׁית כֹּל שִׁכַּלְתִּי אֶת בִּתִּי שֶׁהָיְתָה שָׁוָה מֵאָה גְבָרִים, וְשֵׁנִית קָרָה אוֹתִי מִן הַשְּׂרֵפָה מַה שֶּׁקָרָה וְאִבַּדְתִּי אֶת שִׁנַּי וּמֵת נַעֲרִי.
וְעִם כָּל זֶה לֹא רָאִיתִי קוֹדֵם לָכֵן דָּבָר רַע מִמְּךָ, וְאוּלָם הַכֹּל מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא, עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ.
הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים.
הִנֵּה הִצִּילָה אוֹתְךָ בִּתִּי בְּשָׁעָה שֶׁאִבְּדָה אֶת עַצְמָהּ.
עַכְשָׁו, בְּנִי, צֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, צֵא בְשָׁלוֹם מִמְּדִינָתִי.
דַּי הוּא מַה שֶּׁאֵרַע בִּגְלָלְךָ, אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל זֶה נִגְזַר עָלֵינוּ וְעָלֶיךָ.
צֵא אֵפוֹא בְשָׁלוֹם, וְאִם אָשׁוּב לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, הֲרֵינִי הוֹרְגֶךָ.
נָזַף בִּי וְיָצָאתִי, גְבִרְתִּי, מֵעַל פָּנָיו, כְּשֶׁאֵינִי בָּטוּחַ כִּמְעַט בְּהַצָּלָתִי, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן אֶפְנֶה.
עָבַר לְנֶגֶד עֵינַי כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי: זֶה שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי בַדֶּרֶךְ וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם מִיָּדָם, וְהָלַכְתִּי חֹדֶשׁ וְנִכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זָרָה, פְּגִישָׁתִי עִם הַחַיָּט וּפְגִישָׁתִי עִם הָעַלְמָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהַצָּלָתִי מִידֵי הַשֵּׁד אַחֲרֵי שֶׁשָּׂם בְּדַעְתּוֹ לְהָרְגֵנִי – וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית.
נָתַתִּי הוֹדָיָה לָאֵל וְאָמַרְתִּי: “בְּעֵינִי וְלֹא בְנַפְשִׁי”.
נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַמֶּרְחָץ לִפְּנֵי שֶׁיָּצָאתִי מִן הַמְּדִינָה וְגִלַּחְתִּי אֶת זְקָנִי וְלָבַשְׁתִּי מְעִיל-נְזִירִים שָׁחוֹר, וְשַׂמְתִּי פָנַי לַעֲלוֹת לָחֹג בְּמֶכָּה, גְבִרְתִּי.
וּבְכָל יוֹם בּוֹכֶה אֲנִי וּמְהַרְהֵר בַּצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ לִי וּבְאִבּוּד עֵינִי וְנוֹשֵׂא קוֹלִי וְאוֹמֵר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
נְבוּכוֹתִי בְּעִנְיָנִי, אֵין-סָפֵק, חֵי-הָרַחֲמָן.
וַיַּקִּיפוּנִי יְגוֹנִים, לֹא אֵדַע מֵאָן מְקוֹמָן.
אֲיַחֵל עֲדֵי תוֹחֶלֶת תִּיעַף לְתוֹחַלְתִּי.
וַאֲיַחֵל עֲדֵי יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים מִשְׁפָּטִי.
וַאֲיַחֵל מְנֻצָּח מִבְּלִי הִתְאוֹנֵן,
כְּיַחֵל צָמֵא מְקוֹם חֲרֵרִים מִתְלוֹנֵן.
אֲיַחֵל עַד יֵדַע אָדָם כִּי אָנֹכִי אָנֹכִי,
בְּדָבָר מַר מִתּוֹחֶלֶת הֶאֱרַכְתִּי כֹחִי,
וְאֵין מְאוּם כְּתוֹחֶלֶת מָר.
וְאוּלָם מְאֹד מְאֹד
מַר מִשְּׁנֵיהֶם, אִם תּוֹחַלְתִּי בִּי תִבְגֹּד.
מִסְתְּרֵי צְפוּנִי הֵם פֶּה לְמַצְפּוּנִי,
אִם צְפוּנֵי-צָפוּן לָךְ יְגַלּוּ צְפוּנִי.
וְאִלּוּ הָיָה בֶהָרִים אֲשֶׁר בִּי, חָרָבוּ.
וּבָאֵשׁ – כָּבְתָה, וּבָרוּחוֹת – לֹא נָשָׁבוּ.
וְכָל הָאוֹמֵר: זְמַן מְתִיקוֹת תוֹכֵהוּ,
לֹא יִמָּלֵט מִיּוֹם מַר מִמַּר, יְבוֹאֵהוּ.
נָסַעְתִּי מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְיָרַדְתִּי לֶעָרִים וְשַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר הַשָּׁלוֹם בַּגְדָאד, אֶפְשָׁר שֶׁאַגִּיעַ שָׁם אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וַאֲסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי.
הִגַּעְתִּי לְבַגְדָאד בַּלַּיְלָה הַזֶּה וּמָצָאתִי אֶת אָחִי זֶה הָרִאשׁוֹן עוֹמֵד נָבוֹךְ.
אָמַרְתִּי: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ” וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ, וְהִנֵּה קָרַב אָחִינוּ הַשְּׁלִישִׁי וּבָא אֵלֵינוּ וְאָמַר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אִישׁ נָכְרִי אָנִי”.
אָמַרְנוּ לוֹ: “וְאַף אָנוּ נָכְרִים וְהִגַּעְנוּ בְלַיְלָה מְבֹרָךְ זֶה”.
הָלַכְנוּ אֲנַחְנוּ הַשְּׁלשָׁה, וְאֵין בְּתוֹכֵנוּ אִישׁ יוֹדֵעַ סִפּוּרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
הוֹבִילָנוּ הַגּוֹרָל לְדֶלֶת זוֹ וְנִכְנַסְנוּ אֲלֵיכֶן.
זוֹ הִיא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי וְעִוְרוֹן עֵינִי.
אָמְרָה בַעֲלַת-הַבַּיִת: “אָכֵן מוּזָר סִפּוּרְךָ.
הַצְדַּע בְיָדְךָ אֶל רֹאשֶׁךָ וְלֶךְ-לְךָ”.
אָמַר: “אֵינִי יוֹצֵא עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרוֹ שֶׁל בֶּן-לִוְיָתִי”.
נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אֵין סִפּוּרִי כְּסִפּוּרֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-לִוְיָתִי, נִפְלָא הוּא וּמַתְמִיהַּ מִשֶּׁלָּהֶם, וְהוּא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וְעִוְרוֹן עֵינִי.
שֶׁכֵּן הֵם בָּא עֲלֵיהֶם הַדָּבָר עַל-פִּי הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל, וַאֲנִי הֵבֵאתִי עָלַי הַגּוֹרָל וְגָרַמְתִּי לִי אֲנִי בְעַצְמִי עַגְמַת נָפֶשׁ.
וְזֶהוּ סִפּוּרִי”.
סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי
מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי.
מֵת אָבִי, וְתָפַסְתִּי הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו וּמָשַׁלְתִּי וְעָשִׂיִתי הַיָּשָׁר וְהֵטַבְתִּי לַנְּתִינִים.
וְהָיְתָה בְלִבִּי חִבָּה יְתֵרָה לִנְסִיָעה בִסְפִינוֹת בַּיָּם.
שֶׁהָיְתָה מְדִינָתִי עַל הַיָּם, וְהַיָּם רְחַב יָדַיִם, וּבִסְבִיבָתֵנוּ אִיִּים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּלֵב הַיָּם, וְהָיוּ לִי בַיָּם חֲמִשִּׁים סְפִינָה לְמִסְחָר, וַחֲמִשִּׁים סְפִינָה קְטַנּוֹת מֵהֶן לְטִיּוּל, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים סְפִינַת-מָשׁוֹט מוּכָנוֹת לְמִלְחֶמֶת רְשׁוֹת וּלְמִלְחֶמֶת-מִצְוָה.
בִּקַּשְׁתִּי לְטַיֵּל בָּאִיִּים וְיָרַדְתִּי בְעֶשֶׂר סְפִינוֹת.
וְלָקַחְתִּי עִמִּי צֵדַת חֹדֶשׁ תָּמִים וְנָסַעְתִּי עֶשְׂרִים יוֹם.
בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת נָשְׁבָה עָלֵינוּ רוּחַ מִנֶּגֶד לָנוּ וְקָם עָלֵינוּ הַיָּם בִּסְעָרָה עֲצוּמָה וְהִכּוּ גַּלָּיו עַד שֶׁנִּתְיָאַשְׁנוּ מֵחַיִּים.
יָרְדָה עָלֵינוּ חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה, וְאָמַרְתִּי: “אֵין לְשַׁבֵּחַ אֶת זֶה שֶׁמִּסְתַּכֵּן וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹצֵא בְשָׁלוֹם”.
הִתְפַּלַּלְנוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהִתְחַנַנּוּ אֵלָיו.
וְלֹא פָסְקוּ הָרוּחוֹת לִהְיוֹת נֶגְדֵּנוּ וְהַגַּלִּים לְהַכּוֹת עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר וְשָׁקַט הָרוּחַ וְרָגַע הַיָּם.
אַחַר-כָּךְ זָרְחָה הַחַמָּה וְנִגְלָה לְעֵינֵינוּ אִי.
עָלִינוּ לַיַּבָּשָׁה וּבִשַּׁלְנוּ מַשֶּׁהוּ לְאָכְלֵנוּ וְאָכָלְנוּ.
נַחְנוּ יוֹמַיִם וְנָסַעְנוּ עֶשְׂרִים יוֹם.
זָרְמוּ הַמַּיִם כְּנֶגְדֵּנוּ, וְהָיָה הַיָּם מוּזָר לְרַב-הַחוֹבֵל, אָמַרְנוּ לַצּוֹפֶה: “עֲלֵה לַמִּצְפֶּה בְרֹאשׁ הַתֹּרֶן וְהַשְׁקֵף עַל הַיָּם”.
עָלָה הַצּוֹפֶה לְרֹאשׁ הַתֹּרֶן וְהִשְׁקִיף וְאָמַר לְרַב-הַחוֹבֵל: “רַב-הַחוֹבֵל, רָאִיתִי לִימִינִי דָגִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהִסְתַּכַּלְתִּי לְלֵב הַיָּם וְרָאִיתִי מַשֶּׁהוּ שָׁחוֹר מֵרָחוֹק.
שָׁעָה הוּא מְנוֹצֵץ שָׁחוֹר וְשָׁעָה לָבָן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע רַב-הַחוֹבֵל אֶת דִּבְרֵי הַצּוֹפֶה, הִשְׁלִיךְ מִצְנַפְתּוֹ לָאָרֶץ וּמָרַט זְקָנוֹ וְאָמַר לַאֲנָשִׁים: “הִתְבַּשְּׂרוּ בְאָבְדָנֵנוּ כֻלָּנוּ יַחַד, שֶׁכֵּן לֹא יֵצֵא בְשָׁלוֹם גַּם אֶחָד מִמֶּנּוּ”.
הִתְחִיל בּוֹכֶה, וְאָנוּ כֻלָּנוּ בוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ.
אָמַרְתִּי: “רַב-הַחוֹבֵל, הַגֵּד לָנוּ מַה הוּא שֶׁרָאָה הַצּוֹפֶה?” אָמַר: “דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁתָּעִינוּ בְדַרְכֵּנוּ בוֹ בְיוֹם שֶׁסָּעֲרוּ הָרוּחוֹת נֶגֶד דַּרְכֵּנוּ וְלֹא שָׁקְטוּ עַד מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וְעָמַדְנוּ שְׁנֵי יָמִים.
אָז תָּעִינוּ בַיָּם, וּכְבָר עָבְרוּ עָלֵינוּ אַחַד-עָשָׂר יוֹם מֵאוֹתוֹ לַיְלָה, וְאֵין לָנוּ רוּחַ שֶׁתַּחֲזִיר אוֹתָנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ, וּבִנְטוֹת הַיּוֹם בְּיוֹם מָחָר אָנוּ מַגִּיעִים לְהַר שֶׁל אֶבֶן שְׁחוֹרָה, הַמְּכֻנֶּה בְשֵׁם הַר אֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת, וְיִסְחֲבוּ אוֹתָנוּ הַמַּיִם בְּעַל כָּרְחֵנוּ לְרַגְלָיו, וְתִתְרַסֵּק הַסְּפִינָה וְיֵלֵךְ כָּל מַסְמֵר שֶׁבַּסְּפִינָה אֶל הָהָר וְיִדְבַּק בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה צָפַן בְּאֶבֶן-שׁוֹאֶבֶת זוֹ סוֹד, הַיְנוּ שֶׁכָּל בַּרְזֶל הוֹלֵךְ אֵלָיו.
וּבְאוֹתוֹ הַר הַרְבֵּה בַּרְזֶל שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אוֹתוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים בְּהַר זֶה סְפִינוֹת הַרְבֵּה.
וּמֵאַחֲרָיו שֶׁל הַיָּם כִּפַּת נְחשֶׁת-קָלָל הַמִּתְנַשְּׂאָה עַל עֲשָׂרָה עַמּוּדִים.
וְעַל הַכִּפָּה לְמַעְלָה פָּרָשׁ שֶׁסּוּסוֹ נְחשֶׁת.
וּבְיָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָרָשׁ רֹמַח שֶׁל נְחשֶׁת.
וְעַל חָזֵהוּ לוּחַ שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁשֵּׁמוֹת וְקָמֵיעוֹת חֲקוּקִים בּוֹ”.
הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵין מַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי-הָאָדָם אֶלָּא זֶה שֶׁרוֹכֵב עַל אוֹתוֹ סוּס, וְאֵין הַצָּלָה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁיִּפֹּל פָּרָשׁ זֶה מֵעַל אוֹתוֹ סוּס”.
בָּכָה, גְבִרְתִּי, רַב-הַחוֹבֵל בְּכִי מָר, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ מֵתִים בְּאֵין מוֹצָא.
נִפְרַד כָּל אָדָם מֵאִתָּנוּ מֵחֲבֵרוֹ וּמָסַר לוֹ צַוָּאתוֹ אִם יֵצֵא בְשָׁלוֹם, וְלֹא יָשְׁנוּ כָּל אוֹתוֹ הַלָּיְלָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְקָרַבְנוּ לְאוֹתוֹ הַר, וְהוֹבִילוּנוּ הַמַּיִם בְּעַל כָּרְחֵנוּ אֵלָיו.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַסְּפִינוֹת לְרַגְלָיו יָצְאוּ הַמַּסְמְרוֹת, וְכָל בַּרְזֶל שֶׁבַּסְּפִינוֹת שָׁאַף לְאֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת וְדָבַק בָּהּ.
וּכִנְטוֹת הַיּוֹם הִסְתּוֹבַבְנוּ מִסָּבִיב לָהָר.
וּמִמֶּנּוּ מִי שֶׁטָּבַע וּמִמֶּנּוּ מִי שֶׁנִּצָּל.
וְאוּלָם רֻבֵּנוּ טָבְעוּ, וְאֵלֶּה שֶׁיָּצְאוּ בְשָׁלוֹם לֹא יָדְעוּ זֶה עַל אֹדוֹת זֶה דָבָר, מִשּׁוּם שֶׁהַגַּלִּים וְרוּחוֹת הַפְּרָצִים הֵטִילוּ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְצַד אַחֵר.
וּבַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי הִצִּילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, בִּרְצוֹנוֹ לְעַנּוֹתֵנִי וּלְיַסְּרֵנִי.
רָכַבְתִּי עַל לוּחַ מִן הַלּוּחוֹת.
טִלְטֵל אוֹתוֹ הָרוּחַ וְדָבַק בָּהָר וּמָצָאתִי דֶרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל שִׂיאוֹ בְצוּרַת מַדְרֵגוֹת הַחֲצוּבוֹת בְּאֶבֶן, וְקָרָאתִי בְשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָחֲמִשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי סִפֵּר לָעֲלָמוֹת, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁאָר הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ מְרֻתָּקִים, וְהָעֲבָדִים עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת: אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי בְשֵׁם אֱלֹהִים וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֵלָיו וְהִתְחַנַּנְתִּי, תָּפַסְתִּי בַמַּדְרֵגוֹת הַחֲצוּבוֹת בָּאֶבֶן, וְעָלִיתִי מְעַט מְעָט.
וְנָתַן אֱלֹהִים רְשׁוּת לָרוּחוֹת לִשְׁקֹט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְעָזַר בְּיָדִי לַעֲלוֹת וְעָלִיתִי בְשָׁלוֹם לְשִׂיא הָהָר, וְלֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ אֶלָּא לַכִּפָּה, שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם.
נִכְנַסְתִּי לַכִּפָּה וְרָחַצְתִּי כַּדָּת לִתְפִלָּה, וְהִתְפַּלַּלְתִּי כְּשֶׁאֲנִי כוֹרֵעַ שְׁתֵּי כְרִיעוֹת כַּהֲלָכָה, הוֹדָיָה לָאֵל עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם.
אַחַר-כָּךְ נִרְדַּמְתִּי בְתוֹךְ הַכִּפָּה, וְשָׁמַעְתִּי בַחֲלוֹמִי קוֹל קוֹרֵא אֵלָי: "הוֹי בֶּן-חַצִ’יב, כְּשֶׁתִּיקַץ מִשְּׁנָתְךָ, תַּחְפֹּר לְמַרְגְּלוֹתֶיךָ וְתִמְצָא קֶשֶׁת שֶׁל נְחשֶׁת-קָלָל וּשְׁלשָׁה חִצִּים שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁקָּמֵיעוֹת חֲקוּקוֹת עֲלֵיהֶן, וְלָקַחְתָּ אֶת הַקֶּשֶׁת וְאֶת הַחִצִּים וְיָרִיתָ בַפָּרָשׁ שֶׁעַל הַכִּפָּה וְתָנִיחַ לִבְנֵי-אָדָם מִצָּרָה קָשָׁה זוֹ, וּכְשֶׁתִּירֶה בַפָּרָשׁ יִפֹּל בַּיָּם וְהַקֶּשֶׁת תִּפֹּל מִיָּדְךָ.
וְלָקַחְתָּ שׁוּב אֶת הַקֶּשֶׁת וְטָמַנְתָּ אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ.
וּכְשֶׁתַּעֲשֶׂה כָךְ יָצוּף הַיָּם וְיַעֲלֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְגֹבַהּ הָהָר, וְתַעֲלֶה סִירָה וּבְתוֹכָהּ אָדָם שֶׁל נְחשֶׁת, אָדָם אַחֵר מִזֶּה שֶׁיָּרִיתָ בוֹ, וּבָא אֵלֶיךָ וּבְיָדוֹ מָשׁוֹט.
וְעָלִיתָ אֵלָיו לַסִּירָה וְאַל תַּזְכֵּר אֶת שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
וְהוּא יַחְתֹּר בַּמָּשׁוֹט וְנָסַע עִמְּךָ מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, עַד הֲבִיאוֹ אוֹתְךָ לְיַם-הַשָּׁלוֹם.
וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם, תִּמְצָא מִי שֶׁיּוֹבִילְךָ לְאַרְצְךָ.
וְאוּלָם כָּל זֶה יָבוֹא לְךָ כְתֻמּוֹ רַק אִם לֹא תַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים.
הִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי וְקַמְתִּי בִזְרִיזוּת וְעָשִׂיתִי כְפִי שֶׁאָמַר הַקּוֹל הַקּוֹרֵא.
יָרִיתִי בַפָּרָשׁ וְנָפַל לַיָּם וְנָפְלָה הַקֶּשֶׁת מִיָּדִי.
תָּפַסְתִּי בַקֶּשֶׁת וּטְמַנְתִּיהָ.
מִיָּד גָּעַשׁ הַיָּם וְעָלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגָבְהוֹ שֶׁל הָהָר וּלְגָבְהִי שֶׁלִּי.
לֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁרָאִיתִי סִירָה בְלֵב הַיָּם בָּאָה אֵלַי, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה.
כְּשֶׁהִגִּיעָה הַסִּירָה אֵלַי, מָצָאתִי בְתוֹכָהּ אִישׁ שֶׁל נְחשֶׁת וְעַל חָזֵהוּ לוּחַ שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁשֵּׁמוֹת וְקָמֵיעוֹת חֲקוּקִים עָלָיו.
עָלִיתִי בַסִּירָה וַאֲנִי שׁוֹתֵק וְאֵינִי מְדַבֵּר דָּבָר.
חָתַר הָאִישׁ בַּמָּשׁוֹט יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי עַד שֶׁתַּמּוּ הָעֲשָׂרָה.
הִסְתַּכַּלְתִּי וְרָאִיתִי אֶת אִיֵּי הַשָּׁלוֹם, וְשָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה.
וּבְשִׂמְחָתִי הָעֲצוּמָה זָכַרְתִּי אֶת אֱלֹהִים וְאָמַרְתִּי: “כְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְקָרָאתִי בִשְׁמוֹ וְגִדַּלְתִּי לוֹ.
וּכְשֶׁעָשִׂיתִי כָךְ, נָטְתָה הַסִּירָה וְהֵטִילָה אוֹתִי לַיָּם, וְהִתְנַשְּׂאָה שׁוּב וְשָׁקְעָה בְתוֹךְ הַיָּם.
וְהָיִיתִי יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת.
שָׂחִיתִי אוֹתוֹ הַיּוֹם עַד הַלַּיְלָה, עַד שֶׁעָיְפוּ זְרוֹעוֹתַי וְיָגְעוּ כִתְפוֹתַי, וְהָיִיתִי צָפוּי לְמִיתָה וּכְשֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי מֵת, אָמַרְתִּי מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת, מֵעִיד אֲנִי עַל אֱמוּנָתִי בֵאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ.
וַעֲדַיִן הָיָה הַיָּם סוֹעֵר מֵרִבּוּי הָרוּחוֹת.
בָּא גַל כְּטִירָה עֲצוּמָה וּנְשָׂאַנִי וְטִלְטֵל אוֹתִי טַלְטֵלָה עֲצוּמָה, עַד שֶׁמָּצָאתִי עַצְמִי עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה, שֶׁכֵּן רָצָה אֱלֹהִים.
עָלִיתִי לַחוֹף וְסָחַטְתִּי אֶת בְּגָדַי וְיִבַּשְׁתִּי אוֹתָם וּפָרַשְׂתִּי אוֹתָם עַל הָאָרֶץ לְהִתְיַבֵּשׁ וְלַנְתִּי שָׁם.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וְקַמְתִּי לָתוּר לִי מָקוֹם לָלֶכֶת אֵלָיו וּמָצָאתִי בִקְעָה.
בָּאתִי אֵלֶיהָ וְהִקַּפְתִּיהָ וּמָצָאתִי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בוֹ אִי קָטָן הוּא שֶׁהַיָּם מַקִּיפוֹ.
אָמַרְתִּי: “כָּל אֵימַת שֶׁאֲנִי נִמְלָט מִצָּרָה, אֲנִי נוֹפֵל בְּקָשָׁה הֵימֶנָּה”.
וּבְעוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי וּמְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לָמוּת, רָאִיתִי אֳנִיָּה וַאֲנָשִׁים בְּתוֹכָהּ, וְהִיא חוֹתֶרֶת לְהִתְקָרֵב לָאִי שֶׁאֲנִי עָלָיו.
קַמְתִּי וְטִפַּסְתִּי עַל עֵץ, וְהִנֵּה כְבָר עָגְנָה הַסְּפִינָה וְיָצְאוּ מִתּוֹכָהּ עֲשָׂרָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וְעִמָּם מַעְדְּרִים.
הָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע הָאִי וְחָפְרוּ בָּאֲדָמָה וְחָשְׂפוּ רִקּוּעַ.
הֵרִימוּ אֶת הָרִקּוּעַ וּפָתְחוּ דַלְתּוֹ וְחָזְרוּ לַסְּפִינָה וְהֶעְתִּיקוּ מִתּוֹכָהּ לֶחֶם, קֶמַח, חֶמְאָה וְשַׁמֶּנֶת צֹאן וְכֵלִים וְכָל צָרְכֵי דִירָה.
וְלֹא פָסְקוּ הָעֲבָדִים לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה וְלָרֶדֶת מִמֶּנָּה עַד שֶׁהֶעֱבִירוּ כָּל מַה שֶׁבַּסְּפִינָה לַבּוֹר.
אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ וְעִמָּם מֵהַיָּפִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, וּבְתוֹכָם יָשִׁישׁ בָּא בַּיָּמִים, שֶׁהֶחֱלִישׁוֹ הַזְּמַן עַד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְכָלֶה, כִּי הַשָּׁנִים הִכְבִּידוּ אַכְפָּם עָלָיו, וּמַרְאֵהוּ כְפֶגֶר מֵת, וְהוּא לָבוּשׁ סְחָבוֹת תְּכֵלֶת שֶׁרוּחוֹת מִזְרָח וּמַעֲרָב עוֹבְרוֹת בּוֹ.
כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:
כְּבָר הֶחֱרִיד הַזְּמָן – וְאֵיזוֹ חֲרָדָה.
וְהָעֵת רַבַּת אוֹנִים אֵיתָן עָמָדָה.
הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וְלֹא יָדַעְתִּי חֵלֵכָה,
וְכַיּוֹם נֶחֱלֵיתִי וְלֹא אוּכַל אֲהַלֵּכָה.
הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן בְּיָדוֹ שֶׁל עֶלֶם, שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְאִלּוּ הֻצַּק בִּדְפוּסָם שֶׁל הַנֹּעַם וְהַחֵן וְהַשְּׁלֵמוּת, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיָה יָפְיוֹ לְמָשָׁל מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב.
וְהוּא כַעֲנַף עֵץ רַעֲנָן מַקְסִים כָּל לֵב בְּנֹעַם תָּאֳרֵהוּ וְכוֹבֵשׁ כָּל לֵב בְּחֵן מַרְאֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:
הֵבִיאוּ אֶת הַיֹּפִי לְהַשְׁווֹתוֹ אֵלָיו,
וַיָּכֹף יֹפִי אֶת רֹאשׁוֹ, בּוֹשׁ כְּלַפָּיו.
אָמְרוּ: “יֹפִי, כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁכְּמוֹתוֹ?”
אָמַר: “כָּזֶה לֹא פִּלַּלְתִּי לִרְאוֹתוֹ”.
לֹא פָסְקוּ, גְבִרְתִּי, מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדֶלֶת וְיָרְדוּ כֻלָּם בַּדֶּלֶת וְנֶעֶלְמוּ שָׁעָה אַחַת אוֹ יוֹתֵר מִכֵּן.
אַחַר-כָּךְ עָלוּ הָעֲבָדִים וְהַיָּשִׁישׁ.
וְאוּלָם הַנַּעַר לֹא עָלָה.
הֶחֱזִירוּ אֶת הַדֶּלֶת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה וְיָרְדוּ בַּסְּפִינָה וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ.
כְּשֶׁפָּנוּ וְהָלְכוּ, יָרַדְתִּי מִן הָעֵץ וְהָלַכְתִּי אֶל הַגָּל, גֵּרַפְתִּי אֶת הֶעָפָר וַהֲסִירוֹתִי אוֹתוֹ וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁהֲסִירוֹתִי אֶת כָּל הֶעָפָר.
נִגְלְתָה הַדֶּלֶת וְהִנֵּה הִיא עֵץ בְּגֹדֶל אֶבֶן-הָרֵיחַיִּם.
הֲרִימוֹתִי אוֹתָהּ, וְנִרְאֲתָה מִתַּחַת לָהּ לוּלִית שֶׁל אֶבֶן.
תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְיָרַדְתִּי בַלּוּלִית עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסוֹפָהּ וּמָצָאתִי אוּלָם נָאֶה מֻצָּע בְּכָל מִינֵי מַצָּעוֹת וּכְלֵי-מִילַת.
יָשַׁב שָׁם הַנַּעַר עַל גַּבֵּי עֶרֶשׂ נִשָּׂא וּמֻסָּב עַל כַּר עָגֹל, בְּיָדוֹ מַפּוּחַ, וּלְפָנָיו פְּרָחִים וַעֲשַׂבִּים נוֹתְנִים רֵיחַ, וְהָיָה יְחִידִי.
כְּשֶׁרָאַנִי הִלְבִּינוּ פָּנָיו.
נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ:“תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְהֵרָגַע וְהִשָּׁקֵט.
אֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ.
אָדָם אֲנִי כְמוֹתְךָ וּבֶן-מֶלֶךְ, אֶלָּא שֶׁהַגּוֹרָל הוֹבִילַנִי אֵלֶיךָ לְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתְךָ בִּבְדִידוּתְךָ.
וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ אָתָּה, וּמַה סִפּוּרְךָ, שֶׁיְחִידִי אַתָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה?” כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲנִי בֶן-אָדָם מִמִּינוֹ, שָׂמַח וְחָזַר צִבְעוֹ לְפָנָיו וְקֵרַב אוֹתִי אֵלָיו וְאָמַר:
"אָחִי, סִפּוּרִי מַתְמִיהַּ.
וְכָךְ הוּא: אָבִי הוּא סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִסְחָרוֹ פָרַץ בָּאָרֶץ, וְלוֹ עֲבָדִים שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים.
סוֹחֲרִים נוֹסְעִים לוֹ בִסְפִינוֹת בִּסְחוֹרָה לְקַצְוֵי אֶרֶץ, וּשְׁיָרוֹת שֶׁל גְּמַלִּים לוֹ וּנְכָסִים רַבִּים.
אַךְ לֹא חוּנַן כָּל וָלָד בָּרִאשׁוֹנָה.
פַּעַם רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁיּוּחַן בֵּן, וְאוּלָם יְמֵי חַיָּיו יִהְיוּ קְצָרִים.
קָם אָבִי מִמָּחֳרָת בִּזְעָקָה וָבֶכִי.
בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחֲרֵי-כֵן הָרְתָה אִמִּי אוֹתִי.
רָשַׁם לוֹ אֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ.
וּכְשֶׁמָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת יָלְדָה אוֹתִי.
שָׂמַח אָבִי וְעָשָׂה מִשְׁתָּאוֹת, וְהֶאֱכִיל הָעֲנִיִּים וְאֶת הָאֶבְיוֹנִים, בִּהְיוֹת שֶׁנּוֹלַדְתִּי לוֹ בְאַחֲרִית יָמָיו.
אָסַף אֶת הָאִצְטַגְנִינִים וְאֶת הַבְּקִיאִים בְּמַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְאֶת חַכְמֵי הַדּוֹר וְאֶת הַמֻּמְחִים בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הַיָּמִים וְהַתּוֹלָדוֹת, וּבָדְקוּ אֶת שְׁעַת מוֹלָדִי, וְאָמְרוּ לוֹ: "בִּנְךָ יִחְיֶה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאָז צְפוּיָה לוֹ סַכָּנָה וְאִם יֵצֵא מִמֶּנָּה בְשָׁלוֹם יִחְיֶה זְמַן רָב.
וְסִבַּת מִיתָתוֹ תְּהֵא זוֹ: יֵשׁ בְּיַם הָאֲבַדּוֹן הַר אֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת וְעָלָיו פָּרָשׁ שֶׁסּוּסוֹ נְחשֶׁת, וְהַפָּרָשׁ לוּחַ בְּחָזֵהוּ מֵעוֹפֶרֶת.
וּבְשָׁעָה שֶׁיִּפֹּל הַפָּרָשׁ מִסּוּסוֹ יָמוּת בִּנְךָ מִקֵּץ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְרוֹצְחוֹ הוּא זֶה שֶׁיִּירֶה בַפָּרָשׁ, וְהוּא מֶלֶךְ שֶׁשְּׁמוֹ עַגִ’יבּ בֶּן חַצִ’יבּ.
נִתְעַצֵּב אָבִי עֶצֶב גָּדוֹל.
גִּדֵּל אוֹתִי וְהֵיטִיב לְגַדְּלֵנִי עַד שֶׁמָּלְאוּ לִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
עַכְשָׁו הִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַפָּרָשׁ נָפַל לְתוֹךְ הַיָּם, וְשֶׁזֶּה שֶׁיָּרָה בוֹ עַגִ’יבּ בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ חַצִ’יבּ שְׁמוֹ.
חָשַׁשׁ אָבִי לְמִיתָתִי וְהֶעֱבִירַנִי לְכָאן.
זֶה הוּא סִפּוּרִי וְסִבַּת בְּדִידוּתִי".
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי סִפּוּר תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי כָּל זֶה.
וְאוּלָם בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי הוֹרְגוֹ לְעוֹלָם”.
אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, נִמְלַטְתָּ מֵחֹלִי וְהִנְּךָ בָּטוּחַ מִנֶּזֶק, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא תִרְאֶה לֹא דְאָגָה וְלֹא יָגוֹן וְהָיִיתָ שַׁאֲנָן.
הֲרֵינִי נִשְׁאָר עִמְּךָ וּמְשָׁרֵת אוֹתְךָ, וְאַחַר אֵלֵךְ לִי לְדַרְכִּי, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאֲשַׁעְשֵׁעַ אוֹתְךָ בְּיָמִים אֵלֶּה תְּשַׁלְּחֵנִי בְלִוְיָתָם שֶׁל מַמְלוּכִּים אֲחָדִים שֶׁאֶסַּע עִמָּם לְאַרְצִי”.
יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ עַד הַלָּיְלָה.
קַמְתִּי וְהִדְלַקְתִּי נֵר גָּדֹל וְעָרַכְתִּי אֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְיָשַׁבְנוּ, אַחֲרֵי שֶׁשַּׂמְנוּ לְפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכַלְנוּ.
קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי לְפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּתִיקוּת וְאָכַלְנוּ מֵהֶם.
יָשַׁבְנוּ לְבַדֵּנוּ מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה רֻבּוֹ.
שָׁכַב לִישֹׁן וְכִסִּיתִיו וְקַמְתִּי גַם אֲנִי וְשָׁכַבְתִּי לִישֹׁן.
כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי בַבֹּקֶר קַמְתִּי וְחִמַּמְּתִּי קְצָת מִן הַמַּיִם.
וְעוֹרַרְתִּיו בְּרַכּוֹת עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר.
הֵבֵאתִי לוֹ אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים וְרָחַץ פָּנָיו וְאָמַר :“יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּשֻׁלַּם טוֹבָה, עֶלֶם.
חֵי-אֱלֹהִים שֶׁכְּשֶׁאֵצֵא בְשָׁלוֹם מִמַּה שֶׁאֲנִי בוֹ וּמִזֶּה שֶׁשְּׁמוֹ עַגִ’יבּ בֶּן חַצִ’יבּ, אֲבַקֵּשׁ אֶת אָבִי לִגְמָלְךָ טוֹב.
אַךְ אִם אָמוּת, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת בִּרְכָתִי שָׁלוֹם”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יָבוֹא יוֹם שֶׁתִּפְגָּעֲךָ בוֹ רָעָה, וּלְוַאי שֶׁיָּשִׂים אֲלֹהִים שֶׁיָּבוֹא יוֹמִי לִפְנֵי בוֹא יוֹמְךָ”.
הִגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכַלְנוּ, וְסִדַּרְתִּי לוֹ לְבוֹנָה וְהִתְקַטֵּר.
סִדַּרְתִּי לוֹ מִשְׂחַק שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְשִׂחַקְנוּ אֲנִי וְהוּא.
אַחַר-כָּךְ אָכַלְנוּ מַשֶׁהוּ מִן הַמְּתִיקוּת וְשִׂחַקְנוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה.
קַמְתִּי וְהִדְלַקְתִּי אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהִגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל.
וְיָשַׁבְתִּי לְשׂוֹחֲחוֹ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא זְמַן מוּעָט מִן הַלַּיְלָה.
וְיָשֵׁן.
כִּסִּיתִיו וְיָשַׁנְתִּי.
וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ, גְּבִרְתִּי, יָמִים וְלֵילוֹת, שֶׁנִּכְנְסָה אַהֲבָתוֹ בְלִבִּי, וּמָצָאתִי תַּנְחוּמִים לְעַצְמִי, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “שֶׁקֶר דִּבְּרוּ הַחוֹזִים-בַּכּוֹכָבִים.
חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלּאֹ אַהַרְגֶנוּ”.
לֹא חָדַלְתִּי לְשָׁרְתוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ עַד זְמַן שְׁלשִׁים וְתִשְּׁעָה יָמִים.
בְּלֵיל אַרְבָּעִים שָׂמַח וְאָמַר: “אָחִי, הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁהִצִּילַנִי מִמָּוֶת, וְזֶה בְּבִרְכָתְךָ וּבְבִרְכַּת בּוֹאֲךָ.
שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֱלֹהִים שֶׁיַּחְזִירְךָ לְאַרְצְךָ.
וְעַכְשָׁו אָחִי, חָפֵץ אֲנִי, שֶׁתְּחַמֵּם לִי מַיִם שֶׁאֶתְרַחֵץ וְאֶטְבֹּל גּוּפִי בָהֶם”.
אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
חִמַּמְתִּי לוֹ מַיִם בְּשֶׁפַע, וְהִכְנַסְתִּים לוֹ וְרָחַצְתִּי אֶת גּוּפוֹ רַחֵץ הֵיטֵב בְּקֶמַח שֶׁל תֻּרְמוּס מַעֲלֶה קֶצֶף, וּמְשַׁחְתִּיו וְשִׁפְשַׁפְתִּיו וְהֶחֱלַפְתִּי לוֹ אֶת בְּגָדָיו וְהִצַּעְתִּי לוֹ מִטָה גְבוֹהָה, וּבָא הַבָּחוּר וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלֶיהָ וְנָח אַחֲרֵי שֶׁרָחַץ בַּמֶּרְחָץ, וְאָמַר: “אָחִי, פְּתַח לִי אֲבַטִּיחַ וְהָמֵס בּוֹ מִקְצָת מִן הַסֻּכָּר שֶׁל צְמָחִים”.
נִכְנַסְתִּי לְאוֹצַר הַמָּזוֹן וְנָטַלְתִּי אֲבַטִּיחַ יָפֶה שֶׁמָּצָאתִי בִקְעָרָה וְקָרָאתִי לוֹ וְאָמַרְתִּי: " אֲדוֹנִי, אֵין אִתְּךָ סַכִּין?" אָמַר: “הֲרֵי הוּא מֵעַל לְרֹאשִׁי עַל הַזֵּר הָעֶלְיוֹן”.
קַמְתִּי בִזְרִיזוּת וְלָקַחְתִּי הַסַּכִּין וּתְפַסְתִּיהָ בְנִצָּבָהּ וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי.
נִתְקְלָה רַגְלִי וְנָפַלְתִּי בְּכָל כֹּבֶד מַשָּׂאִי עַל הַנַּעַר וְהַסַּכִּין בְּיָדִי.
חָשָׁה הַסַּכִּין לְמַלֵּא מַה שֶׁנִּכְתַּב מִבְּרֵאשִׁית וְנִתְקְעָה בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר וּמֵת מִיָּד, וּכְשֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו, זָעַקְתִּי זְעָקָה גְדוֹלָה וְטָפַחְתִּי עַל פָּנַי וְקָרַעְתִּי אֶת בְּגָדַי וְאָמַרְתִּי: “אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים.
הוֹי מֻסְלִמִים, נַעַר זֶה לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ מִן הַסַּכָּנָה שֶׁהוֹדִיעוּ עָלֶיהָ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים וְהַחֲכָמִים, עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם אֶלָּא לַיְלָה אֶחָד, וּבָא קִצּוֹ שֶׁל בָּחוּר חֶמֶד זֶה.
אֵין זֶה אֶלָּא הַכּוֹכָב הָרָע.
אֵיזֶה אָסוֹן.
וְאוּלָם אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר גָּזָר”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשִּׁשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכָּךְ סִפֵּר לָהּ עַגִ’יבּ לָעַלְמָה: כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לִי וַדַּאי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו, קַמְתִּי וְיָצָאתִי בְדֶרֶךְ הַלּוּלִית וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בְּעָפָר.
הִשְׁקַפְתִּי עַל פְּנֵי הַיָּם וְרָאִיתִי אֶת הַסְּפִינָה בּוֹקַעַת לָהּ דַּרְכָּהּ בַּיָּם כְּשֶׁהִיא חוֹתֶרֶת לַיַּבָּשָׁה.
פָּחַדְתִּי וְאָמַרְתִּי: “עַכְשָׁו הֵם בָּאִים וּמוֹצְאִים אֶת בְּנָם הָרוּג וּמַכִּירִים שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו וְהוֹרְגִים אוֹתִי בְּלִי סָפֵק”.
שַׂמְתִּי פָנַי אֶל עֵץ גָּבוֹהַּ וְעָלִיתִי עָלָיו וְהִתְחַבֵּאתִי בְעָלָיו.
לֹא יָשַׁבְתִּי הָכֵן עַל הָעֵץ עַד שֶׁיָּצְאוּ הָעֲבָדִים וְעָלָה עִמָּם הַזָּקֵן הַיָּשִׁישׁ, אֲבִי הַנַּעַר.
בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם וְהֵסִירוּ אֶת הֶעָפָר וּמָצְאוּ אֶת הַדֶּלֶת וְיָרְדוּ וּמָצְאוּ אֶת הַנַּעַר שׁוֹכֵב, פָּנָיו מְאִירִים מִן הַמֶּרְחָץ וְהוּא לָבוּשׁ נְקִיִּים וְהַסַּכִּין תְּקוּעָה בְחָזֵהוּ.
זָעֲקוּ וּבָכוּ וְטִפְּחוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ “אוֹי וָשֶׁבֶר”.
וְנִתְעַלֵּף הַזָּקֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְדָמוּ הָעֲבָדִים שֶׁהַזָּקֵן לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי מוֹת בְּנוֹ.
כָּרְכוּ אֶת הַנַּעַר בִּבְגָדָיו וְעָטוּ אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִין שֶׁל מֶשִׁי וְהָלְכוּ לַסְּפִינָה.
עָלָה הַזָּקֵן אַחֲרֵיהֶם וְרָאָה אֶת בְּנוֹ מוּטָל, נָפַל לָאָרֶץ וְשָׂם עָפָר עַל רֹאשׁוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ.
הָיָה מְהַרְהֵר בַּהֲרִיגַת בְּנוֹ וְרָבְתָה בְּכִיָּתוֹ וְנִתְעַלֵּף שׁוּב.
עָלָה עֶבֶד מֵהֶם וְהֵבִיא מִכְסֶה שֶׁל מֶשִׁי, וְהִנִּיחוּ אֶת הַזָּקֵן עַל כַּר וְיָשְׁבוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו.
כָּל זֶה הָיָה כְּשֶׁאֲנִי עַל הָעֵץ מִמַּעַל לְרָאשֵׁיהֶם וְרוֹאֶה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה.
וְנִזְרְקָה שֵׂיבָה בְלִבִּי לִפְנֵי שֶׁנִּזְרְקָה שֵׂיבָה בְרֹאשִׁי מִתּוֹךְ הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר שֶׁחָזְקוּ עָלַי, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר:
וְכַמָּה מֵחַסְדֵי אֱלֹהִים צְפוּנִים,
עֲמֻקָּה תַעֲלוּמָתָם מֵחֲכָמִים וּנְבוֹנִים.
וְיֵשׁ מִקְרִים יֵרַע לְךָ בֹּקֶר בָּאוּ,
וְתַשִּׂיג שָׂשׂוֹן לָעֶרֶב עֵת נִתָּעוּ,
וְהַרְבֵּה יֵשׁ קַל בָּא אַחֲרֵי הַקָּשֶׁה עָבָר,
וְהֵסִיר יָגוֹן מִלֵּב נִדְכֶּה וְנִשְׁבָּר.
גְּבִרְתִּי, לֹא חָדַל הַזָּקֵן מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד שֶׁקָּרַב הָעֶרֶב לָבוֹא.
אָז הִתְעוֹרֵר וְהִסְתַּכֵּל בִּבְנוֹ וְהִרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְשֶׁזֶּה שֶׁיָּגֹר מִפָּנָיו בָּא עָלָיו.
טָפַח עַל פָּנָיו וְעַל רֹאשׁוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מִפֵּרוּד אֲהוּבִים הֻכָּה רְסִיסִים הַלֵּב.
וְדִמְעַת עֵינִי תִּזַּל פְּלָגִים לַכְּאֵב.
כָּל גַּעֲגוּעַי נָדְדוּ אִתָּם, הוֹי לִיגוֹנִי.
הָבוּ עֵצָה: מַה אֲדַבֵּר, אֶפְעַל בַּאֲסוֹנִי?
מִי יִתֵּן וּמֵעוֹלָם אוֹתָם לֹא רָאִיתִי.
מַה עֵצָה? צָרוּ כָּל שְׁבִילִים לִנְתִיבָתִי.
אֵיכָה אֶשְׁקֹט, אֶשְׁלַו וּכְבָר שֻׁלָּחָה
אֵשׁ יְגוֹנִים בִּלְבָבִי וְנִתְלַקָּחָה.
מַה מְּאֻשָּׁרִים הָיִינוּ בְצֵל קוֹרָה מְאֻחָדִים,
שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה וּבַחַיִּים מְאֻשָּׁרִים,
עַד בָּנוּ שֻׁלַּח חֵץ פֵּרוּד, בֵּינֵינוּ הִפְרִיד,
כִּי מִי זֶה חֵץ פֵּרוּד אוֹתוֹ לֹא יַחֲרִיד?
נָשָׂאתִי אֵלָיו קוֹלִי אַךְ לְשׁוֹן גוֹרָל אוֹתוֹ עָבָר,
מִי יִתֵּן בְּנִי וְקֵץ כָּל חַי עָלֶיךָ לֹא גָבָר.
מַה הִיא הַדֶּרֶךְ אֲמַהֵרָה לִפְגִישָׁתֶךָ,
אֶת נַפְשִׁי נָתַתִּי, לוּ קִבְּלוּ, כַּפָּרָתֶךָ.
אִם יָרֵחַ אֲכַנְּךָ, הֵן יָרֵחַ יַחֲלֹף זָהֳרוֹ.
אוֹי לְאֶבְלִי עָלֶיךָ וְעַל זְמַן, אֲבוֹי, יַגֵּנִי.
אֵין תְּמוּרָה לְךָ, וּמַה הוּא אוֹתְךָ יַשְׁכִּיחֵנִי?
אָבִיךָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ וְתֵצֵא אֵלֶיךָ,
בִּגְזֹל מָוֶת אוֹתְךָ אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעַ עָדֶיךָ.
עֵין מְקַנְּאִים הִיא אֲשֶׁר בָּנוּ הַיּוֹם שָׁלָטָה,
וַיַּצְלִיחוּ בְפָעֳלָם.
הוֹי לָרָעָה יָדָם עָשָׂתָה.
נֶאֱנַח אֲנָחָה אַחַת וְיָצְאָה נַפְשׁוֹ בְאַנְחָתוֹ וָמֵת.
זָעֲקוּ הָעֲבָדִים: “הוֹי אָדוֹן” וְשָׂמוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם וְהִגְדִּילוּ בְכִיָּתָם.
הוֹרִידוּהוּ לַסְּפִינָה לְצַד בְּנוֹ וְהִתִּירוּ קַלְעֵי הַסְּפִינָה וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינָי.
יָרַדְתִּי מֵעַל הָעֵץ וְנִכְנַסְתִּי בַדֶּלֶת וְהִרְהַרְתִּי בַּבָּחוּר, וְרָאִיתִי אֲחָדִים מֵחֲפָצָיו וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר וָאֹמַר:
רָאִיתִי רִשְׁמֵיהֶם וּנְמַסֹּתִי מִכִּסּוּפִים,
וּבְמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם עֲזוּבִים דְמָעַי עֲרוּפִים,
וָאֶשְׁאַל מֵאֵת גָּזַר רַחֲקִי מֵהֶם,
יְהִי חַסְדּוֹ יוֹם לַהֲשִׁיבֵנִי אֲלֵיהֶם.
אַחַר-כָּךְ, גְּבִרְתִּי, יָצָאתִי מִן הַדֶּלֶת, וְהָיִיתִי בַיּוֹם מְשׁוֹטֵט בָּאִי וּבַלַּיְלָה יוֹרֵד לָאוּלָם.
וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל לִקְצֵה הָאִי שֶׁבְּצַד מַעֲרָב, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ שָׁם הַיָּם וְחָרֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁעָבַר, עַד שֶׁקַּלּוּ הַמַּיִם מִצַּד מַעֲרָב וּפָסְקוּ לִזְרֹם.
כְּשֶׁנִּשְׁלַם הַחֹדֶשׁ חָרַב הַיָּם בְּאוֹתוֹ צַד וְשָׂמַחְתִּי, שֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא בְשָׁלוֹם.
קַמְתִּי וְחָצִיתִי בְמַה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַיָּם וְיָצָאתִי לְעִקָּרָה שֶׁל הַיַּבָּשָׁה, וּמָצָאתִי שָׁם תֶּל שֶׁל חוֹל, שֶׁהָיְתָה שׁוֹקַעַת בּוֹ רֶגֶל הַגָּמָל עַד לְבִרְכָּיו.
חִזַּקְתִּי רוּחִי וְעָבַרְתִּי בַחוֹל, וְהִנֵּה אֵשׁ נוֹצֶצֶת מֵרָחוֹק, וְהִיא מִתְלַקַּחַת הִתְלַקְּחוּת עֲצוּמָה.
שַׂמְתִּי פָנַי אֵלֶיהָ אוּלַי אֶמְצָא יֶשַׁע, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּשִׁיר לֵאמֹר:
מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יֵט זְמָן רִסְנוֹ, וְאֵלַי
יָבִיא טוֹבָה, אִם כִּי הַזְּמָן קַנָּאי,
וְיַשְּׁלִים כָּל חֶפְצִי וִימַלֵּא תִקְווֹתַי,
וִיחַדֵּשׁ עָלַי טוֹבוֹת אַחֲרֵי תְלָאוֹתַי.
הָלַכְתִּי אֶל הָאֵשׁ, וְכַאֲשֶׁר קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ, רָאִיתִי אַרְמוֹן וְשַׁעֲרוֹ נְחשֶׁת קָלָל.
וּכְשֶׁזָּרְחָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִיר מֵרָחוֹק כְּאִלּוּ הוּא אֵשׁ.
שָׂמַחְתִּי לְמַרְאֵהוּ וְיָשַׁבְתִּי מִמּוּל לְשַׁעֲרוֹ.
וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְתִּי עַד שֶׁבָּאוּ עֲשָׂרָה בַחוּרִים לוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְעִמָּם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, אֶלָּא שֶׁהַבַּחוּרִים עִוְרִים בְּעֵינָם הַשַּׂמָּאלִית.
תָּמַהְתִּי לְתָאֳרָם וֶהֱיוֹתָם תּוֹאֲמִים בְּעִוְרוֹנָם.
כְּשֶׁרָאוּנִי נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי וּלְסִפּוּרִי.
סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ עָלַי כְּתֻמָּם.
הִשְׁתָּאוּ לְסִפּוּרִי וּנְטָלוּנִי וְהֶעֱלוּנִי לָאַרְמוֹן.
רָאִיתִי בְהֶקֵּפוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן עֶשֶׂר סַפּוֹת, וְכָל סַפָּה וְסַפָּה מַצָּעֶיהָ וְכִסְתוֹתֶיהָ תְכֵלֶת.
וּבְאֶמְצַע אוֹתָן סַפּוֹת בַּתָּוֶךְ סַפָּה קְטַנָּה, וְהִיא כְמוֹתָן, כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ תְכֵלֶת.
כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ עָלָה כָל בָּחוּר לְסַפָּה וְנִגַּשׁ הַזָּקֵן לְאוֹתָהּ סַפָּה קְטַנָּה שֶׁבֵּין הַסַּפּוֹת בַּתָּוֶךְ וְאָמַר: “שֵׁב בְּאַרְמוֹן זֶה וְאַל תִּשְׁאַל לְמַצָּבֵנוּ וְלֹא לְעִוְרוֹן עֵינֵינוּ”.
אַחַר-כָּךְ קָם הַזָּקֵן וְהִגִּישׁ לְכָל אֶחָד מַאֲכָל בְּכֶלִי וּמַשְׁקֶה בְּכֶלִי, וְאַף לִי הִגִּישׁ כָּךְ.
הֵסֵבּוּ וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וַאֲנִי מְסַפֵּר לָהֶם עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל לַיְלָה.
אָמְרוּ הַבַּחוּרִים: “זָקֵן, הַגֵּשׁ לָנוּ הַמַּגִּיעַ לָנוּ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ”.
אָמַר: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
קָם וְנִכְנַס לְתוֹךְ תָּא שֶׁבָּאַרְמוֹן וְנֶעֱלַם וְחָזַר כְּשֶׁעַל רֹאשׁוֹ עֶשְׂרִים צַלָּחוֹת, כָּל צַלַּחַת מְכֻסָּה בְמִכְסֵה תְכֵלֶת.
הִגִּישׁ לְכָל בָּחוּר צַלַּחַת.
הִדְלִיק עֲשָׂרָה נֵרוֹת שַׁעֲוָה וְהִדְבִּיק לְכָל צַלַּחַת נֵר.
אַחַר-כָּךְ הֵסִיר אֶת הַמִּכְסוֹת וְנִגְלָה מִתַּחְתָּם בַּצַּלָחוֹת עָפָר וּפִיחַ פֶּחָם שָׁחוֹר שׁוּלֵי קְדֵרָה.
הִפְשִׁילוּ כֻלָּם אֶת שַׁרְווּלֵיהֶם מֵעַל לִזְרוֹעוֹתֵיהֶם וּבָכוּ וְנֶאנְחוּ וְהִשְׁחִירוּ פְנֵיהֶם וְקָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְטָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִכּוּ עַל חָזֵיהֶם וְאוֹמְרִים:
“יוֹשְׁבִים הָיִינוּ בְשַׁלְוָה וְלֹא הִנִּיחָה לָנוּ פְזִיזוּתֵנוּ”.
וְלֹא חָדְלוּ מִזֶּה עַד שֶׁמִּשְׁמֵשׁ הַבֹּקֶר וּבָא.
קָם הַזָּקֵן וְחִמֵּם לָהֶם מַיִם.
רָחֲצוּ פְנֵיהֶם וְלָבְשׁוּ בְגָדִים אֲחֵרִים.
כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, גְּבִרְתִּי, הָלְכָה תְבוּנָתִי וְנָבוֹכָה דַעְתִּי, וְהָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּלִבִּי עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁתֹּק שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם.
שָׁאַלְתִּי אוֹתָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מַה הוּא זֶה שֶׁהֵבִיא אֶתְכֶם לִידֵי כָךְ, אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ בְרַחֲבוּת הַדַּעַת וְעָיַפְנוּ? הֲרֵי אַתֶּם, תְּהִלָּה לָאֵל, שֵׂכֶל בָּרִיא בָּכֶם, וּמַעֲשִׂים אֵלֶּה לֹא יַעֲשׂוּ אוֹתָם אֶלָּא הַמְּשֻׁגָּעִים.
שׁוֹאֵל אֲנִי אֶתְכֶם וּמַשְׁבִּיעֲכֶם בַּיָּקָר מִכֹּל עֲלֵיכֶם, שֶׁתְּסַפְּרוּ לִי עִנְיַנְכֶם, וְסִבַּת עִוְרוֹן עֵינֵיכֶם וְהַשְׁחָרַת פְּנֵיכֶם בְּאֵפֶר וָפִיחַ”.
פָּנוּ אֵלַי וְאָמְרוּ לִי: “אַל יַתְעוּךָ יְמֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וַחֲדַל מִשְּׁאֵלוֹתֶיךָ”.
קָמוּ וְקַמְתִּי עִמָּם וְהִגִּישׁ הַזָּקֵן מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל.
אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ וְהֵסִירוּ אֶת הַכֵּלִים, יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה.
קָם הַזָּקֵן וְהִדְלִיק הַנֵּרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת וְהִגִּישׁ לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה.
וּכְשֶׁגָּמַרְנוּ יָשַׁבְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ וְהִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.
אָמְרוּ הַבַּחוּרִים לַזָּקֵן: “הָבָה לָנוּ אֶת הַמַּגִּיעַ לָנוּ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה”.
קָם הַזָּקֵן וְהֵבִיא הַצַּלָּחוֹת שֶׁבָּהֶם הָאֵפֶר הַשָּׁחוֹר, וְעָשׂוּ כְמוֹ שֶׁעָשׂוּ בַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.
יָשַׁבְתִּי אִתָּם בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהֵם מַשְׁחִירִים פְּנֵיהֶם בָּאֵפֶר בְּכָל לַיְלָה וְאַחֲרֵי-כֵן רוֹחֲצִים אוֹתָם וּמַחֲלִיפִים בִּגְדֵיהֶם, וַאֲנִי תָמֵהַּ עַל כָּךְ.
וְהָיָה הוֹלֵךְ וָרָב הַנִּסָּיוֹן שֶׁעָמַדְתִּי בוֹ עַד שֶׁמָּנַעְתִּי עַצְמִי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
אָמַרְתִּי לָהֶם: “בַּחוּרִים, הָסִירוּ דְאָגָה מִלִּבִּי וְהַגִּידוּ הַסִּבָּה שֶׁאַתֶּם מַשְׁחִירִים פְּנֵיכֶם”.
אָמְרוּ: “מוּטָב שֶׁנִּשְׁמֹר עַל סוֹדֵנוּ”.
נִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנָם וּמוֹנֵעַ עַצְמִי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁתַּגִּידוּ לִי מַה סִּבַּת הַדָּבָר?” אָמְרוּ: “דָּבָר זֶה יָמִיט רָעָה עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן תִּהְיֶה כְמוֹתֵנוּ”.
אָמַרְתִּי: "אֵין מָנוֹס מִזֶּה, וְאִם לָאו הַנִּיחוּ לִי שֶׁאֶסַּע מֵאֶצְלְכֶם וְאֶחֱזֹר לְבֵיתִי וְיָנוּחַ לִי מִמַּרְאֵה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.
שֶׁכֵּן יֹאמַר הַמָּשָׁל: “טוֹב שֶׁאֶרְחַק מִכֶּם, שֶׁהָעַיִן לֹא תִרְאֶה וְלֹא יֵעָצֵב הַלֵּב”.
נִגְּשׁוּ אֶל אַיִל וְזָבְחוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לִי: “טֹל סַכִּין זוֹ וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ עוֹר זֶה, וְאָנוּ נִתְפֹּר אוֹתוֹ עָלֶיךָ, שֶׁאָז יָבוֹא אֵלֶיךָ עוֹף אַלרְרֻס שְׁמוֹ, וִינַשְּׂאֶךָ וִינַטְּלֶךָ עַל הָר.
אָז תְּבַקַּע אֶת הָעוֹר וְתֵצֵא מִתּוֹכוֹ, וְיִבָּהֵל הָעוֹף וְיַנִּיחֲךָ וְיֵלֵךְ.
תֵּלֵךְ חֲצִי יוֹם וְתִמְצָא אַרְמוֹן שֶׁתָּאֳרוֹ זָר וְתִכָּנֵס בּוֹ, וְאָז תִּמָּלֵא מִשְׁאַלְתְּךָ, שֶׁכֵּן כְּנִיסָתֵנוּ לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן הִיא הַסִּבָּה לְהַשְׁחָרַת פָּנֵינוּ וְשִׁחוּת עֵינֵינוּ.
וְאִלּוּ אָמַרְנוּ אֲנַחְנוּ לְסַפֵּר לְךָ תֶאֱרַךְ פָּרָשָׁתֵנוּ.
שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵרַע לוֹ מְאֹרָע בְּשִׁחוּת עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית”.
שָׂמַחְתִּי בָזֶה.
עָשׂוּ בִי כְּפִי שֶׁאָמְרוּ, וְנָשָׂא הָעוֹף אוֹתִי וְהִנִּיחַנִי עַל הָהָר.
יָצָאתִי מִן הָעוֹר וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה בְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים נַעֲרָה יָפוֹת כַּלְּבָנָה, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹתָן.
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי אָמְרוּ יַחְדָּו: “הַבַּיִת בֵּיתְךָ, וּמָקוֹם רְחַב-יַדַיִם בּוֹ לְךָ, וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ אֲדוֹנֵנוּ.
זֶה חֹדֶשׁ יָמִים שֶׁאָנוּ מְצַפּוֹת לְךָ.
הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשָּׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הָרָאוּי לָנוּ, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ רְאוּיוֹת לוֹ”.
הוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עַל דַּרְגָּשׁ גָּבוֹהַּ וְאָמְרוּ: “אַתָּה הַיּוֹם אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשְׁלֵנוּ וְאָנוּ שִׁפְחוֹתֶיךָ הַסָּרוֹת לְמִשְׁמַעְתֶּךָ.
צַוֵּה אֵפוֹא כְכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֶךָ”.
תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ.
הֵבִיאוּ לִי אֹכֶל וְאָכַלְתִּי אֲנִי וָהֵן.
הִגִּישׁוּ לִי מַשְׁקֶה וְקָמוּ חָמֵשׁ מֵהֶן וּפָרְשׂוּ לִי מַחֲצֶלֶת, וְשָׂמוּ מִסָּבִיב זֵר פְּרָחִים וּפֵרוֹת וּמִינֵי מְתִיקָה הַרְבֵּה וְהֵבִיאוּ יַיִן, וְיָשַׁבְנוּ לִשְׁתּוֹת.
לָקְחוּ הַנְּעָרוֹת נֵבֶל וּפָרְטוּ עָלָיו וְהִקִּיפוּ הַכּוֹסוֹת וְהַסְּפָלִים, וְעָבְרָה אוֹתִי שִׂמְחָה שֶׁהִשְׁכִּיחָה אוֹתִי אֶת כָּל דַּאֲגוֹת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאָמַרְתִּי: “אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים לַאֲמִתָּם”.
עָמַדְתִּי עִמָּן עַד שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה אָמְרוּ: “קַח עִמְּךָ מֵאִתָּנוּ אֶת זוֹ שֶׁאַתָּה חָפֵץ בָּהּ שֶׁתִּתְרוֹעֵעַ לְךָ בְּמִשְׁכָּבֶךָ”.
בָּחַרְתִּי לִי בְאַחַת מֵהֶן.
פָּנֶיהָ יָפוֹת וְעֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת, שְׂעָרָהּ שָׁחוֹר וְזוּג שְׂפָתֶיהָ נָאוֹת, גַּבּוֹתֶיהָ חָבְרוּ לָהֶן יַחְדָּו וְכֻלָּהּ נֶחְמָדָה לְמַרְאֶה.
דּוֹמָה הָיְתָה לַעֲנַף עֵץ רַעֲנָן אוֹ לִסְעִיף עֵץ-הֲדַס, לוֹקַחַת שְׁבִי אֶת הַלֵּב.
כְּמוֹ שֶׁשָּׁרוּ עָלֶיהָ לְפָנִים הַמְּשׁוֹרְרִים:
אַךְ הֶבֶל אִם לִסְעִיף עֵץ רַעֲנָן אַשְׁוֶה אוֹתָהּ,
וְרָחוֹק הוּא אִם לְעֵין עֹפֶר אֲדַמֶּה מֶבָּטָהּ.
מֵאַיִן לְעֹפֶר רַךְ כִּיצִירֶיהָ זְקוּפִים?
אוֹ כִדְבַשׁ שִׂפְתוֹתֶיהָ נֹפֶת צוּפִים?
אוֹ עַיִן רְחָבָה אַהֲבָה כַּמָּוֶת תַּלְהֵב,
בְכַבְלֵי מָוֶת תֶּאֱסֹר לֵב אוֹהֵב?
קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ בְּאַהֲבַת פְּרָאִים אֱלִילִית.
וּמַה פֶּלֶא אִם לֵב חוֹלֶה בְתַאֲוָה תַּלְהִיט.
וְחָזַרְתִּי עַל דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
תָּשׁוּר עֵינִי תָּמִיד אֶל יִפְעָתֵךְ,
וְלֹא תְמַלֵּא לִבִּי בִּלְתִּי אִם תְּמוּנָתֵךְ,
וְכָל הֲגִיגִי, גְּבִרְתִּי, אַךְ בְּהַדְרָתֵךְ,
אָמוּת גַּם אָקוּם לִתְחִיָּה בְאַהֲבָתֵךְ.
בִּלִּיתִי אוֹתוֹ לַיְלָה אֶצְלָהּ.
וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי לַיְלָה יָפֶה מִזֶּה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הוֹלִיכוּ אוֹתִי הַנְּעָרוֹת לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְרָחֲצוּ אוֹתִי וְהִלְבִּישׁוּנִי בַּמְּפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים.
הֵבִיאוּ לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְהִקִּיפוּ הַכּוֹסוֹת בְּתוֹכֵנוּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה.
בָּחַרְתִּי לִי שׁוּב פַּעַם בְּאַחַת מֵהֶן יָפָה לְמַרְאֶה וְרַכָּה לְתֹאַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְּשׁוֹרֵר:
רָאִיתִי עַל חָזָהּ שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת, מֹר חוֹתְמֵיהֶם,
לְבַל יִגַּע בָּם אוֹהֵב וְלֹא יַהֲרֹס לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם.
וּלְמִשְׁמָר עַל שְׁנֵיהֶם פָּקְדָה חִצֵּי עֵינֶיהָ,
תִּירֶה אֶת חִצָּהּ בַּאֲשֶׁר יָקוּם עָלֶיהָ.
בִּלִּיתִי גַם אִתָּהּ לַיְלָה יָפֶה עַד הַבֹּקֶר.
אֲקַצֵּר בִּדְבָרִים, גְּבִרְתִּי.
עָמַדְתִּי אֶצְלָן בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה.
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה אָמְרוּ לִי: “וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַכִּירוֹת אוֹתְךָ.
אַךְ אִם לַעֲצָתֵנוּ אַתָּה שׁוֹמֵעַ, יִהְיֶה זֶה לְתַקָּנָתְךָ”.
וְהִתְחִילוּ לִבְכּוֹת.
תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶן: “מֶה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ בְנוֹת מְלָכִים, וְנִתְאַסַּפְנוּ לְכָאן מִזֶּה שָׁנִים.
אַרְבָּעִים יוֹם אָנוּ עוֹקְרוֹת מִכָּאן וְשׁוֹהוֹת אַחֲרֵי כֵן שָׁנָה כָאן, אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת וּמִתְעַנְּגוֹת וּמִתְעַלְּסוֹת, וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ עוֹקְרוֹת מִכָּאן.
זֶה מִנְהָגֵנוּ וְחוֹשְׁשׁוֹת אָנוּ שֶׁמָּא תַמְרֶה מִצְוָתֵנוּ שֶׁאָנוּ מְצַוּוֹת עָלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁנֵּעָלֵם מֵעֵינֶיךָ.
וַהֲרֵי אָנוּ מוֹסְרוֹת לְיָדֶיךָ אֶת מַפְתְּחוֹת הָאַרְמוֹן שֶׁבּוֹ אַרְבָּעִים חֲדָרִים.
הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לִפְתֹּחַ תִּשְׁעָה וּשְׁלשִׁים דֶּלֶת, אַךְ חָלִילָה לְךָ מִפְּתֹחַ אֶת דֶּלֶת הָאַרְבָּעִים”.
נִפְרַדְנוּ וְאָמַרְתִּי לָהֶן “אֵינִי פוֹתֵחַ אוֹתוֹ, אִם בְּכָךְ תְּלוּיָה פְרִישָׁתִי מִכֶּן”.
נִגְשָׁה אַחַת מֵהֶן אֵלַי, חִבְּקָה אוֹתִי וּבָכְתָה וְאָמְרָה בֵּית-שִׁיר זֶה:
אִם קִרְבָה תְּאַחֲדֵנוּ אַחֲרֵי יְמֵי פְרִידָה חָלָפוּ,
יִצְהֲלוּ פְנֵי הַזְּמַן אַחֲרֵי רָעָמוּ, זָעָפוּ.
וְאִם מֶבָּטְךָ אַתָּה אֶת עֵינַי יְיַפֶּה,
אֶסְלַח לוֹ לַזְּמַן וְעַל חַטָּאתוֹ אֲחַפֶּה.
וְאָמַרְתִּי אֲנִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
קָרַבְתִּי לִפְרִידָה וְנִתְמַלֵּא הַלֵּב
כִּסּוּפִים עַזִּים, וְגָדַל הַכְּאֵב.
זָלְגוּ פְנִינִים וְעֵינַי יַהֲלוֹמִים יָרְדוּ,
עַל חָזָהּ עָלוּ וְאוֹתוֹ יַעֲדוּ.
רְאִיתִיהָ בוֹכָה וְאָמַרְתִּי: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי פוֹתֵחַ דֶּלֶת זוֹ לְעוֹלָם”.
וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה.
יָצְאוּ כֻלָּן וְטָסוּ לְדַרְכָּן, כְּשֶׁקָּרַב הָעֶרֶב, פָּתַחְתִּי דַלְתוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּמָצָאתִי עַצְמִי בְמָקוֹם דּוֹמֶה לְגַן עֵדֶן.
וְהָיָה בְתוֹכוֹ גַן שֶׁאִילָנוֹתָיו יְרֹקִים וּפֵרוֹתָיו נָאִים וּבְשֵׁלִים, וְצִפָּרָיו מְצַפְצְפוֹת וּפְלָגָיו זַכִּים וּמְפַכִּים.
נָחָה בָהֶם דַּעְתִּי וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בֵּין הָעֵצִים וְהֵרַחְתִּי רֵיחַ הַפְּרָחִים, וְהִקְשַׁבְתִּי לְזִמְרַת הַצִּפֳּרִים, כְּשֶׁהֵן מְשַׁבְּחוֹת אֶת הָאֶחָד הָאַדִּיר.
וְרָאִיתִי אֶת צֶבַע הַתַּפּוּחִים בֵּין הָאָדֹם וּבֵין הַצָּהֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
נָטַל תַּפּוּחַ שְׁנֵי צְבָעִים כְּאֶחָד, וְדָמָה
לִלְחִי הָאֲהוּבָה מִכִּסּוּפִים קִרְבָּה הָמָה.
הִסְתַּכַּלְתִּי בַחֲבוּשִׁים, שָׁאַפְתִּי רֵיחַ בִּשְׂמֵיהֶם הַמְּבַיֵּשׁ אֶת רֵיחַ הַמֹּר וְהָעִנְבָּר וְהוּא כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
נָטַל חֲבוּשׁ כָּל נְעִימוֹת אָדָם,
בְּמַעֲלָה עָלָה עַל הַפֵּרוֹת כֻּלָּם.
כְּיַיִן לְטַעַם וּכְמֹר לוֹ רֵיחַ,
כַּזָּהָב לוֹ צֶבַע וּמַרְאֶה כַיָּרֵחַ.
הִסְתַּכַּלְתִּי בָּאֲפַרְסֵק, הַמַּקְסִים בְּיָפְיוֹ אֶת הָעַיִן כְּאִלּוּ הוּא סַפִּיר מְלֻטָּשׁ.
אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מֵאוֹתוֹ מָקוֹם וְנָעַלְתִּי אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה.
וּכְשֶׁהִגִּיעָה מָחֳרַת הַיּוֹם פָּתַחְתִּי חֶדֶר שֵׁנִי וְנִכְנַסְתִּי בּוֹ וּמָצָאתִי בּוֹ כִּכָּר רָחָב, וּבוֹ תְּמָרִים רַבִּים וְנָהָר שׁוֹטֵף וְשִׂיחֵי שׁוֹשַׁנִּים וְיַסְמִין וְשִׁמְשׁוּק וּוֶרֶד אֲדַמְדַּם וְנַרְקִיסוֹת וְצִפֹּרֶן.
וְהָיוּ הָרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת עַל אוֹתָם הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים, וְהִתְפַּשֵּׁט רֵיחַ זֶה שֶׁל הַבְּשָׂמִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִשַּׂגְתִּי מִזֶּה שִׂמְחָה שְׁלֵמָה.
אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מִמָּקוֹם זֶה וְנָעַלְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה.
אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר הַשְּׁלִישִׁי, וְרָאִיתִי בְּתוֹכוֹ אוּלָם גָּדוֹל רָצוּף שַׁיִשׁ מְגֻוָּן וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת וְאַבְנֵי חֵן, וּבְתוֹכוֹ כְּלוּבִים מֵעֲצֵי-צַנְדָּל וַאֲהָלִים וּבָהֶם צִפָּרִים מְזַמְּרוֹת כְּגוֹן הַזָּמִיר וְהַחֲמִימָה וְהַשַּׁחְרוּר וְהַכַּנָּרִי וְהַנּוּבִי הַמְּצַפְצֵף.
נָחָה דַּעְתִּי מִכָּל זֶה, וְנִסְתַּלְּקָה דַּאֲגָתִי וְיָשַׁנְתִּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד הַבֹּקֶר.
אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר הָרְבִיעִי וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ בַּיִת גָּדוֹל, וּבְאוֹתוֹ בַּיִת אַרְבָּעִים חֶדֶר שֶׁדַּלְתוֹתֵיהֶם פְּתוּחוֹת.
נִכְנַסְתִּי לְתוֹכָם וְרָאִיתִי מִן הַפְּנִינִים וְהַסַּפִּירִים וְהַפִּטְדּוֹת וְהַזְּמָרַגְדִּין וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אוֹתָן בַּלָּשׁוֹן.
נִדְהַמְתִּי מִכָּל זֶה וְאָמַרְתִּי: “מֵעַתָּה אֲנִי מֶלֶךְ דּוֹרִי אָנִי, וְאוֹצְרוֹת אֵלֶּה הֵם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶצְלִי”.
לֹא פָּסַקְתִּי מֵעֲבֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁעָבְרוּ תִשְׁעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם, וּכְבָר פָּתַחְתִּי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה אֶת הַחֲדָרִים כֻּלָּם זוּלָתִי הַחֶדֶר שֶׁאָסְרוּ עָלַי פְּתִיחַת דַּלְתּוֹ.
נִשְׁאֲרָה דַּעְתִּי,ג ְּבִרְתִּי, עֲסוּקָה בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים לָאַרְבָּעִים, וְהִשְׁתַּלֵּט עָלַי הַשָּׂטָן לְהַוָּתִי, וְהִשִּׁיאַנִי שֶׁאֶפְתַּח אוֹתוֹ.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְשֹׁל בְּרוּחִי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת זֹאת, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִן הַמּוֹעֵד אֶלָּא יוֹם אֶחָד.
נִגַּשְׁתִּי לַחֶדֶר הַנִּזְכָּר וּפָתַחְתִּי דַלְתּוֹ וְנִכְנַסְתִּי וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ רֵיחַ עַז, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֵרַחְתִּי כְּמוֹתוֹ, וְהָמַם רֵיחַ זֶה אֶת דַּעְתִּי וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף שָׁעָה אַחַת בְּעֵרֶךְ.
אַחַר-כָּךְ אִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי וְנִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר וְרָאִיתִי אֶת קַרְקָעוֹ רְפוּדָה בְּכַרְכֹּם, וּבוֹ מְנוֹרוֹת זָהָב וּפְרָחִים שֶׁרֵיחַ הַמֹּר וְהָעִנְבָּר מִתְפַּשֵּׁט מֵהֶם, וְהָיוּ מְפִיצוֹת אוֹר בָּהִיר.
וְרָאִיתִי שְׁנֵי בָזִיכִים עֲצוּמִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מָלֵא אֲהָלִים וְעִנְבָּר וּדְבַשׁ רֵיחָנִי.
וְנִתְבַּשֵּׂם כָּל הַמָּקוֹם מֵרֵיחָם.
וְרָאִיתִי, גְּבִרְתִּי, סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר כְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה בְּהַחֲשִׁיכוֹ, וּלְפָנָיו אֵבוּס שֶׁל בְּדֹלַח לָבָן, וּבוֹ שֻׂמְשְׁמִין קְלוּפִים, וְאֵבוּס שֵׁנִי וּבוֹ מֵי-שׁוֹשַנִּים מְסוּכִים בְּמֹר.
וְהַסּוּס חָבוּשׁ וְרֶסֶן לוֹ וְאֻכָּפוֹ זָהָב אָדֹם.
כְּשֶׁרְאִיתִיו הִתְפַּלֵּאתִי עָלָיו וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁעִנְיָן חָשׁוּב בּוֹ”.
הִתְעַנִי הַשָּׂטָן וְהוֹצֵאתִי אוֹתוֹ וְרָכַבְתִּי עָלָיו, אַךְ הוּא לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ.
דָּפַקְתִּי אוֹתוֹ בַּעֲקֵבַי וְלֹא נָע וְלֹא זָע.
תָּפַסְתִּי בַשּׁוֹט וְהִכִּיתִיו בּוֹ.
כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בַּמַּכָּה, צָהַל בְּקוֹל גָּדוֹל דּוֹמֶה לָרַעַם הַמַּרְעִיד, וְנִפְתְּחוּ לוֹ שְׁתֵּי כְנָפַיִם וְטָס עִמִי עַד שֶׁנֶּעֱלַם מִן הָעַיִן בְּגָּבְהֵי מְרוֹמִים, שָׁעָה אֶחָת.
אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַנִי עַל גַּג וְהוֹרִידַנִי וְהִכָּה אוֹתִי בִּזְנָבוֹ עַל פָּנַי וְהוֹצִיא אֶת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית עַד שֶׁהִזִּילָה עַל לְחָיַי, וְנִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי.
יָרַדְתִּי מֵעַל הַגַּג וּמָצָאתִי אֶת עֲשֶׂרֶת הַבַּחוּרִים הָעִוְרִים בְּעֵינָם הָאַחַת וְאָמְרוּ לִי: “אַל יְהֵא בוֹאֲךָ לֹא שָׁלוֹם וְלֹא בָרוּךְ”.
אָמַרְתִּי לָהֶם: “הֲרֵי הָיִיתִי כְּאַחַד מִכֶּם, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתִּתְּנוּ לִי צַלַּחַת פִּיחַ שֶׁאַשְׁחִיר בּוֹ אֶת פָּנַי, וְקַבְּלוּ אוֹתִי לְחֶבְרַתְכֶם שֶׁאֵשֵׁב אֶצְלְכֶם”.
אָמְרוּ: “צֵא מִכָּאן.
חֵי אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תֵשֵׁב אֵצְלֵנוּ”.
וּכְשֶׁגֵּרְשׁוּנִי, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיִיתִי בְצָרָה, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּכָל מַה שֶׁאֵרַע לִי, – יָצָאתִי מֵאֶצְלָם וְלִבִּי אָבֵל עָלַי וְעֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְאָמַרְתִּי בְלַחַשׁ “הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה, אַךְ פְּזִיזוּתִי לֹא הִנִּיחָה לִי”.
גִּלַּחְתִּי אֶת זְקָנִי וְאֶת שְׂפָמִי, וְהָיִיתִי מְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת.
וְהָיְתָה זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁאֶסַּע בְּשָׁלוֹם, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי בְעֶרֶב לַיְלָה זֶה, וּמָצָאתִי אֶת אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם הָעוֹמְדִים נְבוֹכִים.
וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי: “זָר אָנֹכִי”.
אָמְרוּ: “וְאַף אָנוּ זָרִים”.
וְכָךְ נִזְדַמַּנּוּ אָנוּ שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים שְׁלָשְׁתֵּנוּ עִוְרִים בְּעֵינֵינוּ הַשְּׂמָאלִית.
וְזוֹהִי, גְּבִרְתִּי, סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וְחֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָם שֶׁל אֵלֶּה".
פָּנְתָה הָעַלְמָה אֶל הַכַלִיף וְאֶל גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְאָמְרָה לָהֶם: “סַפְּרוּ לִי אַתֶּם סִפּוּרְכֶם”.
נִגַּשׁ גַ’עְפָר וְסִפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁסִּפֵּר לַשּׁוֹעֶרֶת בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָם לַבַּיִת.
וּכְשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרָיו אָמְרָה: “הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לָכֶם אֶת חַיֵּיכֶם בְּמַתָּנָה יַחְדָּו”.
יָצְאוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָרְחוֹב.
אָמַר הַכַלִיף לַקַּבְּצָנִים: “חַבְרַיָּה, לְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת עַכְשָׁו, וַעֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַשַּׁחַר?” וְאָמַר לְגַ’עְפָר: “קַח אוֹתָם וְהַעֲמֵד אוֹתָם לְפָנַי מָחָר שֶׁנִּרְשֹׁם מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם”.
מִלֵּא גַ’עְפָר אֶת פְּקֻדַּת הַכַלִיף, עָלָה הַכַלִיף לְאַרְמוֹנוֹ וְלֹא רָאָה שֵׁנָה בְאוֹתוֹ הַלָּיְלָה.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וּפָנָה אֶל גַ’עְפָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו רַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְאָמַר:“הָבֵא לְפָנַי אֶת שְׁלשׁ הָעֲלָמוֹת וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת וְאֶת הַקַּבְּצָנִים”.
קָם גַ’עְפָר וְהֵבִיא אוֹתָם לְפָנָיו, וְהִכְנִיס אֶת הָעֲלָמוֹת כְּשֶׁפְּנֵיהֶן מְכֻסּוֹת בִּצְעִיף.
פָּנָה אֲלֵיהֶן גַ’עְפָר וְאָמַר: “כְּבָר מָחַלְנוּ לָכֶן, מִשּׁוּם שֶׁנְּהַגְתֶּן אִתָּנוּ בְטוֹבָה בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתֶּן אוֹתָנוּ.
וַהֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶן מִי אָנוּ: עוֹמְדוֹת אַתֶּן לִפְנֵי הַחֲמִשִּׁי לְשׁוֹשֶׁלֶת בְּנֵי עַבָּאס, לִפְנֵי הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָחִיו שֶׁל הַכַלִיף מוּסַא אַלְהָאדִי בֶּן מֻחַמָּד אַלְמַהְדִי בְּנוֹ שֶׁל אַבּוּ גַ’עְפָר אַלְמַנְצוּר בֶּן מֻחַמָּד אָחִיו שֶׁל אַלסַּפְפָאח בֶּן מֻחַמָּד.
וּבְכֵן אַל תַּגִּידוּ לָנוּ אֶלָּא דְבַר אֱמֶת”.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר בְּשֵׁם נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, נִגְּשָׁה הַגְּדוֹלָה וְאָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, לִי סִפּוּר, שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה בוֹ מָשָׁל ומוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר, וְעֵצָה טוֹבָה לִמְבַקֵּשׁ עֵצָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשִּׁבְעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, כְּשֶׁנִּגְּשָׁה לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים פָּתְחָה וְאָמְרָה:
סִפּוּר הַגְּדוֹלָה בָּעֲלָמוֹת
לִי סִפּוּר נִפְלָא, וְהוּא: שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ הַשְּׁחוֹרוֹת שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי הֵן שֶׁכֵּן הָיִינוּ שָׁלשׁ אֲחָיוֹת אֲהוּבוֹת לְאֵם וּלְאָב.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁתֵּי נְעָרוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ זוֹ שֶׁעָלֶיהָ סִימָנֵי הַמַּכּוֹת וְהַשְּׁנִיָּה עֲקֶרֶת הַבָּיִת, לְאֵם אַחֶרֶת הֵן.
כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִינוּ נָטְלָה כָל אַחַת מֵאִתָּנוּ חֶלְקָהּ בַּיְּרֻשָּׁה.
לְיָמִים נִפְטְרָה אִמִּי וְעָזְבָה לָנוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וְנָטְלָה כָל אַחַת יְרֻשָּׁתָהּ אֶלֶף דִּינָר.
וְהָיִיתִי אֲנִי הַצְּעִירָה בָהֶן לְשָׁנִים.
הֵכִינוּ אַחְיוֹתַי לְעַצְמָן צָרְכֵי נִשּׂוּאִין, וְנִשְּׂאָה כָל אַחַת מֵהֶן לְאִישׁ וְשָׁהוּ אִתּוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן.
אַחַר-כָּךְ זִמֵּן לוֹ כָל אֶחָד מִבַּעֲלֵיהֶן סְחוֹרָה וְלָקַח מֵאִשְׁתּוֹ אֶלֶף דִּינָר וְנָסְעוּ יָחַד וְעָזְבוּ אוֹתִי, וְנֶעֶדְרוּ מִמֶּנִּי חָמֵשׁ שָׁנִים.
אִבְּדוּ בַעֲלֵיהֶן אֶת הַמָּמוֹן וּפָשְׁטוּ אֶת הָרֶגֶל וְעָזְבוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם בַּנֵּכָר.
אַחֲרֵי חָמֵשׁ שָׁנִים בָּאָה אֵלַי הַגְּדוֹלָה בְצוּרַת קַבְּצָנִית לְבוּשָׁה בְלָיוֹת וְאַדַּרְתָּהּ מְלֻכְלֶכֶת וִישָׁנָה, וְהִיא עַצְמָה בַּשֵּׁפֶל שֶׁבַּמַּצָּב.
כְּשֶׁרְאִיתִיהָ נִרְאֲתָה לִי זָרָה וְלֹא הִכַּרְתִּיהָ.
וּלְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִכַּרְתִּיהָ, אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה הוּא מַצָּב זֶה?” אָמְרָה: “אֲחוֹתִי אֵין תּוֹעֶלֶת בִּדְבָרִים, וּמַה שֶׁנִּגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם, נִתְמַלֵּא”.
שְׁלַחְתִּיהָ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבַּשְׁתִּי אוֹתָהּ מַחֲלָצוֹת וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, הֲרֵי אַתְּ לִי תַּחַת אָבִי וְאִמִּי, וְהַיְּרֻשָּׁה שֶׁעָלְתָה בְחֶלְקִי שָׁלַח בָּהּ אֱלֹהִים בְּרָכָה, וּמַצָּבִי טוֹב וּרְכוּשִׁי פָרַץ לָרֹב.
שֻׁתָּפוֹת אָנוּ בוֹ אֲנִי וָאָתְּ”.
הֵיטַבְתִּי עִמָּהּ תַּכְלִית הַהֲטָבָה וְיָשְׁבָה אֶצְלִי זְמַן שֶׁל שָׁנָה תְמִימָה, וְהָיְתָה דַעְתֵּנוּ נְתוּנָה עַל אֲחוֹתֵנוּ הַשְּׁנִיָּה.
לֹא עָבְרוֹ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁבָּאָה וּמַרְאָהּ גָרוּעַ מִזֶּה שֶׁבָּאָה בוֹ הָאָחוֹת הַבְּכִירָה.
עָשִׂיתִי עִמָּהּ טוֹבָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנָה, וְחִלַּקְתִּי אִתָּן חֵלֶק כְּחֵלֶק בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה לִי.
לְיָמִים אָמְרוּ לִי: “אֲחוֹתֵנוּ, מְבַקְּשׁוֹת אָנוּ לְהִנָּשֵׂא, שֶׁאֵין אָנוּ סוֹבְלוֹת לִהְיוֹת שְׁרוּיוֹת בְּלִי בַעַל”.
אָמַרְתִּי לָהֶן: “אַתֶּן שְׁתֵּי עֵינַי, לֹא נִשְׁאֲרָה טוֹבָה בְנִשּׂוּאִין, וּבְיָמֵינוּ הֲרֵי גֶבֶר הָגוּן יְקַר הַמְּצִיאוּת הוּא.
אֵינִי רוֹאָה בְרָכָה לָכֶן בְּמַה שֶׁאַתֶּן אוֹמְרוֹת, וַהֲרֵי כְבָר נֻסֵּיתֶן בְּנִשּׂוּאִין”.
לֹא קִבְּלוּ אֶת דְּבָרַי, וְנִשְּׂאוּ שֶׁלֹּא בְהַסְכָּמָתִי.
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נָתַתִּי לָהֶן נְדוּנְיָה מִמָּמוֹנִי, וְכִסִּיתִי אוֹתָן וְנָסְעוּ עִם בַּעֲלֵיהֶן.
לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁמָּעֲלוּ בָהֶן בַּעֲלֵיהֶן וְלָקְחוּ מַה שֶּׁהָיָה אִתָּן, וְהָלְכוּ לָהֶם וְעָזְבוּ אוֹתָן.
שָׁבוּ אֶצְלִי עֲלוּבוֹת וְהִצְטַדְּקוּ לְפָנַי.
אָמְרוּ: “אַל נָא תַקְפִּידִי אִתָּנוּ, שֶׁאִם אָמְנָם צְעִירָה אַתְּ מֵאִתָּנוּ לְשָׁנִים, הֲרֵי שְׁלֵמָה אַתְּ יוֹתֵר לְשֵׂכֶל.
וְעַכְשָׁו אֵין אָנוּ שׁוֹעוֹת יוֹתֵר בְּנִשּׂוּאִין לְעוֹלָם.
קְחִי אוֹתָנוּ לִשְׁפָחוֹת לָךְ, וְאָכַלְנוּ פַּת-לַחְמֵנוּ”.
אָמַרְתִּי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶן, אַחְיוֹתַי, אֵין יָקָר לִי מִכֶּן”.
קִבַּלְתִּי אוֹתָן וְהוֹסַפְתִּי לְכַבְּדָן יוֹתֵר.
לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה.
שַׂמְתִּי בְדַעְתִּי לְצַיֵּד סְפִינָה שֶׁתֵּצֵא לְבָצְרָה.
טָעַנְתִּי סְפִינָה גְדוֹלָה וְשַׂמְתִּי בָהּ סְחוֹרָה וְקִנְיָן לְמִסְחָר וְכָל צֵדָה שֶׁאֲנִי זְקוּקָה לָהּ, וְאָמַרְתִּי: “אַחְיוֹתַי, רְצוֹנְכֶן לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת עַד שֶׁאֶסַּע וְאֶחֱזֹר, אוֹ נוֹסְעוֹת אַתֶּן עִמִּי?” אָמְרוּ: “נוֹסְעוֹת אֲנַחְנוּ עִמָּךְ, שֶׁאֵין בָּנוּ כֹחַ לָשֵׂאת פְּרִידָתֵךְ”.
לָקַחְתִּי אוֹתָם עִמִּי, חִלַּקְתִּי מָמוֹנִי לַחֲצָאִין, וְלָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַחֵצִי וְטָמַנְתִּי אֶת הַחֵצִי, שֶׁכֵּן אָמַרְתִּי: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיִּקְרֶה אָסוֹן אֶת הַסְּפִינָה וְאָנוּ נִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וּכְשֶׁנָּשׁוּב נִמְצָא מַשֶׁהוּ שֶׁיּוֹעִיל לָנוּ”.
נָסַעְנוּ יָמִים אֲחָדִים וְלֵילוֹת, וְתָעֲתָה סְפִינָתֵנוּ, שֶׁלֹּא נָתַן רַב-הַחוֹבֵל דַּעְתּוֹ עַל הַדֶּרֶךְ, וְנִכְנְסָה הַסְּפִינָה בְּיָם אַחֵר, לֹא זֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים, וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ בַדָּבָר מֶשֶׁךְ זְמַן, שֶׁכֵּן הָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים.
כְּשֶׁעָלָה הַצּוֹפֶה לַמִּצְפָּה, אָמַר: “הִתְבַּשְּׂרוּ בְטוֹבָה, רָאִיתִי מֵעֵין מְדִינָה שֶׁמַּרְאֶה לָהּ כְּמַרְאֵה הַיּוֹנָה”.
שָׂמַחְנוּ, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁרָאִינוּ אֶת הַמְּדִינָה מֵרָחוֹק.
שָׁאַלְנוּ אֶת רַב-הַחוֹבֵל: “מַה שְּׁמָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ הַנִּשְׁקֶפֶת לָנוּ?” אָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי יוֹדֵעַ וְלֹא רְאִיתִיהָ מֵעוֹלָם, וּמֵעוֹדִי לֹא עָבַרְתִּי בְיַם זֶה.
וְאוּלָם הָעִנְיָן נִגְמַר בְּכִי טוֹב, וְלֹא נִשְׁאַר לָכֶן, אֶלָּא לָרֶדֶת לִמְדִינָה זוֹ וּלְהַצִּיעַ סְחוֹרַתְכֶן.
וְאִם יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיֶדְכֶן לְמָכְרָהּ, מִכְרוּהָ וּקְנוּ בִמְחִירָהּ מַה שֶׁתִּמְצְאוּ בָהּ.
וְאִם לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיֶדְכֶן לִמְכֹּר, נִשְׁהֶה כָּאן רַק יוֹמַיִם וְנִצְטַיֵּד וְנִסַּע לְדַרְכֵּנוּ”.
נִכְנַסְנוּ לַנָּמָל, וְעָלָה רַב-הַחוֹבֵל וְשָׁהָה שָׁעָה וְחָזַר אֵלֵינוּ וְאָמַר: “קֹמְנָה צְאֶינָה לַמְּדִינָה וְהִתְפַּלְּאוּ עַל מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים בִּבְרוּאָיו, וְהַעְתֵּרְנָה לוֹ לִהְיוֹת לָכֶן לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי זַעֲמוֹ”.
עָלִינוּ לַמְּדִינָה.
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַשַּׁעַר, רָאִיתִי עָלָיו בְּנֵי אָדָם וּמַקְלוֹתָם בִּידֵיהֶם.
קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְהִנֵּה הֵם הֲפוּכִים לְאֶבֶן מִזַּעַם אֱלֹהִים.
נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וּמָצָאנוּ כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ הָפוּךְ לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה, אֵין בָהּ לֹא יוֹשֵׁב וְלֹא נוֹפֵחַ בְּאֵשׁ, וְהִדְהִימָנוּ הַדָּבָר.
עָבַרְנוּ בַשְּׁוָקִים וּמָצָאנוּ אֶת הַסְּחוֹרוֹת נְטוּשׁוֹת וְאֶת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף עֲזוּבִים בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.
הִתְבּוֹנַנּוּ וְאָמַרְנוּ: “הֲלֹא דָבָר הוּא”.
פָּשַׁטְנוּ בִּרְחוֹבוֹת הַמְּדִינָה, וְהִסִּיחָה כָּל אַחַת מֵאִתָּנוּ אֶת דַּעְתָּהּ מֵאֲחוֹתָהּ, מֵהֱיוֹתֵנוּ עֲסוּקוֹת לְכַנֵּס אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הָאֲרִיגִים הַיְּקָרִים.
וְאוּלָם אֲנִי עָלִיתִי לַטִּירָה וּמָצָאתִי אוֹתָהּ בְנוּיָה אֵיתָן.
נִכְנַסְתִּי לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וּמָצָאתִי כָל כֵּלָיו כֻּלָּם זָהָב וָכֶסֶף, וְרָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּלְיָדוֹ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלּוֹ וּנְצִיבָיו וּמִשְׁנָיו, וְהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים הַמְּבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת בְּיִקְרָתָם.
כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ מְצָאתִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, לְבוּשׁוֹ מַחֲלָצוֹת שֶׁל זָהָב, וּבָהֶן כָּל אֶבֶן יְקָרָה מַזְהִירָה כַכּוֹכָב.
וּמִסָּבִיב לוֹ עוֹמְדִים חֲמִשִּׁים עֲבָדִים לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין שֶׁל מֶשִׁי וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם, וּכְשֶׁרָאִיתִי זֹאת נִדְהַמְתִּי.
הִמְשַׁכְתִּי אֶת דַּרְכִּי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַנָּשִׁים, וּמָצָאתִי עַל קִירוֹתָיו וִילָאוֹת שֶׁל מֶשִׁי רְקוּמוֹת בְּזָהָב, וּמָצָאתִי אֶת הַמַּלְכָּה שׁוֹכֶבֶת בִּלְבוּשׁ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וְעַל רֹאשָׁהּ זֵר כָּלוּל בְּמִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת וּבְצַוָּארָהּ מַחְרֹזוֹת וְתַכְשִׁיטִין.
וְכָל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַלְּבוּשִׁים וְהַתַּכְשִׁיטִין נִשְׁאַר כַּאֲשֶׁר הוּא, וְרַק הִיא נֶהְפְּכָה מֵחֲרוֹן אַף הָאֱלֹהִים לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה.
מָצָאתִי דֶלֶת פְּתוּחָה וְנִכְנַסְתִּי בְתוֹכָהּ וּמָצָאתִי בָהּ מַדְרֵגָה שֶׁל שֶׁבַע מַעֲלוֹת.
עָלִיתִי בָהּ וְהִגַּעְתִּי לְאוּלָם, רִצְפָּתוֹ שַׁיִשׁ וּמַצָּעָיו רִקְמוֹת-זָהָב.
וְעָמַד בַּתָּוֶךְ כִּסֵּא מַלְכוּת שֶׁל עֵץ-עַרְעָר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת.
וְהָיָה שָׁם מִשְׁקָע בַּקִּיר שֶׁוִּילוֹנוֹ אָחוּז בְּחֶבֶל שֶׁל פְּנִינִים.
עָלִיתִי לְשָׁם וּמָצָאתִי אֶבֶן יְקָרָה בְגָדְלָהּ שֶׁל בֵּיצַת בַּת-הַיַּעֲנָה, שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בְּקָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כִּסֵּא-מַלְכוּת קָטָן, וְהָיָה יוֹצֵא מִמֶּנָּה אוֹר בָּהִיר וּמִתְפַּשֵּׁט.
וְהָיָה אוֹתוֹ כִסֵּא מְכֻסֶּה בְּכָל מִינֵי אֲרִיגֵי מֶשִׁי הַמְּבַלְבְּלִים בְּמַרְאָם אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רוֹאָם.
כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל אֵלֶּה תָּמַהְתִּי.
רָאִיתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם נֵרוֹת שַׁעֲוָה דוֹלְקִים, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁמִּי שֶׁהוּא הִדְלִיק נֵרוֹת אֵלֶּה”.
הִמְשַׁכְתִּי בְדַרְכִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְחֶדֶר אֶחָד וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ.
עָבַרְתִּי בְכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְשָׁכַחְתִּי אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ זֶה שֶׁתְּקָפַתְנִי תְּמִיהָה מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְשָׁקַעְתִּי בְּהִרְהוּרִים עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה.
בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת וְלֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְאִבַּדְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ, וְחָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ מִשְׁקָע, לְמָקוֹם שֶׁהָיוּ הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים.
יָשַׁבְתִּי עַל הַסַּפָּה וְהִתְכַּסֵּיתִי בִשְׂמִיכָה, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן.
בִּקַּשְׁתִּי לִישֹׁן וְלֹא יָכֹלְתִּי, וְעָבְרָה אוֹתִי חֲרָדָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת-לַיְלָה שָׁמַעְתִּי נְעִימַת קֻרְאָן בְּקוֹל יָפֶה הַקּוֹרֵא בְלַחַשׁ.
הָלַכְתִּי בְשִׂמְחָה אַחֲרֵי הַקּוֹל, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחֶדֶר שֶׁדַּלְתּוֹ סְגוּרָה.
פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְהֵצַצְתִּי לְתוֹךְ הַמָּקוֹם, וְהִנֵּה הוּא מְקוֹם תְּפִלָּה וּבְתוֹכוֹ מִשְׁקָע מְיֻחָד לִתְפִלָּה כְּאוֹתוֹ שֶׁבַּמִּסְגָּדִים, וּבְתוֹכוֹ מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת תְּלוּיוֹת וּשְׁנֵי נֵרוֹת שַׁעֲוָה, וְשָׁטִיחַ הַמְּיֻחָד לִכְרִיעָה לִתְפִלָּה שָׁטוּחַ, וְעָלָיו יוֹשֵׁב נַעַר יָפֶה לְמַרְאֶה, לְפָנָיו סֵפֶר קֻרְאָן שֶׁהוּא קוֹרֵא בוֹ, עַל גַּבֵּי כּוֹנָנִית.
תָּמַהְתִּי כֵּיצַד יָצָא בְשָׁלוֹם מִכָּל שְׁאָר אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה, נִכְנַסְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם.
נָשָׂא עֵינָיו וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּת זֶה שֶׁקָּרָאתָ שֶׁתַּעֲנֶה לִי עַל שְׁאֵלָתִי”.
הִסְתַּכֵּל בִּי הַנַּעַר וְחִיֵּךְ וְאָמַר: "שִׁפְחַת אֱלֹהִים, הַגִּידִי לִי, מַה הִיא סִבַּת כְּנִיסָתֵךְ לְמָקוֹם זֶה, וְאַגִּיד לָךְ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּלְאַנְשֵׁי מְדִינָה זוֹ.
אָמַר לִי: “הַמְתִּינִי לִי קְצָת,אֲחוֹתִי”.
סָגַר אֶת הַסֵּפֶר וְשָׂם אוֹתוֹ בְתוֹךְ תִּיק שֶׁל אַטְלַס וְהוֹשִׁיבַנִי לְצִדּוֹ.
הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וְהִנֵּה הוּא יָפֶה כַּסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ, הָדוּר בְּיָפְיוֹ וִיצוּרֵי גֵווֹ רַכִּים, מָתוֹק לְמַרְאֶה כְכִכָּר שֶׁל סֻכָּר, וְקוֹמָתוֹ יְשָׁרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ:
אָרַב אִצְטַגְנִין לַיְלָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו,
יְפֵה הַתֹּאַר בְּהַדְרַת יִפְעוֹתָיו.
סְמָכוֹ שַׁבְּתָאי שְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתָיו,
וְהַמֻּשֶׁק הֶאֱצִיל לוֹ כְחַל לְרַקּוֹתָיו,
וְחָשׁ מַאֲדִים לְהַאֲצִיל אֹדֶם לִלְחָיָיו,
וְכוֹכָב הֶעֱנִיק לוֹ כְלִיל בִּינוֹתָיו,
וּמֵאֵן עָשׁ מִקִּנְאָה לְהַבִּיט אֶל פָּנָיו.
נָבוֹךְ אִצְטַגְנִין מִמַּרְאֵה עֵינָיו,
וְנָשַׁק אַגַּן-סַהַר אֶרֶץ לְפָנָיו.
וְהִלְבִּישׁוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מַחֲלָצוֹת הַשְּׁלֵמוּת וְעִטֵּר אֶת לְחָיָיו בְּנֹעַם מַזְהִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:
נִשְׁבַּעְתִּי בְרֵיחַ שְׁמוּרוֹתָיו, וּבְקוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה,
בְּחִצָיו קֶסֶם יִיר, לֹא לָמוֹ תְרוּפָה,
בִּיצִירָיו רַכִּים, בְּזֹהַר דֹּק מֶבָּטָיו,
בְּלֹבֶן מִצְחוֹ, בִּשְׁחוֹר עֲבוֹת תַּלְתַּלָּיו,
בְּאֵלֶּה לָקְחוּ אִישׁוֹן עֵינִי שֶׁבִי – גַּבּוֹתָיו,
בִּלְחָיָיו שׁוֹשַׁנִּים, בִּבְרַק כִּשּׁוּת שַׂעֲרוֹתָיו,
בְּאַלְמֻגֵּי שִׂפְתוֹתָיו, וּבְמַחְרֹזֶת פְּנִינֵי שִׁנָּיו,
בְּצַוָּארוֹ, בְּגֵווֹ יַטֶּנּוּ בְּחֵן קְסָמָיו,
וְעַל חָזֵהוּ יֵרָאוּ נִצָּנֵי רִמּוֹנָיו,
בְּכֹבֶד יְרֵכוֹתָיו מְרַטְּטוֹת בַּהֲלִיכוֹתָיו,
אַף בְּנוּחוֹ, בְּזָקוּף בֶּהָדָר, גּוּפוֹ,
בְּמֶשִׁי עוֹרוֹ, בְּרֹךְ נִשְׁמַת אַפּוֹ.
בְּיָדוֹ נְדִיבוֹת, בִּלְשׁוֹנוֹ צַחוֹת דּוֹבָרֶת,
בְּיַחַס מוֹלַדְתּוֹ, בִּגְבוּרָתוֹ עַל כָּל גוֹבָרֶת.
לוֹ הַמֻּשֶׁק בִּרְקֹחַ אוֹתוֹ יִתֵּן רֵיחוֹ,
עֲנַן עִנְבָּר יִמְלָא יְקוּם עֵת יְפִיחוֹ.
קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ לְעֻמָּתוֹ אַךְ חִוְרוֹת.
לִקְצֵה צִפָּרְנוֹ לֹא יוּכְלוּ הִשְׁתַּוּוֹת.
הִסְתַּכַּלְתִּי אֵלָיו בְּמֶבָּט שֶׁעוֹרֵר בִּי אֶלֶף אֲנָחוֹת שֶׁל גַּעֲגוּעִים, וְהִצִּית בְּלִבִּי אֶת כָּל גַּחֲלֵי הָאַהֲבָה, אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָשִׁיבָה לִי תְשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁשְּׁאַלְתִּיךָ”.
אָמַר: "שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֲשֶׂה.
דְּעִי, שִׁפְחַת-אֱלֹהִים, שֶׁמְּדִינָה זוֹ הָיְתָה בִירָתוֹ שֶׁל אָבִי הַמֶּלֶךְ, זֶה שֶׁרָאִית אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, הָפוּךְ מִזַּעַם אֱלֹהִים לְאָבֶן.
וְהַמַּלְכָּה שֶׁרָאִית אוֹתָהּ בַּכִּלָּה, אִמִּי הִיא.
וְהָיוּ הֵם וְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה אַמְגּוּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים לָאֵשׁ מִבִּלְתִּי הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר.
וְהָיוּ נִשְׁבָּעִים בָּאֵשׁ וּבָאוֹר, בַּצֵּל וּבְלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ וּבַגַּלְגַּלִּים הַסּוֹבְבִים.
לֹא הָיָה לְאָבִי כָל וָלָד, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְנָתַן אוֹתִי לוֹ בְאַחֲרִית יָמָיו.
גִּדְּלַנִי עַד שֶׁגָּדַלְתִּי.
וְהָיָה הָאשֶׁר מְקַדֵּם אֶת פָּנַי בְּכָל אֲשֶׁר פָּנִיתִי.
הָיְתָה אֶצְלֵנוּ זְקֵנָה בָאָה בַיָּמִים, מַאֲמִינָה בֵאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ בַסֵּתֶר, וּמַסְכִּימָה לְדַעַת בְּנֵי עַמִּי לְמַרְאִית-עַיִן.
הָיָה אָבִי בּוֹטֵחַ בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בָּהּ מִן הַנֶּאֲמָנוּת וְהַמִּנְהָג הַטּוֹב, וְהָיָה מְכַבְּדָהּ וְמוֹסִיף לְכַבְּדָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁהָיָה מַאֲמִין שֶׁהִיא מַחֲזִיקָה בְדָתוֹ.
כְּשֶׁגָּדַלְתִּי מְסָרַנִי אָבִי לְיָדָהּ וְאָמַר: “טְלִי אוֹתוֹ וְחַנְּכִי אוֹתוֹ וְלַמְּדִי אוֹתוֹ עִנְיָנֵי דָתֵנוּ, וְטַפְּלִי בוֹ כַהֲלָכָה, וְעִמְדִי לְפָנָיו לְשַׁמְּשׁוֹ”.
נְטָלַתְנִי הַזְּקֵנָה וְלִמְּדָה אוֹתִי אֶת דַּת הָאִסְלָאם, הִלְכוֹת טָהֳרָה וְהִלְכוֹת הָרְחִיצָה לִתְפִלָּה וְהַתְּפִלָּה, וְהוֹרְתָה אוֹתִי לָדַעַת אֶת הַקֻּרְאָן בְּעַל-פֶּה, וְאָמְרָה: “אַל תַּעֲבֹד זוּלָתִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
כְּשֶׁהִשְׁלַמְתִּי כָל זֶה, אָמְרָה לִי: “בְּנִי, הַסְתֵּר עִנְיָן זֶה מֵאָבִיךָ, וְאַל תְּגַלֶּה לוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶךָ”.
הִסְתַּרְתִּי מִמֶּנּוּ וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ, עַד שֶׁמֵּתָה הַזְּקֵנָה לְיָמִים מוּעָטִים.
וְהָיוּ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה מוֹסִיפִים כְּפִירָה עַל כְּפִירָתָם וְגַאֲוָה עַל גַּאֲוָתָם וְטָעוּת עַל טָעוּתָם.
וּבְעוֹד הֵם בְּמַה שֶׁהֵם בּוֹ, שָׁמְעוּ כָרוֹז מַכְרִיז בְּעֹז קוֹלוֹ כָּרַעַם הַמַּחֲרִיד, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק, וְאוֹמֵר: “הוֹי בְּנֵי-מְדִינָה זוֹ, חִזְרוּ בָכֶם מֵעֲבוֹדַת הָאֵשׁ, וְעִבְדוּ אֶת אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר”.
תָּקְפָה אֵימָה אֶת בְּנֵי הַמְּדִינָה, וְנִתְאַסְּפוּ אֵצֶל אָבִי, שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה הוּא קוֹל מַבְעִית זֶה שֶׁשָּׁמַעְנוּ וְנִדְהַמְנוּ מֵעֹז אֵימָתוֹ?” אָמַר לָהֶם: “אַל יַבְהִילְכֶם הַקּוֹל וְאַל יַחֲרִידְכֶם וְאַל יְסִירְכֶם מֵאַחֲרֵי דַתְכֶם”.
נָטָה לִבָּם אַחֲרֵי דִבְרֵי אָבִי, וְלֹא פָסְקוּ מֵעֲבוֹדַת הָאֵשׁ, וְהִמְשִׁיכוּ בְמִרְדָּם עַד זְמַן שָׁנָה, לַמּוֹעֵד שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן.
נִגְלָה עֲלֵיהֶם קוֹל שֵׁנִי וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ, וְקוֹל שְׁלִישִׁי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים בְּכָל שָׁנָה פַּעַם.
לֹא פָסְקוּ מִלַּעֲמֹד בְּסוּרָם, עַד שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה מִן הַשָּׁמַיִם אַחֲרֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְנַעֲשׂוּ אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת הֵם וּבְהֶמְתָּם, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְלֹא יָצָא בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי מְדִינָה זוֹ זוּלָתִי.
וּמֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ אֵרַע מְאֹרָע זֶה, הִנְנִי בְמַצָּב זֶה שֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתִי בֹו, עוֹסֵק בִּתְפִלָּה וְצוֹם וּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן.
וּכְבָר פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי מִן הַבְּדִידוּת, שֶׁאֵין לִי מִי שֶׁאֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתוֹ“.
בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר אֶת לִבִּי:” בָּחוּר, רְצוֹנְךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, וְתִרְאֶה אֶת חַכְמֵי-הַתּוֹרָה וְאֶת הַיּוֹדְעִים דִּין, שֶׁתּוֹסִיף חָכְמָה וּבִינָה וְדַעַת הַתּוֹרָה? וְדַע שֶׁשִּׁפְחָתְךָ הַנִּצֶּבֶת לְפָנֶיךָ, גְּבִירַת בְּנֵי-עַמָּהּ הִיא וְשׁוֹלֶטֶת בִּבְנֵי-אָדָם, סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים.
וְעִמִּי סְפִינָה טְעוּנָה בִסְחוֹרָה.
וְלֹא הֵטִיל אוֹתִי הַגּוֹרָל לְמָקוֹם זֶה, אֶלָּא לְשֵׁם זֶה שֶׁאַכִּיר עִנְיָנִים אֵלֶּה.
וּמִן הַמַּזָּל יָצָא הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁנִּפָּגֵשׁ".
לֹא פָסַקְתִּי לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיִּסַּע וּלְהַפְצִיר בּוֹ בִּדְבָרִים רַכִּים, עַד שֶׁהָיָה נָכוֹן לְכָךְ וְנַעֲנָה לִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעַלְמָה לֹא פָסְקָה לְפַתּוֹת אֶת הָעֶלֶם עַד שֶׁנִּתְרַצָּה לָהּ וְאָמַר: “כֵּן”.
אָמְרָה הָעַלְמָה: וְלַנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה לְמַרְגְּלוֹתָיו.
כְּשֶׁאֵינִי יוֹדַעַת נַפְשִׁי מִשִּׂמְחָה.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קַמְנוּ וְנִכְנַסְנוּ לְבָתֵּי הַגִּנְזַכִּים, וְנָטַלְנוּ כָל מַה שֶׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר לִמְחִיר, וְיָרַדְנוּ מִן הַטִּירָה לָעִיר.
בָּאוּ לִקְרָאתֵנוּ רַב-הַחוֹבֵל וְהָעֲבָדִים שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתִי.
כְּשֶׁרָאוּנִי שָׂמְחוּ.
הִגַּדְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁרָאִיתִי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, וְסִבַּת הֲפִיכַת מְדִינָה זוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, וְתָמְהוּ עַל כָּךְ.
וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתִי שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי, אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת, וְעִמִּי בָחוּר זֶה, נִתְקַנְאוּ בִי בַּעֲבוּרוֹ וּבָאוּ לִידֵי כַעַס וְזָמְמוּ מְזִמָּה בְקִרְבָּן.
הָלַכְנוּ שְׂמֵחִים לַחוֹף, וְהָיִינוּ מַמָּשׁ טָסִים מִשִּׂמְחָה בָּרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבָּא לְיָדֵנוּ.
עָמַדְנוּ וְהִמְתַּנּוּ עַד שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ, וּפָרַשְׂנוּ אֶת הַקְּלָעִים וְנָסַעְנוּ.
יָשְׁבוּ אַחְיוֹתַי אֶצְלִי וְהָיוּ מְשִׂיחוֹת.
אָמְרוּ לִי: “אֲחוֹתֵנוּ, מַה תַּעֲשִׂי בְעֶלֶם יָפֶה זֶה?” אָמַרְתִּי לָהֶן: “מִתְכַּוֶּנֶת אֲנִי לְקַחְתּוֹ לִי לְבַעַל”.
פָּנִיתִי וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לוֹמַר לְךָ דָּבָר, וְאַל תָּשֵׁב אֶת פָּנַי, וְהוּא: כְשֶׁנַּגִּיעַ לְבַגְדָּאד עִירֵנוּ, אַצִּיעַ עַצְמִי לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת שִׁפְחָתֶךָ כְּדַת הַנִּשּׂוּאִין, וְתִהְיֶה לִי בַעַל וְאֶהֱיֶה אֲנִי לְךָ לְאִשָּׁה”.
אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
פָּנִיתִי אֶל אַחְיוֹתַי וְאָמַרְתִּי לָהֶן: “רַב לִי בְּבָחוּר זֶה, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַשֶּׁהוּ מֵרְכוּשִׁי, לוֹ הוּא”.
אָמְרוּ לִי: “יָפֶה עָשִׂית”.
אַךְ בְּקִרְבָּן צָפְנוּ לִי רָעָה.
לֹא פָסַקְנוּ מִנְּסוֹעַ, וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִיַּם הָאֵימוֹת וְנִכְנַסְנוּ לְיַם הַבִּטְחָה.
נָסַעְנוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה, וּכְשֶׁהוֹפִיעוּ לְעֵינֵינוּ חוֹמוֹתֶיהָ, הִשִּׂיגָנוּ הָעֶרֶב.
כְּשֶׁתָּקְפָה אוֹתָנוּ שֵׁנָה קָמוּ שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וּנְשָׂאוּנִי בְמִטָּתִי וְהֵטִילוּ אוֹתִי לַיָּם, וְכָךְ עָשׂוּ בָעֶלֶם.
וּבִהְיוֹת שֶׁלֹּא יָדַע לִשְׂחוֹת טָבַע.
וְכָתַב אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְתוֹךְ הַמּוּמָתִים עַל קִדּוּשׁ-שְׁמוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי טוֹבַעַת עִמּוֹ – אַךְ אֱלֹהִים גָּזַר שֶׁאֶהֱיֶה מִן הַיּוֹצְאִים בְּשָׁלוֹם.
וּכְשֶׁנָּפַלְתִּי לַיָּם, זִמֵּן לִי אֱלֹהִים קוֹרַת-עֵץ וְרָכַבְתִּי עָלֶיהָ, וְטִלְטְלוּנִי הַגַּלִּים עַד שֶׁהֱטִילוּנִי לְחוֹפוֹ שֶׁל אִי.
לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת בָּאִי שְׁאֵרִית לֵילִי.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָאִיתִי דֶרֶךְ בְּרֹחַב כַּף רַגְלוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם, הַמּוֹבִילָה מִן הָאִי לַיַּבָּשָׁה, וּכְבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ.
יִבַּשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי בַּשֶּׁמֶשׁ וְאָכַלְתִּי מִפֵּרוֹתָיו שֶׁל הָאִי וְשָׁתִיתִי מִמֵּימָיו וְהָלַכְתִּי בַדֶּרֶךְ.
לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת בַּשְּׁבִיל עַד שֶׁקָּרַבְתִּי לַיַּבָּשָׁה וּכְשֶׁלֹּא נִשְׁאַר בֵינִי וּבֵין הָעִיר אֶלָּא מַהֲלַךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, רָאִיתִי נָחָשׁ מְכַוֵּן דַּרְכּוֹ אֵלַי.
עָבְיוֹ כַּעֲבִי הַתֹּמֶר, וְהָיָה מְמַהֵר בִּמְרוּצָתוֹ.
כְּשֶׁבָּא לִקְרָאתִי רְאִיתִיו אוֹחֵז דַּרְכּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלִי.
וְהִנֵּה לְשׁוֹנוֹ מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִתּוֹךְ פִּיו עַל הָאָרֶץ בְּגֹדֶל כַּף יָדוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם, וְהוּא גוֹרֵף אֶת הֶעָפָר בְּאָרְכָּהּ.
וּמֵאַחֲרָיו אֶפְעֶה רוֹדֵף אַחֲרָיו, וְהָיָה אָרֹךְ וְדַק, אָרְכּוֹ כְאֹרֶךְ הָרֹמַח.
הָיָה הַנָּחָשׁ בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו, וְנוֹטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אַךְ הָאֶפְעֶה כְבָר תְּפָסוֹ בִזְנָבוֹ.
הָיָה מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְנִשְׁתַּרְבְּבָה לְשׁוֹנוֹ מֵעָצְמַת מְרוּצָתוֹ.
נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמַי עַל הַנָּחָשׁ, וְהֵרַמְתִּי אֶבֶן וְהֵטַלְתִּי אוֹתָהּ עַל רֹאשׁ הָאֶפְעֶה, וּמִיָּד מֵת.
פָּרַשׂ הַנָּחָשׁ שְׁתֵּי כְנָפַיִם וְטָס בָּאֲוִיר עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינָי.
יָשַׁבְתִּי תְמֵהָה עַל כָּךְ, שֶׁהָיִיתִי עֲיֵפָה וַאֲחוּזַת תְּנוּמָה, וְנִרְדַּמְתִּי שָׁעָה אֶחָת.
כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי, מָצָאתִי נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת לְמַרְגְּלוֹתַי וְעִמָּהּ שְׁתֵּי כְלָבוֹת, וְהִיא מְעַסָּה אֶת רַגְלַי.
הִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּפָנֶיהָ וְקַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “מַה מִּהַרְתְּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי.
אֲנִי הִיא זוֹ שֶׁעָשִׂית עִמִּי טוֹבָה וְזָרַעְתְּ זֶרַע הַחֶסֶד וְהָרַגְתְּ אֶת אוֹיְבִי, אֲנִי הַנָּחָשׁ שֶׁהִצַּלְתִּנִי מִן הָאֶפְעֶה.
שֵׁדָה אֲנִי, וְאֶפְעֶה זֶה שֵׁד וְהָיָה אוֹיְבִי.
וְלֹא בָאָה הַצָּלָתוֹ מִיָּדוֹ אֶלָּא עַל יָדֵךְ.
וּכְשֶׁהִצַּלְתְּ אוֹתִי מִיָּדוֹ טַסְתִּי בָּרוּחַ וְהָלַכְתִּי לַסְּפִינָה שֶׁהֵטִילוּ אַחְיוֹתַיִךְ אוֹתָךְ מֵעָלֶיהָ, וְהֶעֱבַרְתִּי כָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ לְבֵיתֵךְ וְטִבַּעְתִּי אוֹתָהּ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאַחְיוֹתַיִךְ, הִנֵּה הָפַכְתִּי אוֹתָן לִשְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת אֵלּוּ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַעְתִּי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָךְ אִתָּן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָעֶלֶם, הֲרֵי טָבַע בַּיָּם”.
נָטְלָה אוֹתִי וְאֶת שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וְנָשְׂאָה אוֹתָנוּ וֶהֱטִילַתְנוּ עַל גַּבֵּי גַג בֵּיתִי.
וְרָאִיתִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי כָּל מַה שֶׁהָיָה בַסְּפִינָה מִן הַהוֹן, לֹא אָבַד מִמֶּנּוּ כְלוּם.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה אֵלַי זוֹ שֶׁהָיְתָה נָחָשׁ:“מַשְׁבִּיעָתֵךְ אֲנִי בָּזֶה שֶׁחָקוּק עַל חוֹתָמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מַלְקָה כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת בְּכָל יוֹם, הֲרֵינִי בָאָה וְעוֹשָׂה אוֹתָךְ כְּמוֹתָן”.
אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
לֹא פָסַקְתִּי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, מֵהַלְקוֹתָן מַלְקוֹת אֵלּוּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי מְרַחֶמֶת עֲלֵיהֶן.
וְיוֹדְעוֹת הֵן, שֶׁלֹּא אַשְׁמָתִי הִיא כְשֶׁאֲנִי מַלְקָה אוֹתָן וְסוֹלְחוֹת לִי, זֶהוּ סִפּוּרִי וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי.
תָּמַהּ הַכַלִיף וְאָמַר לָעַלְמָה הַשְּׁנִיָּה: “וְאַתְּ, מַה סִבַּת רִשְׁמֵי הַמַּכּוֹת שֶׁבְּגוּפֵך?” פָּתְחָה וְאָמְרָה:
סִפּוּר הָעַלְמָה הַשּׁוֹעֶרֶת
נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הָיָה לִי אָב וּמֵת, וְעָזַב הוֹן רָב.
שָׁהִיתִי אַחֲרָיו זְמַן מוּעָט וְנִשֵּׂאתִי לָאִישׁ הַמְּאֻשָּׁר בְּדוֹרוֹ.
יָשַׁבְתִּי עִמּוֹ שָׁנָה תְמִימָה וּמֵת, וְיָרַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנִים אֶלֶף דִּינָר, לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְחֶלְקִי עַל-פִּי הַדִּין.
הִתְעַשַּׁרְתִּי עשֶׁר רָב וּשְׁמִי יָצָא בְכָל הָאָרֶץ.
עָשִׂיתִי לִי עֶשֶׂר חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת, כָּל שִׂמְלָה בְּאֶלֶף דִּינָר.
וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנְסָה אֵלַי זְקֵנָה אַחַת, לְחָיֶיהָ נְפוּלוֹת וְגַבּוֹתֶיהָ דְלִילוֹת וְעֵינֶיהָ טְרוּטוֹת וְשִׁנֶּיהָ שְׁבוּרוֹת וּפָנֶיהָ כְתוּמוֹת וּנְחִירֶיהָ נוֹזְלוֹת וְשִׁכְמָהּ עָקֹם, שַׂעֲרָה אָפֹר וְגוּפָהּ צָרוּעַ וְצִבְעָהּ מִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְּשׁוֹרֵר:
זְקֵנַת הַכֵּעוּר, בַּשָּׁוְא כָּלוּ לָהּ עֲלוּמִים,
וּבְיוֹם מוֹתָהּ לֹא תִמְצָא רַחֲמִים,
תְּרַסֵּן אֶלֶף פִּרְדָּה בָרְחוּ חִישׁ,
בְּתַחְבּוּלוֹתֶיהָ, בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ.
כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה נָתְנָה לִי שָׁלוֹם וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנַי וְאָמְרָה: “בַּת יְתוֹמָה לִי, וְהַלַּיְלָה אֲנִי מַשִּׂיאָה לְאִישׁ וְעוֹשָׂה לָהּ חַתְנוּת.
וְאוּלָם נָכְרִים אֲנַחְנוּ בִמְדִינָה זוֹ וְלִבֵּנוּ נִשְׁבָּר.
מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אֵפוֹא לְזַכּוֹתֵךְ בְּשָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא וּגְמוּל הַטּוֹב, בּוֹאִי נָא לְשִׂמְחַת כְּלוּלוֹתֶיהָ, וּכְשֶׁתִּשְׁמַעְנָה נְשֵׁי-הַמְּדִינָה, שֶׁאַתְּ בָּאת, תּוֹפַעְנָה אַף הֵן.
וְהָיָה זֶה מַרְפֵּא לְשִׁבְרָהּ, שֶׁרוּחָה נְכֵאָה וְאֵין לָהּ אֶלָּא אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”.
בָּכְתָה וְנָשְׁקָה אֶת רַגְלַי, וְאָמְרָה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בּוֹאֵךְ לְכָבוֹד הוּא לָנוּ,
זֹאת גָּלוּי נְמַלֵּלָה.
אַךְ כִּי תִרְחֲקִי מֵאִתָּנוּ,
אֵין מִי מְקוֹמֵךְ יְמַלֵּאָה.
הָיִיתִי מְצֵרָה עָלֶיהָ וְנִכְמְרוּ רַחֲמַי, וְאָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי, וּכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
וְהוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי: “עוֹד אוֹסִיף אֶעֱשֶׂה לְמַעְנָהּ יוֹתֵר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הַיְנוּ שֶׁאוֹבִילָה אֶל בַּעֲלָהּ בִּלְבוּשַׁי וּבְתַכְשִׁיטַי וּבְסִבְלוֹנוֹתַי”.
שָׂמְחָה הַזְּקֵנָה וְהִטְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְרַגְלַי וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְאָמְרָה: “יְשַׁלֵּם אֱלֹהִים טוֹב לָךְ וִינַחֵם לִלְבָבֵךְ, כְּשֵׁם שֶׁנִּחַמְתְּ אוֹתִי.
וְאוּלָם, גְּבִרְתִּי, אַל תְּהִי דְאָגָה בְלִבֵּךְ בַּעֲשׂוֹתֵךְ עִמִּי חֶסֶד בְּשָׁעָה זוֹ.
הֱיִּי נְכוֹנָה, שֶׁבִּשְׁעַת הָעֶרֶב אָבוֹא וּלְקַחְתִּיךְ”.
נָשְׁקָה יָדִי וְהָלְכָה לָהּ.
הֲכִינוֹתִי עַצְמִי וְהִצְטַיַּדְתִּי, וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה בָאָה וְאָמְרָה: “הִנֵּה גְבִירוֹת הָעִיר בָּאוּ, שֶׁכֵּן הוֹדַעְתִּי לָהֶן אֶת דְּבַר בּוֹאֵךְ, וְשָׂמְחוּ, וַהֲרֵי הֵן מְצַפּוֹת לְהוֹפָעָתֵךְ”.
קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי אֶת מְעִילִי עָלַי וְלָקַחְתִּי אֶת נַעֲרוֹתַי עִמִּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְסִמְטָא מְרֻבֶּצֶת בְּמַיִם וּמְטֻאְטְאָה יָפֶה, וְרוּחַ צַח וְנָעִים מְנַשֵּׁב בָּהּ.
נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ שַׁעַר הָאַרְמוֹן, רָם וּמִתְנַשֵּׂא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמַגִּיעַ לֶעָבִים, וְעַל הַשַּׁעַר כְּתוּבִים בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֲנִי בַיִת בָּנוּי בְּשָׂשׂוֹן,
לְשִׂמְחָה וְצָהֳלָה תָּמִיד נָכוֹן.
בַּחֲצֵרִי בּוֹר מֵימָיו יָקֵר,
כָּל דְּאָגָה יַשְׁכַּח וְיָסֵר.
עָלָיו כְּסוּת כַּלָּנִיּותֹ,
הֲדַסִּים וּמְעֻיָּנוֹת.
כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַשַּׁעַר, דָּפְקָה הַזְּקֵנָה עָלָיו, וְנִפְתַּח לָנוּ.
נִכְנַסְנוּ וּמָצָאנוּ מִסְדְּרוֹן מֻצָּע שְׁטִיחִים, וּבוֹ מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת וּפָמוֹטוֹת מְאִירִים, מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי חֵן.
הָלַכְנוּ דֶרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאוּלָם שֶׁאֵין לִמְצֹא כְדֻגְמָתוֹ, וְהָיָה מֻצָּע שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי וּתְלוּיוֹת בוֹ מְנוֹרוֹת וּפָמוֹטוֹת מְאִירִים, עוֹמְדִים בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת.
וּבְרֹאשׁ הָאוּלָם עֶרֶשׂ עֵץ-עַרְעָר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְעָלָיו הָאַפִּרְיוֹן שֶׁל קְטִיפָה מְרֻקֶּמֶת בִפְנִינִים.
יָצְאָה מֵאַחֲרֵי הַכִּלָּה עַלְמָה יָפָה כַלְּבָנָה בְמִלּוּאָהּ, וּמִצְחָהּ כְּאוֹר הַשַּׁחַר בַּעֲלוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בְּשִׁירוֹ:
רַק לַחֲדַר כַּלַּת קֵיסָר הָיִית יְעוּדָה,
וּבְתוֹךְ בְּחִירוֹת כּוֹזְרָי בְּתוּלָה כְּבוּדָה.
עַל לְחָיֶיהָ טֶרֶף עֲלֵי אֹדֶם-שׁוֹשָׁן.
מַה יָּפוּ הַלְּחָיַיִם בִּלְבוּשָׁן אַרְגָּמָן.
זְקוּפָה, מֶבָּטֶיהָ אוֹר עֲיֵפוֹת וְתוֹהוֹת,
כָּל תִּפְאֶרֶת, כָּל יֹפִי הָיוּ בָהּ לַאֲחָדוֹת.
כְּאִלּוּ תַלְתַּלָהּ עַל פְּנֵי מִצְחָהּ יֵרַחֵף,
כַּלַּיִל הֶעָגוּם עַל פְּנֵי שַׁחַר יְרַפֵרף.
יָרְדָה הָעַלְמָה מִן הָאַפִרְיוֹן וְאָמְרָה אֵלַי: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ וּבֵיתֵךְ הוּא לְפָנַיִךְ, אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה וְהַנַּעֲלָה”.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
לוּ יָדַע הַבַּיִת מִי מְבַקְּרוֹ, שֵׁשׁ וַיָּגֶל,
וְהִתְבַּשֵּׂר וְנָשַׁק מִדְרַךְ כַּף הָרֶגֶל,
וְהוֹדִיעַ בִּשְׂפַת אֵלֶם בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים:
בָּרוּךְ בּוֹאָם שֶׁל בְּנֵי נָדִיב וְשָׂרִים.
יָשְׁבָה וְאָמְרָה לִי: “אֲחוֹתִי, הִנֵּה אָח לִי, שֶׁכְּבָר רָאָה אוֹתָךְ פְּעָמִים בַּחֲתוּנוֹת וּשְׂמָחוֹת, וְהוּא עֶלֶם יָפֶה מִמֶּנִּי, וְאָהַב אוֹתָךְ אַהֲבָה עַזָּה, שֶׁכֵּן אִחֵד בָּךְ הַמַּזָּל הַטּוֹב כָּל יֹפִי וְכָל חֵן.
שָׁמַע כִּי שָׂרָה בְעַמֵּךְ אַתְּ, וְאַף הוּא שַׂר בְּעַמּוֹ, וְלָזֹאת רְצוֹנוֹ לִקְשֹׁר חַיַּיִךְ בְּחַיָּיו.
וּמִשּׁוּם כָּךְ חִבֵּל תַּחְבּוּלָה, שֶׁנִּפָּגֵשׁ שְׁנֵינוּ אֲנִי וָאָתְּ.
רְצוֹנוֹ לָשֵׂאת אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה כְּדַת אֱלֹהִים וּנְבִיאוֹ.
וְאֵין גְּנָאי בַּדָּבָר הַמֻּתָּר”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ וְרָאִיתִי שֶׁאֲנִי שְׁבוּיָה בַבַּיִת, אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וְקִבַּלְתִּי”.
שָׂמְחָה עַל כָּךְ וְסָפְקָה כַפֶּיהָ, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת, וְיָצָא עֶלֶם, בְּעֶצֶם פֶּרַח עֲלוּמָיו, וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר.
תָּאֳרוֹ קָצוּב, וְהוּא יָפֶה וְנָעִים.
מָלֵא חֵן וְתָמִים, וְרַךְ וְחָבִיב.
גַּבּוֹתָיו כִּקְשָׁתוֹת הַמּוּכָנוֹת לִירוֹת, וְעֵינָיו לוֹקְחוֹת כָּל לֵב בְּקִסְמָן, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ:
פָּנָיו כַּיָּרֵחַ בְּהִוָּלְדוֹ, יָאִירוּ,
כַּפְּנִינָה בְּזָהֳרָה בְּיָפְיָם יַזְהִירוּ.
וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
אָכֵן הוֹסִיף יֹפִי, יִתְבָּרֵךְ בּוֹרְאֵהוּ
וְיִתְהַדָּר, שֶׁצְּבָרוֹ וַיַּעֲשֵׂהוּ.
נָטַל כָּל חֵן אַךְ לוֹ לְבַדֵּהוּ,
אַךְ תֹּהוּ כָל הוֹד מוּל הִנֵּהוּ.
כְּבָר כָּתַב הַיֹּפִי עַל לֶחְיֵהוּ,
מֵעִידֵנִי: אֵין יֹפִי מִבַּלְעָדֵיהוּ.
כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ נָטָה לִבִּי אֵלָיו.
בָּא וְיָשַׁב אֶצְלִי, וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ שָׁעָה קַלָּה.
הִכְּתָה הָעַלְמָה כַּף אֶל כַּף, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת מִן הַצַּד, וְהוֹפִיעַ הַקָּאצִ’י וְעִמּוֹ אַרְבָּעָה עֵדִים.
נָתְנוּ לָנוּ שָׁלוֹם וְיָשְׁבוּ וְכָתְבוּ אֶת כְּתָב קֶשֶׁר הַנִּשׂוּאִין בֵּינִי וּבֵין הָעֶלֶם וְהִסְתַּלָּקוּ.
פָּנָה הָעֶלֶם אֵלַי וְאָמַר: “יְבֹרַךְ לֵילֵנוּ” וְהוֹסִיף וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, תְּנַאי אֶחָד אֲנִי מַתְנֶה עִמָּךְ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, וּמַה הוּא”.
קָם וְהֵבִיא לְפָנַי אֶת סֵפֶר הַקֻּרְאָן וְאָמַר: “הִשָּׁבְעִי לִי שֶׁלֹּא תִּשְׂאִי עַיִן אֶל אִישׁ זוּלָתִי וְלֹא תִטִּי אֵלָיו”.
נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְחִבְּקַנִי, וּמִלְּאָה אֲהַבָתוֹ אֶת כָּל לִבִּי.
עָרְכוּ לְפָנֵינוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ.
כְּשֶׁבָּא עָלֵינוּ הַלַּיְלָה, הוֹבִיל אוֹתִי לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּנְשָׁקַנִי וְחִבְּקַנִי חַבֵּק וְנַשֵּׁק וְהוֹסֵף עַד לַבֹּקֶר.
לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים בְּתַעֲנוּגוֹת וּשְׂמָחוֹת.
אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי אָרִיג.
וְנָתַן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת.
לָבַשְׁתִּי אֶת מְעִילִי וְלָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַזְּקֵנָה וְשִׁפְחָה אַחַת וְיָרַדְתִּי לַשּׁוּק, וְיָשַׁבְתִּי לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל עֶלֶם סוֹחֵר, שֶׁהָיְתָה הַזְּקֵנָה מַכִּירָה אוֹתוֹ.
אָמְרָה לִי: “עֶלֶם זֶה מֵת אָבִיו בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד וְעָזַב לוֹ הוֹן רַב, וְיֵשׁ לוֹ אוֹצַר רַב שֶׁל סְחוֹרָה וְאֶצְלוֹ תִמְצְאִי אֶת מְבֻקָּשֵׁךְ, שֶׁאֵין בְּכָל הַשּׁוּק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲרִיגִים יָפִים מֵאֵלּוּ שֶׁאֶצְלוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: “שִׂים לִפְנֵי עַלְמָה זוֹ מִן הַיָּקָר מִזֶּה שֶׁאִתְּךָ מִן הָאֲרִיגִים”.
אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה לְתַנּוֹת אֶת תְּהִלָּתוֹ.
אָמַרְתִּי: “אֵין לָנוּ חֵפֶץ בִּתְהִלּוֹתַיִךְ אוֹתוֹ, שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ הִיא לָקַחַת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ וְלַחֲזֹר לִמְעוֹנֵנוּ”.
הֵבִיא לְפָנַי כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי.
נָתַתִּי לוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְסֵרֵב לָקַחַת כָּל שֶׁהוּא,וְאָמַר: “יְהִי זֶה תִּקְרֹבֶת שֶׁאֲנִי מַגִּישׁ לָכֶן, אוֹרְחוֹתַי”.
אָמַרְתִּי לַזְּקֵנהָ: “אִם אֵינוֹ נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, הָשִׁיבִי לוֹ אֶת אֲרִיגָיו”.
אָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמֵּךְ כְּלוּם, וְהַכֹּל הוּא מַתָּנָה מֵאִתִּי חֵלֶף נְשִׁיקָה אַחַת, הַיְּקָרָה לִי מִכָּל מַה שֶּׁבַּחֲנוּתִי”.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה מוֹעִיל לְךָ בַּנְּשִׁיקָה?” וְהוֹסִיפָה וְלָחֲשָׁה לִי: “בִּתִּי, כְּבָר שָׁמַעְתְּ מַה שֶּׁעֶלֶם זֶה אוֹמֵר? וּמַה מִּמֵּךְ יַהֲלֹךְ אִם יְקַבֵּל מִמֵּךְ נְשִׁיקָה וְתִטְּלִי כָל מַה שֶּׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמַרְתִּי:“כְּלוּם אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה?” אָמְרָה: “הַנִּיחִי לוֹ וִינַשֵּׁק אוֹתָךְ כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹתֶקֶת וְלֹא יִהְיֶה בָךְ חֵטְא, וְתִקְּחִי אֶת כָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה”.
לֹא פָסְקָה לְיַשֵּׁר אֶת הַדָּבָר בְּעֵינַי עַד שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת רֹאשִׁי בַמַּלְכֹּדֶת וְנִתְרַצֵּיתִי לַדָּבָר.
כִּסִּיתִי אֶת עֵינַי בַּצָּעִיף וְהִסְתַּרְתִּי אֶת פָּנַי מֵרוֹאִים תַּחַת הָעֵבֶר הָאֶחָד שֶׁל מְעִילִי.
שָׂם אֶת פִּיו מִתַּחַת לִמְעִילִי עַל לֶחְיִי.
אַךְ כְּשֶׁנָּשַׁק אוֹתִי נְשָׁכַנִי נְשִׁיכָה עַזָּה, עַד שֶׁקָּרַע חֲתִיכַת בָּשָׂר מֵלֶחְיִי.
נִתְעַלַּפְתִּי וּלְקָחַתְנִי הַזְּקֵנָה בְּחֵיקָהּ.
וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי אֶת הֶחָנוּת סְגוּרָה, וְהַזְּקֵנָה מִתְרָאָה בְפָנַי כְּמִתְאַבֶּלֶת וְאוֹמֶרֶת: “מַה שֶּׁהֶעֱבִיר אֱלֹהִים מִן הָרָעָה הוּא רַב מִזֶּה” וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “קוּמִי וְנָקוּמָה וְנֵלְכָה הַבַּיְתָה.
וְאַמְּצִי אֶת לִבֵּךְ, בְּטֶרֶם יִהְיֶה עָלַיִךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
וּכְשֶׁתָּבוֹאִי הַבַּיְתָה שִׁכְבִי וְהִתְחַלִּי, וַאֲכַסֵּךְ בְּמִכְסֶה וְאָבִיא לָךְ רְפוּאוֹת שֶׁתְּרַפְּאִי בָהֶן נְשִׁיכָה זוֹ וְתִתְרַפְּאִי בָהֶן”.
קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה, כְּשֶׁאֲנִי תְפוּסַת דְּאָגָה, מִשּׁוּם שֶׁגָּבַר פַּחְדִּי, וְהָלַכְתִּי לְאִטִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה.
שָׁכַבְתִּי וְהִתְחַלֵּיתִי.
כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִכְנַס בַּעֲלִי וְאָמַר: “מַה הָרָעָה שֶׁמָּצְאָה אוֹתָךְ גְּבִרְתִּי, בִּיצִיאָה זוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי בְקַו הַבְּרִיאוּת רֹאשִׁי יִכְאַב עָלַי”.
הִדְלִיק נֵר וְנִגַּשׁ אֵלַי, הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “מַה הַפֶּצַע שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּלֶחְיֵךְ בַּמָּקוֹם הָרַךְ בְּיוֹתֵר?” אָמַרְתִּי: “כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ הַיּוֹם רְשׁוּת לָצֵאת לִקְנוֹת אֶת הָאֲרִיגִים, דְּחָפַנִי גָמָל טָעוּן עֲצֵי-דֶלֶק, וְקָרַע אֶת צְעִיפִי וּפָצַע אוֹתִי כְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, מִשּׁוּם שֶׁהַדְּרָכִים צָרוֹת בְּעִיר זוֹ”.
אָמַר: “לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַמּוֹשֵׁל וּמִתְאוֹנֵן לְפָנָיו, וְהוּא תוֹלֶה כָּל חוֹטֵב עֵצִים שֶׁבַּמְּדִינָה”.
אָמַרְתִּי מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, אַל תֶּחֱטָא לְאָדָם וְלֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: רָכַבְתִּי עַל חֲמוֹר וְנִכְשַׁל עִמִּי וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ וְנִתְקַלְתִּי בְבוּל עֵץ וְשָׂרַט לֶחְיִי וּפְצָעַנִי".
אָמַר: “אִם כָּךְ עוֹלֶה אֲנִי לְמָחָר בַּבֹּקֶר אֶל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וּמְסַפֵּר לוֹ אֶת הַדָּבָר וְהֵמִית כָּל חַמָּר שֶׁבְּעִיר זוֹ”.
אָמַרְתִּי: “כְּלוּם תַּשְׁמִיד אֶת כָּל בְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם בִּגְלָלִי? וַהֲרֵי מַה שֶּׁקָּרָה לִי בִגְזֵרַת אֱלֹהִים וּמִשְׁפָּטוֹ הוּא”.
אָמַר: “אֵין מִפְלָט מִזֶּה”.
קָפַץ עַל רַגְלָיו וְהֵצִיק לִי עַד שֶׁבָּחַלְתִּי בוֹ, וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ קָשׁוֹת.
אָז הִכִּיר, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֶת אֲשֶׁר הָיָה עִמִּי וְקָרָא: “חִלַּלְתְּ אֶת שְׁבוּעָתֵךְ”.
צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת וְיָצְאוּ מִתּוֹכָהּ שִׁבְעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים.
פָּקַד עֲלֵיהֶם לִסְחֹב אוֹתִי מִן הַמִּטָּה וְלַהֲטִילֵנִי בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר.
פָּקַד עַל אַחַד הָעֲבָדִים שֶׁיִּתְפְּשֵׂנִי בִּכְתֵפִי וְיִרְבַּץ לִמְרַאֲשׁוֹתַי וּפָקַד עַל שֵׁנִי שֶׁיֵּשֵׁב עַל בִּרְכַּי וְיִתְפְּשֵׂנִי בְרַגְלַי, וּבָא הַשְּׁלִישִׁי וּבְיָדוֹ חֶרֶב.
אָמַר לוֹ: “פְּגַע בָּהּ וְשַׁסְּעֶנָּה לִשְׁנַיִם, וְיִקַּח כָּל אֶחָד בֶּתֶר מִבְּתָרֶיהָ וְיָטִיל אוֹתוֹ לִנְהַר חִדֶּקֶל שֶׁיֹּאכְלוּהָ הַדָּגִים.
זֶהוּ גְמוּל כָּל מֵפֵר שְׁבוּעָה וּמְחַלֵּל אַהֲבָה”.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:
אִם הָיָה לִי בַאֲשֶׁר אָהַבְתִּי שֻׁתָּף,
חָשַׂכְתִּי מֵאַהַב נַפְשִׁי וְאִם בִּיגוֹנִי אִסָּף,
וָאֹמַר לָהּ: נַפְשִׁי, מוּתִי מוֹת נָדִיב,
שֶׁאֵין טוֹב בְּאַהֲבָה יַחַד עִם יָרִיב.
אַחַר-כָּךְ אָמַר שׁוּב לָעֶבֶד: “פְּגַע בָּהּ, סַעַד”.
כְּשֶׁהָיְתָה הַפְּקֻדָּה בְרוּרָה לָעֶבֶד, גָּחַן אֵלַי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, אִמְרִי אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת, וְחַשְּׁבִי בְמַה שֶּׁיֵּשׁ לָךְ מִן הַחֲפָצִים וְצַוִּי צַוָּאָתֵךְ,שֶׁקָּרוֹב קִצֵּךְ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “עֶבֶד טוֹב, הַמְתֵּןלִי קְצָת עַד שֶׁאֹמַר מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת וַאֲצַוֶּה צַוָּאָתִי”.
נָשָׂאתִי אֶת רֹאשִׁי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְמַצָּבִי, וְכֵיצַד נָפַלְתִּי מִפִּסְגַת הָאשַׁר לְשֵׁפֶל הַצָּרָה.
זָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת וּבָכִיתִי מָרָה.
וְאוּלָם בַּעֲלִי הִבִּיט בִּי בְעֵינֵי זַעַם וְאָמַר אֶת בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֱמֹר לַאֲשֶׁר בָּזְתָה אַהֲבָתֵנוּ וְאוֹתָנוּ זָנָחָה,
וַתֵּט חַסְדָּה לִמְאַהֵב וְאַחֲרָיו הָלְכָה:
שָׂבַעְנוּ אוֹתָךְ בְּטֶרֶם תַּחְזְרִי לְסוּרֵךְ,
מֵאָז תִּעַבְנוּ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינֵינוּ וּבֵינֵךְ.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בָכִיתִי וְנָשָׂאתִי עֵינַי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בִּצַּעְתֶּם פֵּרוּדִי מִן אַהֲבָה, וְנַחְתֶּם,
וַתַּדֵּדוּ שְׁנַת שְׁמוּרוֹתַי פְצוּעוֹת, וְנַמְתֶּם.
וַתָּבִיאוּ עַל עֵינַי לֵילוֹת אָעִירָה,
אַךְ לֹא יִשְׁכָּחֲכֶם הַלֵּב, וְדִמְעָה אַגִּירָה.
ִהְיוֹת נֶאֱמָנִים בְּרִית עִמִּי כְּרַתֶּם,
וְכַאֲשֶׁר רְכַשְׁתֶּם אֶת לִבִּי בְגַדְתֶּם.
כְּלוּם לֹא יָדַעְתִּי מֵאַהֲבָה, כְּיֶלֶד אֲהַבְתִּיךָ,
אַל תְּמִיתֵנִי אֵפוֹא, כִּי לְאַהֲבָה אֲנִי חֲנִיכָה,
בֵּאלֹהִים אֶשְׁאָלְכֶם, בְּמוֹתִי כִתְבוּ נָא
עַל לוּחַ קִבְרִי: אֲסִיר אַהֲבָה כָּאן יִשְׁכֹּנָה.
אוּלַי יוֹדֵעַ יִסּוּרֵי אַהֲבָה, נַפְשׁוֹ עֲגוּמָה,
יַעֲבֹר עַל פְּנֵי קֶבֶר אוֹהֵב, וְאוֹתוֹ יְרַחֵמָה.
כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי בָכִיתִי שׁוּב, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַשִּׁיר וְרָאָה בִכְיָתִי הוֹסִיף זַעַם עַל זַעֲמוֹ, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נָטַשְׁתִּי אֶת אֲהוּבַת-הַלֵּב לֹא מֵאֲשֶׁר קַצְתִּי בָהּ,
וְאוּלָם פִּשְׁעָה הוּא אֲשֶׁר הֵנִיעֲנִי לְעָזְבָהּ,
כִּי בִקְּשָׁה שֻׁתָּף לְאַהֲבָה בֵּינָהּ וּבֵינִי,
וֶאֱמוּנַת לִבִּי כָּל שִׁתּוּף לֹא תַרְשֵׁנִי.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָכִיתִי שׁוּב וּבִקַּשְׁתִּי רַחֲמִים, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אֶתְרַפְּסָה לְפָנָיו וַאֲדַבֵּר רַכּוֹת, אוּלַי יִסְלַח לִי וְלֹא יַהַרְגֵנִי, גַּם אִם יִקַּח אֶת כָּל רְכוּשִׁי.
הִתְאוֹנַנְתִּי לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי וְשַׁרְתִּי לְפָנָיו אֶת בָּתֵּי-שִׁיר הָאֵלֶּה:
חַיֶּיךָ לוּ בְצֶדֶק שָׁפַטְתָּ, אוֹתִי לֹא הֵמַתָּ,
הִטַּלְתָּ עָלַי מַשָּׂא כִסּוּפִים, וְאוּלָם אָנֹכִי
חָלַשְׁתִּי מִשֵּׂאת כֻּתָּנְתִּי, לֹא יַעֲצֹר כֹּחִי.
וְלֹא אָבְדַן נַפְשִׁי הוּא אֲשֶׁר יַפְלִיאֵנִי, וְאָכֵן
תְּמֵהֲנִי אִם גּוּפִי בִּלְעָדֶיךָ לְהַכִּיר יִתָּכֵן.
כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי בָכִיתִי שׁוּב.
הִבִּיט בִּי וְגָעַר בִּי וְחֵרֵף אוֹתִי וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
דַּעְתֵּךְ מֶנִּי הִסַּחְתְּ לֶאֱהֹב זוּלָתִי,
וַתָּבִיאִי פֵרוּד, אַךְ לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי.
בַּאֲשֶׁר לְעָזְבֵנִי הִקְדַּמְתְּ, אֶעֱזֹב אוֹתָךְ,
וְכַאֲשֶׁר אָהַבְתְּ אַחֵר אֹהַב אַחֶרֶת אַחֲרָיִךְ,
אָכֵן חִלּוּל אַהֲבָה לֹא עָלַי יָחוּל כִּי עָלָיִךְ.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ קָרָא לְעֶבֶד וְאָמַר: “שַׁסְּעֶנָה לִשְׁתַּיִם וּפַטְּרֵנוּ מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין לָנוּ בָהּ עוֹד מוֹעִיל”.
וְאוּלָם, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בְּעוֹד אָנוּ פּוֹנִים אִישׁ לִרְעוּתוֹ בַחֲרוּזִים וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאָמוּת וְהִתְיָאַשְׁתִּי מִן הַחַיִּים, וְהִפְקַדְתִּי עִנְיָנִי בְיַד אֱלֹהִים יִתְעַלֶה, נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה וְנָפְלָה לְרַגְלֵי הָעֶלֶם וּנְשָׁקָתָן וְאָמְרָה: “בְּנִי, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בְזֶה שֶׁגִּדַּלְתִּיךָ שֶׁתִּסְלַח לְעַלְמָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא חָטְאָה חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, וְאַתָּה צָעִיר הִנְּךָ עֲדַיִן וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי קִלְלוֹתֶיהָ.
שֶׁכֵּן נֶאֱמָר: מָוֶת תַּחַת מָוֶת.
מַה לְּךָ וּלְזוֹנָה זוֹ? הַנַּח לָהּ וְתֵלֵךְ, וְהוֹצִיא אוֹתָהּ מִדַּעְתְּךָ וּמִלְּבָבֶךָ”.
בָּכְתָה וְלֹא פָסְקָה מֵהַפְצִיר בּוֹ, עַד שֶׁאָמַר: “סָלַחְתִּי לָהּ.
וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָשִׂים לָהּ אוֹת שֶׁיֵּרָאֶה עָלֶיהָ כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ”.
צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים וְגֵרְרוּ אוֹתִי וּפָשְׁטוּ אֶת שִׂמְלוֹתַי וְהֵבִיא עֲנַף עֵץ-חֲבוּשִׁים וְהִצְלִיף עָלַי עַל גַּבִּי וְעַל צַלְעוֹתַי, עַד שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתִּי עָלַי מֵעָצְמַת הַמַּכּוֹת וְנוֹאַשְׁתִּי מֵחַיִּים.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה יִשָּׂאוּנִי וְיִקְּחוּ אֶת הַזְּקֵנָה עִמָּם וְיָטִילוּ אוֹתִי בְּבֵיתִי שֶׁהָיִיתִי בוֹ קוֹדֶם לְכֵן.
עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִוָּה אוֹתָם אֲדוֹנָם וֶהֱטִילוּנִי בְּבֵיתִי וְהָלְכוּ לָהֶם.
נִשְׁאַרְתִּי מִתְעַלֶּפַת עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם.
טִפַּלְתִּי בִּפְצָעַי בִמְשָׁחוֹת וְאַסְפְּלָנִיּוֹת, וּבִקַּשְׁתִּי לְרַפֵּא אֶת גּוּפִי.
וְאוּלָם עַל צַלְעוֹתַי נִשְׁאָרוּ צַלְּקוֹת הַשּׁוֹט, כְּפִי שֶׁרָאִיתָ.
שָׁכַבְתִּי חוֹלָה אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים אֲסוּרָה לְמִטָּתִי, עַד שֶׁחָזַרְתִּי לְאֵיתָנִי וְהִבְרֵאתִי.
אַחֲרֵי זֶה בָאתִי לֶחָצֵר שֶׁבָּהּ קָרָה לִי כָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, וּמְצָאתִיהָ חֲרֵבָה, וְאֶת הַסִּמְטָא הֲרוּסָה מִן הַמַּסַּד וְעַד הַטְּפָחוֹת, וּמָצָאתִי בִמְקוֹם הֶחָצֵר תֵּל שְׁמָמָה, וְאֵינִי יוֹדַעַת אֶת הַסִּבָּה לַדָּבָר.
בָּאתִי אֶל אֲחוֹתִי זֹאת מֵאָבִי וּמָצָאתִי אֶצְלָהּ אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת.
שָׁאַלְתִּי לָהּ לְשָׁלוֹם וְסִפַּרְתִּי לָהּ סִפּוּרִי וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי.
אָמְרָה לִי: “אֲחוֹתִי הַיְּקָרָה, כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִפִּגְעֵי הַזְּמָן? הַתּוֹדָה לָאֵל, שֶׁנִּמְלַטְתְּ בַּחַיִּים”.
וְאָמְרָה:
כָּזֶה הוּא הַגּוֹרָל, שָׂאֶנּוּ בְדֻמִיָּה וּסְבֹל,
אִם אָבְדַן רְכוּשְׁךָ אוֹ פֵּרוּד מֵאוֹהֵב עָלֶיךָ יִטֹּל.
אַחַר-כָּךְ סִפְּרָה לִי אֶת סִפּוּרָהּ, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, וְכֵיצַד נִשְׁתַּנְּתָה צוּרָתָן.
יָשְׁבְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנִי וְהִיא, מִבְּלִי לְהַעֲלוֹת כָּל זֵכֶר נִשּׂוּאין עַל לְשׁוֹנֵנוּ, לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁרֵעֲתָה לָנוּ עַלְמָה זוֹ, עֲקֶרֶת-הַבַּיִת, וּבְכָל בֹּקֶר הִיא יוֹצֵאת וְקוֹנָה לָנוּ אֶת כָּל צְרָכֵינוּ.
הִמְשַׁכְנוּ בְּכָךְ עַד הַיּוֹם שֶׁעָבַר.
יָצְאָה אֲחוֹתֵנוּ לִקְנוֹת לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ כְּמִנְהָגָהּ, וְאֵרַע לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע מִבּוֹא הַסַּבָּל וּשְׁלשֶׁת קַבְּצָנִים אֵלֶּה.
שׂוֹחַחְנוּ אִתָּם וְנָתַנּוּ לָהֶם לְהִכָּנֵס אֶצְלֵנוּ וְאֵרַחְנוּ אוֹתָם בְּיַד נְדִיבָה.
לֹא עָבְרָה שָׁעָה מוּעָטָה מִן הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ שְׁלשָׁה סוֹחֲרִים נִכְבָּדִים מִמּוֹצָל וְסִפְּרוּ לָנוּ סִפּוּרָם.
שׂוֹחַחְנוּ אִתָּם, אֶלָּא שְׁתְּנַאי הִתְנֵינוּ עֲלֵיהֶם, וְהֵפֵרוּ אוֹתוֹ, וְנָהַגְנוּ בָהֶם כְּמִנְהָג שֶׁנּוֹהֲגִים עִם מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ.
שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לִמְאֹרְעוֹתֵיהֶם וְסִפְּרוּ לָנוּ סִפּוּרֵיהֶם וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם.
סָלַחְנוּ לָהֶם וְיָצְאוּ מֵעַל פָּנֵינוּ, וְהַבֹּקֶר הוּבַלְנוּ, מִבְּלִי שֶׁצִּפִּינוּ לְכָךְ, אֵלֶיךָ.
זֶה הוּא סִפּוּרֵנוּ.
הִתְפַּלֵּא הַכַלִיף עַל כָּךְ וּפָקַד לִכְתֹּב אוֹתוֹ בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעָהֹ-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף צִוָּה לִכְתֹּב סִפּוּר זֶה בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּבֵית-גִּנְזֵי הַמַּלְכוּת.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לָעַלְמָה הַגְּדוֹלָה: "כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ הֵיכָן הַשֵּׁדָה שֶׁעָשְׂתָה כְשָׁפִים לְאַחְיוֹתַיִךְ? אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הִיא נָתְנָה לִי תַּלְתַּל מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: כְּשֶׁתַּחְפְּצִי שֶׁאוֹפִיעַ שִׂרְפִי אַחַת מִשְּׂעָרוֹת אֵלּוּ וַאֲנִי מוֹפִיעָה מִיַּד, וַאֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה מֵעֵבֶר לָהָר קָאף”.
אָמַר הַכַלִיף: “הָבִיאִי לִי אֶת הַשֵּׂעָר”.
הֵבִיאָה אוֹתוֹ הָעַלְמָה, וְלָקַח אוֹתוֹ הַכַלִיף וּשְׂרָפוֹ.
כְּשֶׁנָּתַן הַשֵּׂעָר רֵיחוֹ, רָעַש הָאַרְמוֹן וְשָׁמְעוּ קוֹל סוֹאֵן וְסוֹעֵר, וְהוֹפִיעָה הַשֵּׁדָה.
הִיא הָיְתָה מֻסְלִמִית וְאָמְרָה: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ כַלִיף אַללָּה”.
אָמַר: “וְעָלַיִךְ הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אַללָּה וּבִרְכוֹתָיו”.
אָמְרָה: “דַּע, עַלְמָה זוֹ זָרְעָה עִמִּי חֶסֶד וְאֵין בְּיָדִי רַב כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, שֶׁכֵּן הִצִּילָה אוֹתִי מִמָּוֶת וְהֵמִיתָה אֶת אוֹיְבִי.
וּכְשֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁעָשׂוּ לָהּ שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, לֹא נִרְאָה לִי אֶלָּא שֶׁאֶקַּח נִקְמָתָהּ מֵהֶן, וּבִקַּשְׁתִּי תְחִלָּה לְהָרְגָן, אֶלָּא שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת הָיִיתִי, שֶׁמָּא יִהְיֶה לָהּ דָבָר זֶה קָשֶׁה מִנְּשׂא, וַהֲפַכְתִּין לִכְלָבוֹת.
וְאוּלָם אִם אַתָּה חָפֵץ עַכְשָׁו בְּהַצָּלָתָן, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵינִי מַצִּילָה אוֹתָן לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן מִן הַמֻּסְלִמִים אָנִי”.
אָמַר הַכַלִיף: “הַצִּילִי אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ נָדוּן בְּעִנְיָן הָעַלְמָּה הַמֻּכָּה וְנַחֲקֹר בְּמַצָּבָהּ, וּכְשֶיִּתְבָּרֵר לָנוּ צִדְקָתָהּ נִקֹּם נִקְמָתָהּ מִיַּד זֶה שֶׁעֲשָׁקָהּ”.
אָמְרָה הַשֵּׁדָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲנִי מַצִּילָה אוֹתָן וְגַם אַרְאֶה לְךָ מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְעַלְמָה זוֹ מַעֲשֶׂה זֶה וְעָשַׁק אוֹתָהּ וְלָקַח הוֹנָהּ, שֶׁאֵין אָדָם קָרוֹב לְךָ מִמֶּנּוּ”.
נָטְלָה הַשֵּׁדָה סֵפֶל מַיִם וְלָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וּמִלְמְלָה דְבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹתִי אוֹתָם, וְזָרְקָה אוֹתָם עַל פְּנֵי שְׁתֵּי הַכְלָבוֹת וְאָמְרָה: “חֲזֹרְנָה לִדְמוֹת אָדָם כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶן”.
חָזְרוּ וְהָיוּ שְׁתֵּי עֲלָמוֹת, יִשְׁתַּבַּח יוֹצְרָן שֶׁיָּצַר יָפוֹת כְּמוֹתָן.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אָכֵן זֶה שֶׁהִכָּה אֶת הָעַלְמָה הַזֹּאת בִּנְךָ אַלְאַמִין אֲחִי אַלְמַאֲמוּן הוּא.
שָׁמַע עַל דְּבַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְזָמַם לָהּ מְזִמָּה, וּנְשָׂאָה לְאִשָּׁה כַּדָּת.
אַךְ אֵין בּוֹ חֵטְא עַל שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן הִתְנָה עִמָּהּ תְּנַאי, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שְׁבוּעָה לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כֵּן.
וְאוּלָם הִיא הֵפֵרָה אֶת שְׁבוּעָתָהּ, וּבִקֵּשׁ לְהָרְגָהּ, אַךְ מִיִּרְאָתוֹ אֶת הָאֱלֹהִים הָרַחֲמָן לֹא הֲרָגָהּ, וְרַק הִלְקָה אוֹתָהּ כָּךְ וְשָׁלַח אוֹתָהּ חֲזָרָה לְבֵיתָהּ.
זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הַשְּׁנִיָּה, וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁדָה, וְנוֹדַע לוֹ מִי הוּא שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, הִתְפַּלֵּא עַד מְאֹד וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָאַדִּיר, שֶׁעָשָׂה עִמִּי טוֹבָה לְהָבִיא עַל יָדִי אֶת הַצָּלַת שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ וְאֶת פטוּרָן מִיִּסּוּרִים, וַאֲשֶׁר הוֹדִיעַ לִי בְּחַסְדּוֹ אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ.
חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, שֶׁיִּכָּתֵב לְזִכָּרוֹן אַחֲרֵי מוֹתִי”.
צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ אַלְאַמִין, וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְסִפּוּרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה, וְסִפֵּר לוֹ זֶה הַכֹּל, אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה.
צִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְכֵן אֶת שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים וְאֶת הָעַלְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת אַחְיוֹתֶיהָ, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶן כְּשָׁפִים, וְהִשִּׂיא אֶת הַשָּׁלשׁ לִשְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים שֶׁסִּפְּרוּ שֶׁמְּלָכִים הָיוּ, וְשָׁת אוֹתָם לְשׁוֹמְרֵי-הֶחָצֵר אֶצְלוֹ, וְקָצַב לָהֶם מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְנָתַן לָהֶם דִּירָה בְאַרְמוֹנוֹ בְּבַגְדָאד, וְאֶת הַנַּעֲרָה עִם הַצַּלָּקוֹת הֶחֱזִיר לִבְנוֹ אַלְאַמִין, וְעָשָׂה לָהֶם חַתְנוּת מֵחָדָשׁ וְנָתַן לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וְצִוָּה לִבְנוֹת אֶת הֶחָצֵר יָפָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה.
וּלְעַצְמוֹ נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת עֲקֶרֶת הַבַּיִת.
בָּא אֵלֶיהָ בְאוֹתוֹ לַיְלָה.
וּלְמָחֳרָת הִקְצָה לָהּ בַּיִת וּשְׁפָחוֹת שֶׁיְשָׁרְתוּהָ, וְקָצַב לָהּ הַכְנָסוֹת וְנָתַן לָהּ מָקוֹם בְּתוֹךְ נְשׁוֹתָיו.
וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְּאִים עַל גֹּדֶל רוּחוֹ שֶׁל הַכַלִיף וְעַל טוּב-לִבּוֹ מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ וְעַל חָכְמָתוֹ.
וְהַכַלִיף חָזַר וְצִוָּה לִרְשֹׁם אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה בְּתוֹךְ קוֹרוֹת-הַיָּמִים שֶׁלּוֹ.
אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהַרָזָאד: “אֲחוֹתִי, חֵי-אֱלֹהִים זֶהוּ סִפּוּר יָפֶה וְנֶחְמָד שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּמוֹהוּ.
וְאוּלָם בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ סַפְּרִי לָנוּ עוֹד סִפּוּר חָדָשׁ, כְּדֵי שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ שְׁאָר שְׁעוֹת לַיְלָה זֶה”.
אָמְרָה: “בְּשִׂמְחָה רַבָּה, אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָך”.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי סִפּוּרֵךְ, וְחוּשִׁי לְסַפְּרוֹ”.
פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:
אָמַר הַנּוֹצְרִי: "דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁכְּשֶׁבָּאתִי לָאֶרֶץ זוֹ בָּאתִי בְּעִנְיָנֵי מִסְחָר, וְעִכְּבַנִי הַגּוֹרָל אֶצְלְכֶם.
וּמוֹלַדְתִּי בְמִצְרַיִם וּמִן הַקּוֹפְטִים שֶׁבָּהּ אֲנִי, וְגָדַלְתִּי בָהּ, וְהָיָה אָבִי סַרְסוּר.
כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ נִפְטַר אָבִי מִן הָעוֹלָם, וְנַעֲשֵׂיתִי סַרְסוּר בִּמְקוֹמוֹ.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה עֶלֶם שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי בָּא וְעָלָיו הַמְּפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים וְהוּא רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר.
כְּשֶׁרָאֲנִי נָתַן לִי שָׁלוֹם.
קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ לְכַבְּדוֹ.
הוֹצִיא מִטְפַּחַת וּבָהּ שֻׁמְשְׁמִין לְדֻגְמָא וְאָמַר: “כַּמָּה שָׁוֶה הָאַרְדָּבּ מֵאֵלּוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹנִים”.
אָמַר לִי: “הָבֵא מַטְעִינִים וְשׁוֹקְלִים וּבֹא אֵלַי לְכָאן-אַלְגַ’וָּאלִי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַנִּצָּחוֹן, וְתִמְצָא אוֹתִי שָׁם”.
וְהִנִּיחַנִי וְהָלַךְ אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין בְּמִטְפַּחְתּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ דֻגְמָא.
סוֹבַבְתִּי עַל הַקּוֹנִים, וְהִגִּיעַ מְחִיר כָּל אַרְדָּבּ לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן.
לָקַחְתִּי עִמִּי אַרְבָּעָה מַטְעִינִים וְהָלַכְתִּי אֵלָיו וּמְצָאתִיו מְצַפֶּה לִי.
כְּשֶׁרָאַנִי קָם וְהָלַךְ אֶל הָאָסָם וּפְתָחוֹ, מְדַדְנוּהוּ וְנִמְצָא כָל מַה שֶּׁהָיָה בוֹ חֲמִשִּׁים אַרְדָּבּ.
אָמַר הָעֶלֶם: “יְהִי לְךָ לְכָל אַרְדָּבּ עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים שְׂכַר סַפְסָרוּת; גְּבֵה אֶת הַמְּחִיר וְהַנִּיחֵהוּ אִתְּךָ לְמִשְׁמֶרֶת.
וַהֲרֵי הַמְּחִיר בְּסַךְ הַכֹּל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.
טוּל מֵהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְךָ וְנִשְׁאֲרוּ לִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
וּכְשֶׁאֶגְמֹר לִמְכֹּר שְׁאָר סְחוֹרָתִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּלְקַחְתִּים מֵעִמְּךָ”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהִי כִרְצוֹנְךָ”, וְנָשַׁקְתִּי יָדָיו וְהָלַכְתִּי מֵאֶצְלוֹ וְהִכְנַסְתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים.
נֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ בָּא וְאָמַר לִי: “הֵיכָן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֲרֵי הֵם מוּכָנִים”.
אָמַר “שָׁמְרֵם אֶצְלֶךָ, עַד שֶׁאָבוֹא וּלְקַחְתִּים”.
יָשַׁבְתִּי מְצַפֶּה לוֹ וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ.
אַחַר-כָּךְ בָּא וְאָמַר לִי: “הֵיכָן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים?” קַמְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הֲיֵשׁ עִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל אֶצְלֵנוּ מַשֶּׁהוּ?” סֵרַב וְאָמַר לִי: “שְׁמֹר אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים עִמְּךָ עַד שֶׁאָבוֹא וּלְקַחְתִּים מִמְּךָ”.
וּפָנָה וְהָלַךְ.
קַמְתִּי וְהֵכַנְתִּי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וְיָשַׁבְתִּי מְצַפֶּה לוֹ.
נֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “הֲרֵי עֶלֶם זֶה שְׁלֵמוּת-הַנְּדִיבוּת הוּא”.
אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בָּא וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהוּא כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וּכְאִלּוּ אַךְ זֶה עַתָּה יָצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ.
פָּנָיו כְּיָרֵחַ וּלְחָיָיו חַכְלִילוֹת, מִצְחוֹ מַזְהִיר וְשׁוּמָא לוֹ כְאִלּוּ הִיא גַּרְגִּיר עִנְבָּר, וְעַל שֶׁכְּמוֹתוֹ אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּגַלְגַּל יַחַד אָרָחוּ,
בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן עָלוּ זָרָחוּ.
אָכֵן יָפְיָם לְרוֹאִים תְּשׁוּקָה יָסָף,
מַה נָּאוֶה עֵת קְרֹא קוֹרֵא לִשְׂמָחוֹת נִכְסָף.
אָכֵן חֵן וָיֹפִי הוֹסִיפוּ וַיִּשְׁלָמוּ,
אֲלֵיהֶם תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ וּלְבָבוֹת הָמוּ.
יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים נִפְלָאָה בְּרִיאָתוֹ,
אֱלֹהֵי רֹם אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה בִיצִירָתוֹ.
כְּשֶׁרְאִיתִיו נָשַׁקְתִּי שְׁתֵּי יָדָיו וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, תִּטֹּל אֲדַרְכְּמוֹנֶיךָ?” אָמַר: “לְאַט לְךָ.
הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר לְסַדֵּר עִנְיָנַי וַאֲנִי נוֹטְלָם מִמְּךָ”.
וּפָנָה לְדַרְכּוֹ.
אָמַרְתִּי בְלִבִּי:" חַי אֱלֹהִים, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר הֲרֵינִי מְאָרְחוֹ אֶצְלִי".
שֶׁכֵּן הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָהֶם, וְהִכְנִיסוּ לִי הוֹן רָב.
כְּשֶׁהִגִּיעָה אַחֲרִית הַשָּׁנָה בָּא וְעָלָיו חֲלִיפַת בְּגָדִים מְפֹאָרָה מִן הָרִאשׁוֹנָה.
הִשְׁבַּעְתִּיו שֶׁיָּסוּר אֵלַי וְיִתְאָרֵחַ אֶצְלִי.
אָמַר לִי: “בִּתְנַאי שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא יְהֵא מִמָּמוֹנִי שֶׁאֶצְלֶךָ”.
אָמַרְתִּי: “מוּטָב”.
הוֹשַׁבְתִּיו וְיָרַדְתִּי וְהֵכַנְתִּי אֶת כָּל הַצָּרִיךְ מִן הַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקָאוֹת וְזוּלַת זֶה, וְשַׂמְתִּים לְפָנָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”.
נִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹשִׁיט יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְאָכַל עִמִּי.
תָּמַהְתִּי עָלָיו.
כְּשֶׁגָּמַר נָטַל יָדוֹ.
הוֹשַׁטְתִּי לוֹ מַה שֶׁיְנַגְּבָהּ בּוֹ, וְיָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ.
אָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, הָסֵר מֵעָלַי הַיָּגוֹן, מִשּׁוּם מָה אָכַלְתָּ בְיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית.
שֶׁמָּא מַשֶּׁהוּ בְיָדְךָ הַיְּמָנִית הַמַּכְאִיב לְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרַי נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר שְׁנֵי בָּתִים אֵלֶּה:
יְדִידִי, אַל תִּשְׁאַל לַאֲשֶׁר בְּסִתְרִי
מִיָּגוֹן יוֹקֵד, וְאַל תְּגַל שִׁבְרִי.
לֹא מֵרָצוֹן עָזַבְתִּי הַחֲמוּדָה בָּהּ אֶחְפֹּץ,
וָאֲמִירָה בַּאֲשֶׁר לֹא אֹהַב; רַק הַהֶכְרֵחַ יַחֲרֹץ.
הוֹצִיא יָדוֹ מִשַּׁרְווּלוֹ, וְהִנֵּה הִיא גְדוּעָה, צַלֶּקֶת בְּאֵין כַּף-יָד.
תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ.
אָמַר לִי: “אַל תִּתְמַהּ וְאַל תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָכַלְתִּי בְיָדִי הַשְּׂמָאלִית לְהַתְמִיהֲךָ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִקְצִיצַת יָדִי הַיְּמָנִית סִבָּה מַפְלִיאָה”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה סִּבַּת הַדָּבָר?” אָמַר:
“דַּע שֶׁאֲנִי מִבַּגְדָאד וְאָבִי מִגְּדוֹלֶיהָ הָיָה.
וּכְשֶׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתָי לְאִישׁ, שַׁמַעְתִּי אֶת הַתַּיָּרִים וְאֶת הַנּוֹסְעִים מְסַפְּרִים עַל-דְּבַר אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְנִשְׁאֲרוּ הַדְּבָרִים בְּדַעְתִּי עַד שֶׁמֵּת אָבִי.
לָקַחְתִּי מָמוֹן הַרְבֵּה, וְהֵכַנְתִּי סְחוֹרָה מֵאֲרִיגֵי בַּגְדָאד וּמוֹצוּל וּמֵעֵין זֶה מִן הַסְּחוֹרוֹת יִקְרוֹת הָעֶרֶךְ.
אָרַזְתִּי כָּל זֶה וְנָסַעְתִּי מִבַּגְדָאד, וְצִוָּה לִי אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְדִינַתְכֶם זוֹ”.
בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יֵשׁ אֲשֶׁר יִשְׁלַם הָעִוֵּר בְּעָבְרוֹ עַל-פִּי פַחַת,
וְהָרוֹאֶה אִתּוֹ אוֹר עֵינָיו אַךְ יִפֹּל לַשַּׁחַת,
וְיָצָא בְשָׁלוֹם, בַּהֲגוֹתוֹ אַךְ הֶבֶל, הַכְּסִיל,
וְנִשְׁמַע בִּדְבָרָיו נְבוֹן דָּבָר וּמַשְׂכִּיל.
וְלַמַּאֲמִין יִקְשֶׁה לִמְצֹא מְזוֹנוֹ,
וְהַכּוֹפֵר הַפּוֹשֵׁעַ יִרְבֶּה הוֹנוֹ.
מַה תַּחְבּוּלָה לָאָדָם, מַה יַעַשֶׂנוּ?
הֵן הַגּוֹרָל הוּא אֲשֶׁר קָצַב וַיַּעַרְכֶנוּ.
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “נִכְנַסְתִּי לְמִצְרַיִם וְהֵבֵאתִי אֶת הָאֲרִיגִים לְכָאן-מַסְרוּר.
פָּרַקְתִּי אֶת מִטְעָנִי וְהִכְנַסְתִּיו וְנָתַתִּי לַמְשָׁרֵת מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁיִּקְנֶה בָּהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכְלֶנוּ, וְיָשַׁנְתִּי קְצָת.
כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר פָּתַחְתִּי חֲבִילָה מִן הָאֲרִיגִים וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אָקוּמָה וַאֲסוֹבְבָה בַאֲחָדִים מִן הַשְּׁוָקִים וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּצָּב מַה הוּא.
לָקַחְתִּי מִקְצָת מִן הָאֲרִיגִים וְשַׂמְתִּי עַל אַחַד נְעָרַי, וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבוּרְסַת-הַסְּחוֹרוֹת שֶׁל גּ’וֹרְגִיאַס.
קִבְּלוּ הַסַּפְסָרִים אֶת פָּנַי, שֶׁכֵּן יָדְעוּ עַל-דְּבַר בּוֹאִי, וְלָקְחוּ מִמֶּנִּי אֶת הָאָרִיג וְהִכְרִיזוּ עָלָיו, וְלֹא עָלָה מְחִירוֹ גַם לַקֶּרֶן שֶׁעָלָה לִי.
אָמַר לִי זְקַן הַמַּכְרִיזִים: “אֲדוֹנִי, אַגִּיד לְךָ דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מוֹעִיל בּוֹ, וְהוּא שֶׁלֹּא תִנְהַג כְּמִנְהַג הַסּוֹחֲרִים, אֶלָּא מְכֹר אֶת סְחוֹרָתְךָ בְּאַשְׁרַאי עַד לִזְמָן קָבוּעַ עַל-יְדֵי סוֹפֵר וְעֵד חַלְפָן.
וְטוּל בְּכָל יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי מַה שֶּׁיִּכָּנֵס.
וְתַרְוִיחַ לְכָל אֲדַרְכְּמוֹן שְׁנַיִם, וְנוֹסָפוֹת עַל אֵלֶּה תִּמְצָא לְךָ שְׁהוּת לִרְאוֹת בְּמִצְרַיִם וִיאוֹרָה”.
אָמַרְתִּי:” עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ“.
לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַמַּכְרִיזִים וְהָלַכְתִּי אֶל הַכָאן.
נָטְלוּ אֶת הָאָרִיג לַבּוּרְסָה וּמְכַרְתִּיו לַסּוֹחֲרִים וְכָתַבְתִּי עֲלֵיהֶם שְׁטָרוֹת וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁטָרוֹת לַחַלְפָן, וְלָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁטָר קַבָּלָה עַל כָּךְ וְחָזַרְתִּי לַכָאן, וְעָמַדְתִּי בוֹ יָמִים, שׁוֹתֶה כָל יוֹם לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר כּוֹס מַשְׁקֶה וּמֵבִיא לִי בְשַׂר צֹאן וּמִינֵי מְתִיקוֹת, עַד שֶׁנִּכְנַס הַחֹדֶשׁ שֶׁחָל בּוֹ זְמַן הַפֵּרָעוֹן לִי.
הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּכָל יוֹם חֲמִשִּׁי וְשֵׁנִי לְיַד חֲנֻיּוֹת הַסּוֹחֲרִים, וְהַחַלְפָן וְהַסּוֹפֵר עוֹבְרִים וְגוֹבִים אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מִן הַסּוֹחֲרִים וּמְבִיאִים אוֹתָם לִי.
הִמְשַׁכְתִּי בְכָךְ עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְיָצָאתִי לַכָאן וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר עַל כּוֹס מַשְׁקֶה.
אַחַר כָּךְ יָשַׁנְתִּי וַהֲקִיצוֹתִי וְאָכַלְתִּי תַּרְנְגֹלֶת.
מָשַׁחְתִּי גוּפִי בַּבְּשָׂמִים וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּת אִישׁ סוֹחֵר, בַּדְר אַלדִּין אַלְבֻּסְתָּאנִי שְׁמוֹ.
כְּשֶׁרָאַנִי קִדֵּם אֶת פָּנַי בִּבְרָכָה, וְשׂוֹחֵחַ עִמִּי שָׁעָה אַחַת בַּחֲנוּתוֹ.
וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ בְכָךְ, בָּאָה אִשָּׁה וְיָשְׁבָה לְצִדִּי.
עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת נֶהְדָּרָה, וְרֵיחַ בְּשָׂמִים יָפוּחַ מִמֶּנָּה.
לָקְחָה דַעְתִּי שֶׁבִי בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ.
הֵרִימָה צְעִיפָה וְרָאִיתִי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת נֶהְדָּרוֹת.
נָתְנָה שָׁלוֹם לְבַּדְר אַלדִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם, וְקָם וְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִדְבָּרָהּ, תָּקְפָה אַהֲבָתָהּ אֶת לִבִּי.
אָמְרָה לְבַּדְר אַלדִּין: “יֵשׁ אֶצְלְךָ גִּזְרַת אָרִיג מִטְוַת זָהָב טָהוֹר?” הוֹצִיא לָהּ גִזְרָה מֵאֵלּוּ שֶׁקָּנָה מִמֶּנִּי, וּמְכָרָהּ לָהּ בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם אֲדַרְכְּמוֹן.
אָמְרָה לַסּוֹחֵר: “הַאִם אֶקָּחֶנָּה וְאֵלֵךְ וְאַחַר-כָּךְ אֶשְׁלַח לְךָ אֶת מְחִירָהּ?” אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “אִי-אֶפְשָׁר, גְּבִרְתִּי,מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא בַּעַל הָאָרִיג, וְלוֹ חֵלֶק בָּרֶוַח”.
אָמְרָה לוֹ: “אוֹי, כְּלוּם אֵינִי נוֹהֶגֶת לָקַחַת מֵעִמְּךָ תָּמִיד גִּזְרָה גְדוֹלָה שֶׁל אָרִיג בִּסְכוּם רָב שֶׁל אֲדַרְכְּמוֹנִים וְנוֹתֵן לְךָ רֶוַח לְמַעְלָה מִמַּה שֶּאַתָּה דוֹרֵשׁ, וְשׁוֹלֵחַ לְךָ אֶת מְחִירָהּ?” אָמַר לָהּ:” כֵּן הוּא, וְאוּלָם זָקוּק אֲנִי לַמְּחִיר הַיּוֹם“.
נָטְלָה אֶת הַגִּזְרָה וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָהּ בְּחָזֵהוּ וְאָמְרָה:” אָכֵן קְהַלְכֶם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ שׁוּם אָדָם כְּעֶרְכּוֹ".
וְקָמָה וּפָנְתָה לָלֶכֶת.
הָיִיתִי דוֹמֶה בְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּשְׁמָתִי הָלְכָה עִמָּהּ, וְקַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ: “גְּבִרְתִּי, עֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה, וּפְנִי וְשׁוּבִי בִּפְעָמַיִךְ הַנְּדִיבוֹת”.
חָזְרָה וְהִסְבִּירָה לִי פָּנִים וְאָמְרָה: “”לְמַעַנְךָ אֲנִי חוֹזֶרֶת", וְיָשְׁבָה לְמוּלִי בַּחֲנוּת.
אָמַרְתִּי לְבַּדְר אַלדִּין: “גִּזְרָה זוֹ בְּכַמָּה קָנִיתָ אוֹתָהּ?” אָמַר לִי: “בְּאֶלֶף וּמֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן”.
אָמַרְתִּי: “וַהֲרֵי לְךָ מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן רֶוַח.
תֵּן נְיָר, וְאֶכְתֹּב לְךָ עָלָיו אֶת מְחִירָהּ”.
לָקַחְתִּי אֶת הַגִּזְרָה מִמֶּנּוּ וְכָתַבְתִּי לוֹ כְּתָב-קַבָּלָה בִכְתָב יָדִי וְנָתַתִּי לָהּ אֶת הַגִּזְרָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “טְלִי אֶת זֶה וָלֵכִי, אִם רוֹצָה אַתְּ הָבִיאִי לִי אֶת מְחִירָה לַשּׁוּק, וְאִם מְקַבֶּלֶת אַתְּ הֲרֵי יְהֵא זֶה לָךְ כְּמַתָּנָה לְאוֹרַחַת מֵאִתִּי”.
אָמְרָה: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב וְאָצַל לְךָ כָּל אֲשֶׁר לִי וְשָׁת אוֹתְךָ בַּעְלִי.
אָנָּא אֱלֹהִים קַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, תְּהִי גִזְרָה זוֹ לָךְ וְעוֹד שֶׁכְּמוֹתָהּ לָךְ, וּתְנִינִי לַחֲזוֹת בְּמַרְאֵךְ”.
גִּלְּתָה אֵת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ.
וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת פָּנֶיהָ רַק בְּמַבָּט אֶחָד, נֶאֱנַחְתִּי אֶלֶף אֲנָחוֹת מֵרֹב כִּסּוּפִים, וְדָבַק לִבִּי בְאַהֲבָתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלֹט בְּדַעְתִּי.
אַחַר-כָּךְ הוֹרִידָה אֶת צְעִיפָה וְלָקְחָה אֶת הַגִּזְרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אַל-נָא תִטְּשֵׁנִי זְמַן אָרֹךְ”.
וּפָנְתָה וְהָלְכָה.
יָשַׁבְתִּי בַּשּׁוּק עַד לְאַחֲרֵי תְּפִלַּת בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְדַעְתִּי אֵינֶנָּה אִתִּי, שֶׁכֵּן הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי הָאַהֲבָה.
וּמֵעֹז הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה בְקִרְבִּי שָׁאַלְתִּי אֶת הַסּוֹחֵר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָקוּם.
אָמַר לִי: “הֲרֵי זוֹ בַּעֲלַת הוֹן וְהִיא בַת נָסִיךְ, וְאָבִיהָ מֵת וְהִשְׁאִיר לָהּ רְכוּשׁ גָּדוֹל”.
נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְהָלַכְתִּי וּבָאתִי אֶל הַכָאן.
הִגִּישׁוּ לִי אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, אַךְ אֲנִי הִרְהַרְתִּי בָה וְלֹא אָכַלְתִּי כְלוּם, שָׁכַבְתִּי לִישֹׁן וְנָדְדָה שְׁנָתִי וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר עַד הַבֹּקֶר.
קַמְתִּי וְלָבַשְׁתִּי חֲלִיפַת-בְּגָדִים אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה עָלַי וְשָׁתִיתִי כּוֹס מִן הַמַּשְׁקֶה וְאָכַלְתִּי דָבָר מוּעָט לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר וּבָאתִי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְיָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ, בָּאָה הָעַלְמָה וְעָלֶיהָ חֲלִיפָה מְפֹאָרָה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה וְעִמָּהּ שִׁפְחָה.
יָשְׁבָה וְנָתְתָה לִי שָׁלוֹם מִבְּלִי שִׁית לֵב לְבַּדְר אַלדִּין, וְאָמְרָה לִי בִּלְשׁוֹן צַחוֹת שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי נְעִימָה וּמְתוּקָה מִמֶּנָּה: “שְׁלַח אִתִּי מִי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הָאֶלֶף וּמָאתַיִם הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מְחִיר הַגִּזְרָה”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הַחִפָּזוֹן הַזֶּה?” אָמְרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יִפָּקֵד מְקוֹמְךָ אֶצְלֵנוּ”.
וְהוֹשִׁיטָה לִי הַמְּחִיר.
יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּהּ.
רָמַזְתִּי לָהּ רֶמֶז וְהֵבִינָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֲנִי לְהִתְאַחֵד אִתָּהּ.
קָמָה מְהֵרָה, כְּמִתְרַעֶמֶת עָלַי, וְלִבִּי דָבֵק בָּהּ.
יָצָאתִי אֶל מִחוּץ לַשּׁוּק בְּעִקְבוֹתֶיהָ, וְהִנֵּה הַשִּׁפְחָה בָאָה לִקְרָאתִי וְאוֹמֶרֶת: “בּוֹא דַבֵּר אֶל גְּבִרְתִּי” תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי: “אֵין אִישׁ מַכִּירֵנִי כָאן”.
אָמְרָה הַשִּׁפְחָה: “מַה מִהַרְתָּ לִשְׁכֹּחַ אֶת גְּבִרְתִּי, שֶׁהָיְתָה הַיּוֹם בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי”.
הָלַכְתִּי עִמָּהּ אֶל הַחַלְפָן.כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הָעַלְמָה שָׁם, מָשְׁכָה אוֹתִי הַצִּדָּה וְאָמְרָה: “חֲבִיבִי, כְּבָר חָדַרְתָּ אֶל נַפְשִׁי וְתָקְפָה אַהֲבָתְךָ אֶת לִבִּי וּמִשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיךָ לֹא תִיטַב לִי שֵׁנָה וְלֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “וַאֲנִי עִמָּדִי כֵן בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וּמַצָּבִי הוּא כָזֶה אֲשֶׁר כָּל תְּלוּנָה תֵּחָשֵׁב כְּלַעַג לְעֻמָּתוֹ”.
אָמְרָה לִי: “חֲבִיבִי, אָבוֹא אֶצְלֶךָ אוֹ תָבוֹא אֶצְלִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אִישׁ זָר וְנָכְרִי אֲנִי וְאֵין לִי מְקוֹם מַחֲסֶה אֶלָּא הַכָאן.
אִם צְדָקָה אַתְּ עוֹשָׂה עִמִּי, שֶׁיִּהְיֶה זֶה אֶצְלֵךְ,יִהְיֶה הַמַּזָּל הַטּוֹב שָׁלֵם”.
אָמְרָה: “מוּטָב, וְאוּלָם הַלַּיְלָה לֵיל הַשִּׁשִּׁי, וְאֵין לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְלוּם עַד מָחָר אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה.
לְמָחָר, אַחֲרֵי שֶׁתִּתְפַּלֵּל, תִּרְכַּב עַל חֲמוֹרְךָ וְתִשְׁאַל לְרֹבַע אַלְחַבַּנִיָּה, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם שְׁאַל לְבֵית הַמְּפַקֵּחַ הָרָאשִׁי בַּרַכָּאת, הַיָּדוּעַ בִּשְׁמוֹ אַבּוּ שָׁאמָה, שֶׁשָּׁם אֲנִי גָרָה.
וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ שֶׁמְּצַפָּה אֲנִי לְךָ”.
שָׂמַחְתִּי תוֹסֶפֶת שִׂמְחָה.
נִפְרַדְנוּ וּבָאתִי לַכָאן שֶׁאֲנִי מִתְאַכְסֵן בּוֹ, וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר כָּל הַלַּיְלָה.
וּבְטֶרֶם נִתְבָּרֵר לִי שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, קַמְתִּי וְהֶחֱלַפְתִּי בְּגָדַי, סַכְתִּי גוּפִי בִּבְשָׂמִים וּמָרַקְתִּי עַצְמִי בָהֶם וְלָקַחְתִּי עִמִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת, וְהָלַכְתִּי מִכָאן-מַסְרוּר לְשַׁעַר זֻוַיְלָה.
רָכַבְתִּי עַל חֲמוֹר וְאָמַרְתִּי לִבְעָלָיו: “הוֹלִיכֵנִי אֶל אַלְחַבַּנִיָּה”.
הוֹלִיכַנִי פָּחוֹת מֵהֶרֶף עַיִן וְעַד מְהֵרָה עָמַד בִּרְחוֹב הַנִּקְרָא בְשֵׁם דַרְבְּ אַלְמֻנְקָרִי.
אָמַרְתִּי לוֹ: “סוּר לָרְחוֹב וּשְׁאַל לְבֵית הַמְּפַקֵּחַ הָרָאשִׁי”.
נֶעֱלַם שָׁעָה קַלָּה וְחָזַר וְאָמַר: “רֵד”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ לְפָנַי עַד לִפְנֵי הַבַּיִת”.
הָלַךְ עַד שֶׁהֱבִיאַנִי לַבַּיִת.
אָמַרְתִּי לוֹ: “לְמָחָר בֹּא אֵלַי לְכָאן וְתִקָּחֵנִי חֲזָרָה לְבֵיתִי”.
אָמַר הַחַמָּר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”.
הוֹשַׁטְתִּי לוֹ רֶבַע דִּינָר זָהָב.
נְטָלוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
דָפַקְתִּי עַל הַדֶּלֶת.
יָצְאוּ אֵלַי שְׁתֵּי נְעָרוֹת צְעִירוֹת, בְּתוּלוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּי לְבָנוֹת, וְאָמְרוּ אֵלַי: “הִכָּנֵס שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ מְצַפָּה לְךָ, וְלֹא יָשְׁנָה כָל הַלַּיְלָה מִתְּשׁוּקָתָהּ אֵלֶיךָ”.
נִכְנַסְתִּי לְבַיִת בֶּן שֶׁבַע דְלָתוֹת.
מִסָּבִיב חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים לְגַן שֶׁבּוֹ מִכָּל מִינֵי הַפֵּרוֹת וּבוֹ פְּלָגִים מְשַׁקְשְׁקִים וְצִפָּרִים הוֹגוֹת.
וְהַבַּיִת מְסֻיָּד בְּסִיד שֻׂלְטָאנִי עַד כְּדֵי זֶה שֶׁאָדָם רוֹאֶה פָנָיו בוֹ, תִּקְרָתוֹ מְפֻתָּחָה פִּתּוּחֵי זָהָב, וּמִסָּבִיב זֵר לָהּ כְּתֵבוֹת כְּתוּבוֹת מֵאַבְנֵי-תְּכֵלֶת יָפוֹת בְּרֹב גּוֹנֵיהֶן וּמְסַנְוְרוֹת עֵינַיִם.
וְרִצְפָּתוֹ רִצְפַּת שַׁיִשׁ, גָּזִית, וּבְאֶמְצָעִיתָהּ בְּאֵר זוֹרֶקֶת מַיִם.
וּבְעַמּוּדֵי אוֹתָהּ בְאֵר פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת.
וְהָאוּלָם מֻצָּע שְׁטִיחֵי מֶשִׁי רַבֵּי-גוֹנִים, וּלְיַד הַקִּירוֹת עֲרוּכִים מוֹשְׁבֵי-כָרִים.
כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי יָשַׁבְתִּי לִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם הַסּוֹחֵר אָמַר לַנּוֹצְרִי: כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי ויָשַׁבְתִּי, וְהִנֵּה עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי, בָּאָה הָעַלְמָה וְעָלֶיהָ נֵזֶר כְּלִיל פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְיָדֶיהָ מְקֻשָּׁטוֹת בְּחִנָּה אֲדֻמָּה וְעֵינֶיהָ קְרוּעוֹת בַּפּוּךְ.
כְּשֶׁרָאַתְנִי חִיְּכָה לִקְרָאתִי, חִבְּקָה אוֹתִי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ, וְשָׂמָה פִיהָ עַל פִּי, וְהִתְחִילָה מוֹצֶצֶת לְשׁוֹנִי, וְכֵן אָנֹכִי, וְאָמְרָה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ חַי אֱלֹהִים, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁרְאִיתִיךָ לֹא עָרְבָה לִי שֵׁנָה וְלֹא נָעַם לִי מַאֲכָל”.
אָמַרְתִּי: “וְאַף אֲנִי כֵן”.
יָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ וְרֹאשִׁי מֻרְכָּן לָאָרֶץ מִבּשֶׁת פָּנִים.
לֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא קְצָת, עַד שֶׁהִגִּישָׁה לְפָנַי שֻׁלְחָן, עָלָיו הַמְּפֹאָרִים בַּגּוֹנִים: בָּשָׂר מְאָדָּם, קְצִיצוֹת מְטֻגָּנוֹת מְרוּחוֹת בִּדְבַשׁ דְּבוֹרִים וְתַרְנְגֹלוֹת מְמֻלָּאוֹת אָכַלְתִּי עִמָּהּ עַד שָׁבְעֵנוּ דַי.
הִגִּישׁוּ לִי אַגָּן וָכַד וְנָטַלְתִּי יָדַי.
הִתְבַּשַּׂמְנוּ בְּמֵי וְרָדִים מְסוּכִים מֹר וְיָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ.
נָשָׂאתִי קוֹלִי בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,
דַּם לִבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָּרַשְׂנוּ לָכֶם.
וַנִּפְרֹשׂ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם,
לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.
וְהָיְתָה הִיא מְתַנָּה לְפָנַי כָּל מַה שֶּׁסָּבְלָה וַאֲנִי מְתַנֶּה לְפָנֶיהָ כָּל מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתִי, וְחָדְרָה אַהֲבָתָהּ עָמוֹק בְּתוֹךְ לִבִּי וְנָקֵל בְּעֵינַי כָּל הוֹן.הִתְחַלְנוּ מְשַׂחֲקִים וּמְגַפְּפִים אִישׁ אֶת רְעוּתוֹ וּמְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה.
הִגִּישׁוּ לָנוּ הַשְּׁפָחוֹת מַאֲכָל וָיַיִן, סְעֻדָּה שְׁלֵמָה.
שָׁתִינוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְשָׁכַבְנוּ וְיָשַׁנּוּ.
יָשַׁנְתִּי אִתָּהּ עַד הַבֹּקֶר, וּמִיָּמַי, בְּכָל יְמֵי חַיָּי, לֹא רָאִיתִי לַיְלָה שֶׁכָּזֶה.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קַמְתִּי וְהֵטַלְתִּי לָהּ מִתַּחַת לַמַּצָּעִים אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁבָּהּ הַדִּינָרִים וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וְיָצָאתִי.
בָּכְתָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, מָתַי אָשׁוּב לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הַפָּנִים הָאֵלֶּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֶהֱיֶה אֶצְלֵךְ לְעֵת-עֶרֶב”.
כְּשֶׁיָּצָאתִי פָּגַשְׁתִּי אֶת הַחַמָּר, שֶׁהֱבִיאַנִי תְמוֹל עַד לַדֶּלֶת, מְצַפֶּה לִי בַּשַּׁעַר.
עָלִיתִי עַל חֲמוֹרוֹ וְרָכַבְתִּי לְכָאן-מַסְרוּר.
יָרַדְתִּי וְנָתַתִּי לַחַמָּר חֲצִי דִינָר וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בּוֹא שׁוּב בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה” אָמַר: “עַל רֹאשִׁי”.
נִכְנַסְתִּי לַכָאן וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר וְיָצָאתִי לִגְבּוֹת מְחִיר הָאֲרִיגִים.
שַׁבְתִּי אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתִי לָהּ גְדִי צָלוּי וְקָנִיתִי מִינֵי מְתִיקָה, וְקָרָאתִי לְסַבָּל וְתֵאַרְתִּי לוֹ אֶת הַמָּקוֹם וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ.
חָזַרְתִּי לַעֲסָקַי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה.
בָּא אֵלַי הַחַמָּר.
לָקַחְתִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר וְצַרְתִּים בְּמִטְפַּחַת וְנִכְנַסְתִּי.
מְצָאתִים שֶׁכְּבָר שִׁפְשְׁפוּ אֶת הַשַּׁיִשׁ וּמֵרְטוּ אֶת הַנְּחשֶׁת וְעַרְכוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת וְיָצְקוּ אֶת הַמַּאֲכָל וּמָסְכוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הֵטִילָה אֶת יָדֶיהָ עַל צַוָּארַי וְאָמְרָה: “מַה הִרְבֵּיתָ גַּעְגּוּעַי אֵלֶיךָ בְּהִתְמַהְמַהֲךָ”.
הִגִּישָׁה הַשֻּׁלְחָנוֹת לְפָנַי וְאָכַלְנוּ דֵי שָׂבְעֵנוּ.
הֵסִירוּ הַשְּׁפָחוֹת אֶת שֻׁלְחַן-הָאֹכֶל וְהִגִּישׁוּ אֶת הַיַּיִן.
לֹא פָסַקְנוּ מִשְּׁתוֹת עַד חֲצוֹת וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר.
קַמְתִּי וְהִנַּחְתִּי לָהּ אֶת חֲמִשִּׁים הַדִּינָר כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי.
יָצָאתִי מֵעַל פָּנֶיהָ וּמָצָאתִי אֶת הַחַמָּר וְרָכַבְתִּי אֶל הַכָאן.
יָשַׁנְתִּי שָׁעָה אַחַת וְקַמְתִּי וַהֲכִינוֹתִי אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב זוּג אַוָּזִים וְתַחְתָּם אֹרֶז מְפֻלְפָל וּקְצִיצוֹת מְטֻגָּנוֹת, וְלָקַחְתִּי פֵּרוֹת וּמִינֵי-מְתִיקָה וּפְרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחָם וּשְׁלַחְתִּים.
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְלָקַחְתִּי עִמִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת וְרָכַבְתִּי עִם הַחַמָּר כְּמִנְהָגִי אֶל הַדִּירָה וְנִכְנַסְתִּי.
וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁקַּמְתִּי הֵטַלְתִּי לָהּ אֶת הַמִּטְפַּחַת וְרָכַבְתִּי חֲזָרָה לַכָאן כְּמִנְהָגִי.
לֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן עַד שֶׁשָּׁכַבְתִּי וְקַמְתִּי לְאַחַר לַיְלָה שֶׁכָּזֶה בְאֵין עִמִּי לֹא מָנָה וְלֹא זוּז.
אָמַרְתִּי עִם לִבִּי:“מַעֲשֵׂה שָׂטָן הוּא זֶה” וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
עֹנִי הָאִישׁ יַעֲבִיר מְאוֹרוֹ,
כַּשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁקְעוֹ יְאַבֵּד זָהֳרוֹ.
אִם יֵעָדֵר מִבֵּין אָדָם לֹא יוּחָשׁ,
וְאִם יָבוֹא, הִנֵּה מַזָּלוֹ נֻטַּשׁ.
חַי אֱלֹהִים, אֵין אָדָם בְּעֹנִי נִתְיַסָּר
גַּם לְבֵיתוֹ, בִּתְלִּי אִם נָכְרִי וָזָר.
עָזַבְתִּי אֶת הַכָאן וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִרְחוֹב בֵּין-אַלְקַצְרַיְן.
וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁבָּאתִי לְשַׁעַר זֻוַיְלָה, וּמָצָאתִי בְּנֵי אָדָם נִדְחָקִים וְהַשַּׁעַר סָתוּם מֵרֹב אָדָם.
רָאִיתִי, עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עָלַי, אִישׁ צָבָא, וְנִדְחַקְתִּי אֵלָיו מִבְּלִי שֶׁרָצִיתִי בְכָךְ.
נָחָה יָדִי עַל כִּיסוֹ, מִשַּׁשְׁתִּיו וּמָצָאתִי צְרוֹר בְּתוֹךְ הַכִּיס.
חַשְׁתִּי אֶל אוֹתוֹ הַצְּרוֹר וּלְקַחְתִּיו מִכִּיסוֹ.
חָשׁ אוֹתוֹ אִישׁ-צָבָא בְכִיסוֹ שֶׁהוּקַל, שָׁלַח יָדוֹ אֶל כִּיסוֹ וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם.
פָּנָה לְעֶבְרִי וְהֵרִים יָדוֹ בָאַלָּה וְהִכַּנִי עַל רֹאשִׁי.
נָפַלְתִּי לָאָרֶץ.
סְבָבוּנוּ בְנֵי אָדָם, וְתָפְסוּ בְרֶסֶן סוּסָתוֹ שֶׁל אִישׁ-הַצָּבָא וְאָמְרוּ: “וְכִי בִגְלַל דֹחַק בְּנֵי אָדָם תַּכֶּה עֶלֶם זֶה מַכּוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה?” נִזְעַק אִישׁ-צָבָא וְאָמַר: “בֶּן-בְּלִיַּעַל הוּא וְגַנָּב”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי בְנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “עֶלֶם נָאֶה הוּא זֶה; כְּלוּם לֹא נָטַל”.
הָיוּ מִקְצָתָם מַאֲמִינִים, וּמִקְצָתָם חוֹשְׁבִים זֹאת לְשֶׁקֶר, וְרָבוּ הַטְּעָנוֹת וְהַמַּעֲנוֹת, מְשָׁכוּנִי בְנֵי-אָדָם וּבִקְּשׁוּ לְחַלְצֵנִי מִמֶּנּוּ.
וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה בָּא הַמּוֹשֵׁל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הוּא וַאֲחָדִים מִן הַשּׁוֹפְטִים, וְנִכְנְסוּ דֶרֶךְ הַשַּׁעַר וּמָצְאוּ אֶת הַבְּרִיוֹת נִקְהָלִים עָלַי וְעַל אִישׁ הַצָּבָא.
אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “מַה הָעִנְיָן?” אָמַר אִישׁ הַצָּבָא: “חַי אֱלֹהִים, הַנָּסִיךְ, אָדָם זֶה גַנָּב הוּא.
הָיָה בְכִיסִי צְרוֹר תָּכֹל וּבוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר וּלְקָחוֹ כְּשֶׁאָנוּ נִדְחָקִים”.
אָמַר הַמּוֹשֵׁל לְאִישׁ הַצָּבָא: “הַאִם הָיָה אִישׁ עִמְּךָ?” אָמַר: “לֹא”.
קָרָא הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר לַמְּפַקֵּחַ: “תִּפְשׂוּהוּ וְחַפְּשׂוּ אֶצְלוֹ”, וְלֹא הָיָה לִי עוֹד מִסְתּוֹר.
אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “פְּשֹׁט כָּל מַה שֶּׁעָלָיו”.
כְּשֶׁפָּשַׁט אֶת בְּגָדַי מָצָא בָּהֶם אֶת הַצְּרוֹר.
וּכְשֶׁמָצְאוּ אֶת הַצְּרוֹר, נְטָלוֹ הַמּוֹשֵׁל וּפְתָחוֹ וּמָנָהוּ וּמָצָא בוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר, כְּמָה שֶׁאָמַר אִישׁ הַצָּבָא.
כָּעַס הַמּוֹשֵׁל וְקָרָא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וְאָמַר: “הַגִּישׁוּהוּ אֵלַי”.
הִגִּישׁוּנִי אֵלָיו.
אָמַר לִי: “הַנַּעַר, הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, הַאִם גָּנַבְתָּ אֶת הַצְּרוֹר הַזֶּה?” כָּבַשְׁתִּי רֹאשִׁי בַקַּרְקַע וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִם אָמַרְתִּי, לֹא גְנַבְתִּיו, הֲרֵי הוֹצִיאוּהוּ מִתּוֹךְ בְּגָדַי, וְאִם אָמַרְתִּי, גָּנַבְתִּי,הֲרֵינִי נוֹפֵל בְּצָרָה”.
הֵרַמְתִּי רֹאשִׁי וְאָמַרְתִּי: “הֵן, לְקַחְתִּיו”.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּי, תָּמַהּ וְצִוָּה וְקָרְאוּ לְעֵדִים.
בָּאוּ וְהֵעִידוּ עַל מַה שֶׁהִגַּדְתִּי.
כָּל זֶה קָרָה בְשַׁעַר זֻוַיְלָה.
צִוָּה הַמּוֹשֵׁל אֶת הַתַּלְיָן וְקִצֵּץ אֶת יָדִי הַיְּמָנִית, וְהָיָה קוֹצֵץ גַּם אֶת רַגְלִי, אֶלָּא שֶׁרַחֲמֵי אִישׁ הַצָּבָא נִכְמְרוּ עָלַי וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָי.
עֲזָבַנִי הַמּוֹשֵׁל וְהָלַךְ לוֹ, וְעָמְדוּ בְנֵי-אָדָם סְבִיבִי וְהִשְׁקוּנִי כוֹס מַשְׁקֶה.
וּבַאֲשֶׁר לְאִישׁ הַצָּבָא, הֲרֵי נָתַן לִי אֶת הַצְּרוֹר וְאָמַר: “הֲרֵי עֶלֶם נָאֶה אַתָּה, וְאַל לְךָ לִהְיוֹת לִסְטִים”.
לְקַחְתִּיו מִיָּדוֹ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
לֹא הָיִיתִי לִסְטִים אַתָּה הַנּוֹתֵן בִּי אֵמוּן רָב.
וְחַי אֲלֹהִים, אַתָּה הַטּוֹב בָּאָדָם, אֵינִי גַנָּב,
וְאוּלָם מְסִבּוֹת הַזְּמַן חָשׁוּ פְגָעוּנִי,
וַיַּרְבּוּ לִי דְאָגָה וְהִרְהוּר-רָע וַיַּעֲנוּנִי.
וְלֹא אֲנִי יָרִיתִי הַחֵץ, אַךְ אֱלֹהִים יָרָה,
וַיָּרֶם כֶּתֶר-מַלְכוּת מֵרֹאשִׁי וַעֲטָרָה.
עֲזָבַנִי אִישׁ הַצָּבָא וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי הַצְּרוֹר, וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי לְדַרְכִּי.
עָטִיתִי עַל יָדִי מַטְלִית וַהֲבֵאתִיהָ בְחֵיקִי.
נִשְׁתַּנָּה מַצָּבִי וְהֶחֱוִירוּ פָּנַי מִתּוֹךְ מַה שֶּׁאֵרַע לִי.
הָלַכְתִּי אַט אֶל בֵּית אֲהוּבָתִי, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי עַל הַמַּצָּעִים.
הִסְתַּכְּלָה בִי הָעַלְמָה וְרָאֲתָה שֶׁמַּצָּבִי נִשְׁתַּנָּה.
אָמְרָה לִי: “מַה זֶּה יִכְאַב לְךָ, וּמַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “רֹאשִׁי יִכְאַב עָלַי, וְאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּטוֹב”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְעַצְּבָה וְדָאֲגָה לִי וְאָמְרָה: “אַל נָא תִשְׂרֹף אֶת לִבִּי, אֲדוֹנִי, שֵׁב וְהָרֵם אֶת רֹאשְׁךָ וְסַפֵּר לִי מַה שֶׁהִגִּיעַ לְךָ הַיּוֹם, שֶׁהַכָּרַת פָּנֶיךָ מְעִידָה בִּדְבָרִים בְּרוּרִים”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “חִדְלִי מִמֶּנִּי וְאַל נָא תַכְרִיחִי אוֹתִי לְדַבֵּר”.
בָּכְתָה וְאָמְרָה: “דוֹמֶה הַדָּבָר כְּאִלּוּ נָקְעָה נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלְךָ”.
בָּכְתָה וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אִתִּי וַאֲנִי אֵינִי עוֹנֶה, עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה.
הִגִּישָׁה לִי מַאֲכָל, וְנִמְנַעְתִּי מִלֶּאֱכֹל, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תִרְאֵנִי אוֹכֵל בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית.
אָמַרְתִּי: “אֵין לִי תֵאָבוֹן לֶאֱכֹל עַכְשָׁו”.
אָמְרָה: “סַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ הַיּוֹם, וְלָמָּה זֶה אֶרְאֶה אוֹתְךָ שְׁבוּר הַדַּעַת וְהַלֵּב?” אָמַרְתִּי: “עַכְשָׁו אֲנִי מְסַפֵּר לָךְ.
לְאַט לָךְ לִי”.
הִגִּישָׁה הַמַּשְׁקֶה וְאָמְרָה: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ זֶה שֶׁיָּסִיר דְּאָגָה מֵעִמְּךָ, אֵין הוּא אֶלָּא שֶׁתִּשְׁתֶּה וּתְסַפֵּר לִי עִנְיָנֶךָ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “אִם אִי-אֶפְשָׁר אַחֶרֶת, הֲרֵי הַשְׁקִינִי בְיָדֵךְ”.
מִלְּאָה אֶת הַכּוֹס וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ.
מִלְּאָה אוֹתָהּ שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לִי.
נְטַלְתִּיהָ בְיָדִי הַשְּׂמָאלִית וּשְׁתִיתִיהָ.
הָיוּ עֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִם חָלַק אֱלֹהִים אָסוֹן לְאָדָם,
לוּ גַם שֵׁמַע לוֹ וּרְאוֹת וְהוּא חָכַם –
יַחֲרִישׁ אֶת אָזְנָיו וְאֶת לִבּוֹ יְעַוֵּר,
וְהֵסִיר בִּינָתוֹ כְּשַׂעֲרָה מַהֵר.
וְרַק אַחֲרֵי מַלְּאוֹ בוֹ מִשְׁפָּטוֹ,
יָשִׁיב לוֹ בִינָתוֹ לְתוֹכַחְתּוֹ.
כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי נָטַלְתִּי אֶת הַכּוֹס בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית וּבָכִיתִי.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בוֹכֶה צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “מַה סִּבַּת בְּכִיָתֶךָ? כְּבָר שָׂרַפְתָּ אֶת לִבִּי.
וּמַה לְךָ שֶׁאַתָּה נוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בְּיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית?” אָמַרְתִּי לָהּ: “מַכָּה בְּיָדִי”.
אָמְרָה: “הוֹצִיאֶנָּה אֵלַי וְאֶפְתְּחֶנָּה לְךָ”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ לְהִפָּתֵחַ, אַל נָא תָּצִיקִי לִי, שֶׁלֹּא אוֹצִיאֶנָּה עַכְשָׁו”.
שָׁתִיתִי אֶת הַכּוֹס.
לֹא פָסְקָה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי עַד שֶׁגָּבַר עָלַי הַשִּׁכָּרוֹן, וְנִרְדַּמְתִּי עַל מְקוֹמִי.
רָאֲתָה אֶת יָדִי בְלִי כַף.
חִפְּשָׂה אֶצְלִי וְרָאֲתָה אֶת הַצְּרוֹר שֶׁהַזָּהָב בּוֹ, וְתָקַף אוֹתָהּ צַעַר שֶׁלֹּא תָקַף כְּמוֹתוֹ אָדָם מֵעוֹלָם.
וְלֹא פָסְקָה מֵהִצְטַעֵר עָלַי עַד הַבֹּקֶר.
כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִן הַשֵּׁנָה מְצָאתִיהָ שֶׁהֵכִינָה לִי מָרָק וְהִגִּישָׁה אוֹתוֹ לִי, וְהִנֵּה אַרְבַּע פַּרְגִּיּוֹת בְּתוֹכוֹ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי כוֹס מַשְׁקֶה.
אָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי וְהִנַּחְתִּי לָהּ אֶת הַצְּרוֹר וּבִקַשְׁתִּי לָצֵאת.
אָמְרָה לִי: “לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אָמַרְתִּי: “לִמְקוֹם זֶה וָזֶה לְהָפִיג קְצָת אֶת צַעֲרִי”.
אָמְרָה: “אַל תֵּלֵךְ; לֹא, כִּי תֵשֵׁב”.
יָשַׁבְתִּי.
אָמְרָה אֵלַי: “כְּלוּם הִגִּיעָה אַהֲבָתְךָ אֵלַי עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁבִּזְבַּזְתָּ כָּל הוֹנְךָ עָלַי וְקִפַּחְתָּ יָדְךָ? מְעִידַתְנִי אוֹתְךָ בִי, וֵאלֹהִים הוּא הָעֵד הַיּוֹדֵעַ כֹּל, שֶׁאֵינִי פוֹרֶשֶׁת מֵעִמְּךָ, וַהֲרֵי תִרְאֶה אֶת אֲמִתּוּת דְּבָרַי.
וְיִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים נֶעְתַּר לִי כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה”.
שָׁלְחָה אַחֲרֵי עֵדִים וּבָאוּ.
אָמְרָה לָהֶם: “כִּתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאַי לְעֶלֶם זֶה, וֶהֱווּ עֵדִים שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי אֶת הַמֹּהַר”.
כָּתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאֶיהָ לִי.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “עֵדִים אַתֶּם עָלַי שֶׁכָּל רְכוּשִׁי שֶׁבְּתֵבָה שֶׁעִמִּי וְכָל מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת לְעֶלֶם זֶה הֵם”.
אִשְּׁרוּ אֶת עֵדוּתָהּ וְקִבַּלְתִּי מַתְּנָתָהּ, וְהִסְתַּלְּקוּ אַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ עַל שְׂכָרָם.
תָּפְסָה בְיָדִי וְהֶעֱמִידַתְנִי בְּתוֹךְ חֲדַר-גְּנָזִים וּפָתְחָה תֵבָה גְדוֹלָה, וְאָמְרָה לִי: “רְאֵה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ”.
הִסְתַּכַּלְתִּי וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה מִטְפָּחוֹת.
אָמְרָה: “זֶהוּ הוֹנְךָ שֶׁלְּקַחְתִּיו מִמְּךָ, וּכְכֹל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִטְפַּחַת וּבָהּ חֲמִשִּׁים דִּינָר הָיִיתִי צוֹרַרְתָּהּ וּמְטִילָה אוֹתָהּ לְתוֹךְ תֵּבָה זוֹ.
טוּל אֵפוֹא אֶת הוֹנְךָ, שֶׁכְּבָר הֶחֱזִירוֹ לְךָ אֱלֹהִים, וְאַתָּה עָשִׁיר הַיּוֹם.
הֲרֵי הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה לְךָ בִּגְלָלִי הוּא, עַד שֶׁקִּפַּחְתָּ יַד יְמִינְךָ, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לִגְמֹל עָלֶיךָ,וַאֲפִילוּ הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת נִשְׁמָתִּי הָיָה זֶה מְעַט וּלְךָ הַיִּתְרוֹן עָלָי”.
חָזְרָה וְאָמְרָה: “קַח אֶת אֲשֶׁר לְךָ”, וְקִבַּלְתִּיו.
הֶעֱבִירָה כָל מַה שֶׁבַּתֵּבָה לְתוֹךְ תֵּבָתִי, וְצֵרְפָה הוֹנָהּ לְהוֹנִי שֶׁנָּתַתִּי לָהּ.
שָׂמַח לִבִּי וּפָסְקָה דַאֲגָתִי, וְקַמְתִּי וּנְשַׁקְתִּיהָ וְהוֹדֵיתִי לָהּ.
אָמְרָה: “הֲרֵי בִּזְבַּזְתָּ כָּל הוֹנְךָ וְאֶת יָדְךָ בְּאַהֲבָתִי, וְכֵיצַד אוּכַל לִגְמֹל עָלֶיךָ? חַי אֱלֹהִים אִלּוּ גַם הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת נַפְשִׁי חֵלֶף אַהֲבָתְךָ הָיָה זֶה מְעָט.
וְאוּלָם אֲנִי אֲמַלֵּא חוֹבָתִי לְךָ”.
צִוְּתָה לִי בִשְׁטָר כָל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ עַד לַבְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה וְתַכְשִׁיטֶיהָ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ, וְלֹא לָנָה אוֹתוֹ לַיְלָה אֶלָּא מִצְטַעֶרֶת עָלַי, כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְלַנְתִּי עִמָּהּ.
נִשְׁארְנוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ יָמִים.
גָּבְרָה עָלֶיהָ מַחֲלָתָהּ, וְהָלְכָה הַמַּחֲלָה וּפָשְׁתָה, וְלֹא שָׁהֲתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים יוֹם עַד שֶׁהָיְתָה בְּתוֹךְ נוֹחֵי עֵדֶן.
זִמַּנְתִּי לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ וּטְמַנְתִּיהָ בֶּעָפָר, וְעָרַכְתִּי לָהּ קְרִיאוֹת קֻרְאָן, וְנָתַתִּי צְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן.
אַחַר-כָּךְ יָרַדְתִּי מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וּמָצָאתִי שֶׁמָּמוֹן רַב לָהּ וַאֲחֻזּוֹת וְשָׂדוֹת, וּבְתוֹךְ כָּל זֶה אוֹצָרוֹת הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁמָכַרְתִּי לְךָ מֵהֶם.
וּמַה שֶׁלֹּא שַׁתִּי לִבִּי לְךָ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, אֵינוֹ אֶלָּא בִגְלַל אוֹצָרוֹת אֵלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת שְׁאָר הָאוֹצָרוֹת, וַעֲדַיִן לֹא גָמַרְתִּי לִגְבּוֹת מְחִירָם.
וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תָשִׁיב פָּנַי בַּאֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְתִּי מִצֵּידְךָ, וְהוּא שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּמַתָּנָה מְחִיר הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי עֲדַיִן תַּחַת יָדְךָ.
וְזֹאת הִיא הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית".
אָמַרְתִּי לוֹ: “אָכֵן הֵיטַבְתָּ עִמָּדִי וְהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי”.
אָמַר לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּסַּע עִמִּי לְמוֹלַדְתִּי, הֲרֵי קָנִיתִי סְחוֹרָה מִצְרִית וַאֲלֶכְּסַנְדְּרוֹנִית.
רְצוֹנְךָ לְהִלָּווֹת אֵלַי?” אָמַרְתִּי: “הֵן”.
נָסַעְתִּי אֲנִי וְאוֹתוֹ עֶלֶם לְאֶרֶץ זוֹ שֶׁהִיא אַרְצְכֶם.
מָכַר הָעֶלֶם סְחוֹרָתוֹ וְקָנָה תְּמוּרָתָהּ מֵאַרְצְכֶם וְחָזַר לְאֶרֶץ מִצְרַיִם.
וְגָרַם לִי מַזָּלִי שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי בְּכָאן, וְשֶׁאֵרַע לִי אֶמֶשׁ כָּאן בַּנֵּכָר, מַה שֶּׁאֵרַע לִי.
כְּלוּם אֵין זֶה, מֶלֶךְ הַדּוֹר, נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן?" אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתָּלוּ כֻלְּכֶם ".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר מֶלֶךְ סִין: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתָּלוּ כֻלְּכֶם.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק אֶל מֶלֶךְ סִין וְאָמַר: "אִם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת, אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי זְמַן מוּעָט לִפְנֵי שֶׁמָּצָאתִי גִּבֵּן זֶה.
וְאִם יִהְיֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ, תִּתֵּן לָנוּ בְמַתָּנָה אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ? אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָבָה, תֵּן מַה שֶּׁאֶצְלֶךָ”.
פָּתַח וְאָמַר:
הַנִּפְלָא בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי בִימֵי עֲלוּמַי הוּא זֶה שֶׁאֵרַע לִי כְּשֶׁהָיִיתִי בִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה וְלָמַדְתִּי אוּמָנוּת הָרְפוּאָה וְעָסַקְתִּי בָהּ.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּאוּמָנוּתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים, בָּא אֵלַי מַמְלוּךּ מִבֵּית נְצִיב דַּמֶּשֶׂק, וְאָמַר לִי: “דָּבָר לַאֲדוֹנִי אֵלֶיךָ”.
יָצָאתִי אַחֲרָיו וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל הַנְּצִיב.
נִכְנַסְתִּי וְרָאִיתִי בַּקָּצֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאוּלָם עֶרֶשׂ עֲצֵי עַרְעָר רְקוּעָה זָהָב וְעָלֶיהָ מוּטָל בֶּן-אָדָם חוֹלֶה, עֶלֶם שֶׁלֹּא נִרְאָה יָפֶה מִמֶּנּוּ בְדוֹרוֹ.
יָשַׁבְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיאוּת.
רָמַז לִי בְעֵינָיו.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הוֹשֵׁט לִי אֶת יָדֶךָ”.
הוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית.
תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִפְלְאוֹת אֲלֹהִים, הֲרֵי עֶלֶם זֶה נָאֶה הוּא וּבֶן טוֹבִים וַחֲסַר נִמּוּס! אָכֵן פֶּלֶא הוּא”.
בָּדַקְתִּי אֶת דָּפְקוֹ וְכָתַבְתִּי לוֹ פִתְקָה, וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּבָא אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים, עַד שֶׁחָזַר לִבְרִיאוּתוֹ וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ וְיָצָא.
נָתַן לִי הַנְּצִיב חֲלִיפַת בְּגָדִים נָאָה וְשָׂמַנִי מְפַקֵּחַ אֶצְלוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק.
כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי עִם הָעֶלֶם לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אַחֲרֵי שֶׁפִּנּוּהוּ לָנוּ מִכָּל אָדָם, וְנִכְנַס הַמְּשָׁרֵת וּפָשַׁט מֵעָלָיו בְּגָדָיו שֶׁהָיוּ עָלָיו בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָץ וְעָמַד עָרֹם – רָאִיתִי שֶׁיָּדוֹ הַיְּמָנִית קֻצְּצָה זֶה מִקָּרוֹב, וְהָיְתָה זֹאת סִבַּת מַחֲלָתוֹ.
כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת תָּמַהְתִּי וְהִצְטַעַרְתִּי עָלָיו.
הִסְתַּכַּלְתִּי בְגוּפוֹ וּמָצָאתִי עָלָיו סִימָנֵי מַלְקוֹת שֶׁל רְצוּעוֹת, וְתָמַהְתִּי עַל כָּךְ.
הִבִּיט הָעֶלֶם בְּפָנַי וְאָמַר לִי: “רוֹפֵא הַדּוֹר, אַל תִּתְמַהּ עַל עִנְיָנִי, הֲרֵינִי מְסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי, תֵּכֶף לְצֵאתֵנוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ”.
כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה וְסָעַדְנוּ וְנִפַּשְׁנוּ, אָמַר הָעֶלֶם: “רְצוֹנְךָ שֶׁנִּסְתַּכֵּל מֵעַל הַגְּזֻזְוּטְרְה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”.
צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים שֶׁיַּעֲלוּ לְשָׁם אֶת הַמַּצָּעִים, וְצִוָּה לִצְלוֹת לָנוּ גְדִי וּלְהָבִיא לָנוּ פֵרוֹת.
עָשׂוּ הָעֲבָדִים כְּפִי שֶׁצִּוָּם, וְהֵבִיאוּ הַפֵּרוֹת וְאָכַלְנוּ, וְהָיָה הוּא אוֹכֵל בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית.
אָמַרְתִּי לוֹ: “סַפֵּר נָא לִי אֶת סִפּוּרֶךָ”.
אָמַר לִי:
“רוֹפֵא הַדּוֹר, שְׁמַע סִפּוּרִי, מַה שֶּׁאֵרַע לִי.
דַּע שֶׁמִּבְּנֵי מוּצִל אֲנִי, וְהָיָה לִי אָב שֶׁאָבִיו נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ וְהִנִּיחַ אַחֲרָיו עֲשָׂרָה בָנִים זְכָרִים, וְאָבִי בְתוֹכָם.
וְהָיָה הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם.
גָּדְלוּ כֻלָּם וְנָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים, חָנַן אֱלֹהִים אֶת אָבִי וְנוֹלַדְתִּי לוֹ, וְאוּלָם תִּשְׁעַת אֶחָיו לֹא חוֹנְנוּ יְלָדִים.
גָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי בֵּין דּוֹדַי שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים בִּי שִׂמְחָה רַבָּה.
כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהִתְבַּגַּרְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ, בָּאתִי בְאַחַד הַיָּמִים עִם אָבִי לְמִסְגַּד מוּצִל, וְאוֹתוֹ יוֹם יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה.
הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְיָצְאוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם.
וְאוּלָם אָבִי וְדוֹדַי נִשְׁאֲרוּ וְהָיוּ מְסַפְּרִים בְּפִלְאֵי הָאֲרָצוֹת וּבָעִנְיָנִים הַמּוּזָרִים שֶׁבַּמְּדִינוֹת, עַד שֶׁהִזְכִּירוּ אֶת מִצְרַיִם.
אָמַר אַחַד דּוֹדַי: “”הֲרֵי הַנּוֹסְעִים מְסַפְּרִים שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ מָקוֹם יָפֶה יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם וִיאוֹרָהּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלּוּ נִמְלֵאתִי תְשׁוּקָה לְמִצְרָיִם.
וְאָמַר אָבִי: "מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת מִצְרַיִם לֹא רָאָה אֶת הָעוֹלָם.
זָהָב-עֲפָרָהּ, וּפְלָאִים – יְאוֹרָהּ, אַרְמוֹנוֹת – בָּתֶּיהָ וּמְמֻצָּע מֶזֶג אֲוִירָהּ, וְעוֹלֶה רֵיחַ הַלְּבוֹנָה רֵיחָהּ.
וְכֵיצַד לֹא תְהֵא כָזֹאת אַחֲרֵי שֶׁהִיא הִיא הָעוֹלָם-הַזֶּה כֻּלּוֹ.
וְיָפֶה אָמַר זֶה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ:
הַאֶסַּע מִמִּצְרַיִם וְטוּב נְעִימוֹתֶיהָ?
וְאֵי מָקוֹם אֶכָּסֵף לוֹ אַחֲרֶיהָ?
הַאֶעֱזֹב אֶרֶץ לַנּוֹשֵׁם נוֹשֶׁבֶת בָּהּ
רוּחַ צַחָה, לֹא זֶה רְחוֹב צַר יְכִילָהּ.
וְאֵיכָה? וּכְבָר הָיְתָה לְיֹפִי גַן עֲדָנִים,
רְפִידוֹתֶיהָ וְכָרֶיהָ עֲרוּכִים, מוּצָעִים.
אֶרֶץ תַּרְהִיב עַיִן וָלֵב בְּיִפְעַת הֲדָרָהּ,
וְתָכִיל אֶת אֲשֶׁר לוֹ יִתְאַו חוֹטֵא וַאֲשֶׁר אֱלֹהִים יִירָא.
וַאֲחֵי-אֱמוּנִים יְאַחֵד שָׁם גּוֹרָל וִיקַבֵּץ יַחְדָּו,
גַּנּוֹת נָחֲלוּ בְתוֹכָהּ, לָהֶם לְמוֹשָׁב.
יוֹשֵׁב-מִצְרַיִם, אִם גָּזַר אֱלֹהִים עָלַי נְדוֹד,
הִנֵּה בְּרִית וּשְׁבוּעָה בֵּינֵינוּ יַעַמְדוּ עוֹד
אַל נָא לְזָפִיר תַּזְכִּירוּהָ שֶׁכֵּן גַּם הוּא
כָּמוֹהָ, מֵרֵיחַ גַּנַּוֹת יִגְנֹב בָּשְׂמֵהוּ.
אָמַר אָבִי: “וְאִלּוּ רְאִיתֶם אֶת גַּנּוֹתֶיהָ בִּפְנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב, עֵת יִטּוּ הַצְּלָלִים עָלֶיהָ, כִּי אָז רְאִיתֶם פֶּלֶא, וֶהֱיִיתֶם נוֹטִים אֵלֶיהָ בְּגִיל וּרְעָדָה”.
הִתְחִילוּ מְתָאֲרִים אֶת מִצְרַיִם וְאֶת יְאוֹרָה.
וּכְשֶׁכִּלּוּ לְדַבֵּר, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַתֵּאוּרִים, נִשְׁאֲרָה דַעְתִּי עֲסוּקָה בָהּ.
וּכְשֶׁקָּמוּ וּפָנוּ וְהָלְכוּ לָהֶם אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ,שָׁכַבְתִּי אֲנִי בְאוֹתוֹ לַיְלָה וּשְׁנָתִי נָדְדָה מִגַּעֲגוּעִים אֵלֶיהָ, וְלֹא עָרַב לִי לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה.
לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁדּוֹדַי הִצְטַיְּדוּ לִנְסֹעַ לְמִצְרַיִם.
בָּכִיתִי לִפְנֵי אָבִי בְּבַקְּשִׁי לָלֶכֶת אִתָּם, עַד שֶׁצִּיֵּד אוֹתִי בִסְחוֹרָה וְהָלַכְתִּי אִתָּם.
אָמַר לָהֶם אָבִי: “אַל תַּנִּיחוֹ אוֹתוֹ לָבוֹא לְמִצְרַיִם, אֶלָּא עִזְבוּ אוֹתוֹ בְדַמֶּשֶׂק, שֶׁיִּמְכֹּר בָהּ סְחוֹרָתוֹ”.
נָסַעְנוּ וְנִפְרַדְתִּי מֵאָבִי וְיָצָאנוּ מִמּוֹצִל, וְלֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְחַלַבּ.
עָמַדְנוּ בָּהּ יָמִים אֲחָדִים וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְדַמֶּשֶׂק.
וְרָאִינוּ אוֹתָהּ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֵצִים וּנְהָרוֹת וּפְרִי וְעוֹף, כְּאִלּוּ הִיא גַן עֵדֶן שֶׁבּוֹ מִכָּל פֶּרִי.
יָרַדְנוּ לְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת, וְעָמְדוּ בָהּ דוֹדַי עַד שֶׁמָּכְרוּ וְקָנוּ.
מָכְרוּ סְחוֹרָתִי וּמָצָאתִי לְכָל אֲדַרְכְּמוֹן רֶוַח שֶׁל חֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְשַׂשְׂתִּי עַל הָרֶוַח.
אַחַר כָּךְ עָזְבוּ דוֹדַי אוֹתִי וְהָלְכוּ לְמִצְרַיִם, וְנִשְׁאַרְתִּי אָנֹכִי.
לָקַחְתִּי לִי דִירָה בְּבַיִת שֶׁבִּנְיָנוֹ נָאֶה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁתִּקְצַר הַלָּשׁוֹן לְתָאֳרוֹ, וּשְׂכַרְתִּיהָ בִּשְׁנֵי דִּינָרִים לְחֹדֶשׁ.
וְהָיִיתִי מִתְעַדֵּן בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁכִּמְעַט הוֹצֵאתִי אֶת הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה עִמִּי.
וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל שַׁעַר הַבַּיִת, קָרְבָה וּבָאָה אֵלַי עַלְמָה וְהִיא לְבוּשָׁה מַלְבּוּשִׁים מְפֹאָרִים שֶׁלֹּא רָאוּ עֵינַי מְפֹאָרִים מֵהֶם.
קָרַצְתִּי לָהּ בְעֵינַי, וְהִיא לֹא זוֹ בִלְבַד שֶׁלֹּא נִרְתְּעָה, אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסָה מִיָּד לְתוֹךְ הַשָּׁעַר.
כְּשֶׁנִּכְנְסָה כָּבַשְׁתִּי אוֹתָהּ וְשַׂשְׂתִּי עָלֶיהָ וְנָעַלְתִּי הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ וּבַעֲדִי.
גִּלְּתָה אֶת פָּנֶיהָ וְהֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אַדַּרְתָּהּ וּמְצָאתִיהָ מַזְהִירָה בְּיָפְיָהּ, וְנִכְנְסָה אַהֲבָתָהּ בְלִבִּי.
קַמְתִּי וְהֵבֵאתִי שֻׁלְחָן עִם הַטְּעִימִים בַּמַּאֲכָלִים וּבַפֵּרוֹת, וְכָל מַה שֶׁהַמָּקוֹם דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ.
אָכַלְנוּ וְשִׂחַקְנוּ וְשָׁתִינוּ עַד שֶׁנִּשְׁתַּכַּרְנוּ.
אַחַר-כָּךְ יָשַׁנְתִּי עִמָּהּ אוֹתוֹ לַיְלָה הַנָּעִים מִכָּל הַלֵּילוֹת עַד לַבֹּקֶר.
אַחֲרֵי זֶה נָתַתִּי לָהּ עֲשָׂרָה דִינָרִים.
נִשְׁבְּעָה שֶׁאֵינָה נוֹטֶלֶת אֶת הַדִּינָרִים מִמֶּנִּי וְאָמְרָה: “חֲבִיבִי, הַמְתֵּןלִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, שֶׁאֲנִי בָאָה אֶצְלְךָ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וְהָכֵן לָנוּ בְדִינָרִים אֵלֶּה, כְּמוֹ זֶה שֶׁהֲכִינוֹתָ אֶמֶשׁ”.
נָתְנָה לִי הִיא עֲשָׂרָה דִינָרִים וְנִפְרְדָה מִמֶּנִי וְהָלְכָה לָהּ, וְנָטְלָה דַעְתִּי עִמָּהּ.
כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים בָּאָה וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ דִּיבָג וְתַכְשִׁיטִין וַחֲלִיפוֹת בְּגָדִים יְקָרִים מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ עָלֶיהָ בָרִאשׁוֹנָה.
וּכְבָר הֲכִינוֹתִי לָהּ כְפִי שֶׁמַּתְאִים לַמָּקוֹם לֵפְּנֵי שֶׁבָּאָה.
אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְיָשַׁנּוּ כְפִי שֶׁנָּהַגְנוּ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַד הַבֹּקֶר.
נָתְנָה לִי עֲשָׂרָה דִינָרִים, וְקָבְעָה לִי מוֹעֵד אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים, שֶׁאָז תָּבוֹא אֶצְלִי, וַהֲכִינוֹתִי לָהּ כָּל הַמַּתְאִים לַמָּקוֹם.
אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים בָּאָה בִּלְבוּשׁ יָקָר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְׁנִיָּה, וְאָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֵין אֲנִי יָפָה?” אָמַרְתִּי: "הֵן, חַי אֱלֹהִים ".
אָמְרָה: “תִּתֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאָבִיא עִמִּי נַעֲרָה יָפָה הֵימֶנִי וּצְעִירָה לְיָמִים מִמֶּנִי שֶׁתִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּנוּ וּתְשַׂחֵק עִמָּהּ, לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּהּ? שֶׁכֵּן עֲצוּבַת-רוּחַ הִיא זֶה זְמַן רָב, וְשָׁאֲלָה מִמֶּנִי שֶׁאֶקַּח אוֹתָהּ עִמִּי וּתְבַלֶּה עִמָּנוּ הַלַּיְלָה”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי בַקָּשָׁתָהּ, אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן, חַי אֱלֹהִים”.
שָׁתִינוּ עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן אֶל רָאשֵׁינוּ וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר.
נָתְנָה לִי שׁוּב חֲמִשָּׁה עָשָׂר דִּינָרִים, וְאָמְרָה: “קַח יוֹתֵר עַל הָרָגִיל, שֶׁכֵּן תָּבוֹא עִמִּי הַנַּעֲרָה”.
נִפְרְדָה מִמֶּנִי וְהָלְכָה לָהּ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי הֲכִינוֹתִי לָהּ כָּל הַמַּתְאִים לַמָּקוֹם כָּרָגִיל.
אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, בָּאָה וְעִמָּהּ נַעֲרָה עוֹטָה מְעִיל.
נְכִנְסוּ שְׁתֵּיהֶן וְיָשְׁבוּ, וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ נָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מַה נָּאֶה יוֹמֵנוּ וּמֶה הָדוּר,
עֵת עֵין מְחָרֵף אוֹתָנוּ לֹא תָשׁוּר,
עֵת אַהֲבָה וְשָׂשׂוֹן וְשִׁכָּרוֹן
קָרָבוּ, וְסָרָה בִּינַת נָבוֹן,
עֵת אַגַּן סַהַר יָאִיר בַּצָּעִיף,
וְנָטָה בְמַעֲטֵהוּ עֲדִינוֹת, הַסָּעִיף.
הַשּׁוֹשַׁנָּה טַל-בֹּקֶר לֶחְיָהּ,
הַנַּרְקִיסָה תּוֹפִיעַ לָעַיִן לֵאָה.
כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי יַזְהִירוּ הַחַיִּים זַכִּים
בְּחֶבְרַת הַחֲשׁוּקָה, הֶאָח מַה נָּעִים!
שָׂמַחְתִּי לְמַרְאָן וְהִדְלַקְתִּי הַנֵּרוֹת וְקִבַּלְתִּי פְנֵיהֶן בְּשִׂמְחָה וָגִיל.
קָמוּ שְׁתֵּיהֶן וְהֵסִירוּ מֵעֲלֵיהֶן אֶת בִּגְדֵיהֶן הָעֶלְיוֹנִים, וְגִלְּתָה הַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה אֶת פָּנֶיהָ, וּרְאִיתִים כַּלְּבָנָה בְמִלּוּאָהּ; מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה.
קַמְתִּי וְהִגַּשְׁתִּי לָהֶן אֶת הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ.
הָיִיתִי מַרְאֶה חִבָּה לַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה וּמְמַלֵּא לָהּ אֶת הַגָּבִיעַ וְשׁוֹתֶה עִמָּהּ.
נִתְקַנְּאָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה בְּקִרְבָּה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים, אָמְנָם נַעֲרָה זוֹ יָפָה הִיא, וְאוּלָם אֵין הִיא יָפָה יוֹתֵר מִמֶּנִי”.
אָמַרְתִּי: "אָמְנָם כֵּן, חַי אֱלֹהִים ".
אָמְרָה לִי: “רְצוֹנִי שֶׁתִּישַׁן הַלַּיְלָה עִמָּהּ”.
אָמַרְתִּי: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”.
קָמָה וְהִצִּיעָה לָנוּ הַמִּטָּה, וְקַמְתִּי וְיָשַׁנְתִּי עִם הַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה עַד הַבֹּקֶר.
כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי בַבֹּקֶר מָצָאתִי אֶת יָדַי רְטוּבוֹת, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁמִּזֵּעָה הוּא.
הִתְרוֹמַמְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי לְעוֹרֵר אֶת הַנַּעֲרָה, וְאוּלָם כְּשֶׁנִּעְנַעְתִּי אוֹתָהּ בִּכְתֵפוֹתֶיהָ, נִדַּרְדֵּר רֹאשָׁהּ מֵעַל הַכָּר.
נִטְרְפָה עָלַי דַעְתִּי וְנִזְעַקְתִּי: “הוֹי הַחוֹסֶה, הֱיֵה לִי מַחֲסֶה”.
רָאִיתִי שֶׁנִּרְצְחָה, וְנִרְתַּעְתִּי.
וְחָשַׁךְ עוֹלָמִי בַּעֲדִי.
חִפַּשְׂתִּי אֶת אֲהוּבָתִי הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא אוֹתָהּ, וְעָלָה בְדַעְתִּי שֶׁהִיא הִיא שֶׁרָצְחָה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ קִנְאָה וְאָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָאַדִּיר.
מַה אֶעֱשֶׂה?” נִמְלַכְתִּי שָׁעָה אַחַת וְקַמְתִּי וּפָשַׁטְתִּי אֶת בְּגָדַי וְחָפַרְתִּי בּוֹר בְּתוֹךְ הֶחָצֵר בְּאֶמְצַע וְשַׂמְתִּי בוֹ אֶת הַנַּעֲרָה.
וְהֶחֱזַרְתִּי עָלֶיהָ אֶת הֶעָפָר, וְהֵשַׁבְתִּי אֶת רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה.
אַחַר כָּךְ רָחַצְתִּי ולָבַשְׁתִּי בְגָדִים נְקִיִּים וְלָקַחְתִּי שְׁאֵרִית מָמוֹנִי וְיָצָאתִי מִן הַבַּיִת וְנָעַלְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַכְתִּי אֶל בַּעַל-הַבַּיִת, כְּשֶׁאֲנִי מְחַזֵּק אֶת לִבִּי, וְשִׁלַּמְתִּי לוֹ שְׂכַר-דִּירָה לְשָׁנָה וְאָמַרְתִּי לוֹ: “נוֹסֵעַ אֲנִי אֶל דּוֹדַי אֲחֵי אָבִי לְמִצְרָיִם”.
נָסַעְתִּי לְמִצְרַיִם וּפָגְשׁוּ אוֹתִי דוֹדַי וְשָׂמְחוּ לִקְרָאִתי, מָצָאתִי אוֹתָם שֶׁכְּבָר גָּמְרוּ לִמְכֹּר סְחוֹרָתָם.
אָמְרוּ לִי: “מַה הִיא סִבַּת בּוֹאֲךָ?” אָמַרְתִּי: “נִכְסַפְתִּי אֲלֵיכֶם, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עִמִּי כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן”.
עָמַדְתִּי אִתָּם שָׁנָה כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמִצְרַיִם וּבִיאוֹרָהּ, וְשַׂמְתִּי יָדִי בְּמַה שֶׁנִּשְׁאַר עִמִּי, מִמָּמוֹנִי וְהָיִיתִי מוֹצִיא מִמֶּנּוּ לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה עַד שֶׁקָּרְבָה שְׁעַת נְסִיעַת דּוֹדַי.בָּרַחְתִּי וְהִסְתַּתַּרְתִּי מִפְּנֵיהֶם.
חִפְּשׂוּ אוֹתִי וְלֹא שָׁמְעוּ דָבָר עַל אוֹדוֹתַי.
אָמְרוּ: “וַדַּאי הִקְדִּים אוֹתָנוּ וְחָזַר לְדַמֶּשֶׂק”.וְנָסְעוּ.
יָצָאתִי מִמְּקוֹם מַחְבּוֹאִי וְעָמַדְתִּי בְמִצְרַיִם שָׁלשׁ שָׁנִים.
וְהָיִיתִי מוֹצִיא לְהוֹצָאוֹתַי עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בְּיָדִי כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן.
וְהָיִיתִי נוֹהֵג לִשְׁלֹחַ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעַל-הַבַּיִת אֶת שְׂכַר דִּירָתוֹ.
וְאוּלָם אַחֲרֵי שָׁלשׁ שָׁנִים גָּבְרָה מְצוּקַת לִבִּי, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עִמִּי אֶלָּא שְׂכַר שָׁנָה אַחַת בִּלְבָד.
נָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְדַמֶּשֶׂק וְיָרַדְתִּי אֶל הַבַּיִת, וְשָׂמַח בַּעַל-הַבַּיִת לִקְרָאתִי.
מָצָאתִי אֶת הַחֲדָרִים נְעוּלִים כְּמוֹת שֶׁהִנַּחְתִּי אוֹתָם.
פָּתַחְתִּי אוֹתָם וְהוֹצֵאתִי אֶת הַחֲפָצִים שֶׁהָיוּ בְתוֹכָם, וּמָצָאתִי תַּחַת הַמַּצָּע, שֶׁעָלָיו שָׁכַבְתִּי עִם הַנַּעֲרָה שֶׁנִּרְצְחָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה, עֲנָק זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת.
נְטַלְתִּיו וְנִקִּיתִי אוֹתוֹ מִדַּם הַנַּעֲרָה הַנִּרְצַחַת.
הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וּבָכִיתִי שָׁעָה קַלָּה.
נִשְׁאַרְתִּי בַבַּיִת זְמַן שְׁנֵי יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָלַכְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהֶחֱלַפְתִּי בְגָדַי, וְלֹא נִשְׁאַר עִמִּי עוֹד כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן.
כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי בְּאַחַד הַיָּמִים לָלֶכֶת לַשּׁוּק, לָחַשׁ לִי הַשָּׂטָן בְּאָזְנַי וְהֵסִית אוֹתִי, לְמַעַן יָקוּם הַדָּבָר אֲשֶׁר נִגְזַר עָלַי, וְלָקַחְתִּי אֶת הָעֲנָק הַמְּשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְהָלַכְתִּי לַשּׁוּק וּמְסַרְתִּיו לִידֵי סַפְסָר.
בִּקְשַׁנִי לָשֶׁבֶת לְיַד בַּעַל-הַבַּיִת וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא הַשּׁוּק.
וְאוּלָם הוּא לָקַח בַּסֵּתֶר אֶת הָעֲנָק וְהִכְרִיז עָלָיו בַּחֲשָׁאי מִבְּלִי יְדִיעָתִי.
וְהֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ בְאַלְפַּיִם דִּינָר.
בָּא הַסַּפְסָר אֵלַי וְאָמַר לִי: “הֲרֵי עֲנָק זֶה רַק שֶׁל נְחשֶׁת הוּא, וְחִקּוּי הוּא מַעֲשֵׂה-יְדֵי הַפְרַנְקִים וּמְחִירוֹ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “כֵּן הוּא.
עָשִׂינוּ אוֹתוֹ לְאַחַת הַנְּעָרוֹת לְהַתֵּל בָּהּ, וְיָרְשָׁה אוֹתָהּ אִשְׁתִּי, וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים לְמָכְרוֹ.
לֵךְ אֵפוֹא וְקַבֵּל אֶלֶף הָאֲדַרְכְּמוֹנִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר הָעֶלֶם לַסַּפְסָר: “קַח אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן”, וְשָׁמַע הַסַּפְסָר כָּךְ, הִכִּיר שֶׁעִנְיָן חָשׁוּד הוּא.פָּנָה עִם הָעֲנָק אֶל זְקַן-הַשּׁוּק וּנְתָנוֹ לוֹ.
נְטָלוֹ וּפָנָה אֶל הַמּוֹשֵׁל, וְאָמַר לוֹ: “עֲנָק זֶה נִגְנַב מִבֵּיתֵנוּ וּמָצָאנוּ אֶת הַגַּנָּב לָבוּשׁ בִּגְדֵי סוֹחֲרִים”.
וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר עַד שֶׁהִקִּיפוּנִי הַשּׁוֹמְרִים וּנְטָלוּנִי אֶל הַמּוֹשֵׁל.
שְׁאָלַנִי הַמּוֹשֵׁל עַל דְּבַר עֲנָק זֶה.
אָמַרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַסַּפְסָר.
צָחַק הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר: “אֵין אֵלֶּה דִבְרֵי אֱמֶת”.
וּבְטֶרֶם יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, פָּשְׁטוּ אֶת בְּגָדִי מֵעָלַי וְהִלְקוּנִי בִּרְצוּעוֹת עַל כָּל גּוּפִי.
הָיוּ הַמַּלְקוֹת צוֹרְבוֹת בִּי וְאָמַרְתִּי: “גְּנַבְתִּיו”.שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מוּטָב שֶׁאֹמַר: גְנַבְתִּיו מִשֶּׁאֹמַר: בַּעֲלָתוֹ נִרְצְחָה בְתוֹךְ בֵּיתִי שֶׁלֹּא יַהַרְגוּנִי עָלֶיהָ”.
וּכְשֶׁאָמַרְתִּי “גְּנַבְתִּיו, קִצְּצוּ אֶת יָדִי וְיָצְקוּ שֶׁמֶן רוֹתֵחַ עַל מְקוֹם הַגֶּדַע, הִתְעַלַּפְתִּי וְהִשְׁקוּנִי יַיִן עַד שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי.לָקַחְתִּי אֶת יָדִי וּבָאתִי לְבֵיתִי, אָמַר לִי בַּעַל-הַבַּיִת:מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵרַע עִמְּךָ כָּךְ, עֲזֹב אֶת בֵּיתִי וּרְאֵה לְךָ מָקוֹם אַחֵר, שֶׁחָשׁוּד אַתָּה עַל הַגְּנֵבָה”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַמְתֵּןלִי יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה, עַד שֶׁאֶרְאֶה לִי מָקוֹם”.
אָמַר לִי:”טוֹב“, וְהָלַךְ וְעָזַב אוֹתִי.
נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר: “כֵּיצַד אֶחֱזֹר לְמִשְׁפַּחְתִּי וַאֲנִי גִדֵּעַ וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁנָּקִי אָנִי.
וְאוּלָם אוּלַי יַעֲשֶׂה לִי אֱלֹהִים אַחֲרֵי כָל זֶה מַשֶּהוּ”.
הָיִיתִי בוֹכֶה בְכִי מָר.
וּכְשֶׁהָלַךְ בַּעַל-הַבַּיִת מֵאֶצְלִי תְּקַפַנִי צַעַר גָּדוֹל, וְהָיִיתִי בִמְצוּקָה גְדוֹלָה יוֹמָיִם.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא אֵלַי בַּעַל-הַבַּיִת, מִבְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר וְאִתּוֹ שׁוֹמְרִים אֲחָדִים וּזְקַן-הַשּׁוּק שֶׁהֶאֱשִׁימַנִי בִּגְנֵבַת הָעֲנָק.
יָצָאתִי אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לָהֶם:”מַה הָעִנְיָן?" לֹא נָתְנוּ לִי כָּל שְׁהוּת, אֶלָּא תְּפָסוּנִי בְיָדַי וְשָׂמוּ שַׁלְשְׁלָאוֹת בְּצַוָּארִי וְאָמְרוּ לִי: “הֲרֵי הָעֲנָק שֶׁהָיָה עִמְּךָ, נִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁהוּא לִנְצִיב דַּמֶּשֶׂק,מִשְׁנָהּ וּמוֹשְׁלָהּ”.
הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ לִי: “עֲנָק זֶה אָבַד מִבֵּית הַנְּצִיב לִפְנֵי זְמַן שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים, וְעִמּוֹ יַחַד בִּתּוֹ”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִי דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהֶם רָעֲדוּ כָּל קְרָבַי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “הֵם יַהַרְגוּנִי בְלִי כָל סָפֵק.
חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לַנְּצִיב סִפּוּרִי, וְאִם יַחְפֹּץ יַהַרְגֵנִי וְאִם יַחְפֹּץ יִסְלַח לִי”.
כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַנָּצִיב, הֶעֱמִידוּנִי לְפָנָיו וּכְשֶׁרָאֲנִי אָמַר: “זֶה הוּא שֶׁגָּנַב אֶת הַעֲנָק וְהוֹרִידוֹ לְמָכְרוֹ? אָכֵן קִצַּצְתֶם אֶת יָדוֹ בְלִי מִשְׁפָּט”.
צִוָּה לַחֲבשׁ אֶת זְקַן-הַשּׁוּק בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לוֹ לָזֶה דְמֵי יָדוֹ, שֶׁאִם לָאו הֲרֵינִי תוֹלֶה אוֹתְךָ וְנוֹטֵל אֶת כָּל רְכוּשֶׁךָ”.
קָרָא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וּנְטָלוּהוּ וּסְחָבוּהוּ, וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי וְהַנְּצִיב לְבַדֵּנוּ.
אַחֲרֵי שֶׁפִּתְּחוּ אֶת הַמַּסְגֵרוֹת מֵעַל צַוָּארִי וְהִתִּירוּ אֶת אֲסוּרַי, הִסְתַּכֵּל בִּי הַנְּצִיב וְאָמַר לִי: “בְּנִי סַפֵּר לִי וְהַגֵּד דְּבַר אֱמֶת כֵּיצַד הִגִּיעַ עֲנָק זֶה לְיָדֶךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי מַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת”.
סִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵיצַד הֵבִיאָה אֵלַי אֶת הַשְּׁנִיָּה, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן שָׁחֲטָה אוֹתָהּ מִקִּנְאָה, וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר בִּשְׁלֵמוּתוּ.
כְּשֶׁשָּׁמַע דְבָרַי נִעְנַע בְּרֹאשׁוּ וְסָפַק בְּכַפָּיו וְשָׂם מִטְפַּחְתּוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּבָכָה שָׁעָה אֶחָת.אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “דַּע בְּנִי שֶׁהַנַּעֲרָה הַגְּדוֹלָה בִתִּי הִיא, וְהָיִיתִי עוֹצֵר אוֹתָהּ בְמִשְׁמָר בְּבֵיתִי, וּכְשֶׁהִתְבַּגְּרָה שְׁלַחְתִּיהָ לְמִצְרַיִם, וְהִשֵּׂאתִיהָ לְבֶן דּוֹדָהּ.
מֵת וְחָזְרָה אֵלַי אַחֲרֵי שֶׁלָּמְדָה דַרְכֵי זִמָּה מִבְּנֵי מִצְרַיִם.
בָּאָה אֵלֶיךָ אַרְבַּע פְּעָמִים, וְאַחַר-כָּךְ הֵבִיאָה אֵלֶיךָ אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה, וְהַשְּׁתַיִם אֲחָיוֹת לְאָב וּלְאֵם הֵן.
וְהָיוּ אוֹהֲבוֹת אִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ.
וּכְשֶׁאֵרַע לַגְּדוֹלָה מַה שֶׁאֵרַע, גִּלְּתָה סוֹדָהּ לַאֲחוֹתָהּ, שֶׁבִּקְּשַׁתָּהּ לְקַחְתָהּ אִתָּהּ.
אַחַר-כָּךְ חָזְרָה יְחִידָה שְׁאַלְתִּיהָ לַאֲחוֹתָהּ, כְּשֶׁמְּצָאתִיהָ בוֹכָה, וְאָמְרָה לִי: “אֵינִי יוֹדַעַת מֶה הָיָה לָהּ”.
אַחַר-כָּךְ סִפְּרָה לְאִמָּהּ בְּסוֹד כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מִשְּׁחִיטָתָהּ אֶת אֲחוֹתָה, וּמָסְרָה לִי אֶת הַדָּבָר בְּסוֹד”.
לֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, לֹא אֶחְדַּל מִלִּבְכּוֹת עָלֶיהָ עַד מוֹתִי.
וּדְבָרֶיךָ, בְּנִי, אֱמֶת הֵם, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי כָּל זֶה לִפְנֵי שֶׁסִּפַּרְתָּ לִי.
רְאֵה אֵפוֹא, בְּנִי, מַה שֶּׁאֵרַע, וַהֲרֵי אֲנִי מְבַקֶּשְׁךָ שֶׁלֹּא תָּשִׁיב פָּנַי בַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ.
רְצוֹנִי לְהַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה שֶׁאֵינָה אָחוֹת לָהֶם לְאֵם, וְהִיא בְתוּלָה,וְאֵינִי לוֹקֵחַ מִיָּדְךָ מֹהַר, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁאֲנִי קוֹצֵב לָךְ קִצְבָה מִיָּדִי, וְתִשָּׁאֵר אֶצְלִי בְּמַעֲלַת בְּנִי”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהִי כִרְצוֹנְךָ, אֲדוֹנִי, וּמַה זְּכוּת בְּיָדִי שֶׁהִגַּעְתִּי לְכָךְ?” שָׁלַח הַנְּצִיב מִיָּד שָׁלִיחַ אֶל הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וְצִוָּה לִכְתֹּב שְׁטָר נִשּׂוּאַי לְבִתּוֹ וּבָאתִי אֵלֶיהָ.
הוֹצִיא מִיַּד זְקַן-הַשּׁוּק סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן בִּשְׁבִילִי, וְהִגַּעְתִּי לְמִשְׂרָה גְדוֹלָה אֶצְלוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נִפְטַר אָבִי לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְשָׁלַח הַנְּצִיב וְהֵבִיא לִי אֶת הַמָּמוֹן שֶׁעָזַב אָבִי, וַהֲרֵינִי חַי כַּיּוֹם בְּתַעֲנוּגוֹת.
זֹאת הִיא סִבַּת קְצִיצַת יָדִי.
אָמַר הַיְּהוּדִי: "וְתָמַהְתִּי עַל זֶה וְעָמַדְתִּי אִתּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וְנָתַן לִי מָמוֹן רַב.
נָסַעְתִּי מִמֶּנּוּ וְהִגַּעְתִּי לְאַרְצְכֶם זֹאת, וְהָיְתָה פַרְנָסָתִי מְצוּיָה לִי בְרֶוַח בָּהּ, וְאֵרַע לִי עִם הַגִּבֵּן מַה שֶּׁאֵרַע.
אָמַר מֶלֶךְ סִין: “אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן.
וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֶתְלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם, וּבְיִחוּד אֶת הַחַיָּט שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאָסוֹן”.
אָמַר לַחַיָּט: “חַיָּטוֹן, אִם תְּסַפֵּר לִי סִפּוּר נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן, אֶסְלַח לָכֶם לְחַטַּאתְכֶם”.
בָּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַחַיָּט וְאָמַר:
דַּע, שֶׁהָיִיתִי בַלַּיְלָה שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ חֲבוּרָה שֶׁסִדְּרָה קְרִיאַת קֻרְאָן בִּמְקוֹם אֲסֵפַת חֲכָמִים.
כְּשֶׁקָּרְאוּ הַמַּקְרִיאִים וְגָמְרוּ, עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת, וְהָיָה בְּתוֹךְ הַשְּׁאָר מִמַּה שֶׁהִגִּישׁוּ זִרְבָּאגָ’ה, הָיְינוּ חֲלִיטַת-כַּמּוֹן.
נִגַּשְׁנוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה, וְהָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ נָסוֹג וְנִמְנָע מִלֶּאֱכֹל עִמָּנוּ.
הִשְׁבַּעְנוּהוּ לֶאֱכֹל.וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנָּהּ.
הִפְצַרְנוּ בוֹ מְאֹד.
אָמַר: "אַל תַּפְצִירוּ בִי, שֶׁדַּי לִי בְמַה שֶׁאֵרַע לִי מֵאֲכִילָתָהּ.
נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
שָׂא אֲדוֹנֶיךָ עַל כַּפֶּיךָ וְסַע לְדַרְכֶּךָ,
וְהִתְבַּשֵּׂם בְּבָשְׂמוֹ אִם מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.
כְּשֶׁגָּמַר אָמַרְנוּ לוֹ: “בֵּאלֹהִים אָנוּ מַשְׁבִּיעִים אוֹתְךָ, מַה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה נִמְנָע לֶאֱכֹל מִזִּרְבָּאגָ’ה זוֹ?” אָמַר: “מִשּׁוּם שֶׁאֵינִי אוֹכֵל הֵימֶנָּה עַד שֶׁאֵינִי נוֹטֵל יָדַי אַרְבָּעִים פַּעַם בְּסַבּוֹן וְאַרְבָּעִים פַּעַם בַּעֲפָצִים וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסֻבִּין, בְּסַךְ הַכֹּל מֵאָה וְעֶשְׂרִים פָּעַם”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה בַּעַל-הַהַזְמָנָה אֶת נְעָרָיו וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ.
נָטַל יָדָיו כְּפִי שֶׁאָמַר וְאַחַר כָּךְ נִגַּשׁ שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ וְיָשַׁב וְהוֹשִׁיט יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא נִרְאֶה כְּחוֹשֵׁשׁ, וְשָׁלַח יָדוֹ לַזִּרְבָּאגָ’ה וְאָכַל כְּשֶׁהוּא כּוֹפֶה אֶת עַצְמוֹ וַאֲנַחְנוּ תְמֵהִים עָלָיו תַּכְלִית הַתְּמִיהָה.
הָיוּ יָדָיו רוֹעֲדוֹת, וְרָאִינוּ שֶׁהַבֹּהֶן גְּדוּעָה וְהוּא אוֹכֵל בְּאַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת.
אָמַרְנוּ לוֹ: “מַשְׁבִּיעִים אָנוּ אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, מַה לְבָהָנְךָ שֶׁהוּא כָּךְ? מִתְּחִילַת בְּרִיאַת אֱלֹהִים הוּא, אוֹ שֶׁאֵרַע לְךָ מַה שֶּׁהוּא?” אָמַר: “אֵין בֹּהֶן זֶה בִּלְבָד כָךְ, אֶלָּא גַם בֹּהֶן יָדִי הַשְּׁנִיָּה וְכֵן שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלָי.
הִסְתַּכְּלוּ נָא”.
גִּלָּה אֶת בֹּהֶן יָדוֹ הַשְּנִיָּה וּמְצָאנוּהוּ כָּזֶה שֶׁל הַיְּמָנִית, וְכֵן שְׁתֵּי רַגְלָיו בְּלִי בֹּהֶן.כְּשֶׁרְאִינוּהוּ כָךְ רָבְתָה תְמִיהָתֵנוּ וְאָמַרְנוּ לוֹ: "קָצְרָה רוּחֵנוּ לִשְׁמוֹעַ סִפּוּרְךָ וְסִבַּת קִצּוּצָן שֶׁל בְּהוֹנוֹת יָדֶיךָ וּבְהוֹנוֹת רַגְלֶיךָ וְסִבַּת נָטְלְךָ אֶת יָדֶיךָ מֵאָה וְעֶשְׂרִים פָּעַם.
אָמַר: "דְּעוּ שֶׁאָבִי הָיָה סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים, וְהָיָה הַגָּדוֹל בְּסוֹחֲרֵי מְדִינַת בַּגְדָאד בְּיָמָיו שֶׁל הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְהָיָה שָׁטוּף בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן וּשְׁמִיעַת זִמְרַת הַנֵּבֶל, וּכְשֶׁמֵּת לֹא עָזַב כְּלוּם.
זִמַּנְתִּי לוֹ כָל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְסִדַּרְתִּי לוֹ קְרִיאוֹת קֻרְאָן לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ וְהִתְאַבַּלְתִּי עָלָיו יָמִים וְלֵילוֹת.
אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי חֲנוּתוֹ, וּמָצָאתִי שֶׁלֹּא עָזַב אַחֲרָיו אֶלָּא סְחוֹרָה מְעַטָּה וְעָלָיו חוֹבוֹת רַבִּים.
בִּקַּשְׁתִּי אֶת בַּעֲלֵי-הַחוֹב לְהַאֲרִיךְ רוּחָם וּפִיַּסְתִּי אוֹתָם, וְהָיִיתִי מוֹכֵר וְקוֹנֶה וּמְסַלֵּק לְבַעֲלֵי-הַחוֹב מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ.
וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן רָב עַד שֶׁסִּלַּקְתִּי הַחוֹבוֹת וְעוֹד הוֹסַפְתִּי עַל הַקֶּרֶן שֶׁלִּי.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, רָאִיתִי נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה עֵינִי יָפָה הֵימֶנָּה.
עָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּמַחֲלָצוֹת מְפֹאָרוֹת, וְהִיא רוֹכֶבֶת עַל פִּרְדָּה וּלְפָנֶיהָ עֶבֶד וְאַחֲרֶיהָ עֶבֶד.
עָצְרָה בַּפִּרְדָּה בְרֹאשׁ הַשּׁוּק וְנִכְנְסָה וְנִכְנַס אַחֲרֶיהָ מְשָׁרֵת וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, צְאִי וְאַל תִּוָּדְעִי לְאִישׁ, שֶׁלֹּא תַצִּיתִי בְּתוֹכֵנוּ אֵשׁ לֶהָבָה”.
סָךְ הַמְּשָׁרֵת בַּעֲדָהּ שֶׁלֹּא יִרְאוּהָ, כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה לַחֲנֻיּוֹת הַסּוֹחֲרִים, לֹא מָצְאָה חֲנוּת מְפֹאֶרֶת מֵחֲנוּתִי.
הִגִּיעָה לַחֲנוּתִי וְהַמְּשָׁרֵת אַחֲרֶיהָ.
יָשְׁבָה לְיַד חֲנוּתִי וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם, וְלֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם שִׂיחָה יָפָה מִשִּׂיחָתָהּ וּדְבָרִים נְעִימִים מִדְּבָרֶיהָ.
גִּלְּתָה פָּנֶיהָ וְהִבַּטְתִּי בָהֶם מַבָּט שֶׁגָּרַם לִי אֶלֶף אֲנָחוֹת.
דָּבַק לִבִּי לֶאֱהֹב אוֹתָהּ, וְהָיִיתִי חוֹזֵר וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֱמֹר לַנָּאוָה צְעִיפָהּ צִבְעֵי יוֹנִים לוֹ עֲדִי:
אָכֵן רַק בַּמָּוֶת אֶמְצָא מָנוֹחַ מִסִּבְלִי.
יְהִי נָא חַסְדֵּךְ עָלַי, לְמַעַן אֵרָפֵא מֵחָלְיִי.
לְמַתַּת יָדֵךְ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי.
וּכְשֶׁשָּׁמְעָה שִׁירִי עָנְתָה לְעֻמָּתוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
חָרַב לִבִּי מֵאַהַב וְאִם הִסַּעְתֶּם דַּעְתְּכֶם,
כִּי אָכֵן לְבָבִי לֹא אָהַב זוּלַתְכֶם.
וְאִם עֵינִי נָשָׂאתִי אֶל יֹפִי מִבַּלְעֲדֵי יָפְיְכֶם,
הִנֵּה לֹא יַשִּׂיגָהּ אַחֲרֵי רִחֶקְכֶם שְׂשׂוֹן פְּגִישַׁתְכֶם,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי לֹא תָסוּר מִלִבִּי אַהֲבַתְכֶם,
וְלִבָּתִי אֲבֵלָה, אֲסִירַת-תְּשׁוּקַתְכֶם.
הִשְׁקַתְנִי תְשׁוּקָה כּוֹס צְלוּלָה מֵאַהֲבָה אֲלֵיכֶם,
וּמִי יִתֵּן בְּעֵת הִשְׁקַתְנִי הִשְׁקְתָה גַם אֶתְכֶם.
קְחוּ עִמָּכֶם עַצְמוֹתַי וְרוּחִי לְכָל מַסַּעֲכֶם,
וּבְכָל אֲשֶׁר תָּנוּחוּ קִבְרוּנִי לְעֻמַּתְכֶם,
וְקִרְאוּ בִשְׁמִי לְיַד קִבְרִי, תַּעַנְכֶם
אַנְחַת-עַצְמוֹתַי בְשָׁמְעָן קְרִיאַתְכֶם.
וְאִלּוּ אָמְרוּ לִי: “מַה זֶּה מֵאֱלֹהִים תִּשְׁאָלִי?”
אָמַרְתִּי: “רְצוֹן אֱלֹהִים וְאַחֲרָיו רְצוֹנְכֶם, אִחוּלִי”.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה: “עֶלֶם, יֵשׁ אֶצְלְךָ גִּזְרַת אָרִיג הֲגוּנָה?” אָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי עַבְדֵּךְ עָנִי, וְאוּלָם הַמְּתִּינִי עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וְאָבִיא לָךְ מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה”.
שׂוֹחַחְנוּ אֲנִי וְהִיא,כְּשֶׁאֲנִי צוֹלֵל בְּיַם אַהֲבָתָהּ וְשׁוֹגֶה בְחִשְׁקִי בָהּ, עַד שֶׁפָּתְחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם.
קַמְתִּי וְלָקַחְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶׁבִּקְּשָׁה, וְעָלָה מְחִירוֹ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְהוֹשִׁיטָה כָל זֶה לַמְשָׁרֵת.
נְטָלוֹ הַמְּשָׁרֵת וְהָלְכוּ אֶל מִחוּץ לַשּׁוּק.
הִגִּישׁוּ לָהּ אֶת הַפִּרְדָּה וְרָכְבָה מִבְּלִי שֶׁהִגִּידָה לִי מֵאַיִן הִיא, וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי לוֹמַר לָהּ זֹאת.
כְּשֶׁדָּרְשׁוּ הַסּוֹחֲרִים מִמֶּנִּי אֶת הַמְּחִיר, עָרַבְתִּי לָהֶם בְּעַד הַחוֹב שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וּבָאתִי הַבַּיְתָה וַאֲנִי שְׁכוּר אַהֲבָתָהּ.
שָׂמוּ לְפָנַי מַאֲכָל וְאָכַלְתִּי לְגִימָה, אַךְ הִרְהוּרַי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּה הִשִּׂיאוּ דַעְתִּי מִן הָאֹכֶל.
בִּקַּשְׁתִּי לִישׁוֹן וְנָדְדָה שְׁנָתִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ שָׁבוּעַ יָמִים, עַד שֶׁתָּבְעוּ מִמֶּנִּי הַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם.
בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם לְהַאֲרִיךְ רוּחָם שָׁבוּעַ שֵׁנִי.אַחֲרֵי הַשָּׁבוּעַ בָּאָה רְכוּבָה עַל הַפִּרְדָּה וְעִמָּהּ סָרִיס וּשְׁנֵי עֲבָדִים.
נָתְנָה לִי שָׁלוֹם וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אֵחַרְתִּי לְהָבִיא לְךָ מְחִיר הָאָרִיג.
עַכְשָׁו הָבֵא אֶת הַחַלְפָן וְטוּל אֶת הַמְּחִיר”.
בָּא הַחַלְפָן, וְהוֹצִיא לוֹ הַסָּרִיס אֶת הַמְּחִיר, וְקִבַּלְתִּיו.
הָיִיתִי מְשׂוֹחֵחַ אֲנִי וָהִיא עַד שֶׁרַבּוּ הַבָּאִים לַשּׁוּק, וּפָתְחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם.
אָמְרָה: “קַח לִי כָזֹאת וָכָזֹאת”.
לָקַחְתִּי לָהּ מִן הַסּוֹחֲרִים מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה.
נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לָהּ, וְלֹא דִבְּרָה אֵלַי דָבָר בְּעִנְיָן הַמְּחִיר.
אַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה הִתְחָרַטְתִּי עַל זֶה, שֶׁכֵּן לָקַחְתִּי מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה בְּאֶלֶף דִּינָר.
כְּשֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינַי אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: “אֵיזֶה דָבָר הוּא אַהֲבָה זוֹ? נָתְנָה לִי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים וְנָטְלָה בְאֶלֶף דִּינָר”.
חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא אָבוֹא לִידֵי פְשִׁיטַת-הָרֶגֶל, בִגְלַל מַה שֶּׁחַבְתִּי לִבְנֵי-אָדָם וְאָמַרְתִּי: “הֲרֵי אֵין הַסּוֹחֲרִים מַכִּירִים אֶלָּא אוֹתִי.
אֵין אִשָּׁה זוֹ אֶלָּא רַמָּאִית, עָקְבָה אוֹתִי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּה, רָאֲתָה שֶׁאֲנִי עוּל יָמִים וְשִׁטְּתָה בִי, כְּשֶׁלֹּא שְׁאִלְתִּיהָ אֲפִילוּ לִמְעוֹנָהּ”.
לֹא פָסְקוּ הִסּוּסַי, וּמַה גַּם שֶׁאָרַךְ זְמַן הֵעָדְרָהּ יוֹתֵר מֵחֹדֶשׁ יָמִים.
תָּבְעוּ מִמֶּנִּי הַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם וְלָחֲצוּ אוֹתִי עַד שֶׁהִצַּעְתִּי קַרְקְעוֹתַי לִמְכִירָה וְהָיִיתִי צָפוּי לִכְלָיָה.
יָשַׁבְתִּי שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרַי, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי, כְּשֶׁיָּרְדָה לְיַד שַׁעַר הַשּׁוּק וְנִכְנָסה אֵלַי.
כְּשֶׁרְאִיתִיהָ חָלְפוּ עָבְרוּ הִרְהוּרַי וְשָׁכַחְתִּי אֶת הַמַּצָּב שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בוֹ.
פָּתְחָה וְשׂוֹחֲחָה אִתִּי שִׂיחָתָהּ הַנָּאָה.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “הָבֵא אֶת הַמֹּאזְנַיִם וּשְׁקֹל לְךָ מָמוֹנְךָ”.
וְנָתְנָה לִי מְחִיר מַה שֶּׁלָּקְחָה וְתוֹסֶפֶת עָלָיו.
אַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּעְשְׁעָה עִמִּי בְשִׂיחָה, וְכִמְעַט שֶׁמַּתִּי מִשִּׂמְחָה וָגִיל, עַד שֶׁאָמְרָה לִי: “כְּלוּם אִשָּׁה לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “לָאו, לֹא יָדַעְתִּי שׁוּם אִשָּׁה”.
וּבָכִיתִי.
אָמְרָה לִי: “מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה בוֹכֶה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “בִּגְלַל דָּבָר שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי”.
אַחַר-כָּךְ לָקַחְתִּי דִינָרִים אֲחָדִים וּנְתַתִּים לַסָּרִיס וּבִקַּשְׁתִּיו לִהְיוֹת הַמְּתַוֵּךְ בֵּינֵינוּ.
צָחַק וְאָמַר: “הִיא חוֹשֶׁקֶת בְּךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַתָּה בָהּ, וְאֵין לָהּ חֵפֶץ בָּאָרִיג, וְאֵין כָּל זֶה אֶלָּא בִּגְלַל אַהֲבָתְךָ לְךָ.
דַּבֵּר אֵלֶיהָ כְּכָל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, שֶׁהִיא לֹא תָשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ לְכָל מַה שֶׁתֹּאמַר”.
רָאֲתָה אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי נוֹתֵן לַסָּרִיס אֶת הַדִּינָרִים וְחָזְרָה וְיָשְׁבָה.
אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲשִׂי נָא צְדָקָה וָחֶסֶד עִם עַבְדֵּךְ, וְסִלְחִי לוֹ לְכָל מַה שֶּׁיֹּאמַר”.
וְשַׂחְתִּי לָהּ מַה שֶׁלִבִּי רוֹחֵשׁ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ.
עָנְתָה וְאָמְרָה: “סָרִיס זֶה יָבוֹא בִשְׁלִיחוּת מֵאִתִּי, וְתַעֲשֶׂה כָל מַה שֶׁיֹּאמַר לְךָ הַסָּרִיס”.
וְקָמָה וְהָלְכָה.
קַמְתִּי וּמָסַרְתִּי לַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם וְנִכְנַס לָהֶם הָרֶוַח, וְאוּלָם אֲנִי, לֹא נִשְׁאַר לִי אֶלָּא הַצַּעַר עַל שֶׁנִּפְרְדָה חֲבִילָתֵנוּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן כָּל לֵילִי.
לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהַסָּרִיס בָּא אֵלַי.
חָלַקְתִּי לוֹ כָבוֹד וּשְׁאִלְתִּיו עַל אוֹדוֹתֶיהָ.
אָמַר לִי: “חוֹלַת אַהֲבָה הִיא”.
אָמַרְתִּי לוֹ: “פָּרֵשׁ לִי עִנְיָנָה”.
אָמַר לִי: “נַעֲרָה זוֹ, הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֵשֶׁת הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הִיא שֶׁגִּדְּלַתָּהּ בְּבֵיתָהּ וּמִנַּעֲרוֹתֶיהָ הִיא, וּבִקְּשָׁה מִמֶּנָּה רְשׁוּת לָצֵאת וְלָבוֹא, וְנָתְנָה לָהּ, וַהֲרֵי הִיא עַכְשָׁו כִּמְפַקַּחַת.
שָׂחָה לַגְּבִירָה עַל אוֹדוֹתֶיךָ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנָּה לְהַשִּׂיאָהּ לְךָ, אָמְרָה גְבִרְתָּהּ: “אֵינִי עוֹשָׂה זֹאת עַד שֶׁלֹּא רָאִיתִי עֶלֶם זֶה, וְאִם רָאוּי הוּא לָךְ, אֲנִי מַשִּׂיאֵךְ לוֹ”.
וּבְכֵן מְבַקְּשִׁים אָנוּ לְהַכְנִיסְךָ לֶחָצֵר.
וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לֶחָצֵר וְלֹא יַרְגִּישׁ בְּךָ אָדָם, תַּגִּיעַ לִידֵי נִשּׂוּאִין עִמָּהּ.
אַךְ אִם יִתְגַלֶּה עִנְיָנְךָ יַתִּיזוּ אֶת רֹאשְׁךָ.
וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה אוֹמֵר?” אָמַרְתִּי: “הֵן, הוֹלֵךְ אֲנִי עִמְּךָ, וּמְקַבֵּל עָלַי כָּל מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר”.
אָמַר לִי הַסָּרִיס: “עוֹד הַיּוֹם כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, לֵךְ אֶל הַמִּסְגָּד שֶׁבָּנְתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה עַל שְׂפַת הַחִדֶּקֶל, וְהִתְפַּלֵּל בּוֹ וְלוּן שָׁמָּה”.
אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב הָלַכְתִּי לַמִּסְגָּד וְהִתְפַּלַּלְתִּי בוֹ וְלַנְתִּי שָׁמָּה.
כְּשֶׁקָּרְבָה שְׁעַת הַשַּׁחַר, רָאִיתִי שְׁנֵי סָרִיסִים שֶׁבָּאוּ וְתֵיבוֹת רֵיקוֹת אִתָּם.
הִכְנִיסוּ אוֹתָן לַמִּסְגָּד.
הָלַךְ הָאֶחָד וְנִשְׁאַר הַשֵּׁנִי אַחֲרָיו.
הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וַהֲרֵי הוּא זֶה שֶׁהָיָה הַמְּתַוֵּךְ בֵּינִי וּבֵינָהּ.
אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה הוֹפִיעָה לְפָנֵינוּ הַנַּעֲרָה חֲשׁוּקָתִי, כְּשֶׁבָּאָה קַמְתִּי לִקְרָאתָהּ וְחִבַּקְתִּיהָ וְנָשְׁקָה לִי וּבָכְתָה, וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה קַלָּה.
נְטָלַתְנִי וְהִנִּיחָה אוֹתִי בְתֵבָה וְנָעֲלָה אוֹתָהּ בַּעֲדִי.
אַחַר-כָּךְ פָּנְתָה לַסָּרִיס שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ חֲפָצִים רַבִּים, וְצִוְּתָה לְמַלֵּא בָהֶם אֶת הַתֵּבוֹת, וְנָעֲלָה אוֹתָן זוֹ אַחֲרֵי זוֹ עַד שֶׁגָּמְרָה.
נָשְׂאוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַתֵּבוֹת לַסִּירָה, וְהֵשִׁיטוּ אוֹתָהּ לְעֵבֶר אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה.
הִצִּיקוּ לִי הִרְהוּרַי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: "הֲרֵי הִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי בִּגְלַל תַּאֲוָתִי, יִצְלַח חֶפְצִי בְיָדִי אוֹ לֹא? "הִתְחַלְתִּי בוֹכֶה שָׁם בְּתוֹךְ הַתֵּבָה וּמִתְפַּלֵּל לֵאֱלֹהִים שֶׁיְחַלְצֵנִי מִצָּרָתִי.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָהֶם, הֲרֵי נָסְעוּ לְדַרְכָּם עַד שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַתֵּבוֹת לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן.
הוֹצִיאוּ הַתֵּבוֹת וּבְתוֹכָן זוֹ שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, נְשָׂאוּן בֵּין מַחֲנֶה שָׁלֵם שֶׁל סָרִיסִים, שׁוֹמְרֵי הַהַרְמוֹן וּפְקִידָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַסָּרִיסִים, שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְקָפַץ וְקָרָא לַנַּעֲרָה: “מַה הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ תֵבוֹת אֵלּוּ?” אָמְרָה לוֹ: “מְלֵאוֹת הֵן חֲפָצִים לַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”.
אָמַר לָהּ: “פִּתְחִי אוֹתָן בְּזֹו אַחֲרֵי זוֹ, שֶׁאֶרְאֶה מַה בְּתוֹכָן”.
אָמְרָה לוֹ: “וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְפָתְחָן?” גָּעַר בָּהּ וְאָמַר: “אַל תַּאֲרִיכִי בִדְבָרִים, תֵּבוֹת אֵלּוּ יֵשׁ לְפָתְחָן”, וְקָפַץ עַל רַגְלָיו.
בִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ תְּחִלָּה אוֹתָהּ תֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְאַךְ נָגַע בָּהּ, אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי וְרַגְלַי הָלְכוּ מַיִם, עַד שֶׁיָּצְאוּ הַמַּיִם דֶּרֶךְ הַתֵּבָה.
אָמְרָה לְרֹאשׁ הַסָּרִיסִים: “אָדוֹן, הִנֵּה חִיַּבְתָּ אֶת רֹאשִׁי וְאֶת רֹאשְׁךָ, שֶׁהִפְסַדְתָּ חֲפָצִים הַשָּׁוִים אַלְפֵי דִינָרִים.
הֲרֵי תֵבָה זוֹ בְתוֹכָהּ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וְאַרְבָּעָה כַדִּים מֵי זַמְזָם וַהֲרֵי נִפְתְּחוּ וְהַמַּיִם נוֹזְלִים עַל הַבְּגָדִים, שֶׁבְּתוֹךְ הַתֵּבָה וְנִפְסַד צִבְעָם”.
אָמַר הַסָּרִיס: “טְלִי תֵבוֹתַיִךְ וּלְכִי לַעֲזָאזֵל”.
נָשְׂאוּ הָעֲבָדִים עַד מְהֵרָה אֶת הַתֵּבָה הָלְאָה וְאֶת שְׁאַר הַתֵּבוֹת אַחֲרֶיהָ.
וְאוּלָם בְּעוֹד הֵם מְהַלְּכִים, הִגִּיַע קוֹל לְאָזְנַי: “אוֹי, אוֹי, הַכַלִיף, הַכַלִיף”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, מֵת לִבִּי בְקִרְבִּי.
וְאָמַרְתִּי הָאִמְרָה שֶׁכָּל אוֹמְרָהּ לֹא יֵדַע רָעָה, הַיְינוּ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר”.
אָכֵן בְּיָדַי הֵמַטְתִּי עַל עַצְמִי אָסוֹן זֶה“.
שָׁמַעְתִּי אֶת הַכַלִיף אוֹמֵר לַנַּעֲרָה, אֲהוּבָתִי: “הוֹי, מַה הוּא זֶה בְתוֹךְ תֵּבוֹתַיִךְ אֵלּוּ כָאן?” אָמְרָה: “בְּתֵבוֹתַי בִּגְדֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”.
אָמַר: “אִם כָּךְ, פִּתְחִי אוֹתָן לְפָנַי”.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כֵן, הָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי מֵת, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “חַי אֱלֹהִים, יוֹמִי הָאַחֲרוֹן הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאוּלָם אִם אֲנִי יוֹצֵא בְשָׁלוֹם מִזֶּה, הֲרֵינִי נוֹשֵׂא אוֹתָהּ מִבְּלִי שְׁהִיּוֹת.
אַךְ אִם יִמְצָאוּנִי, יִשְׂאוּ אֶת רֹאשִׁי מֵעָלָי”.
הִתְחַלְתִּי מְמַלֵּל מַאֲמַר הָעֵדוּת: מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה, וְשֶׁמֻּחַמָּד הוּא שְׁלִיחַ אַללָּה”.
הִשִּׂיג הַשַּׁחַר אֶת שַׁהַרָזָאד וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת, סִפֵּר כָּךְ: שָׁמַעְתִּי אֶת הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת: “בְּתֵבוֹת אֵלּוּ הָפְקְדוּ בְיָדִי חֶפְצֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה וּבְגָדֶיהָ, וְאֵינָה רוֹצָה שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם אָדָם”.
אָמַר הַכַלִיף: “אַחַת הִיא לִי רְצוֹנִי שֶׁתִּפְתְּחֵן וְאֶרְאֶה מַה בָּהֶן”.
קָרָא לַסָּרִיסִים וְאָמַר לָהֶם: “הַגִּישׁוּ אֶת הַתֵּבוֹת אֵלַי”.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה וַדַּאי לִי שֶׁאֲנִי מֵת וְנִתְעַלַּפְתִּי.
הִגִּישׁוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַתֵּבוֹת בְּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ, וְלֹא מָצָא בְּתוֹכָן אֶלָּא תַמְצִיּוֹת רֵיחָנִיּוֹת וַאֲרִיגִים וּבִגְדֵי פְּאֵר.
הִמְשִׁיכוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַתֵּבוֹת, וְהוּא רוֹאֶה בְתוֹכָן אַךְ בְּגָדִים וַחֲפָצִים אַחֵרִים עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא הַתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וּכְבָר שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם לְפָתְחָהּ.
מִהֲרָה הַשִּׁפְחָה אֶל הַכַלִיף וְאָמְרָה לוֹ: “זוֹ שֶׁלְפָנֶיךָ אַל תִּפְתַּח אֶלָּא לְעֵינֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, שֶׁכֵּן סוֹד הוּא מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, צִוָּה לְהַכְנִיס אֶת הַתֵּבוֹת.
בָּאוּ הַסָּרִיסִים וְנָשְׂאוּ אוֹתִי בַּתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְהִנִּיחוּ אוֹתִי בֵין שְׁאָר הַתֵּבוֹת בְּאֶמְצַע אוּלָם הַהַרְמוֹן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה יָבֵשׁ רִיקִי בְחִכִּי.
סוֹף סוֹף נָתְנָה לִי אֲהוּבָתִי לָצֵאת וְאָמְרָה: "אַל תִּדְאַג וְאַל תִּפְחַד.
יִרְחַב לִבְּךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְשֵׁב עַד שֶׁתָּבוֹא הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה.
יָשַׁבְתִּי, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁנִּכְנְסוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת דּוֹמוֹת לִלְבָנוֹת.
הִתְיַצְּבוּ בְמַעֲרָכָה בִשְׁתֵּי שׁוּרוֹת, חָמֵשׁ לְעֻמַּת חָמֵשׁ, וְאַחֲרֵיהֶן נִכְנְסוּ עֶשְׂרִים נְעָרוֹת אַחֵרוֹת, בְּתוּלוֹת וּשְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וּבְתוֹכָן הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, שֶׁלֹּא יָכְלָה כִּמְעַט לִצְעֹד מֵרֹב כֹּבֶד הַתַּכְשִׁיטִין וְהַמַּחֲלָצוֹת שֶׁעָלֶיהָ.
כְּשֶׁבָּאָה נִתְפַּזְּרוּ הַנְּעָרוֹת מִסְּבִיבוֹתֶיהָ.
פָּנִיתִי אֵלֶיהָ וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ.
נָתְנָה לִי אוֹת לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁבְתִּי לְפָנֶיהָ.
הִתְחִילָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי לְמַצָּבִי וּלְיַחַשׂ-אֲבוֹתַי, וְעָנִיתִי לָהּ עַל כָּל מַה שֶּׁשָּׁאֲלָה אוֹתִי עָלָיו.
שָׂמְחָה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים,לֹא הִכְזִיב תִּקְוָתִי זֶה שֶׁטִּפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי נַעֲרָה זוֹ”.
הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: “דַּע שֶׁנַּעֲרָה זוֹ הִיא אֶצְלֵנוּ בְמַעֲלַת בַּת הַיּוֹצֵאת מִמֵּעֵינוּ, וּמִשְׁמֶרֶת-אֱלֹהִים תִּהְיֶה אִתְּךָ”.
נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, וְהִסְכִּימָה שֶׁאֵשָּׂא נַעֲרָה זוֹ לְאִשָּׁה.
צִוְּתָה עָלַי לַעֲמֹד אִתָּם עֲשָׂרָה יָמִים.
עָמַדְתִּי אִתָּם זְמַן זֶה, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע עַל אוֹדוֹת הַנַּעֲרָה דָבָר, אֶלָּא שֶׁהָיוּ נְעָרוֹת אֲחָדוֹת בָּאוֹת אֵלַי בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב לְשָׁרְתֵנִי.לְאַחֲרֵי זְמַן זֶה בִּקְּשָׁה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה מִבַּעְלָהּ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים רְשׁוּת לְנִשּׂוּאֵי שִׁפְחָתָהּ, וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת, וְצִוָּה לָתֵת לָהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר.
שָׁלְחָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לַקָּאצִ’י וְלָעֵדִים.
וּבָאוּ וְכָתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאַי אוֹתָהּ, וְאַחֲרֵי זֶה עָרְכוּ אֶת מִינֵי הַמְּתִיקוּת וְהַמַּטְעַמִּים וְחִלְּקוּם בְּכָל הַחֲדָרִים.
וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים אֲחֵרִים.
אַחֲרֵי עֶשְׂרִים הַיָּמִים הִכְנִיסוּ אֶת הַנַּעֲרָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ לְשֵׁם כְּנִיסָתִי אוֹתָהּ.
אַחַר כָּךְ הִגִּישׁוּ שֻׁלְחָן וְעָלָיו הַמַּאֲכָלִים, וְהָיְתָה בְתוֹךְ הַשְּׁאָר קַעֲרַת זִרְבָּאגָ’ה מְמֻלָּאָה סֻכָּר וְעָלֶיהָ מֵי-וְרָדִים מְסוּכִים מֹר, וּבְתוֹכָהּ חֲזוּת אֶפְרוֹחֵי תַרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וְזוּלַת זֶה מִכָּל הַמִּינִים הַמַּרְחִיבִים אֶת הַדַּעַת.
וְחַי הָאֱלֹהִים, לֹא הִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁבֵּרְכוּ אֶת בִּרְכַּת-הַסְּעֻדָּה וְנִגַּשְׁתִּי לַזִּרְבָּאגָ’ה וְאָכַלְתִּי מִמֶּנָּה עַד כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי, נִגַּבְתִּי יָדַי אַךְ שָׁכַחְתִּי לְרָחֲצָן.
נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם וְהִדְלַקְתִּי אֶת הַנֵּרוֹת.
בָּאוּ הַמְּזַמְּרוֹת עִם תֻּפֵּיהֶן, וְהֵסִירוּ לְעֵינַי אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי הַכַּלָּה, וְהוֹלִיכוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁהֵם מְקַבְּלִים מַתְּנוֹת זָהָב, עַד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת כָּל הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ.
אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אוֹתָהּ אֵלַי וְהֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַלְּבוּשִׁים.
וּכְשֶׁנִּשְׁאַרְתִּי אִתָּהּ לְבַדָּהּ בַּמִּטָּה, וְאֵינִי מַאֲמִין עֲדַיִן שֶׁאָמְנָם לִי הִיא, הֵרִיחָה בְיָדִי רֵיחַ הַזִּרְבָּאגָ’ה.
כְּשֶׁהֵרִיחָה אֶת הָרֵיחַ נִזְעֲקָה זְעָקָה גְדוֹלָה.
יָרְדוּ אֵלֶיהָ הַנְּעָרוֹת מִכָּל עֲבָרִים.
נִרְעַדְתִּי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת הָעִנְיָן.
אָמְרוּ לָהּ הַנְּעָרוֹת: “מַה לָּךְ אֲחוֹתֵנוּ?” אָמְרָה לָהֶם: “הוֹצִיאוּ מֵעַל פָּנַי אֶת הַמְּשֻׁגָּע הַזֶּה, שֶׁחֲשַׁבְתִּיו לְבַר דַּעַת”.
אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה הוּא זֶה שֶׁנִּתְגַּלָּה לָךְ מִשִּׁגְעוֹנִי?” אָמְרָה: “מְשֻׁגָּע, כֵּיצַד זֶה אָכַלְתָּ מִן הַזִּרְבָּאגָ’ה מִבְּלִי לִרְחֹץ יָדֶיךָ? חַי הָאֱלֹהִים, אֵיִני מְקַבֶּלֶת אוֹתְךָ בִּגְלַל חֹסֶר שִׂכְלְךָ וְרֹעַ מַעֲלָלֶיךָ”.
תָּפְסָה שׁוֹט שֶׁהָיָה לְצִדָּהּ וְהִצְלִיפָה עַל גַבִּי וְעַל תּוֹשַׁבְתִּי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מֵרֹב הַמַּכָּה.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַנְּעָרוֹת: “טְלוּהוּ וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל רֹאשׁ שׁוֹטְרֵי הָעִיר שֶׁיְקַצֵּץ אֶת יָדוֹ שֶׁאָכַל בָּהּ זִרְבָּאגָ’ה וְלֹא רְחָצָהּ.” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָּךְ, אָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר, כְּלוּם תְּקַצְּצִי אֶת יָדִי עַל שׁוּם שֶׁאָכַלְתִּי זִרְבָּאגָ’ה וְלֹא רְחַצְתִּיהָ?” הִפְצִירוּ בָהּ הַשְּׁפָחוֹת וְאָמְרוּ לָהּ: “אֲחוֹתֵנוּ אַל תָּשִׁיתִי עָלָיו חַטָּאת עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה, הַפָּעַם”.
אָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲקַצֵּץ מַשֶּׁהוּ מִגַּפָּיו”.
הָלְכָה וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא רְאִיתִיהָ.
אַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת יָמִים בָּאָה וְאָמְרָה: “הוֹי, שְׁחוֹר-הַפָּנִים, אֲנִי אוֹרְךָ כֵּיצַד אוֹכְלִים זִרְבָּאגָ’ה וְאֵין רוֹחֲצִין אֶת הַיָּדַיִם”.
קָרְאָה לַשְּׁפָחוֹת וְכָבְלוּ אֶת יָדַי לְגַבִּי, וְנָטְלָה תַּעַר חַד וְקִצְּצָה בְהוֹנוֹת יָדַי וְרַגְלַי כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, חַבְרַיָּה.
הִתְעַלַּפְתִּי, זָרְתָה עָלַי אַבְקָה וּפָסַק שֶׁטֶף הַדָּם.
אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אֵינִי אוֹכֵל עוֹד זִרְבָּאגָ’ה כָּל יְמֵי חַיָּי, עַד אִם רָחַצְתִּי אַרְבָּעִים פַּעַם בַּעֲפָצִים וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסֻבִּין וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסַבּוֹן”.
הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל זִרְבָּאגָ’ה עַד אִם אֶרְחַץ כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם.
וּכְשֶׁהִגַּשְׁתֶּם לִי זִרְבָּאגָ’ה זוֹ, נִשְׁתַּנָּה מַרְאִי וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “בְּעֶטְיוֹ שֶׁל מַאֲכָל זֶה קֻצְּצוּ בְהוֹנוֹת יָדַי וְרַגְלַי”.
אָמַרְתִּי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲקַיֵּם שְׁבוּעָתִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי”.
אָמְרוּ לוֹ כָל הַחַבְרַיָּה שֶׁהָיְתָה בְאוֹתוֹ מַעֲמָד: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה בְךָ אַחֲרֵי כֵן?” אָמַר: “אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָהּ נָחָה דַעְתָּהּ וְהָיִינוּ יְשֵׁנִים אֲנִי וָהִיא, וְשָׁהִינוּ בְכָךְ זְמַן מַה עַד שֶׁאָמְרָה אֵלַי בְּאַחַד הַיָּמִים:” הֲרֵי אַנְשֵׁי חֲצַר הַכַלִיף אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינְךָ וּבֵינִי, וְלֹא נִכְנַס לְחָצֵר זוֹ אָדָם זָר זוּלָתְךָ, וְאַף אַתָּה לֹא נִכְנַסְתָּ לְכָאן אֶלָּא בְחַסְדָּהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה.
אֵין זֶה מָקוֹם נָאֶה לְשִׁבְתֵּנוּ".
נָתְנָהּ לִי חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה: “טוּל דִּינָרִים אֵלֶּה וְצֵא וּקְנֵה לָנוּ בָהֶם חָצֵר נָאָה”.
הָלַכְתִּי וְקָנִיתִי וְהֶעֱבַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַמָּמוֹן וְכָל מַה שֶּׁאָגְרָה מִן הָאֲרִיגִים וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ לְאוֹתָהּ חָצֵר שֶׁקְּנִיתִיהָ.
זוֹהִי סִבַּת קְצִיצַת בְּהוֹנוֹתַי.
אָכַלְנוּ וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ.
אַחֲרֵי-כֵן אֵרַע לִי עִם הַגִּבֵּן מַה שֶּׁאֵרַע, וְזֶהוּ כָל סִפּוּרִי וְשָׁלוֹם".
אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין הוּא מְשַׁעֲשֵׁעַ יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן.
לֹא כִי סִפּוּר הַגִּבֵּן מְשַׁעֲשֵׁעַ יוֹתֵר מִזֶּה.
אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי תוֹלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם”.
נִגַּשׁ הַיְּהוּדִי וְנָשַׁק הָאָרֶץ וְאָמַר: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן ".
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הָבָה”.
פָּתַח וְאָמַר:
סִפְּרוּ, וְהָאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ, שֶׁהָיָה בְּעִיר אַלְכּוּפָה אִישׁ מִנְּשׂוּאֵי הַפָּנִים שֶׁבְּתוֹשָׁבֶיהָ, וּשְׁמוֹ אַלרְרַבִּיע בֶּן חָאתִם.
וְהָיָה רַב לְהוֹן וְחַי חַיֵּי רְוָחָה.
וּכְבָר חוֹנַן יֶלֶד וְקָרָא לוֹ שֵׁם נִעְמַת אַללָּה.
וּבְעוֹד הוּא בְאוֹתוֹ יוֹם בִּמְקוֹם סַפְסַל הָאֶבֶן שֶׁמַּכְרִיזִים עָלָיו סוֹחֲרֵי הָעֲבָדִים עַל סְחוֹרָתָם, רָאָה נַעֲרָה הָעוֹמֶדֶת לִמְכִירָה וְעַל יָדָהּ נַעֲרָה קְטַנָּה בַּת לְוָיָה, מֻפְלֶגֶת בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ.
רָמַז לוֹ אַלרְרַבִּיע לְסוֹחֵר הָעֲבָדִים וְאָמַר לוֹ: ״שִׁפְחָה זוֹ בְכַמָּה, הִיא וּבִתָּהּ?״ אָמַר לוֹ: ״בַּחֲמִשִּׁים דִּינָר״.
אָמַר לוֹ אַלרְרַבִּיע: ״כְּתֹב שְׁטָר הַמִּקְנָה וְטֹל הַמָּעוֹת וּמְסֹר אוֹתָן לִבְעָלֶיהָ״.
שִׁלֵּם לְסוֹחֵר הָעֲבָדִים אֶת מְחִיר הַשִּׁפְחָה וְנָתַן לוֹ שְׂכַר הַכְרָזָתוֹ, וְקִבֵּל מִיָּדוֹ אֶת הַשִּׁפְחָה וְאֶת בִּתָּהּ, וְהוֹלִיךְ אוֹתָן לְבֵיתוֹ.
כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה אִשְׁתּוֹ בַּת דּוֹדוֹ בַשִּׁפְחָה, אָמְרָה לוֹ: ״בֶּן-דּוֹדִי, שִׁפְחָה זוֹ מַה הִיא?״ אָמַר לָהּ: ״קְנִיתִיהָ מֵחֶפְצִי בִּקְטַנָּה זוֹ שֶׁעַל יָדָהּ, שֶׁהֱוִי יוֹדַעַת שֶׁכְּשֶׁתִּגְדַּל לֹא תִּהְיֶה בְכָל אַרְצוֹת עֲרָב וּפָרַס כְּמוֹתָהּ וְלֹא חֲנוּנָה הֵימֶנָּה״.
אָמְרָה לָהּ אִשְׁתּוֹ: ״שִׁפְחָה, מַה שּׁמֵךְ?״ אָמְרָה לָהּ: ״גְּבִרְתִּי, שְׁמִי תַּוְפִיק״.
אָמְרָה לָהּ: ״וּמַה שֵׁם בִּתֵּךְ?״ אָמְרָה לָהּ: ״סַעַד״.
אָמְרָה לָהּ: ״אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, מְאֻשֶּׁרֶת אַתְּ, וּמְאֻשָּׁר הוּא זֶה שֶׁקָּנָה אוֹתָךְ״.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: ״בֶּן-דּוֹדִי, מַה שֵּׁם תִּקְרָא לָהּ אַתָּה?״ אָמַר לָהּ: ״כְּכָל אֲשֶׁר תִּבְחֲרִי אַתְּ״.
אָמְרָה לוֹ: ״נִקְרָא לָהּ שֵׁם נֻעְם״.
אָמַר לָהּ אַלרְרַבִּיע: ״אֵין שׁוּם פְּגָם בָּזֶה״.
גָּדְלָה הַקְּטַנָּה נֻעְם עִם נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע בַּעֲרִיסָה אַחַת עַד שֶׁהִגִּיעָה לִשְׁנַת עֶשֶׂר מֵחַיֶּיהָ.
וְהָיָה כָּל אֶחָד מִשּׁנֵיהֶם יָפֶה מֵחֲבֵרוֹ.
הָיָה הַנַּעַר אוֹמֵר לָהּ: ״אֲחוֹתִי״ וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: ״אָחִי״.
נִגַּשׁ אַלרְרַבִּיע אֶל בְּנוֹ נִעְמָה בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם לְאוֹתָן שָׁנִים, וְאָמַר לוֹ: ״בְּנִי, נֻעְם אֵין הִיא אֲחוֹתְךָ אֶלָּא שִׁפְחָתְךָ, וּכְבָר קְנִיתִיהָ לְשִׁמְךָ בְּעוֹדְךָ בַעֲרִיסָה.
אַל תִּקְרָא לָהּ אֵפוֹא, ׳אֲחוֹתִי׳ מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה״.
אָמַר נִעְמָה לְאָבִיו: ״אִם כָּךְ הוּא, הֲרֵינִי נוֹשֵׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה לִי״.
נִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְהוֹדִיעָהּ עַל כָּךְ.
אָמְרָה לוֹ: ״בְּנִי, שִׁפְחָתְךָ הִיא״.
בָּא נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע אֶל הַשִּׁפְחָה וְאָהַב אוֹתָהּ, וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם תֵּשַׁע שָׁנִים כְּשֶׁהֵם בְּאוֹתוֹ מַצָּב.
וְלֹא הָיְתָה בְאַלְכּוּפָה נַעֲרָה יָפָה יוֹתֵר מִנֻּעְם וְלֹא מְתוּקָה הֵימֶנָּה.
וּכְבָר גָּדְלָה וְקָרְאָה בְּקֻרְאָן וּבְמַדָּעִים וְיָדְעָה כָּל מִינֵי מִשְׂחָק וּבִכְלֵי נְגִינָה.
וְהָיְתָה מַזְהִירָה בְּזִמְרָתָהּ וּבִנְגִינָתָהּ בִכְלֵי הַנְּגִינָה, עַד שֶׁעָלְתָה בָזֶה עַל כָּל בְּנֵי דוֹרָהּ.
וּבְעוֹד הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עִם בַּעְלָהּ נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע בְּמוֹשַׁב שְׁתִיָּה, נָטְלָה אֶת הָעוּד, כְּלֵי מֵיתָרִים, וְחִזְּקָה מֵיתָרָיו וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר שְׁנֵי בָתִּים אֵלֶּה:
אִם אַתָּה אָדוֹן לִי, בְּחַסְדְּךָ אֶחְיֶה,
וְחֶרֶב לִי בּוֹ עֹרֶף כָּל פֶּגַע אֲכַלֶּה.
לֹא זַיְד וְעַמְר אֲבַקֵּשׁ לְמֵלִיץ לִי
זוּלָתֶךָ עֵת יָצֵר לִי שְׁבִילִי.
רָטַט נִעְמָה עַד מְאֹד מִגִּיל וְאָמַר לָהּ: ״בְּחַיַּי, נֻעְם, שִׁירִי לִי עַל תֹּף יָד וּכְלֵי זֶמֶר״.
הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְשָׁרָה בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
בְּחַיֵּי זֶה אֲשֶׁר רִסְנִי בְּיָדָיו,
כִּי אַמְרֶה פִּי מְקַנְּאַי בַּאֲשֶׁר לְאַהַב.
וַאֲכַעֵס מְחָרְפַי וְאֶשְׁמַע רַק לָךְ,
וְשַׁעֲשׁוּעַי וּתְנוּמָתִי לֹא אֶזְנַח.
וְאָשִׁיתָה לְךָ בְּכַנְפֵי קִרְבִּי
קֶבֶר, מִבְּלִי יָחוּשׁ בָּזֶה לִבִּי.
אָמַר הָעֶלֶם: ״בְּרוּכָה אַתְּ לֵאלֹהִים נֻעְם״.
וּבְעוֹד הֵם בַּנְּעִימִים בַּחַיִּים, אָמַר אַלְחַגָּ׳אג׳ בַּחֲצַר נְצִיבוּתוֹ, לְנַפְשׁוֹ: ״אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַעֲרִים לָקַחַת נַעֲרָה זוֹ שֶׁשּׁמָהּ נֻעְם וְשׁוֹלְחָהּ אֶל נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים עַבְּד-אַלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן, שֶׁכֵּן אֵין בְּנִמְצָא בְּתוֹךְ אַרְמוֹנוֹ כְּמוֹתָהּ וְלֹא מַנְעִימָה זֶמֶר טוֹבָה מִמֶּנָּה״.
צִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה סוֹכֶנֶת עַל הַבַּיִת וְאָמַר לָהּ: ״לְכִי אֶל חֲצַר אַלרְרַבִּיע וְהִפָּגְשִׁי בַּנַּעֲרָה נֻעְם, וְסַבְּבִי הַדָּבָר לְקַחְתָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּנִמְצָא עַל פְּנֵי הָאָרֶץ כְּמוֹתָהּ״.
הִסְכִּימָה הַזְּקֵנָה לְמַלֵּא דְּבַר אַלְחַגָּ׳אג׳ וּכְשֶׁקָּמָה בַּבֹּקֶר לָבְשָׁה בְּגָדֶיהָ שֶׁל צֶמֶר כְּדַרְכֵי חֲסִידוֹת וְשָׂמָה בְצַוָּארָהּ מַחֲרֹזֶת שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁגַּרְגִּירֶיהָ אֲלָפִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה הִסְכִּימָה לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר אַלְחַגָּ׳אג׳, וּכְשֶׁהִשְׁכִּימָה בַּבֹּקֶר לָבְשָׁה בִּגְדֵי הַצֶּמֶר שֶׁל חֲסִידוֹת אֲשֶׁר לָהּ, וְשָׂמָה בְצַוָּארָהּ מַחֲרֹזֶת תְּפִלָּה שֶׁגַּרְגִּירֶיהָ אֲלָפִים.
נָטְלָה בְּיָדֶיהָ מִשְׁעֶנֶת וְקֻמְקוּם אֶבְיוֹנִים תֵּימָנִי, וְהָלְכָה כְּשֶׁהִיא מְמַלְמֶלֶת: ״יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, אֵין אֱלֹהַּ אֶלָּא אַללָּהּ.
וְאַללָּהּ הוּא הַגָּדוֹל.
וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר״.
וְלֹא פָסְקָה לְשַׁבֵּחַ וּלְהַעֲתִּיר, כְּשֶׁלִּבָּהּ מָלֵא מְזִמָּה וּתְכָכִים, עַד שֶׁהִגִּיעָה לַחֲצֵרוֹ שֶׁל נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע לְעֵת תְּפִלַּת הַצָּהֳרַיִם.
דָּפְקָה בַּדֶּלֶת, וּפָתַח לָהּ הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר: ״מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?״ אָמְרָה לוֹ: ״עֲנִיָּה אֲנִי מִן הָעוֹבְדוֹת אֱלֹהִים וְהִדְבִּיקַתְנִי תְפִלַּת הַצָּהֳרַיִם, וַהֲרֵינִי מְבַקֶּשֶׁת לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם זֶה״.
אָמַר לָהּ הַשּׁוֹעֵר: ״זְקֵנָה, חָצֵר זוֹ שֶׁל נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע הִיא, וְאֵינָה לֹא בֵּית תְּפִלָּה גָדוֹל וְלֹא מִסְגָּד״.
אָמְרָה: ״יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאֵין לֹא בֵית תְּפִלָּה גָדוֹל וְלֹא מִסְגָּד כַּחֲצֵרוֹ שֶׁל נִעְמָה בֶּן אַלרִרַבִּיע וַאֲנִי בַּת מֶשֶׁק בַּיִת מֵאַרְמוֹן נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְיָצָאתִי מְבַקֶּשֶׁת לַעֲבוֹד אֶת אֱלֹהִים וְלַעֲלוֹת לְרֶגֶל״.
אָמַר לָהּ הַשּׁוֹעֵר: ״אִי-אֶפְשָׁר לָךְ לְהִכָּנֵס״.
רַבּוּ בֵינֵיהֶם הַדִּבּוּרִים, וְנִתְלְתָה בוֹ הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: ״כְּלוּם אֶפְשָׁר לִמְנוֹעַ שֶׁכְּמוֹתִי מִלְּהִכָּנֵס לַחֲצֵרוֹ שֶׁל נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נִמְנֵית עַל חֲצַר הַנְּסִיכִים וְהַחֲשׁוּבִים?״ יָצָא נִעְמָה שֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ וְצָחַק וְצִוָּה עָלֶיהָ לְהִכָּנֵס אַחֲרָיו.
נִכְנַס נִעְמָה וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִכְנִיסָהּ אֶל נֻעְם.
נָתְנָה לָהּ הַזְּקֵנָה שָׁלוֹם עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר.
וּכְשֶׁהִתְבּוֹנְנָה אֶל נֻעְם הִתְפַּלְּאָה עַל עָצְמַת יָפְיָהּ, אָמְרָה לָהּ: ״גְּבִרְתִּי, אֶת אֱלֹהִים אֲבַקֵּשׁ לִהְיוֹת מַחֲסֶה לָךְ, אֱלֹהִים אֲשֶׁר חָלַק לָךְ וּלְבַעְלֵךְ יַחַד יֹפִי וָחֵן״.
אַחַר-כָּךְ נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶל הַמִּשְׁקָע בַּכֹּתֶל שֶׁבּוֹ יַעַמְדוּ לִתְפִלָּה, וְנִגְּשָׁה לִכְרֹעַ וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְהִתְפַּלֵּל, עַד שֶׁעָבַר הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בַּאֲפֵלָתוֹ.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה: ״אִמִּי, תְּנִי מְנוּחָה לְכַפּוֹת רַגְלַיִךְ שָׁעָה אֶחָת״.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: ״גְּבִרְתִּי, מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם הַבָּא, יִתֵּן עָמָל לְעַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
וּמִי שֶׁלֹּא יִתֵּן עָמָל לְעַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא יַשִּׂיג אֶת מְעוֹן הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא״.
אַחַר-כָּךְ הִגִּישָׁה נֻעְם אֹכֶל לַזְּקֵנָה, וְאָמְרָה לָהּ: ״אִכְלִי מִצֵּידָתִי, וְהִתְפַּלְּלִי לִי לְחֶסֶד-אֵל וּלְרַחֲמִים״.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: ״גְּבִרְתִּי, אֲנִי צָמָה, וְאוּלָם אַתְּ צְעִירָה אַתְּ, וְיָאֶה לָךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ.
וֵאלֹהִים יַאֲצִיל לָךְ חַסְדּוֹ, וּכְבָר אָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְהֶאֱמִין וְעָשָׂה הַיָּשָׁר״.
לֹא פָסְקָה הַנַּעֲרָה לָשֶׁבֶת עִם הַזְּקֵנָה שָׁעָה, מְשׂוֹחַחַת אִתָּהּ.
אַחַר כָּךְ אָמְרָה אֶל אֲדוֹנָהּ: ״אֲדוֹנִי, הַשְׁבַּע אֶת הַזְּקֵנָה הַזֹּאת שֶׁתַּעֲמֹד עִמָּנוּ מֶשֶׁךְ זְמַן, שֶׁכֵּן סִימָנֵי עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים עַל פָּנֶיהָ״.
אָמַר לָהּ: ״הַקְצִי לָהּ מְקוֹם מוֹשָׁב לַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים, וְלֹא תִתְּנִי לְאָדָם לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ.
אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹעִיל לָנוּ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה בִּתְפִלָּתָהּ וְלֹא יַפְרִיד בֵּינֵינוּ״.
בִּלְּתָה הַזְּקֵנָה אֶת לֵילָהּ כְּשֶׁהִיא קוֹרֵאת וּמִתְפַּלֶּלֶת עַד לַבֹּקֶר.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּאָה אֶל נִעְמָה וְנֻעְם וּבֵרְכָה אוֹתָם בְּבִרְכַּת הַשַּׁחַר, וְאָמְרָה: ״מַפְקִידָה אֲנִי אֶתְכֶם בְּיַד אֱלֹהִים״.
אָמְרָה לָהּ נֻעְם: ״לְאָן תֵּלְכִי אִמִּי? וַהֲרֵי כְבָר צִוָּה עָלַי אֲדוֹנִי, שֶׁאַקְצֶה לָךְ דִּירָה שֶׁתֵּעָצְרִי בָהּ לַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים״.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: ״יַשְׁאִיר אוֹתוֹ אֱלֹהִים בַּחַיִּים וְיַאֲצִיל חַסְדוֹ עֲלֵיכֶם תָּמִיד.
וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִכֶּם, שֶׁתְּצַוּוּ עַל הַשּׁוֹעֵר שֶׁלֹּא יִמְנַע אוֹתִי מִלְּהִכָּנֵס אֲלֵיכֶם.
וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֲשׁוֹטֵט בַּמְּקוֹמוֹת הַטְּהוֹרִים וְאֶתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם תֵּכֶף לַתְּפִלָּה וַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה״.
יָצְאָה מִן הֶחָצֵר כְּשֶׁהַנַּעֲרָה נֻעְם בּוֹכָה עַל פְּרִידָתָהּ, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אֶת הַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ בָּאָה אֵלֶיהָ.
פָּנְתָה הַזְּקֵנָה וְהָלְכָה אֶל אַלְחַגָּ׳אג׳.
אָמַר לָהּ: ״מַה מֵּאַחֲרָיִךְ?״ אָמְרָה לוֹ: ״הִתְבּוֹנַנְתִּי בַנַּעֲרָה וּמְצָאתִיהָ שֶׁלֹּא יָלְדָה אִשָּׁה יָפָה מִמֶּנָּה בְדוֹרָהּ״.
אָמַר לָהּ אַלְחַגָּ׳אג׳: ״אִם אַתְּ עוֹשָׂה מַה שֶּׁאֲצַוֵּךְ עָלָיו, תַּגִּיעַ לָךְ טוֹבָה בְּשֶׁפַע רַב״.
אָמְרָה לוֹ: ״מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּרְוִיחַ לִי זְמַן חֹדֶשׁ שָׁלֵם״.
אָמַר לָהּ: ״מַרְוִיחַ אֲנִי לָךְ חֹדֶשׁ זְמָן״.
אַחַר-כָּךְ הָיְתָה הַזְּקֵנָה נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת בַּחֲצַר נִעְמָה וְנַעֲרָתוֹ נֻעְם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה הָיְתָה נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת בְּבֵית נִעְמָה וְנֻעְם, וְהָיוּ מוֹסִיפִים לָהּ כָּבוֹד עַל כָּבוֹד.
וְלֹא פָסְקָה הַזְּקֵנָה מִבַּקֵּר אֶצְלָם בֹּקֶר וָעֶרֶב כְּשֶׁכָּל מִי שֶׁבְּחָצֵר מְקַבְּלִים אוֹתָהּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, עַד שֶׁפָּרְשָׁה יוֹם אֶחָד עִם נֻעְם לְבַדָּהּ, וְאָמְרָה לָהּ: ״גְּבִרְתִּי, כְּשֶׁאֲנִי בָּאָה אֶל הַמְּקוֹמוֹת הַטְּהוֹרִים אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת עָלַיִךְ, וְהָיִיתִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת שֶׁתִּהְיִי עִמִּי, שֶׁתִּרְאִי אֶת הַזְּקֵנִים הַדְּבֵקִים בֵּאלֹהִים וְיִתְפַּלְּלוּ עָלַיִךְ בַּאֲשֶׁר תִּבְחֲרִי״.
אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה נֻעְם: ״בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָתֵךְ, אִמִּי, שֶׁתִּקָּחִינִי עִמָּךְ״.
אָמְרָה לָהּ: ״טְלִי רְשׁוּת מֵחֲמוֹתֵךְ, וַאֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָךְ עִמִּי״.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַחֲמוֹתָהּ אֵם נִעְמָה: ״גְּבִרְתִּי, בַּקְּשִׁי מֵאֲדוֹנִי שֶׁיִּתֵּן לִי רְשׁוּת לָצֵאת אֲנִי וָאַתְּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִתְפִלָּה וְלִתְחִנָּה עִם הַפַקִירִים בַּמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים״.
כְּשֶׁבָּא נִעְמָה וְיָשַׁב, נִגְּשָׁה אֵלָיו הַזְּקֵנָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדָיו.
מְנָעָהּ מִזֶּה.
בֵּרְכָה אוֹתוֹ וְיָצְאָה מִן הֶחָצֵר.
כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּאָה הַזְּקֵנָה, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיָה נִעְמָה בֶּחָצֵר.
פָּנְתָה אֶל הַנַּעֲרָה נֻעְם וְאָמְרָה לָהּ: ״כְּבָר הִתְפַּלַּלְנוּ עָלַיִךְ אֶתְמוֹל.
וְאוּלָם קוּמִי תֵכֶף וּמִיָּד, וְתִרְאִי וְתַחְזְרִי לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אֲדוֹנֵךְ״.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַחֲמוֹתָהּ: ״בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתָךְ, שֶׁתַּרְשִׁי לִי לָצֵאת עִם אִשָּׁה יְשָׁרָה זוֹ שֶׁאֶתְבּוֹנֵן לִקְדוֹשֵׁי אֱלֹהִים בַּמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְאֶחֱזֹר בִּמְהֵרָה לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אֲדוֹנִי״.
אָמְרָה לָהּ אֵם נִעְמָה: ״חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁיֵּדַע אֲדוֹנֵךְ״.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: ״לֹא אֶתֵּן לָהּ לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ, לֹא תֵרָאֶה אֶלָּא כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל רַגְלֶיהָ וְלֹא תִשְׁהֶה״.
לָקְחָה אֶת הַנַּעֲרָה בְּעָרְמָה וְשָׂמָה פָנֶיהָ עִמָּהּ לְאַרְמוֹן אַלְחַגָּ׳אג׳, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ עַל בּוֹאָהּ, אַחֲרֵי שֶׁשָּׂמַהּ אוֹתָהּ בְּחֶדֶר וְנָעֲלָה בַעֲדָהּ.
בָּא אַלְחַגָּ׳אג׳ וְהִסְתַּכֵּל וּמְצָאָהּ הַיָּפָה בִּבְנֵי דּוֹרָהּ, וְלֹא רָאָה כְמוֹתָהּ.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ נֻעְם הוֹרִידָה אֶת צְעִיפָהּ עַל פָּנֶיהָ.
לֹא עָזַב אוֹתָהּ עַד שֶׁצִּוָּה לִקְרֹא אֶת שׁוֹמֵר הַסַּף שֶׁלּוֹ וְהִרְכִּיב עִמּוֹ חֲמִשִּׁים פָּרָשׁ וְצִוָּהוּ שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַנַּעֲרָה עַל רֶכֶשׁ וְיָשִׂים פָּנָיו אֶל דַּמֶּשֶׂק וְיִמְסֹר אוֹתָהּ לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עַבְּד אַלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן, וְכָתַב לוֹ מִכְתָּב וְאָמַר לוֹ: ״תֵּן לוֹ מִכְתָּב זֶה וְקַח מִמֶּנּוּ תְּשׁוּבָה, וּמַהֵר לַחֲזֹר אֵלַי״.
פָּנָה שׁוֹמֵר-הַסַּף וְנָטַל אֶת הַנַּעֲרָה עַל רֶכֶשׁ וְהִסִּיעַ אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא עֵינָהּ בוֹכִיָּה בִּגְלַל פֵּרוּדָהּ מֵאֲדוֹנֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדַמֶּשֶׂק.
בִּקֵּשׁ רְשׁוּת מִנְּשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וְנָתַן לוֹ, וְנִכְנַס שׁוֹמֵר-הַסַּף אֵלָיו וְהוֹדִיעַ לוֹ בִדְבַר הַנַּעֲרָה, וְהִקְצָה לָהּ חֶדֶר.
אַחַר-כָּךְ הָלַךְ הַכַלִיף אֶל בֵּית-הַנָּשִׁים שֶׁלּוֹ, וְרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: ״אַלְחַגָּ׳אג׳ קָנָה לִי נַעֲרָה מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים שֶׁבְּכּוּפָה בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְשָׁלַח אֵלַי מִכְתָּב זֶה בְּצֵרוּף עִמָּהּ״.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאֵשֶּׁת הַכַלִיף, כְּשֶׁסִּפֵּר לָהּ עַל דְּבַר הַנַּעֲרָה, אָמְרָה לוֹ: ״יוֹסִיף אֱלֹהִים חַסְדּוֹ עָלֶיךָ״.
נִכְנְסָה אֲחוֹת הַכַלִיף אֶל הַנַּעֲרָה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אָמְרָה לָהּ: ״לֹא נִתְרַמָּה זֶה שֶׁאַתְּ בִּמְעוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיָה מְחִירֵךְ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר״.
אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה נֻעְם: ״הוֹי נְאוֹרַת הַפָּנִים, אַרְמוֹן מִי מִן הַמְּלָכִים הוּא זֶה, וְאֵיזוֹ עִיר הִיא עִיר זוֹ?״ אָמְרָה לָהּ: ״עִיר דַּמֶּשֶׂק הִיא זוֹ, וְזֶה אַרְמוֹן אָחִי, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עַבְּד אַלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן״.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַנַּעֲרָה: ״דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֵין אַתְּ יוֹדַעַת זֹאת״.
אָמְרָה: ״גְּבִרְתִּי, חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵין לִי יְדִיעָה מִזֶּה״.
אָמְרָה לָהּ: ״וְזֶה שֶׁמְּכָרֵךְ וְנָטַל מְחִירֵךְ כְּלוּם לֹא הוֹדִיעֵךְ שֶׁהַכַלִיף קָנָה אוֹתָךְ?״ כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה דְבָרִים אֵלֶּה, שָׁפְכָה דִמְעוֹתֶיהָ וּבָכְתָה וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: ״אָכֵן בָאָה כְתֻמָּהּ הַמְּזִמָּה שֶׁזָּמְמוּ לִי״.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה בְלִבָּהּ: ״אִם אֲנִי מְדַבֶּרֶת לֹא יַאֲמִין לִי אִישׁ.
וְאוּלָם אֶשְׁתֹּק וַאֲיַחֵל, אֶפְשָׁר שֶׁתְּשׁוּעַת אֱלֹהִים קְרוֹבָה״.
הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ בּוֹשָׁה, וּכְבָר הִסְמִיקוּ לְחָיֶיהָ בַּעֲקֵב הַנְּסִיעָה וְהַשֶּׁמֶשׁ.
עָזְבָה אוֹתָהּ אֲחוֹת הַכַלִיף בְּאוֹתוֹ יוֹם וּבָאָה אֵלֶיהָ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְעִמָּהּ אֲרִיגִים וַעֲנָקִים מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ.
נִכְנַס אֵלֶיהָ נְשִׂיא-הַמָּאֲמִינִים וְיָשַׁב לְצִדָּהּ.
אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: ״הִסְתַּכֵּל בְּנַעֲרָה זוֹ, שֶׁהִשְׁלִים בָּהּ אֱלֹהִים אֶת הַיֹּפִי וְאֶת הַחֵן״.
אָמַר הַכַלִיף לְנֻעְם: ״הָרִימִי הַצָּעִיף מֵעַל פָּנַיִךְ״, וְלֹא הֵרִימָה אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ וְלֹא רָאָה אֶת פָּנֶיהָ, וְרָאָה רַק אֶת פִּרְקֵי יָדֶיהָ.
נָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ וְאָמַר לְאֲחוֹתוֹ: ״אֵינִי נִכְנָס אֵלֶיהָ אֶלָּא אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַד שֶׁתִּתְרַגֵּל אֵלַיִךְ״.
קָם וְיָצָא מֵאֶצְלָהּ.
הָיְתָה הַנַּעֲרָה מְהַרְהֶרֶת בְּעִנְיָנָהּ וְנֶאֱנַחַת עַל פֵּרוּדָהּ מֵאֲדוֹנָהּ נִעְמָה.
כַּאֲשֶׁר בָּא הַלַּיְלָה חָלְתָה הַנַּעֲרָה בְקַדַּחַת וְלֹא אָכְלָה וְלֹא שָׁתְתָה וְנִשְׁתַּנּוּ פָּנֶיהָ וְיָפְיָהּ.
הוֹדִיעוּ עַל כָּךְ לַכַלִיף.
הָיָה מֻדְאָג עָלֶיהָ.
נִכְנְסוּ אֵלֶיהָ הָרוֹפְאִים וְיוֹדְעֵי בִינָה, וְלֹא יָדַע אֶחָד מֵהֶם עֵצָה לְרַפְּאָהּ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַאֲדוֹנָהּ נִעְמָה, הִנֵּה בָא לַחֲצֵרוֹ וְיָשַׁב עַל יְצוּעוֹ וְקָרָא: ״נֻעְם״ וְלֹא עָנְתָה לוֹ.
קָם מַהֵר וְקָרָא, וְלֹא נִכְנַס אֵלָיו אָדָם, שֶׁכָּל נַעֲרָה שֶׁבַּבַּיִת הִתְחַבְּאָה מִפַּחַד, זוּלָתִי אִמּוֹ.
מְצָאָהּ יוֹשֶׁבֶת וְיָדָהּ עַל לֶחְיָהּ.
אָמַר לָהּ: ״אִמִּי, הֵיכָן נֻעְם?״ אָמְרָה לוֹ: ״בְּנִי, עִם מִי שֶׁהִיא בְּטוּחָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אִתִּי, הַיְנוּ הַזְּקֵנָה הַצַּדִּיקָה, שֶׁכֵּן יָצְאָה אִתָּהּ לְבַקֵּר אֶת הַפַקִירִים וְלַחֲזֹר״.
אָמַר לָהּ: ״וּמֵאֵימָתַי הָיָה מִנְהָגָהּ כָּךְ? וּמָתַי יָצְאָה?״ אָמְרָה: ״יָצְאָה בְּבֹקֶר הַיּוֹם״.
אָמַר: ״וְכֵיצַד הִרְשֵׁית לָהּ זֹאת?״ אָמְרָה לוֹ: ״בְּנִי, הִיא הִיא אֲשֶׁר פִּתְּתָה אוֹתִי לְכָךְ״.
אָמַר נִעְמָה: ״אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר״.
יָצָא מִבֵּיתוֹ כְּשֶׁדַּעְתּוֹ נִטְרֶפֶת עָלָיו, וְשָׂם פָּנָיו אֶל רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים וְאָמַר לוֹ: ״כְּלוּם תַּעֲרִים עָלַי וְתִקַּח נַעֲרָתִי מֵחֲצֵרִי.
אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ וּמִתְלוֹנֵן עָלֶיךָ לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמָּאֲמִינִים״.
אָמַר רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים: ״וּמִי הוּא שֶׁלְּקָחָהּ?״ אָמַר: ״אִשָּׁה זְקֵנָה וְכָזֹאת וְכָזֹאת תָּאֳרָהּ, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ צֶמֶר שֶׁל חֲסִידִים וּבְיָדָהּ מַחֲרֹזֶת לִתְפִלָּה שֶׁגַּרְגִּירֶיהָ אֲלָפִים״.
אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים: ״הַצֵּג אוֹתָהּ לְפָנַי וַאֲנִי מַצִּיל לְךָ אֶת נַעֲרָתְךָ״.
אָמַר: ״וְכִי מִי מַכִּיר אֶת הַזְּקֵנָה?״ אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים: ״וּמִי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת בִּלְעֲדֵי אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה?״ שֶׁכְּבָר יָדַע רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים, שֶׁבַּעֲלַת הַתְּכָכִים שֶׁל אַלְחַגָּ׳אג׳ הִיא.
אָמַר נִעְמָה: ״אֵין אֲנִי דוֹרֵשׁ אֶת נַעֲרָתִי אֶלָּא מִיָּדְךָ, וְאַלְחַגָּ׳אג׳ יִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ״.
אָמַר לוֹ: ״לֵךְ אֶל מִי שָׁאַתָּה רוֹצֶה״.
שָׂם נִעְמָה אֶת פָּנָיו לְאַרְמוֹן אַלְחַגָּ׳אג׳, שֶׁכֵּן הָיָה אָבִיו מִנִּכְבַּדֵּי תּוֹשָׁבֵי אַלְכּוּפָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית אַלְחַגָּ׳אג׳, נִכְנַס שׁוֹמֵר סַף אַלְחַגָּ׳אג׳ אֵלָיו, וְהוֹדִיעוֹ אֶת הָעִנְיָן.
אָמַר לוֹ: ״הֲבִיאֵהוּ לְפָנַי״.
כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ אַלְחַגָּ׳אג׳: ״מָה עִנְיָנְךָ?״ אָמַר לוֹ נִעְמָה: ״קָרַה בִי כָךְ וְכָךְ״ אָמַר: ״הָבִיאוּ אֶת רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים וּנְצַוֶּה עָלָיו שֶׁיְחַפֵּשׂ שִׁפְחַת נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע״.
אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים: ״אֵין יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת אֶלָּא אֱלֹהִים לְבַדּוֹ״.
אָמַר לוֹ אַלְחַגָּ׳אג׳: ״אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתֵּצֵא עִם פָּרָשִׁים וְתִדְרֹשׁ בִּדְבַר הַנַּעֲרָה בַּדְּרָכִים וְתַחֲקֹר בָּאֲרָצוֹת״.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַלְחַגָּ׳אג׳ אָמַר לְרֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים: ״אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתֵּצֵא עִם פָּרָשִׁים וְתִדְרֹשׁ בִּדְבַר הַנַּעֲרָה בַּדְּרָכִים וְתַחֲקֹר בָּאֲרָצוֹת״.
אַחַר כָּךְ פָּנָה אֶל נִעְמָה וְאָמַר לוֹ: ״אִם אֵין נַעֲרָתְךָ חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ, הֲרֵינִי מוֹסֵר לְיָדְךָ עֶשֶׂר נְעָרוֹת מֵחֲצֵרִי וְעֶשֶׂר נְעָרוֹת מֵחֲצַר רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים״.
אָמַר לְרֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים: ״צֵא לְבַקֵּשׁ אֶת הַנַּעֲרָה״.
יָצָא רֹאשׁ הַשּׁוֹטְרִים וְנִעְמָה כְּשֶׁהוּא מֵצַר וְנֶעֱצָב, שֶׁכְּבָר הִתְיָאֵשׁ מֵחַיִּים.
וּכְבָר הִגִּיעַ לְאַרְבַּע-עֶשְׂרֵה מִשּׁנוֹת חַיָּיו, וְלֹא צָמַח כָּל שֵׂעָר עֲדַיִן בִּלְחָיָיו.
הָיָה בוֹכֶה וְנֶאֱנָח וּפָרַשׁ לַחֲצֵרוֹ, וְלֹא פָסַק לִבְכּוֹת עַד הַבֹּקֶר.
נִגַּשׁ אֵלָיו אָבִיו וְאָמַר לוֹ: ״בְּנִי, הֲרֵי אַלְחַגָּ׳אג׳ הֶעֱרִים עַל הַנַּעֲרָה וּנְטָלָהּ, וֵאלֹהִים יִשְׁלַח יִשְׁעוֹ מִשָּׁעָה לְשָׁעָה״.
נִתְרַבְּתָה דַאֲגָתוֹ שֶׁל נִעְמָה, עַד שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא שָׂח, וְלֹא הָיָה מַכִּיר אֶת הַנִּכְנָס אֵלָיו, וְנִשְׁאַר חוֹלֶה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ, וְנִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ אָבִיו.
נִכְנְסוּ אֵלָיו רוֹפְאִים וְאָמְרוּ: ״אֵין לוֹ תְּרוּפָה אֶלָּא הַנַּעֲרָה״.
וּבְעוֹד אָבִיו יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁשָּׁמַע עַל דְּבַר רוֹפֵא מֻמְחֶה, פַּרְסִי, שֶׁתֵּאֲרוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים כְּבָקִי בִרְפוּאָה וּבְאִצְטַגְנִינוּת וּלְהָטִיל גּוֹרָלוֹת בַּחוֹל.
הִזְמִין אוֹתוֹ אַלרְרַבִּיע.
כְּשֶׁבָּא, הוֹשִׁיבוֹ אַלרְרַבִּיע לְצִדּוֹ וְכִבְּדוֹ וְאָמַר לוֹ: ״הִתְבּוֹנֵן לְמַצָּבוֹ שֶׁל בְּנִי״.
אָמַר לְנִעְמָה: ״הַב יָדְךָ״.
הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ.
מִשֵּׁשׁ אֶת דָּפְקוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו וְצָחַק וּפָנָה אֶל אָבִיו וְאָמַר: ״אֵין בְּבִנְךָ זוּלָתִי מַחֲלָה בְלִבּוֹ״.
אָמַר לוֹ: ״אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, רוֹפֵא.
הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא בְּעִנְיַן בְּנִי לְפִי מַה שָּׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וְהוֹדִיעֵנִי כָל עִנְיָנָיו וְאַל תַּעְלֵם מִמֶּנִּי דָּבָר מֵעִנְיָנוֹ״.
אָמַר הַפַּרְסִי: ״דָּבֵק הוּא בְנַעֲרָה, וְנַעֲרָה זוֹ בְּבָצְרָה הִיא אוֹ בְדַמֶּשֶׂק.
וְאֵין תְּרוּפָה לְבִנְךָ אֶלָּא בְּאִחוּדוֹ עִמָּהּ״.
אָמַר אַלרְרַבִּיע: ״אִם אַתָּה מְאַחֵד אוֹתָם, הֲרֵי לְךָ אֶצְלִי מַה שֶּׁיְּשַׂמַּח אוֹתְךָ וְתִחְיֶה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ בְּעֹשֶׁר וְתַעֲנוּגוֹת״.
אָמַר לוֹ הַפַּרְסִי: ״הֲרֵי דָבָר זֶה קָרוֹב וּפָשׁוּט״.
אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל נִעְמָה וְאָמַר לוֹ: ״אֵין לְךָ מַה לַּחֲשֹׁשׁ.
תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיִשְׁקֹט לִבְּךָ״.
אָמַר לְאַלרְרַבִּיע: ״הוֹצֵא מֵהוֹנְךָ אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר״.
הוֹצִיאָם וּמְסָרָם לַפַּרְסִי.
אָמַר לוֹ הַפַּרְסִי: ״רְצוֹנִי שֶׁבִּנְךָ יִסַּע עִמִּי לְדַמֶּשֶׂק, וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֵינִי חוֹזֵר אֶלָּא עִם הַנַּעֲרָה״.
פָּנָה הַפַּרְסִי אֶל הַבָּחוּר וְאָמַר לוֹ: ״מַה שּׁמֶךָ?״ אָמַר: ״נִעְמָה״.
אָמַר: ״נִעְמָה, שֵׁב וֶהְיֵה בוֹטֵחַ בֵּאלֹהִים יִתְעַלֶּה.
כְּבָר אִחֵד אוֹתְךָ עִם נַעֲרָתְךָ״.
יָשַׁב הָכֵן.
אָמַר לוֹ: ״אַמֵּץ לִבֶּךָ שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים כַּיּוֹם.
אֱכֹל אֵפוֹא וּשְׁתֵה וְהִתְעַנֵּג שֶׁיִּהְיֶה בְךָ כֹחַ לִנְסֹעַ״.
הִתְחִיל הַפַּרְסִי לְסַדֵּר חֲפָצָיו מִכָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְקִבֵּל מִיַּד אָבִיו שֶׁל נִעְמָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר בִּשְׁלֵמוּת וְלָקַח מִמֶּנּוּ סוּסִים וּגְמַלִּים וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁהָיָה זָקוּק לוֹ לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹ בַּדֶּרֶךְ.
אַחַר-כָּךְ נִפְרַד נִעְמָה מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ וְנָסַע עִם הָרוֹפֵא אֶל חַלַּב, וְלֹא נוֹדַע לָהֶם מְאוּמָה בִּדְבַר הַנַּעֲרָה.
הִגִּיעוּ לְדַמֶּשֶׂק וְשָׁהוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְאַחַר-כָּךְ שָׂכַר לוֹ הַפַּרְסִי חֲנוּת וּמִלֵּא אֶת דַּפֶּיהָ בִּכְלֵי חַרְסִינָה יְקָרִים וּמִכְסוֹת, וְקִשֵּׁט אֶת הַדַּפִּים בְּזָהָב וְגִזְרוֹת אָרִיג יִקְרֵי הַמְּחִיר, וְשָׂם לְפָנָיו כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, בַּקְבּוּקִים שֶׁבָּהֶם כָּל מִינֵי מְשָׁחוֹת וְכָל מַשְׁקֶה, וְהִנִּיחַ מִסָּבִיב לַבַּקְבּוּקִים גְּבִיעֵי בְּדֹלַח, וְשָׂם אִצְטוֹרְלָב לְפָנָיו וְלָבַשׁ בִּגְדֵי חֲכָמִים וְרוֹפְאִים.
וְהֶעֱמִיד לְפָנָיו אֶת נִעְמָה וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ כֻתֹּנֶת וּמְעִיל שֶׁל מֶשִׁי עִם חֲגוֹרָה שֶׁל מֶשִׁי רְקוּמָה זָהָב בְּמָתְנָיו.
אַחַר-כָּךְ אָמַר הַפַּרְסִי לְנִעְמָה: ״נִעְמָה, בְּנִי אַתָּה מֵהַיּוֹם, וְלֹא תִּקְרָא אוֹתִי אֶלָּא אַבָּא, וַאֲנִי לֹא אֶקְרָאֲךָ אֶלָּא בְּנִי״.
אָמַר נִעְמָה: ״שָׁמַעְתִּי וּמִצְוָתְךָ אֲמַלֵּא״.
הִתְאַסְּפוּ אַנְשֵׁי דַמֶּשֶׂק עַל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַפַּרְסִי לִסְכּוֹת בְּיָפְיוֹ שֶׁל נִעְמָה וְלִרְאוֹת בְּיָפְיָהּ שֶׁל הַחֲנוּת וְהַסְּחוֹרָה שֶׁבְּתוֹכָהּ וְהָיָה הַפַּרְסִי מְדַבֵּר אֶל נִעְמָה פַּרְסִית וְאַף נִעְמָה מְדַבֵּר אֵלָיו בְּאוֹתָהּ לָשׁוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה מַכִּיר בָּהּ כְּפִי מִנְהָגָם שֶׁל בְּנֵי הַנִּכְבָּדִים.
נִתְפַּרְסֵם הַפַּרְסִי אֵצֶל תּוֹשָׁבֵי דַמֶּשֶׂק וְהָיוּ מְתָאֲרִים לְפָנָיו מַחֲלוֹתֵיהֶם וְהוּא נוֹתֵן לָהֶם רְפוּאוֹת בִּצְלוֹחִיּוֹת, וְהָיוּ בָאִים אֵלָיו עִם צְלוֹחִיּוֹת מְלֵאוֹת שֶׁתֶן שֶׁל הַחוֹלִים, וְהוּא מִסְתַּכֵּל בָּהֶן וְאוֹמֵר: ״בַּעַל שֶׁתֶן זֶה שֶׁבְּתוֹךְ צְלוֹחִית זוֹ כָזֶה וְכָזֶה הוּא״.
וְהָיָה אוֹמֵר בַּעַל הַמַּחֲלָה: ״אֱמֶת דִּבְרֵי רוֹפֵא זֶה״.
וְהָיָה מְמַלֵּא כָךְ צָרְכֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
בָּאוּ אֵלָיו תוֹשָׁבֵי דַמֶּשֶׂק בַּהֲמוֹנִים וְיָצְאָה שְׁמוּעָתוֹ בָעִיר וּבְבָתֵּי הַנִּכְבָּדִים.
וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ יוֹם, קָרְבָה וּבָאָה אֵלָיו זְקֵנָה רוֹכֶבֶת עַל חֲמוֹר, אֻכָּפוֹ קְטִיפָה מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת.
עָמְדָה עַל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַפַּרְסִי, וְהִדְּקָה אֶת רֶסֶן הַחֲמוֹר, וְרָמְזָה לַפַּרְסִי וְאָמְרָה לוֹ: ״הַחֲזֵק בְּיָדִי״.
הֶחֱזִיק בְּיָדָהּ, וְיָרְדָה מֵעַל הַחֲמוֹר, וְאָמְרָה: ״אַתָּה הָרוֹפֵא הַפַּרְסִי שֶׁבָּאתָ מֵעִרָאק?״ אָמַר: ״הֵן״.
אָמְרָה: ״דַּע שֶׁיֵּשׁ לִי בַת שֶׁמַּחֲלָה בָהּ״, וְהוֹצִיאָה לוֹ צְלוֹחִית.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַפַּרְסִי לְמַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַצְּלוֹחִית, אָמַר לָהּ: ״גְּבִרְתִּי, מַה שּׁמָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁאֲחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן כּוֹכַב מַזָּלָהּ וְאֵדַע בְּאֵיזוֹ שָׁעָה מַתְאִימָה לָהּ לִשְׁתּוֹת הָרְפוּאָה״.
אָמְרָה: ״אָח פַּרְסִי, נֻעְם שְׁמָהּ״.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע הַפַּרְסִי אֶת שֵׁם נֻעְם הִתְחִיל מְחַשֵּׁב וְכוֹתֵב עַל יָדוֹ וְאָמַר: ״גְּבִרְתִּי, אֵינִי רוֹשֵׁם לָהּ רְפוּאָה, עַד שֶׁאֵדַע מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ הִיא, בִּגְלַל שִׁנּוּיֵי מֶזֶג הָאֲוִיר.
הַגִּידִי לִי אֵפוֹא, בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ גָּדְלָה וְכַמָּה שְׁנוֹת חַיֶּיהָ?״.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: ״שְׁנוֹת חַיֶּיהָ אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה וְגָדְלָה בְאֶרֶץ אַלְכּוּפָה שֶׁלְּעִרָאק״.
אָמַר: ״וְכַמָּה חֳדָשִׁים לָהּ בְּאֶרֶץ זוֹ?״ אָמְרָה לוֹ: ״הִיא שׁוֹהָה בְּאֶרֶץ זוֹ חֳדָשִׁים מְעַטִּים״.
כְּשֶׁשָּׁמַע נִעְמָה אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה וְיָדַע וְהִכִּיר שֶׁזֶּה שֵׁם שִׁפְחָתוֹ, פָּעַם לִבּוֹ, אָמַר לָהּ הַפַּרְסִי: ״מַתְאִים לָהּ מִן הָרְפוּאוֹת כָּזוֹ וְכָזוֹ״ אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: ״תֵּן לִי רְפוּאָה שֶׁרָאִיתָ לָהּ בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה״, וְהֵטִילָה לְפָנָיו עֲשָׂרָה דִּינָרִים עַל שֻׁלְחָן חֲנוּתוֹ.
הִבִּיט הָרוֹפֵא אֶל נִעְמָה וְצִוָּה עָלָיו לְהָכִין עִקָּרֵי הָרְפוּאָה, וְהָיְתָה הַזְּקֵנָה מִסְתַּכֶּלֶת בְּנִעְמָה וְאוֹמֶרֶת: ״בֵּאלֹהִים אָשִׁיב מַחֲסֶךָ, בְּנִי, הֲרֵי מַרְאֲךָ כְּמַרְאֶהָ״.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה הַזְּקֵנָה לַפַּרְסִי: ״אָח פַּרְסִי, מַמְלוּךְּ שֶׁלְּךָ הוּא אוֹ בִנְךָ?״.
אָמַר לָהּ הַפַּרְסִי: ״בְּנִי הוּא״.
אָרַז נִעְמָה אֶת הַצָּרִיךְ לָהּ וְשָׂם אוֹתוֹ בְקֻפְסָה, וְלָקַח נְיָר וְכָתַב עָלָיו שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִם נֻעְם לִי מַבָּט תֶּאֱצַל,
לֹא תְאַשֵּׁר סֻעְדַע וְלֹא תִּיף גֻ׳מַל 
אָמְרוּ: ״שְׁאַל וְתַחְתֶּיהָ עֶשְׂרִים כְּמוֹתָהּ יִנָּתְנוּ לָךְ״.
הֵן אֵין מְשָׁלָהּ, וְלֹא אוּכַל אוֹתָהּ אֶשְׁכַּח.
הִכְנִיס אֶת הַנְּיָר בַּסֵּתֶר בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה וְחָתַם אוֹתָהּ וְכָתַב עַל מִכְסֵה הַקֻּפְסָה בִּכְתַב כּוּפִי: ׳אֲנִי נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע הַכּוּפִי׳.
הִנִּיחַ אֶת הַקֻּפְסָה לִפְנֵי הַזְּקֵנָה.
נָטְלָה אוֹתָהּ וְנִפְרְדָה מֵהֶם וְהִסְתַּלְּקָה, וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֶל אַרְמוֹן הַכַלִיף.
כְּשֶׁהֶעֶלְתָה הַזְּקֵנָה אֶת הָרְפוּאָה לַנַּעֲרָה, הִנִּיחָה אֶת קֻפְסַת הָרְפוּאָה לְפָנֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: ״גְּבִרְתִּי, דְּעִי שֶׁכְּבָר בָּא לְעִירֵנוּ רוֹפֵא פַּרְסִי, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אָדָם מַכִּיר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בְּמַחֲלוֹת.
אָמַרְתִּי לוֹ אֶת שְׁמֵךְ אַחֲרֵי שֶׁרָאָה אֶת הַצְּלוֹחִית, וְיָדַע מַחֲלָתֵךְ וְתִקֵּן לָךְ רְפוּאָתֵךְ.
אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת בְּנוֹ וְאָרַז לָךְ רְפוּאָה זוֹ.
וְאֵין בְּדַמֶּשֶׂק לֹא יוֹתֵר יָפֶה וְלֹא יוֹתֵר נָאֶה מִבְּנוֹ, וְלֹא טוֹב לִלְבוּשׁ מִמֶּנּוּ, וְאֵין לְאָדָם בְּדַמֶּשֶׂק חֲנוּת כַּחֲנוּתוֹ״.
נָטְלָה אֶת הָרְפוּאָה וּמָצְאָה כָתוּב עַל מִכְסֶהָ שֵׁם אֲדוֹנָהּ וְשֵׁם אָבִיו.
כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת נִשְׁתַּנָּה צִבְעָהּ וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: ״אֵין סָפֵק שֶׁבַּעַל הַחֲנוּת בָּא בִּגְלָלִי״.
אָמְרָה לַזְּקֵנָה: ״תָּאֲרִי לִי נַעַר זֶה״.
אָמְרָה: ״שְׁמוֹ נִעְמָה וְעַל גַּבָּתוֹ הַיְּמָנִית סִימָן, וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְלוֹ יֹפִי שָׁלֵם״.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה: ״הוֹשִׁיטִי לִי אֶת הָרְפוּאָה בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעֶזְרָתוֹ״.
לָקְחָה אֶת הָרְפוּאָה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא מְצַחֶקֶת, וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: ״אָכֵן רְפוּאָה מְבֹרֶכֶת הִיא״.
אַחַר-כָּךְ חִפְּשָׂה בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה וּמָצְאָה אֶת הַנְּיָר.
פָּתְחָה אוֹתוֹ וְקָרְאָה, וּכְשֶׁהֵבִינָה פֵרוּשׁוֹ, נִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁאֲדוֹנָהּ הוּא.
נָחָה דַעֲתָּהּ וְשָׂמְחָה.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ הַזְּקֵנָה צוֹחֶקֶת אָמְרָה לָהּ: ״אָכֵן יוֹם מְבֹרָךְ הוּא זֶה״.
אָמְרָה נֻעְם: ״מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת, רְצוֹנִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת״.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה לַנְּעָרוֹת: ״הַגֵּשְׁנָה אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאֶת הַמַּאֲכָלִים הַמְּשֻׁבָּחִים לְגְבִרְתְּכֶן״.
הִגִּישׁוּ לָהּ אֶת הַמָּאֲכָלִים וְיָשְׁבָה לֶאֱכֹל, וְהִנֵּה עַבְּד-אַלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן נִכְנָס עֲלֵיהֶן וְרָאָה אֶת הַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת כְּשֶׁהִיא אוֹכֶלֶת אֶת הַמַּאֲכָל, וְשָׂמַח.
אָמְרָה מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת: ״נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, נְבָרֵךְ אוֹתְךָ לְמַזָּל טוֹב בִּבְרִיאוּת שִׁפְחָתְךָ נֻעְם.
וְהָעִנְיָן הוּא שֶׁהִגִּיעַ לְעִיר זוֹ אָדָם רוֹפֵא שֶׁלֹּא רָאִיתִי מַכִּיר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בְמַחֲלוֹת וּרְפוּאָתָן, וְהֵבֵאתִי לָהּ רְפוּאָה מִמֶּנּוּ.
וְנָטְלָה מִמֶּנָּה פַעַם אַחַת, וּבָאָה לָהּ בְּרִיאוּת, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים״.
אָמַר נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: ״טְלִי אֶלֶף דִּינָר וְהִתְעַסְּקִי בְּהַבְרָאָתָהּ״, וְיָצָא שָׂמֵחַ עַל בְּרִיאוּת הַנַּעֲרָה.
הָלְכָה הַזְּקֵנָה אֶל חֲנוּת הַפַּרְסִי עִם אֶלֶף הַדִּינָר וְנָתְנָה אוֹתָם לוֹ, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ, שֶׁשִּׁפְחַת הַכַלִיף הִיא זוֹ, וּמָסְרָה לוֹ נְיָר שֶׁכָּתְבָה בּוֹ נֻעְם.
נָטַל אוֹתוֹ הַפַּרְסִי וְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ לְנִעְמָה.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הִכִּיר כְּתַב-יָדָהּ, וְנָפַל מִתְעַלֵּף.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר פָּתַח אֶת הַנְּיָר וּמָצָא כָּתוּב בְּתוֹכוֹ: ״מִן הַשִּׁפְחָה הָעֲשׁוּקָה מִטּוּבָהּ, הַמְּרֻמָּה בְּעֵת הִסִּיחָה דַעְתָּהּ, הַנִּפְרָדָה אֶל אֲהוּב לִבָּהּ.
וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הִנֵּה כְּבָר הִגִּיעַ מִכְתַּבְכֶם אֵלַי, וְהִרְחִיב אֶת הֶחָזֶה וְהִרְנִין אֶת הַלֵּב, וְהָיָה כְדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
הִגִּיעַ הַמִּכְתָּב, אַל תֹּאבַדְנָה אֶצְבָּעוֹת כָּתָבוּ
אוֹתוֹ, וְיִּמְסְכוּ בוֹ בָשְׂמָן וְעָרָבוּ.
וּכְאִלּוּ מֹשֶׁה אֶל אִמּוֹ הוּשַׁב הוּשֹׁב
אוֹ כְתֹנֶת יוֹסֵף כְּבָר בָּאָה אֶל יַעֲקֹב.
כְּשֶׁקָּרָא נִעְמָה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.
אָמְרָה לוֹ מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת: ״מַה הוּא שֶׁעוֹרֵר אוֹתְךָ לְבֶכִי? בְּנִי, אַל יָבִיא אֱלֹהִים עֵינְךָ לִבְכּוֹת״.
אָמַר הַפַּרְסִי: ״גְּבִרְתִּי, וְכֵיצַד זֶה לֹא יִבְכֶּה בְנִי, אַחֲרֵי שֶׁזֹּאת הִיא שִׁפְחָתוֹ וְהוּא אֲדוֹנָהּ נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע הַכּוּפִי? וְהַבְרָאַת שִׁפְחָה זוֹ תְּלוּיָה בִּרְאִיָּתָהּ אוֹתוֹ, וְאֵין לָהּ חֹלִי זוּלָתִי אַהֲבָתוֹ״.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַפַּרְסִי אָמַר לַזְּקֵנָה: ״וְכֵיצַד זֶה לֹא יִבְכֶּה בְּנִי אַחֲרֵי שֶׁזֹּאת הִיא שִׁפְחָתוֹ, וְהוּא אֲדוֹנָהּ נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע הַכּוּפִי? וְהַבְרָאַת שִׁפְחָה זוֹ תְּלוּיָה בִּרְאִיָּתָהּ אוֹתוֹ, וְאֵין לָהּ חֹלִי זוּלָתִי אַהֲבָתוֹ, טְלִי אֵפוֹא, גְּבִרְתִּי, אַתְּ אֶת אֶלֶף הַדִּינָר לָךְ, וְלָךְ עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה אֶצְלִי, וְהַבִּיטִי עָלֵינוּ בְּעֵין רַחֲמִים, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים תַּקָּנָה לְעִנְיָן זֶה אֶלָּא עַל יָדֵךְ״.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה לְנִעְמָה: ״כְּלוּם אֲדוֹנָהּ אַתָּה?״ אָמַר: ״הֵן״.
אָמְרָה: ״אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, שֶׁכֵּן אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מֵהַזְכִּיר שְׁמֶךָ״.
סִפֵּר לָהּ נִעְמָה מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: ״בָּחוּר, לֹא יְהֵא אִחוּדְךָ עִמָּהּ אֶלָּא עַל יָדִי״.
רָכְבָה וְחָזְרָה מִיָּד וְנִכְנְסָה אֶל הַנַּעֲרָה, הִסְתַּכְּלָה בְּפָנֶיהָ וְצָחֲקָה.
אָמְרָה: ״הַצְּדָקָה לָךְ, בִּתִּי, לִבְכּוֹת וְשֶׁתַּחֲלִי בִּגְלַל פֵּרוּדֵךְ מֵאֲדוֹנֵךְ נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע הַכּוּפִי״.
אָמְרָה נֻעְם: ״כְּבָר הוּסַר מִלְּפָנַיִךְ הַמַּסְוֶה וְנִגְלְתָה לָךְ הָאֱמֶת״.
אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: ״תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ וְיִרְחַב לְבָבֵךְ, שֶׁאֲנִי מְאַחֶדֶת אֶתְכֶם, וַאֲפִלּוּ אִם תֵּלֵךְ נִשְׁמָתִי בְּכָךְ״.
חָזְרָה אֶל נִעְמָה וְאָמְרָה לוֹ: ״חָזַרְתִּי אֶל שִׁפְחָתְךָ וְנִפְגַּשְׁתִּי עִמָּהּ, וּמָצָאתִי אֶת הַתְּשׁוּקָה אֵלֶיךָ אֶצְלָהּ רַבָּה מִמַּה שֶּׁהִיא אֶצְלְךָ אֵלֶיהָ, שֶׁכֵּן נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת עִמָּהּ, וְהִיא מוֹנַעַת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ.
וְאִם יִהְיוּ לְךָ רוּחַ אַמִּיצָה וְכֹחַ הַלֵּב, הֲרֵינִי מְאַחֶדֶת אֶתְכֶם שְׁנֵיכֶם, וּמְסַכֶּנֶת אֶת נַפְשִׁי עִמָּכֶם, וּמְתַכֶּנֶת תַּחְבּוּלָה וּמַעֲרִימָה עָרְמָה שֶׁתִּכָּנֵס לְאַרְמוֹן נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים שֶׁתִּפָּגֵשׁ עִם הַנַּעֲרָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לָצֵאת״.
אָמַר לָהּ נִעְמָה: ״יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים טוֹבָה״.
נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וְהָלְכָה אֶל הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: ״הִנֵּה אֲדוֹנֵךְ כְּבָר פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ בְּאַהֲבָתוֹ, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ אִתָּךְ.
וּמַה תֹּאמְרִי אַתְּ לָזֶה?״ אָמְרָה נֻעְם: ״וְאַף אֲנִי כָךְ, כְּבָר פָּרְחָה נִשְׁמָתִי וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ״.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָקְחָה הַזְּקֵנָה חֲבִילָה שֶׁתַּכְשִׁיטִים בְּתוֹכָהּ וּצְמִידִים וַחֲלִיפַת בִּגְדֵי נָשִׁים וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֶל נִעְמָה וְאָמְרָה לוֹ: ״הִכָּנֵס אִתִּי לְמָקוֹם לְבַדֵּנוּ״.
נִכְנַס לְתוֹךְ טְרַקְלִין שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַחֲנוּת, שָׂרְקָה יָדָיו בִּשְׂרָק וְקִשּׁטָה אֶת פִּרְקֵי יָדָיו בְּתַכְשִׁיטִים וְסִלְסְלָה שְׂעָרוֹ וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בִּגְדֵי נַעֲרָה וְקִשּׁטָהּ אוֹתוֹ בַיָּפֶה מִמַּה שֶּׁתִּתְקַשֵּׁטְנָה בוֹ הַנְּעָרוֹת, וְהָיָה דוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא מֵעַלְמוֹת גַּן עֵדֶן.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת בְּתֹאַר זֶה אָמְרָה: ״יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים הַמְּשֻׁבָּח שֶׁבַּיּוֹצְרִים, הֲרֵי יָפֶה אַתָּה יוֹתֵר מִן הַנַּעֲרָה״.
אָמְרָה לוֹ: ״לֵךְ וְהַקְדֵּם לְפָנַי אֶת כְּתֵפְךָ הַיְּמָנִית, וְהַחֲזֵק לְאָחוֹר אֶת כְּתֵפְךָ הַשְּׂמָאלִית, וְהָנַע עַגְבוֹתֶיךָ״.
הָלַךְ לְפָנֶיהָ כְפִי שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו.
וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא מַכִּיר בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָן שֶׁל הַנָּשִׁים, אָמְרָה לוֹ: ״הַמְתֵּן עַד שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ בַּלַּיְלָה מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וְאֶקַּח אוֹתְךָ וְאַכְנִיסְךָ לָאַרְמוֹן, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶת הַסָּרִיסִים, הֱיֵה אָמִּיץ בְּרוּחֲךָ, וְהַרְכֵּן רֹאשְׁךָ וְאַל תְּדַבֵּר אֶל אָדָם, וַאֲנִי אֲדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְקוֹמְךָ וְהַהַצְלָחָה בְּיַד אֱלֹהִים״.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּאָה אֵלָיו מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק-הַבַּיִת וְלָקְחָה אוֹתוֹ וְעָלְתָה עִמּוֹ לָאַרְמוֹן, וְנִכְנְסָה לְפָנָיו וְנִכְנַס הוּא אַחֲרֶיהָ בְּעִקְבוֹתֶיהָ.
בִּקֵּשׁ שׁוֹמֵר הַסַּף לְעַכְּבוֹ מִלְּהִכָּנֵס.
אָמְרָה לוֹ: ״מְתֹעָב שֶׁבַּעֲבָדִים, הֲרֵי זוֹ שִׁפְחַת נֻעְם פִּלַגְשׁוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הַחֲבִיבָה עָלָיו, וְכֵיצַד זֶה אַתָּה מְעַכְּבָהּ מִלְּהִכָּנֵס?״ אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: ״הִכָּנְסִי נַעֲרָה״.
נִכְנַס עִם הַזְּקֵנָה, וְלֹא פָסְקוּ מֵהִכָּנֵס עַד לַשַּׁעַר הַמּוֹבִיל אֶל חֲצַר הָאַרְמוֹן.
אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: ״נִעְמָה, חַזֵּק רוּחֲךָ וְאַמֵּץ לִבְּךָ וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן, וּנְטֵה לִשְׂמֹאלְךָ וּמְנֵה חָמֵשׁ דְּלָתוֹת וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַדֶּלֶת הַשִּׁשִּׁית, שֶׁהִיא הַדֶּלֶת הַמְּזֻמָּנָה לְךָ, וְאַל תִּירָא, וּכְשֶׁיְּדַבֵּר אֵלֶיךָ אָדָם, אַל תְּדַבֵּר אֵלָיו״.
אַחַר-כָּךְ הָלְכָה עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַדְּלָתוֹת.
עָמַד בְּפָנֶיהָ שׁוֹמֵר-הַסַּף הַמּוּכָן לְאוֹתָן הַדְּלָתוֹת, וְאָמַר לָהּ: ״מָה עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ?״
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשּׁוֹמֵר-הַסַּף עָמַד בְּפָנֶיהָ שֶׁל הַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: ״מָה עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ?״ אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: ״גְּבִרְתֵּנוּ מְבַקֶּשֶׁת לִקְנוֹתָהּ״.
אָמַר הַסָּרִיס: ״לֹא יִכָּנֵס אָדָם אֶלָּא בִרְשׁוּת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הַחֲזִירִי אוֹתָהּ, שֶׁאֵינִי נוֹתֵן לָהּ לְהִכָּנֵס, מִשּׁוּם שֶׁצֻּוֵּיתִי עַל כָּךְ״.
אָמְרָה לוֹ מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת: ״רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, הֵיכָן שִׂכְלְךָ, הֲרֵי נֻעְם פִּלֶּגֶשׁ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים שֶׁלִּבּוֹ קָשׁוּר בָהּ, כְּבָר הוֹלֶכֶת וּמַחְלִימָה, כְּשֶׁלֹּא הֶאֱמִין עוֹד נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים שֶׁתַּבְרִיא, וּמְבַקֶּשֶׁת לִקְנוֹת נַעֲרָה זוֹ.
אַל תִּמְנַע אוֹתָהּ אֵפוֹא מִלְּהִכָּנֵס, שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ אֵלֶיהָ לְנֻעְם הַשּׁמוּעָה שָׁאַתָּה מָנַעְתָּ אוֹתָהּ וְתִכְעַס עָלֶיךָ.
וּכְשֶׁתִּכְעַס עָלֶיךָ תַּחֲזֹר לְחָלְיָהּ וְתִגְרֹם לִכְרִיתַת רֹאשְׁךָ״.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: ״הִכָּנְסִי נַעֲרָה, וְאַל תִּשְׁמְעִי לִדְבָרָיו וְלֹא תְּסַפְּרִי לִגְבִרְתֵּךְ שֶׁשּׁוֹמֵר-הַסַּף עִכֵּב אוֹתָךְ מִלְּהִכָּנֵס״.
הִרְכִּין נִעְמָה אֶת רֹאשׁוֹ וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן וּבִקֵּשׁ לָלֶכֶת לְצַד שְׂמֹאל, וְטָעָה וְהָלַךְ לְצַד יָמִין.
בִּקֵּשׁ לִמְנוֹת חָמֵשׁ דְּלָתוֹת וּלְהִכָּנֵס בַּשִּׁשִּׁית, וּמָנָה שֵׁשׁ וְנִכְנַס בַּשּׁבִיעִית.
וּכְשֶׁנִּכְנַס בְּאוֹתָהּ דֶּלֶת רָאָה מָקוֹם מְרֻפָּד קְטִיפָה וּכְתָלָיו עֲלֵיהֶם וִילוֹנוֹת שֶׁל מֶשִׁי רָקוּם זָהָב, וּבוֹ מַחְתּוֹת קְטֹרֶת שֶׁל אֳהָלִים וְעִנְבָּר וּמוּשָׁק נוֹתֵן רֵיחוֹ וְרָאָה יָצוּעַ מְרֻפָּד קְטִיפָה בְּרֹאשׁ הַחֶדֶר.
יָשַׁב עָלָיו נִעְמָה, שֶׁלֹּא יָדַע מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלָיו בַּתַּעֲלוּמָה.
וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ, נִכְנְסָה אֵלָיו אֲחוֹת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וְעִמָּהּ שִׁפְחָתָהּ.
כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הָעֶלֶם יוֹשֵׁב חָשְׁבָה אוֹתוֹ לְנַעֲרָה.
נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: ״מִי אַתְּ, נַעֲרָה, וּמָה עִנְיָנֵךְ, וּמַה סִּבַּת כְּנִיסָתֵךְ לְמָקוֹם זֶה?״ לֹא דִּבֵּר נִעְמָה וְלֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה.
אָמְרָה לָהּ: ״נַעֲרָה, אִם מִן הַפִּלַגְשִׁים הָאֲהוּבוֹת עַל אָחִי אַתְּ, וּכְבָר כָּעַס עָלַיִךְ, הֲרֵי אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ חֶסֶד לָךְ״.
לֹא הֵשִׁיב נִעְמָה תְּשׁוּבָה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לְנַעֲרָתָהּ: ״עִמְדִי עַל דֶּלֶת הַחֶדֶר וְאַל תִּתְּנִי לְאָדָם לְהִכָּנֵס״.
אַחַר כָּךְ נִגְּשָׁה אֵלָיו וְסָכָה בְיָפְיוֹ וְאָמְרָה: ״עַלְמָה, הוֹדִיעִינִי וְאֵדַע מִי אַתְּ וּמַה שּׁמֵךְ וּמַה סִּבַּת כְּנִיסָתֵךְ לְכָאן, שֶׁכֵּן לֹא רְאִיתִיךְ בְּאַרְמוֹנֵנוּ״.
לֹא הֵשִׁיב לָהּ נִעְמָה תְּשׁוּבָה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעֲסָה אֲחוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂמָה יָדָהּ עַל חָזֵהוּ שֶׁל נִעְמָה וְלֹא מָצְאָה לוֹ שָׁדַיִם.
בִּקְּשָׁה לַחֲשֹׂף אֶת בְּגָדָיו לָדַעַת עִנְיָנוֹ.
אָמַר לָהּ נִעְמָה: ״גְּבִרְתִּי, מַמְלוּךְּ אֲנִי לָךְ, קְנִי אוֹתִי וּבָךְ אֶחֱסֶה, הֱיִי נָא לִי חֲסוּת״.
אָמְרָה: ״לֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָל רַע.
מִי אַתָּה אֵפוֹא וּמִי הִכְנִיסְךָ לְחֶדְרִי זֶה?״ אָמַר לָהּ נִעְמָה: ״גְּבִרְתִּי הַכְּבוּדָה.
נוֹדַעְתִּי בְשֵׁם נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיעַ הַכּוּפִי, וּכְבָר סִכַּנְתִּי נַפְשִׁי בִגְלַל שִׁפְחָתִי נֻעְם שֶׁהֶעֱרִים אַלְחַגָּ׳אג׳ וְלָקַח אוֹתָהּ וּשְׁלָחָהּ לְכָאן״.
אָמְרָה לוֹ: ״לֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָל רָע״.
קָרְאָה לְשִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: ״לְכִי לְחַדְרָהּ שֶׁל נֻעְם״.
וּכְבָר בָּאָה מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק-הַבַּיִת לַחֲדַר נֻעְם וְאָמְרָה לָהּ: ״הִגִּיעַ אֵלַיִךְ אֲדוֹנַיִךְ?״ אָמְרָה: ״לֹא, חֵי-אֱלֹהִים״.
אָמְרָה מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק-הַבַּיִת: ״אֶפְשָׁר טָעָה וְנִכְנַס לְחֶדֶר שֶׁאֵינוֹ חֶדְרֵךְ וְנִתְעָה מִמְּקוֹמֵךְ״.
אָמְרָה נֻעְם: ״אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר.
כְּבָר בָּא קִצֵּנוּ וְאָבַדְנוּ״.
יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן תְּפוּשׂוֹת בְּשַׂרְעַפֵּיהֶן.
וּבְעוֹד הֵן בְּכָךְ, נִכְנְסָה אֲלֵיהֶן שִׁפְחָתָהּ שֶׁל אֲחוֹת הַכַלִיף וְנָתְנָה שָׁלוֹם לְנֻעְם וְאָמְרָה לָהּ: ״גְּבִרְתִּי קוֹרֵאת לָךְ לִהְיוֹת אוֹרַחַת לָהּ״.
אָמְרָה: ״שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתָהּ אֲמַלֵּא״.
אָמְרָה מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק-הַבַּיִת: ״אֶפְשָׁר אֲדוֹנֵךְ אֵצֶל אֲחוֹת הַכַלִיף, וּכְבָר הוּסַר הַמַּסְוֶה״.
קָמָה נֻעְם תֵּכֶף וּמִיָּד וְהָלְכָה עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל אֲחוֹת הַכַלִיף.
אָמְרָה לָהּ: ״אֲדוֹנֵךְ זֶה יוֹשֵׁב אֶצְלִי, וְדוֹמֶה שֶׁטָּעָה בַּמָּקוֹם.
וְאֵין פַּחַד לֹא עָלַיִךְ וְלֹא עָלָיו אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה״.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻעְם דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי אֲחוֹת הַכַלִיף רָגַע רוּחָהּ וְנִגְּשָׁה אֶל אֲדוֹנָהּ נִעְמָה.
וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָהּ.
הִרְגִּישָׁה שֶׁנִּעְמָה כְּשֶׁרָאָה אֶת שִׁפְחָתוֹ נֻעְם קָם לִקְרָאתָהּ, וְאִמֵּץ כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת מִשְׁנֵהוּ אֶל לִבּוֹ, וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם לָאָרֶץ מִתְעַלְּפִים.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ, אָמְרָה לָהֶם אֲחוֹת הַכַלִיף: ״שְׁבוּ שְׁנֵיכֶם עַד שֶׁנְּטַכֵּס עֵצָה לְהַצִּילְכֶם מִן הָעִנְיָן שֶׁנָּפַלְנוּ בוֹ״.
אָמְרוּ לָהּ: ״שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתֵךְ נַעֲשֶׂה, וְלָךְ הַפְּקֻדָּה״.
אָמְרָה: ״לֹא תַשִּׂיגְכֶם מֵאִתָּנוּ רָעָה״.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לְשִׁפְחָתָהּ: ״הָבִיאִי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה״ הֵבִיאָה זֹאת, וְאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם, וְיָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת.
הִקִּיפוּ בֵּינֵיהֶם הַכּוֹסוֹת וּפָסְקוּ הַיְּגוֹנוֹת.
אָמַר נִעְמָה: ״מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה יִּהְיֶה אַחֲרֵי זֹאת״.
אָמְרָה לוֹ אֲחוֹת הַכַלִיף: ״נִעְמָה, אוֹהֵב אַתָּה אֶת נֻעְם שִׁפְחָתְךָ?״ אָמַר לָהּ: ״גְּבִרְתִּי הֵן הָאַהֲבָה אֵלֶיהָ הִיא שֶׁהֱבִיאַתְנִי לְמַה שֶּׁאֲנִי בוֹ מִן הַהִסְתַּכְּנוּת בְּנַפְשִׁי״.
אָמְרָה לְנֻעְם: ״נֻעְם, כְּלוּם אוֹהֶבֶת אַתְּ אֶת אֲדוֹנֵךְ נִעְמָה?״ אָמְרָה: ״גְּבִרְתִּי, הֵן הָאַהֲבָה שֶׁאֲהַבְתִּיו הִיא שֶׁמִּסְמְסָה אֶת גוּפִי וְשִׁנְּתָה אֶת מַרְאִי״.
אָמְרָה: ״אִם כָּךְ אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, וַהֲרֵי אֵין בְּנִמְצָא מִי שֶׁיַּפְרִיד בֵּינֵיכֶם.
תָּנוּחַ דַּעְתְּכֶם וְתֵרָגַע נַפְשְׁכֶם״.
שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם בְּכָךְ.
בִּקְשָׁה נֻעְם כְּלֵי מֵיתָרִים וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לָהּ.
נָטְלָה אוֹתוֹ וְתִקְּנַתְהוּ וְהִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ הוֹלְכֵי רָכִיל אַךְ הַפְרֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ,
בְּעוֹד אֵין לָהֶם כָּל דָּמִים לֹא עָלַי וְלֹא עָלֶיךָ,
וְעַל אָזְנֵינוּ הִסְתָּעֲרוּ בְכָל תֹּקֶף הִסְתָּעֵר,
וַיִּמְעֲטוּ הַחוֹסִים וְאֵין לִי עוֹזֵר –
תְּקַפְתִּים בְּעֵינַי וְדִמְעִי וְנַפְשִׁי,
בְּחֶרֶב וְזֶרֶם-מַיִם וְאִשִּׁי.
נָתְנָה נֻעְם אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים לַאֲדוֹנָהּ נִעְמָה וְאָמְרָה לוֹ: ״זַמֵּר לָנוּ שִׁיר״.
נְטָלוֹ וְתִקְּנוֹ וְהִנְעִים זֶמֶר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יָרֵחַ לָךְ דָּמָה אִלּוּלֵא הָיוּ בוֹ בֶהָרוֹת,
וְשֶׁמֶּשׁ אִלּוּלֵא לַשֶּׁמֶשׁ לֹא לָקוּ מְאוֹרוֹת.
אָכֵן נִפְלֵאתִי, וְכָמָּה מִן הַפְּלִיאָה בָּאַהֲבָה,
תּוֹכָהּ דְּאָגָה וָרֹגֶז וּתְשׁוּקָה בָהּ.
אֶרְאֶה הַדֶּרֶךְ עֵת אֵלֵךְ אֶל הַחֲבִיבָה קָרוֹב,
וּמָה רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ עֵת אוֹתָהּ אֶעֱזֹב.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ מִלְּאָה נֻעְם גָּבִיעַ וְהוֹשִׁיטָה לוֹ.
נְטָלוֹ וְשָׁתָה אוֹתוֹ.
מִלְּאָה כּוֹס שְׁנִיָּה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָהּ לַאֲחוֹת הַכַלִיף, וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ.
נָטְלָה אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים וְתִקְּנָה אוֹתוֹ וְחִזְּקָה אֶת מֵיתָרָיו וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יָגוֹן וָאֵבֶל בַּלֵּב קַיָּמִים,
וְיִסּוּרֵי אַהֲבָה מִתְרַגְּשִׁים, עֲצוּמִים.
וּרְזוֹן גֵּו אוֹתָהּ גָּלוּי יְגַלֶּה,
וְהַגֵּו מִכִּסּוּפִים אָנוּשׁ חוֹלֶה.
הוֹשִׁיטָה אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים לְנִּעְמָה בֶּן אַלְרְרַבִּיע.
נְטָלוֹ וְתִקֵּן מֵיתָרָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי זֶה אֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ נַפְשִׁי וַיְעַנֶּהָ,
וָאֲבַקֵּשׁ חַלְּצָה מֶנּוּ וְלֹא אוּכַל חַלְּצֶהָ
אוֹהֵב, בַּאֲשֶׁר יְחַיֵּהוּ מִכָּלָה, חוֹנְנָה
בְּטֶרֶם יָמוּת, כִּי זֹאת נְשִׁימָתוֹ אַחֲרוֹנָה.
וּבְעוֹד הֵם נוֹשְׂאִים קוֹלָם בְּשִׁירִים, וְשׁוֹתִים עַל מַנְגִינוֹת הַמֵּיתָרִים, כְּשֶׁהֵם בְּתַעֲנוּגוֹת וְשָׂשׂוֹן וָגִיל וְשִׂמְחָה, נִכְנַס אֲלֵיהֶם נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
כְּשֶׁרָאוּהוּ קָמוּ לִכְבוֹדוֹ וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
הִסְתַּכֵּל בְּנֻעְם כְּשֶׁכְּלִי הַמֵּיתָרִים לְפָנֶיהָ, וְאָמַר: ״נֻעְם, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶעֱבִיר אֶת הָרָעָה מֵעָלַיִךְ וְאֶת הַכְּאֵב״.
אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל נִעְמָה, כְּשֶׁהוּא בְּאוֹתוֹ מַצַּב, וְאָמַר: ״אֲחוֹתִי, נַעֲרָה זוֹ שֶׁלְּצִדָּה שֶׁל נֻעְם מִי הִיא?״ אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: ״נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי לְךָ נַעֲרָה מִן הַפִּלַגְשִׁים נְעִימָה, שֶׁאֵין נֻעְם אוֹכֶלֶת וְלֹא שׁוֹתָה אֶלָּא כְּשֶׁהִיא אִתָּהּ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:
שְׁנֵי הֲפָכִים וְשָׁווֹת לְיֹפִי וְאִם נִפְרָדוֹת הֵן,
וְהַהֶפֶךְ עַל-יְדֵי הִפּוּכוֹ יִתְגַּל לוֹ חֵן.
אָמַר הַכַלִיף: ״אָכֵן נָאָה הִיא כְמוֹתָהּ.
וּלְמָחָר אֲנִי מַקְצֶה לָהּ מְקוֹם מוֹשָׁב לְצַד מְקוֹם מוֹשַׁב נֻעְם וּמוֹצִיא לָהּ שְׁטִיחִים וַאֲרִיגִים, וּמַעֲבִיר אֵלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁיֵּיטִיב לָהּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְנֻעְם״.
צִוְּתָה אֲחוֹת הַכַלִיף לְהָבִיא מַאֲכָל, וְהִגִּישָׁה אוֹתוֹ לְאָחִיהָ וְאָכַל אִתָּם בְּאוֹתוֹ מוֹשָׁב.
מִלֵּא גָבִיעַ וְרָמַז לְנֻעְם שֶׁתִּשָּׂא קוֹלָהּ בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר.
נָטְלָה אֶת כְּלִי הַמֵּיתָרִים אַחֲרֵי שְׁתוֹתָהּ שְׁנֵי גְבִיעִים וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עֵת רֵעִי מִלֵּא גְבִיעִי וְשָׁב וּמִלֵּא,
שְׁלֹשָׁה גְבִיעִים יַיִן קִצְפּוֹ יַעֲלֶה.
אֲבַלֶּה לֵילִי גוֹרֶרֶת שׁוּלַי כְּאִלּוּ אֲנִי
עָלֶיךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים נָשִׂיא הִנְּנִי.
הִתְרַגֵּשׁ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְּגִיל וּמִלֵּא גָבִיעַ אַחֵר, וְהוֹשִׁיטוֹ לְנֻעְם וְצִוָּה עָלֶיהָ שֶׁתָּשִׁיר.
אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתְתָה הַגָּבִיעַ בָּחֲנָה אֶת הַמֵּיתָרִים וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי הָאָצִיל בָּאָדָם בְּזֶה הַזְּמָן,
וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ יְפֹאַר בְּזֶה הָעִנְיָן.
יָחִיד לְרוֹמְמוּת וְלִנְדִיבוּת יִמְשֹׁל,
אָדוֹן וָמֶלֶךְ נוֹדַע בַּכֹּל.
הוֹי מֶלֶךְ מַלְכֵי אֶרֶץ כֻּלָּם יַחְדָּו,
וְאָצִיל וְלֹא יְהִירוּת וְהַלְאוֹת בַּחֲסָדָיו.
יַשְׁאִירְךָ אֱלֹהַי עַל אַף אוֹיֵב וּלְלִבּוֹ שִׁבָּרוֹן,
וּפֵאֵר מַזַּל כּוֹכָבְךָ בְּאֹשֶׁר וְנִצָּחוֹן.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף מִפִּי נֻעְם בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה, אָמַר לָהּ: ״יִישַׁר כֹּחֵךְ, נֻעְם, מַה נִּמְלֶצֶת לְשׁוֹנֵךְ, וּמַה צַּחִים בָּתֵּי-הַשִּׁיר שֶׁלָּךְ״.
וְלֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה וָגִיל עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.
אָמְרָה אֲחוֹת הַכַלִיף: ״שְׁמַע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מָצָאתִי סִפּוּר בִּסְפָרִים בִּדְבַר אַחַד רַבֵּי הַמַּעֲלָה״.
אָמַר הַכַלִיף: ״וּמַה הוּא אוֹתוֹ סִפּוּר?״ אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: ״דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהָיָה בְעִיר אַלְכּוּפָה עֶלֶם וּשְׁמוֹ נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע, וְהָיְתָה לוֹ שִׁפְחָה שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ וְהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן נִתְגַדְּלָה יַחַד אִתּוֹ בְּעֶרֶשׂ אֶחָד, וּכְשֶׁהִתְבַּגְּרוּ שְׁנֵיהֶם וְנִתְחַזְּקָה אַהֲבָתָם זֶה לְזוֹ, יָרָה בָהֶם הַגּוֹרָל בְּחִצֵּי פֻּרְעָנֻיּוֹתָיו, וְתָקַף אוֹתָם הַזְּמַן בַּאֲסוֹנוֹתָיו, וְגָזַר עֲלֵיהֶם פְּרִידָה, וְזָמְמוּ לָהֶם מְזִמָּה מוֹצִיאֵי-דִבָּה, עַד שֶׁיָּצְאָה פַּעַם מֵחֲצֵרוֹ וּלְקָחוּהָ בִּגְנֵבָה מִמְּקוֹמוֹ.
אַחַר-כָּךְ מָכַר אוֹתָהּ גּוֹנְבָהּ לְאַחַד הַמַּמְלוּכִּים בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר.
וְהָיָה בְלֵב הַנַּעֲרָה מִן הָאַהֲבָה לַאֲדוֹנָהּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְלִבּוֹ לָהּ.
נָטַשׁ אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶת חֲצֵרוֹ וְנָסַע לְבַקְּשָׁהּ״.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: ״שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאֲחוֹת הַכַלִיף סִפְּרָה, שֶׁעָזַב נִעְמָה אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶת חֲצֵרוֹ וְנָסַע לְבַקֵּשׁ אֶת נַעֲרָתוֹ, הָיָה מְסַכֵּן עַצְמוֹ וּמָסַר נַפְשׁוֹ עַד שֶׁמָּצָא דֶרֶךְ לְהִתְאַחֵד עִמָּהּ, וְהָיָה שְׁמָהּ נֻעְם.
וְכַאֲשֶׁר נִפְגַּשׁ עִמָּהּ בְּטֶרֶם יָשְׁבוּ הָכֵן עַל מְקוֹמָם, נִכְנַס אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ שֶׁקָּנָה אוֹתָהּ מִיַּד זֶה שֶׁגְּנָבָהּ וְאָץ לַהֲרֹג אֶת שְׁנֵיהֶם, מִבְּלִי תְבֹעַ צֶדֶק מֵעַצְמוֹ, וְלֹא נָתַן לָהֶם אַרְכָּה עַד שֶׁיִּשְׁפֹּט.
מַה תֹּאמַר אַתָּה, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, לְמִעוּט יָשְׁרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ זֶה?״ אָמַר נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: ״אָכֵן דָּבָר תָּמוּהַּ הוּא, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ הָיָה אוֹתוֹ מֶלֶךְ לְוַתֵּר בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ, שֶׁחוֹבָה הִיא זֹאת עָלָיו לִשְׁמֹר לָהֶם שָׁלֹשׁ זְכֻיּוֹת: רֵאשִׁית כֹּל שֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זוֹ, וְשֵׁנִית שֶׁהֵם בְּצֵל קוֹרָתוֹ וּתְפוּשִׂים בְּיָדוֹ, וּשְׁלִישִׁית שֶׁעַל הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת מָתוּן בְּשָׁפְטוֹ בֵּין בְּנֵי-אָדָם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ לוֹ.
וְאִם כֵּן הֲרֵי עָשָׂה אוֹתוֹ מֶלֶךְ מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין לְהַשְׁווֹתוֹ אֲפִלּוּ עִם מַעֲשֵׂה מַמְלוּךְּ״.
אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: ״אָחִי, מַשְׁבִּיעָתְךָ אֲנִי בְּשֵׁם מֶלֶךְ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁתְּצַוֶּה אֶת נֻעְם לָשִׁיר וְתִשְׁמַע מַה שֶּׁהִיא שָׁרָה״.
אָמַר הַכַלִיף: ״נֻעְם, שִׁירִי לִי״.
הִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹנָה זְמַן וְלֹא חָדַל מֵהוֹנוֹת,
יִשְׁבֹּר הַלְּבָבוֹת וְיוֹרִישׁ מַחֲשָׁבוֹת.
יַפְרִיד בֵּין אוֹהֲבִים אַחֲרֵי הִתְאַחְדָּם,
וְתֵרָאֶינָה הַדְּמָעוֹת בְּשֶׁפַע עַל לֶחְיָם.
חָיוּ וְחָיִיתִי וְהָיוּ עֲדָנִים חַיָּי,
עֵת הִרְבָּה זְמַן קַבֵּץ פִּזּוּרֵנוּ, עַד בְּלִי דָי.
וְעַתָּה אֶבְכֶּה בְּדָם וָדֶמַע זְרָמִים,
מִצַּעֲרִי עָלֶיךָ לֵילוֹת וְיָמִים.
כְּשֶׁשָּׁמַע נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים שִׁיר זֶה נִתְרַגֵּשׁ הִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה.
אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: ״אָחִי, מִי שֶׁחָרַץ מִשְׁפָּט עַל עַצְמוֹ בְּמַשֶּׁהוּ, חַיָּב גַּם לְקַיֵּם אוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹת עַל פִּיו.
וְאַתָּה כְבָר חָרַצְתָּ מִשְׁפָּט עַל עַצְמְךָ בְּמִשְׁפָּט זֶה״.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: ״נִעְמָה, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, וְכָזֹאת עִמְדִי אַתְּ, נֻעְם״.
עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם.
אָמְרָה אֲחוֹת הַכַלִיף: ״נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי זֹאת הַנִּצֶּבֶת בָּזֶה הִיא נֻעְם הַגְּנוּבָה, גְּנָבָהּ אַלְחַגָּ׳אג׳ בֶּן יוּסֻף הַתַּקַפִי וְהִגִּישָׁה לְךָ וְשִׁקֵּר לְךָ בְּמַה שֶּׁהִתְיַמֵּר בְּמִכְתָּבוֹ שֶׁקָּנָה אוֹתָהּ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר.
וְזֶה הַנִּצָּב בָּזֶה הוּא נִעְמָה בֶּן אַלרְרַבִּיע אֲדוֹנָהּ.
וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת מִמְּךָ בְּשֵׁם כְּבוֹד אֲבוֹתֶיךָ הַטְּהוֹרִים שֶׁתִּסְלַח לָהֶם וְתִתֵּן אוֹתָם זֶה לְזוֹ, שֶׁתִּזְכֶּה לְשָׂכָר בַּעֲבוּרָם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן הֵם בְּיָדְךָ וּכְבָר אָכְלוּ מֵאָכְלְךָ וְשָׁתוּ מִמַּשְׁקֶיךָ.
וַאֲנִי הִיא הַמַּעֲתִּירָה בַעֲדָם וּמְבַקֶּשֶׁת לָתֵת לִי דָמָם בְּמַתָּנָה״.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַלִיף: ״אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, אֲנִי הוּא שֶׁשָּׁפַטְתִּי בְכָךְ, וְאֵין אֲנִי שׁוֹפֵט בְּדָבָר וְחוֹזֵר בִּי״.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: ״נֻעְם, כְּלוּם זֶה אֲדוֹנֵךְ?״ אָמְרָה לוֹ: ״הֵן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים״.
אָמַר: ״לֹא תְאֻנֶּה לָכֶם כָּל רָעָה.
הֲרֵי נָתַתִּי אֶתְכֶם זֶה לָזֶה״.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: ״נִעְמָה, וְכֵיצַד יָדַעְתָּ מְקוֹמָהּ אַיֵּה, וּמִי הוּא שֶׁתֵּאֵר לְךָ מָקוֹם זֶה?״.
אָמַר לוֹ: ״נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שְׁמַע דְּבָרַי וְהַקְשֵׁב לַאֲשֶׁר אֲסַפֵּר.
וְנִשְׁבַּע אֲנִי בַאֲמִתּוּת אֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ שֶׁלֹּא אַעְלִים מִמְּךָ דָבָר״.
שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וּמַה שֶּׁעָשָׂה עִמּוֹ הָרוֹפֵא הַפַּרְסִי וּמַה שֶּׁעָשְׂתָה מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק-הַבַּיִת, וְכֵיצַד הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לָאַרְמוֹן וְטָעָה בַדְּלָתוֹת.
הִשְׁתָּאָה הַכַלִיף לָזֶה תַכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת.
אַחַר-כָּךְ אָמַר: ״הָבִיאוּ לְפָנַי אֶת הַפַּרְסִי״.
הֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו, וְנַעֲשָׂה מֵאַנְשֵׁי פַמַּלְיָה שֶׁלּוֹ וְנָתַן לוֹ בִגְדֵי פְאֵר, וְקָצַב לוֹ מַתָּת יָפָה, שֶׁאָמַר: ״מִי שֶׁסִּדֵּר כַּזֹּאת, רָאוּי הוּא שֶׁנְּשִׁיתֵהוּ בַפַּמַּלְיָה שֶׁלָּנוּ״.
אַחַר-כָּךְ הֵיטִיב הַכַלִיף לְנִעְמָה וְנֻעְם וְנָטָה לָהֶם חַסְדּוֹ וְהֵיטִיב לִמְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת.
יָשְׁבוּ אֶצְלוֹ שִׁבְעָה יָמִים בִּשְׂמָחוֹת וָאֹשֶׁר וּבַנְּעִימוֹת בַּחַיִּים.
אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ נִעְמָה רְשׁוּת לִנְסֹעַ הוּא וְנַעֲרָתוֹ, וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לִנְסֹעַ אֶל כּוּפָה.
נָסַע וְהִתְאַחֵד עִם אָבִיו וְאִמּוֹ.
וּבִלּוּ בַנְּעִימִים בַּחַיִּים עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם מַשְׁבִּית כָּל תַּעֲנוּג וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.
אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בִּזְּמַן קַדְמוֹן וּבַדּוֹר שֶחָלַף וְעִתּוֹת שֶׁעָבְרוּ אִישׁ סוֹחֵר בְּמִצְרַיִם וּשְׁמוֹ שַׁמְס אַלדִּין.
וְהָיָה מִן הַמְּעֻלִּים שֶׁבַּסּוֹחֲרִים וְהַנֶּאֱמָנִים שֶׁבָּהֶם בְּדִבּוּרָם, וְהָיוּ לוֹ סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים-כּוּשִׁים וּשְׁפָחוֹת וּמַמְלוּכִּים וְהוֹן רַב.
וְהָיָה נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּמִצְרַיִם.
הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה שֶׁהָיָה אוֹהֲבָהּ וְהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁכְּבָר חַי עִמָּהּ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא חוֹנַן מִמֶּנָּה וָלָד.
יָשַׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּחֲנוּתוֹ וְרָאָה אֶת הַסּוֹחֲרִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם לוֹ יֶלֶד אוֹ שְׁנֵי יְלָדִים אוֹ יוֹתֵר, וְהֵם יוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹתֵיהֶם כַּאֲבוֹתֵיהֶם.
וְאוֹתוֹ יוֹם, יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה.
נִכְנַס אוֹתוֹ סוֹחֵר אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ רְחִיצַת יוֹם-הַשִּׁשִׁי כַּדָת.
כְּשֶׁיָּצָא נָטַל מַרְאָה שֶׁל הַסַּפָּר וְרָאָה אֶת פָּנָיו בְּתוֹכָהּ וְאָמַר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלֹהַ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ”.
הִתְבּוֹנֵן בִּזְקָנוֹ וְרָאָה שֶׁהַלָּבָן חִפָּה עַל הַשָּׁחוֹר, וְהִרְהֵר בָּזֶה שֶׁהַשֵּׂיבָה הִיא שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַמָּוֶת.
וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹדַעַת מוֹעֵד בּוֹאוֹ, וְהָיְתָה רוֹחֶצֶת וּמְתַקֶּנֶת עַצְמָהּ לוֹ.
נִכְנַס אֵלֶיהָ.
אָמְרָה לוֹ: “עַרְבָא טָבָא” אָמַר לָהּ: “אֲנִי לֹא רָאִיתִי טוֹבָה”.
וּכְבָר אָמְרָה לִפְנֵי כֵן לַמְשָׁרֶתֶת: “הָכִינִי אֶת הַשֻּׁלְחָן לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב”.
וְהֵבִיאָה אֶת הָאֹכֶל.
אָמְרָה לוֹ: “נֹאכַל אֲרוּחַת הָעֶרֶב, אֲדוֹנִי”.
אָמַר לָהּ: “לֹא אֹכַל כְּלוּם” וְהֵסֵב פָּנָיו מִן הַשֻּׁלְחָן.
אָמְרָה לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה, וּמַה הוּא שֶׁמַּעֲצִיב אוֹתְךָ?” אָמַר לָהּ: “אַתְּ הִיא סִבַּת יְגוֹנִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשַׁמְס אַלדִּין אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “אַתְּ הִיא סִבַּת יְגוֹנִי”.
אָמְרָה לוֹ: “עַל שׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: “כְּשֶׁפָּתַחְתִּי הַיּוֹם אֶת חֲנוּתִי, רָאִיתִי כַל אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים, וְלוֹ יֶלֶד אוֹ שְׁנֵי יְלָדִים אוֹ יוֹתֵר וְהֵם יוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹת כַּאֲבוֹתֵיהֶם.
וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ,וּלְוַאי שֶׁזֶּה שֶׁלָּקַח אֶת אָבִיךְ, לֹא יַעַזְבֵךְ גַּם אַתְּ, שֶׁהֲרֵי בַּלַּיְלָה שֶׁבָּאתִי אֵלַיִךְ הִשְׁבַּעַתְּ אוֹתִי שֶׁלֹא אֶשָּׂא עָלֶיךָ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלֹא אֶקַּח לִי לְפִלֶּגֶשׁ לֹא נַעֲרָה כּוּשִׁית וְלֹא רוֹמִית וְלֹא זוּלַת אֵלּוּ מִן הַנְּעָרוֹת וְשֶׁלֹּא אָלוּן לַיְלָה רָחוֹק מִמֵּךְ'.
וַהֲרֵי אַתְּ עֲקָרָה אַתְּ, וְאֵין טוֹבָה בְעֵץ בְּלֹא פֶּרִי”.
אָמְרָה לוֹ: “אֱלֹהִים הוּא עֵדִי שֶׁהַמְּנִיעָה מִמְּךָ וְלֹא מִמֶּנִּי הִיא, שֶׁהַזֶּרַע שֶׁלְּךָ קָלוּשׁ הוּא”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה לְּגֶבֶר שֶׁהַזֶּרַע שֶׁלּוֹ קָלוּשׁ הוּא?” אָמְרָה לוֹ: “אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ מוֹלִיד”.
אָמַר לָהּ: “וּמַה הַתְּרוּפָה לָזֶה? וְהֵיכָן הִיא שֶׁאֶקְנֶהָ? אֶפְשָׁר שֶׁיְעַבֶּה אֶת הַזֶּרַע”.
אָמְרָה לוֹ: “שְׁמָה מַדְלַחַת הַמַּיִם וְהִיא נִמְצֵאת אֵצֶל הָרוֹקְחִים”.
לָן הַסּוֹחֵר וְקָם בַּבֹּקֶר מִתְחָרֵט עַל שֶׁגִּדֵּף אֶת אִשְתּוֹ, וְהִתְחָרְטָה גַם הִיא עַל שֶׁגִּדַּפְתְהוּ.
פָּנָה וְהָלַךְ לַשּׁוּק וּמָצָא אִישׁ רוֹקֵחַ.
אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ”.
הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם.
אָמַר לוֹ: “יֶשְׁנָהּ אֶצְלְךָ רְפוּאָה פְלוֹנִית?” אָמַר לוֹ: “הָיְתָה אֶצְלִי וְאָזְלָהּ, וְאוּלָם שְׁאַל אֶת שְׁכֵנִי”.
הִסְתּוֹבֵב לִשְׁאֹל עַד שֶׁשָּׁאַל אֶת כָּל הָרוֹקְחִים, וְהֵם צוֹחֲקִים עָלָיו.
חָזַר אֶל חֲנוּתוֹ וְיָשַׁב.
וְהָיָה בַשּׁוּק רֹאשׁ הַכָּרוֹזִים, אָדָם מְעַשֵּׁן חֲשִׁישׁ, שֶׁהִתְמַכֵּר לְסַמִּים מְשַׁכְּרִים מִכָּל הַמִּינִים וּמִשְתַּמֵּשׁ בַּחֲשִׁישׁ הַיָּרֹק.
וְהָיָה שֵׁם אוֹתוֹ רֹאשׁ הַכָּרוֹזִים הַשֵּׁיךְ מֻחַמָּד סִמְסִם, וְהָיָה עָנִי מָרוּד, וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹם הַסּוֹחֲרִים כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר.
בָּא כְמִנְהָגוֹ וְאָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”.
הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם כְּשֶׁהוּא רָגוּז.
אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לְךָ שֶׁאַתָּה רָגוּז?” שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין אִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לו: “הֲרֵי זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי נָשׂוּא לָהּ וְלֹא הָרְתָה לִי, וְאָמְרוּ לִי: ,סִבַּת אִי-הֶרְיוֹנָהּ מִמְּךָ הִיא', חִפַּשְׂתִּי תְרוּפָה וְלֹא מְצָאתִיהָ”.
אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְפוּאָתְךָ אֶצְלִי.
וּמַה תֹּאמַר לְזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת אִשְׁתְּךָ הָרָה לְךָ אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן אֲנִי מֵיטִיב לְךָ וּמַשְׁפִּיעַ עָלֶיךְ חֶסֶד”.
אָמַר לוֹ: “תֵּן לִי דִינָר”.
אָמַר לוֹ: “טֹל שְׁנֵי דִינָרִים אֵלֶּה”.
לְקָחָם וְאָמַר: “תֵּן לִי סֵפֶל זֶה שֶׁל חַרְסִינָה”.
נָתַן לוֹ אֶת הַסֵּפֶל.
נְטָלוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל מוֹכֵר הַחֲשִׁישׁ וְלָקַח מִמֶּנּוּ סַם מְשַׁכֵּר רוֹמִי שְתֵּי אוֹקִיּוֹת בְּמִשְׁקָל.
נָטַל מִקְצָת מִן הַכַּבָבָּה הַסִּינִית וְהַקִּנָּמוֹן וְהַצִּפֹּרֶן וְהַזַּנְגְּבִיל וְהַפִּלְפֵּל הַלָּבָן וּלְטָאַת הֶהָרִים.
וְשָׁחַק אוֹתָם יַחַד וְהִרְתִּיחָם בְּשֶׁמֶן הַזַּיִת הַטּוֹב.
וְלָקַח שָׁלשׁ אוֹקִיוֹת לְבוֹנָה וְלָקַח גָבִיעַ מִן הַכַּמּוֹן הַשָּׁחוֹר בְּמִדָּה, וְהִשְׁרָה אוֹתוֹ בְמַיִם.
וְעָשָׂה אֶת כָּל זֶה מִשְׁחָה בִּדְבַשׁ וְשָׂם אוֹתָה בַּסֵּפֶל וְחָזַר עִמּוֹ אֶל הַסּוֹחֵר וּנְתָנוֹ לוֹ וְאָמַר: “זוֹ הִיא הָרְפוּאָה, וְצָרִיךְ שֶׁתִּקַּח מִמֶּנָּה עַל קְצֵה הַמַּאֲרוֹפִית אַחֲרֵי שֶׁתֹּאכַל בָּשָׂר שֶׁל כֶּבֶשׂ וְיוֹנַת-הַבַּיִת וְתַרְבֶּה הַתְּבָלִין עֲלֵיהֶם, וְתֹאכַל אוֹתָם בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב וְתִשְׁתֶּה סֻכָּר הַמְּזֻקָּק”.
הֵכִין הַסּוֹחֵר כָּל זֶה וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְאִשְתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “בַּשְּׁלִי זֶה בַּשֵּׁל יָפֶה, וּקְחִי אִתָּךְ אֶת הָרְפוּאָה לְעַבּוֹת הַמַּיִם וְשִׁמְרִי אוֹתָהּ יָפֶה יָפֶה עַד שֶׁאֶדְרְשֶׁנָּה מֵאִתָּךְ”.
עָשְׂתָה מַה שֶּׁצִּוָּה עָלֶיהָ וְשָׂמָה לְפָנָיו אֶת הָאֹכֶל וְאָכַל אוֹתוֹ בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב.
אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת הַסֵּפֶל וְאָכַל מִמֶּנּוּ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְאָכַל מִמֶּנּוּ עַד תֻּמּוֹ.
בָּא אֶל אִשְׁתּוֹ וְהָרְתָה לוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה.
כְּשֶׁעָבְרוּ הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי חָדַל לִהְיוֹת לָהּ אֹרַח כַּנָּשִׁים, וּפָסְקוּ דָמֶיהָ, וְהִכִּירָה שֶׁהָרָה הִיא.
כְּשֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת אֲחָזוּהָ צִירִים וַחֲבָלִים, וְגָדְלָה הַשִּׂמְחָה.
וְעָמְלָה הַמְּיַלֶּדֶת בִּגְלַל קְשִׁי הַלֵּדָה, וְקָרְאָה אֶת הַנּוֹלָד בִּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת, מֻחַמָּד וְעַלִי לְשֵׁם סְגֻלָּה, וְגִדְּלָה אוֹתוֹ לְאַללָּה וְלָחֲשָׁה תְפִלָה עַל אָזְנוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד.
חִתְּלָה אוֹתוֹ בְּחִתּוּלִים וּמָסְרָה אוֹתוֹ לְאִמּוֹ.
חָלְצָה לוֹ שַׁד וְהֵנִיקָה אוֹתוֹ וְיָנַק וְשָׂבַע וְיָשֵׁן.
עָמְדָה הַמְּיַלֶּדֶת אֶצְלָם שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁתִּקְּנוּ הַמְּתִיקוֹת לְחַלְּקָן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
אַחַר-כָּךְ זָרוּ מֶלַח וְנִכְנַס הַסּוֹחֵר וּבֵרַךְ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּשָׁלוֹם וְאָמַר לָהּ: “הֵיכָן פִּקְדוֹן אֱלֹהִים שֶׁהִפְקִיד עַל יָדֵנוּ?” הִגִּישָׁה לוֹ יֶלֶד מַזְהִיר בְּחִנּוֹ, מַעֲשֵׂה מַנְהִיג כָּל נִמְצָא, וְהוּא בֶן שִׁבְעַת יָמִים.
וְאוּלָם כָּל רוֹאֵהוּ הָיָה אוֹמֵר שֶׁבֶּן-שָׁנָה הוּא.
הִסְתַּכֵּל הַסּוֹחֵר בְּפָנָיו וְרָאָה אוֹתוֹ אַגַּן-יָרֵחַ זוֹרֵחַ, וְלוֹ נְקֻדּוֹת חֵן בִּשְׁתֵּי לְחָיָיו.
אָמַר לָהּ: “מַה שֵּׁם קָרָאת לוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אִלּוּ הָיְתָה בַת הָיִיתִי אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ שֵׁם, וַהֲרֵי זֶה בֵן, לֹאתִקְרָא לוֹ שֵׁם אֶלָּא אָתָּה”.
וְהָיוּ בְנֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר קוֹרְאִים לִבְנֵיהֶם שֵׁם עַל פִּי נַחַשׁ.
וַעֲדַיִן הֵם נוֹעָצִים בִּדְבַר הַשֵּׁם, וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: “הוֹי אָדוֹן עַלַא אַלדִּין”.
אָמַר לָהּ: “נִקְרָא לוֹ שֵׁם עַלַא אַלדִּין אֲבִי אַלשַּׁמָאת”.
מִנָּה לוֹ מֵינִיקוֹת וְאוֹמְנוֹת.
וְיָנַק שְׁנָתַיִם וּגְמָלוּהוּ.
גָּדַל וְרָבָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שֶׁבַע שָׁנִים הִכְנִיסוּהוּ בְתוֹךְ חֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה מֵחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי עַיִן-רָעָה, שֶאָמַר אָבִיו: “לֹא יֵצֵא זֶה מִן הַחֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה עַד שֶׁיִּצְמַח זְקָנוֹ”.
וּמִנָּה לוֹ שִׁפְחָה וָעֶבֶד.
הָיְתָה הַשִּׁפְחָה מְתַקֶּנֶת לוֹ אֲרוּחָתוֹ וְהָעֶבֶד נוֹשֵׂא אוֹתָהּ אֵלָיו.
אַחַר-כָּךְ מָלוּ אוֹתוֹ וְעָשׂוּ לוֹ מִשְׁתֶּה גָדוֹל.
הֵבִיאוּ אֵלָיו מוֹרֶה שֶׁיְּלַמְּדוֹ.
הוֹרָה אוֹתוֹ כְּתָב יָפֶה וְקֻרְאָן וּמַדָּע עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֻמְחֶה.
קָרָה בְאַחַד הַיָּמִים שֶׁהָעֶבֶד הֵבִיא אֵלָיו אֶת הָאֲרוּחָה וְשָׁכַח וְעָזַב אֶת הַחֶדֶר פָּתוּחַ.
עָלָה עַלַא אַלדִּין מִן הַחֶדֶר שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ, וְהָיְתָה אֶצְלָה חֲבוּרָה מִנִּכְבְּדוֹת הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ מְשׂוֹחֲחוֹת עִם אִמּוֹ.
נִכְנַס אֲלֵיהֶן כְּמַמְלוּךְּ לָבָן מֵעָצְמַת חִנּוֹ.
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַנָּשִׁים כִּסּוּ אֶת פְּנֵיהֶן וְאָמְרוּ לְאִמּוֹ: “יַעֲנִישֵׁךְ אֱלֹהִים, פְּלוֹנִית, כֵּיצַד זֶה תַּכְנִיסִי אֵלֵינוּ מַמְלוּךְּ נָכְרִי זֶה? כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַצְּנִיעוּת מֵעִקָּרֵי הָאֱמוּנָה הִיא?” אָמְרָה לָהֶן: “בְּנִי הוּא זֶה וּפְרִי לְבָבִי וּבְנוֹ שֶׁל נְגִיד הַסּוֹחֲרִים שַׁמְס אַלדִּין, בֵּן שֶׁטִּפְּחוּהוּ אוֹמְנוֹת, וַעֲנָק לְגַרְגְּרוֹתָיו, וְדַיְסוֹת וּפִתִּים מְזוֹנוֹתָיו”.
אָמְרוּ לָהּ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ לָךְ בֵּן”.
אָמְרָה: “חוֹשֵׁשׁ לוֹ אָבִיו מִפְּנֵי עַיִן-רָעָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא מְגַדְּלוָ בְּחֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אָמְרָה לַנָּשִׁים: “אָבִיו חוֹשֵׁשׁ לוֹ מִפְּנֵי עַיִן-רָעָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא מְגַדְּלוֹ בְּחֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה.
אֶפְשָׁר שָׁכַח הָעֶבֶד וְעָזַב הַחֶדֶר פָּתוּחַ וְיָצָא מִתּוֹכוֹ.
וְאֵין אָנוּ רוֹצִים שֶׁיַּעֲלֶה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי שֶׁיִּצְמַח זְקָנוֹ”.
בֵּרְכוּ אוֹתָהּ הַנָּשִׁים בְּמַזָּל טוֹב לְכָךְ.
יָצָא הַנַּעַר מִלִּפְנֵי הַנָּשִׁים אֶל חֲצַר הַבַּיִת, וְעָלָה לַטְּרַקְלִין וְיָשַׁב בּוֹ.
בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב נִכְנְסוּ הָעֲבָדִים וְאִתָּם פִּרְדַּת אָבִיו.
אָמַר לָהֶם עַלַא אַלדִּין: “הֵיכָן הָיְתָה פִּרְדָּה זוֹ?” אָמרוּ לוֹ: “אֲנַחְנוּ הוֹבַלְנוּ אֶת אָבִיךָ לַחֲנוּת כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עָלָיו וְהֶחֱזַרְנו אוֹתָה”.
אָמַר לָהֶם: “מַה הִיא אוּמָנוּת אָבִי?” אָמְרוּ לוֹ: “נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא נְשִׂיא בְּנֵי עֲרָב”.
נִכְנַס עַלַא אַלדִּין אֶל אִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, אוּמָנוּת אָבִי מַה הִיא?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אָבִיךָ סוֹחֵר וְהוּא נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּנְשִׂיא בְנֵי עֲרָב.
וַעֲבָדָיו אֵינָם חַיָּבִים לְהִוָּעֵץ בּוֹ בִּמְכִירָה אִם לֹא בִּמְכִירָה שֶׁמְּחִירָה לְכָל הַפָּחוֹת אֶלֶף דִּינָר.
וְאוּלָם בִּמְכִירָה שֶׁהִיא בִּתְשַׁע מֵאוֹת דִּינָר וּפָחוֹת מִזֶּה אֵינָם נוֹעָצִים בּוֹ, אֶלָּא מוֹכְרִים אוֹתָהּ לְבַדָּם.
וְאֵין סְחוֹרָה בָאָה מֵאַרְצוֹת בְּנֵי-אָדָם אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת תַּחַת יַד אָבִיךָ.
וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה נָתַן לְאָבִיךָ, בְּנִי, הוֹן אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרוֹב”.
אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂמַנִי בֶּן נְשִׂיא בְּנֵי-עֲרָב וְשֶׁאָבִי נְגִיד-הַסּוֹחֲרִים.
וּמִשּׁוּם מָה, אִמִּי, תַּנִּיחוּ אוֹתִי בִּדְיוֹטָא מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְתַעַזְבוּ אוֹתִי חָבוּשׁ בָּהּ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֲנַחְנוּ לֹא עָשִׂינוּ כָךְ אֶלָּא חוֹשְׁשִׁים לְךָ מֵעֵינָם הָרָעָה שֶׁל בְּנֵי-אָדָם.
שֶׁהָעַיִן-הָרָעָה אֱמֶת הִיא, וְרֹב יוֹרְדֵי-קֶבֶר הֵם מֵעַיִן-רָעָה”.
אָמַר לָהּ: “אִמִּי, וְהֵיכָן אֶפְשָׁר לִמְצֹא מִפְלָט מִפְּנֵי הַגּוֹרָל? הַזְּהִירוּת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת בְּעַד הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, וּמַה שֶּׁנִכְתַּב אֵין מִפָּנָיו מָנוֹס.
וְזֶה אֲשֶׁר לָקַח אֶת סָבִי לֹא יַעַזְבֵנִי לֹא אוֹתִי וְלֹא אֶת אָבִי.
וְאִם חַי הוּא הַיּוֹם, לֹא יִחְיֶה מָחָר.
וַהֲרֵי אִם יָמוּת אָבִי פִתְאֹם וְאֵצֵא אֲנִי וְאֹמַר:,אֲנִי עַלַא אַלדִּין בֶּן הַסּוֹחֵר שַׁמְס אַלדִּין‘, לֹא יַאֲמִין לִי אִישׁ מִבְּנֵי-הָאָדָם, וְהַזְּקֵנִים יֹאמְרוּ: ,מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ לְשַׁמְס אַלדִּין בֵּן’.
וְיֵרֵד אוֹצַר הַמְּדִּינָה וְיִּקַח אֶת רְכוּשׁ אָבִי.
וְאָכֵן יְרַחֵם אַללָּה נִשְׁמַת זֶה שֶׁאָמַר:,יָמוּת אָדָם וְיֹאבַד הוֹנוֹ, וְיִקְחוּ הַשְּׁפָלִים בָּאָדָם נְשׁוֹתָיו'.
אִם כָּךְ אֵפוֹא דַּבְּרִי אַתְּ, אִמִּי, אֶל אָבִי עַד שֶׁיִּקָּחֵנִי עִמּוֹ לַשּׁוּק וְיִפְתַּח לִי חֲנוּת שֶׁאֵשֵׁב בָּהּ בִּסְחוֹרָה, וִילַמְּדֵנִי מִקָּח וּמִמְכָּר, וּמַשָּׁא וּמַתָּן”.
אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כְּשֶׁיָּבוֹא אָבִיךָ אַגִּיד לוֹ זֹאת”.
כְּשֶׁחָזַר הַסּוֹחֵר לְבֵיתוֹ, מָצָא אֶת בְּנוֹ עַלַא אַלדִּין אַלשַּמָאת יוֹשֵׁב אֵצֶל אִמּוֹ.
אָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם מָה הוֹצֵאת אוֹתוֹ מִן הַחֶדֶר מִתַּחַת לָאֲדָמָה?” אָמְרָה לוֹ: “בֶּן-דוֹדִי, אֲנִי לֹא הוֹצֵאתִיו.
וְאוּלָם הָעֲבָדִים שָׁכְחוּ וְעָזְבוּ אֶת הַחֶדֶר פָּתוּחַ.
וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֶׁבֶת וְאֶצְלִי חֲבוּרָה מִן הַנָּשִׁים הַכְּבוּדוֹת, נִכְנַס פִּתְאֹם אֵלֵינוּ”.
סָחָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאָמַר בְּנוֹ.
אָמַר לוֹ: “בְּנִי, לְמָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, אֲנִי נוֹטֶלְךָ עַמִּי לַשּׁוּק.
וְאוּלָם בְּנִי, יְשִיבַת שְׁוָקִים וַחֲנֻיּוֹת צְרִיכָה נִימוּסִין וּשְׁלֵמוּת עַל כָּל פָּנִים”.
לָן עַלַא אַלדִּין אוֹתוֹ לַיְלָה שָׂמֵחַ עַל דִּבְרֵי אָבִיו.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, הִכְנִיס אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבִּישׁוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים הַשָּׁוָה סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן, וְאַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ אֲרוּחַת-הֹּבֶקר וְשָתוּ, רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְהִרְכִּיב אֶת בְּנוֹ עַל פִּרְדָּה, וּלְקָחוֹ מֵאַחֲרָיו, וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַשּׁוּק.
רָאוּ בְּנֵי-הַשּׁוּק אֶת נְגִיד הַסּוֹחַרִים הוֹלֵךְ וּבָא וְאַחֲרָיו עֶלֶם, שֶׁפָּנָיו כְּאִלּוּ הֵם אַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר.
אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: “רְאוּ עֶלֶם זֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי נְגִיד הַסּוֹחֲרִים, הַרֵי חָשַׁבְנוּ עָלָיו טוֹבָה, וְאוּלָם הוּא כַּכָּרֵשָׁה: סָב מִבַּחוּץ וְלִבּוֹ יָרֹק”.
אָמַר הַזָּקֵן מֻחַמָּד סִמְסִם רֹאשׁ הַשּׁוּק, שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל, לַסּוֹחַרִים: “אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים עוֹד לְעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה זֶה נָגִיד לָנוּ”.
וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל נְגִיד הַסּוֹחַרִים, כְּשֶׁהָיָה בָא מִבֵּיתוֹ בַּבֹּקֶר וְיוֹשֵׁב בַּחֲנוּתֹו, הָיָה נִגָּשׁ אֵלָיו רֹאשׁ-הַשּׁוּק וְקוֹרֵא אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה שֶׁבַּקֻּרְאָן לִפְנֵי הַסּוֹחֲרִים, שֶׁכֵּן הָיוּ קָמִים עִמּוֹ וּבָאִים אֶל נְגִיד הַסּוֹחֲרִים, וְקוֹרְאִים לְפָנָיו אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת הַשַּחַר, וְנִפְטָרִים מִמֶּנּוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם לַחֲנוּתוֹ.
כְּשֶׁיָּשַׁב נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בַּחֲנוּתוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּמִנְהָגוֹ, לֹא בָאוּ אֵלָיו הַסּוֹחֲרִים כְּפִי שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים.
קָרָא לְרֹאשׁ הַשּׁוּק וְאָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מַה לֹּא הִתְאַסְּפוּ אֵלַי הַסּוֹחֲרִים כְּמִנְהָגָם?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ לִמְסֹר דִּבְרֵי מַחְלֹקֶת.
הֲרֵי הִסְכִּימוּ הַסּוֹחֲרִים לְפַטֶּרְךָ מִן הַנְּגִידוּת וְלֹא יִקְרְאוּ לְפָנֶיךָ אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה”.
אָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה?” אָמַר לוֹ:”וּמָה עִנְיָן יֶלֶד זֶה הַיּוֹשֵׁב לְצִדְּךָ וְאַתָּה זָקֵן וְרֹאשׁ הַסּוֹחֲרִים.
כְּלוּם יֶלֶד זֶה מַמְלוּךְּ שֶׁלְּךָ הוּא אוֹ קָרוֹב לְאִשְׁתֶּךָ? דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ נְטִיָּה לְעֶלֶם".
גָּעַר בּוֹ וְאָמַר: “שְׁתֹק, יְשִׁיתְךָ אֱלֹהִים לְבוּז, אוֹתְךָ וְאֶת הַדּוֹמִים לְךָ.
בְּנִי הוּא זֶה”.
אָמַר לוֹ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ לְךָ בֵן”.
אָמַר לוֹ: “אַתָּה הֵבֵאתָ לִי רְפוּאָה שֶׁהָרְתָה אִשְׁתִּי וְיָלְדָה אוֹתוֹ, וְאוּלָם מֵחֲשָׁשִׁי לוֹ מִפְּנֵי עַיִן-רָעָה, גִּדַּלְתִּיו בִּדְיוֹטָא מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְהָיָה בִרְצוֹנִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה מִן הַדְּיוֹטָא עַד שֶׁיַּחֲזִיק זְקָנוֹ בְיָדוֹ, וְלֹא הִסְכִּימָה אִמּוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּי שֶׁאֶפְתַּח חֲנוּת וְאָשִׂים אֶצְלוֹ סְחוֹרָה וַאֲלַמֵּד אוֹתוֹ מֶקָּח וּמִמְכָּר”.
הָלַךְ רֹאשׁ הַשּׁוּק אֶל הַסּוֹחֲרִים וְהוֹדִיעַ לָהֶם הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ.
קָמוּ כֻלָּם מְלַוִּים אוֹתוֹ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל נְגִיד הַסּוֹחֲרִים וְקָראוּ אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְּמַזָּל טוֹב לְאוֹתוֹ עֶלֶם, וְאָמְרוּ לוֹ: “אֱלֹהֵינוּ יַשְׁאִיר בַּחַיִּים אֶת הַשֹּׁרֶשׁ וְאֶת הֶעָנָף.
וְאוּלָם הֶעָנִי שֶׁבָּנוּ כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ בֵן, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהוּא עוֹשֶה לְאֶחָיו קַלַּחַת רְבִיבַת קֶמַח וּמַזְמִין מַכָּרָיו וּקְרוֹבָיו, וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ כֵן”.
אָמַר לָהֶם: “לָכֶם הִיא זֹאת עָלַי, וְיִהְיֶה מְקוֹם הִתְאַסְּפוּתֵנוּ בַּגָּן”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִינָזָאד: “אֲחוֹתִי, סַפְּרִי לָנוּ הֶמְשֵׁךְ סִפּוּרֵךְ, אִם עֵרָה עֲדַיִן אַתְּ וְאֵינֵךְ יְשֵׁנָה”.
אָמְרָה לָהּ: "בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד.
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנְּגִיד הַסּוֹחֲרִים הִבְטִיחַ לַסּוֹחֲרִים לְתֵּקן לָהֶם סְעֻדָּה, וְאָמַר לָהֶם: “בָּגָּן יִהְיֶה מְקוֹם הִתְאַסְּפוּתֵנוּ”.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר שָׁלַח אֶת מְשָׁרֵת הַבַּיִת אֶל הָאוּלָם וְהַבִּיתָן וְצִוָּהוּ לְהַצִּיעַ בָּהֶם שְׁטִיחִים.
וְשָׁלַח צָרְכֵי בִּשּׁוּל, בָּשָׂר וְחֶמְאָה מוּמַסָּה וְכָל מַה שֶּׁהַמַּצָּב דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ, וְעָרַךְ שְנֵי שֻׁלְחָנוֹת, שֻׁלְחָן בַּבִּיתָן וְשֻׁלְחָן בָּאוּלָם.
חָגַר הַסּוֹחֵר שַׁמְס אַלדִּין חֲגוֹרָה וְחָגַר בְּנוֹ עַלַא אַלדִּין חֲגוֹרָה.
אָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּשֶׁיִכָּנֵס אִישׁ שֵׂבָה, אֲקַבֵּל אֲנִי פָנָיו וְאוֹשִׁיב אוֹתוֹ לַשֻּׁלְחָן שֶׁבַּבִּיתָן.
וְאַתָּה, בְּנִי, כְּשֶׁיִּכָּנֵס נַעַר שֶׁלֹּא צָמַח לוֹ עֲדַיִן זְקָנוֹ, קַח אוֹתוֹ וְהַכְנֵס אוֹתוֹ לָאוּלָם וְהוֹשֵׁב אוֹתוֹ לַשֻּׁלְחָן”.
אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה, אָבִי? מַה הַסִּבָּה שָׁאַתָּה עוֹרֵךְ שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת, אֶחָד לַאֲנָשִׁים מְגֻדָּלִים וְאֶחָד לַצְּעִירִים?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַצָּעִיר שֶׁלֹּא צָמַח לוֹ זָקָן יִתְבַּיֵּשׁ לֶאֱכֹל עִם אִישׁ הַשֵּׂבָה”.
מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי בְנוֹ.
כְּשֶׁבָּאוּ הַסּוֹחֲרִים הָיָה שַׁמְס אַלדִּין מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאֲנָשִׁים הַמְּגֻדָּלִים וּמוֹשִׁיבָם בַּבִּיתָן, וּבְנוֹ עַלַא אַלדִּין מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַצְּעִירִים וּמוֹשִׁיבָם בָּאוּלָם.
הֶעֱלוּ אֶת הָאֹכֶל וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ וְשָׁתוּ מַשְׁקָאוֹת, וְהָיוּ הַמְּשָׁרְתִים מַקְטִירִים לְבוֹנָה.
אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ הַזְּקֵנִים בְּמוֹשַׁב-מַדָּע וּבְשִׂיחַת רֵעִים.
וְהָיָה בֵינֵיהֶם אִישׁ סוֹחֵר
מַחְמוּד אַלבַּלְכִּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מֻסְלִם בְּגָלוּי וְאַמְגּוּשִׁי בַסֵּתֶר.
וְהָיָה חוֹמֵד הוֹלְלוּת וְחוֹשֵׁק בִּנְעָרִים.
הֵצִיץ בְעַלַא אַלדִּין בְּמַבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת, וּכְאִלּוּ תָּלָה לוֹ הַשָּׂטָן לַנַּעַר אֶבֶן יְקָרָה בְּפָנָיו.
תָּקְפוּ אוֹתוֹ כִּסּוּפִים לַנַּעַר וּתְשׁוּקָה וְעֶרְגָּה לוֹהֶטֶת.
וְהָיָה אוֹתוֹ סוֹחֵר שֶׁשְּׁמוֹ מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי קוֹנֶה אֲרִיגִים וּסְחוֹרוֹת מֵאָבִיו שֶׁל עַלַא אַלדִּין.
קָם וְהִתְהַלֵּךְ קְצָת וְנָטָה לְעֵבֶר הַנְּעָרִים.
קָמוּ לִקְרָאתוֹ.
וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין חָשׁ בְאוֹתָהּ שָׁעָה צֹרֶךְ וְהָלַךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו.
פָּנָה הַסּוֹחֵר מַחְמוּד אֶל הַיְּלָדִים וְאָמַר לָהֶם: “אִם אַתֶּם מְרַצִּים לִי אֶת עַלַא אַלדִּין שֶׁיִּסַּע עִמִּי, אֲנִי נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִכֶּם חֲלִיפַת בְּגָדִים הַשָּׁוָה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן”.
אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הָאֲנָשִׁים הַמְּגֻדָּלִים.
וּבְעוֹד הַיְּלָדִים יוֹשְׁבִים, קָרַב עַלַא אַלדִּין וּבָא אֲלֵיהֶם.
קָמוּ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בֵינֵיהֶם בַּמָּקוֹם בְּרֹאשׁ.
קָם יֶלֶד מֵהֶם וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: “אֲדוֹנִי חַסַן, הַגֵּד לִי מַה הוּא הַקֶּרֶן שֶׁל הוֹנְךָ שָׁאַתָּה קוֹנֶה וּמוֹכֵר בּוֹ, וּמֵאַיִן בָּא לְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי, כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְרָבִיתִי וְהִתְבַּגַּרְתִּי אָמַרְתִּי לְאָבִי:,אָבִי, תֵּן לִי סְחוֹרָה‘.
אָמַר לִי: ",בְּנִי, אֵין לִי כְּלוּם, וְאוּלָם לֵךְ קַח לְךָ מָמוֹן מֵאַחַד הַסּוֹחֲרִים וּסְחַר בּוֹ וְתִלְמַד מִקָּח וּמִמְכָּר וּמַשָּׁא-וּמַתָּן’.
הָלַכְתִּי אֶל אַחַד הַסּוֹחַרִים וְלָוִיתִי מִמֶּנּוּ דִינָר וְקָנִיתִי בָהֶם אֲרִיגִים וְנָסַעְתִּי בָהֶם לְדַמֶּשֶׂק וְהִרְוַחְתִּי מִשְׁנֵה הַכֶּסֶף.
וְלֹא פָסַקְתִּי לִסְחוֹר עַד שֶׁהָיָה קֶרֶן הוֹנִי קָרוֹב לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”.
וְהָיָה כָל אֶחָד מִן הַנְּעָרִים אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מֵעֵין זֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַתּוֹר לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת לְדַבֵּר דְּבָרָיו.
אָמְרוּ לוֹ: “וְאַתָּה אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין?”.
אָמַר לָהֶם: “אֲנִי גָדַלְתִּי בִדְיוֹטָא מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְעָלִיתִי מִמֶּנָּה בַּשָּׁבוּעַ הַזֶּה, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַחֲנוּת וְחוֹזֵר מִמֶּנָּה לַבָּיִת”.
אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה הָרְגַלְתָּ לָשֶׁבֶת בָּיִת, וְאִי-אַתָּה יוֹדֵעַ תַּעֲנוּגָהּ שֶׁל נְסִיעָה, אָכֵן הַנְּסִיעָה אֵינָהּ אֶלָּא לַאֲנָשִׁים”.
אָמַר לָהֶם: “אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בִּנְסִיעָה, וְהַמְּנוּחָה יְקָרָה לְאֵין עֲרֹךְ”.
אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: “זֶה דוֹמֶה לַדָּג שֶׁבְּפָרְשׁוֹ מִן הַמָּיִם יָמוּת”.
אַחַר-כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי עַלַא אַלדִּין אֵין תִּפְאֶרֶת בְּנֵי סוֹחֲרִים אֶלָּא בִנְסִיעָה בִּגְלַל הָרֶוַח”.
הִגִּיעַ לוֹ רֹגֶז לְעַלַא אַלדִּין בְּסִבַּת זֶה, וְהָלַךְ מִן הַיְּלָדִים, עֵינוֹ בוֹכִיָּה וְלִבּוֹ אָבֵל, וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וּפָנָה לַבַּיִת.
רָאֲתָה אוֹתוֹ אִמּוֹ רָגוּז מְאֹד וְעֵינוֹ בוֹכִיָּה.
אָמְרָה לוֹ: “מַה הֱבִיאֲךָ לִידֵי בְכִי, בְּנִי?” אָמַר לָהּ: “יַלְדֵי הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם יַחַד גִּנּוּ אוֹתִי וְאָמְרוּ לִי:,אֵין תִּפְאֶרֶת בְּנֵי סוֹחֲרִים אֶלָּא בִנְסִיעָה כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֲדַרְכְּמוֹנִים וְדִינָרִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין אָמַר לְאִמּוֹ: “בְּנֵי הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם יַחַד גִּנּוּ אוֹתִי וְאָמְרוּ: אֵין תִּפְאֶרֶת בְּנֵי סוֹחֲרִים אֶלָּא בִנְסִיעָה כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֲדַרְכְּמוֹנִים וְדִינָרִים”.
אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִנְסֹעַ?” אָמַר: “הֵן”.
אָמְרָה לוֹ: “לְאֵיזוֹ מְדִינָה?” אָמַר לָהּ: “לְעִיר בַּגְדָאד, שֶׁכֵּן מַרְוִיחִים בָּהּ בְּנֵי-אָדָם מִשְׁנֵה כַסְפָּם”.
אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה אָבִיךָ לוֹ הוֹן רָב, וְאִם אֵין הוּא מְצַיֶּדְךָ בִּסְחוֹרָה מֵהוֹנוֹ, אֲנִי מְצַיַּדְתְּךָ בִּסְחוֹרָה מֵאֶצְלִי”.
אָמַר לָהּ: “הַטּוֹב בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים הוּא כְּשֶׁמְּמַהֲרִים לַעֲשׂוֹתוֹ.
וְאִם חֶסֶד הוּא הֲרֵי זֹאת שַׁעְתוֹ”.
הֵבִיאָה לְפָנֶיהָ אֶת הָעֲבָדִים וְשָלְחָה אוֹתָם אֶל אוֹרְזֵי הָאֲרִיגִים וּפָתְחָה מַחְסַן סְחוֹרָה וְהוֹצִיאָה לוֹ מִתּוֹכוֹ אֲרִיגִים, וְאָרְזוּ לוֹ עֲשָׂרָה מִטְעָנִים.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אִמּוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו, הִנֵּה פָּנָה כֹה וָכֹה וְלֹא מָצָא אֶת בְּנוֹ עַלַא אַלדִּין בַּגָּן.
שָׁאַל עַל אֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְהָלַךְ הַבַּיְתָה”.
רָכַב בַּדֶּרֶךְ אַחֲרָיו.
כְּשֶׁנִּכְנַס לִמְעוֹנוֹ רָאָה מִטְעָנִים אֲרוּזִים.
שָׁאַל עַל דְּבָרָם, וְהִגִּידָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מַה שֶׁקָרָה מִצַּד בְּנֵי הַסּוֹחֲרִים לִבְנוֹ עַלַא אַלדִּין.
אָמַר לוֹ: "בְּנִי, יָשִׂים אֱלֹהִים לְאַכְזָב אֶת הַתּוֹחֶלֶת מִן הַנְּסִיעָה לַנֵּכָר.
וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם:,מֵאָשְׁרוֹ שֶׁל אָדָם הוּא שֶׁיִּמְצָא פַּרְנָסָתוֹ בְעִירוֹ'.
וְאָמרוּ הַקַּדְמוֹנִים: “הַנַּח לָהּ לַנְּסִיעָה וַאֲפלּוּ מִיל אֶחָד”.
אַחַר-כָּךְ אָמַר לִבְנוֹ: “עוֹמֵד אַתָּה בְּתֹקֶף עַל הַנְּסִיעָה וְאֵינְךָ חוֹזֵר בְּךָ?” אָמַר לוֹ בְנוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֶל בַּגְדָד בִּסְחוֹרָה.
וְאִם לָאו, הַרֵינִי פוֹשֵׁט אֶת בְּגָדַי וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי דַרְוִישִׁים וְיוֹצֵא לְמַסָּעַי בַּאֲרָצוֹת”.
אָמַר לוֹ אָבִיו: “אֵין אֲנִי נִצְרָךְ וְלֹא חֲסַר-כֹּל, שֶׁהֲרֵי אֶצְלִי מָמוֹן רָב”.
הֶרְאָה לוֹ כָל מַה שֶּׁאֶצְלוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהַסְּחוֹרָה וְהָאֲרִיגִים, וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי אֶצְלִי לְכָל אֶרֶץ מַה שֶּׁמַּתְאִים לָהּ מִן הָאֲרִיגִים וְהַסְּחוֹרָה”.
הֶרְאָה לוֹ אַרְבָּעִים מִטְעָנִים אֲרוּזִים כָּתוּב עַל כָּל מִטְעָן מְחִירוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, טֹל אַרְבָּעִים מִטְעָנִים אֵלֶּה וַעֲשֶׂרֶת הַמִּטְעָנִים מִשֶּׁל אִמְּךָ וְסַע בְּשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.
וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ, בְּנִי, מִפְּנֵי יַעַר שֶׁבְּדַרְכְּךָ, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם יַעַר הָאַרְיֵה, שֶׁשָּׁם נַחַל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם נַחַל הַכְּלָבִים, שֶׁבִּשְׁנֵי אֵלֶּה תֹאבַדְנָה הַנְּפָשׁוֹת מִבְּלִי רַחֲמִים”.
אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה, אָבִי?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם בַּדַוִי הַמְּלַסְטֵם בַּדְּרָכִים, עַגְ’לָאן שְׁמוֹ”.
אָמַר לוֹ: “הַמִּחְיָה מִחְיַת אֱלֹהִים הִיא וְאִם חֵלֶק לִי בָּהּ לֹא יַשִּׂיגֵנִי נֵזֶק”.
רָכַב עַלַא אַלדִּין עִם אָבִיו וְנָסַע אֶל הַשּׁוּק, וְהִנֵּה נַהַג אוֹרְחוֹת יוֹרֵד מֵעַל גַּבֵּי פִּרְדָּה.
נָשַׁק יַד נְגִיד הַסּוֹחַרִים וְאָמַר לוֹ: “מִזְּמַן, אֲדוֹנִי, לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּנוּ בְּעִסְקֵי מִסְחָרְךָ”.
אָמַר לוֹ: “לְכָל זְמַן שׁוּשַׁלְתּוֹ וַאֲנָשָׁיו”.
יְרַחֵם אֱלֹהִים נִשְׁמַת זֶה שֶׁאָמַר:
וְזָקֵן שַׁח לָאָרֶץ יֵלֵךְ דַּרְכּוֹ,
וּזְקָנוֹ יוֹרֵד לוֹ עַד בִּרְכּוֹ.
אָמַרְתִּי לוֹ: “עַל מַה לָּאָרֶץ תֵּט?”
אָמַר, וַיָּנַע לְמוּלִי בַּיָּד:
"עֲלוּמַי בֶּעָפָר אָבְדוּ מִנִּי
וָאָכֹף, מְחַפֵּשׂ אוֹתָם הִנְנִי".
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר: “נָהָג מֻמְחֶה, אֵין אֲנִי בְּכַוָּנָתִי לִנְסֹעַ, אֶלָּא בְּנִי זֶה”.
אָמַר לוֹ נַהַג הַשַּׁיָּרָה: “יִשְׁמְרֵהוּ לְךָ אֱלֹהִים”.
סִדֵּר נְגִיד הַסּוֹחֲרִים חוֹזֶה בֵּין בְּנוֹ וּבֵין נַהָג הַשַּׁיָּרָה, וְשָׁת אוֹתוֹ בֵן לוֹ וְצִוָּהוּ עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “טֹל מְאַת דִּינָר אֵלֶּה לִנְעָרֶיךָ”.
קָנָה נְגִיד הַסּוֹחֲרִים שִׁשִּׁים פִּרְדָּה וּמְנוֹרָה וּפָרֹכֶת לְקִבְרוֹ שֶל הַסַּיִּד עַבְּד אַלְקָאדִר אַלְגִ’לָאנִי וְאָמַר לִבְנוֹ: “אֲנִי לֹא אֶהְיֶה אֶצְלְךָ וַהֲרֵי זֶה אָבִיךָ בִּמְקוֹמִי, וּלְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר לְךָ שְׁמַע בְּקוֹלוֹ”.
פָּנָה עִם הַפְּרָדִים וְהַמְּשָׁרְתִים לְבֵיתוֹ, וְסִדֵּר קְרִיאַת קֻרְאָן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְחַג מוֹלָד לַשֵּיךְ עַבְּד אַלְקָאדִר אַלְגִ’לָאנִי.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נָתַן נְגִיד הַסּוֹחֲרִים לִבְנוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס לְבַגְדָאד וּמוֹצֵא אֶת הָאֲרִיגִים מְבִיאִים רֶוַח, מְכֹר אוֹתָם.
אוּלָם אִם תִּמְצָא מַצָּבָם עוֹמֵד בְּעֵינוֹ, תּוֹצִיא לְהוֹצָאוֹתֶיךָ דִינָרִים אֵלֶּה”.
טָעֲנוּ אֶת הַפְּרָדוֹת וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה, וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם עַד שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעִיר.
וּכְבָר צִיֵּד עַצְמוֹ מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי לִנְסֹעַ לְעֵבֶר בַּגְדָאד וְהוֹצִיא מִטְעָנָיו וְנָטָה אֹהָלָיו מִחוּץ לָעִיר, שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא תַשִּׂיג נַעַר זֶה אֶלָּא בְּמָקוֹם עָזוּב, שֶׁאֵין שָׁם לֹא מְרַגֵּל וְלֹא מַשְׁגִּיחַ שֶׁיְּקַלְקֵל לְךָ”.
וְהָיָה לְאָבִיו שֶׁל הַנַּעַר אֶלֶף דִּינָר בְּיַד מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי, שְׁאֵרִית שֶׁל פְּעֻלָּה מִסְחָרִית.
הָלַךְ אֵלַיו וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: “תֵּן אֶת אֶלֶף הַדִּינָר לִבְנִי עַלַא אַלדִּין”.
וְצִוָּהוּ עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הַרֵי הוּא כְּבִנְךָ”, וְכָךְ נִתְחַבֵּר עַלַא אַלדִּין לְחֶבְרָה לְמַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי.
הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין נִתְחַבֵּר לְחֶבְרָה לְמַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי.
קָם מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי וְצִוָּה אֶת טַבָּחוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין שֶׁלֹּא יְבַשֵּׁל דָּבָר.
וְהָיָה מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי מַגִּישׁ לְעַלַא אַלדִּין מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לוֹ וְלַחֲבוּרָתוֹ.
יָצְאוּ לְמַסָּעָם.
וְהָיוּ לַסּוֹחֵר מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי אַרְבָּעָה בָתִּים, אֶחָד בְּמִצְרַיִם וְאֶחָד בְדַמֶּשֶׂק וְאֶחָד בְּחַלַבּ וְאֶחָד בְּבַּגְדָאד.
לֹא פָסְקוּ נוֹסְעִים בְּמִדְבָּרִיּוֹת וַעֲרָבוֹת עַד שֶׁנִּשְׁקְפָה לָהֶם דַּמֶּשֶׂק.
שָׁלַח מַחְמוּד אֶת עַבְדוֹ אֶל עַלַא אַלדִּין, וּמָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא.
נִגַּשׁ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו.
אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ שָׁלוֹם וּמַזְמִין אוֹתְךָ לִמְסִבָּתוֹ בִּמְעוֹנוֹ”.
אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶוָּעֵץ תְּחִלָה בְּאָבִי כַּמָאל אַלדִּין מְנַהֵג הַשַּׁיָּרָה”.
נוֹעַץ בּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “לָאו”.
נָסְעוּ מִדַּמֶּשֶׂק עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְחַלַבּ.
סִדֵּר מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי מְסִבָּה וְשָׁלַח לְהַזְמִין אֶת עַלַא אַלדִּין.
נוֹעַץ בִּמְנַהֵג הַשַּיָּרָה, וּמָנַע אוֹתוֹ מִזֶּה.
נָסְעוּ מֵחַלַבּ עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינֵיהֶם וּבֵין בַּגְדָאד מַסַּע יוֹם אֶחָד, סִדֵּר מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי מְסִבָּה וְשָׁלַח לְהַזְמִין אֶת עַלַא אַלדִּין.
נוֹעַץ בִּמְנַהֵג הַשַּׁיָּרָה, וּמָנַע אוֹתוֹ מִזֶּה, אָמַר: “אֵין מִפְלָט מִזֶּה”.
קָם וְחָגַר חֶרֶב תַּחַת בְּגָדָיו וְהָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו.
קָם לִקְרָאתוֹ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְעָרַךְ שֻׁלְחָן חָשׁוּב, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם.
גָּחַן מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי עַל עַלַא אַלדִּין, לַחְטֹף מִמֶּנּוּ נְשִׁיקָה.
פָּגְעָה בְכַף יָדוֹ.
אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה?” אָמַר לוֹ: "הִנֵּה הֲבֵאתִיךָ הֵנָּה, וּמְבֻקָּשִׁי לְהִתְעַלֵּס בְּךָ בְּמָקוֹם זֶה, כְּפִי דִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
הֲלֹא תָסוּר אֵלַי רֶגַע קַל עַד מְאֹד,
כְּדֵי חֲלֹב כִּבְשָׂה אוֹ קְלוֹת בֵּיצָה וְלֹא עוֹד.
וְכָל מִגְדָּנוֹת כַּאֲשֶׁר יִנְעַם לְךָ אֱכֹל,
וּמַטְבְּעוֹת כֶּסֶף מוּלְךָ תְצַלְצֵלְנָה, טֹל.
וְשָׂא בְלִי עָמָל אֲשֶׁר לְךָ יֶעֱרַב,
אִם כְּאֶצְבַּע אוֹ קֵיסָם אוֹ מְלֹא הַכַּף".
קָם עַלַא אַלדִּין וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְאָמַר לוֹ: "אוֹי לְקָדְקָדְךָ שֵׂיבָה, כְּלוּם אִי-אַתָּה יָרֵא אֶת אֱלֹהִים שַׁדַּי לִכְעֹס? וְלֹא שָׁמַעְתָּ דִּבְרֵי מִי שֶׁאָמַר:
שְמֹר שֵׂיבָתְךָ מִבּוּז יַכְתִּימָהּ וְהִזָּהֵר,
שֶׁכֵּן הַלָּבָן מְקַבֵּל לִכְלוּךְ מַהֵר".
כְּשֶׁגָּמַר עַלַא אַלדִּין שִׁירוֹ אָמַר לְמַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי: “הֲרֵי סְחוֹרָה זוֹ פִּקָּדוֹן אֱלֹהִים הִיא לֹא תִמָּכֵר.
וְאִלּוּ מְכַרְתִּיהָ לְזוּלָתְךָ בְּזָהָב הָיִיתִי מוֹכְרָה לְךָ בְּכֶסֶף.
וְאוּלָם בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, נָבָל, שֶׁאֵינִי בָא בְחֶבְרָתְךָ עוֹד לְעוֹלָם”.
חָזַר אֶל מְנַהֵג הַשַּׁיָּרָה כַּמָאל אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “אָכֵן אָדָם זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְאֵינִי חוֹזֵר וּבָא בְחֶבְרָתוֹ עוֹד לְעוֹלָם, וְאֵינִי הוֹלֵךְ עמוֹ בְדֶרֶךְ”.
אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ אֶצְלוֹ? וְאוּלָם אִם אָנוּ נִפְרָדִים מֵעָלָיו, יֵשׁ חֲשָׁשׁ לְנַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִשָּׁמֵד.
הַנַּח לָנוּ אֵפוֹא וְנֵלֵךְ בְּשַׁיָּרָה אַחַת”.
אָמַר לוֹ: “אִי-אֶפְשָׁר שֶׁאֶלָּוֶה אֵלָיו בַּדֶּרֶךְ בְּשׁוּם פָּנִים”.
טָעַן עַלַא אַלדִּין אֶת מִטְעָנָיו וְנָסְעוּ הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ עַד שֶׁבָּאוּ לְנַחַל וּבִקְּשׁוּ לַחֲנוֹת בּוֹ.
אָמַר מְנַהֵג-הַשַּׁיָּרָה: “אַל תַּחֲנוּ כָאן, אֶלָּא הַמְּשִׁיכוּ לִנְסֹעַ, וּמַהֲרוּ בִנְסִיעַתְכֶם, אֶפְשָׁר נַגִּיעַ לְבַגְדָאד לִפְנֵי שֶׁיִּנָּעַלוּ שְׁעָרֶיהָ, שֶׁכֵּן אֵינָם פּוֹתְחִים אוֹתָם וְאֵינָם סוֹגְרִים אֶלָּא בְּעוֹד שֶׁמֶשׁ מֵחֲשָׁשׁ לָעִיר, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְטוּ עָלֶיהָ הַכּוֹפְרִים וְיַשְׁלִיכוּ אֶת סִפְרֵי הַדַּעַת לַחִדֶּקֶל”.
אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא שַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר זוֹ בִסְחוֹרָה בִגְלַל הַסַּחַר אֶלָּא כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ וְאֶת בְּנֵי הָאָדָם”.
אָמַר לוֹ: “בְּנִי, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ וְלִרְכוּשְׁךָ מִפְּנֵי הַבְּדוּאִים”.
אָמַר לוֹ: “בֶּן-אָדָם, הַאִם אַתָּה מְשָׁרֵת אוֹ אָדוֹן? אֲנִי אֵינִי נִכְנָס לְבַגְדָאד אֶלָּא עִם בֹּקֶר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְנֵי בַגְדָאד רוֹאִים אֶת מַרְכֻּלְתִּי וּמַכִּירִים בְּעֶרְכִּי”.
אָמַר לוֹ מְנַהֵג הַשַּׁיָּרָה: “עֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, אֲנִי הֲרֵי יְעַצְתִּיךָ, וְאַתָּה רְאֵה אֵיךְ תִּנָּצֵל”.
צִוָּה אוֹתָם עַלַא אַלדִּין לִפְרֹק הַמִּטְעָנִים מֵעַל הַפְּרָדוֹת.
נָטוּ הָאֹהָלִים וְנִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.
יָצָא עַלַא אַלדִּין לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, וְרָאָה מַשֶּׁהוּ מִתְנוֹצֵץ מֵרָחוֹק.
אָמַר לְנַהַג-הַשַּׁיָּרָה: “מְפַקֵּד, מַה הוּא הַדָּבָר הַמִּתְנוֹצֵץ?” הִתְבּוֹנֵן נַהַג- הַשַּׁיָּרָה וְעִיֵּן הֵיטֵב וְרָאָה שֶׁזֶּה הַמִּתְנוֹצֵץ הוּא חֻדֵּי רְמָחִים נוֹצְצִים וּכְלֵי מִלְחָמָה שֶׁל בַּרְזֶל וְנֶשֶׁק וַחֲרָבוֹת בְּדוּאִיּוֹת.
וְהָיוּ אֵלֶּה בְּדוּאִים וּנְשִׂיאָם שְׁמוֹ שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים עַגְ’לָאן אַבּוּ נָאאִב.
כְּשֶׁקָּרְבוּ הַבְּדוּאִים אֲלֵיהֶם וְרָאוּ מִטְעֲנֵיהֶם אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “לֵיל שָׁלָל הוּא זֶה”.
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתָם אוֹמְרִים כָּךְ, אָמַר הַמְּפַקֵּד כַּמָאל אַלדִּין נַהַג הַשַּׁיָּרָה: “הִסְתַּלְּקוּ, אַתֶּם הַפְּחוּתִים שֶׁבַּבְּדוּאִים”.
דָּקַר אוֹתוֹ אַבּוּ נָאאִב בְּכִידוֹנוֹ בְּחָזֵהוּ וְיָצָא מִתְנוֵצץ מִתּוֹךְ גַּבּוֹ, וְנָפַל הָרוּג עַל פֶּתַח הָאֹהֶל.
אָמַר שׁוֹאֵב הַמַּיִם: “הִסְתַּלְּקוּ, הַבְּזוּיִים שֶׁבַּבְּדוּאִים”.
הִכּוּהוּ בְחֶרֶב עַל עָרְפּוֹ וְיָצְאָה מִתְנוֹצֶצֶת מִן הַוְּרִידִין שֶׁבְּצַוָּארוֹ וְנָפַל הָרוּג.
וְאֵרַע כָּל זֶה כְּשֶׁעַלַא אַלדִּין עוֹמֵד וְרוֹאֶה.
שׁוֹטְטוּ הַבְּדוּאִים וְהִתְנַפְּלוּ עַל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה וְהָרְגוּ אוֹתָם וְלֹא נִשְׁאַר אֶחָד מֵחֲבוּרַת עַלַא אַלדִּין.
טָעֲנוּ אֶת הַמִּטְעָנִים עַל גֵּבֵּי הַפְּרָדוֹת וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.
אָמַר עַלַא אַלדִּין בְּלִבּוֹ: “אֵין הוֹרְגִים אוֹתְךָ אֶלָּא בַּעֲבוּר פִּרְדָּתְךָ וַחֲלִיפַת בְּגָדֶיךָ”.
קָם וּפָשַׁט אֶת חֲלִיפַת בְּגָדָיו וְהִשְׁלִיכָהּ עַל גַּב הַפִּרְדָּה, וְהָיָה רַק בְּכֻתָּנְתּוֹ וּמִכְנָסָיו.
הִתְבּוֹנֵן לְפָנָיו לְפֶתַח הָאֹהֶל וּמָצָא שְׁלוּלִית דַּם זוֹרֶמֶת מִן הַהֲרוּגִים.
הִתְפַּלֵּשׁ בָּהּ בְּכֻתָּנְתּוֹ וּמִכְנָסָיו עַד שֶׁנִּהְיָה כְהָרוּג הַשּׁוֹקֵעַ בְּדָמוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשֵׁיךְ הַבְּדוּאִים עַגְ’לָאן, הִנֵּה אָמַר לַחֲבוּרָתוֹ: “בְּדוּאִים, שַׁיָּרָה זוֹ נִכְנֶסֶת הִיא בְדַרְכָּה מִמִּצְרַיִם אוֹ יוֹצֵאת מִבַּגְדָאד?” אָמְרוּ לוֹ: “נִכְנֶסֶת הִיא בְדַרְכָּה מִמִּצְרַיִם אֶל בַּגְדָאד”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִּשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַנְשֵׁי חֲבוּרָתוֹ שֶׁל שֵיךְ הַבְּדוּאִים, כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָם: “בְּדוּאִים, שַׁיָּרָה זוֹ נִכְנֶסֶת הִיא בְּדַרְכָּהּ מִמִּצְרַיִם אוֹ יוֹצֵאת מִבַּגְדָאד?” אָמרוּ לוֹ: “נִכְנֶסֶת הִיא בְדַרְכָּה מִמִּצְרַיִם אֶל בַּגְדָאד”.
אָמַר לַהֶם: “חִזְרוּ אֶל הַהֲרוּגִים, שֶׁמְּדַמֶּה אֲנִי שֶׁבְּעָלֶיהָ שֶׁל שַׁיָּרָה זוֹ לֹא מֵת”.
חָזְרוּ הַבְּדוּאִים אֶל הַחֲלָלִים, וְהוֹסִיפוּ לִדְקֹר וּלְהַכּוֹת בָּהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל עַלַא אַלדִּין, שֶׁכְּבָר הֵטִיל עַצְמוֹ בֵּין הַחֲלָלִים.
כְּשְׁהִגִּיעוּ אֵלָיו אָמְרוּ: “אַתָּה מֵשִׂים עַצְמְךָ כְּמֵת וְאָנוּ נַשְלִים הֲרִיגָתְךָ”.
שָׁלַח בְּדוּאִי אֶת כִּידוֹנוֹ וּבִקֵּשׁ לְנָעֲצוֹ בְּחָזֵהוּ.
אָמַר עַלַא אַלדִּין: “הָבָה בִרְכָתְךָ, אֲדוֹנִי עַבְּד אַלְקָדִר קְדוֹשׁ אַלְגִ’לָאן”.
רָאָה עַלַא אַלדִּין לְיָד שֶׁהֶעֱבִירָה אֶת הַכִּידוֹן מֵעַל חָזֵהוּ לְחָזֵהוּ שֶׁל הַמְּפַקֵּד כַּמָּאל אַלדִּין נַהַג הַשַּׁיָּרָה, וְדָקַר אוֹתוֹ הַבְּדוּאִי בּוֹ, וְנִזַּר מֵעַלַא אַלדִּין.
טָעֲנוּ הַמִּטְעָנִים עַל גַּבֵּי הַפְּרָדוֹת וְהָלְכוּ אִתָּם.
הִסְתַּכֵּל עַלַא אַלדִּין וְרָאָה עוֹף שֶׁעָף לְטַרְפּוֹ, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְרָץ.
וְהִנֵּה הַבְּדוּאִי אַבּוּ נָאאִבּ אוֹמֵר לִבְנֵי לִוְיָתוֹ: “רָאִיתִי דְמוּת נָעָה, בְּדוּאִים”.
מִהֵר אֶחָד מֵהֶם וְרָאָה אֶת עַלַא אַלדִּין שֶׁהָיָה רָץ.
אָמַר לוֹ: “לֹא תוֹעִיל לְךָ הַבְּרִיחָה שֶׁאָנוּ אַחֲרֶיךָ” וְהִדְהִר אֶת סוּסוֹ וּמִהֵר אַחֲרָיו.
וּכְבָר רָאָה עַלַא אַלדִּין לְפָנָיו בְּרֵכָה שֶׁמַּיִם בְּתוֹכָהּ, וּלְצִדָּהּ בִּנְיָן כְּדֶרֶךְ הַבִּנְיָנִים שֶׁלְּיַד הַבְּאֵרוֹת.
עָלָה לְחַלּוֹן הַבִּנְיָן וּמָתַח אֶת עַצְמוֹ וְשָׂם אֶת עַצְמוֹ יָשֵׁן, וְאָמַר: “הוֹי הַנָּאֶה בַּמַּחֲסִים, תֵּן לִי חָסוּתְךָ אֲשֶׁר לֹא תֵחָשֵׂף”.
וְהִנֵּה הַבְּדוּאִי עוֹמֵד מִתַּחַת לַבִּנְיָן, וְשָׁלַח יָדוֹ לָצוּד אֶת עַלַא אַלדִּין.
אָמַר: “הָבִי בִרְכָתֵךְ, נַפִיסָה הַגְּבִירָה, זוֹ הִיא שַׁעְתֵּךְ”.
עָקַץ עַקְרָב אֶת הַבְּדוּאִי בְּכַפּוֹ וְצָעַק וְאָמַר: “בְּדוּאִים בּוֹאוּ אֵלַי, שֶׁנֶּעֱקַצְתִּי”.
וְצָנַח מֵעַל גַּב סוּסוֹ.
בָּאוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו וְהִרְכִּיבוּהוּ שׁוּב עַל סוּסוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה הוּא שֶׁפְּגָעֲךָ?” אָמַר לָהֶם: “עַקְרָב עֲקָצָנִי”.
נָטְלוּ אוֹתוֹ אֶל הַשַּׁיָּרָה וְנָסְעוּ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין, הִנֵּה נִשְׁאַר שׁוֹכֵב בַּחַלּוֹן הַבִּנְיָן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי, הִנֵּה צִוָּה לִטְעֹן אֶת הַמִּטְעָנִים וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיַעַר הָאַרְיֵה וּמָצָא אֶת נַעֲרֵי עַלַא אַלדִּין כֻּלָּם הֲרוּגִים.
שָׂמַח בְּכָךְ וְהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַבִּנְיָן וְאֶל הַבְּרֵכָה.
וְהָיְתָה פִּרְדָּתוֹ צְמֵאָה מְאֹד וְנָטְתָה לִשְתּוֹת מִן הַבְּרֵכָה.
רָאֲתָה אֶת דְּמוּת עַלַא אַלדִּין וְנִבְעֲתָה מִמֶּנָּה.
נָשָׂא מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עַלַא אַלדִּין שׁוֹכֵב וְהוּא עָרֹם רַק בְּכֻתָּנְתּוֹ וּמִכְנָסָיו.
אָמַר לוֹ: “מִי עָשָׂה בְךָ מַעֲשִׂים אֵלּוּ וְעָזַב אוֹתְךָ בָּרָע שֶׁבַּמַּצָבִים?” אָמַר לוֹ: “הַבְּדוּאִים”.
אָמַר לוֹ: "בְּנִי, הָיוּ כַפָּרָתְךָ הַפְּרָדוֹת וְהָרְכוּשׁ.
וְהִתְנַחֵם בְּדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר:
אִם קָדְקֹד אָדָם יָצָא שָׁלֵם מִכִּלָּיוֹן,
אֵין בִּלְתִּי אִם כְּגִזַּת צִפָּרְנוֹ כָּל הוֹן.
וְאוּלָם בְּנִי, רֵד וְאַל תִּירָא כָּל רָע".
יָרַד עַלַא אַלדִּין מֵחַלּוֹן הַבִּנְיָן.
הִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל פִּרְדָּתוֹ וְנָסְעוּ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לִמְדִינַת בַּגְדָאד בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי.
צִוָּה לְהַכְנִיס אֶת עַלַא אַלדִּין לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְאָמַר לוֹ: “הַהוֹן וְהַמִּטְעָנִים כַּפָּרָתְךָ הֵם, בְּנִי, וְאִם אַתָּה נִשְׁמָע לִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ עֵרֶךְ הוֹנְךָ וּמִטְעָנֶיךָ כִּפְלַיִם”.
אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַמֶּרְחָץ הִכְנִיסוֹ לִטְרַקְלִין מְקֻשָּׁט בְּזָהָב וְלוֹ אַרְבָּעָה אִצְטַבָּאוֹת.
צִוָּה לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בְּכָל מַטְעַמִּים, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ.
גָּחַן מַחְמוּד אַלְבַּלְכִּי עַל עַלַא אַלדִּין לְנַשְּׁקוֹ.
הִקְדִימוֹ עַלַא אַלדִּין בְּכַף יָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם הִנְּךָ שׁוֹגֶה עַד עַכְשָׁו בְּתַעֲלוּלֶיךָ? וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי מוֹכֵר סְחוֹרָה זוֹ לְזוּלָתְךָ בְּזָהָב, הָיִיתִי מוֹכְרָהּ לְךָ בְכֶסֶף”.
אָמַר לוֹ: “לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶת הַסְּחוֹרָה וְאֶת הַפִּרְדָּה וְאֶת חֲלִיפַת בְּגָדֶיךָ אֶלָּא בִּגְלַל עִנְיָן זֶה, שֶׁחִשְׁקִי מוֹרִידֵנִי שְׁאוֹל”.
וּמַה יָפוּ דִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
מִשּׁוּם אַחַד רַבּוֹתָיו אָמַר אַבּוּ בִּלָאל
הַשֵּׁיךְ שֶׁתּוֹרָתוֹ לָנוּ עַל כָּל מֵעָל:
חוֹשֵׁק לֹא לוֹ מָזוֹר, בְּחַבְּקוֹ וּבְנַשְּׁקוֹ,
מִחָלְיוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן מִלֵּא סִפְּקוֹ.
אָמַר עַלַא אַלדִּין: “דָּבָר זֶה הוּא שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְעוֹלָם.
קַח אֶת חֲלִיפָתְךָ וּפִרְדָּתְךָ וּפְתַח לִי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁאֵלֵךְ לִי”.
פָּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת.
יָצָא עַלַא אַלדִּין, וְהַכְּלָבִים נוֹבְחִים אַחֲרָיו, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
בְּעוֹד הוּא הוֹלֵךְ רָאָה שַׁעַר שֶׁל מִסְגָּד.
נִכְנָס לִפְרוֹזְדוֹר הַמִּסְגָּד, וּבִקֵּשׁ מַחֲסֶה בוֹ.
רָאָה אוֹר בָּא עָלָיו.
הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְרָאָה שְׁנֵי פַנָּסִים בְּיַד שְׁנֵי עֲבָדִים, הַהוֹלְכִים לִפְנֵי שְׁנַיִם מִן הַסּוֹחֲרִים, אֶחָד מֵהֶם זָקֵן בַּעַל צוּרָה נָאָה וְהַשֵּׁנִי בָּחוּר.
שָׁמַע אֶת הַבָּחוּר אוֹמֵר לַזָּקֵן: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, דוֹדִי, שֶׁתַּחֲזִיר לִי אֶת בַּת-דּוֹדִי”.
אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא הֲנִיאוֹתִיךָ כַמָּה פְעָמִים כְּשָׁאַתָּה מְבַטֵּא אֶת אִמְרַת הַגֵּרוּשִׁין לְפִי סֵפֶר הַתּוֹרָה?” פָּנָה הַזָּקֵן לִימִינוֹ וְרָאָה אוֹתוֹ נַעַר כְּאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר.
אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ”.
הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם.
אָמַר לוֹ: “בָּחוּר, מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי עַלַא אַלדִּין בֶּן שַׁמְס אַלדִּין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּמִצְרַיִם, וּבִקַּשְׁתִּי מֵאָבִי סְחוֹרָה, וְצִיֵּד אוֹתִי בַחֲמִשִּׁים מִטְעָן מִן הַסְּחוֹרָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּר, שֶׁעַלַא אַלדִּין אָמַר: “וְצִיֵּד אוֹתִי אָבִי בַחֲמִשִּׁים מִטְעָן מִן הַסְּחוֹרָה וְנָתַן לִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְנָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְיַעַר הָאַרְיֵה.
תָּקְפוּ אוֹתִי בְּדוּאִים וְנָטְלוּ הוֹנִי וּמִטְעָנִי.
נִכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זוֹ, כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אָלוּן.
רָאִיתִי מָקוֹם זֶה וְסַרְתִּי אֵלָיו”.
אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַה תֹּאמַר לָזֶה, שֶׁאֶתֵּן לְךָ אֶלֶף דִּינָר וַחֲלִיפַת בְּגָדִים בְּאֶלֶף דִּינָר”.
אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “בְּאֵיזוֹ צוּרָה תִתֵּן לִי זֶה, דּוֹדִי?” אָמַר לוֹ: "הֲרֵי עֶלֶם זֶה שֶׁעִמִּי בֶּן אָחִי הוּא, וְלֹא הָיָה לְאָבִיו זוּלָתוֹ, וַאֲנִי בַּת אֶצְלֶי, וְאֵין לִי זוּלָתָהּ, זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת שְׁמָהּ, וְהִיא בַעֲלַת חֵן וָיֹפִי, הִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לוֹ.
הָיָה הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ וְהִיא מוֹאֶסֶת בּוֹ.
בִּטֵּא בִּשְׁבוּעָה אֶת מַאֲמַר הַגֵּרוּשִׁין הַמְּשֻׁלָּשׁ, וְאַךְ שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ זֹאת, עָזְבָה אוֹתוֹ מִיָּד.
שָׁלַח אֵלַי כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁאַחְזִירֶנָּה לוֹ.
אָמַרְתִּי לוֹ: “דָּבָר זֶה אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא עַל יְדֵי מַתִּיר.
וְהִסְכַּמְתִּי עִמּוֹ שֶׁיְּהֵא הַמַּתִּיר אִישׁ נָכְרִי, שֶׁלֹּא יְבַיְשֶׁנּוּ אָדָם בְּדָבָר זֶה.
וּבִהְיוֹת שֶׁנָּכְרִי אַתָּה, בּוֹא עִמָּנוּ שֶׁתִּכְתֹּב לָהּ שְׁטָר נִשּׂוּאִין, וְתָלוּן אֶצְלָהּ לַיְלָה זֶה וְתַשְׁכִּים וּתְגָרְשָׁהּ, וְאָנוּ נִתֵּן לְךָ מַה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ”.
אָמַר עַלַא אַלדִּין בְּלִבּוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, לָלוּן לַיְלָה עִם כַּלָּה בְּבַיִת עַל מִטָּה, טוֹב מֵאֲשֶׁר לָלוּן בָּרְחוֹב אוֹ בִּפְרוֹזְדוֹר”.
הָלַךְ עִמָּם אֶל הַקָּאצִ’י.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַקָּאצִ’י אֶל עַלַא אַלדִּין נָפְלָה אַהֲבָתוֹ בְלִבּוֹ, וְאָמַר לַאֲבִי הַבַּת: “מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?” אָמְרוּ לוֹ: “שֶׁתַּעֲשֶׂה לָנוּ אֶת זֶה מַתִּיר לְבִתֵּנוּ.
וְאוּלָם נִכְתֹּב עִמּוֹ חוֹזֶה לְפֵרָעוֹן שֶׁל מֹהַר בִּסְכוּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר.
וּכְשֶׁיָּלוּן אֶצְלָהּ וּבַבֹּקֶר יְגָרְשֶׁנָּה, נִתֵּן לוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים בְּאֶלֶף דִּינָר וּפִרְדָּה בְאֶלֶף דִּינָר וְנִתֵּן לוֹ בִּמְזֻמָּן אֶלֶף דִּינָר, וְאִם אֵינוֹ מְגָרְשָׁהּ יְשַׁלֵּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”.
סִדְּרוּ אֶת הַחוֹזֶה עַל תְּנַאי זֶה.
נָטַל אֲבִי הַבַּת אֶת שְׁטַר הַחוֹזֶה בְּכָךְ, וְלָקַח אֶת עַלַא אַלדִּין עִמּוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ אֶת הַחֲלִיפָה וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעוֹן בִּתּוֹ.
הֶעֱמִידוּהוּ עַל שַׁעַר הֶחָצֵר, וְנִכְנַס הָאָב אֶל בִּתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “קְחִי שְׁטַר חוֹזֶה מָהֳרֵךְ, שֶׁכֵּן כָּתַבְתִּי לָךְ שְׁטַר נִשּׂוּאִין לְבָחוּר נָאֶה, עַלַא אַלדִּין אַלשַּׁמָאת שְׁמוֹ, וַאֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל צִוּוּי שֶׁתִּנְהֲגִי בוֹ יָפֶה”.
נָתַן לָהּ אֶת שְׁטַר הַחוֹזֶה וּפָנָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן-דּוֹדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה, הִנֵּה הָיְתָה לוֹ מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק בֵּיתוֹ, שֶׁהָיְתָה נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת אֵצֶל זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת בַּת דּוֹדוֹ, וְהָיָה מֵיטִיב עִמָּה.
אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הֲרֵי זֻבַּיְדָה בַת דּוֹדִי, כְּשֶׁתִּרְאֶה בָּחוּר נָאֶה זֶה, לֹא תַּסְכִּים לִי אַחֲרֵי זֶה.
מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִמֵּךְ שֶׁתִּמְצְאִי תַּחְבּוּלָה לִמְנֹעַ אֶת הַנַּעֲרָה מִמֶּנּוּ”.
אָמְרָה לוֹ: “בְּחַיֵּי עֲלוּמֶיךָ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁלֹּא אַנִּיחַ לוֹ לִקְרַב אֵלֶיהָ”.
בָּאָה אֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, עֵצָה טוֹבָה אֲנִי מַשִּׂיאָתְךָ, שְׁמַע אֵפוֹא לַעֲצָתִי, וְלֹא תִגַּשׁ אֶל אוֹתָה הַנַּעֲרָה וְהַנַּח אוֹתָהּ שֶׁתִּישַׁן לְבַדָּה, וְאַל תִּגַּע בָּהּ וְאַל תִּקְרַב אֵלֶיהָ”.
אָמַר לָהּ: “וּמִשּׁוּם מָה?” אָמְרָה לוֹ: “גּוּפָה מָלֵא צָרַעַת, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תַּדְבִּיק אֶת עֲלוּמֶיךָ הַנָּאִים”.
אָמַר לָהּ: “אֵין לִי צֹרֶךְ בָּהּ”.
אַחַר-כָּךְ עָבְרָה מִמֶּנּוּ אֶל הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה לְעַלַא אַלדִּין.
אָמְרָה לָהּ: “אֵין לִי חֵפֶץ בּוֹ.
אַנִּיחַ לוֹ שֶׁיִּישַׁן יְחִידִי, וּכְשֶׁיַּשְׁכִּים יֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ”.
קָרְאָה לְשִׁפְחָה וְאָמְרָה לָהּ: “טְלִי הַשֻּׁלְחָן עִם אֹכֶל זֶה וּתְנִי לוֹ שֶׁיֹּאכַל אֲרוּחַת הָעֶרֶב”.
נָשְׂאָה אֵלָיו הַשֻּלְחָן עִם הָאֹכֶל וְשָׂמָה לְפָנָיו.
אָכַל דֵּי שָׂבְעוֹ.
אַחַר-כָּךְ יָשַׁב וְקָרָא פָּרָשַׁת י.
ס.
בְּקוֹל יָפֶה.
הֶאֱזִינָה לוֹ הַנַּעֲרָה וּמָצְאָה אֶת קוֹלוֹ שָׁוֶה לְמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁל בֵּית דָּוִד, אָמְרָה בְלִבָּהּ: “יַעְכֹּר אֱלֹהִים זְקֵנָה זוֹ שֶׁאָמְרָה לִי שֶׁנָּגוּעַ הוּא בְּצָרַעַת.
מִי שֶׁכָּךְ הוּא, לֹא יְהֵא קוֹלוֹ כֵן.
וְאָכֵן רַק שֶׁקֶר עָנְתָה בוֹ”.
נָטְלָה בְיָדֶיהָ כְּלֵי מֵיתָרִים מַעֲשֵׂה הֹדּוּ, תִּקְּנָה מֵיתָרָיו וְזִמְּרָה עָלָיו בְּקוֹל הַמַּפְסִיק עוֹף בְּלֵב הַשָּׁמַיִם מֵעוּף, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּהָ:
אָהַבְתִּי צְבִי אֲחוּז תְּנוּמָה שְׁחוֹרוֹת עֵינָיו,
יְקַנְּאוּ עַנְפֵי צַפְצָפָה בַּהֲלִיכוֹתָיו.
רָחַק מִנִּי, אַחֶרֶת תְּאֻשַּׁר בּוֹ לִדְבַּק,
חֶסֶד אֵל הוּא יִתְּנֶנּוּ לַאֲשֶׁר בּוֹ יֶחֱשַׁק.
כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּדְבָרִים אֵלֶּה אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר קְרִיאַת הַפַּרְשָׁה.
זִמֵּר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
שְׁלוֹמוֹתַי לְגִזְרָה זוֹ בַּבְּגָדִים,
וְלַאֲשֶׁר בְּגַנֵּי הַלְּחָיַיִם מִן הַוְּרָדִים.
קָמָה הַנַּעֲרָה, שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפָה אַהֲבָתָהּ לוֹ, וְהֵרִימָה אֶת הַמָּסָךְ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה עַלַא אַלדִּין, נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִגְלָה אַגַּן סַהַר וַיֵּט סְעִיף צַפְצָפָה,
וְעַנְבָּר נָתַן רֵיחוֹ וּבְעֵין אַיָּלָה נִשְקָפָה.
כְּאִלּוּ בְלִבִּי יָגוֹן אַהֲבָה יָקָדָה,
וַיִּמְצָא אִחוּד בִּשְׁעַת הִפָּרְדָהּ.
יָצְאָה כְּשֶׁהִיא מְנוֹעַעַת יַרְכוֹתֶיהָ כְּעָנָף.
הִבִּיט כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם בַּחֲבֵרוֹ מֶבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת.
וּכְשֶׁנִּנְעֲצוּ בְלִבּוֹ חִצֵּי שְׁתֵּי עֵינֶיהָ נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הִבִּיטָה אֱלֵי יָרֵחַ שָׁמַיִם וַתַּזְכִּירֵנִי
לֵילוֹת אִחוּדָהּ, בִּמְצָרֵי יֶרֶק תְּחָבְרֵנִי.
שְׁנֵינוּ מַבִּיטִים בַּיָּרֵחַ, וְאוּלָם אֲנִי
הִבַּטְתִּי בְּעֵינָהּ, וַתַּבֵּט בְּעֵינִי.
כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלָיו וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בֵינָהּ וּבֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּי פְּסִיעוֹת נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִיר אֵלֶּה:
ּפָרְשָׂה שָׁלשׁ קְוֻצּוֹת שְׂעָרָהּ
לַיְלָה.
וָאֵרֶא לֵילוֹת אַרְבָּעָה.
וַתַּקְבֵּל פָּנֶיהָ לְיָרֵחַ שָׁמַיִם,
וַתַּרְאֵנִי כְּאַחַת יְרֵחַיִם.
כְּשֶׁנִּגְּשָׁה אֵלָיו אָמַר לָהּ: “הִתְרַחֲקִי מִמֶּנִּי שֶׁלֹּא תַּדְבִּיקִינִי”.
חָשְׂפָה אֶת מַרְפֵּקֶיהָ, וְנִרְאָה הַמַּרְפֵּק בַּעֲבֹר בּוֹ הָעוֹרֵק כִּשְׁנַיִם.
וְלִבְנָתוֹ כְּלִבְנַת עֶשֶׁת כֶּסֶף.
אָמְרָה לוֹ: “הִתְרַחֵק מִמֶּנִּי, שָׁאַתָּה נָגוּעַ בְּצָרַעַת שֶׁלֹּא תַּדְבִּיקֵנִי”.
אָמַר לָהּ: “מִי הִגִּיד לְךָ שֶׁאֲנִי מְצוֹרָע?” אָמְרָה לוֹ: “הַזְּקֵנָה הִגִּידָה ליִ זֹאת”.
אָמַר לָהּ: “וְאַף אֲנִי כֵן, הִגִּידָה לִי הַזְּקֵנָה, שֶׁמֻכַּת שְׁחִין אַתְּ”.
גִּלָּה לְפָנֶיהָ אֶת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו וּמָצְאָה אֶת גּוּפוֹ כְּכֶסֶף טָהוֹר.
אִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ, וְהִתְחַבְּקוּ.
מָשְׁכָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְהִתִּיר אֶת בְּגָדֶיהָ.
נִתְרַגֵּשׁ אֶצְלוֹ מַה שֶּׁהוֹרִישׁ לוֹ אָבִיו, וְקָרָא וְאָמַר: “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי זְכַרְיָה, אֲבִי הַגִּידִין”.
שָׂם אֶת יָדָיו עַל צַלְעוֹתֶיהָ וְכִוֵּן אֶת גִּיד הַנֹּפֶת כְּלַפֵּי שַׁעַר הַשּׁוּחָה, וְחָדַר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדֶלֶת הַשְּׂבָכָה.
עָבַר אֶת שַׁעַר הַנִּצָּחוֹן, וְהִגִּיעַ לְשׁוּק יוֹם שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי וַחֲמִשִּׁי, וּמָצָא אֶת הַשָּׁטִיחַ גָּדְלוֹ כְּגֹדֶל הָאִצְטְבָּא.
הִתִּיק אֶת הַכְּסוּי שֶׁעַל הַקֻּפְסָה, עַד שֶׁפָּגַע בָּהּ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר אָמַר לָהּ: “הוֹי הַשִּׂמְחָה אֵינָהּ שְׁלֵמָה.
נָטַל אוֹתָהּ הָעוֹרֵב וּפָרַח לוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: “מַה פֵּרוּשׁ זֶה?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, לֹא נִשְׁאַר לִי לָשֶׁבֶת אִתָּךְ זוַּלת שָׁעָה זוֹ”.
אָמְרָה לוֹ: “מִי אוֹמֵר זֹאת?” אָמַר לָהּ: “אָבִיךְ כָּתַב עָלַי שְׁטָר בִּסְכוּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר מָהֳרֵךְ, וְאִם אֵינִי מֵבִיא אוֹתָם הַיּוֹם הַזֶּה, יַחְבְּשׁוּ אוֹתִי עֲלֵיהֶם בְּבֵית הַקָּאצִ’י, וּבְשָׁעָה זוֹ יָדִי קְצָרָה מִתֵּת אֲפִלּוּ חֲצִי פְּרוּטָה אַחַת מֵעֲשֶׂרֶת אַלְפֵי דִינָר”.
אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַבְּרֵרָה בְּיָדְךָ הִיא אִם בְּיָדָם?” אָמַר לָהּ: “הַבְּרֵרָה בְּיָדִי, וְאוּלָם אֵין לִי כְּלוּם”.
אָמְרָה לוֹ: “הָעִנְיָן קַל, אַל תַּחֲשֹׁשׁ לִכְלוּם.
קַח אֵלֶּה מְאַת הַדִּינָרִים.
וְאִלּוּ הָיָה לִי מִלְּבַד זֶה, הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לְךָ מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ.
וְאוּלָם אָבִי מֵאַהֲבָתוֹ לְבֶן אָחִיו הֶעֱבִיר אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ מֵאֶצְלִי לְבֵיתוֹ, וַאֲפִלּוּ אֶת תַּכְשִׁיטַי לְקָחָם כֻּלָּם.
וַהֲרֵי כְּשֶׁיִּשְׁלַח אֵלֶיךָ שְׁלִיחַ בֵּית-הַדִּין מָחָר…”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְעַלַא אַלדִּין: “כְּשֶׁיִּשְׁלִחוּ אֵלֶיךָ שְׁלִיחַ בֵּית-הַדִּין מָחָר, וְיֹאמְרוּ לְךַ הַקָּאצִ’י וְאָבִי:,גָּרֵשׁ‘, אֱמֹר לִשְׁנֵיהֶם:,לְפִי אֵיזוֹ הֲלָכָה מֻתָּר הוּא לִי לָשֵׂאת בָּעֶרֶב וּלְגָרֵשׁ בַּבֹּקֶר’.
אַחַר כָּךְ נַשֵּׁק אֶת יַד הַקָּאצִ’י, וְתֵן לוֹ מַתָּנָה יָפָה, וְכֵן לְכַל עֵד, נַשֵּׁק אֶת יָדוֹ וְתֵן לוֹ עֳשָׂרָה דִינָרִים, וִידַבְּרוּ עִמְךָ כֻלָּם.
וּכְשֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ:,מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ וְנוֹטֵל אֶלֶף דִּינָר וְאֶת הַפִּרְדָּה וְאֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים כְּפִי הַתְּנַאי שֶׁהִתְנוּ עָלֶיךָ?' אֱמֹר לָהֶם:,אֲנִי שָׁוָה בְעֵינַי כָּל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה שֶׁלָהּ אֶלֶף דִּינָר, וְאֵינִי מְגָרְשָׁהּ לְעוֹלָם, וְאֵינִי נוֹטֵל לֹא חֲלִיפַת בְּגָדִים וְלֹא דָבָר אַחֵר‘.
וּכְשֶׁיֹּאמַר לְךָ הַקָּאצִ’י:,סַלֵּק אֶת הַמֹּהַר’ אֱמֹר לוֹ:,דָּחוּק אֲנִי בְשָׁעָה זוֹ', וְאָז יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים, וְיַרְוִיחוּ לְךָ הַזְּמָן”.
וּבְעוֹד הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, דָּפַק שְׁלִיחַ הַקָּאצִ’י עַל הַדֶּלֶת, יָצָא אֵלָיו.
אָמַר הַשָּלִיחַ: “קָרוּא אַתָּה לָבוֹא לִפְנֵי הָאֶפֶנְדִי, שֶׁחוֹתֶנְךָ מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ”.
נָתַן לוֹ חֲמִשָּׁה דִינָרִים וְאָמַר לוֹ: “שַׁמַּשׁ בֵּית-דִּין, לְפִי אֵיזוֹ הֲלָכָה הִיא שֶׁאֶשָּׂא אִשָּׁה בָעֶרֶב וַאֲגָרְשֶׁנָּה בַּבֹּקֶר?” אָמַר לוֹ: “דָּבָר זֶה לֹא הֻתַּר מֵעוֹלָם אֶצְלֵנוּ.
וְאִם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הֲלָכָה, הֲרֵי אֶהְיֶה אֲנִי בָא-כֹּחֶךָ”.
הָלְכוּ אֶל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט.
אָמְרוּ לוֹ: מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְנוֹטֵל כְּפִי מַה שֶּׁהֻתְנָה?" נִגַּשׁ אֶל הַקָּאצִ’י וְנָשַׁק יָדוֹ וְשָׂם בְּתוֹכָהּ חֲמִשִּׁים דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, לְפִי אֵיזוֹ הֲלָכָה הִיא שֶׁאֶשָּׂא אִשָּׁה בָעֶרֶב וַאֲגָרְשֶׁנָּה בַּבֹּקֶר, בְּעַל כָּרְחִי?” אָמַר הַקָּאצִ’י: “לֹא הֻתַּר אֹנֶס לְגִטִּין בְּשׁוּם הֲלָכָה מֵהִלְכוֹת הַמֻּסְלִמִים”.
אָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה: “אִם אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ, סַלֵּק לִי אֶת הַמֹּהַר, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”.
אָמַר עַלַא אַלדּין: “הַרְוַח לִי זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים”.
אָמַר הַקָּאצִ’י: “לֹא יַסְפִּיקוּ שְׁלשָׁה יָמִים הַרְוָחַת זְמָן, הוּא יַרְוִיחַ לְךָ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים”.
הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ וְהִתְנוּ עָלָיו שֶׁאַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים אִם יְשַׁלֵּם אֶת הַמֹּהַר וְאִם יְגָרֵשׁ.
יָצָא מֵעַל פְּנֵיהֶם עַל תְּנַאי זֶה, וְלָקַח בָּשָׂר וָאֹרֶז וְכָל שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַמַּאֲכָל, וּפָנָה וְהָלַךְ הַבַּיְתָה.
נִכְנַס אֶל הַנַּעֲרָה וְסָח לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ.
אָמְרָה: "בִּין לַיְלָה וָיוֹם יֵרָאוּ נִפְלָאוֹת.
וִיבֹרַךְ זֶה שֶׁאָמַר:
הֱוֵה אֶרֶךְ-רוּחַ אִם בְּרֹגֶז תִּתְיַסֵּר,
וּבִפְגֹעַ אוֹתְךָ פֶּגַע-רָע שַׂבֵּר.
כִּי מִן הַגּוֹרָל יֶהֱרוּ הַלֵּילוֹת,
עֲמוּסִים הֵם וְיָלְדוּ כָּל פְּלָאוֹת".
קָמָה וְהֵכִינָה לוֹ אֹכֶל, וְהֵבִיאָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂשׂוּ.
בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה לַעֲרֹךְ מַנְגִּינָה.
נָטְלָה אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים וְסִדְּרָה מַנְגִּינָה מַרְעִידָה בְּגִיל אֶבֶן וְחַלְמִישׁ צוּר, וְהִכְרִיזוּ הַמֵּיתָרִים: “דָּוִד הַמֶּלֶךְ, רַק אַתָּה כוֹנַנְתָּנוּ”.
אַחַר-כָּךְ נִכְנְסָה לִנְגִינוֹת שְׁכִיחוֹת.
וּבְעוֹד הֵם בְּאשֶׁר וְלִבָּם בָּדוּחַ, מִתְעַנְּגִים וּרְוָחָה הָרוּחַ, דָּפְקוּ בַדֶּלֶת.
אָמְרָה לוֹ: “קוּם רְאֵה מִי בַדֶּלֶת?” יָרַד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וּמָצָא אַרְבָּעָה דַרְוִישִׁים עוֹמְדִים.
אָמַר לָהֶם: “מַה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?” אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנִי, דַּרְוִישִים נָכְרִים בָּאָרֶץ הִנֵּנוּ, וּמְזוֹן רוּחֵנוּ הוּא שְׁמִיעַת נְגִינָה וַעֲדִינוּת הַשִּׁירָה, וּמְבֻקָּשֵׁנוּ הוּא לָנוּחַ אֶצְלְךָ לַיְלָה זֶה עַד שְׁעַת הַבֹּקֶר, וְאַחַר נֵלֵךְ לְדַרְכֵּנוּ, וּשְׁכָרְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן אוֹהֲבִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ נְגִינָה, וְאֵין בָּנוּ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעַל-פֶּה שִירִים וּזְמִירוֹת וּפִיּוּטִים”.
אָמַר לָהֶם: “עָלַי לְהִוָּעֵץ תְּחִלָּה”.
עָלָה וְהוֹדִיעַ לָהּ.
אָמְרָה לוֹ: “פְּתַח לָהֶם הַדֶּלֶת וְהַכְנִיסֵם וְהוֹשֵׁב אוֹתָם, שֶׁנְּקַבְּלֵם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת”.
הֵבִיא לָהֶם אֹכֶל, וְלֹא אָכְלוּ, שֶׁאָמְרוּ: "אֲדוֹנִי, מְזוֹנֵנוּ הוּא זֵכֶר אֱלֹהִים בְּלִבּוֹתֵינוּ וּשְׁמֹעַ זְמִירוֹת בְּאָזְנֵינוּ.
יְבָרֵךְ אֱלֹהִים מִי שֶׁאָמַר:
רַק לְהִפָּגֵשׁ יַחַד הִיא הַמְּגַמָּה,
וְאֵין הָאֲכִילָה אֶלָּא סִימָן לִבְהֵמָה.
וּכְבָר שָׁמַעְנוּ אֶצְלְךָ קוֹל זִמְרָה נָאָה, וְכַאֲשֶׁר בָּאנוּ פָסְקָה הַזִּמְרָה.
מִי יוֹדֵעַ אִם זוֹ שֶׁהָיְתָה מְזַמֶּרֶת שִׁפְחָה לְבָנָה אוֹ שְׁחוֹרָה אוֹ בַת בְּנֵי-חוֹרִין?" אָמַר לָהֶם: “אִשְׁתִּי הִיא זוֹ”.
סִפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְאָמַר לָהֶם: “הִנֵּה חוֹתְנִי שָׁת עָלַי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר מֹהַר, וְהִרְוִיחַ לִי זְמָן שֶׁל עֲשָׂרָה יָמִים”.
אָמַר לוֹ דַרְוִישׁ מֵהֶם: “אַל תִּתְעַצֵּב, וְאַל תָּשִׂים בְּדַעְתְּךָ אֶלָּא הַטּוֹב, הֲרֵי אֲנִי שֵׁיךְ הַמִּנְזָר שֶׁל דַּרְוִישִׁים, וְתַחַת יָדִי אַרְבָּעִים דַּרְוִישׁ הַסָּרִים לְמִשְמַעְתִּי.
וְסוֹף סוֹף אֶאֱסֹף לְךָ אֶת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַדִּינָר מֵהֶם וּתְסַלֵּק אֶת הַמֹּהַר שֶׁעָלֶיךָ לְחוֹתֶנְךָ.
וְאוּלָם צַוֵּה אוֹתָהּ שֶׁתַּנְעִים לָנוּ זֶמֶר, כְּדֵי שֶׁנִּשְׂמַח וְתִחְיֶה נַפְשֵׁנוּ, שֶכֵּן יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהַנְּגִינָה הִיא לָהֶם כְּמָזוֹן, וְיֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהִיא לָהֶם כְּמָזוֹר, וְיֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהִיא לָהֶם כִּמְנִיפָה מַשִּׁיבָה הָרוּחַ”.
וְהָיוּ אֵלֶּה אַרְבַּעַת הַדַּרְוִישִׁים הַכַלִיף הָארוּן אַלרַשִׁיד וְהַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְאַבּוּ נֻוָאס אַלְחַסַן בֶּן הָאנִי וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב הַנְּקָמָה.
וְסִבַּת עָבְרָם עַל פְּנֵי בַּיִת זֶה הְיָתה זוֹ שֶׁהַכַלִיף קָצְרָה רוּחוֹ וְאָמַר לְמִשְׁנֵהוּ: “מִשְׁנֶה, חֲפֵצִים אָנוּ לָרֶדֶת וְלַעֲבֹר בָּעִיר, שֶׁכֵּן קָצְרָה רוּחִי”.
לָבְשׁוּ מַלְבּוּשׁ שֶׁל דַּרְוִישִׂים וְיָרְדוּ לָעִיר, וְעָבְרוּ עַל פְּנֵי אוֹתָהּ חָצֵר, וְשָׁמְעוּ אֶת הַנְּגִינָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּ לָדַעַת אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ.
בִּלּוּ בְשִׂמְחָה וּבְאַחְדוּת וַחֲלִיפַת דְּבָרִים עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר.
הִנִּיחַ הַכַלִיף מֵאָה דִינָר תַּחַת הַשָּׁטִיחַ שֶׁעָלָיו יִכְרְעוּ בִּתְפִלָּה וְנִפְרְדוּ בְכָבוֹד וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.
כְּשֶׁהֵרִימָה הַנַּעֲרָה אֶת הַשָּטִיחַ רָאַתָה מֵאָה דִינָר תַּחְתָּיו.
אָמְרָה לְבַעְלָהּ: “טֹל מֵאָה דִינָר אֵלֶּה שֶׁמְּצָאתִים מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ, שֶׁהַדַּרְוִישִׁים הִנִּיחוּם לִפְנֵי לֶכְתָּם, מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע הַדָּבָר”.
נָטַל אוֹתָם עַלַא אַלדִּין וְהָלַךְ לַשּׁוּק וְקָנָה בוֹ בָּשָׂר וְאֹרֶז וְחָלָב מֻתָּךְ וְכָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ.
בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי הִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּה הַדַּרְוִישִׁים לֹא הֵבִיאוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַדִּינָר שֶׁהִבְטִיחוּ אוֹתָם לִי.
וְאוּלָם אֵלֶּה אֶבְיוֹנִים הֵם”.
וַעֲדַיִן הֵם מְדַבְּרִים, וּכְבָר דָּפְקוּ הַדַּרְוִישִׁים בַּדֶּלֶת.
אָמְרָה לוֹ: “רֵד וּפְתַח לָהֶם.” פָּתַח לָהֶם וְנִכְנְסוּ.
אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם הֲבֵאתֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַדִּינָר שֶׁהִבְטַחְתֶּם לִי?” אָמְרוּ לוֹ: “עֲדַיִן לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדֵינוּ, אַךְ אַל תִּירָא רָע, שֶׁאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה מָחָר אָנוּ מְבַשְּׁלִים לְךָ בִּשּׁוּל אַלְכִּימִי לַעֲשׂוֹת לְךָ זָהָב.
צַוֵּה אֵפוֹא אֶת אִשְׁתְּךָ שֶׁתַּשְׁמִיעַ אוֹתָנוּ זִמְרָה אַדִּירָה לְהַחֲיוֹת בָּהּ רוּחֵנוּ, שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים נְגִינָה”.
נִגְּנָה לָהֶם עַל כְּלֵי מֵיתָרִים נְגִינָה הַמַּרְקִידָה אֶבֶן וְחַלְמִישׁ צוּר.
בִּלּוּ בְּעֹנֶג וְשִׂמְחָה וְשִׂיחַת רֵעִים וְגִיל עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר.
הִנְּיחַ הַכַלִיף מֵאָה דִינָר תַּחַת הַשָּׁטִיחַ, וְנִפְרְדוּ בְכָבוֹד וְהִסְתַּלְּקוּ מֵאֶצְלוֹ לְדַרְכָּם.
לֹא פָסְקוּ מִלָּבוֹא אֵלָיו בְּמַצָּב זֶה תִּשְׁעָה לֵילוֹת, וְכָל לַיְלָה הָיָה הַכַלִיף מַנִּיחַ תַּחַת הַשָּׁטִיחַ מֵאָה דִינָר, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֲשִׂירִי, וְלֹא בָאוּ.
וְהָיְתָה סִבַּת הַפְסָקָתָם זוֹ, שֶׁהַכַלִיף שָׁלַח אֶל אָדָם חָשׁוּב מִן הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לוֹ: “הָבֵה לִי חֲמִשִּׁים מִטְעָן שֶׁל אֲרִיגִים הַבָּאִים מִמִּצְרַיִם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף צִוָּה עַל אוֹתוֹ סוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי חֲמִשִּׁים מִטְעָן שֶׁל אֲרִיגִים הַבָּאִים מִמִּצְרַיִם, וְיִהְיֶה כָּל מִטְעָן בְּשֹׁוִי שְׁמוֹנַת אֲלָפִים דִּינָר, וּכְתֹב עַל כָּל מִטְעָן עֵרֶךְ מְחִירוֹ.
וְהָבֵא אֵלַי עֶבֶד כּוּשִׁי”.
הֵבִיא לוֹ הַסּוֹחֵר כָּל מַה שֶּׁצִּוָּה אוֹתוֹ.
נָתַן הַכַלִיף לָעֶבֶד אַגָּן וְכַד שֶל זָהָב וּמַתָּנָה וְאֶת חֲמִשִּׁים הַמִּטְעָנִים וְכָתַב מִכְתָּב מִשּׁוּם שַׁמְס אַלדִּין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּמִצְרַיִם, אָבִיו שֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “קַח מִטְעָנִים אֵלּוּ וּמַה שִּׁאִתָּם וְהוֹלֵךְ אוֹתָם אֶל רֹבַע פְּלוֹנִי שֶׁבָּהּ בֵּית נְגִיד הַסּוֹחֲרִים וֶאֱמֹר לוֹ:,הֵיכָן אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת?' שֶׁהָאֲנָשִׁים יוֹבִילוּ אוֹתְךָ אֶל הָרֹבַע וְאֶל הַבַּיִת”.
לָקַח הָעֶבֶד אֶת הַמִּטְעָנִים וּמַה שֶּׁאִתָּם, וּפָנָה לְדַרְכּוֹ כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ הַכַלִיף.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן דּוֹדָהּ שֶׁל הָעַלְמָה, הִנֵּה פָנָה אֶל אָבִיהָ וְאָמַר לוֹ: “בּוֹא עִמִּי אֶל עַלַא אַלדִּין שֶׁנְּגָרֵשׁ לוֹ אֶת בַּת דּוֹדוֹ”.
יָרַד וְהָלַךְ עִמּוֹ וּפָנוּ אֶל עַלַא אַלדִּין.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַבַּיִת מָצְאוּ חֲמִשִּׁים מִטְעָן שֶׁל אָרִיג וְעֶבֶד רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה.
אָמְרוּ: “מִטְעָנִים אֵלֶּה לְמִי הֵם?” אָמַר לָהֶם: “לַאֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, שֶׁאָבִיו צִיְּדוֹ בִסְחוֹרָה וְהִסִּיעוֹ לִמְדִינַת בַּגְדָּאד.
נָפְלוּ עָלָיו בְּדוּאִים וְלָקְחוּ מָמוֹנוֹ וּמִטְעָנָיו.
הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֶל אָבִיו וְשָׁלַח אוֹתִי בְּמִטְעָנִים תְּמוּרָתָם, וְשָׁלַח לוֹ עִמִּי פִּרְדָּה שֶׁעָלֶיהָ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וַחֲבִילַת בְּגָדִים הַשָּׁוָה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן וּפַרְוָה שֶׁל סַמּוּר וְאַגָּן וְכַד שֶל זָהָב”.
אָמַר לוֹ אֲבִי הַבַּת: “חֲתָנִי הוּא וַהֲרֵינִי מוֹבִילְךָ אֶל בֵּיתוֹ”.
וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה עַלַא אַלדִּין יוֹשֵׁב בַּבַּיִת, שָׁרוּי בִּדְאָגָה גְדוֹלָה, דָּפְקוּ בַדֶּלֶת.
אָמַר עַלַא אַלדִּין: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ, שֶׁאָבִיךְ שָׁלַח אֵלַי שָׁלִיחַ מִצַּד הַקָּאצִ’י אוֹ מִצַּד הַמּוֹשֵל”.
אָמְרָה לוֹ: “רֵד וּרְאֵה מַה הַדָּבָר”.
יָרַד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְרָאָה אֶת חוֹתְנוֹ אַבּוּ זֻבַּיְדָה נְגִיד הַסּוֹחֲרִים, וּמָצָא עֶבֶד כּוּשִׁי שְׁחוּם הַצֶּבַע, עָרֵב לְמַרְאֶה רָכוּב עַל גַּבֵּי פִּרְדָּה.
יָרַד הָעֶבֶד וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו.
אָמַר לוֹ: “מַה הוּא זֶה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי עֶבֶד אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אֲבִי אַלשַּׁמָאת בֶּן שַׁמְס אַלדִּין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּכְבָר שְׁלָחַנִי אֵלָיו אָבִיו עִם פִּקָּדוֹן זֶה”.
מָסַר לוֹ הַמִּכְתָּב.
נְטָלוֹ וּפְתָחוֹ וּקְרָאוֹ וְרָאָה מִכְתָּב וּבוֹ כָתוּב:
"אִגַּרְתִּי, כְּשֶׁיִּרְאֵךְ חֲבִיבִי,
נַשְּׁקִי אָרֶץ וְהַנַּעַל לְפָנָיו
וּלְאַט לָךְ, נִמְהָרָה אַל תְּהִי
כִּי נַפְשִׁי וְשַׁלְוָתִי בְיָדָיו.
אַחֲרֵי הַשָּׁלוֹם הַשָּׁלֵם וְהַבְּרָכָה וְהַהוֹקָרָה מֵאֵת שַׁמְס אַלדִּין לִבְנוֹ עַלַא אַלדִּין אַלשַּׁמָאת.
דַּע, בְּנִי, שֶׁהִגִּיעָה אֵלַי שְׁמוּעַת רֶצַח אֲנָשֶׁיךָ וְשֹׁד רְכוּשְׁךָ וּמִטְעָנֶיךָ, וְשָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ תְּמוּרָתָם אֵלֶּה חֲמִשִּׁים הַמִּטְעָנִים שֶׁל הָאָרִיג הַמִּצְרִי וַחֲלִיפַת הַבְּגָדִים וּפַרְוַת הַסַּמוּר וְהַאָגן וְהַכַּד שֶׁל זָהָב.
וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לְרָע.
יְהֵא הַהוֹן כַּפָּרָתְךָ, בְּנִי, וְלֹא יַגִּיעַ אֵלֶיךָ יָגוֹן לְעוֹלָם.
אִמְּךָ וּבְנֵי-הַבַּיִת הֵם בְּטוֹב וּבְרִיאִים וּמוֹסְרִים לְךָ שָׁלוֹם רָב.
וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּמוּעָה, בְּנִי, שֶׁשָּׂמוּ אוֹתְךָ מַתִּיר גְּרוּשָׁה לַבַּת זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת, וְשָׁתוּ עָלֶיךָ מֹהַר חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר.
וַהֲרֵי הֵם מַגִּיעִים אֵלֶיךָ עַל-יְדֵי עַבְדְּךָ סַלִים".
כְּשֶׁגָּמַר לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב, קִבֵּל אֶת הַמִּטְעָנִים, וּפָנָה אֶל חוֹתְנוֹ וְאָמַר לוֹ: “חוֹתְנִי, טֹל חֲמִשִּים אֶלֶף הַדִּינָר מֹהַר בִּתְךָ זֻבַּיְדָה וְקַח אֶת הַמִּטְעָנִים וְשַׁוֵּק אוֹתָם וּלְךָ הָרֶוַח, וְהַחֲזֵר לִי רַק אֶת הַקֶּרֶן”.
אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹטֵל כְּלוּם.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֹּהַר, בֹּא לִידֵי הֶסְכֵּם עִמָּה בְּנוֹגֵעַ לוֹ”.
קָמוּ עַלַא אַלדִּין הוּא וְחוֹתְנוֹ וְנִכְנְסוּ הַבַּיְתָה, אַחֲרֵי הַכְנָסַת הַמִּטְעָנִים.
אְמָרה זֻבַּיְדָה לְאָבִיהָ: “אָבִי, מִטְעָנִים אֵלֶּה לְמִי הֵם?” אָמַר לָהּ: “אֵלֶּה הַמִּטְעָנִים לְעַלַא אַלדִּין בַּעְלֵךְ הֵם, שְׁלָחָם אֵלָיו אָבִיו תְּמוּרַת הַמִּטְעָנִים שֶׁנָּטְלוּ הַבְּדוּאִים מִמֶּנּוּ, וְשָׁלַח אֵלָיו חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וַחֲבִילַת בְּגָדִים וּפַרְוַת סַמּוּר וּפִרְדָּה וְאַגָּן וְכַד שֶׁל זָהָב.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמָהֳרֵךְ, הֲרֵי לָךְ הַדֵּעָה בּוֹ”.
קָם עַלַא אַלדִּין וּפָתַח הַתֵּבָה וְנָתַן לָהּ.
אָמַר הַנַּעַר בֶּן-דּוֹדָהּ שֶׁל הַבַּת: “דּוֹדִי, תֵּן לְעַלַא אַלדִּין שֶיְּגָרֵשׁ לִי אֶת אִשְׁתִּי”.
אָמַר לוֹ: “דָּבָר הוּא שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הַבְּרֵרָה בְיָדוֹ”.
הִסְתַּלֵּק הַנַּעַר נֶעֱצָב וּמְנֻצָּח וְשָׁכַב חוֹלֶה בְּבֵיתוֹ, שֶׁכֵּן נִגְזְרָה עָלָיו גְזֵרָה, וָמֵת.
וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין יָצָא לַשּׁוּק, אַחֲרֵי שֶׁלָּקַח אֶת הַמִּטְעָנִים וְנָטַל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְהַחֶמְאָה הַמֻּתָּכָה, וְסִדֵּר כַּסֵּדֶר כְּמוֹ בְכָל לַיְלָה, וְאָמַר לְזֻבַּיְדָה: “רְאִי אֶת אֵלֶּה הַדַּרְוִישִׁים הַשַּׁקְרָנִים, הִבְטִיחוּ לִי וְהֵפֵרוּ אֶת הַבְטָחָתָם”.
אָמְרָה לוֹ: “הַרֵי אַתָּה בֶּן נְגִיד הַסּוֹחֲרִים, וְעִם זֶה קָצְרָה יָדְךָ דֵי הַשִּׂיג חֲצִי פְּרוּטָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵלֶּה הַדַּרְוִישִׁים הַמִּסְכֵּנִים”.
אָמַר לָהּ: “אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה סִפֵּק לָנוּ בִמְקוֹמָם.
וְאוּלָם שׁוּב אֵינִי פוֹתֵחַ לָהֶם אֶת הַדֶּלֶת כְּשֶׁיָּבוֹאוּ”.
כְּשֶׁפָּנָה הַיּוֹם לַעֲרֹב וְהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, הִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת, וְאָמַר לָהּ: “זֻבַּיְדָה, קוּמִי וְהַנְעִימִי לָנוּ זְמִירוֹת”.
וְהִנֵּה דָפְקוּ בַדֶּלֶת.
אָמְרָה לוֹ: “קוּם וּרְאֵה מִי עַל הַדֶּלֶת”.
יָרַד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְרָאָה אֶת הַדַּרְוִישִׁים.
אָמַר: “בְּרוּכִים הַבָּאִים, הַשַּׁקְרָנִים, הִכָּנְסוּ”.
נִכְנְסוּ עמּוֹ וְהוֹשִׁיב אוֹתָם וְהֵבִיא לָהֶם שֻׁלְחַן הָאֹכֶל.
אָכְלוּ וְשָתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ.
אַחַר-כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנִי, לִבּוֹתֵינוּ הָיוּ דוֹאֲגִים לְךָ.
מַה הוּא שֶׁאֵרַע עִם חוֹתֶנְךָ?” אָמַר לָהֶם: “אֱלֹהִים שָׁלַח לָנוּ תְמוּרָה מֵעַל לִמְבֻקָּשֵׁנוּ”.
אָמְרוּ לוֹ: “חוֹשְׁשִׁים הָיִינוּ…”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְוִישִׁים אָמְרוּ לְעַלַא אַלדִּין: “חֵי אֱלֹהִים, חוֹשְשִׁים הָיִינוּ לְךָ וְלֹא עִכְּבָנוּ מִבּוֹא אֵלֶיךָ אֶלָּא קֹצֶר יָדֵינוּ מֵהַשִּׂיג הַמָּמוֹן”.
אָמַר לָהֶם: “כְּבָר בָּאָה לִי הַצָּלָה קְרוֹבָה מֵאֵת אֱלֹהַי, וּכְבָר שָׁלַח אֵלַי חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וַחֲמִשִּׁים מִטְעָן שֶׁל אֲרִיגִים, שֶׁמְּחִיר כָּל מִטְעָן אֶלֶף דִּינָר, וַחֲלִיפַת בְּגָדִים וּפַרְוָה שֶׁל סַמּוּר וּפִרְדָּה וְעֶבֶד וְאַגָּן וְכַד שֶׁל זָהָב, וְשָׁרָה שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין חוֹתְנִי, וְשָׁפְרָה עָלַי אִשְׁתִּי.
וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל כְּך”.
אָחָר-כָךְ קָם הַכַלִיף לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו.
גָּחַן הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר אֶל עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “נְהַג בְּנִמוּס, שָאַתָּה בְּחֶבְרַת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ: “וְכִי בַמָּה נָהַגְתִּי בְּמִעוּט נִימוּס בְּנוֹכְחוּת נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים? וּמִי מִכֶּם הוּא נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ: “זֶה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמְּךָ וְקָם לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו הוּא נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וַאֲנִי הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר, וְזֶה מַסְרוּר חֶרֶב נִקְמָתוֹ, וְזֶה אַבּוּ נֻוָאס אַלחַסַן בֶּן הָאנִי.
תֵּן אֵפוֹא דַעְתְּךָ, עַלַא אַלדִּין, וְהִתְבּוֹנֵן מֶרְחַק כַּמָּה יָמִים שֶׁל נְסִיעָה מִמִּצְרַיִם לְבַגְדָאד?” אָמַר לוֹ: “חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם”.
אָמַר לוֹ: “הֲרֵי מִטְעָנֶיךָ שֻׁדְּדוּ מִזֶּה עֲשָׂרָה יָמִים בִּלְבָד, וְאֵיךְ זֶה יִתָּכֵן שֶׁתַּגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה לְאָבִיךָ וְיֶאֱרֹז לְךָ הַמִּטְעָנִים וְיַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בְּמֶרְחַק חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, וּמֵאַיִן בָּא אֵלַי זֶה?” אָמַר לוֹ: “מֵאֵת הַכַלִיף נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְּסִבַּת חִבָּתוֹ הַמֻּפְלָגָה לְךָ”.
וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, כְּשֶׁהַכַלִיף בָּא.
קָם עָלָא אַלדִּין וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “אֱלֹהִים יִנְצָרְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְיַשְׁאִירְךָ תָּמִיד בַּחַיִּים וְלֹא יִשְׁלֹל מִבְּנֵי אָדָם חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ”.
אָמַר לוֹ: “עַלַא אַלדִּין, תֵּן לְזֻבַּיְדָה שֶׁתַּנְעִים לָנוּ זֶמֶר עַל הַיְּצִיאָה בְּשָׁלוֹם”.
הִנְעִימָה זֶמֶר עַל כְּלִי הַמֵּיתָרִים מִפִּלְאֵי הַנִּמְצָאִים עַד שֶרָעֲדוּ לוֹ בְּגִיל סַלְעֵי-צוּר, וְהָיָה כְלִי הַמֵּיתָרִים מַכְרִיז: “דָּוִד, אַתָּה כוֹנַנְתָּ מֵיתָרַי”.
בִּלּוּ בַשָּׂמֵחַ שֶׁבַּמָּצָּבִים עַד הַבֹּקֶר.
כְּשֶׁהִשְכִּימוּ בַבֹּקֶר אָמַר הַכַלִיף לְעַלַא אַלדִּין: “לְמָחָר עֲלֵה אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וְאַתָּה בְטוֹב”.
אַחַר-כָּךְ נָטַל עַלַא אַלדִּין עֶשֶׂר צַלָּחוֹת וְשָׂם בְּתוֹכָן מַתָּנָה יִקְרַת עֶרֶךְ וְעָלָה בָזֶה אֶל בֵּית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי.
וּבְעוֹד הַכַלִיף יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא בְּבֵית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט, קָרַב עַלַא אַלדִּין וּבָא דֶרֶךְ שַׁעַר בֵּית-מוֹשַב הַשַּׁלִּיט כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
יַשְׁכִּים לְךָ הָאשֶׁר כָּל יוֹם בְּתִפְאָרָה
עַל אַף כָּל מְקַנֵּא.
וְלֹא יַחְדְּלוּ יָמִים לְבָנִים לְךָ מְלֵאֵי זָהֳרָה,
וְשָׁחוֹר כָּל יְמֵי אוֹיְבֶיךָ יְהֵא.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “בָּרוּךְ הַבָּא עַלַא אַלדִּין”.
אַמר עַלַא אַלדִּין: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, הָיָה מְקַבֵּל מַתָּנָה.
וַהֲרֵי אֵלֶּה עֶשֶׂר הַצַּלָּחוֹת וּמַה שֶּׁבְּתוֹכָן מַתָּנָה הֵן מִמֶּנִּי לְךָ”.
קִבֵּל מִמֶּנּוּ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וְצִוָּה לָתֵת לוֹ בֶּגֶד פְּאֵר וְשָׂם אוֹתוֹ נְגִיד הַסּוֹחֲרִים וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְמִשְרָה זוֹ.
וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה חוֹתְנוֹ אַבּוּ זֻבַּיְדָה בָא, וּמָצָא אֶת עַלַא אַלדִּין יוֹשֵׁב בְּמִשְׂרָתוֹ וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר.
אָמַר לוֹ לִנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, מִשּׁוּם מַה זֶּה יוֹשֵׁב בְּמִשְׂרָתִי וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר זֶה?” אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי שַׂמְתִּיו נְגִיד סוֹחֲרִים, שֶׁכֵּן הַמִּשְׂרוֹת עַל פִּי מִנּוּי שֶׁמִּנּוּ וְלֹא לָנֶצַח נִתְּנוּ.
וְאַתָּה מְפֻטָּר”.
אָמַר לוֹ: “הֲרֵי זֶה מֵאִתָּנוּ וְלָנוּ הוּא, וְיָפֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, יָשִׁית אֱלֹהִים אֶת הַמְּעֻלִּים שֶבָּנוּ דַּבָּרֵי עִנְיָנֵינוּ.
וְכַמָּה קְטַנִּים נַעֲשׂוּ גְדוֹלִים”.
כָּתַב הַכַלִיף צַו-מַלְכות לְעַלַא אַלדִּין.
מָסַר אוֹתוֹ לַנְּצִיב וְהַנְּצִיב לַכָּרוֹז וְהִכְרִיז בַּטְּרַקְלִין: “אֵין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלְשַּׁמָאת.
לִפְקֻדָּתוֹ יִשְׁמָעוּ וּבִכְבוֹדוֹ יִזָּהֵרוּ.
לוֹ יֵאוֹת הַכָּבוֹד וְהַיְּקָר וְרוּם הַמַּעֲלָה”.
וְכַאֲשֶׁר הְתַּפֵּזר מוֹשַׁב הַמֶּמְשָׁלָה יָרְדוּ הַנְּצִיב עִם הַכָּרוֹז לִפְנֵי עַלַא אַלדִּין, וְהָיָה הַכָּרוֹז מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “אֵין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים אֶלָּא אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”.
סוֹבְבוּ עִמּוֹ בְּכָל רְחוֹבוֹת בַּגְדָאד, וְהַכָּרוֹז מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “אֵין נְגִיד הַסּוֹחֲרִים אֶלָּא אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”.
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר פָּתַח חֲנוּת לְעַבְדּוֹ, וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בָהּ שֶׁיִּמְכֹּר וְיִקְנֶה.
וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין עַצְמוֹ הָיָה רוֹכֵב וּפוֹנֶה לִמְקוֹם מִשְׂרָתוֹ בְּבֵית שִׁלְטוֹן הַכַלִיף.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין הָיָה רוֹכֵב וּפוֹנֶה לִמְקוֹם מִשְׂרָתוֹ בְּבֵית שִׁלְטוֹן הַכַלִיף.
אֵרַע שֶׁיָּשַׁב יוֹם אֶחָד בִּמְקוֹם מִשְׂרָתוֹ כְּמִנְהָגוֹ, וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב, כְּשֶׁאוֹמֵר אָמַר לַכַלִיף: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, יְחִי רֹאשְׁךָ אַחֲרֵי רֵעַ שַׁעֲשׁוּעֶיךָ פְּלוֹנִי, שֶׁכֵּן נֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, יְהִי רָצוֹן שֶׁחַיֶּיךָ יִמָּשְׁכוּ”.
אָמַר הַכַלִיף: “הֵיכָן עַלַא אַלדִּין אַלשַּׁמָאת?” בָּא לְפָנָיו.
כְּשֶׁרָאָהוּ הִלְבִּישׁוֹ בֶּגֶד פְּאֵר הָדוּר וְשָׂם אוֹתוֹ לְרֵעַ שַׁעֲשׁוּעָיו, וְקָבַע לוֹ הַכְנָסָה קְצוּבָה שֶׁל אֶלֶף דִּינָר לְכָל חֹדֶשׁ.
עָמַד עִמּוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתוֹ.
אֵרַע שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בִּמְקוֹם מִשְׂרָתוֹ כְּמִנְהָגוֹ בְשֵׁרוּת הַכַלִיף.
וְהִנֵּה אֶמִיר נִכְנָס אֶל בֵּית הַשִּׁלְטוֹן בְּסַיִף וּתְרִיס וְאוֹמֵר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, יְחִי רֹאשְׁךָ אַחֲרֵי רֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים שֶׁמֵּת הַיּוֹם”.
צִוָּה הַכַלִיף לָתֵת בֶּגֶד פְּאֵר לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת וּמִנָּה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים.
וְלֹא הָיָה לְרֹאשׁ הַשִּשִּׁים לֹא בֵן וְלֹא בַת וְלֹא אִשָּׁה.
יָרַד עַלַא אַלדִּין, וְשָׂם יָדוֹ עַל רְכוּשׁוֹ.
אָמַר הַכַלִיף לְעַלַא אַלדִּין: “טְמֹן אוֹתוֹ בֶּעָפָר וְקַח כָּל מַה שֶּׁעָזַב מִן הָרְכוּשׁ וְהַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים”.
נִעֵר הַכַלִיף אֶת מִמְחַטְתּוֹ וְנִתְפַּזֵּר מוֹשַׁב בֵּית הַשַּׁלִיט.
יָרַד עַלַא אַלדִּין, וּבְלִוְיָתוֹ מִימִינוֹ שַׂר-הַצָּבָא אַחְמַד אַלדַּנָף שַׂר-צְבָא הָרוֹכְבִים מִיָּמִין לַכַלִיף, הוּא וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הָאַרְבָּעִים, וּמִשְּׂמֹאלוֹ שַׂר-הַצָּבָא חַסַן שׁוּמָאן שַׂר-צְבָא הָרוֹכְבִים מִשְּׂמֹאל לַכַלִיף הוּא וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הָאַרְבָּעִים.
פָּנָה עַלַא אַלדִּין אֶל שַׂר-הַצָּבָא חַסַן שׁוּמָאן וְהָאַרְבָּעִים שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “דַּבְּרוּ לִי אֶל שַׂר-הַצָּבָא אַחְמַד אַלדַּנָף, אוּלַי יְקַבְּלֵנִי לְבֵן לוֹ בִּשְׁבוּעַת בְּרִית אֱלֹהִים”.
קִבֵּל אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי וְהָאַרְבָּעִים שֶׁלִּי נֵלֵךְ לְפָנֶיךּ אֶל בֶּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט בְּכָל יוֹם”.
שָׁהָה בְּשֵׁרוּת הַכַלִיף מֶשֶׁךְ יָמִים, וְאֵרַע שֶׁעַלַא אַלדִּין יָרַד מִבֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט בְיוֹם מִן הַיָּמִים וְנָסַע לְבֵיתוֹ, וּפִטֵּר אֶת אַחְמָד אַלדַּנָף אוֹתוֹ וְאֶת אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.
אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת.
וּכְבָר הִדְלִיקוּ הַנֵּרוֹת, וְאַחֲרֵי זֶה קָמָה לַעֲשׂוֹת צְרָכֶיהָ.
וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שָׁמַע זְעָקָה גְדוֹלָה.
קָם מְמַהֵר לִרְאוֹת אֶת זֶה שֶׁצָּעַק, וְרָאָה שֶׁבַּעֲלַת הַזְּעָקָה הִיא אִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת וְהִיא מוּטֶלֶת שְׂרוּעָה עַל הָאָרֶץ.
שָׂם יָדוֹ עַל חָזָהּ וּמְצָאָהּ מֵתָה.
וְהָיָה בֵית אָבִיהָ לִפְנֵי בֵית עַלַא אַלדִּין.
שָׁמַע זַעֲקָתָהּ וְאָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “מָה הָעִנְיָן, אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין?” אָמַר לוֹ: “יְחִי רֹאשְׁךָ, אָבִי, אַחֲרֵי בִתְּךָ זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת.
וְאוּלָם, אָבִי, כְּבוֹד הַמֵּת קְבוּרָתוֹ”.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר טָמַן אוֹתָהּ בֶּעָפָר.
וְהָיָה עַלַא אַלדִּין מְנַחֵם אֶת אָבִיהָ וְאָבִיהָ מְנַחֵם אוֹתוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין, הִנֵּה לָבַש בִּגְדֵי אֵבֶל, וּפָסַק לָבוֹא אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט, וְהָיְתָה עֵינוֹ בוֹכִיָּה וּלְבָבוֹ אָבֵל.
אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מִשְׁנֶה, מַה הַסִּבָּה לְהַפְסָקַת עַלַא אַלדִּין מִבּוֹא אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מִתְאַבֵּל הוּא עַל אִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה וְטָרוּד בִּמְנַחֲמִים אוֹתוֹ אַחֲרֶיהָ”.
אָמַר הַכַלִיף לַמִּשְׁנֶה: “חוֹבָה עָלֵינוּ לְנַחֲמוֹ”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”.
יָרַד הַכַלִיף הוּא וְהַמִּשְׁנֶה וַאָחִדים מִן הַמְּשָׁרְתִים וְרָכְבוּ וּפָנוּ אֶל בֵּית עַלַא אַלדִּין.
וַעֲדַיִן הוּא יוֹשֵׁב, כְּשֶׁהַכַלִיף וְהַמִּשְׁנֶה וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם בָּאִים אֵלָיו.
קָם לִקְרָאתָם וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַלִיף.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּמוּרָה טוֹבָה.” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “יַאֲרִיךְ לָנוּ אֱלֹהִים קִיּוּמְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “עַלַא אַלדִּין, מַה סִּבָּה שֶׁהִפְסַקְתָּ מִבּוֹא אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט?” אָמַר לוֹ: “אֶבְלִי עַל אִשְׁתִּי, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “הַרְחֵק אֶת הַצַּעַר מִנַּפְשְׁךָ, שֶׁכֵּן הִיא נֶאֶסְפָה לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָאֵבֶל לֹא יוֹעִיל לְךָ בִכְלוּם לְעוֹלָם”.
אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲנִי לֹא אַרְפֶּה מֵהִתְאַבֵּל עֶליָה, אֶלָּא כְּשֶׁאָמוּת וְיִקְבְּרוּנִי לְיָדָהּ”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: "לֵאלֹהִים תְּמוּרָה לְכָל נִפְטָר, וְלֹא תְמַלֵּט מִן הַמָּוֶת לֹא תַחְבּוּלָה וְלֹא הוֹן.
יְבֹרַךְ מִי שֶׁאָמַר:
כָּל יְלוּד אִשָּׁה, וְאִם אָרְכוּ שְׁלוֹמוֹתָיו עִדָּן
בְּאַחַד הַיָּמִים יִנָּשֵׂא עַל גַּבֵּי כְּלִי מְגֻבָּן.
וְאֵיךְ יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ בַּחַיִּים אוֹ בָּם יִשְׁתַּעְשָׁע,
זֶה אֲשֶׁר בֶּעָפָר לְחָיָיו יֹאכְלוּ רִמָּה וְתוֹלָע".
כְּשֶׁגָּמַר הַכַלִיף נִחוּמָיו, צִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא יִמְנַע עַצְמוֹ מִבֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט, וּפָנָה וְהָלַךְ לִמְקוֹמוֹ.
לָן עַלַא אַלדִּין הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכַב וְנָסַע אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט.
נִכְנַס אֶל הַכַלִיף וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
נָע הַכַלִיף עַל הַכִּסֵּא לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוּ לְבוֹאוֹ וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ, וְאָמַר לוֹ: “עַלַא אַלדִּין, אוֹרְחִי אַתָּה הַלַּיְלָה”.
אַחַר-כַּךְ הִכְנִיסוֹ לְאַרְמוֹנוֹ, וְקָרָא לְנַעֲרָה, קוּת אַלְקֻלוּבּ שְׁמָהּ, וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּה עַלַא אַלדִּין הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה, זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת שְׁמָהּ, שֶׁהָיְתָה מְבַדֶּרֶת אוֹתוֹ בְּדַאֲגָתוֹ וּבְצַעֲרוֹ, וּמֵתָה וְנֶאֶסְפָה לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יתְעַלֶּה.
בַּקָּשָׁתִי הִיא אֵפוֹא שֶׁתַּשְׁמִיעִי אוֹתוֹ מַנְגִּינָה עַל כְּלִי מֵיתָרִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף אָמַר לַנַּעֲרָה שֶׁשְּמָהּ קוּת אַלְקֻלוּב: “בַּקָּשָׁתִי הִיא אֵפוֹא, שֶׁתַּשְׁמִיעִי אוֹתוֹ מַנְגִּינָה עַל כְּלִי מֵיתָרִים מִמֻּפְלְאֵי הַנִּמְצָאִים לְבַדֵּר אוֹתוֹ מִדְּאָגָה וָאֵבֶל”.
קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִנְעִימָה זֶמֶר מִן הַמֻּפְלָאִים.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מַה תֹּאמַר, עַלַא אַלדִּין, לְקוֹלָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “זֻבַּיְדָה הָיָה קוֹלָהּ יָפֶה מִשֶּׁל זוֹ, אֶלָּא שֶׁהִיא בַּעֲלַת אֳמָנוּת לִפְרֹט עַל כְּלֵי הַמֵּיתָרִים, שֶׁכֵּן מַרְעִידָה הִיא בְגִיל צוּר סֶלַע”.
אָמַר לוֹ: “הַאִם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “בְּחַיֵּי רֹאשִׁי וְקִבְרוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתַי, שֶׁמַּתָּנָה הִיא לָךְ מֵאִתִּי, הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ”.
חָשַׁב עַלַא אַלדִּין שֶׁהַכַלִיף מִתְלוֹצֵץ עִמּוֹ.
וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר קָם הַכַלִיף בַּבֹּקֶר נִכְנַס אֶל הַנַּעֲרָה קוּת אַלְקֻלוּב וְאָמַר לָהּ: “אֲנִי נָתַתִּי אוֹתָךְ בְּמַתָּנָה לְעַלַא אַלדִּין”.
שָׂמְחָה בְכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ וַאֲהֵבַתְהוּ.
עָבַר הַכַלִיף מִן הָאַרְמוֹן אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט וְקָרָא לַּסַּבָּלִים וְאָמַר לָהֶם: “הַעֲבִירוּ אֶת חֶפְצֵי קוּת אַלְקֻלוּב וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ אַפִּרְיוֹן, אוֹתָהּ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְהוֹבִילוּ אוֹתָן לְבֵית עַלַא אַלדִּין וְהַכְנִיסוּהָ לַטְּרַקְלִין”.
יָשַׁב הַכַלִיף בְּמוֹשַׁב הַמֶּמְשָׁלָה עַד סוֹף הַיּוֹם, וְנִתְפַּזֵּר הַמּוֹשָׁב, וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקוּת אַלְקֻלוּב, הִנֵּה כְּשֶׁנִּכְנְסָה לִטְרַקְלִינוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ, וְהָיוּ אַרְבָּעִים נַעֲרָה מִלְּבַד הַסָּרִיסִים, אָמְרָה לִשְׁנַיִם מִן הַסָּרִיסִים: "אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא מִיָּמִין לַשַּׁעַר, וְהַשֵּׁנִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא מִשְּׂמֹאל.
וּכְשֶׁיָּבוֹא עַלַא אַלדִּין, נַשְּׁקוּ אֶת יָדָיו, וְאִמְרוּ לוֹ: “גְּבִרְתֵּנוּ קוּת אַלְקֻלוּבּ מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ לָסוּר לַטְּרַקְלִין, שֶׁכֵּן נָתַן אוֹתָהּ הַכַלִיף לְךָ בְמַתָּנָה, אוֹתָהּ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ”.
אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתֵךְ נַעֲשֶׂה”.
עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם.
כְּשֶׁקָּרַב וּבָא עַלַא אַלדִּין מָצָא שְׁנַיִם מִן הַסָּרִיסִים יוֹשְׁבִים בַּשַּׁעַר.
הָיָה הַדָּבָר מוּזָר בְּעֵינָיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר אֵין זֶה בֵיתִי שֶׁאִם לֹא כֵן, מָה הָעִנְיָן?” כְּשֶׁרָאוּהוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים קָמוּ לִקְרָאתוֹ וְנָשְׁקוּ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ מִבְּנֵי לְוָיָתוֹ שֶׁל הַכַלִיף וּמַמְלוּכֵּי קוּת אַלְקֻלוּבּ, וְהִיא שׁוֹאֶלֶת לִשְׁלוֹמְךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ,שֶׁהַכַלִיף כְּבָר נָתַן אוֹתָהּ בְּמַתָּנָה לְךָ אוֹתָהּ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ', וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ לָסוּר אֵלֶיהָ”.
אָמַר לָהֶם: “אִמְרוּ לָהּ, בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, וְאוּלָם כָּל עוֹד אַתְּ אֶצְלוֹ, לֹא יִכָּנֵס לַטְּרַקְלִין שָׁאַתְּ בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמַּה שֶּׁהָיָה לָאָדוֹן לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה לָעֶבֶד”.
וְאִמְרוּ לָהּ:
“מָה עֵרֶךְ הוֹצָאוֹתַיִךְ אֵצֶל הַכַלִיף בְּכָל יוֹם?” נִכְנְסוּ אֵלֶיהָ שְׁנֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהּ כָּךְ.
אָמְרָה: “כָּל יוֹם מֵאָה דִינָר”.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בָּזֶה שֶׁיִּתֵּן לִי הַכַלִיף אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ, שֶׁאוֹצִיא הוֹצָאוֹת אֵלּוּ עָלֶיהָ, וְאוּלָם אֵין תַּחְבּוּלָה לָזֶה”.
שָׁהֲתָה אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ יָמִים, כְּשֶׁהוּא קוֹצֵב לָהּ כָל יוֹם מֵאָה דִינָר, עַד שֶׁנֶּעְדַּר עַלַא אַלדִּין יוֹם מִן הַיָּמִים מִמּוֹשַׁב בֵּית הַשַּׁלִּיט.
אָמַר הַכַלִיף: “גַ’עְפָר הַמִּשְׁנֶה, אֲנִי לֹא נָתַתִּי אֶת קוּת אַלְקֻלוּב לְעַלַא אַלדִּין אֶלֶּא כְּדֵי שֶׁתְּנַחֵם אוֹתוֹ אַחֲרֵי אִשְתּוֹ, וּמָה הַסִּבָּה שֶׁנֶּעְדַּר מֵאֶצְלֵנוּ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אָכֵן אֱמֶת דִּבֵּר מִי שֶׁאָמַר: מִי שֶׁמָּצָא אֶת חֲבִיבָיו שָׁכַח אֶת יְדִידָיו”.
אָמַר הַכַלִיף: “אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא מָנְעָה אוֹתוֹ מִבּוֹא אֵלֵינוּ סִבָּה צוֹדֶקֶת, וְאוּלָם אֲנַחְנוּ נְבַקֵּר אוֹתוֹ”.
וּכְבָר אָמַר יָמִים לִפְנֵי כֵן עַלַא אַלדִּין לַמִּשְנֶה: “אֲנִי הִתְאוֹנַנְתִּי בְּאָזְנֵי הַכַלִיף בְּעִנְיַן אֶבְלִי עַל אִשְׁתִּי זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת, וְנָתַן לִי בְמַתָּנָה אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אִלְמָלֵא הָיָה אוֹהַבְךָ לֹא הָיָה נוֹתְנָהּ לְךָ.
כְּלוּם בָּאתָ כְבָר אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא אָרְכָּהּ וְלֹא רָחְבָּהּ”.
אָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה?” אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, אֲשֶׁר יִצְלַח לָאָדוֹן לֹא יִצְלַח לָעֶבֶד”.
הִתְחַפְּשׂוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וְהָלְכוּ לְבַקֵּר אֶת עַלַא אַלדִּין, וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל עַלא אַלדִּין.
הִכִּיר אוֹתָם וְקָם וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַכַלִיף.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַכַלִיף מָצָא עָלָיו סִימָנֵי אֵבֶל וְאָמַר לוֹ: “עַלַא אַלדִּין, מַה סִּבָּה לְאֵבֶל זֶה שָׁאַתָּה שָׁרוּי בוֹ, כְלוּם לֹא בָאתָ אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ?” אָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֲשֶׁר יִצְלַח לָאָדוֹן לֹא יִצְלַח לָעֶבֶד, וַאֲנִי עַד עַכְשָׁו לֹא בָאתִי אֵלֶיהָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ בֵּין אָרְכָּהּ לְרָחְבָּהּ.
פַּטְּרֵנִי אֵפוֹא מִמָנה”? אָמַר הַכַלִיף: “רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ עִמָּהּ כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ”.
אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
נִכְנַס אֵלֶיהָ הַכַלִיף.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף נִכְנַס אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ.
כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
אָמַר לָהּ: “בָּא אֵלַיִךְ עַלַא אַלדִּין?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וּכְבָר שָׁלַחְתִּי אֵלָיו מְבַקֶשֶׁת אוֹתוֹ לָבוֹא אֵלַי, וְלֹא הִסְכִּים”.
צִוָּה הַכַלִיף לְהַחֲזִירָהּ לָאַרְמוֹן, וְאָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “אַל תִּמְנַע עַצְמְךָ מִבּוֹא אֵלֵינוּ”.
פָּנָה הַכַלִיף וְהָלַךְ לִמְעוֹנוֹ, וְלָן עַלַא אַלדִּין אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר רָכַב וְנָסַע אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט, וְיָשַׁב בְּמַעֲלַת רֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים.
צִוָּה הַכַלִיף אֶת שַׂר-הָאוֹצָר שֶׁיִּתֵּן לַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְנָתַן לוֹ אוֹתוֹ סְכוּם.
אַחַר-כָּךְ אָמַר הַכַלִיף לַמִּשְׁנֶה: “דּוֹרֵשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתֵּרֵד לְשׁוּק הַשְּׁפָחוֹת וְתִקְנֶה לְעַלַא אַלדִּין שִׁפְחָה בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”.
מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה פְקֻדַּת הַכַלִיף, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת עַלַא אַלדִּין, וְהוֹבִילוֹ לְשׁוּק הַשְּׁפָחוֹת.
אֵרַע בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנְּצִיב בַּגְדָאד, שֶׁמִּנָּה אוֹתוֹ הַכַלִיף, הָאֶמִיר כָ’אלִד שְׁמוֹ, יָרַד לַשּׁוּק לִקְנוֹת שִׁפְחָה לִבְנוֹ.
וְסִבַּת הַדָּבָר הָיְתָה, שֶּהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה, כָ’אתוּן שְׁמָהּ, וְחוֹנַן מִמֶּנָּה בֵּן מְכֹעַר הַמַּרְאֶה, חַבְּטַ’לַם בַּטָ’אטָ’ה שְׁמוֹ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְגִיל עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא יָדַע לִרְכֹּב עַל סוּס.
וְהָיָה אָבִיו גִּבּוֹר כַּבִּיר וְלוֹחֵם אַבִּיר, וְחוֹצֶה יַמֵּי לַיִל וְעוֹבֵר.
יָשֵׁן בַּטָ’אטָ’ה בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת וְחָשׁ שֶׁהִתְבַּגֵּר, וְסִפֵּר לְאִמּוֹ.
שָׂמְחָה וְסִפְּרָה זֹאת לְאָבִיו, וְאָמְרָה: “רְצוֹנִי שֶׁנַּשִּׂיא אוֹתוֹ אִשָּׁה, שֶׁרָאוּי הוּא לָשֵׂאת”.
אָמַר לָהּ: “זֶה מְכֹעַר הַמַּרְאֶה, בְּאוּשׁ הָרֵיחַ, הַמְּזֹהָם וְהַפֶּרֶא, לֹא תְקַבֵּל אוֹתוֹ שׁוּם אִשָּה”.
אָמְרָה: “נִקְנֶה לוֹ שִׁפְחָה”.
וְאֵרַע מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁגָּזַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּרְדוּ בּוֹ הַמִּשְׁנֶה וְעַלַא אַלדִּין לַשּׁוּק, יָרַד בּוֹ הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְצִיב הוּא וּבְנוֹ חַבְּטַ’לַם בַּטָ’אטָ’ה.
וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ בַשּׁוּק, וְהִנֵּה שִׁפְחָה בַּעֲלַת חֵן וָיֹפִי וְקוֹמָה וְגִזְרָה בְּיַד אָדָם סַפְסָר מַכְרִיז.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כָּרוֹז, הִוָּעֵץ בִּבְעָלֶיהָ, אִם יִמְכְּרֶנָּה בְּאֶלֶף דִּינָר”.
עָבַר עִמָּה עַל פְּנֵי הַנָּצִיב, וְרָאָה אוֹתָהּ חַבְּטַ’לַם בַּטָ’אטָ’ה בְמַבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת וְחָשְקָה נַפְשׁוֹ בָהּ.
וְהִכְרִיעָה אוֹתוֹ אַהֲבָתָה וְאָמַר: “אָבִי, קְנֵה לִי שִׁפְחָה זוֹ” קָרָא לַכָּרוֹז וְשָׁאַל אֶת הַנַּעֲרָה לִשְמָהּ, אָמְרָה לוֹ: “יַסְמִין שְׁמִי”.
אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, אִם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹסֵף עַל מְחִירָהּ”.
אָמַר: “כָּרוֹז, מַה מְּחִיר הִצִּיעוּ לְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֶלֶף דִּינָר”.
אָמַר לוֹ: “לוֹקְחָהּ אֲנִי בְּאֶלֶף דִּינָר וְדִינָר”.
בָּא אֶל עַלַא אַלדִּין, וְנָתַן מְחִירָהּ אַלְפַּיִם.
וּבְכָל פַּעַם שֶהָיָה הַנַּעַר בֶּן הַנְּצִיב מוֹסִיף עַל מְחִירָהּ דִינָר, הָיָה עַלַא אַלדִּין מוֹסִיף אֶלֶף דִּינָר.
הִתְרַגֵּז בֶּן הַנְּצִיב וְאָמַר: “כָּרוֹז, מִי הוּא הַמּוֹסִיף עָלַי בִּמְחִיר נַעֲרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ הַכָּרוֹז: “הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּמָאת”.
הִצִּיעַ עַלַא אַלְדִּין בִּמְחִירָהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר.
הִסְכִּים לוֹ אֲדוֹנָהּ וְנָטַל מְחִירָהּ.
לָקַח אוֹתָהּ עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לָהּ: “מְּשַׁחְרֵר אֲנִי אוֹתָךְ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.
כָּתַב לָהּ שְׁטָר שִׁחְרוּר, וְהוֹבִיל אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ.
חָזַר הַכָּרוֹז וְעִמּוֹ דְמֵי הַכְרָזָתוֹ.
קָרָא לוֹ בֶּן הַנְּצִיב וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן הַשִּׁפְחָה?” אָמַר לוֹ: “קָנָה אוֹתָהּ עַלַא אַלדִּין בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וְשִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְכָתַב לָהּ שְׁטַר שִחְרוּר”.
נִצְטַעֵר הַנַּעַר וְרַבּוּ אַנְחוֹתָיו וְחָזַר חוֹלֶה הַבַּיְתָה מֵאַהֲבָתוֹ לָהּ וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וּפָסַק לֶאֱכֹל.
וְנִתּוֹסְפוּ לוֹ הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים.
כְּשֶׁרָאַתְהוּ אִמּוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה, אָמְרָה לוֹ: “שָׁלוֹם אֲבַקֵּשׁ לְךָ בְּנִי מֵאלֹהִים, מַה סִּבַּת מַחֲלָתְךָ?” אָמַר לָהּ: “קְנִי לִי, אִמִּי, יַסְמִין”.
אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “כְּשֶׁיַּעֲבוֹר מוֹכֵר הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים אֶקְנֶה לְךָ מְלֹא הַסַּל יַסְמִין”.
אָמַר לָהּ: “אֵין זֹאת יַסְמִין שֶׁמְּרִיחִים בּוֹ.
נַעֲרָה הִיא שֶׁשְּׁמָה יַסְמִין שֶׁלֹּא קָנָה אוֹתָה אָבִי”.
אָמְרָה לְבַעְלָהּ: “מִשּׁוּם מַה לֹּא קָנִיתָ לוֹ שִפְחָה זוֹ?” אָמַר לָהּ: “אֲשֶׁר יִצְלַח לָאָדוֹן לֹא יִצְלַח לָעֶבֶד, וְאֵין בְּכֹחִי לִטְּלָהּ, שֶׁכֵּן לֹא קָנָה אוֹתָהּ אֶלָּא עַלַא אַלדִּין רֹאשׁ-הַשִּׁשִּׁים”.
נִתּוֹסְפָה מַחֲלָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר עַד שֶׁנָּדְדָה שְׁנָתוֹ וּפָסַק מֵאֲכֹל.
וְקָשְרָה לָהּ אִמּוֹ מִטְפְּחוֹת אֵבֶל.
וּבְעוֹד הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתָהּ נֶעֱצֶבֶת עַל בְּנָהּ, וְהִנֵּה זְקֵנָה נִכְנְסָה אֵלֶיהָ, אֻם אַחְמָד קַמָאקִם שְמָהּ.
וְהָיָה אַחְמָד זֶה גַנָּב מְקַרְקֵר קִיר וּמְטַפֵּס אֶל עָל וְגוֹנֵב הַכְּחָל מִן הָעֵינַיִם.
וְהָיָה בִּתְכוּנוֹת אֵלֶּה הַמְּכֹעָרוֹת מֵרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.
אַחַר-כָּךְ מִנּוּהוּ לִמְפַקֵּד הַשּׁוֹמְרִים וְגָנַב מָמוֹן, וְנִתְפַּשׂ בָּזֶה.
תָּקַף אוֹתוֹ הַנְּצִיב וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכַלִיף שֶׁצִּוָּה לְהָרְגוֹ בְּבִקְעַת הַדָּמִים.
בִּקֵּשׁ לוֹ מַחְסֶה אֵצֶל הַמִּשְׁנֶה, וְהָיְתָה לְהַמְלָצַת הַמִּשְנֶה הַשְׁפָּעָה עַל הַכַלִיף וְהַמְּלָצָתוֹ לֹא תָשׁוּב רֵיקָם.
בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “כֵּיצַד זֶה תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל צִפְעוֹנִי הַמַּזִּיק לְבֵני-אָדָם?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָבְשֵׁהוּ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁבָּנָה אֶת בֵּית הָאֲסוּרִים חָכָם הָיָה, שֶׁבֵּית-הָאֲסוּרִים הוּא קֶבֶר הַחַיִּים, וְשִׂמְחָה לְאֵידָם לְאוֹיְבֵיהֶם”.
צִוָּה הַכִליף לְכָבְלוֹ בִכְבָלִים וְכָתַב עַל כְּבָלָיו: “לְעוֹלָם עַד מָוֶת לֹא יֻתְּרוּ אֶלָּא עַל דַּף הָרַחֲצָה שֶׁל הַמֵּתִים”.
שָׂמוּ אוֹתוֹ כָּבוּל בְּתוֹךְ בֵּית-הָאֲסוּרִים.
וְהָיְתָה אִמּוֹ נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנָּצִיב וְנִכְנֶסֶת אֶל בְּנָהּ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ חֲזֹר בְּךָ מִן הָאָסוּר”, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ: “גְּזֵרָה הִיא שֶׁנִּגְזְרָה מֵאֵת אֱלֹהִים עָלַי, וְאוּלָם, אִמִּי, כְּשֶׁאַתְּ נִכְנֶסֶת אֶל אֵשֶׁת הַנְּצִיב, בַּקְּשִׁיהָ שֶׁתַּמְלִיץ עָלַי טוֹב לְפָנָיו”.
כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶל אֵשֶׁת הַנְּצִיב מָצְאָה אוֹתָהּ קְשׁוּרָה בְּמִטְפְּחוֹת הָאֵבֶל.
אָמְרָה לָהּ: “מַה לָךְ שֶׁאַתְּ אֲבֵלָה?” אָמְרָה לָהּ: “עַל מַחְסוֹרוֹ שֶׁל בְּנִי חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה”.
אָמְרָה לָהּ: “אַךְ שָׁלוֹם יְהִי לִבְנֵךְ.
מַה הוּא שֶׁפָּגַע בּוֹ?” סִפְּרָה לָהּ אֶת הַסִּפּוּר.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה תֹּאְמִרי לְזֶה אֲשֶׁר יְעוֹלֵל תַּעֲלוּלִים שֶׁטּוֹבָה בָּהֶם לִבְנֵךְ?” אָמְרָה: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁתַּעֲשִׂי?” אָמְרָה: “בֵּן לִי, אַחְמָד קַמָאקִם שְמוֹ, וְהוּא כָּבוּל בְּבֵית-הָאֲסוִּרִים, וְכָתוּב עַל כְּבָלָיו:,לְעוֹלָם, עַד הַמָּוֶת‘.
וַהֲרֵי תָּקוּמִי וְתִלְבְּשִׁי הַמְּפֹאָר מִמַּה שֶּׁאֶצְלֵךְ וְתִּתְקַשְּׁטִי בַּמְּשֻׁבָּחִים שֶבַּתַּכְשִׁיטִים, וְתַּעַמְדִי לִפְנֵי בַעְלֵךְ בְּעַלִיזוּת וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.
וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֵּךְ בַּעְלֵךְ דָּבָר, הִמָּנְעִי מִמֶּנּוּ, וְאִמְרִי לוֹ:,חֵי-אֱלֹהִים, פֶּלֶא הוּא, כְּשֶׁהַגֶּבֶר מְבַקֵּשׁ חֵפֶץ מֵאִשְׁתּוֹ, יַעֲמֹד עַל כָּךְ עַד שֶׁתְּבַצְּעֶנּוּ לוֹ, אַךְ כְּשֶׁהָאִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת דָּבָר מִבַּעְלָהּ, לֹא יְמַלֵּא בַּקָּשָתָהּ’, וְהוּא יֹאמַר לָךְ:,וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ?' וְתֹאמְרִי לוֹ: ,אֵינִי אוֹמֶרֶת לָךְ עַד שָׁאַתָּה נִשְׁבָּע לִי‘, וּכְשֶׁיִּשָּׁבַע לָךְ בְּחַיֵּי רֹאשׁוֹ, אִמְרִי לוֹ:,הִשָּׁבַע לִי בְּגֵרוּשִׁין שֶׁתְּגָרְשֵׁנִי אִם לֹא תְמַלֵּא בַּקָּשָׁתִי’, וְאַל תִּתְּנִי לוֹ אֶפְשָׁרוּת אֶלָּא שֶׁיִּשָּׁבַע לָךְ בְּגֵרוּשִין, וְאָז תֹּאמְרִי לוֹ:,אֶצְלְךָ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים אָדָם, מְפַקֵּד, שְׁמוֹ אַחְמָד קַמָאקִם וְלוֹ אֵם מִסְכֵּנָה.
פָּנְתָה אֵלַי וְשָׁלְחָה אוֹתִי אֵלֶיךָ וְאָמְרָה:,עוֹרְרִי אוֹתוֹ שֶׁיַּמְלִיץ טוֹב עָלָיו לִפְנֵי הַכַלִיף שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו וִיְקַבֵּל שְׂכָרוֹ מֵאֵת אֱלֹהִים”.
אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”.
כְּשֶׁנִּכְנַס הַנְּצִיב אֶל אִשְתּוֹ…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאֵשֶׁת הַנְּצִיב, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ בַעְלָהּ, אָמְרָה לוֹ אוֹתָם הַדְּבָרִים, וְנִשְׁבַּע לָהּ בְּגֵרוּשִׁין.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְרַחֵץ וְהִתְפַּלֵּל וּבָא אֶל בֵּית- הָאֲסוּרִים וְאָמַר: “הוֹי אַחְמָד קַמָאקִם, הוֹי גַנָּב! חוֹזֵר אַתָּה בִּתְשׁוּבָה?” אָמַר: “שָׁב אֲנִי בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וְחוֹזֵר בִּי, וְאוֹמֵר אֲנִי זֹאת בְּלִבִּי וּבִלְשׁוֹנִי וּמִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת אֱלֹהִים”.
שִׁחְרֵר אוֹתוֹ הַנְּצִיב מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, וּנְטָלוֹ עִמּוֹ אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט, כְּשֶׁהוּא כָבוּל.
נִגַּשׁ אֶל הַכַלִיף וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: “אֶמִיר כָ’אלִד, מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?”.
הִגִּישׁ אֶת אַחְמָד קַמָאקִם לִפְנֵי הַכַלִיף.
אָמַר לוֹ: “הוֹי קַמָאקִם, כְּלוּם חַי אַתָּה עַד עַכְשָׁו?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חַיֵּי הָאֻמְלָל נִגְרָרִים לְאַט לְאַט”.
אָמַר הַכַלִיף: “אֶמִיר כָ’אלִד, מִשּׁוּם מָה הֲבֵאתוֹ לְכָאן?” אָמַר לוֹ: “אֵם מִסְכֵּנָה לוֹ בּוֹדֵדָה, וְאֵין לָהּ אָדָם זוּלָתוֹ.
וּכְבָר הִפְצִירָה בִּי עַבְדְּךָ שֶׁאֶהְיֶה לָהּ לְמֵלִיץ-ישֶׁר, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁתִּפְתַּח כְּבָלָיו, שֶׁכֵּן חָזַר בִּתְשׁוּבָה מִמַּה שֶּׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ, וְשֶׁתָּשִׂים אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד הַשּׁוֹמְרִים כְּפִי שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָה”.
אָמַר הַכַלִיף לְאַחְמָד קַמָאקִם: “הַאִם אַתָּה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ נוֹהֵג בּוֹ?”.
אָמַר לוֹ: “שַׁבְתִּי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַנַּפָּח וּפִתַּח כְבָלָיו עַל דַּף הָרַחֲצָה שֶׁל הַמֵּתִים, וּמִנָּה אוֹתוֹ מְפַקֵּד לַשּׁוֹמְרִים, וְצִוָּה עָלָיו לְהִתְנַהֵג יָפֶה וּבְמֵישָׁרִים.
נָשַׁק אֶת יְדֵי הַכַלִיף וְיָרַד כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד פְּאֵר שֶל מְפַקֵּד הַשּׁוֹמְרִים, וְהִכְרִיזוּ עַל מִנּוּיוֹ.
עָמַד מֶשֶׁךְ זְמַן בְּמִשְׂרָתוֹ.
נִכְנְסָה אִמּוֹ אֶל אֵשֶׁת הַנָּצִיב.
אָמְרָה לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶהִצִּיל אֶת בְּנֵךְ מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, כְּשֶׁהוּא בְּמָסֹרֶת הַבְּרִיאוּת וְהַשָּׁלוֹם.
וּמִשּׁוּם מָה אֵין אַתְּ אוֹמֶרֶת לוֹ שֶׁיְּסַדֵּר דָּבָר לְהָבִיא אֶת הַשִּׁפְחָה יַסְמִין אֶל בְּנִי חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה?” אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ”.
קָמָה מֵאֶצְלָהּ וְנִכְנְסָה אֶל בְּנָהּ, וּמָצְאָה אוֹתוֹ שִכּוֹר.
אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֵין סִבַּת הַצָּלָתְךָ מִבֵּית-הָאֲסוּרִים אֶלָּא אֵשֶׁת הַנְּצִיב, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ שֶׁתְּסַדֵּר לָהּ עִנְיָן לַהֲרֹג אֶת עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמאָת וּלְהָבִיא אֶת הַשִּׁפְחָה יַסְמִין אֶל בְּנָהּ חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה”.
אָמַר לָהּ: “קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת הִיא, וּבְלִי סָפֵק אֲסַדֵּר עִנְיָן בַּלַּיְלָה הַזֶּה”.
וְהָיָה אוֹתוֹ לַיְלָה לֵיל רִאשׁוֹן לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ.
וְהָיָה מִנְהַג הַכַלִיף לָלוּן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה אֵצֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לְשַׁחְרֵר שִׁפְחָה אוֹ מַמְלוּךְּ אוֹ מֵעֵין זֶה.
וְהָיָה מִנְהַג הַכַלִיף לְהָסִיר אֶת לְבוּשׁ הַמֶּלֶךְ מֵעָלָיו וְלַעֲזֹב אֶת הַפִּגְיוֹן וְאֶת מַחֲרֹזֶת הַתְּפִלָּה וְאֶת חוֹתֶמֶת הַמַּלְכוּת, וְהָיָה מַנִּיחַ אֶת הַכֹּל עַל הַכִּסֵּא בְּאוּלָם הַיְּשִׁיבָה.
וְהָיְתָה לַכַלִיף מְנוֹרָה שֶל זָהָב וּבָהּ שָׁלשׁ אֲבָנִים יְקָרוֹת חֲרוּזוֹת עַל פְתִיל שֶׁל זָהָב.
וְהָיְתָה אוֹתָהּ מְנוֹרָה יְקָרָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַכַלִיף.
הָיָה הַכַלִיף מַפְקִיד אֶת הַסָּרִיסִים עַל הַחֲלִיפָה וְעַל הַמְּנוֹרָה וּשְׁאָר הַכֵּלִים, וְנִכְנָס לְחֶדְרָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה.
הֶאֱרִיךְ אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב אֶת רוּחוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהֵאִיר הַכּוֹכָב קָנוֹפּוּס, וְנִרְדְּמוּ הַבְּרוּאִים, וּפָרַשׂ עֲלֵיהֶם הַבּוֹרֵא צְעִיף הָאֲפֵלָה.
אַחַר-כָּךְ שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ בִּימִינוֹ וְנָטַל אֶת הַמֶּלְקָחַיִם שֶׁלּוֹ בִשְׂמֹאלוֹ, וְשָׂם פָּנָיו לְאוּלָם הַמּוֹשַׁב אֲשֶׁר לַכַלִיף, וְהִצִּיב סֻלָּם לְטַפֵּס, וְהִשְׁלִיךּ מֶלְקָחָיו עַל גַּג אוּלָם הַמּוֹשָׁב.
וְנֶאֱחַז בָּהֶם וְעָלָה בַּסֻּלָּם אֶל הַגַּג וְהֵרִים אֶת כִּסּוּי הָאוּלָם מֵעַל הַגַּג וְיָרַד וּמָצָא אֶת הַסָּרִיסִים יְשֵׁנִים, וְהִרְדִּימָם בְּסַם מַרְדִּים.
וְלָקַח אֶת חֲלִיפַת הַכַלִיף וְאֶת מַחֲרֹזֶת הַתְּפִלָּה וְאֶת הַפִּגְיוֹן וְאֶת הַמִּטְפַּחַת וְאֶת הַחוֹתֶמֶת וְאֶת הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר עִם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת.
אַחַר-כָּךְ יָרַד מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָלָה בוֹ וְהָלַךְ אֶל בֵּית עַלַא אַלדִּין אבּוּ אַלשַּׁמָאת.
וְהָיָה עַלַא אַלדִּין עָסוּק בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאָיו שֶׁנָּשָׂא אֶת הַשִּׁפְחָה וּבָא אֵלֶיהָ וְהָרְתָה לוֹ.
יָרַד אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב עַל גַּג טְרַקְלִין עַלַא אַלדִּין, וְחִלֵּץ לוּחַ שַיִשׁ מֵרִצְפַּת הַטְּרַקְלִין, וְחָפַר תַּחְתָּיו וְשָׂם שָׁם אֲחָדִים מִן הַחֲפָצִים וְלָקַח מִקְצָת מֵהֶם עִמּוֹ.
אַחַר-כָּךְ קָבַע אֶת לוּחַ הַשַּׁיִשׁ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וְיָרַד מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָלָה בוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי אֵשֵׁב לִשְׁתּוֹת לְשָׁכְרָה וְאָשִׂים אֶת הַמְּנוֹרָה לְפָנַי וְאֶשְׁתֶּה אֶת הַכּוֹס לְאוֹרָהּ”.
הָלַךְ לְבֵיתוֹ.
כְּשְהֵאִיר הַבֹּקֶר הָלַךְ הַכַלִיף אֶל הָאוּלָם וּמָצָא אֶת הַסָּרִיסִים מֻרְדָּמִים בְּסַם.
עוֹרֵר אוֹתָם וְהִסְתַּכֵּל וְלֹא מָצָא לֹא אֶת הַחֲלִיפָה וְלֹא אֶת הַחוֹתֶמֶת וְלֹא אֶת מַחֲרוֹזֶת הַתְּפִלָּה וְלֹא אֶת הַפִּגְיוֹן וְלֹא אֶת הַמִּטְפַּחַת וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה.
כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְלָבַשׁ לְבוּשׁ הַחֵמָה וְהִיא חֲלִיפָה אֲדֻמָּה וְיָשַׁב בְּבֵית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט.
נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “יָסִיר אֱלֹהִים רַע מֵעַל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ: “מִשְׁנֶה, הָרָעָה עוֹבֶרֶת עַל גְּדוֹתֶיהָ”.
אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מָה אֵרַע?” סִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁקָּרָה.
וְהִנֵּה הַנְּצִיב בָּא וּבְלִוְיָתוֹ אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב, וּמָצָא אֶת הַכַלִיף בְּחֵמָה גְדוֹלָה.
כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף אֶת הַנְּצִיב, אָמַר לוֹ: “אֶמִיר כָ’אלִד, כֵּיצַד מַצָּבָהּ שֶׁל בַּגְדָאד?” אָמַר לוֹ: “שְלֵמָה וּבוֹטַחַת”.
אָמַר לוֹ: “מְשַקֵּר אַתָּה”.
אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים?” סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר לוֹ: “מַטִּיל אֲנִי עָלֵיךָ, שֶׁתָּבִיא לִי זֶה כֻלּוֹ”.
אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, תּוֹלַעַת הַחֹמֶץ מִתּוֹכוֹ הוּא וּבוֹ הוּא, וְלֹא יוּכַל זָר לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה לְעוֹלָם”.
אָמַר לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לִי דְבָרִים אֵלֶּה, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ”.
אָמַר לוֹ: “לִפְנֵי שָׁאַתָּה הוֹרְגֵנִי, הֲרֹג אֶת אַחמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב, שֶׁכֵּן אֵין מַכִּיר אֶת הַגַּנָּבִים וְאֶת הַבּוֹגְדִים אֶלָּא מְפַקֵּד הַשּׁוֹמְרִים”.
קָם אַחְמָד קַמָאקִם וְאָמַר לַכַלִיף: “קַבֵּל אֶת עֲתִירָתִי בְּעַד הַנְּצִיב, וַאֲנִי אֶעֱרֹב לְהָבִיא לְךָ אֶת זֶה שֶׁגָּנַב, וְאֶתְחַקֶּה עַל עִקְבוֹתָיו עַד שֶׁאֵדָעֶנּוּ.
וְאוּלָם תֵּן לִי שְׁנַיִם מִצַּד הַקָּאצִ’י וּשְׁנַיִם מַצַּד הַנְצִיב, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה, אֵינוֹ מִתְיָרֵא לֹא מִמְּךָ וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא לֹא מִן הַנְּצִיב וְלֹא מִזּוּלָתוֹ”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “יְהִי לְךָ מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ, וְאוּלָם רִאשׁוֹן לְכָל חִפּוּשׂ יִהְיֶה בְאַרְמוֹנִי, וְאַחֲרָיו בְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה וּבְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים”.
אָמַר אַחְמָד קַמָאקִם: “נָכוֹן דִּבַּרְתָּ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים.
יִתָּכֵן שֶיִּהְיֶה זֶה שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה, אֶחָד שֶּׁגָדַל בְּאַרְמוֹן נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אוֹ בְאַרְמוֹן אֶחָד מִן הַּפַּמְלָיה שֶׁלּוֹ”.
אָמַר הַכַלִיף: “בְּחַיֵּי רֹאשִי, כָּל מִי שֶׁיִּתְגַּלֶּה שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה, אֵין מִפְלָט מֵהֲרִיגָתוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם בְּנִי הוא”.
נָטַל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ וְלָקַח צַו מַלְכוּת לִתְקֹף אֶת הַבָּתִּים וּלְחַפֵּשׂ בְתוֹכָם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחְמָד קַמָאקִם נָטַל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ וְלָקַח צַו מַלְכוּת לִתְקֹף אֶת הַבָּתִּים וּלְחַפֵּשׂ בְּתוֹכָם.
יָרַד וּבְיָדוֹ שַׁרְבִיט, שְׁלִישִׁיתוֹ מִן הָאֶרֶד וּשְׁלִישִׁיתוֹ מִן הַנְּחשֶׁת וּשְׁלִישִׁיתוֹ מִן הַבַּרְזֶל, וְחִפֵּשׂ בְּאַרְמוֹן הַכַלִיף וּבְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר וְסוֹבֵבֵ עַל בָּתֵּי שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהַנְּצִיבִים, עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵית עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת.
כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין אֶת הַשָּׁאוֹן לִפְנֵי בֵיתוֹ, קָם מֵאֵצֶל יַסְמִין אִשְתּוֹ וְיָרַד וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר וּמָצָא אֶת הַנְּצִיב בְּתוֹךְ הָמוֹן סוֹאֵן.
אַמר לוֹ: “מָה הָעִנְיָן, אֶמִיר כָ’אלִד?” סִפֵּר לוֹ כָל הָעִנְיָן.
אָמַר עַלַא אַלדִּין: “הִכָּנְסוּ אֶל בֵּיתִי וְחַפְּשׂוּ”.
אָמַר הַנְּצִיב: “סְלִיחָה, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַתָּה נֶאֱמָן, וְחָלִילָה מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַנֶּאֱמָן בּוֹגֵד”.
אָמַר לוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְחַפְּשִׂים בְּבֵיתִי”.
נִכְנַס הַנְּצִיב וְהַקָּאצִ’ים וְהָעֵדִים, וְנִגַּשׁ אַחְמָד קַמָאקִם אֶל רִצְפַּת הַטְּרַקְלִין וּבָא אֶל לוּחַ הַשַּׁיִשׁ, שֶׁקָּבַר תַּחְתֶּיהָ אֶת הַחֲפָצִים, וְהוֹרִיד אֶת הַשַּׁרְבִיט עַל לוּחַ הַשַּׁיִשׁ בְּכָל כֹּחוֹ, וְנִשְׁבַּר הַשַּׁיִשׁ, וְהִנֵּה מַשֶּׁהוּ מִתְנוֹצֵץ מִתַּחְתָּיו.
אָמַר הַמְּפַקֵּד: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַה שֶּׁחָפֵץ אֱלֹהִים בָּא.
לִבְרָכָה הָיָה בוֹאֵנוּ, נִפְתַּח לָנוּ אוֹצָר.
הֲרֵינִי יוֹרֵד אֶל אוֹצָר זֶה וְאֶרְאֶה מַה בּוֹ”.
הִסְתַּכְּלוּ הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים בְּמָקוֹם זֶה וּמָצְאוּ אֶת הַחֲפָצִים בִּשְׁלֵמוּתָם.
כָּתְבוּ עַל גִּלָּיוֹן שֶׁהֵם מָצְאוּ אֶת הַחֲפָצִים בְּבֵית עַלַא אַלדִּין.
הִנִּיחוּ עַל אוֹתוֹ גִּלָּיוֹן אֶת חוֹתְמוֹתֵיהֶם, וְצִוּו לִתְפֹּשׂ אֶת עַלַא אַלדִּין, וְלָקְחוּ אֶת מִצְנַפְתּוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְעָרְכוּ רְשִימָה מִכָּל מָמוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ.
תָּפַשׂ אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָב אֶת הַנַּעֲרָה יַסְמִין, שֶׁהָיְתָה הָרָה לְעַלַא אַלדִּין, וְנָתַן אוֹתָהּ לְאִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: “מִסְרִי אוֹתָהּ לְכָאתוּן אֵשֶׁת הַנְּצִיב”.
לָקְחָה אֶת יַסְמִין וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ אֶל אֵשֶׁת הַנְּצִיב.
כְּשֶׁרָאָהָ אוֹתָהּ חַבְּטַ’לָם, הִבְרִיא וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ.
הוֹצִיאָה פִּגְיוֹן מֵחֲגוֹרָתָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הִתְרַחֵק מֵעָלַי שֶׁאִם לָאו הֲרֵינִי הוֹרַגְתְּךָ וּמְמִיתָה עַצְמִי”.
אָמְרָה לָהּ אִמּוֹ כָאתוּן: “פְּרוּצָה, הַנִּיחִי לוֹ לִבְנִי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֵּךְ”.
אָמְרָה לָהּ: “כַּלְבָּה, לְפִי אֵיזוֹ הֲלָכָה הֻתַּר לָהּ לְאִשָּׁה לְהִנָּשֵׂא לִשְנַיִם? וּמַה הוּא שֶהוֹבִיל אֶת הַכְּלָבִים לְהִכָּנֵס לִמְקוֹם מְגוּרֵי הָאֲרָיוֹת?” רַבּוּ עוֹד יוֹתֵר כִּסּוּפָיו שֶׁל הַנַּעַר וְהֶחֱלוּ אוֹתוֹ עָצְמַת הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה.
פָּסַק לֶאֱכֹל וְנָפַל לְמִשְׁכָּב.
אָמְרָה לָהּ אֵשֶת הַנְּצִיב: “פְּרוּצָה, כֵּיצַד זֶה תְּצַעֲרִי אוֹתִי בִּדְבַר בְּנִי, אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לְיַסְּרֵךְ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיִּתָּלֶה”.
אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אָמוּת עַל אַהֲבָתוֹ”.
קָמָה אֵשֶׁת הַנְּצִיב וְהֵסִירָה מֵעָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִים וּבִגְדֵי הַמֶּשִי, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ לְבוּשׁ בַּד גַּס.
וְכֻתֹּנֶת שֶׁל שַׂעַר הַגָּמָל וְהוֹרִידָה אוֹתָהּ לַמִּטְבָּח, וְשָמָהּ אוֹתָהּ מִנַּעֲרוֹת הַשֵּרוּת וְאָמְרָה לָהּ: “עָנְשֵׁךְ הוּא שֶׁתְּבַקְּעִי הָעֵצִים וְתִקְלְפִי אֶת הַבְּצָלִים וְתַסִּיקִי אֶת הָאֵשׁ תַּחַת הַסִּירִים”.
אָמְרָה לָהּ: “מְקַבֶּלֶת אֲנִי כָל עִנּוּי וְשֵׁרוּת וְאֵינִי מְקַבֶּלֶת לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי בְנֵךְ”.
עוֹרֵר אֱלֹהִים רַחֲמֵי לֵב הַשְּפָחוֹת, וְהָיוּ עוֹסְקוָת בַּשֵּׁרוּת בִּמְקוֹמָהּ בַּמִּטְבָּח.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן יַסְמִין, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, הִנֵּה לָקְחוּ אוֹתוֹ וְאֶת חֶפְצֵי הַכַלִיף וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט.
וַעֲדַיִן הַכַלִיף יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְהִנֵּה הֵם מַכְנִיסִים אֶת עַלַא אַלדּין וְעִמּוֹ הַחֲפָצִים.
אָמַר הַכַלִיף: “הֵיכָן מְצָאתֶם אוֹתָם?” אָמְרוּ לוֹ: “בְּאֶמְצַע בֵּיתוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”.
נִתְמַלֵּא הַכַלִיף חֵמָה, וְנָטַל אֶת הַחֲפָצִים וְלֹא מָצָא אֶת הַמְּנוֹרָה.
אָמַר: “עַלַא אַלדִּין, הֵיכָן הַמְּנוֹרָה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא גָנַבְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ וְלֹא רָאִיתִי וְאֵין אִתִּי שׁוּם יְדִיעָה”.
אָמַר לוֹ: “בּוֹגֵד, כֵּיצַד קֵרַבְתִּי אוֹתְךָ אֵלַי, וְאַתָּה מַרְחִיקֵנִי מֵעָלֶיךָ.
וְהֶאֱמַנְתִּי לְךָ וּבָגַדְתָּ בִּי?” צִוָּה לִתְלוֹתוֹ.
הוֹרִיד אוֹתוֹ הַנְּצִיב, וְהַכָּרוֹז מַכְרִיז עָלָיו: “זֶהוּ עָנְשׁוֹ – וְהַפָּחוֹת בָּעֳנָשִׁים הוּא – שֶׁל מִי שֶבּוֹגֵד בַּכַלִיפִים הַהוֹלְכִים נְכוֹחָה”.
הִתְאַסְּפוּ בְּנֵי-אָדָם לְיַד הַתְּלִיָּה.
זֶהוּ מַה שָּׁהָיה מֵעִנְיַן עַלַא אַלדִּין, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַחְמָד אַלדַּנָף שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל עַלַא אַלדִּין, הִנִּה הָיָה יוֹשֵׁב הוּא וַאֲנָשָׁיו בַּגָּן.
וּבְעוֹד הֵם יוֹשְׁבִים בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, וְהִנֵּה אָדָם שׁוֹאֵב-מַיִם מִשּׁוֹאֲבֵי-הַמָּיִם שֶׁבְּבֵית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט נִכְנַס אֲלֵיהֶם וְנָשַׁק אֶת יַד אַחְמָד אַלדַּנָף וְאָמַר: “הוֹי מְפַקֵּד, הוֹי אַחְמַד, הוֹי דַּנָף, אַתָּה יוֹשֵׁב לְךָ בְּצַחוֹת, וְהַמַּיִם תַּחַת רַגְלֶיךָ, וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהִגִּיעַ”.
אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף: “מָה הָעִנְיָן?” אָמַר שׁוֹאֵב-הַמַּיִם: “הִנֵּה, בִּנְךָ אֲשֶׁר אִמַּצְתָּ לְךָ בִּשְבוּעַת אֱלֹהִים, עַלַא אַלדִּין, הוֹרִידוּ אוֹתוֹ לַתְּלִיָּה”.
אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “מַה תַּחְבּוּלָה אִתְּךָ הוֹי חַסַן, הוֹי שׁוּמָאן?” אָמַר לוֹ: “הֲרֵי עַלַא אַלדִּין נָקִי מִן הָעִנְיָן הַזֶּה, וְאֵין אֶלָּא תַּעֲלוּלִים נֶגְדּוֹ מֵאֵת אָדָם אוֹיֵב”.
אָמַר: “וּמָה עֵצָה אִתְּךָ?” אָמַר לוֹ: “יֵשׁ לְהַצִּילוֹ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים הָאָדוֹן”.
הָלַךְ חַסַן שׁוּמָאן אֶל בֵּית-הַסֹּהַר וְאָמַר לִפְקִיד בֵּית-הַסֹּהַר: “תֵּן לִי אָדָם הַחַיָּב מִיתָה”.
נָתַן לוֹ אָדָם שֶׁהָיָה הַדּוֹמֶה יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, וְכִסָּה אֶת רֹאשׁוֹ.
לָקַח אוֹתוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף בֵּינוֹ וּבֵין עַלִי אַלזַּיְבָּק הַמִּצְרִי, וּכְבָר הִגִּישׁוּ אֶת עַלַא אַלדִּין לַתְּלִיָּה.
נִגַּשׁ אַחְמָד אַלדַּנָף וְשָׂם אֶת רַגְלוֹ עַל רֶגֶל הַתַּלְיָן.
אָמַר לוֹ הַתַּלְיָן: “תֵּן לִי רְוָחָה עַד שֶׁאֶעֱשֶׂה מְלַאכְתִּי”.
אָמַר לוֹ אַחְמָד: “אָרוּר, קַח אָדָם זֶה וּתְלֵה אוֹתוֹ בִּמְקוֹם עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, שֶׁעָשׁוּק הוּא, וְנִפְדֶה אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּאַיִל”.
לָקַח הַתַּלְיָן אוֹתוֹ אָדָם וְתָלָה אוֹתוֹ תְמוּרַת עַלַא אַלדִּין.
לָקְחוּ אְחָמד אַלדַּנָף וְעַלִי אַלזַּיְבָּק הַמִּצְרִי אֶת עַלַא אַלדִּין וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל טְרַקְלִינוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב, מוֹרִי וְרֹאשִׁי”.
אָמַר לוֹ: “הוֹי עַלַא אַלדִּין, מַה הוּא מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁעָשִׂיתָ?”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁאַחְמָד אַלדַּנָף אָמַר לְעַלַא אַלדִּין: “מַה הוּא מַעֲשֶׂה זֶה שֶּעָשִׂיתָ? וִירַחֵם אֱלֹהִים נִשְׁמַת זֶה שֶׁאָמַר:,מִי שֶׁבָּטַח בְּךָ אַל תִּבְגֹּד בּוֹ, וַאֲפִלוּ אִם בּוֹגֵד אַתָּה‘.
וְהַכַלִיף הַרֵי נָתַן לְךָ מָקוֹם נִכְבָּד אֶצְלוֹ, וְכִנָּה אוֹתְךָ בְּשֵׁם:,הַבָּטוּחַ הַנֶּאֱמָן’.
וְכֵיצַד זֶה עָשִׂיתָ עִמּוֹ כָזֹאת וְלָקַחְתָּ חֲפָצָיו?” אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “בַּשֵּׁם הַנַּעֲלֶה הִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, מוֹרִי וְרֹאשִׁי, אֵין זוֹ פְעֻלָּתִי, וְאֵין לִי אַשְׁמָה בָהּ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי עֲשָׂאָהּ”.
אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “מַעֲשֶׂה זֶה לֹא עָשָׂה אוֹתוֹ אֶלָּא אוֹיֵב בָּרוּר, וּמִי שֶעָשָה דָבָר יְשֻׁלַּם בּוֹ.
וְאוּלָם עַלַא אַלדִּין, מֵעַתָּה לֹא נִשְׁאֲרָה לְךָ דֶרֶךְ לַעֲמֹד בְּבַגְדָאד, שֶׁאֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַמְּלָכִים כְּשֶהֵם שׂוֹטְמִים אָדָם, וּמִי שֶׁהַמְּלָכִים מְחַפְּשִׂים אַחָריו תֶּאֱרַךְ טִרְדָּתוֹ”.
אָמַר עַלַא אַלדִּין: “לְאָן אֵלֵךְ, מוֹרִי וְרֹאשִׁי?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי אוֹבִילְךָ אֶל אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁמְּבֹרֶכֶת הִיא וּמִפְתָּנָהּ יָרֹק וְהַחַיִּים בָּהּ נְעִימִים”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה, מוֹרִי וְרֹאשִׁי”.
אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף לְחַסַן שׁוּמָאן: “שִׂים לִבְּךָ וְהַשְׁגַּח.
וּכְשֶׁיִּשְאַל הַכַלִיף, אֱמֹר לוֹ”,הָלַךְ לְסוֹבֵב בָּאָרֶץ' ".
לָקַח אוֹתוֹ וְיָצָא מִבַּגְדָאד, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַכְּרָמִים וְהַגַּנּוֹת, וּמָצְאוּ בָהֶם שְׁנֵי יְהוּדִים מִמּוֹכְסָנֵי הַכַלִיף רוֹכְבִים עַל שְׁתֵּי פְרָדוֹת.
אָמַר אַחְמַד אַלדַּנָף לִשְׁנֵי הַיְּהוּדִים: “תְּנוּ אֶת תַּשְׁלוּם הַהֲגַנָּה בַדְּרָכִים”.
אָמְרוּ הַיְּהוּדִים: “מִשּׁוּם מָה נִתֵּן לְךָ תַּשְׁלוּם הַהֲגַנָּה?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי שׁוֹמֵר נַחַל זֶה”. נָתַן לוֹ כָל אֶחָד מֵהֶם מֵאָה דִינָר, וְאַחֲרֵי זֶה הָרַג אוֹתָם אַחְמָד אַלדַּנָף וְלָקַח אֶת שְׁתֵּי פִרְדוֹתֵיהֶם, וְרָכַב עַל פִּרְדָּה, וְרָכַב עַלַא אַלדִּין עַל פִּרְדָּה וְנָסְעוּ אֶל הָעִיר אַיָּאס.
הִכְנִיסוּ אֶת שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת אֶל כָ’אן וְלָנוּ בּוֹ.
וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר מָכַר עַלַא אַלדִּין פִּרְדָּה אַחַת וּמָסַר לְיַד הַשּׁוֹעֵר לִשְׁמֹר עַל פִּרְדָתוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף.
יָרְדוּ בִסְפִינָה בְּנָמָל אַיָאס עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם.
עָלָה אַחְמָד אַלדַּנָף וְעַלַא אַלדִּין עִמּוֹ וְהָלְכוּ בַשּׁוּק, וְהִנֵּה כָרוֹז מַכְרִיז עַל מְכִירַת חֲנוּת שֶׁמִּתּוֹכַהּ לָהּ דִירָה בִּמְחִיר תְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים דִּינָר.
אָמַר עַלַא אַלדִּין: “נוֹטְלָהּ אֲנִי בְאֶלֶף דִּינָר”.
הִסְכִּים לוֹ הַמּוֹכֵר, שֶׁהָיָה הַבֶּיִת שַׁיָּךְ לְאוֹצַר הַמֶּמְשָׁלָה.
קִבֵּל עַלַא אַלדִּין אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וּפָתַח אֶת הַחֲנוּת וּפָתַח אֶת הַדִּירָה, וּמְצָאָהּ מֻצָּעָה בִשְׁטִיחִים וְכָרִים לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם וְרָאָה בְתוֹכָהּ מַחְסָן וּבוֹ מִפְרְשֵׂי אֳנִיוֹת וּתְרִנים וַחֲבָלִים וְתֵבוֹת וְאַמְתָּחוֹת מְלֵאוֹת פְּנִינֵי זְכוּכִית וְקוּנְכִיּוֹת וּמִשְׁוָרוֹת וְקַרְדֻמּוֹת וְאַלֹּות וְסַכִּינִים וּמִסְפָּרַיִם וְזוּלַת זֶה, שֶׁכֵּן הָיָה בַעֲלֵיהֶם סְמַרְטוּטָר.
יָשַׁב עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת בַּחֲנוּת.
אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף: “בְּנִי, הַחֲנוּת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ נֶעֶשְׂתָה רְכוּשְׁךָ, שֵׁב אֵפוֹא בָהּ וּמְכֹר וּקְנֵה וְאַל תְּהֵא סָר וְזָעֵף, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בֵּרֵךְ אֶת הַמִּסְחָר”.
שָׁהָה אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וּבְיּוֹם הָרְבִיעִי נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: “קְבַע יְשִׁיבָתְךָ בְּמָקוֹם זֶה עַד שֶׁאֵלֵךְ וְאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ עִם יְדִיעָה מִן הַכַלִיף, שֶׁיִּתֵּן לְךָ בִּטָּחוֹן וְאֶרְאֶה מִי הוּא שֶׁעוֹלֵל לְךָ תַּעֲלוּלִים אֵלּוּ”.
פָּנָה וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַיָאס.
לָקַח אֶת הַפִּרְדָּה מִן הַכָ’אן וְנָסַע לְבַגְדָאד וְנִפְגַשׁ עִם חַסַן שׁוּמָאן וַאֲנָשָׁיו וְאָמַר: “חַסַן, כְּלוּם שָׁאַל הַכַלִיף עַל אוֹדוֹתַי?” אָמַר לוֹ: “לֹא, וְלֹא עָלִיתָ עַל דַּעְתּוֹ”.
עָמַד בְּשֵׁרוּת הַכַלִיף וְהָיָה מִתְחַקֶּה לִקְלֹט יְדִיעוֹת.
רָאָה שַׁהַכַלִיף פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר בְּיוֹם מִן הַיָּמִין וְאָמַר לוֹ: “מִשְׁנֶה, מַעֲשֶׂה שֶׁכָּזֶה עָשָׂה עִמִּי עַלַא אַלדִּין!” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הַרֵי שִׁלַּמְתָּ לוֹ גְמוּלוֹ בִּתְלִיָּה, וּכְלוּם לֹא הוּצָא לְפֹעַל עָנְשׁוֹ?” אָמַר לוֹ: “מִשְׁנֶה, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָרֶדֶת וְלִרְאוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא תָּלוּי”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “עֲשֵׂה מַה שָׁאַתָּה חָפֵץ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
יָרְדוּ הַכַלִיף וְעִמּוֹ הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר אֶל עֵבֶר מְקוֹם הַתְּלִיָּה.
נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה שֶׁהַתָּלוּי אֵינוֹ עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת הַבָּטוּחַ וְהַנֶּאֱמָן.
אָמַר: “מִשְנֶה, זֶה אֵינוֹ עַלַא אַלדִּין”.
אָמַר לוֹ: “כֵּיצַד זֶה תַּכִּיר שֶׁאַחֵר הוּא?” אָמַר: “הֲרֵי עַלַא אַלדִּין הָיָה קְצַר קוֹמָה וְזֶה אָרֹךְ הוּא”.
אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הַתָּלוּי נַעֲשֶׂה אָרֹךְ”.
אָמַר לוֹ: “עַלַא אַלדִּין הָיָה לָבָן וְזֶה פָנָיו שְׁחוֹרִים”.
אָמַר לוֹ: “כְּלוּם אִי-אַתָּה יוֹדֵעַ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהַמָּוֶת מַאְפִּיר הַצֶּבַע?” צִוָּה לְהוֹרִידוֹ מֵעַל הַתְּלִיָּה, וּכְשֶׁהוֹרִידוּ אוֹתוֹ מָצָא כָתוּב עַל כַפּוֹת רַגְלָיו הַשְּׁתַּיִם שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַכַלִיפִים הָרִאשׁוֹנִים.
אָמַר לוֹ: “מִשְׁנֶה, הַרֵי עַלַא אַלדִּין סֻנִּי הָיָה וְזֶה מֵהַמִּתְנַגְּדִים”.
אָמַר לוֹ: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת.
וַאֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אִם עַלַא אַלדִּין הוּא זֶה אוֹ אַחֵר”.
צִוָּה הַכַלִיף לְקָבְרוֹ, וּקְבָרוּהוּ, וְנַעֲשָׂה עַלַא אַלדִּין נִשְכָּח לַחֲלוּטִין.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶר לְחַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה בֶּן הַנְּצִיב, הִנֵּה אָרְכוּ בוֹ הָאַהֲבָה וְהַחֵשֶׁק, עַד שֶׁמֵּת וְטָמְנוּ אוֹתוֹ בֶעָפָר.
וְאוּלָם בַּאֲשֶר לַנַּעֲרָה יַסְמִין, הִנֵּה מָלְאוּ יְמֵי הֶרְיוֹנָה וְאָחֲזוּ אוֹתָהּ חֶבְלֵי לֵדָה וְיָלְדָה בֵּן זָכָר, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא יָרֵחַ.
אָמְרוּ לָהּ הַשְּפָחוֹת: “מַה שֵּׁם תִּקְרְאִי לוֹ?” אָמְרָה: אִלּוּ הָיָה אָבִיו בַחַיִּים הָיָה הוּא קוֹרֵא לוֹ שֵׁם, וְאוּלָם אֲנִי אֶקְרָא לוֹ שֵׁם אַצְלָאן".
הֵינִיקָה אוֹתוֹ חָלָב שְׁתֵּי שָׁנִים תְּמִימוֹת וְגָמְלָה אוֹתוֹ, וְגָּדַל וְנַעֲשָׂה נַעַר וְהָיָה מְהַלֵּךְ.
אֵרַע יוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁאִמּוֹ הָיְתָה עֲסוּקָה בְּשֵרוּת הַמִּטְבָּח, וְהָלַךְ הַנַּעַר וְרָאָה מַדְרֵגָה הַמּוֹבִילָה אֶל אוּלָם הַיְּשִׁיבָה, וְעָלָה בוֹ.
וְהָיָה הָאֶמִיר כָ’אלִד יוֹשֵׁב.
נְטָלוֹ וְהוֹשִיבוֹ בְחֵיקוֹ וְשִבַּח אֶת אֱלֹהִים אֲדוֹנוֹ עַל בְּרִיאָה זוֹ שֶׁבָּרָא וְצָר צוּרָתוֹ.
הִתְבּוֹנֵן אֶל פָּנָיו וְרָאָהוּ הַדּוֹמֶה יוֹתֵר מִכָּל הַבְּרִיוֹת לְעַלַא אַלדִּין אבּוּ אַלשַּמָאת.
הָיְתָה אִמּוֹ יַסְמִין מְחַפַּשְתּוֹ וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ.
עָלְתָה אֶל אוּלָם הַמּוֹשָב וְרָאֲתָה אֶת הָאֶמִיר כָ’אלִד יוֹשֵׁב, וְהַיֶּלֶד בְּחֵיקוֹ, מְשַחֵק.
וּכְבָר הֵטִיל אֱלֹהִים אֶת אַהֲבַת הַנַּעַר בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר כָ’אלִד.
פָּנָה הַיֶּלֶד כֹּה וָכֹה וְרָאָה אֶת אִמּוֹ, וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלֶיהָ.
עָצַר אוֹתוֹ הָאֶמִיר כָ’אלִד בְּחֵיקוֹ, וְאָמַר לָהּ: “גְּשִׁי הֵנָּה, נַעֲרָה”.
כְּשֶנִּגְּשָה אָמַר לָהּ: “יֶלֶד זֶה בֶּן מִי הוּא?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי וּפְרִי לְבָבִי”.
אָמַר: “וּמִי אָבִיו?” אָמְרָה: “אָבִיו עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, וּמֵעַכְשָׁו נִהְיָה בִנְךָ”.
אָמַר לָהּ: “הֲרֵי עַלַא אַלדִּין הָיָה בּוֹגֵד”.
אָמְרָה: “יִשְׁמְרֶנּוּ הַשֵּׁם מִבְּגִידָה חָלִילָה וָחַס.
לֹא תִהְיֶה כָזֹאת שֶׁהַנֶּאֱמָן יִהְיֶה בוֹגֵד”.
אָמַר לָהּ: "כְּשֶׁיִּגְדַל הַיֶּלֶד הַזֶּה וְיִצְמַח, וְיֹאמַר לָךְ:,מִי אָבִי?' אִמְרִי לוֹ:,אַתָּה בֶּן הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְּצִיב רֹאשׁ הַמִּשְטָרָה' ".
אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
מָל הָאֶמִיר כָ’אלִד אֶת הַיֶּלֶד וְגִדְּלוֹ וְהֵיטִיב לְגַדְּלוֹ, וְהֵבִיא לוֹ מוֹרֶה כְתָב וְלִמְּדוֹ כְתִיבָה וּקְרִיאָה.
קָרָא אֶת הַקֻּרְאָן וְשָנָה פַעַם שְׁנִיָּה וְלָמַד אוֹתוֹ בְעַל פֶּה.
וְהָיָה קוֹרֵא לָאֶמִיר כָ’אלִד: “אָבִי”.
וְהָיָה הַנְּצִיב מְסַדֵּר מִשְׂחֲקֵי קְרָב וּמְאַמֵּץ רוֹכְבֵי סוּסִים וְיוֹרֵד לְלַמֵּד אֶת הַיֶּלֶד שַׁעֲרֵי מִלְחָמָה וְדַרְכֵי דְקִירָה וּמַכָּה עַד שֶׁגָּמַר לִמּוּדֵי הַפָּרָשִׁים וְלָמַד אַמִּיצוּת הַלֵּב וְהִגִּיעַ לְגִיל אַרְבַּע-עֶשְרֵה שָׁנָה, וְהִגִּיעַ לְדַרְגַּת הָאֶמִירוּת.
קָרָה שֶׁאַצְלָן נִפְגַּשׁ עִם אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְנַעֲשׂוּ חֲבֵרִים.
וְהָלַךְ אַחֲרָיו לְבֵית-הַמַּרְזֵחַ.
וְהִנֵּה הוֹצִיא אַחְמָד אֶת הַמְּנוֹרָה עִם הָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת שֶׁלָּקַח מֵחֶפְצֵי הַכַלִיף וְשָׂם אוֹתָהּ לְפָנָיו וְנָטַל אֶת הַכּוֹס לְאוֹרָהּ וְהִשְׁתַּכֵּר.
אָמַר לוֹ אַצְלָאן: “מְפֵקֵּד, תֵּן לִי מְנוֹרָה זוֹ”.
אָמַר לוֹ: “אֵינִי יָכוֹל לְתִתָּהּ לְךָ”.
אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם שֶׁאָבְדוּ נְפָשׁוֹת עַל יָדָּה”.
אָמַר לוֹ: “אֵיזוֹ נֶפֶשׁ אָבְדָה עַל יַדַהּ?” אָמַר לוֹ: “הָיָה אָדָם שֶׁבָּא אֵלֵינוּ לְכָאן וְנִתְמַנָּה לְרֹאשׁ-הַשִּׁשִּׁים, עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת שְׁמוֹ, וּמֵת בְּסִבַּת זֶה”.
אָמַר לוֹ: “וּמַה סִּפּוּרוֹ, וּמַה סִּבַּת מוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ: “הָיָה לְךָ אָח וּשְׁמוֹ חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה, וְהִגִּיעַ לְגִיל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עַד שֶׁהָיָה רָאוּי לָשֵׂאת אִשָּׁה, וּבִקֵּשׁ אָבִיו לִקְנוֹת לוֹ שִׁפְחָה”.
סִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחִרִיתוֹ, וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר מַחֲלַת חַבְּטַ’לָם בַּטָ’אטָ’ה, וּמַה שֶׁאֵרעַ לְעַלַא אַלדִּין מִן הֶעָוֶל.
אָמַר אַצְלָן בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶשִּׁפְחָה זוֹ יַסְמִין אִמִּי הִיא, וְאֵין אָבִי אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”.
יָצָא הַנַּעַר אַצְלָן מֵאֶצְלוֹ נֶעֱצָב.
בָּא לִקְרָאתוֹ הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ”.
אָמַר לוֹ חַסַן: “מוֹרִי וְרֹאשִׁי, עַל מָה אַתָּה מִשְׁתָּאֶה?” אָמַר לוֹ: “עַל יְצִירַת נַעַר זֶה, אַצְלָאן, שֶׁדּוֹמֶה הוּא יוֹתֵר מִכָּל הַבְּרוּאִים לְעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַׁמָאת”.
קָרָא אַחְמָד אַלדַּנָף וְאָמַר לַנַּעַר: “מַה שְׁמֶךָ?” אָמַר לוֹ: “אַצְלָאן”.
אָמַר לוֹ: “מַה שֵּׁם אִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “יַסְמִין שְׁמָהּ”.
אָמַר לוֹ: “אַצְלָאן, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין אָבִיךָ אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, וְאוּלָם בְּנִי, הִכָּנֵס אֶל אִמְּךָ וּשְׁאַל אוֹתָהּ עַל דְּבַר אָבִיךָ”.
אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
נִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ.
אָמְרָה לוֹ: “אָבִיךָ הוּא הָאֶמִיר כָ’אלִד”.
אָמַר לָהּ: “אֵין אָבִי אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”.
בָּכְתָה אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “מִי הִגִּיד לְךָ זֹאת, בְּנִי?” אָמַר: “הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף הִגִּיד לִי זֹאת”.
סִפְּרָה לוֹ כָל מַה שֶּׁקָּרָה וְאָמְרָה לוֹ: "בְּנִי, כְּבָר הוֹפִיעָה הָאֱמֶת וְנֶעְלַם הַשֶּׁקֶר.
וְדַע שֶׁאָבִיךָ הוּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּמָאת, אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא גִדֵּל אוֹתְךָ אֶלָּא הָאֶמִיר כָ’אלִד וְשָׁת אוֹתְךָ לוֹ בֵן.
בְּנִי, כְּשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִם הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף אֶמֹר לוֹ: “מוֹרִי וְרֹאשִׁי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ שֶׁתִּקַּח לִי נָקָם מֵרוֹצֵחַ אָבִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”.
יָצָא מֵאֶצְלָהּ וְהָלַךְ…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַצְלָן יָצָא מֵאֵצֶל אִמּוֹ וְהָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ.
אָמַר לוֹ: “מַה לְךָ, אַצְלָאן?” אָמַר לוֹ: “כְּבָר יָדַעְתִּי וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁאָבִי הוּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, וּבַקָּשָׁתִי מִמְךָ שֶׁתִּקַּח לִי נָקָם מֵרוֹצְחוֹ”.
אַמר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁרָצַח אֶת אָבִיךָ?” אָמַר לוֹ: “אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב”.
אָמַר לוֹ: “וּמִי הִגִּיד לְךָ זֹאת?” אָמַר לוֹ: “רָאִיתִי עִמּוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה עִם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאָבְדָה מִתּוֹךְ חֶפְצֵי הַכַלִיף, וְאָמַרְתִּי לוֹ:,תֵּן לִי מְנוֹרָה זוֹ‘, וְלֹא רָצָה וְאָמַר לִי:,מְנוֹרָה זוֹ אָבְדוּ בִגְלָלָהּ נְפָשׁוֹת’ וְסִפֵּר לִי, שֶׁהוּא הוּא שֶׁיָּרַד אֶל תּוֹךְ הָאַרְמוֹן וְגָנַב אֶת הַחֲפָצִים, וְהִנִּיחַ אוֹתָם בִּמְעוֹן אָבִי”.
אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף: “כְּשֶתִּרְאֶה אֶת הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְּצִיב לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ מִלְחָמָה, אֱמֹר לוֹ:,הַלְבִּישֵׁנִי כְּמוֹתְךָ‘, וּכְשֶׁתֵּצֵא עִמּוֹ וְתַרְאֶה שַׁעַר מִשַּׁעֲרֵי אֹמֶץ הַלֵּב לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְאָמַר לְךָ הַכַלִיף:,בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי טוֹבָה, אַצְלָאן’ תֹּאמַר לוֹ:,מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ חֶסֶד שֶׁתִּקַּח לִי נִקְמַת אָבִי מֵרוֹצְחוֹ‘, וְאָמַר לְךָ:,הַרֵי אָבִיךָ חַי, וְהוּא הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְּצִיב’, וְאָמַרְתָּ לוֹ:,אָבִי עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת הוּא, וְכָ’אלִד הַנְּצִיב רַק זְכוּת זוֹ שֶׁגִּדְּלַנִי לוֹ עָלַי‘, וְסַפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁנָּפַל בֵּינְךָ וּבֵין אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב, וְאֱמֹר לוֹ:,נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, צַוֵּה לְחַפֵּשׂ אֶצְלוֹ’, וַאֲנִי אוֹצִיאָהּ מִכִּיסוֹ”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
יָצָא אַצְלָן וּמָצָא אֶת הָאֶמִיר כָ’אלִד מִצְטַיֵּד לָצֵאת אֶל בֵּית מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט אֲשֶׁר לַכַלִיף.
אָמַר לוֹ: “בַּקָּשָׁתִי מִמְּךָ שֶׁתַּלְבִּישׁ אוֹתִי לְבוּשׁ מִלְחָמָה כְּמוֹתְךָ, וְתִקָּחֵנִי עִמְּךָ אֶל בֵּית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט אֲשֶׁר לַכַלִיף”.
הִלְבִּישׁוֹ וּלְקָחוֹ עִמּוֹ אֶל בֵּית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִיט.
יָרַד הַכַלִיף בְּתוֹךְ הַצָּבָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהִצִּיבוּ אֶת הָאַפַּדְּנִים וְאֶת הָאֹהָלִים, וְעָרְכוּ הַמַּעֲרָכוֹת וְיָצְאוּ עִם הַכַּדּוּרִים וּבְמַקֵּל הַפּוֹלוֹ, וְהָיָה הַפָּרָשׁ בָּהֶם מַכֶּה בַּכַּדּוּר בַּמַּקֵּל, וּמַחֲזִירוֹ לַפָּרָשׁ הַשֵּנִי.
וְהָיָה בֵּין אַנְשֵׁי-הַצָּבָא מְרַגֵּל שֶׁשִּׁחֲדוּ אוֹתוֹ לַהֲרֹג אֶת הַכַלִיף.
נָטַל אֶת הַכַּדּוּר וְהִכָּהוּ בַמַּקֵּל, וְכִוֵּן אוֹתוֹ אֶל פְּנֵי הַכַלִיף.
קִבֵּל אוֹתוֹ אַצְלָאן וְהֶעֱבִירוֹ מֵעַל הַכַלִיף וְהִכָּה בוֹ אֶת זוֹרְקוֹ וְנָפַל בֵּין כְּתֵפָיו וְצָנַח לָאָרֶץ.
אָמַר לוֹ: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים אַצְלָאן”.
יָרְדוּ מֵעַל גַּבֵּי הַסּוּסִים וְיָשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת, וְצִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת זֶה שֶׁהִכָּה בַכַּדּוּר.
כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “מִי הֵסִית אוֹתְךָ לְדָבָר זֶה? כְּלוּם אַתָּה אוֹיֵב אוֹ יָדִיד?” אָמַר לוֹ: “אוֹיֵב אֲנִי וְהָיִיתִי חוֹרֵשׁ רָעָה בְלִבִּי לְהָרְגֶךָ”.
אָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה? מֻסְלִם אַתָּה?” אָמַר: “לֹא, רַק מִתְנַגֵּד אֲנִי”.
צִוָּה הַכַלִיף לְהָרְגוֹ, וְאָמַר לְאַצְלָאן: “שְׁאַל מִמֶּנִּי טוֹבָה”.
אָמַר לוֹ: “שׁוֹאֵל אֲנִי מִמְּךָ טוֹבָה, שֶׁתִּקַּח לִי נִקְמַת אָבִי מֵרוֹצְחוֹ”.
אָמַר לוֹ: “הַרֵי אָבִיךָ חַי, וְהוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו”.
אָמַר לוֹ: “מִי הוּא אָבִי?” אָמַר לוֹ: “הָאֶמִיר כָ’אלִד הַנְּצִיב”.
אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֵין הוּא אָבִי אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁגִּדֵּל אוֹתִי, וְאֵין אָבִי אֶלָּא עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת”.
אָמַר לוֹ: “אָבִיךָ בּוֹגֵד הָיָה”.
אָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָלִילָה לוֹ לַנֶּאֱמָן מִהְיוֹת בּוֹגֵד.
וּמַה הוּא זֶה שֶׁבָּגַד בְּךָ?” אָמַר לוֹ: “גָּנַב חַלִיפַת בְּגָדַי וּמַה שֶּׁהָיָה עִמָּהּ”.
אָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָלִילָה לְאָבִי מִהְיוֹת בּוֹגֵד.
וְאוּלָם, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כְּשֶׁנֶּעְדְּרָה חֲלִיפַת בְּגָדֶיךָ וְחָזְרָה אֵלֶיךָ, כְּלוּם רָאִיתָ אֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁחָזְרָה גַּם הִיא?” אָמַר: “לֹא מְצָאנוּהָ”.
אָמַר: “אֲנִי רְאִיתִיהָ עִם אַחְמָד קַמָאקִם.
וּבִקַּשְׁתִּיהָ מִמֶּנּוּ וְלֹא נְתָנָהּ לִי, וְאָמַר כָּךְ וְכָךְ, וְסִפֵּר לִי עַל דְּבַר מַחֲלַת חַבְּטַ’לַם בַּטָּ’אטָ’ה בְּנוֹ שֶׁל הָאֶמִיר כָ’אלִד וְאַהֲבָתוֹ לַשִּׁפְחָה יַסְמִין וְהַצָּלָתוֹ מִן הַכְּבָלִים, וְשֶׁהוּא הוּא זֶה שֶׁגָּנַב אֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים וְאֶת הַמְּנוֹרָה.
אַתָּה, נְשִיא-הַמַּאֲמִינִים תִּקַּח לִי אֵפוֹא נִקְמַת אָבִי מִיַּד מְרַצְּחוֹ”.
אָמַר הַכַלִיף: “תִּפְשׂוּ אֶת אָחַמָד קַמָאקִם”.
תָּפְשׂוּ אוֹתוֹ.
אָמַר: “הֵיכָן הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף?” עָמַד לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “חַפֵּשׂ אֵצֶל קַמָאקִם”.
שָם יָדוֹ בְתוֹךְ כִּיסוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה בַּעֲלַת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת.
אָמַר הַכַלִיף: “גָּשׁ הֵנָּה, בּוֹגֵד, מֵאַיִן לְךָ מְנוֹרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “קְנִיתִיהָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מֵהֵיכָן קָנִיתָ אוֹתָהּ, וּמִי הוּא בְכֹחוֹ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כְמוֹ זֹאת, שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְךָ?” הִכּוּהוּ וְהוֹדָה שֶׁהוּא הוּא שֶׁגָּנַב אֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים וְאֶת הַמְּנוֹרָה.
אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מִשּׁוּם מָה עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה זֶה, בּוֹגֵד, עַד שֶׁהִשְׁמַדְתָּ אֶת עַלַא אַלדִּין, וְהוּא הַבָּטוּחַ וְהַנֶּאֱמָן?” צִוָּה הַכַלִיף לֶאֱסֹר אוֹתוֹ וְאֶת הַנְּצִיב.
אָמַר הַנְּצִיב: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, עָשׁוּק אֲנִי, וַהֵרי אַתָּה הוּא שֶׁצִּוִּיתָ עָלַי לִתְלוֹתוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי דָּבָר עַל אוֹדוֹת תַּעֲלוּלִים אֵלֶּה, שֶׁכֵּן הָיָה הַסִּדּוּר בֵּין הַזְּקֵנָה וְאַחְמָד קַמָאקִם וְאִשְׁתִּי מִבְּלִי שֶׁאֵדַע.
וַהֲרֵינִי בְחָסוּתְךָ, אַצְלָאן”.
הִמְלִיץ אַצְלָאן עָלָיו טוֹב לִפְנֵי הַכַלִיף.
אָמַר לוֹ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים: “מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בְּאִמּוֹ שֶׁל נַעַר זֶה?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי הִיא”.
אָמַר לוֹ: “רְאֵה צִוִּיתִיךָ שֶתְּצַוֶּה עַל אִשְתְּךָ שֶׁתַּלְבִּישֶׁנָּה אֶת חֲלִיפַת בְּגָדֶיהָ וְאֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ וּלְהַחֲזִיר אוֹתָהּ לְאַדְנוּתָהּ, וְשֶתָּסִיר אֶת הַחוֹתֶמֶת מֵעַל בֵּית עַלַא אַלדִּין וְתִתֵּן לִבְנוֹ רְכוּשׁוֹ וּמָמוֹנוֹ”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”.
יָרַד הַנְּצִיב וְצִוָּה אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אֶת חֲלִיפַת בְּגָדֶיהָ, הֵסִיר אֶת הַחוֹתֶמֶת מֵעַל בֵּית עַלַא אַלדּין וְנָתַן לְאַצְלָאן אֶת הַמַּפְתְּחוֹת.
אַחַר-כָּךְ אָמַר הַכַלִיף: “שְׁאַל מִמֶּנִּי טוֹבָה, אַצְלָאן”.
אָמַר לוֹ: “בַּקָּשָׁתִי מִמְּךָ שֶׁתְּקַבְּצֵנִי יַחַד עִם אָבִי”.
בָּכָה הַכַלִיף וְאָמַר: “קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁאָבִיךָ הוּא שֶנִּתְלָה וּמֵת, וְאוּלָם בְּחַיֵּי אֲבוֹת אֲבוֹתַי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁכָּל מִי שֶׁיְּבַשְׂרֵנִי שֶׁהוּא בְמָסֹרֶת הַחַיִּים, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ”.
נִגַּשׁ אַחְמָד אַלדַּנָף וְנָשַק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לִי בִטָּחוֹן, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”.
אָמַר לוֹ: “מֻבְטָח אַתָּה”.
אָמַר לוֹ: “מְבַשֵּר אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁעַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת הַבָּטוּחַ וְהַנֶּאֱמָן בְּטוֹב וּבְמָסֹרֶת הַחַיִּים”.
אָמַר לוֹ: “מַה הוּא זֶה שָׁאַתָּה שָׂח?” אָמַר לוֹ: “בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ שֶׁדְּבָרַי אֱמֶת, וַאֲנִי הוּא שֶפָּדִיתִי אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁהָיָה חַיָּב מִיתָה, וְהוֹבַלְתִּיו לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה וּפָתַחְתִּי לוֹ חֲנוּת שֶׁל סְמַרְטוּטָר”.
אָמַר הַכַלִיף: “נוֹטֵל אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא אוֹתוֹ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶהַכַלִיף אָמַר לְאַחְמָד אַלדַּנָף: “נוֹטֵל אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא אוֹתוֹ”.
אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”.
צִוָּה הַכַלִיף לָתֵת לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר.
וְהָלַךְ וְשָׂם פָּנָיו אֶל אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אַצְלָאן.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת, הִנֵּה מָכַר כָּל מַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ בַּחֲנוּת כֻּלּוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר בַּחֲנוּת אֶלָּא דָבָר מֻעָט וְתַרְמִיל עוֹר.
נִעֵר אֶת הַתַּרְמִיל וְיָרְדָה מִמֶּנָּה אֶבֶן מְלֻטֶּשֶׁת הַמְּמַלְּאָה אֶת כַּף הַיָּד בְּשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל זָהָב וְלָהּ חֲמִשָּׁה פָּנִים וְקָמֵעַ חֲקוּקָה בָהּ כְּעִקְּבוֹת הַנְּמָלָה.
שִׁפְשֵׁף אֶת חֲמֵשֶת הַפָּנִים, וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ אֶחָד.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר הֵדָּבָר שֶׁהִיא אֶבֶן אָנָךְ”.
תָּלָה אוֹתָהּ בַחֲנוּת, וְהִנֵּה קוֹנְסוּל עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ.
נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת הָאֶבֶן תְּלוּיָה.
יָשַׁב בַּחֲנוּת עַלַא אַלדִּין וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֶבֶן זוֹ לִמְכִירָה עוֹמֶדֶת?” אָמַר לוֹ: “כָּל מַה שֶּׁאֶצְלִי לִמְכִירָה הוּא”.
אָמַר לוֹ: “תֵּן לִי אוֹתָהּ בִּשְמוֹנִים אֶלֶף דִּינָר”.
אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין:“יִפְתַּח אֱלֹהִים אֶת אוֹצָרוֹ, הוֹסֵף”.
אָמַר לוֹ: “מוֹכֵר אַתָּה אוֹתָהּ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר?” אָמַר: “מְכַרְתִּיהָ לְךָ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, תֵּן לִי אֶת הַדִּינָרִים בִּמְזֻמָּן”.
אָמַר לוֹ הַקּוֹנְסוּל: “אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת מְחִירָהּ עִמִּי, וְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה שׁוֹדְדִים בָּהּ וּבְנֵי-בְלִיַּעַל.
בּוֹא אֵפוֹא אַתָּה עִמִּי אֶל סְפִינָתִי וְאֶתֵּן לְךָ מְחִירָהּ וַחֲבִילָה שֶל צֶמֶר מֵאַנְגּוֹרָה וַחֲבִילַת אָרִיג סָטִין וַחֲבִילָה שֶׁל קְטִיפָה וַחֲבִילָה שֶׁל בַּד אָרִיג”.
קָם עַלַא אַלדִּין וְנָעַל אֶת הַחֲנוּת, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הָאֶבֶן, וּמָסַר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לִשְכֵנוֹ, וְאָמַר לוֹ: “קַח מַפְתְּחוֹת אֵלֶּה לְפִקָּדוֹן אֶצְלְךָ עַד שֶׁאֵלֵךְ עִם קוֹנְסוּל זֶה אֶל הַסְּפִינָה וְאָבִיא מְחִיר הָאֶבֶן הַטּוֹבָה שֶׁלִּי.
וְאִם אֶתְבּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא, וְיַגִּיעַ אֵלֶיךָ הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף שֶהוֹשִׁיב אוֹתִי בַחֲנוּת זוֹ, תֵּן לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְהוֹדַע לוֹ זֹאת”.
פָּנָה וְהָלַךְ עִם הַקּוֹנְסוּל אֶל הַסְּפִינָה, כְּשֶׁיָּרַד עִמּוֹ לָאֳנִיָּה הִצִּיב לוֹ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוֹ עָלָיו וְאָמַר: “הָבִיאוּ הַכֶּסֶף”.
שִׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת חֲמֵשׁ הַחֲבִילוֹת שֶהִבְטִיחַ לוֹ אוֹתָן וְאָמַר לוֹ: “עֲשֵׂה רְצוֹנִי וְקַח לְגִימָה שֶׁל מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה מַיִם”.
אָמַר לוֹ: “אִם יֵשׁ אֶצְלְךָ מַיִם, הַשְׁקֵנִי”.
צִוָּה לְהָבִיא מַשְׁקָאוֹת, שֶׁהָיָה בָהֶם בַּנָג, סַם מַרְדִּים.
כְּשֶׁשָּׁתָה נָפַל פְּרַקְדָּן עַל גַּבּוֹ.
הֵסִירוּ אֶת הַכִּסְאוֹת וְשָׂמוּ אֶת הַמּוֹטוֹת לְהָנִיעַ אֶת הַסְּפִינָה וְהִתִּירוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים.
וְהָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה לָהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע הַיָּם.
צִוָּה רַב-הַחוֹבֵל לְהַעֲלוֹת אֶת עַלַא אַלדִּין מִן הַתָּא, וְהֶעֱלוּהוּ וְנְתנוּ לוֹ סַם נֶגֶד הַבַּנַג.
פָּקַח אֶת עֵינָיו וְאָמַר: “הֵיכָן אֲנִי?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי אַתָּה קָשׁוּר וּפִקָּדוֹן, וְאִלּוּ הָיִיתָ אוֹמֵר:,יִפְתַּח אֱלֹהִים אֶת אוֹצָרוֹ, הוֹסֵף עוֹד' הָיִיתִי מוֹסִיף לְךָ”.
אָמַר לוֹ עַלַא אַלדִּין: “וּמַה אוּמָנוּתְךָ?” אָמַר לוֹ: “רַב-חוֹבֵל אֲנִי, וּרְצוֹנִי לָקַחַת אוֹתְךָ אֶל אֲהוּבַת לְבָבִי”.
וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, וְהִנֵּה אֳנִיָּה וּבָהּ אַרְבָּעִים מִן הַסּוֹחֲרִים הַמֻּסְלִמִים.
עָלָה רַב-הַחוֹבֵל בִּסְפִינָתוֹ עֲלֵיהֶם וְשָם אֶת הַוָּוִים בִּסְפִינָתָם, וְיָרְדוּ הוּא וַאֲנָשָׁיו וּבָזְזוּ אוֹתָהּ, וְלָקְחוּ אוֹתָהּ וְנָסְעוּ אֶל גֶנוּאָה.
הָלַךְ רַב-הַחוֹבֵל שֶׁהָיָה עִמּוֹ עַלַא אַלדִּין אֶל שַׁעַר אַרְמוֹן הָעוֹמֵד עַל הַיָּם, וְהִנֵּה נַעֲרָה יוֹרֶדֶת, רְעוּלָה בְצָעִיף.
אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה וְאֶת בְּעָלֶיהָ?” אָמַר לָהּ: “הֵבֵאתִי אוֹתָם שְׁנֵיהֶם”.
אָמְרָה לוֹ: “הַב אֶת הָאֶבֶן הַיְּקָרָה”.
נְתָנָהּ לָהּ, וְהָלַךְ אֶל הַנָּמָל, וְיָרָה בַתּוֹתָחִים, בְּשׂוֹרָה לְבוֹאֹו בְשָׁלוֹם.
כְּשֶנּוֹדַע לַמֶּלֶךְ שֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ רַב-הַחוֹבֵל, יָצָא לְקַבֵּל פָּנָיו, וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד הָיְתָה נְסִיעָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “הָיְתָה טוֹבָה עַד מְאֹד, וּכְבָר הִרְוַחְתִּי בָהּ אֳנִיָּה אַחַת וְאַרְבָּעִים מִסּוֹחֲרֵי הַמֻּסְלִמִים”.
אָמַר לוֹ: “הוֹצִיאֵם אֶל הַנָּמָל”.
הוֹצִיאָם כְּבוּלִים בְּבַרְזֶל וּבְתוֹכָם אֶת עַלַא אַלדִּין.
רָכְבוּ הַמֶּלֶךְ הוּא וְרַב-הַחוֹבֵל, וְהוֹבִילוּ אוֹתָם לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל בֵּית-מוֹשַׁב הַשַּׁלִּיט וְיָשְבוּ.
הִגִּישׁוּ אֶת הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מֵהֵיכָן אַתָּה מֻסְלִם?” אָמַר: “מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה”.
אָמַר: “תַּלְיָן, הֲרֹג אוֹתוֹ”.
הִכָּהוּ הַתַּלְיָן בַּחֶרֶב וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ.
וְכֵן הַשֵּׁנִי וְהַשְּלִישִׁי, וְכָךְ עַד תֹּם הָאַרְבָּעִים.
וְהָיָה עַלַא אלַדִּין אַחֲרוֹן אַחֲרֵיהֶם, וְשָׁתָה אַנְחוֹתֵיהֶם.
אָמַר בְּלִבּוֹ: “רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלֶיךָ, עַלַא אַלדִּין.
בָּא הַקֵּץ לְחַיֶּיךָ”.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְאַתָּה מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה?” אָמַר: “מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה”.
אָמַר: “תַּלְיָן, הַתֵּז רֹאשׁוֹ”.
הֵרִים הַתַּלְיָן אֶת יָדוֹ עִם הַחֶרֶב וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל עַלַא אַלדִּין.
וְהִנֵּה זְקֵנָה בַעֲלַת הַדְרַת-פָּנִים נִגְּשָׁה לִפְנֵי הֶּמֶלְךְ.
קָם לִכְבוֹדָהּ.
אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁכְּשֶׁיָּבִיא רַב הַחוֹבֵל שְבוּיִים, תִּזְכֹּר לְהַאֲצִיל לַמִּנְזָר שָׁבוּי אוֹ שְׁנֵי שְׁבוּיִים שֶׁיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים בַּכְּנֵסִיָּה?” אָמַר לָהּ: “אִמִּי, לוּ הִקְדַּמְתְּ שָׁעָה.
וְאוּלָם טְלִי שָבוּי זֶה שֶנּוֹתַר”.
פָּנְתָה אֶל עַלַא אַלדִּין וְאְמָרה לוֹ: “כְּלוּם תְּשָרֵת בַּכְּנֵסִיָּה, אוָ שֶאַנִּיחַ לַמֶּלֶךְ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתְךָ?” אָמַר לָהּ: “אֲנִי אֲשָׁרֵת בַּכְּנֵסִיָּה”.
לָקְחָה אוֹתוֹ וְיָצְאָה מִבֵּית-מוֹשַב הַשַּׁלִיט, וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל הַכְּנֵסִיָּה.
אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “מַה שֵּׁרוּת אֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לוֹ: “תָּקוּם בַּבֹּקֶר וְתִקַּח חָמֵשׁ פְּרָדוֹת וְתוֹבִיל אוֹתָם לַיַּעַר וְתִגְדַּע עֵצִים יְבֵשִׁים וּתְבַקַּע אוֹתָם וְתָבִיא אוֹתָם לְמִטְבַּח הַמִּנְזָר, וְאַחַר-כָּךּ תִּגְלֹל אֶת הַשְּׁטִיחִים וּתְשַפְשֵׁף אֶת רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ וְתַחֲזִיר אֶת הַשְּׁטִיחִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ.
וְתִקַּח חֲצִי הָאַרְדָּבּ חִטָּה וְתִכְבְּרֵן בַּכְּבָרָה וְתִטְחַן אוֹתָן וְתָלוּש וְתַעֲשֶׂה אוֹתָם רְקִיקִים לַמִּנְזָר וְתִקַּח וַיְבָּה שֶׁל עֲדָשִׁים וּתְנַפֶּה אוֹתָם בַּנָּפָה וְתִטְחַן אוֹתָם בְּטַחֲנַת-יָד וְתָזִיד וּתְבַשֵּׁל אוֹתָן נָזִיד.
אַחַר-כָּךְ תְּמַלֵּא אֶת אַרְבַּע הַמִּזְרָקוֹת מַיִם, וְתָבִיא אֶת הַמַּיִם בֶּחָבִיּוֹת.
וּתְמַלֵּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ קַעֲרוֹת עֵץ, וּתְפוֹתֵת אֶת הַצַּפִּיחִיּוֹת וְתִצַּק עֲלֵיהֶן אֶת נְזִיד הָעֲדָשִׁים וְתַכְנִיס לְכָל נָזִיר וּפַטְרִיאַרְךְ קְעָרָה”.
אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “הַחֲזִירִי אוֹתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וְהַנִּיחִי לוֹ שֶׁיַּהַרְגֵנִי, שֶׁכֵּן זֶה קַל עָלַי יוֹתֵר מִשֵּׁרוּת זֶה”.
אָמְרָה לוֹ: “אִם אַתָּה מְשָׁרֵת וּמְמַלֵּא הַשֵּׁרוּת שֶׁעָלֶיךָ, אַתָּה נִצָּל מִן הַמִּתָה, וְאִם אֵין אַתָּה מְמַלֵּא, הֲרֵינִי מַנִּיחָה לַמֶּלֶךְ שֶׁיַּהַרְגֶךָ”.
יָשַׁב עַלַא אַלדִּין עֲמוּס דְּאָגָה.
וְהָיוּ בַכְּנֵסִיָּה עֲשָׂרָה עִוְרִים נָכִים.
אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם: “הָבֵא לִי עָבִיט”.
הֵבִיא לוֹ, עָשָׂה בוֹ אֶת צְרָכָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַשְׁלֵךְ אֶת הַצּוֹאָה”.
הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ.
אָמַר לוֹ: “יְבָרֵךְ אוֹתְךָ הַמָּשִיחַ, מְשָׁרֵת הַכְּנֵסִיָּה”.
וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה בָאָה.
אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מָה לֹא מִלֵּאתָ אֶת הַשֵּׁרוּת בַּכְּנֵסִיָּה?” אָמַר לָהּ: “כַּמָּה יָדַיִם לִי עַד שֶׁאוּכַל לְמַלֵּא שֵׁרוּת זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹטֶה, אֲנִי הֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְשָׁרֵת?” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ בְלַחַשׁ: “בְּנִי, קַח שַׁרְבִיט זֶה (וְהָיָה שֶל נְחשֶׁת וּבְרֹאשׁוֹ צְלָב) וְצֵא לָרְחוֹב, וּכְשֶיָּבוֹא לִקְרָאתְךָ נְצִיב הָעִיר, אֱמֹר לוֹ:,מַזְמִין אֲנִי אוֹתְךָ לְשֵׁרוּת הַכְּנֵסִיָּה לְשֵׁם הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ', שֶׁאָז לֹא יַמְרֶה אֶת פִּיךָ, וְהַנַּח לוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת הַחִטָּה וְיִכְבְּרֶנָּה בִכְבָרָה וְיִטְחַן אוֹתָהּ וִינַפֶּנָּה וִילוּשֶׁנָּה וְיֶאֱפֶנָּה רְקִיקִים.
וְכָל מִי שֶׁיַּמְרֶה אֶת פִּיךָ אֲנִי מַכָּה אוֹתוֹ, וְאַל תִּירָא מִפְּנֵי אָדָם”.
אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”.
עָשָׂה כְפִי שֶׁאָמְרָה וְלֹא הָיָה פוֹסֵק לְגַיֵּס לַעַבוֹדָה נִכְבָּדִים וְנִקְלִים בְּמֶשֶךְ שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בַּכְּנֵסִיָּה, נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא אֶל מִחוּץ לַמִּנְזָר”.
אָמַר לָהּ: “לְאָן אֵלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “לוּן הַלַּיְלָה בְּבֵית-מַרְזֵחַ אוֹ אֵצֶל אֶחָד מֵחֲבֵרֶיךָ”.
אָמַר לָהּ: “עַל שׁוּם מָה אֵתְּ מְגָרֶשֶׁת אוֹתִי מִן הַכְּנֵסִיָּה?” אָמְרָה לוֹ: “חֻסְן מִרְיָם בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹחֲנָה מַלְכָּה שֶׁל מְדִינָה זוֹ, מְבַקֶּשֶׁת לְהִכָּנֵס לַכְּנֵסִיָּה לְשֵׁם בִּקּוּר, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיֵּשֵׁב אָדָם בְּדַרְכָּהּ”.
נִשְׁמַע לִפְקֻדָּתָהּ לְמַרְאִית עַיִן וְקָם וְהֶרְאָה עַצְמוֹ לְפָנֶיהָ הוֹלֵךְ אֶל מִחוּץ לַכְּנֵסִיָּה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיַדַעְתִּי אִם בַּת הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ נְשׁוֹתֵינוּ אוֹ יָפָה מֵהֶן.
אָכֵן אֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁאֶסְתַּכֵּל בָּהּ”.
הִתְחַבֵּא בְחֶדֶר שֶחַלּוֹן לוֹ הַנִּשְׁקָף עַל הַכְּנֵסִיָּה.
וַעֲדַיִן הוּא מִסְתַּכֵּל בַּכְּנֵסִיָּה כְּשֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ בָּאָה.
הִבִּיט בָּהּ מֶבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת, שֶׁכֵּן מְצָאָהּ כְּאִלּוּ הִיא הַסַּהַר בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְגַלֶּה מִתַּחַת לַעֲנָנִים.
וְהָיְתָה בְחֶבְרָתָהּ נַעֲרָה צְעִירָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכֵּל עַלַא אַלדִּין בְּבַת הַמֶּלֶךְ, רָאָה עִמָּה נַעֲרָה צְעִירָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לְאוֹתָהּ נַעֲרָה: “שִׁעְשַׁעְתְּ אוֹתִי, זֻבַּיְדָה”.
נָתַן עַלַא אַלדִּין עֵינָיו בְּאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְרָאָה שֶׁהִיא אִשְתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת שֶׁכְּבָר מֵתָה.
אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ לְזֻבַּיְדָה: “קוּמיִ נַגְּנִי לָנוּ מַנְגִּינָה עַל כְּלֵי מֵיתָרִים”.
אָמְרָה לָהּ: “אֵינִי מְנַגֶּנֶת לָךְ מַנְגִּינָה עַד שֶׁתְּמַלְאִי בַקָּשָׁתִי וּתְקָיְּמִי לִי מַה שֶּׁהִבְטַחְתְּ אוֹתִי”.
אָמְרָה לָהּ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁהִבְטַחְתִּי אוֹתֵךְ?” אָמְרָה לָהּ: “הִבְטַחְתְּ אוֹתִי לְקַבְּצֵנִי יַחַד עִם בַּעְלִי עַלַא אַלדִּין אַלשַּמָאת הַבָּטוּחַ הַנֶּאֱמָן”.
אָמְרָה לָהּ: “זֻבַּיְדָה, יִיטַב לְבָבֵךְ וְתָנוּחַ דַּעְתֵּךְ, וְנַגְנִי לָנוּ מַנְגִּינָה, תּוֹדָה עַל קִבּוּצֵנוּ יַחַד עִם בַּעְלֵךְ עַלַא אַלדִּין”.
אָמְרָה: “וְהֵיכָן הוּא?” אָמְרָה לָהּ: “כָּאן הוּא בְחֶדֶר זֶה, מַקְשִׁיב לְשִׂיחָתֵנוּ”.
נִגְּנָה עַל כְּלִי הַמֵּיתָרִים, מַנְגִּינָה מַרְקִידָה צוּר-סֶלַע.
כְּשֶׁשָּׁמַע עַלַא אַלדִּין כָּךְ נִתְרַגְּשׁוּ כִּסּוּפָיו וְיָצָא מִן הַחֶדֶר וְהִסְתָּעֵר עַל שְׁתֵּיהֶן וְנָטַל אֶת אִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת בְּחֵיקוֹ.
הִכִּירָה אוֹתוֹ וְחִבְּקוּ שְׁנֵיהֶם זֶה אֶת זוֹ, וְנָפְלוּ לָאָרֶץ מִתְעַלְּפִים.
נִגְּשָׁה הַנְּסִיכָה חֻסְן מִרְיָם וְזִלְּפָה עֲלֵיהֶם מֵי וְרָדִים וְהֶחֱזִירָה אוֹתָם לְדַעְתָּם, וְאָמְרָה: “קִבֵּץ אֶתְכֶם אֱלֹהִים יַחְדָּו”.
אָמַר לָהּ עַלַא אַלדִּין: “עַל-יְדֵי אַהֲבָתֵךְ, גְּבִרְתִּי”.
פָּנָה עַלַא אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת וְאָמַר לָהּ: “אַתְּ כְּבָר מַתְּ, זֻבַּיְדָה, וְקָבַרְנוּ אוֹתֵךְ בַּקֶּבֶר, וְכֵיצַד זֶה חָיִית וּבָאת לְמָקוֹם זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֲנִי לֹא מַתִּי, וְרַק חֲטָפַנִי עוֹזֵר מֵעוֹזְרֵי הַשֵּדִים וְהֵטִיס אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה.
וְאוּלָם זוֹ שֶׁקְּבַרְתֶּם אוֹתָהּ שֵׁדָה הָיְתָה וְקִבְּלָה אֶת צוּרָתִי וְהֶעֱמִידָה עַצְמָה כְּמֵתָה, וְאַחֲרֵי שֶׁקְּבַרְתֶּם אוֹתָהּ, בָּקְעָה אֶת הַקֶּבֶר וְיָצְאָה מִתּוֹכוֹ וְהָלְכָה לְשֵׁרוּת גְּבִרְתָּה חֻסְן מִרְיָם בַּת הַמֶּלֶךְ.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה הָיִיתִי הֲמוּמָה וּכְשֶפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי רָאִיתִי אֶת עַצְמִי אֵצֶל חֻסְן מִרְיָם בַּת הַמֶּלֶךְ, וְהִיא זוֹ.
אָמַרְתִּי לָהּ: ,מִשּׁוּם מָה הֵבֵאת אוֹתִי לְכָאן?' אָמְרָה: ,אֲנִי יְעוּדָה לְהִנָּשֵׂא לְבַעְלֵךְ אַבּוּ אַלשַּׁמָאת.
כְּלוּם תְּקַבְּלִינִי לִהְיוֹת צָרָה לָךְ, זֻבַּיְדָה, שֶׁיִּהְיֶה לִשְׁנֵינוּ יַחַד?' אָמַרְתִּי לָהּ: ,שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא, גְּבִרְתִּי, וְאוּלָם הֵיכָן הוּא בַעְלִי?' אָמְרָה: ,כָּתוּב עַל מִצְחוֹ, מַה שֶּגָּזַר אֱלֹהִים עָלָיו.
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיִּתְקַיֵּם מַה שֶׁכָּתוּב עַל מִצְחוֹ, יָבוֹא לְמָקוֹם זֶה, וְאוּלָם הָבִי נִתְנַחֵם עַל פֵּרוּדוֹ בְּזִמְרָה וּבִפְרֹט עַל כְּלֵי נְגִינָה עַד שֶׁיְּקַבְּצֵנוּ אֱלֹהִים יַחַד עִמּוֹ'.
נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן, עַד שֶׁקִּבְּצַנִי אֱלֹהִים אִתְּךָ יַחַד בִּכְנֵסִיָּה זוֹ”.
פָּנְתָה חֻסְן מִרְיָם אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה עַלַא אַלדִּין, כְּלוּם תְּקַבֵּל אוֹתִי, שֶׁאֶהְיֶה לְךָ אִשָּׁה, וְתִהְיֶה לִי בַעַל?” אָמָר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אֲנִי מֻסְלִם וְאַתְּ נוֹצְרִית, וְכֵיצַד זֶה אֶתְחַתֵּן בָּךְ?” אָמְרָה: “לֹא כִּי מֻסְלִמִית אֲנִי, וְזֶה לִי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁאֲנִי מַחֲזִיקָה בְדַת הָאִסְלָאם, וּנְקִיָּה אֲנִי מִכָּל דַּת הַמִּתְנַגֶּדֶת לְדַת הָאִסְלָאם”.
אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת אֶל אַרְצִי”.
אָמָרה לוֹ: “דַּע, שֶׁרָאִיתִי כָתוּב דְּבָרִים, שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁיִּתְקַיְּמוּ, וְתַשִּׂיג חֶפְצְךָ.
וּשְׂמַח, עַלַא אַלדִּין, שֶׁנּוֹלַד לְךָ בֶּן, אַצְלָאן שְׁמוֹ.
וְהוּא יוֹשֵׁב כַּיּוֹם בְּמִשְׂרָתְךָ אֵצֶל הַכַלִיף, וּכְבָר הִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
וְדַע שֶׁנִּתְגַּלְתָה הָאֱמֶת וּבָטֵל הַשֶּׁקֶר, וֵאלֹהִים הֵסִיר הַמַּסְוֶה מֵעַל זֶה שֶׁגָּנַב אֶת חֶפְצֵי הַכַלִיף, וְהוּא אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב וְהַבּוֹגֵד, וְהוּא כָעֵת חָבוּשׁ בְּבֵית-הַסֹּהַר וְכָבוּל בִּכְבָלִים.
וְדַע שֶׁאֲנִי הִיא שֶשָּׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים וְשַׂמְתִּיהָ לְךָ בּתוֹךְ הַתַּרְמִיל שֶׁבַּחֲנוּת, וַאֲנִי הִיא שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת רַב-הַחוֹבֵל, וְהֵבִיא אוֹתְךָ וְאֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים.
וְדַע שֶׁרַב-חוֹבֵל זֶה כָרוּךְ אַחֲרַי, וּמְבַקֵּשׁ לְהִתְאַחֵד עִמִּי, וְלֹא הִסְכַּמְתִּי לְהִשָּׁמַע לוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ: ,אֵינִי נִשְׁמַעַת לְךָ אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה מֵבִיא לִי אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים וְאֶת בְּעָלֶיהָ'.
וְנָתַתִּי לוֹ מֵאָה כִיס זָהָב וּשְׁלַחְתִּיו בְּתֹאַר סוֹחֵר בְּעוֹד הוּא רַב-חוֹבֵל.
וּכְשֶׁהִגִּישׁוּ אוֹתְךָ לְהָרְגְךָ אַחֲרֵי שֶׁהָרְגוּ אֶת אַרְבָּעִים הַשְּׁבוּיִים, שֶׁהָיִיתָ אִתָּם,שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ זְקֵנָה זוֹ”.
אָמַר לָהּ: “יְשַׁלֵּם לָךְ אֱלֹהִים בַּעֲדִי כָל טוֹב”.
אַחֲר-כָּךְ חִדְּשָׁה חֻסְן מִרְיָם אֶת הִתְאַסְלְמוּתָהּ עַל יָדוֹ.
וּכְשֶׁהִכִּיר אֲמִתּוּת דְּבָרֶיהָ אָמַר לָהּ: “הַגִּידִי לִי סְגֻלּוֹת אֶבֶן זוֹ, וּמֵאַיִן הִיא?” אָמְרָה לוֹ: “אֶבֶן קְסָמִים הִיא מֵאוֹצָר מְקֻסָּם, וְלָהּ חָמֵשׁ סְגֻלּוֹת מוֹעִילוֹת לָנוּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לָהֶן.
וְהָיְתָה זְקֶנְתִּי אֵם אָבִי מְכַשֵּׁפָה, יָדְעָה לִפְתֹּר אוֹתוֹת וּלְהוֹצִיא בִקְסָמִים מַה שֶּׁבְּאוֹצָרוֹת.
וְנָפְלָה לְיָדָהּ אֶבֶן זוֹ מֵאוֹצָר אֶחָד.
כְּשֶׁגָּדְלְתִּי אֲנִי, וְהִגַּעְתִּי לְגִיל אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיִיתִי קוֹרֵאת הָאֶוַנְגֶּלְיוֹן וּזוּלָתוֹ מִן הַסְּפָרִים, וּמָצָאתִי אֶת שֵׁם מֻחַמָּד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם בְּאַרְבַּעַת הַסְּפָרִים: בַּתּוֹרָה, בָּאֶוַנְגֶּלְיוֹן, בְּמִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים וּבַקֻּרְאָן , וְהֶאֱמַנְתִּי בְמֻחַמָּד וְקִבַּלְתִּי עָלַי אֶת דַּת הָאִסְלָאם, וְנִתְבָּרֵר לִי בְשִׂכְלִי שֶׁאֵין לַעֲבֹד בֶּאֱמֶת אֶלָּא אֶת אַללַּהּ וְשֶׁאֲדוֹן הַבְּרִיּוֹת אֵינוֹ רוֹצֶה אֶלָּא בְדַת הָאִסְלָאם.
וּבְשָׁעָה שֶׁחָלְתָה זְקֶנְתִּי נָתְנָה לִי אֶבֶן זוֹ, וְהוֹדִיעָה לִי אֶת חֲמֵשׁ הַסְּגֻלּוֹת, וְלִפְנֵי שֶׁמֵּתָה זְקֶנְתִּי אָמַר לָהּ אָבִי:,קָסְמִי לִי בַחוֹל וְהַגִּידִי לִי אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתִי‘.
אָמְרָה לוֹ, שֶׁיָּמוּת, לֹא עָלֵינוּ, נִרְצָח בִּידֵי שָׁבוּי שֶׁיָּבוֹא מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה.
נִשְבַּע אָבִי שֶׁיַּהֲרֹג כָּל שָׁבוּי שֶׁיָּבוֹא מִמֶּנָּה.
וְהוֹדִיעַ לְרַב-הַחוֹבֵל דָּבָר זֶה וְאָמַר לוֹ:,אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתְקֹף אֶת סְפִינוֹת הַמֻּסְלִמִים וְכָל מִי שֶׁרְאִיתוֹ מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, הָרְגֵהוּ אוֹ הָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי’.
שָׁמַע לִפְקֻדָּתוֹ, עַד שֶהָרַג כְּמִסְפַּר שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ.
אַחַר-כָּךְ מֵתָה זְקֶנְתִּי, יָצָאתִי אֲנִי וְקָסַמְתִּי לִי בַחֹל וְהֶחֱרַשְׁתִּי בְלִבִּי”,מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מִי יִשָּׂא אוֹתִי לְאִשָּׁה?', וְנִתְגַלָּה לִי שֶׁלֹּא יִשָּׂאֵנִי אֶלָּא אָדָם שֶׁשְּמוֹ עַלַא אַלדִּין אַבּוּ אַלשַּׁמָאת הַבָּטוּחַ וְהַנֶּאֱמָן.
הִשְׁתָּאֵיתִי לְכָךְ וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה וְנִפְגַּשְׁתִּי אִתְּךָ".
נָשָׂא אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְאָמַר: “רְצוֹנִי לֶלֶכת אֶל אַרְצִי”.
אָמְרָה לוֹ: “אִם כָּךְ הַדָּבָר, בּוֹא עִמִּי”.
לָקְחָה אוֹתוֹ וְהִסְתִּירָה אוֹתוֹ בְתוֹךְ חֶדֶר בְּאַרְמוֹנָהּ וְנִכְנְסָה אֶל אָבִיהָ.
אָמַר לָהּ: "בִּתִּי, מְדֻכְדָּךְ אֲנִי עַד מְאֹד הַיּוֹם.
שְׁבִי שֶׁאֶשְׁכֹּר אִתָּךְ.
יָשַׁב וְצִוָּה לְהָבִיא שֻׁלְחָן הַמַּשְׁקֶה וְהָיְתָה מְמַלְּאָה כוֹס אַחֵרי כוֹס וּמַשְׁקָתוֹ, עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ.
שָׂמָה לוֹ בַּנַג, סַם מַרְדִּים בְּגָבִיעַ וְשָׁתָה אֶת הַגָּבִיעַ וְהָפַךְ וְשָׁכַב פְּרַקְדָּן.
בָּאָה אֶל עַלַא אַלדִּין וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִן הַחֶדֶר וְאָמְרָהּ לוֹ: “יְרִיבְךָ מוּטָל פְּרַקְדָּן, עֲשֵׂה בוֹ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁהִשְׁכַּרְתִּיו וְהִרְדַּמְתִּיו בְסַם”.
נִכְנַס עַלַא אַלדִּין, וְרָאָה אוֹתוֹ מָרְדָּם בְּסַם מַרְדִּים.
כָּבַל יָדָיו בִּכְבָלִים הֵיטֵב וְאָסַר אֶת רַגְלָיו בָאֲזִקִּים.
אַחַר-כָּךְ נָתַן לוֹ סַם נֶגֶד הַסַּם הַמַּרְדִּים, וְהִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁעַלַא אַלדִּין נָתַן לַמֶּלֶךְ, אָבִיהָ שַׁל חֻסְן מִרְיָם, סַם מִתְנַגֵּד לַבַּנְג הַמַּרְדִּים, וְהִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ.
מָצָא אֶת עַלַא אַלדּין וְאֶת בִּתּוֹ רְכוּבִים עַל חָזֵהוּ.
אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, כְּלוּם תַּעֲשִׂי עִמִּי כָזֹאת?” אָמְרָה לוֹ: “אִם בִּתְּךָ אֲנִי הֲרֵי הִתְאַסְלֵם, שֶׁכֵּן אֲנֵי הִתְאַסְלַמְתִּי, שֶׁכְּבָר נִתְבָּרְרָה לִי הָאֱמֶת וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ, וְאוּלָם הַשֶּׁקֶר אָסוּר מִמֶּנּוּ.
וּכְבָר הִפְנֵיתִי פָנַי מְסוּרָה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, וּנְקִיָּה אָנֹכִי מִכָּל דָּת הַחוֹלֶקֶת עַל דָּת הָאִסְלָאם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
וְאִם אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ אֶת דַּת הָאִסְלָאם, הֲרֵי אַהֲבָה וְכָבוֹד לְךָ מֵאִתִּי, וְאִם לָאו, הֲרִיגָתְךָ כְּדָאִית יוֹתֵר מֵחַיֶּיךָ”.
אַחֲרֵי-זֶה יָעַץ אוֹתוֹ גַם עַלַא אַלדִּין עֵצָה טוֹבָה, וְסֵרַב וְהִמְרָה.
שָלַף עַלַא אַלדִּין פִּגְיוֹן וְנָחַר אוֹתוֹ מִוְּרִיד אֶל וְרִיד, וְכָתַב עַל גִּלָּיוֹן כָּל מַה שֶׁקָּרָה וְשָׂם אוֹתוֹ עַל מִצְחוֹ, וְנָטַל מַה שֶּׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר לִמְחִיר, וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מִן הָאַרְמוֹן וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וְהוֹצִיאָה אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים וְשָׂמָה יָדָהּ עַל הַצַּד שֶׁעָלָיו צוּרַת הַמִּטָּה וְשִׁפְשְׁפָה אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הוּשׂמָה מִטָּהּ לְפָנֶיהָ.
רָכְבָה הִיא וְעַלַא אַלדִּין וְאִשְׁתּוֹ זֻבַּיְדָה הַמְּנַגֶּנֶת בְּאוֹתָהּ מִטָּה, וְאָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בַּאֲמִתּוּת מַה שֶּׁכָּתוּב עַל אֶבֶן קְסָמִים זוֹ מִן הַשֵּׁמוֹת וְהַסְּגֻלּוֹת וְאוֹתִיּוֹת הַמַּדָּע, שֶׁתִּשְּׂאִי אוֹתָנוּ, מִטָּה”.
נָשְׂאָה אוֹתָם הַמִּטָּה וְנָסְעָה לְנַחַל לֹא צֶמַח בּוֹ.
כִּוְּנָה אֶת אַרְבַּעַת צִדֵּי הָאֶבֶן הַנִּשְׁאָרִים כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, וְהָפְכָה אֶת הַצַּד שֶעָלָיו מְצֻיֶּרֶת הַמִּטָּה כְּלַפֵּי מַטָּה, וְהוֹרִידָה אוֹתָם לָאָרֶץ.
הָפְכָה אֶת הַצַּד שֶׁעָלָיו מְצֻיֶּרֶת צוּרַת אֹהֶל וְשִׁפְשְפָה בוֹ וְאָמְרָה: “יוּקַם אֹהֶל בְּנַחַל זֶה”.
וְקָם אֹהֶל, וְיָשְׁבוּ בְתוֹכוֹ.
וְהָיָה אוֹתוֹ נַחַל מִדְבַּר שְׁמָמָה, אֵין כָּל צֶמַח בּוֹ.
הָפְכָה אַרְבַּעַת הַצְּדָדִים כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וְאָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי בַאֲמִתּוּת שְׁמוֹת אֱלֹהִים, שֶׁיִּצְמְחוּ כָאן עֵצִים וְיִזְרֹם לְצִדָּם נָהָר”.
צָמְחוּ הָעֵצִים מִיָּד וְזָרַם לְצִדָּם נָהָר סוֹעֵר וּמַכֶּה גַלִּים.
רָחֲצוּ בוֹ כַדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ וְשָׁתוּ.
הָפְכָה אֶת שְׁלשֶׁת הַצְּדָדִים הַנִּשְאָרִים שֶׁל אֶבֶן הַקְּסָמִים לַצַּד שֶׁעָלָיו שֻׁלְחָן אֹכֶל, וְאָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי בַאֲמִתּוּת שְׁמוֹת אֱלֹהִים שֶׁיֵּעָרֵךְ שֻׁלְחָן”.
וְהִנֵּה שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעָלָיו כָל מִינֵי מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ.
זֶהוּ מַה שֶהָיָה מֵעִנְיָנָם.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה נִכְנַס לְעוֹרֵר אֶת אָבִיו, וּמְצָאוֹ הָרוּג, וּמָצָא אֶת הַגִּלָּיוֹן שֶׁכָּתַב עַלַא אַלדִּין.
קָרָא אוֹתוֹ וְהֵבִין מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ.
חִפֵּשׂ אֶת אֲחוֹתוֹ וְלֹא מְצָאָהּ.
הָלַךְ אֶל הַזְּקֵנָה בַּכְּנֵסִיָּה וְשָׁאַל אוֹתָהּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ.
אָמְרָה: “מֵאֶמֶשׁ לֹא רְאִיתִיהָ”.
חָזַר אֶל הַצָּבָא וְאָמַר לָהֶם: “עֲלוּ עַל הַסּוּסִים, פָּרָשִׁים”.
וְהִגִּיד לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע.
רָכְבוּ עַל הַסּוּסִים וְנָסְעוּ עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל הָאֹהֶל.
פָּנְתָה חֻסְן מִרְיָם וְרָאֲתָה אֶת הָאָבָק שֶׁמִּלֵּא אֶת כָּל הַיְּקוּם, וְאַחֵרי שֶׁעָלָה וְעָף נָגוֹל וְנִתְגַלָּה מִתַּחְתָּיו אָחִיהָ וְהַצָּבָא, וְהֵם קוֹרְאִים: “לְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת? הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים אֶתְכֶם”.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה לְעַלַא אַלדִּין: “כֵּיצַד עֲמִידָתְךָ בְּמִלְחָמָה וְהַתְקָפָה?” אָמַר לָהּ“: כַּיָּתֵד בְּתוֹךְ הַסֻּבִּין.
שֶׁכֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא מִלְחָמָה וְלֹא הֲגַנָּה וְלֹא חֶרֶב וְלֹא רֹמַח”.
הוֹצִיאָה אֶת אֶבֶן הַקְּסָמִים וְשִׁפְשְׁפָה אֶת הַצַּד שֶׁעָלָיו מְצֻיֶּרֶת צוּרַת סוּס וּפָרָשׁ, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ פָּרָשׁ מִן הַמִּדְבָּר, וְלֹא פָסַק מֵהַכּוֹת בָּהֶם בַּחֶרֶב, עַד שֶׁשְּׁבָרָם וְגֵרְשָׁם.
אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם תִּסַּע לְאַלְקָאהִרָה אוֹ לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה?” אָמַר לָהּ: “לְאַלֶכְסְנְדְרִיָּה”.
רָכְבוּ עַל הַמִּטָּה, וְהָיְתָה לוֹחֶשֶת לַחֲשָׁהּ.
הִסִּיעָה אוֹתָם בְּהֶרֶף עַיִן אַחַת עַד שֶׁיָּרְדוּ בְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה.
הִכְנִיס אוֹתָם עַלַא אַלדִּין בְּתוֹךְ מְעָרָה וְהָלַךְ אֶל אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה וְהֵבִיא לָהֶם בְּגָדִים וְהִלְבִּישָׁם, וְהָלַךְ אִתָּם אֶל הַחֲנוּת וְהַדִּירָה שֶׁבָּהּ אַחַר-כָּךְ יָצָא לְהָבִיא לָהֶם מָזוֹן, וְהִנֵּה הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף בָּא מִבַּגְדָאד.
רָאָה אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ וְקִבֵּל אוֹתוֹ בַחֲבִיקָה, וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ.
בִּשֵּׂר אוֹתוֹ הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף בִּבְשׂוֹרַת הוּלֶדֶת בְּנוֹ אַצְלָאן, וְשֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְגִיל עֶשְׂרִים שָׁנָה.
וְסִפֵּר לוֹ עַלַא אַלדּין כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.
לָקַח אוֹתוֹ עִמּוֹ אֶל הַחֲנוּת וְאֶל הַדִּירָה.
הִתְפַּלֵּא אַחְמָד עַל זֶה תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת.
לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, מָכַר עַלַא אַלדִּין אֶת הַחֲנוּת, וְצֵרֵף מְחִירָה לְמַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ.
הוֹדִיעַ אַחְמָד אַלדָּנָף לְעַלַא אַלדִּין שַהַכַלִיף מְבַקְשׁוֹ.
אָמַר לוֹ: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְאַלְקָאהִרָה לִשְאֹל לִשְׁלוֹם אָבִי וְאִמִּי וּבְנֵי מִשְפַּחְתִּי”.
רָכְבו בַּמִּטָּה יַחְדָּו וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם אַלְקָאהִרָה הַמְּאֻשָּׁרָה.
יָרְדוּ בִרְחוֹב אַלדַּרְבּ אַלאַצְפָר, שֶׁכֵּן הָיָה בֵיתָם בְּאוֹתוֹ רוֹבַע.
דָּפַק בְּדֶלֶת בֵּיתָם.
אָמְרָה אִמּוֹ: “מִי בַשַּׁעַר אַחֲרֵי הֵעָדֵר חֲבִיבִי הַנַּעַר?” אָמַר לָהּ: “אֲנִי, עַלַא אַלדִּין”.
יָרְדוּ הוֹרָיו וּנְטָלוּהוּ אֶל חֵיקָם.
אַחַר-כָּךְ הִכְנִיס אֶת נָשָׁיו וּמַה שֶּׁעִמָּן לְתוֹךְ הַבַּיִת.
אַחַר כָּךְ נִכְנַס אַחְמָד אַלדַּנָף וְחֶבְרָתוֹ.
נָטְלוּ לָהֶם מְנוּחָה שְׁלשָׁה יָמִים, וּבִקֵּשׁ לִנְסֹעַ לְבַגְדָאד.
אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, שֵׁב אֶצְלִי”.
אָמַר: “אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִבְּנִי אַצְלָאן”.
לָקַח אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ עִמּוֹ, וְנָסְעוּ לְבַגְדָאד.
נִכְנַס אַחְמָד אַלדַּנָף וּבִשֵּׂר אֶת הַכַלִיף בְּבִיאַת עַלַא אַלדִּין, וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ.
יָצָא הַכַלִיף לִקְרָאתוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת בְּנוֹ אַצְלָאן וְחִבְּקוּ אוֹתוֹ בְחֵיקָם.
צִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא אֶת אַחְמָד קַמָאקִם הַגַּנָּב.
כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר הַכַלִיף: “עַלַא אַלדִּין, הֲרֵי יְרִיבְךָ לְפָנֶיךָ”.
שָׁלַף עַלַא אַלדִּין אֶת חַרְבּוֹ וְהִכָּה אֶת אַחְמָד קַמָאקִם וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ.
אַחַר כָּךְ עָרַךְ הַכַלִיף לְעַלַא אַלדִּין שִׂמְחָה עֲצוּמָה, אַחֲרֵי שֶהֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים וְכָתַב שְׁטָר נִשּׂוּאָיו לְחֻסְן מִרְיָם.
אַחַר כָּךְ מִנָּה אֶת בְּנוֹ לְרֹאשׁ הַשִּׁשִּׁים, וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי פְאֵר יְקָרִים.
וּבִלּוּ יְמֵיהֶם בַּנְּעִימִים בַּחַיִּים וּבִשִׂמָחוֹת, עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַמָּוֶת הוֹרֵס כָּל תַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילוֹת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר הוּא סִפּוּר עַלָאאַ אַלדִּין וּמְנוֹרַת הַקְּסָמִים.