אֲנִי כְּבָר מִצְטַעֵר עַל מָה שֶׁאָמַרְתִּי
הַנּוֹף שֶׁל הַיַּלְדוּת שֶׁלִּי תָּקוּעַ בֶּהָרִים.
נִרְאֶה כְּמוֹ צִיּוּר, לֹא בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁתֵּאַרְתִּי,
אֲבָל אֵלָיו אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ בְּלֵילוֹת קָרִים.
מָה אָמַרְתִּי לָךְ בְּעֶצֶם שֶׁיֵּשׁ לְהִצְטַעֵר עָלָיו,
סַךְ הַכֹּל רָצִיתִי לִהְיוֹת קָרוֹב אֵלַיִךְ יוֹתֵר,
מַרְגִּישׁ כְּמוֹ אִידְיוֹט כְּשֶׁאֲנִי מְאוֹהָב.
מַרְגִּישׁ כְּמוֹ טִיפֵּשׁ כְּשֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר.
כָּל הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ הוּא רַק בְּנִיסָּיוֹן,
אֲנִי חָרַשְׁתִּי אֶלֶף, אֶת עָבַרְתָּ מֵאָה.
גַּם זֶה שֶׁאַתְּ אִישָּׁה וְנִכְנַסְתְּ לְהֵרָיוֹן,
יָלַדְתְּ לִי יַלְדָּה וְיֶלֶד אֶחָד.
אֲנִי כְּבָר מִצְטַעֵר שֶׁהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר,
הַנּוֹף שֶׁל הַיַּלְדוּת שֶׁלִּי נִרְאֶה לִי מְטַמְטֵם.
מַשְׁקִיף עַל הַדִּימְיוֹן וְשָׁם, שָׁם אֲנִי רוֹאֶה,
מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת, אֲפִילּוּ מָה שֶׁאֵין.
הוֹ אַתְּ, סִילְחִי לִי עַל מָה שֶׁאָמַרְתִּי.
כָּךְ מַפְסִידִים בְּרֶגַע מַשֶּׁהוּ נִיצְחִי,
אֶת הַזִּיּוּנִים שֶׁלָּנוּ, אֶת הָרוֹךְ, הָאֱמוּנָה,
אֶת הַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁמְּדַבֵּר מַצְחִיק.
הַנּוֹף שֶׁל הַיַּלְדוּת שֶׁלִּי מָה הוּא חָשׁוּב בְּעֶצֶם,
הַזְּמַן אוֹזֵל אֲנִי שִׁיכּוֹר אֲנִי קוֹדֵר,
הַסּוֹף שֶׁלִּי - הַסּוֹף שֶׁלָּנוּ,
הוּא מָהוּל בְּעֶצֶב,
אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ טִיפֵּשׁ
אֲבָל אֲנִי מִצְטַעֵר.