אִיקְּרוּס
'לֹא הַמְּהִירוּת הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ, אֶלָּא הַתְּאוּטָה'.

הָאוֹתִיּוֹת רִיצְּדוּ אֶל הַדְּבוּקָּה מֵהַחֵלֶק הַפְּנִימִי שֶׁל בֶּטֶן הַסְּפִינָה. צָרַבְתִּי אוֹתָן שָׁם בְּעַצְמִי אַחֲרֵי הַטִּיסָה הָאֲיוּמָּה לְמַאְדִּים, שֶׁבָּהּ הַשִּׁרְיוֹן שֶׁלִּי נִשְׂרַף וְאִיבַּדְתִּי אֶת הַכְּנָפַיִים. הָיָה תַּרְמִיל תִּיקּוּן רְפוּאִי בַּמּוֹשָׁבָה, אֲבָל עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לְשֵׁם הָיָה מְאוּחָר מִכְּדֵי לְהַצִּיל אֶת רוֹב גּוּפִי.

הַדְּבוּקָּה הַחֲדָשָׁה נִרְאֲתָה לִי צְעִירָה מֵהָרָגִיל. הֵם תָּמִיד נִרְאוּ לִי צְעִירִים מִדַּי. עִם הַשִּׁרְיוֹן הַנּוֹצֵץ שֶׁלָּהֶם, שֶׁעוֹד לֹא נִתְקַל וְלוּ בַּתְּאוּנָה אַחַת, עִם הַקַּסְדָּה הַמַּבְהִיקָה נְטוּלַת הַשְּׂרִיטוֹת, וְעִם הַכְּנָפַיִים שֶׁעֲדַיִין מַדִּיפוֹת רֵיחַ שֶׁל גְּרִיז וּפְלַסְטִיק, שֶׁיִּיפָּרְשׁוּ בָּרֶגַע שֶׁהֵם יַגִּיעוּ לַגּוֹבַהּ הַמַּתְאִים כְּדֵי לְמַפּוֹת אֶת כּוֹכַב הַלֶּכֶת.

לֹא כָּל כּוֹכַב לֶכֶת, כַּמּוּבָן. אֶת אֵלֶּה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְמַפּוֹת מֵהֶחָלָל מִיפּוּ סְפִינוֹת רוֹבּוֹטִיּוֹת. רַק כְּשֶׁהָיוּ עוֹלָמוֹת עִם אַטְמוֹסְפֵרָה עָבָה אוֹ קְרִינָה קָשָׁה שֶׁלֹּא הִנִּיחָה לַגִּשּׁוּשִׁיּוֹת לַעֲבוֹד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, שָׁלְחוּ אֶת הַמְּכוּנָּפִים לַמְּשִׂימָה. לִדְאוֹת פְּנִימָה, לְצַלֵּם, לְהַקְלִיט, וְלַחֲזוֹר.

"שָׁלוֹשׁ", אָמַרְתִּי, "שְׁתַּיִים".

הֵם הִתְגּוֹדְדוּ לְיַד הַפֶּתַח, מַעֲבִירִים בֵּינֵיהֶם אוֹתוֹת בְּתֶדֶר הַתִּקְשׁוֹרֶת הָאִישִׁי שֶׁלָּהֶם, מִתְרַבְרְבִים אֵיךְ הֵם אֵלֶּה שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אֶת הָהָר הֲכִי גָּבוֹהַּ, אוֹ יְגַלּוּ אֶת הַבִּקְעָה הֲכִי חֲבוּיָה. הֵם לֹא יָדְעוּ עֲדַיִין שֶׁהַקְּרִינָה תְּשַׁבֵּשׁ אֶת הַקְּרִיאוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהַלַּחוּת תַּחְדּוֹר לַקַּסְדָּה הָאֲטוּמָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהַשִּׁרְיוֹן יִרְעַד עִם כָּל תְּנוּעַת כָּנָף.

"אַחַת".

פַּעַם הָיִיתִי מְכִינָה לָהֶם חֲבִילוֹת מֵידָע מְדוּקְדָּקוֹת, שֶׁיִּלְמְדוּ מֵהַטָּעוּת שֶׁלִּי, אֲבָל הֵם הִתְעַלְּמוּ מֵהַסְּפִינָה הַקְּשִׁישָׁה שֶׁלּוֹקַחַת אוֹתָם לִמְשִׂימוֹת, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הִתְעַלַּמְתִּי. עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, וְחָרַטְתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּט הַבּוֹדֵד, שֶׁמַּבְהִיק בְּאָדוֹם כְּשֶׁהַכֶּבֶשׁ נִפְתָּח, וְהֵם קוֹרְאִים אוֹתוֹ וּמִשְׁתַּתְּקִים.

"בְּהַצְלָחָה", אָמַרְתִּי, וְאֶחָד מֵהֶם נָגַע בַּדּוֹפֶן שֶׁלִּי וְאָמַר, "תּוֹדָה".

וְהֵם עָפוּ מִמֶּנִּי.

קֶרֶן לַנְדְּסְמָן