בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָין בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים הָיוּ שְׁתֵּי דַּלְתוֹת זְכוּכִית שֶׁנִּפְרְשׁוּ זוֹ מִזּוֹ כַּכְּנָפַיִים כְּשֶׁיּוֹנָה הִתְקָרְבָה אֲלֵיהֶן. פָּנִים הַבִּנְיָין הָיָה חָשׁוּךְ לְעוּמַּת צָהֳרֵי הַיּוֹם הַמְּסַנְוְורִים שֶׁבַּחוּץ, וּמִיזּוּג הָאֲוִויר הָפַךְ אֶת עוֹרָהּ חִידּוּדִין חִידּוּדִין. יוֹנָה עָמְדָה בְּסַבְלָנוּת וְחִיכְּתָה שֶׁאִישׁ הַבִּיטָּחוֹן בַּכְּנִיסָה יִבְדּוֹק אֶת תִּיקָהּ, וְאָז נִיגְּשָׁה אֶל הַמַּעֲלִית. כְּשֶׁבָּאָה לִלְחוֹץ עַל הַכַּפְתּוֹר לַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית הִבְחִינָה שֶׁיָּדָהּ רוֹעֶדֶת, וּנְשָׁמָה שְׁתֵּי נְשִׁימוֹת עֲמוּקּוֹת כְּדֵי לְהֵירָגַע.

בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ מוּל שָׁלוֹשׁ דְּלָתוֹת. עַל הָרִאשׁוֹנָה הָיָה סֵמֶל שֶׁל חֶבְרַת טִיּוּלֵי שֶׁטַח, עַל הַשְּׁנִיָּיה שֶׁלֶט עִם זְמַנֵּי קַבָּלָה שֶׁל רוֹפֵא שִׁינַּיִים, וְעַל הַשְּׁלִישִׁית לֹא הָיָה רָשׁוּם דָּבָר – אֲבָל לְפָנֶיהָ עָמַד אִישׁ בִּיטָּחוֹן נוֹסָף. יוֹנָה הִנִּיחָה שֶׁזֹּאת הַדֶּלֶת הַנְּכוֹנָה.

הַמְּאַבְטֵחַ לֹא לָבַשׁ מַדִּים, אֲבָל מְמַדָּיו, וְצוּרַת הָעֲמִידָה הַמְּאַיֶּימֶת שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהִתְקָרְבָה לַדֶּלֶת, הֵעִידוּ עַל תַּפְקִידוֹ בְּבֵירוּר.

"אֲנִי צְרִיכָה לְהִיכָּנֵס לְשִׁמְעוֹן בְּבַקָּשָׁה. שִׁמְעוֹן כִּיפָא. זֶה כָּאן בְּבַקָּשָׁה?" שָׁאֲלָה יוֹנָה, וְכִמְעַט קִיוְּותָה שֶׁהַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה שְׁלִילִית. הִיא רָצְתָה לָבוֹא, רָצְתָה לִפְתּוֹר אֶת הַבְּעָיָה, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי אִם לֹא תַּצְלִיחַ לִמְצוֹא אֶת שִׁמְעוֹן הַזֶּה, וְלָכֵן תֵּיאָלֵץ לָסֶגֶת הַבַּיְתָה, יִהְיֶה נוֹחַ מְאוֹד. פָּחוֹת מַפְחִיד.

אִישׁ הַבִּיטָּחוֹן סָקַר אוֹתָהּ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, וְאָז נָהַם מַשֶּׁהוּ.

יוֹנָה הִגִּישָׁה לוֹ אֶת הַתִּיק לִבְדִיקָה וְהוּא בָּחַן אוֹתוֹ בְּחוֹסֶר עִנְיָין, וְאָז בָּדַק אֶת יוֹנָה עַצְמָהּ. הַבְּדִיקָה הָיְיתָה מְהִירָה וִיעִילָה. הַמְּאַבְטֵחַ, שֶׁעַל תַּג הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הָיָה רָשׁוּם אָמִיר, הֶחֱלִיק אֶת יָדָיו עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, גַּבָּה, בִּטְנָהּ וְרַגְלֶיהָ. כְּשֶׁסִּייֵּם, וְעוֹד בְּטֶרֶם הֶחֱלִיטָה יוֹנָה אִם לִמְחוֹת עַל כָּךְ שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בְּדִיקָה גּוּפָנִית, וְעוֹד בִּידֵי גֶּבֶר, הוּא הִנִּיחַ אֶת כַּף יָדוֹ עַל כְּתֵפָהּ וְסוֹבֵב אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת.

יוֹנָה הִרְגִּישָׁה דְּקִירָה בַּכָּתֵף, בַּנְּקוּדָּה שֶׁבָּהּ נָגְעָה כַּף יָדוֹ, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקָה לְהִתְלוֹנֵן אוֹ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ, הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. אָמִיר דָּחַף אוֹתָהּ קַלּוֹת לְעֵבֶר הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה.

"נָתַתִּי לָךְ שָׁעָה בְּדִיּוּק. תִּדְאֲגִי לָצֵאת בַּזְּמַן", אָמַר לָהּ כְּשֶׁנִּכְנְסָה. קוֹלוֹ הָיָה עָמוֹק, כָּרָאוּי לַגֶּבֶר בְּגוֹבַהּ שֶׁל כִּמְעַט שְׁנֵי מֶטֶר, אֲבָל לֹא הָיְיתָה בְּמִילִּים נִימָה שֶׁל אִיּוּם, רַק צִיּוֹן עוּבְדָּה שֶׁיֵּשׁ לְצַיֵּית לָהּ.

יוֹנָה סָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרֶיהָ וְהִסְתּוֹבְבָה לִסְקוֹר אֶת הַחֶדֶר. הַמַּרְאֶה הִפְתִּיעַ אוֹתָהּ. הִיא לֹא הָיְיתָה בְּטוּחָה לָמָּה צִיפְּתָה מִלְּכַתְּחִילָּה. אֵיךְ תֵּיאֲרָה לְעַצְמָהּ שֶׁיֵּירָאֶה מִשְׂרָד שֶׁל בּוֹרֵר מְצִיאוּיוֹת, אוּלַי חָשְׁבָה עַל כִּיוּוּן נְיוּ אֶיְיגִ'י, עִם שְׁטִיחִים מִקִּיר לְקִיר, וִילוֹן חֲרוּזִים וְרֵיחַ שֶׁל קְטוֹרֶת. יוֹנָה מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ. אֵלֶּה הָיוּ הֲזָיוֹת רוֹמַנְטִיּוֹת וּבִלְתִּי מְצִיאוּתִיּוֹת.

בִּמְקוֹם זֹאת מָצְאָה סְבִיבָהּ חֶדֶר נְזִירִי וּמְסוּדָּר, עִם תְּמוּנָה גְּדוֹלָה בּוֹדֶדֶת עַל הַקִּיר – צִילּוּם אֲוִויר שֶׁל נוֹף עִירוֹנִי, וְשׁוּלְחָן נָמוּךְ עָמַד בַּפִּינָּה עִם שְׁלוֹשָׁה כִּיסְאוֹת לְיָדוֹ. בָּאֲוִויר עָמַד רֵיחַ עַז שֶׁל קָפֶה מְשׁוּבָּח.

שִׁמְעוֹן כִּיפָא, אִישׁ גָּבוֹהַּ וְרָזֶה, עָמַד בְּגַבּוֹ אֵלֶיהָ בְּפִינַּת הַחֶדֶר. יוֹנָה חִייְּכָה לְעַצְמָהּ כְּשֶׁחָשְׁבָה שֶׁצִּיפְּתָה לְמִישֶׁהוּ כִּמְעַט מִיסְטִי, שֶׁיִּלְבַּשׁ מִכְנְסֵי בַּד לְבָנִים רְחָבִים, חוּלְצָה עִם סֵמֶל שֶׁל וִיקָה, אוֹתִיּוֹת יַפָּנִיּוֹת אוֹ סְמָלִים הוֹדִיִּים. בַּמְּצִיאוּת הָיוּ לוֹ מִכְנְסֵי גִ'ינְס צְמוּדִים, גּוּפִיָּיה שְׁחוֹרָה מוּדְפֶּסֶת שֶׁהִבְלִיטָה זְרוֹעוֹת רָזוֹת וּשְׁרִירִיּוֹת, וְשֵׂיעָר לָבָן.

"שָׁלוֹם. אֲנִי..." פָּתְחָה יוֹנָה, אַךְ הִשְׁתַּתְּקָה כְּשֶׁהָאִישׁ הִסְתּוֹבֵב לְעֶבְרָהּ.

"אֶת יוֹנָה לֵוִי. אֲנִי יוֹדֵעַ. וַאֲנִי כִּיפָא". עֵינָיו הָיוּ אֲדוּמּוֹת. שֵׁיעֲרוֹ לָבָן, עוֹרוֹ לָבָן מְאוֹד וְעֵינָיו אֲדוּמּוֹת. זֶה נוֹרָא פָּשׁוּט, הוּא לַבְקָן, נִיסְּתָה יוֹנָה לְהַגִּיד לְעַצְמָהּ, אֲבָל הָעֵינַיִים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ סְתָם עֵינַיִים כְּמוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, הֵן הָיוּ עֵינַיִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁקֵּר לָהֶן. עֵינַיִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִימָּנַע מִלְּסַפֵּר לָהֶן דָּבָר מִלְּבַד הָאֱמֶת וְכָל הָאֱמֶת.

"קפ