2
עַרְפִילֵּי חֲצוֹת מְמַסְּכִים אֶת פָּנָסֵי הַנֵּפְט וְאֶת הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא שֶׁמֵּעָלַי. מִדְרֶכֶת הַלְּבָנִים תַּחַת רַגְלַיי רְטוּבָּה מִלַּחוּת שְׁחוֹרָה וּמְאוּבֶּקֶת. הָאֲוִויר הַקַּר חוֹתֵךְ בְּרֵיאוֹתַיי וַאֲנִי מִשְׁתַּעֵל בִּכְבֵדוּת. הַשִּׁיעוּל מְהַדְהֵד בָּרְחוֹב הַצַּר וְהָרֵיק, בֵּין חַלּוֹנוֹת הָרַאֲווֹה שֶׁל בִּנְיְינֵי לְבָנִים אֲדוּמּוֹת. מַדְרֵגוֹת עֵץ צָרוֹת וְחוֹרְקוֹת מוֹבִילוֹת אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּיה שֶׁל בִּנְיָין דּוּ-קוֹמָתִי, צַר וְרָעוּעַ. חֲזִית הַבִּנְיָין הִיא כָּל כּוּלּוֹ, וְחַלּוֹן גָּדוֹל, שֶׁמְּמַלֵּא אֶת חֵלֶק הָאֲרִי שֶׁל הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה, מַצִּיג לְרַאֲווֹה נַעֲלֵי עוֹר זוֹלִים בְּתִפְזוֹרֶת דַּלָּה. בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת נִפְתַּחַת דֶּלֶת עֵץ פְּשׁוּטָה, וְשִׁיכּוֹר אָפוֹר זָקֵן מָדְדָה מַטָּה בִּזְהִירוּת, מְנַסָּה לְהַתְאִים אֶת קֶצֶב סִחְרוּר הַמַּדְרֵגוֹת לִצְעָדָיו.

הַמִּסְבָּאָה, אִם אֶפְשָׁר לִקְרוֹא כָּךְ לִשְׁמוֹנֶה כִּיסְאוֹת דְּחוּסִים בֵּין קִיר לְדֶלְפֵּק עֵץ צַר, רֵיקָה כִּמְעַט לַחֲלוּטִין. עַל הַכִּיסֵּא הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר שָׁפוּף שַׁתְיָין, פָּנָיו הַשִּׁלְדִּיּוֹת טְמוּנוֹת בְּחֶפְתֵי מְעִיל מַסָּע אָרוֹךְ. אֶת הַכִּיסֵּא הַקָּרוֹב לַדֶּלֶת מְמַלֵּא עֶלֶם צָעִיר, שֶׁיָּדוֹ מְשַׁרְבֶּטֶת בְּהֶיסַּח הַדַּעַת עַל מַפִּית בְּעוֹדוֹ בּוֹהֶה בְּרֵיקָנוּת בְּכוֹס בִּירָה חֵצִי רֵיקָה הַמּוּנַּחַת עַל דֶּלְפֵּק הָעֵץ הַפָּשׁוּט, הַמְּכוּסֶּה בְּצִיפּוּי מַתַּכְתִּי מַבְרִיק אַךְ שָׂרוּט, וְעָלָיו כַּדֵּי אָרָד חֲלוּלִים וּכְבֵדִים הַיּוֹצְרִים חוֹמָה אֵיתָנָה עִם פְּרָצוֹת קְטַנּוֹת לְמַעֲבַר הָאַלְכּוֹהוֹל. בַּקְבּוּקֵי מַשְׁקָאוֹת אֶקְזוֹטִיִּים רֵיקִים בִּשְׁלַל שָׂפוֹת זָרוֹת מְסוּדָּרִים עַל מַדָּף עֶלְיוֹן שֶׁבְּקָצֵהוּ מַרְאָה מְאוּבֶּקֶת. מַרְאוֹת כֹּה רַבּוֹת, וְהַמָּקוֹם עֲדַיִין קוֹדֵר וְאַפְלוּלִי יוֹתֵר מִן הָרְחוֹב הַצּוֹנֵן.

דַּי לִי בְּמַבָּט חָטוּף כְּדֵי לָדַעַת. לָמַדְתִּי שָׁעוֹת אֲרוּכּוֹת אֶת קוֹרוֹתָיו, אֶת הֶרְגֵּלָיו. הַכְּתָבִים בָּאַרְכִיּוֹן מְפוֹרָטִים לְמַדַּי וּמְאִירֵי עֵינַיִים. אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה נוֹלַד וְהֵיכָן נִיצַּב הַבַּיִת עַל גְּבוּל הַיַּעַר, שָׁם הִתְגּוֹרֵר בְּיַלְדוּתוֹ. שְׂפַת גּוּפוֹ הִשְׁתַּנְּתָה מֵאָז רַק מְעַט. אֲנִי מְזַהֶה אֶת הַיָּד הַמְּשַׁרְבֶּטֶת בְּעִיפָּרוֹן הַפֶּחָם, וְאֶת הַמַּבָּט הָאָטוּם הַמִּתְנַדְנֵד בֵּין הַקַּנְקַן לַשִּׁרְבּוּט.

אֲנִי מִתְיַישֵּׁב לְיַד הַצָּעִיר. הַשַּׁתְיָין בִּמְעִיל הַמַּסָּע הָאָרוֹךְ רוֹכֵן לְעֶבְרִי, אוּלַי כְּדֵי לוֹמַר דְּבַר מָה, אַךְ חוֹזֵר בִּמְקוֹם זֹאת לִבְהוֹת בְּכוֹס הַוּוֹדְקָה שֶׁלּוֹ. הַצָּעִיר מְהַנְהֵן לְעֶבְרִי וּמְחַיֵּיךְ קַלּוֹת, כְּאִילּוּ הוּא מְזַהֶה אוֹתִי מֵהָעֲיָירָה.

"עֶרֶב טוֹב", אֲנִי אוֹמֵר.

הוּא מְהַנְהֵן שֵׁנִית.

"אַתָּה שׁוֹהֶה כָּאן כְּבָר זְמַן מָה", אֲנִי מְגַשֵּׁשׁ. "כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, אִם אֵינֶנִּי טוֹעֶה".

הַצָּעִיר מְהַרְהֵר לְרֶגַע. "חוֹדֶשׁ", הוּא מֵשִׁיב לְבַסּוֹף.

"אִם כֵּן, בְּוַודַּאי כְּבָר גִּיבַּשְׁתָּ דֵּעָה עַל הָעֲיָירָה".

שְׂפָתָיו חוֹזְרוֹת חֶרֶשׁ עַל מִילּוֹתַיי, כִּמְנַסָּה לְפַעְנֵחַ שָׂפָה שֶׁאֵינוֹ בָּקִיא בָּהּ. אֵינֶנִּי בָּטוּחַ אִם הוּא שׁוֹקֵל אֶת מִילּוֹתַיי, אוֹ שֶׁמָּא הוֹפֵךְ בַּהֲבָרוֹת כְּשַׁעֲשׁוּעַ סְתָמִי.

"מָה דַּעְתְּךָ עַל הַמָּקוֹם?" אֲנִי שׁוֹאֵל שׁוּב, בְּסַבְלָנוּת.

הוּא מְגַחֵךְ. "אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר", הוּא אוֹמֵר לְבַסּוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זוֹ הָיְיתָה שָׁאַלְתִּי.

צְלִילֵי הַשִּׂיחָה, הַנְּדִירִים בַּאֲוִוירַת הַנְּכָאִים שֶׁל הַמָּקוֹם, כַּנִּרְאֶה חָדְרוּ אֶל הַמַּחְסָן הָאֲחוֹרִי, שֶׁכֵּן רֹאשׁוֹ שֶׁל בַּעַל הַמִּסְבָּאָה מֵגִיחַ מֵאֲחוֹרֵי הַמַּדָּפִים, כְּחַיָּה חַשְׁדָנִית הַבּוֹחֶנֶת אֶת הָאָחוּ, וּמִשֶּׁהוּא רוֹאֶה שֶׁלֹּא נִשְׁקֶפֶת כָּל סַכָּנָה הוּא יוֹצֵא מִמַּחֲבוֹאוֹ, כְּשֶׁבְּעֵינָיו טְרוּנְיָה בְּרוּרָה עַל הַלָּקוֹחַ הַמְּאוּחָר.

אֲנִי מַזְמִין בִּירָה מְקוֹמִית. "וּמֵאֵיפֹה אַתָּה מַגִּיעַ?" שׁוֹאֵל אוֹתִי בַּעַל הַמָּקוֹם, אַךְ אֵין זֶה אֶלָּא לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הַנִּימוּס, שֶׁכֵּן נִיכַּר בּוֹ שֶׁהַשְּׁתִיקָה הַכְּבֵדָה כְּבָר מְאִיצָה בּוֹ לָשׁוּב אֶל מַחֲסֵהוּ.

"רָחוֹק", אֲנִי עוֹנֶה, וְחוֹשֵׂף אֶת חוֹסֶר הַמְּקוֹמִיּוֹת הַמְּשַׁוֵּועַ שֶׁלִּי. בַּעַל הַמִּסְבָּאָה רוֹטֵן דְּבַר מָה בִּתְשׁוּבָה. הַצָּעִיר, שֶׁהֵבִין עַתָּה כִּי נָפַל בְּתַרְמִית הַהִתְחַזּוּת הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי, מַעֲלֶה חִיּוּךְ מָרִיר, מְנוּצָּח.

"הָיִיתָ צָרִיךְ לְהָבִין אֶת זֶה", מְגַחֵךְ הַשִּׁיכּוֹר שֶׁבְּפִינָּה, כְּמוֹ הָיָה שׁוּתָּף לִבְדִיחָה פְּרָטִית בֵּינֵינוּ. "הוּא מְדַבֵּר מוּזָר".

אֲנִי מִתְנַעֵר מֵחִיּוּכוֹ שֶׁל הַשִּׁיכּוֹר וּמֵרִים אֶת יְדֵי בְּמֶחְווֹת פִּיּוּס. "נִרְאֶה אֵפוֹא שֶׁאָנוּ שְׁנַיִים בְּחֶבֶל אֶרֶץ נוֹכְרִי".

בַּעַל הַמָּקוֹם מְמַלֵּא אֶת כּוֹסוֹ הָרֵיקָה שֶׁל הַשַּׁתְיָין. מַבָּטוֹ מִשְׁתַּהֶה בְּכִיוּוּנִי, רֹאשׁוֹ מוּטֶּה מְעַט, תּוֹהָה.

"נִשְׁמָע שֶׁאַתָּה מַגִּיעַ מִמָּקוֹם שׁוֹנֶה מְאוֹד", אוֹמֵר הַצָּעִיר.

"עָבַרְתִּי כִּבְרַת דֶּרֶךְ אֲרוּכָּה עַד לְכָאן", אֲנִי אוֹמֵר, "וְהָיְיתָה זוֹ יַד הַמִּקְרֶה בִּלְבַד. אַךְ אֲנִי מְנַחֵשׁ שֶׁאַתָּה כָּאן מִתּוֹקֶף אֵימָה אַחֶרֶת". אֲנִי מַבִּיט בְּצָעִיר. הוּא מַמְשִׁיךְ לְשַׁרְבֵּט עַל הַנְּיָיר בְּלִי לְהָרִים אֶת מַבָּטוֹ, אַךְ אֲנִי מַבְחִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ בּוֹ דָּרוּךְ יוֹתֵר עַתָּה.

"וּמָה עֲלֵי אֲדָמוֹת יִרְדּוֹף בָּחוּר שֶׁכְּמוֹתְךָ?" אֲנִי שׁוֹאֵל.

הוּא מְצַיֵּיר קוּבִּיָּיה, מוּרְכֶּבֶת מִתְּרֵיסַר קַוִּוים יְשָׁרִים וּשְׁחוֹרִים. "יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ", הוּא מֵשִׁיב.

"יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, נִרְאֶה כִּי לֹא נִמְלַטְתָּ דֵּי רָחוֹק".

נִרְאֶה שֶׁהַדְּבָרִים מְלַבִּים אֶת מוֹרַת רוּחוֹ שֶׁל הַצָּעִיר. "לֹא אָמַרְתָּ אֶת שִׁמְךָ", הוּא מִתְפָּרֵץ.

"חוֹשְׁשָׁנִי כִּי שְׁמִי אָבַד לִפְנֵי זְמַן רַב". אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי נִשְׁמָע מִתְחַמֵּק, אוּלַי אַף מִתְנַשֵּׂא, אַךְ זוֹ הָאֱמֶת. כְּמוֹ חוֹזִים, גַּם שֵׁמוֹת נוֹטִים לְהִתְפּוֹרֵר בְּהֵיעָדֵר תַּכְלִית. הַצָּעִיר אֵינוֹ חוֹקֵר הָלְאָה. יִיתָּכֵן שֶׁתְּשׁוּבָתִי אֵינָהּ רְאוּיָה בְּעֵינָיו לְמַעֲנָהּ, אוֹ שֶׁמָּא לֹא בֶּאֱמֶת הִתְעַנְיֵין. לָרִאשׁוֹנָה אֲנִי חָשׁ בְּיֵיאוּשׁ נִרְקַם בִּי. אֲנִי זָר. מֶרְחַקִּים וּזְמַנִּים בִּלְתִּי נִתְפָּסִים מַפְרִידִים בֵּינִי לְבֵין הַמִּסְבָּאָה. בְּאוֹתָהּ מִידָּה יָכוֹלְתִּי לְהִישָּׁאֵר בְּלִשְׁכָּתִי. וְאֵי-שָׁם בְּחֶשְׁכַת מוֹחִי אֲנִי נִזְכָּר בְּחִיּוּךְ יוֹדֵעַ דָּבָר, זְדוֹנִי וְאָדוֹם. אֲנִי נוֹעֵץ אֶת מַבָּטִי בַּצִּיפּוּי הַשָּׂרוּט שֶׁל הַדֶּלְפֵּק וְאוֹמֵר, "נִרְאֶה אֵפוֹא כִּי שְׁנֵינוּ אֲבוּדִים כָּאן".

"אֲנִי לֹא אָבוּד", מִתְפָּרֵץ הַצָּעִיר. הוּא מְהַרְהֵר מְעַט וְאָז מוֹסִיף, "מָה גּוֹרֵם לְךָ לוֹמַר שֶׁאֲנִי אָבוּד?"

"זֶה בָּרוּר לְמַדַּי", אֲנִי אוֹמֵר מִבְּלִי לְהַתִּיק אֶת מַבָּטִי מֵהַבָּרָק הֶעָמוּם שֶׁל הַצִּיפּוּי. "אֵינְךָ מְחַבֵּב אֶת הַמָּקוֹם, וּבְהִתְחַשֵּׁב בְּגִילְךָ, סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁאֵינְךָ כָּבוּל אֵלָיו, וּבְכָל זֹאת אַתָּה כָּאן, מְאָרֵחַ חֶבְרָה לָזָר בְּאִישׁוֹן לַיְלָה".

הַצָּעִיר מְנַעְנֵעַ קַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הַבִּירָה בְּכוֹסוֹ. "טָעוּת בְּיָדְךָ. אֲנִי אַדְרִיכָל. נִשְׁלַחְתִּי לְכָאן מִטַּעַם הַמִּשְׂרָד שֶׁלִּי".

"נִשְׁלַחְתָּ?"

"מִחוּץ לָעֲיָירָה בּוֹנִים מִפְעַל צִינּוֹרוֹת. הַלָּקוֹחַ מִתְעַקֵּשׁ שֶׁנַּעֲשׂוּ טָעוּיוֹת בַּקִּירוֹת הַחִיצוֹנִיִּים. לִפְנֵי חֲצִי שָׁנָה הוּא הִתְלוֹנֵן עַל הַיְּסוֹדוֹת. בַּעַל הַמִּפְעָל..." הוּא מְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ. "וּבְכֵן, אִם הִגַּעְתָּ מֵרָחוֹק לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁפָּגַשְׁתָּ אוֹתוֹ"