אֲנִי מְעַצֶּבֶת אֶת הַפְּנִיָּיה אֵלֶיהָ בְּאוֹפֶן פָּשׁוּט. תְּמוּנָה שֶׁל עוּגִיּוֹת שֶׁנִּכְנָסוֹת לַסַּל. תְּמוּנָה נוֹסֶפֶת, שֶׁלִּי מְכִינָה אֶת הָעוּגִיּוֹת מֵאֱגוֹזִים, פֵּירוֹת וּדְגָנִים. וְאָז מוֹחֶקֶת הַכֹּל וּמַצִּיגָה בְּמַחְשַׁבְתִּי תְּמוּנָה שֶׁל דּוּבָּה מְבִיאָה עוּגִיּוֹת בַּסַּל, וְאֶת הוֹרַיי עוֹמְדִים מוּלָהּ בְּפֶתַח הַבַּיִת, מְחַיְּיכִים וּמְקַבְּלִים מִמֶּנָּה אֶת הַסַּל.

אֲנִי רוֹצָה, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁהִיא תִּיתֵּן לִי לְהָכִין עוּגִיּוֹת וְשֶׁתִּיקַּח אוֹתָן לְהוֹרַיי, כְּשֶׁתֵּצֵא לְהָבִיא לָנוּ מָזוֹן נוֹסָף. אֲנִי בֶּאֱמֶת רוֹצָה אֶת זֶה, אֶת מָה שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, וַאֲנִי מְצַפָּה אֶת הַמַּחְשָׁבָה בָּרָצוֹן הָעַז הַזֶּה. יֵשׁ בִּי עוֹד מַחְשָׁבוֹת מֵאָחוֹר, אֲבָל אֲנִי מְקַוָּוה שֶׁהֵן מוּסְווֹת טוֹב מַסְפִּיק, וְכַנִּרְאֶה זֶה עוֹבֵד, כִּי הִיא מִתְרַצֶּה.

שִׂמְחָה גּוֹאָה בִּי. אֲנִי קוֹפֶצֶת, מְדַלֶּגֶת וּמְחַיֶּיכֶת, וּלְרֶגַע כִּמְעַט מְחַבֶּקֶת אוֹתָהּ, אֲבָל נֶעֱצֶרֶת בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. לֹא מֵרְצוֹנִי. לְעוֹלָם לֹא אֶגַּע בָּהּ מֵרְצוֹנִי. הַבְּחִילָה וְהַתִּיעוּב כְּלַפֶּיהָ עוֹלִים בִּי וַאֲנִי לֹא מְנַסָּה לַעֲצוֹר אוֹתָם. הִיא יוֹדַעַת הֵיטֵב מָה אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּלַפֶּיהָ. אִי אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר דָּבָר כְּזֶה מִפְּנֵי יְצוּר שֶׁמִּתְקַשֵּׁר בְּאֶמְצָעוּת מַחְשָׁבָה.

אֶת שְׁעַת הָאוֹר הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַיּוֹם אֲנִי מְנַצֶּלֶת לְהָכִין תַּעֲרוֹבֶת לְעוּגִיּוֹת מֵהַשְּׁאֵרִיּוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ בַּמְּזָוֶוה: קֶמַח דְּגָנִים, שִׁבְרֵי אֱגוֹזִים, חֲצָאֵי פֵּירוֹת, דְּבַשׁ. כְּשֶׁאֲנִי מְסַיֶּימֶת אֲנִי מַבְחִינָה שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ הַרְבֵּה מִצְרָכִים בַּמְּזָוֶוה, אֲבָל אִם תּוֹכְנִיתִי תַּעֲלֶה יָפָה לֹא אֶזְדַּקֵּק לָהֶם יוֹתֵר.

כְּשֶׁכָּבֶה הָאוֹר הָאַחֲרוֹן אֲנִי עוֹלָה עַל יְצוּעִי, וְהִיא מְחַבֶּרֶת אוֹתִי לְמַעֲרֶכֶת הַלְּמִידָה הַתַּת-סִיפִּית, כַּפְתּוֹר שָׁחוֹר קָטָן שֶׁהִיא מַצְמִידָה לְעוֹר צַוָּוארִי, בֵּין הָאוֹזֶן הַיְּמָנִית לַכָּתֵף.

אֲנִי תּוֹהֶה מָה אֵדַע מָחָר בַּבּוֹקֶר שֶׁהָעֶרֶב אֵינֶנִּי יוֹדַעַת עֲדַיִין. עוֹד נִיוּוּט, תִּפְעוּל שֶׁל חֲלָלִית מִסִּדְרָה נוֹסֶפֶת, יְסוֹדוֹת בְּגֵיאוֹלוֹגְיָה, פְּרוֹטוֹקוֹלִים לַתִּקְשׁוֹרֶת בְּמִפְגָּשׁ רִאשׁוֹן עִם גֶּזַע חָדָשׁ. הַכַּפְתּוֹר קָטָן, וְלִכְאוֹרָה לֹא מַזִּיק, אֲבָל בְּכָל בּוֹקֶר כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת וְהוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ עָלַי, מְקוֹם הַחִיבּוּר בַּצַּוָּואר כּוֹאֵב לִי, כִּמְעַט כְּאִילּוּ נִנְשַׁכְתִּי. אֲנִי שׂוֹנֵאת אוֹתוֹ, אֶת הַכַּפְתּוֹר. אֶת הַיֶּדַע שֶׁהוּא מַעֲנִיק לִי בְּלִי שֶׁבִּיקַּשְׁתִּי, אֶת הַכְּאֵב הַנִּלְוֶוה לְשִׁימּוּשׁ בּוֹ, אֶת הַשִּׁימּוּשׁ בַּגּוּף שֶׁלִּי כִּמְכָל לַיֶּדַע, אֶת חוֹסֶר הַיְּכוֹלֶת שֶׁלִּי לְהַשְׁפִּיעַ עַל מָה יַחְדּוֹר אֵלִי וּמָה יִידָּחֶה עַל הַסַּף.

הַשֵּׁינָה צוֹנַחַת עָלַי בִּמְהִירוּת, כְּמוֹ בְּכָל עֶרֶב, שֵׁינָה נְטוּלַת חֲלוֹמוֹת, וְשׁוּב מַגִּיעַ הַבּוֹקֶר. אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת, מִתְמַתַּחַת, מְמַשֶּׁשֶׁת אֶת תְּחוּשַׁת הַלַּחַץ בַּצַּוָּואר, וְאָז נִזְכֶּרֶת. הַיּוֹם הוּא הַיּוֹם, עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, וַאֲנִי חַיֶּיבֶת לִמְצוֹא דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת נָכוֹן, כָּךְ שֶׁתּוֹכְנִיתִי תַּצְלִיחַ, וְזֶה לֹא פָּשׁוּט.

לִפְנֵי כַּמָּה חוֹדָשִׁים גִּילִּיתִי שֶׁשּׁוּם פּוֹגֵעַ בַּקְּלִיטָה שֶׁלָּהּ. זֶה קָרָה לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה, כְּשֶׁיָּצָאתִי לְטִיּוּל בְּאֵזוֹר הַמְּעָרָה וְנִתְקַלְתִּי בְּשׁוּם, וְקָטַפְתִּי כַּמָּה פְּרָחִים מִמֶּנּוּ, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הִיא הָיְיתָה מְבוּלְבֶּלֶת וְלֹא הֵבִינָה אוֹתִי כְּלָל, כְּאִילּוּ הַשּׁוּם חָסַם אֶת יְכוֹלְתָּהּ לִקְרוֹא אֶת מַחְשְׁבוֹתַיי. מֵאָז אָגַרְתִּי לִי קְצָת עָלִים וּפְרָחִים שֶׁל שׁוּם, וַאֲנִי מְקַווֹה שֶׁהַבּוֹקֶר הוּא יַסְוֶוה אוֹתִי.

לִפְנֵי שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת, אֲנִי מוֹרַחַת שׁוּם עַל עַצְמִי וְעַל דָּפְנוֹת הַסַּל שֶׁהֵכַנְתִּי, וּמְתַרְגֶּלֶת כְּנִיסָה וִיצִיאָה זְרִיזוּת מֵהַתַּחְתִּית הַכְּפוּלָה שֶׁל הַסַּל. הַכְּנִיסָה אוֹרֶכֶת דַּקָּה בְּעֵרֶךְ, וַאֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַצְלִיחַ לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּהּ לְפֶרֶק הַזְּמַן הַקָּצָר הַזֶּה. אַחַר כָּךְ אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הַסֶּלַע וּמַמְתִּינָה. מִתַּחְתַּיי נִמְצָאוֹת שְׁאֵרִיּוֹת נֵץ הֶחָלָב שֶׁל אֶתְמוֹל, וַאֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לְהִתְעַלֵּם מֵהֶן. אֲנִי מַעֲלָה בְּעֵינֵי רוּחִי אֶת הַכְּפָר, מְדַמְיֶינֶת אֶת אַנְשֵׁי הַכְּפָר מְחַכִּים לִי בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי, אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלִּי בְּרֹאשָׁם. אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה סִיגָּל קוֹפֶצֶת אֶל זְרוֹעוֹתַיי וּמְלַהֶגֶת בְּלִי הַפְסָקָה. עַזִּית, הַכַּלְבָּה שֶׁלִּי, מְכַשְׁכֶּשֶׁת בִּזְנָבָהּ וּמַטְבִּיעָה אֶת קוֹלוֹת הַנֶּאֱסָפִים בִּנְבִיחוֹתֶיהָ הָרָמוֹת.

מִצְחִי מִתְקַמֵּט. וְאִם לֹא יַכִּירוּ אוֹתִי? וְאִם שָׁכְחוּ אֵיךְ אֲנִי נִרְאֵית? וְאִם הִשְׁתַּנֵּיתִי עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא יְזַהוּ אוֹתִי? וְאִם הֵם הִשְׁתַּנּוּ? וּמָה אִם קָרָה מַשֶּׁהוּ לַכְּפָר? שְׁרִירֵי הֶחָזֶה שֶׁלִּי מִתְכַּוְּוצִים, כִּמְעַט מְשׁוּתָּקִים, וַאֲנִי נוֹשֶׁמֶת עָמוֹק כְּדֵי לְהֵירָגַע. גָּרוּעַ כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה שָׁם, אֲנִי מְשׁוּכְנַעַת שֶׁיִּהְיֶה טוֹב יוֹתֵר מִכָּאן. אֲנִי נֶאֱחֶזֶת בַּמַּחְשָׁבָה הַזּוֹ וְחָשָׁה אֶת הַחוֹם מִתְפַּשֵּׁט לְאִיטּוֹ מִמֶּרְכַּז הֶחָזֶה אֶל זְרוֹעוֹתַיי וּמְנַחֵם אוֹתִי.

עוֹבֵר זְמַן, וְהִיא מִתְעוֹרֶרֶת. אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלוֹת הַבּוֹקֶר שֶׁלָּהּ. הַצִּיפִּיָּיה גּוֹרֶמֶת לַזְּמַן לִזְלוֹג לְאַט יוֹתֵר. אֲבָל זֶה יִקְרֶה מַמָּשׁ עוֹד מְעַט. וְאַחֲרֵי זְמַן אָרוֹךְ לִבְלִי נָשׂוֹא הִיא יוֹצֵאת אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה.

אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת אֵלֶיהָ וּמַרְאָה לָהּ בְּגַאֲווֹה אֶת הַסַּל שֶׁהֵכַנְתִּי, וְאֶת הָעוּגִיּוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁמְּמַלְּאוֹת אוֹתוֹ עַד קָצֵהוּ. הַסַּל עֲנָק, עָצוּם. הוּא יָכִיל הַיּוֹם גַּם יַלְדָּה בַּת עֶשֶׂר. לְרֶגַע אֲנִי מִתְבַּלְבֶּלֶת, וּנְשִׁימָתִי נֶעֱצֶרֶת, לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהִיא לֹא תַּבְחִין שֶׁנֶּפַח הַסַּל עוֹלֶה עַל נֶפַח כָּל הַמִּצְרָכִים שֶׁהָיוּ בַּמְּזָוֶוה אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב. הִיא תַּחֲשׁוֹד וְתָשִׂים לְזֶה קֵץ, אֲנִי בְּטוּחָה לְרֶגַע. אֲבָל הָרֶגַע עוֹבֵר וַאֲנִי לֹא קוֹלֶטֶת מִמֶּנָּה כָּל נִימָה שֶׁל חֲשָׁד.

אֲנִי מַעֲמִיסָה אֶת הַסַּל עַל הָרַחֶפֶת שֶׁלָּהּ וּמְקַבַּעַת אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ בִּרְצוּעוֹת, אַךְ מַקְפִּידָה לְהַשְׁאִיר גִּישָׁה נוֹחָה אֶל הַתָּא הַכָּפוּל שֶׁבְּתַחְתִּיתוֹ. הִיא בּוֹחֶנֶת אֶת הַקִּיבּוּעַ, נוֹהֶמֶת לְאִישּׁוּר וּמְסַמֶּנֶת לִי לָגֶשֶׁת לֶאֱכוֹל.

אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת לֶאֱכוֹל יַחַד, הִיא אֶת קוּבִּיַּית הַחֶלְבּוֹן שֶׁלָּהּ, אֲנִי אֶת הַפֵּירוֹת וְהָאֱגוֹזִים שֶׁלִּי. בִּטְנִי מִתְנַדְנֶדֶת בֵּין תִּקְווֹה עַזָּה לְבֵין פַּחַד עַז לֹא פָּחוֹת, וְהַטַּלְטֵלוֹת הָאֵלּוּ מַקְשׁוֹת עָלַי לִבְלוֹעַ וְלִלְעוֹס. עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת אֶהְיֶה בְּבֵיתִי, בֵּין אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתִי. אֲנִי מְקַוֶּוה.

אֲנִי הוֹדֶפֶת מִמֶּנִּי אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הָאוֹכֶל, מְפַהֶקֶת בְּמוּפְגָּן פִּיהוּק גָּדוֹל וְנִיגַּשְׁתְּ אֶת פִּינַּת הָרְבִיצָה שֶׁלִּי. אֲנִי מוֹצִיאָה מֵהַתַּרְמִיל שֶׁלִּי סֵפֶר. הַתַּרְמִיל מֵכִיל אֶת כָּל אוֹצְרוֹתַיי עֲלֵי אֲדָמוֹת, אֶת כָּל הַחֲפָצִים שֶׁהֵבֵאתִי מֵהַכְּפָר, אֶת כָּל הַזִּיכְרוֹנוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִים אוֹתִי אֶל עִבְרִי, וְגַם אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁבָּחַרְתִּי לָקַחַת אִיתִּי כְּשֶׁנִּבְחַרְתִּי לַמְּשִׂימָה. בַּתְּחִילָּה הָיוּ הַמִּבְחָנִים הַקּוֹגְנִיטִיבִיִּים שֶׁכָּל יַלְדֵי הַכְּפָר עָבְרוּ. הָעֲשָׂרָה שֶׁקִּיבְּלוּ אֶת הַצִּיּוּנִים הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר נִשְׁלְחוּ לְמִיּוּנִים פְּסִיכוֹלוֹגִיִּים. בַּשָּׁלָב הַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁנִּשְׁאַרְנוּ רַק יוֹאָב וַאֲנִי, פָּגַשְׁנוּ גְּרִיזִילִים, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם אֲנַחְנוּ מְסוּגָּלִים לְתַקְשֵׁר אִיתָּם. וְאָז, כְּשֶׁרַק אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי, וּכְשֶׁבִּיקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְהִתְנַדֵּב, לְטוֹבַת הַכְּפָר כּוּלּוֹ, לְטוֹבַת הָאֱנוֹשׁוּת כּוּלָּהּ וּמָה שֶׁהַגְּרִיזִילִים עֲשׂוּיִים לָתֵת לָנוּ תְּמוּרַת הִתְנַדְּבוּתִי, תְּשׁוּבָתִי הָיְיתָה מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ.

הָיִיתִי אָז בַּת תֵּשַׁע, וַאֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ אָרַזְתִּי אֶת הַתַּרְמִיל, עַד כַּמָּה הִתְלַבַּטְתִּי מָה לָקַחַת. אֲנִי מְלַטֶּפֶת לִיטּוּף פְּרֵידָה אֶת כְּרִיכַת הַסֵּפֶר, אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה עַד כְּלוֹת. אוֹהֶבֶת אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵבֵאתִי אִיתִּי בְּתַרְמִיל, וְכָל בֶּגֶד שֶׁאֲנִי מוֹצִיאָה מִמֶּנּוּ וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בּוֹ כְּדֵי לְעַצֵּב דְּמוּת מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה בְּפִינַּת הָרְבִיצָה שֶׁלִּי, וְיוֹדַעַת שֶׁלֹּא אֶרְאֶה עוֹד כִּי הוּא יִישָּׁאֵר בַּמְּעָרָה וַאֲנִי לֹא. כָּל בֶּגֶד כָּזֶה קוֹרֵעַ בִּי גַּעְגּוּעִים.

אַחֲרֵי שֶׁדְּמוּת הַבַּד מְעוּצֶּבֶת, אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת צָמוּד אֵלֶיהָ מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה וּמַתְחִילָה לְהַקְרִיא בְּקוֹל רָם מֵהַסֵּפֶר.

"הָיֹה הָיְיתָה יַלְדָּה שֶׁחָיָה בַּכְּפָר עִם סַבָּא וְסָבְתָא שֶׁלָּהּ. יוֹם אֶחָד הִזְמִינוּ חֲבֵרוֹת אֶת הַיַּלְדָּה, שֶׁשְּׁמָהּ הָיָה מָאשֶׁנְקָה, לָלֶכֶת לַיַּעַר לְלַקֵּט פִּטְרִיּוֹת וּפֵירוֹת יַעַר".

קוֹלִי בּוֹקֵעַ אֶת הַדְּמָמָה. רַק כְּשֶׁאֲנִי מִקְּרִיאָה, אֲנִי מְבִינָה עַד כַּמָּה אֲרוּכָּה הָיְיתָה הַדְּמָמָה. חוֹדָשִׁים רַבִּים לֹא דִּיבַּרְתִּי בְּקוֹל רָם. לֹא הָיָה אֶל מִי, לֹא הָיָה טַעַם. וְהִיא לֹא מְדַבֶּרֶת. כַּמּוּבָן. בָּחוֹדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים דִּיבַּרְתִּי אֶל עַצְמִי. אַחַר כָּךְ דִּיבַּרְתִּי אֵלֶיהָ וְתִקְשַׁרְתִּי אִיתָּהּ רַק בַּשָּׂפָה שֶׁלָּהּ, וְאֶצְלָהּ אֵין מַשְׁמָעוּת לַצְּלִילִים שֶׁמַּגִּיעִים עִם הַשָּׂפָה. כִּמְעַט שָׁכַחְתִּי אֵיךְ לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן שֶׁל בְּנֵי אָדָם רְגִילִים, יֵשׁ לִי תְּחוּשָׁה שֶׁאֲפִילּוּ הַשָּׂפָה שֶׁלִּי הָפְכָה מְרוּבַּעַת, כְּמוֹ הָאוֹתִיּוֹת בִּסְפָרִים, שֶׁהֵם הַיְּחִידִים שֶׁדִּיבְּרוּ אִיתִּי בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה.

לְרֶגַע אֲנִי נִבְהֶלֶת, אוּלַי זוֹ הָיְיתָה טָעוּת לְהַקְרִיא כָּךְ בְּקוֹל רָם, לִשְׁבּוֹר אֶת הַשִּׁגְרָה בְּצוּרָה כָּזֹאת. אֲבָל הִתְחַלְתִּי, וְלָכֵן אֲנִי חַיֶּיבֶת לְהַמְשִׁיךְ, וַאֲנִי מְסַפֶּרֶת אֶת הַמַּעֲשִׂיָּיה הַיְּשָׁנָה, עַל הַיַּלְדָּה שֶׁנִּקְלְעָה שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ לְבִקְתַּת הַדּוֹב.

לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לַקֶּטַע בַּסֵּפֶר שֶׁבּוֹ הַיַּלְדָּה נוֹזֶפֶת בַּדּוֹב שֶׁמְּנַסֶּה לֶאֱכוֹל אֶת הָעוּגִיּוֹת מֵהַסַּל שֶׁלָּהּ, אֲנִי מְפַהֶקֶת שׁוּב, בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, מְנִיחָה אֶת הַסֵּפֶר לְיַד מִשְׁכָּבִי וְנוֹשֶׁמֶת נְשִׁימוֹת עֲמוּקּוֹת וְאִיטִּיּוֹת. מִתַּחַת לְעַפְעַפַּיִים הַכִּמְעַט סְגוּרִים מַבָּטִי עוֹקֵב אַחֲרֶיהָ, וּכְשֶׁהִיא נֶעֱלֶמֶת בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה אֲנִי יוֹצֵאת בִּשְׁפִיפָה מִיְּצוּעִי, מִתְגַּנֶּבֶת אֶל הַסַּל, נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַתַּחְתִּית הַכְּפוּלָה וּמְוַודֵּאת שֶׁמַּגַּשׁ הָעוּגִיּוֹת מוּנָּח מֵעֲלֵי הֵיטֵב וּמַסְתִּיר אֶת סוֹדִי.

עַכְשָׁיו נִשְׁאַר רַק לְהַמְתִּין. וּלְקַוּוֹת. מִבֵּין חֲרִיצֵי הַסַּל אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת אֶת הַדְּמוּת שֶׁעִיצַּבְתִּי מִבְּגָדִים תּוֹפֶסֶת מֶרְחָב מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה. אֶת הַסֵּפֶר אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מִמְּקוֹמִי בְּתוֹךְ הַסַּל, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי נִפְרֶדֶת גַּם מִמֶּנּוּ.

אַחֲרֵי דַּקּוֹת מִסְפָּר הִיא יוֹצֵאת, נִיגֶּשֶׁת אֶל הָרַחֶפֶת וְנִכְנֶסֶת לְתוֹכָהּ. הַמֶּתַח שֶׁהָיָה אָצוּר בִּי מַתְחִיל לְהִתְפּוֹגֵג. נִדְמֶה שֶׁלַּמְרוֹת הַתִּכְנוּן הָרָעוּעַ, תּוֹכְנִיתִי תַּעֲלֶה יָפֶה. הָרַחֶפֶת מַתְחִילָה לָנוּעַ, וַאֲנִי מִצְטַעֶרֶת שׁוּב שֶׁהָרֶכֶב מְכַוְונֵן אֶל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁלָּהּ בִּלְבַד, אַחֶרֶת יָכוֹלְתִּי לִבְרוֹחַ מִזְּמַן. בְּהַדְמָיוֹת שֶׁאֲנִי מְקַבֶּלֶת בִּשְׁנָתִי אֲנִי מִטִּיסָה כְּלֵי רֶכֶב דּוֹמִים מְאוֹד לְזֶה, גַּם אִם גְּדוֹלִים בְּהַרְבֵּה. אֲבָל הַהַתְאָמָה לְתַבְנִית הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלִּי, שֶׁהִיא הַמַּפְתֵּחַ לַשְּׁלִיטָה בְּרַחֶפֶת מִן הַסּוּג הַזֶּה, לֹא קַיֶּימֶת כָּאן, בְּנִיגּוּד לְהַדְמָיוֹת.

הָרַחֶפֶת נָעָה, וַאֲנִי מְדַמְיֶינֶת אוֹתָהּ יוֹרֶדֶת מִן הָהָר שֶׁלְּצַלְעוֹ שׁוֹכֶנֶת הַמְּעָרָה, גּוֹלֶשֶׁת בַּמִּדְרוֹן וּמַמְשִׁיכָה אֶל הָעֵמֶק. הָעֵמֶק הָאָהוּב שֶׁלִּי. שֶׁלָּנוּ. הִיא שְׁקֵטָה מְאוֹד, מְנוֹעָהּ מְבוּסָּס עַל אֵנֶרְגִּיָּה אָטוֹמִית נְקִיָּיה, וְכִמְעַט שֶׁאֵין בּוֹ חֲלָקִים נָעִים. בְּמַאֲמָץ מְסוּיָּם אֲנִי יְכוֹלָה לְהִיזָּכֵר אֵיךְ בָּנוּי הַמָּנוֹעַ, גַּם אֶת זֶה לָמַדְתִּי בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת הַכַּפְתּוֹר הַתַּת-סִיפִּי. יָדִי נִשְׁלַחַת אֶל צַוָּוארִי כְּמוֹ מֵאֵלֶיהָ. הַסַּל מַגְבִּיל אֶת תְּנוּעוֹתַיי, מַקִּיף אוֹתִי מִכָּל הָעִבְרִים וְלוֹחֵץ עָלַי כְּמוֹ מִשְׁקָל כָּבֵד. גּוּפִי נִכְנַע וּמִתְמָרֵד חֲלִיפוֹת בְּאוֹפֶן שֶׁאֵינוֹ מוּבָן לִי, עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹקַעַת בְּמֵעֵין תְּנוּמָה.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים אֲנִי חָשָׁה בְּבִטְנִי אֶת הֶאָטַת הַתְּנוּעָה, מִין נְפִילָה שֶׁל הַסַּרְעֶפֶת, וַאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת לַחֲלוּטִין. לֹא חָשַׁבְתִּי עַד הַסּוֹף עַל מָה שֶׁיִּקְרֶה כְּשֶׁאַגִּיעַ לַכְּפָר, אִם אַגִּיעַ אֶל הַכְּפָר. בַּסִּיפּוּר, הַכְּלָבִים גֵּירְשׁוּ אֶת הַדּוֹב, וּמָאשֶׁנְקָה יָכְלָה לָצֵאת מֵהַסַּל וּלְחַבֵּק אֶת סָבָהּ וְסָבָתָהּ. כָּאן אוּלַי. אוּלַי הַהוֹרִים שֶׁלִּי יַצִּילוּ אוֹתִי, אוּלַי הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי. אוּלַי אֵצֵא בְּעַצְמִי.