סוּפַת אָבָק רוֹגֶשֶׁת עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח שֶׁמֵּעַל לָאַרְכִיּוֹן. בְּרָקִים אֲדוּמִּים מַבְלִיחִים מֵאֲחוֹרֵי עַפְעַפַּיי הַסְּגוּרִים, וּרְעָמִים מַרְעִידִים אֶת אֵיבָרַיי הַחֲרוּכִים בְּעוֹדִי נֶאֱבָק לַחֲצוֹת אֶת הַשְּׁמָמָה. אֲנִי נִזְהָר בִּצְעָדַיי. נְקִיקִים תְּלוּלִים וַעֲמוּקִּים חוֹרְצִים קַוִּוים חַדִּים בָּאֲדָמָה, כִּלְסָתוֹת אֶבֶן קְפוּאוֹת בְּהַמְתָּנָה נִצְחִית לְמִמְטָרִים מַמָּשִׁיִּים.

לְבַסּוֹף אֲנִי דּוֹחֵק אֶת עַצְמִי כְּנֶגֶד הָרוּחַ אֶל בֵּין חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל טִירָה מִתְפּוֹרֶרֶת. הָאֶבֶן הַשְּׁחוֹרָה מִפִּיחַ מַנְחָה אוֹתֵי דֶּרֶךְ חַצְרוֹת עֲקָרוֹת, חֲדָרִים וּמַרְתְּפִים, עַד שֶׁכַּעֲבוֹר שָׁעוֹת רַבּוֹת אֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי מַעְפִּיל בְּמַעֲלָה מַדְרֵגוֹת לוּלְיָינִיּוֹת שֶׁנִּמְשָׁכוֹת עוֹד וָעוֹד. הֵן מִסְתַּיְּימוֹת לְבַסּוֹף בִּרְחָבָה חֲשׂוּפָה הַמַּזְכִּירָה פִּסְגָּה שְׁטוּחָה וּרְחָבָה. עַנְנֵי הַסְּעָרָה מִשְׂתָּרְעִים לְכָל עֵבֶר מִתַּחְתַּיי וּמִתְפַּתְּלִים בְּזַעַם סְבִיב רִכְסֵי הֶהָרִים בָּאוֹפֶק.

בְּמֶרְכַּז הָרְחָבָה נִיצַּב כֵּס שָׁחוֹר גָּדוֹל. תַּחַת הַשָּׁמַיִים הָאֲדוּמִּים גַּם צְלָלִיתוֹ עַל הַכֵּס שְׁחוֹרָה. כְּשֶׁאֲנִי קָרֵב אֵלָיו, עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, הַכְּלוּאוֹת בְּמִסְגֶּרֶת פָּנִים בּוֹהֲקוֹת בְּאָדוֹם, פּוֹנוֹת מִן הָאוֹפֶק אֵלַיי, וַאֲנִי חָשׁ אֶת עַצְמִי קָמֵל תַּחַת מִבֶּטֶן.

מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ מַפְגִּין אֶת כּוֹחוֹ. אֵין לוֹ צוֹרֶךְ בְּכָךְ. מֵאָז וּמֵעוֹלָם הָיָה לוֹ דַּי בַּמִּילִּים, וּמִילּוֹתָיו חָרְצוּ דִּינִים וְרִקְמוּ חוֹזִים. תַּחַת הַמַּבָּט הַזֶּה קַל לְהַאֲמִין בִּשְׁמוּעָה שֶׁבְּרֵאשִׁית הָיְיתָה הַמִּילָּה, וְהַמִּילָּה הָיְיתָה הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה בַּחוֹזֶה. אַךְ גַּם אִם נָכוֹן הַדָּבָר, הָיָה זֶה לִפְנֵי זְמַן רַב, לִפְנֵי שֶׁהוּא לָבַשׁ צוּרָה וְהִתְהַדֵּר בְּאָדוֹם.

הוּא מְתַעֵב אָדוֹם. לְמַעֲשֶׂה, הוּא מְתַעֵב אֶת כָּל הַצְּבָעִים.

אֲנִי מְנַסֶּה לְהַשְׁקִיט אֶת הַתִּיעוּב וְהַפַּחַד. אֵלּוּ תְּחוּשׁוֹת מוּכָּרוֹת לִי הֵיטֵב, אֲשֶׁר לֹא קָהוּ כְּהוּא זֶה בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים, חַדּוֹת כְּפִי שֶׁהָיוּ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ עָתַרְתִּי לְפָנָיו לָרִאשׁוֹנָה.

סָבַרְתִּי אָז שֶׁהוּבֵאתִי מַטָּה בְּשׁוֹגֵג. אָסַפְתִּי אֶת מְעַט הָאוֹמֶץ שֶׁבִּרְשׁוּתִי וּבְתוֹם מַסָּע אָרוֹךְ בְּמַעֲלֵה אוֹתָן מַדְרֵגוֹת נִיצַּבְתִּי מוּלוֹ, וּבְקוֹל רוֹעֵד מִלְמַלְתִּי, "אֵינִי שַׁיָּיךְ לְכָאן".

הוּא חִייֵּךְ מִבְּלִי לְהַבִּיט בִּי, וְקוֹלוֹ הֶעָמוֹק וְהַצָּרוּד הֵשִׁיב, "אִם כָּךְ, אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲזוֹב". יָדוֹ הֶחְוְותָה אֶל עֵבֶר הָאוֹפֶק, אֶל פֶּתַח מְעָרָה בֶּהָרִים הָרְחוֹקִים. וּבְאוֹתוֹ רֶגַע יָדַעְתִּי אֶת טִיב הַמְּעָרָה, אֶת טִיבָם שֶׁל הַשְּׁבִילִים הַתַּת-קַרְקָעִיִּים שֶׁבָּהֶם שׂוֹרֶרֶת עֲלָטָה מוּחְלֶטֶת, שֶׁמְּלִיטָה עַל כָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת אוּמְלָלוֹת שֶׁאִיבְּדוּ שָׁם אֶת צַלְמָן.

וְכָךְ נְסוּגוֹתִי בַּחֲזָרָה אֶל הַסּוּפָה, וּבְבוֹא הַיּוֹם מָצָאתִי אֶת הָאַרְכִיּוֹן. לוּ גּוֹרָל נִסְתָּר הָיָה אָמוּר לְחַלֵּץ אוֹתִי מִן הַתּוֹפֶת, הֲרֵי שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לְהִתְמַהְמֵהַּ, אוֹ שֶׁמָּא אָבַד בַּסְּעָרָה. בְּמַהֲלַךְ הַמֵּאוֹת הַבָּאוֹת עָתַרְתִּי בְּעִנְיְינֵי פְּעָמִים סְפוּרוֹת נוֹסָפוֹת, תָּמִיד בְּמַפַּח נֶפֶשׁ עָמוֹק.

"בָּאתָ לִשְׁאוֹל". קוֹלוֹ מֵעִיר אוֹתִי מִשַּׂרְעַפַּיי.

"סְבוּרָנִי, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, שֶׁשָּׁאַלְתִּי הִיא עֲתִירָה".

"וּמָתַי שְׁאֵלָה אֵינָהּ שְׁאֵלָה?" הוּא מֵשִׁיב. "אַחֲרֵי הַכֹּל, בִּתְשׁוּבָה חָפַצְתָּ. לֵךְ לְךָ, אִם כֵּן. לֵךְ מַעְלָה וְהָבֵא פִּתְרוֹן לַשְּׁאֵלָה שֶׁמְּיַיסֶּרֶת אוֹתְךָ".

אֲנִי נֶאֱלַם. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת הָפַכְתִּי שׁוּב וָשׁוּב בְּנִימּוּקִים שֶׁבְּגִינָם עָלַי לַחֲקוֹר אֶת הַנּוֹשֵׂא. צִיפִּיתִי לְמַאֲבָק מִילּוּלִי קָצָר, צִיפִּיתִי שֶׁאַפְסִיד. וְכָךְ, רַק לְרֶגַע, נִדְמֶה לִי שֶׁנִּיצַּחְתִּי. אַךְ הַהֲקָלָה שֶׁלִּי מִתְחַלֶּפֶת כִּמְעַט מִיָּד בַּחֲשָׁד. הוּא מְגַחֵךְ, וְהַתִּיעוּב הָרִאשׁוֹנִי, אוֹתוֹ תִּיעוּב שֶׁחַשְׁתִּי כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי בּוֹ לִפְנֵי עִידָּנִים, שָׁב וּמֵצִיף אוֹתִי.

"אַתָּה חוֹשֵׁשׁ מֵהַתַּשְׁלוּם. אַתָּה חוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב לְמִשְׂרָדְךָ וְלִמְצוֹא חוֹזֶה נוֹסָף עַל שׁוּלְחָנְךָ, עִם שִׁמְךָ בְּכוֹתַרְתּוֹ וַחֲתִימָתְךָ בְּתַחְתִּיתוֹ. אַל תִּתְיַיסֵּר בְּמַחֲשָׁבוֹת. חָתַמְתָּ עָלָיו בָּרֶגַע שֶׁהִתְחַלְתָּ לַחֲקוֹר אֶת הַנּוֹשֵׂא. יִיתָּכֵן שֶׁטֶּרֶם נִתְקַלְתָּ בּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַמִּיּוּן". מַבָּטוֹ פּוֹנֶה אֵלַי וְחִיּוּכוֹ מִתְרַחֵב. "וְיִיתָּכֵן, אֲפִילּוּ סָבִיר לְהַנִּיחַ, שֶׁפָּסַחְתָּ עָלָיו. הוּא נִרְאָה דַּל, וְאַתָּה רִפְרַפְתָּ עָלָיו וְהִמְשַׁכְתָּ הָלְאָה".

הוּא מְסַמֵּן לִי בְּיָדוֹ לָצֵאת. "תְּקַבֵּל לַיְלָה אֶחָד לָחוּג סְבִיב שְׁאֵלָתְךָ"