יְלָדִים מִפְלָצוֹת
בְּהֶמְשֵׁךְ הָאֲסוּפָּה נִפְגּוֹשׁ בְּעוֹד יֶלֶד מִפְלֶצֶת, אַנְתוֹנִי מִ"הַחַיִּים כָּל כָּךְ טוֹבִים". זֶהוּ סִיפּוּר מַפְחִיד לֹא פָּחוֹת, אֲבָל בּוֹ לֹא נִתְבַּקֵּשׁ לְהִזְדַּהוֹת עִם הַמִּפְלֶצֶת, אֶלָּא "רַק" לְפַחֵד מִפָּנֶיהָ. גַּם בְּסִיפּוּר "פָרֶנְהַיְיט חָבִיב" הַמְּסַפֵּר הוּא הַמִּפְלֶצֶת, אֲבָל אֵינֶנּוּ חָשִׁים הִזְדַּהוּת עִימּוֹ מִשּׁוּם שֶׁהַמִּפְלַצְתִּיּוֹת שֶׁלּוֹ נֶחְשֶׂפֶת בְּשָׁלָב מוּקְדָּם. הַיֶּלֶד חֲסַר הַשֵּׁם שֶׁל מָתִיסוֹן נֶחְקַק אֶצְלִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁנֵיהֶם, דַּוְוקָא בִּגְלַל הַתַּמְצִיתִיּוֹת, בִּגְלַל הָאוּמְלָלוּת, מִפְּנֵי שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתוֹ וְרִיחַמְתִּי עָלָיו לִפְנֵי שֶׁיָּדַעְתִּי מָה הוּא. חֲבָל שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ לֹא הִצְלִיחוּ בְּכָךְ. אוּלַי עִם זֶה אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים יוֹתֵר מִכָּל בְּסוֹף הַסִּיפּוּר: אוּלַי הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת.

לְפִי הַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ נִכְתַּב הַסִּיפּוּר, אֲנִי מְנַחֵשׁ שֶׁהַמָּקוֹר לַסִּיּוּט הַזֶּה, שֶׁל יֶלֶד מִפְלֶצֶת שֶׁנּוֹלַד לְהוֹרִים רְגִילִים, הוּא הַסִּיּוּט הָאָמֵרִיקָאִי שֶׁל פַּחַד מִמּוּטַצְיוֹת בָּעִידָּן הַגַּרְעִינִי, כְּמוֹ בַּסִּיפּוּר "רַק אִמָּא". מֵתִיסוֹן עַצְמוֹ אָמַר בְּרֵיאָיוֹן שֶׁהוּא אֵינוֹ זוֹכֵר מֵאַיִן הִגִּיעַ הָרַעְיוֹן, וְשֶׁהוּא רַק רָצָה לִכְתּוֹב סִיפּוּר עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה לַזּוּג הוֹרִים מְמוּצָּע כְּשֶׁנּוֹלַד לָהֶם יֶלֶד מִפְלַצְתִּי.

"לֹא הָיִיתִי כּוֹתֵב אוֹתוֹ כַּיּוֹם", אָמַר, "פָּשׁוּט מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְסוּגָּל לְהַאֲמִין בְּכָךְ בְּיוֹדְעִי אֶת מָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ כָּעֵת, לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי לְהוֹרֶה וְגִידַּלְתִּי אַרְבָּעָה יְלָדִים. פָּשׁוּט לֹא הָיִיתִי מְסוּגָּל לְקַבֵּל אֶת הַלּוֹגִיסְטִיקָה שֶׁלּוֹ. וְזֶה הָיָה מְצַעֵר, מִשּׁוּם שֶׁבַּסִּיפּוּר זֶה מִסְתַּדֵּר טוֹב, וְהוּא הָפַךְ אֵיכְשֶׁהוּ לִקְלָאסִיקָה בְּתִחוּמוֹ".

אֵינֶנִּי בָּטוּחַ אִם לְכָךְ הִתְכַּוֵּון מֵתִיסוֹן, אֲבָל אִם הֵבַנְתִּי אוֹתוֹ נָכוֹן אָז מְעַנְיֵין לִרְאוֹת אֵיךְ דַּוְוקָא סוֹפֵר אֵימָה לֹא מְסוּגָּל לְהַאֲמִין שֶׁזְּוָועָה אֱנוֹשִׁית כְּזֹאת, הִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת שֶׁל הוֹרִים כְּלַפֵּי יַלְדָּם, עֲלוּלָה לְהִתְקַיֵּים בַּמְּצִיאוּת. לְצַעֲרִי, רוּבֵּנוּ נֶחְשַׂפְנוּ לְסִיפּוּרֵי הַזְּוָועָה שֶׁל יְלָדִים שֶׁגָּדְלוּ בִּתְנָאִים מְזַעְזְעִים לֹא פָּחוֹת מֵהַיֶּלֶד מִפְלֶצֶת הַזֶּה, וַאֲפִילּוּ בְּלִי הַ"הַצְדָּקָה" שֶׁל הֱיוֹתָם מְעַוְּותִים. מֵהַבְּחִינָה הַזֹּאת הַסִּיפּוּר דַּוְוקָא הֶגְיוֹנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי, וְלֹא הִתְקַשֵּׁיתִי בִּמְיוּחָד לְהַשְׁעוֹת אֶת הַסָּפֵק.

אִם הִתְכַּוֵּון לְחוֹרִים בְּהִיתָּכְנוּת הָעֲלִילָה, וַדַּאי שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצוֹא כָּאֵלֶּה: לְמָשָׁל, אִם הַיֶּלֶד כְּבָר הִשְׁתּוֹלֵל פַּעַם בֶּעָבָר, אֵיךְ יִיתָּכֵן שֶׁהוּא לֹא מַכִּיר אֶת אֲגַפֵּי הַבַּיִת הָאֲחֵרִים שֶׁמִּחוּץ לַמַּרְתֵּף? אוֹ הַאִם מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת שֶׁלַּאֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה, בַּת שָׁלוֹשׁ אוֹ אַרְבַּע לְפִי הַתֵּיאוּר, לֹא נוֹדַע מֵעוֹלָם עַל קִיּוּמוֹ? וְעִם זֹאת, הָעֲלִילָה פָּשׁוּט עוֹבֶדֶת. כֵּן, כָּכָה זֶה. כָּךְ בְּנֵי אָדָם עֲלוּלִים לְהָגִיב לַשּׁוֹנֶה וְלַמְּעוּוָּת, לַמַּפְחִיד מֵעֶצֶם הֲוָויָיתוֹ – אֲפִילּוּ אִם הוּא יַלְדָּם שֶׁלָּהֶם. בַּמּוּבָן הַזֶּה, הָאֵימָה הִיא אֲמִיתִּית.