"מְאַבֶּדֶת אוֹתוֹ", תִּיקְּנָה יוֹנָה.

"אָז אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי כַּזֶּה", הִמְשִׁיכָה חוֹשֶׁן "שֶׁאֲנִי כַּזֶּה יְכוֹלָה לִבְחוֹר מְצִיאוּת אַחֶרֶת, מַקְבִּילָה כָּזֶה, שֶׁשָּׁם לֹא תָּמִיד-תָּמִיד הִיא מַפִּילָה אוֹתוֹ. בֶּטַח שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה. בְּכֵּיף. שֶׁפַּעַם אַחַת יִהְיֶה מַצְלִיחַ לָהּ וְהוּא לֹא נוֹפֵל. אֲבָל בֶּאֱמֶת, בְּאִמָּא שֶׁלִּי, אֵין מַצָּב שֶׁכּוּלָּם כָּכָה יִישָּׁאֲרוּ לֹא נְפוּלִים. וְגַם אֵין מַצָּב שֶׁאִם אֲנִי יַהֲפוֹךְ אוֹתוֹ לְלֹא נָפוּל אָז הוּא יִישָּׁאֵר לֹא נָפוּל גַּם עַכְשָׁיו. קָפִישׁ? לָמָּה יֵשׁ אֵתִיקָה אֶצְלֵנוּ, אֲנַחְנוּ אָסוּר לָנוּ לְהַגְדִּיל אֶת הַמִּסְפָּר נְפָשׁוֹת בָּעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁיו".

כִּיפָא הִנְהֵן לְעֵבֶר חוֹשֶׁן, וְשָׁאַל אוֹתָהּ "וְיֵשׁ מִגְבָּלָה אֶתִּית עַל מִי מֵהֶם מַגִּיעַ לָעוֹלָם?"

חוֹשֶׁן הִיטְּתָה רֹאשָׁהּ בַּאֲלַכְסוֹן, כְּמַקְשִׁיבָה לֶאֱמֶת נִסְתֶּרֶת מִן הָאֲחֵרִים, וְהֵשִׁיבָה אַחֲרֵי זְמַן קָצָר "לֹא. קָטָן עָלַי. אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁבָּא לָךְ, כַּפָּרָה. רַק תַּגִּיד".

כִּיפָא הִנְהֵן וְאָז פָּנָה לְיוֹנָה "אַתְּ מְבִינָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת לְךָ?"

יוֹנָה, שֶׁהִפְנְתָה אֶת עֵינֶיהָ מִן הָאֶחָד לַשְּׁנִיָּה בִּזְמַן הַשִּׂיחָה בֵּינֵיהֶם, גֵּירְדָה אֶת הָאַף, לָעֲסָה אֶת קְצֵה אֶצְבָּעָהּ, קִימְּטָה אֶת מִצְחָה, וְאָז עָנְתָה, "כֵּן. לֹא. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת".

"חוֹשֶׁן אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִבְרוֹר לָךְ מְצִיאוּת אַחֶרֶת, חֲלוּפִית. בַּמְּצִיאוּת הַחֲלוּפִית הַזֹּאת יִהְיֶה הֵירָיוֹן אֶחָד שֶׁלְּךָ שֶׁיִּסְתַּיֵּים בְּלֵידָה. זֶה אוֹמֵר שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל אֶת מָה שֶׁבִּיקַּשְׁתָּ, שֶׁיִּיוָּולֵד לְךָ יֶלֶד". כִּיפָא רָאָה אֶת הַחִיּוּךְ מִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנֶיהָ שֶׁל יוֹנָה, וְהִקְשִׁיחַ אֶת גֵּווֹ. "תַּקְשִׁיבִי עַד הַסּוֹף".

יוֹנָה הִקְשִׁיבָה, אֲבָל הַחִיּוּךְ לֹא מָשׁ מִפָּנֶיהָ. רַגְלָהּ קִפְצְצָה בַּעֲלִיצוּת בִּלְתִּי נִשְׁלֶטֶת.

"הָאֵתִיקָה שֶׁל בּוֹרְרֵי הַמְּצִיאוּת לֹא מְאַפְשֶׁרֶת לָהֶם לְהַגְדִּיל אֶת מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת בָּעוֹלָם הַצָּפוּף הַזֶּה. אָז חוֹשֶׁן יְכוֹלָה, וְהִיא תִּבְרוֹר לָךְ מְצִיאוּת שֶׁבָּהּ נוֹלַד לָךְ יֶלֶד. אֲבָל בַּנְּקוּדָּה הַזֹּאת בַּמְּצִיאוּת הַמַּקְבִּילָה, בַּתַּאֲרִיךְ שֶׁל הַיּוֹם וּבַשָּׁעָה שֶׁל עַכְשָׁיו, הַיֶּלֶד שֶׁנּוֹלַד לְךָ כְּבָר לֹא יִהְיֶה בַּחַיִּים. אַתְּ מְבִינָה?"

כִּיפָא הִסְתַּכֵּל עַל יוֹנָה, עַל הַחִיּוּךְ שֶׁנָּמוֹג, וְעַל כַּף הָרֶגֶל שֶׁהִפְסִיקָה לָנוּעַ. הִיא הֵבִינָה.

"אֲנִי הַבּוֹרֵר וְזֶה פְּסַק הַבּוֹרְרוּת", אָמַר אֶת הַמִּלִּים הַמְּחַיְּיבוֹת "מָחָר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּדִיּוּק, שְׁתֵּיכֶן חוֹזְרוֹת אֵלִי, וְאַתְּ אוֹמֶרֶת אֵיזֶה מֵהַיְּלָדִים בָּחַרְתָּ, וְהוּא יָבוֹא לְעוֹלָם, חוֹשֶׁן תִּבְרוֹר לָךְ מְצִיאוּת כְּזֹאת בִּשְׁבִילְךָ, זֶה יִקְרֶה. וְכָל הַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים צְרִיכִים לְהַסְכִּים לָנוּחַ עַל מְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם. אַתְּ מְבִינָה? אֶת צְרִיכָה לְדַבֵּר אִיתָּם וְשֶׁהֵם יַסְכִּימוּ לְהֵיעָלֵם. וְאַתְּ צְרִיכָה גַּם לְהַחֲלִיט וּלְהַגִּיד לְחוֹשֶׁן מָחָר בַּצָּהֳרַיִים, עַל הַיֶּלֶד שֶׁבָּחַרְתָּ שֶׁיִּוָּולֵד, מָתַי אַתְּ בּוֹחֶרֶת שֶׁהוּא יָמוּת". כִּיפָא פָּנָה לְחוֹשֶׁן, כְּדֵי לְבָרֵר. "אַתְּ יְכוֹלָה לִבְרוֹר מְצִיאוּת כְּזֹאת? שֶׁהִיא תִּבְחַר מָתַי הוּא מֵת? אוֹ שֶׁיֵּשׁ מִגְבָּלוֹת עַל זֶה?"

"כֵּן. בֶּטַח. אֵין בְּעָיוֹת", אָמְרָה חוֹשֶׁן "אֲבָל הוּא חַיָּיב לָמוּת לִפְנֵי הַזְּמַן שֶׁעַכְשָׁיו. אַחֶרֶת זֶה לֹא עוֹבֵד".

יוֹנָה מִצְמְצָה בְּעֵינֶיהָ, פָּתְחָה וְסָגְרָה אֶת פִּיהָ, וּלְבַסּוֹף אָמְרָה, "אֲבָל... אֲבָל הֵם כּוּלָם יָמוּתוּ"

כִּיפָא אִישֵּׁר בְּנִיד רֹאשׁ, וְהִתְחִיל לִדְחוֹף אֶת שְׁתֵּיהֶן לִכְיוֹן הַדֶּלֶת. "כָּל הַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים מוּכְרָחִים לָמוּת".

"וְגַם אַבְשָׁלוֹם שֶׁאֲנִי בּוֹחֶרֶת, גַּם הוּא יָמוּת" הַקּוֹל שֶׁל יוֹנָה רַעַד, אֲבָל כִּיפָא הִמְשִׁיךְ וְדָחַף אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת.

"גַּם הוּא יָמוּת. כָּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר לְךָ לְהַחֲלִיט זֶה אֶת מִי מֵהֶם לְהַחֲיוֹת, וּמָתַי זֶה שֶׁהֶחֱיֵית יָמוּת. חוֹשֶׁן תִּבְרוֹר לְךָ אֶת הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת שֶׁהֶחְלַטְתְּ עָלֶיהָ. מָחָר, בִּשְׁתֵּים עֲשָׂרָה וָחֵצִי בְּדִיּוּק, תִּהְיוּ כָּאן שְׁתִיכֶן".

חוֹשֶׁן וְיוֹנָה יָצְאוּ מֵהַדֶּלֶת. כִּיפָא סָגַר אוֹתָהּ, וְהִתְבּוֹנֵן בַּמָּסָךְ כְּשֶׁהִתְרַחֲקוּ לְכִיוּוּן הַמַּעֲלִית.

אַחַר כָּךְ מָזַג לְעַצְמוֹ וִיסְקִי לְתוֹךְ כּוֹס הַקָּפֶה. לִפְעָמִים הוּא מַמָּשׁ שָׂנֵא אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, אֲבָל הַצֶּדֶק צָרִיךְ לְהֵיעָשׂוֹת.

כִּיפָא שָׁלַף אֶת הַטֵּלֵפוֹן הַנַּיָּיד מִכִּיסוֹ, וְהִבִּיט בִּתְמוּנוֹת הָאַחְיָינִים שֶׁלּוֹ. הָיוּ שָׁם אֲבִיאֵל הַגָּדוֹל, וְהָדָר הַקְּטַנָּה. כִּיפָא לִיטֵּף אֶת הַמָּסָךְ בְּאֶצְבָּעוֹ. כְּבָר יוֹמַיִים לֹא דִּיבֵּר אִיתָּם, וְכִמְעַט שָׁבוּעַ חָלַף מֵאָז שֶׁנִּפְגְּשׁוּ. הוּא שָׁלַח הוֹדָעָה לַאֲחוֹתוֹ וְהֵם קָבְעוּ לְהִיפָּגֵשׁ בְּיוֹם שִׁישִּׁי אֶצְלָהּ. אֲרוּחָה מִשְׁפַּחְתִּית.

"וְתַגִּידִי לְאַבִיאֵלִי וְהָדָרִי שֶׁיִּתְכּוֹנְנוּ לְהַפְתָּעָה", סָגַר כִּיפָא אֶת הַשִּׂיחָה.

"תַּפְסִיק לְפַנֵּק אוֹתָם כָּל הַזְּמַן, יֵשׁ לָהֶם כְּבָר הַכֹּל. וְתַעֲשֶׂה לְעַצְמְךָ יְלָדִים מִשֶּׁלְּךָ". הֵשִׁיבָה אֲחוֹתוֹ. כִּיפָא לֹא עָנָה, אֲבָל חָשַׁב שֶׁבּוֹרֵר לֹא יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ יְלָדִים, מִישֶׁהוּ מִמְּבַקְּשֵׁי הַבּוֹרְרוּת כְּבָר הָיָה דּוֹאֵג לְנַסּוֹת וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל הַחְלָטוֹת הַבּוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי אִיּוּמִים עֲלֵיהֶם, וּמִישֶׁהוּ שֶׁפְּסַק הַבּוֹרְרוּת לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו כְּבָר הָיָה מְמַמֵּשׁ אֶת הָאִיּוּמִים. לֹא, לְעוֹלָם לֹא יִהְיוּ לוֹ יְלָדִים, לֹא כָּל עוֹד הוּא בַּמִּקְצוֹעַ. כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵד בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן אָסוּר שֶׁיִּהְיוּ לְךָ נְקוּדּוֹת תּוּרְפָּה שֶׁיְּכוֹלִים לִלְחוֹץ עָלֶיךָ אִיתָן.