תּוֹךְ יָמִים סְפוּרִים יָדְעוּ כּוּלָּם, הָעֲבָדִים, הַשְּׁפָחוֹת וְהַנַּוָּודִים שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בִּבְאֵר, עַל הַמִּתְרַחֵשׁ. נִיחוּשִׁים וְהַשְׁעָרוֹת שֶׁנִּלְחֲשׁוּ לְיַד הַשּׁוֹקֶת עָסְקוּ בִּשְׁאֵלָה אַחַת וִיחִידָה: הַאִם יִשְׁמָעֵאל בֶּאֱמֶת יִיקַּח אוֹתָנוּ בַּחֲזָרָה לִבְאֵר שֶׁבַע.

"זוֹ עִיר גְּדוֹלָה לֵאלוֹהִים!" סִיפְּרָה פְּטוּמָה לִנְבָיוֹת, "מְרוּצֶּפֶת בְּשַׁיִשׁ, וּבָתֶּיהָ מְעוּטָּרִים בְּזָהָב. כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם". בְּאֵר שֶׁבַע הִצְטַיְּירָה בְּעֵינַיי כְּמוֹ גַּן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת, שׁוֹנֶה מְאוֹד מִמִּדְבַּר הַפֶּרֶא שֶׁלָּנוּ שֶׁרָדַף אוֹתִי לְלֹא הֶרֶף.

הַיְּחִידִים שֶׁלֹּא הִצְטָרְפוּ לַחֲגִיגָה הָיוּ אַבָּא וְסַבְתָּא.

נִדְרְשׁוּ לְיִצְחָק כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי שֶׁהָיָה מְסוּגָּל לִפְרוֹשׂ אֶת סִיפּוּרוֹ כָּרָאוּי, וְגַם אָז רַק בְּמִקְטָעִים לְאוֹזְנֵי אָבִי בִּלְבַד. הוּא מִיעֵט לְדַבֵּר, וְיָצָא מִן הָאֲגַף שֶׁהוּקְצָה לוֹ רַק כְּדֵי לֶאֱכוֹל אוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת אָבִי.

תָּמִיד לְאַחַר הַשִּׂיחוֹת עִם דּוֹדִי הָיָה אַבָּא הוֹלֵךְ לְסַבְתָּא, שֶׁיָּשְׁבָה לְצַד הָאֵשׁ, וּמְדַבֵּר בַּקּוֹל הַנָּמוּךְ וְהַשֶּׁקֶט שֶׁיִּיחֵד רַק לָהּ. הֲמוּלַּת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁל בָּשְׂמַת וְקֵדְמָה הַפְּעוּטִים הִסְוְותָה אֶת דִּבְרֵיהֶם מֵאוֹזְנֵי אַחַיי הָאֱנוֹשִׁיִּים, אֲבָל אֲנִי שָׁמַעְתִּי כָּל מִילָּה כְּשֶׁצָּפִיתִי בָּהֶם בַּסֵּתֶר.

"...קוֹרְבָּן עוֹלָה עַל הַר הַמּוֹרִיָּה", לָחַשׁ אַבָּא, וְהַלֶּהָבוֹת הִדְגִּישׁוּ אֶת הַצַּלָּקוֹת שֶׁעַל פָּנָיו.

"אַתָּה מִתְפַּלֵּא" חֲצִי חִיּוּךְ עָקוֹם הִטָּה אֶת כָּל הַקְּמָטִים שֶׁלָּהּ הַצִּידָּה. "הוּא גֵּירֵשׁ אוֹתִי וְאוֹתְךָ לַמִּדְבָּר בְּלִי דָּבָר זוּלַת חֵמֶת מַיִם וְלֶחֶם".

"אוּלַי לָנוּ הָיָה יוֹתֵר מַזָּל מִלְּיִצְחָק", הִרְהֵר אַבָּא בְּקוֹל. "אֲנַחְנוּ גּוֹרַשְׁנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע לִפְנֵי שֶׁאֱלוֹהִים אָמַר לוֹ לִשְׁחוֹט אֶת בָּנָיו".

"יִשְׁמָעֵאל", קָטְעָה סָבְתָא אֶת דְּבָרָיו. אוֹתָהּ אֲרֶשֶׁת הִמְשִׁיכָה לְעַטֵּר אֶת שְׂפָתֶיהָ, אַךְ מְעַט יוֹתֵר חֶסֶד וְרוֹךְ חִלְחֲלוּ אֵלֶיהָ. "אַבְרָהָם אָהַב תָּמִיד אֶת אֱלוֹהִים שֶׁלּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁסְּבִיבוֹ".

אַבָּא הִתְעַטֵּף בִּשְׁתִיקָה קוֹדֶרֶת, אֲבָל סָבְתָא הִמְשִׁיכָה, "וְעַכְשָׁיו גַּם יִצְחָק, הַבֵּן הַקָּטָן שֶׁל שָׂרָה, בָּרַח מִמֶּנּוּ. הוּא בֶּטַח בּוֹדֵד מְאוֹד".

אַבָּא גִּיחֵךְ וְהֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ, "אֶת נִשְׁמַעַת כְּאִילּוּ אַתְּ בֶּאֱמֶת שׁוֹקֶלֶת לַחֲזוֹר".

"אֲנִי שׁוֹקֶלֶת לַחֲזוֹר".

הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ בַּחֲטָף. "מַחְלַת? אֶת שׁוּב מְצוֹתֶתֶת"

יָכוֹלְתִּי לְשַׁקֵּר, לוֹמַר שֶׁאֲנִי מַשְׁגִּיחָה עַל הַתִּינוֹקוֹת, אֲבָל גַּם הֵם וְגַם אֲנִי הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי מְשַׁקֶּרֶת.

סָבְתָא צִקְצְקָה בִּלְשׁוֹנָהּ. לוּ פְּטוּמָה, אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אַבָּא, הָיְיתָה תּוֹפֶסֶת אוֹתִי, הִיא הָיְיתָה מַשְׁלִיכָה עָלַי סַנְדָּל. אֲבָל סָבְתָא חִיבְּבָה אוֹתִי בְּאוֹפֶן מְשׁוּנֶּה, וְהָיְיתָה חֲמִימָה מַסְפִּיק כְּדֵי שֶׁאַרְגִּישׁ נֶאֱהֶבֶת לַמְרוֹת הַחַיִּים הַקָּשִׁים בִּבְאֵר. "מַסְפִּיק, מַחְלַת, לְכִי הָבִיאִי עוֹד מַיִם מֵהַבְּאֵר, אֲנִי רוֹצֶה לִמְהוֹל אוֹתָם בִּדְבַשׁ תְּמָרִים בִּשְׁבִיל דּוֹדֵךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְאוֹשֵׁשׁ".

מֵרוֹב שֶׁהוּפְתַּעְתִּי לִשְׁמוֹעַ אוֹתָהּ מְכַנֶּה אֶת הַזָּר הַזֶּה "דּוֹד" לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּט כְּהֶרְגֵּלִי כְּשֶׁהִיא תָּחֲבָה אֶת הַכַּד בְּיָדִי וְכִיוְּונָה אוֹתִי לְעֵבֶר פֶּתַח הָאוֹהֶל.

הָיִיתִי רוֹצָה לָשֵׂאת אֶת הַכַּד כְּדֶרֶךְ הַשְּׁפָחוֹת, מְאוּזָּן לְהַפְלִיא עַל רֹאשִׁי. אוּלָם כְּנָפַיי גָּרְמוּ לוֹ תָּמִיד לְהִתְעַרְעֵר וְלִיפּוֹל. לָכֵן חִיבַּקְתִּי אֶת צַוָּוארוֹ וְגָרַרְתִּי אוֹתוֹ אֶל הַמַּעְיָין.

חֲבוּרַת נַוָּודִים שֶׁהִסְתַּפְּחוּ לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ, פְּנֵיהֶם מְכוּסִּים בִּצְעִיפִים צִבְעוֹנִים וּגְדוֹלִים, עָשְׂתָה עִיקּוּף גָּדוֹל כְּדֵי לֹא לַחֲלוֹף בְּקִרְבָתִי. אֶחָד מֵהֶם הֵסִיט אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר שֶׁנִּלְוָוה אֲלֵיהֶם כָּךְ שֶׁלֹּא יַבִּיט בִּי, וּמִלְמֵל, "אַל תִּסְתַּכֵּל. מַחְלַת גּוֹרֶמֶת לַמַּחֲלוֹת".

סְבִיב הַשּׁוֹקֶת הִתְגּוֹדְדוּ הַכְּבָשִׂים, וְדוּמָּה וּמַשָּׂא הִנְחוּ אוֹתָם אֶל עֵבֶר הַמִּרְעֶה. נוֹפַפְתִּי לָהֶם לְשָׁלוֹם אַף שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁאַחַיי הַקְּטַנִּים לֹא נָהֲגוּ לְהָשִׁיב לִי מוּל עֵינֵי חַבְרֵיהֶם. רָכַנְתִּי מֵעַל גְּדַת הַמַּעְיָין הַקָּטָן שֶׁהֶעֱנִיק חַיִּים לְכָל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְשִׁיקַּעְתִּי אֶת צַוָּואר הַכַּד בְּמַיִם. צְלִיל צְלִיפָה נִשְׁמָע וְאַחֲרָיו גַּל כְּאֵב מַפְתִּיעַ שֶׁגָּרַם לִי לִשְׁמוֹט אֶת הַכַּד מִיָּדִי. הוּא שָׁקַע בִּמְהִירוּת בְּמַיִם.

צְחוֹק יַלְדוּתִי וְקוֹלוֹת טְפִיפָה שֶׁל כַּפּוֹת רַגְלַיִים בֵּין הַסּוֹף וְהַצִּמְחִיָּיה נִשְׁמְעוּ, אוּלָם לֹא הָיָה לִי פְּנַאי לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם. בָּלַעְתִּי אֶת הָעֶלְבּוֹן וְרָכַנְתִּי בְּעִקְבוֹת הַכַּד כְּדֵי לִתְפּוֹס אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַקַּרְקָעִית וְאֵיאָלֵץ לְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת נְבָיוֹת אוֹ קֵדָר. קְרִירוּת הַמַּיִם לֹא הִסְפִּיקָה כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אֶת לַהַט הַכְּאֵב וְהַצַּעַר שֶׁבְּחָזִי.

לֹא הָיִיתִי זְרִיזָה מַסְפִּיק – הַכַּד שֶׁקַע עָמוֹק מִדַּי.

הִזְדַּקַּפְתִּי. יָדַיי הָרְטוּבּוֹת גֵּירְדוּ מָקוֹר אֲבָל הָאֲוִויר הַחַם הֶעֱלָה קֶבֶס בִּגְרוֹנִי. סָבְתָא לֹא תִּהְיֶה מְרוּצָּה.

"אַתְּ צְרִיכָה עֶזְרָה?" קוֹל זָר הֵנִיעַ אוֹתִי לִזְקוֹף אֶת רֹאשִׁי בִּמְהִירוּת.

יִצְחָק עָמַד לְיָדִי, וְנִיסָּה לְאַתֵּר בְּמַבָּטוֹ אֶת הַכַּד שֶׁלִּי עַל הַקַּרְקָעִית.

"לֹא", נֶחְפַּזְתִּי לוֹמַר, "אַתָּה בְּוַודַּאי עֲדַיִין מוּתָּשׁ מֵהַדֶּרֶךְ הָאֲרוּכָּה, אֲנִי אִיכָּנֵס וְאֶמְשֶׁה אוֹתוֹ. אֵין סִיבָּה ש..."

נֶתֶז מַיִם הָיָה הַתְּשׁוּבָה הַיְּחִידָה שֶׁקִּיבַּלְתִּי כְּשֶׁיִּצְחָק הִשִּׁיל אֶת נְעָלָיו מֵעַל רַגְלָיו וְיָרַד לְתוֹךְ בְּרֵיכַת הַמַּעְיָין. "אֱלוֹהִים", הוּא שִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו, וַאֲפִילּוּ מִמְּקוֹמִי עַל הַחוֹף יָכוֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת עוֹרוֹ נַעֲשָׂה חִידּוּדִים חִידּוּדִים מֵהַקּוֹר.

"בְּבַקָּשָׁה, אֵין סִיבָּה שֶׁאוֹרֵחַ יֵירָטֵב –"

הוּא לֹא הִנִּיחַ לִי לְסַיֵּים אֶת דְּבָרַיי וְצָלַל לְמַעֲמַקֵּי הַמַּעְיָן. שָׁעָה קַלָּה נוֹתַרְתִּי עוֹמֶדֶת עַל הַגָּדָה, כְּשֶׁרַחַשׁ הַזְּבוּבִים וְרֵיחַ הֶעָסִיס שֶׁל הַצִּמְחִיָּיה הָרְמוּסָה אוֹפְפִים אוֹתִי. מַחְשְׁבוֹתַיי הִתְרוֹצְצוּ בְּרֹאשִׁי. אִם הוּא יִטְבַּע יַגִּידוּ שֶׁאֲנִי הֵבֵאתִי עָלָיו אֶת מוֹתוֹ בְּטֶרֶם עֵת.

א