מְעַרְבּוֹלֶת
"מָה עָשִׂיתָ לַבְּגָדִים שֶׁלְּךָ?" אִמָּא מִזְדַּעְזַעַת. "שׁוּב שִׂיחַקְתֶּם בִּמְעַרְבּוֹלֶת?" קוֹלָהּ כּוֹעֵס וּמְאוּכְזָב.

כְּבָר לָמַדְתִּי לֹא לָגֶשֶׁת וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ בָּרְגָעִים הָאֵלֶּה. זֶה גּוֹרֵם לָהּ לְהִסְתַּכֵּל עָלַי בְּמַבָּט תָּמֵהַּ, לִהְיוֹת קְצָת פָּחוֹת אִמָּא.

מֵאָז וּמִתָּמִיד הַמְּעַרְבּוֹלֶת הָיְיתָה הַחוֹר הַשָּׁחוֹר שֶׁלָּנוּ, הַיְּלָדִים. מוֹקֵד הַגְּרָבִיטַצְיָה הַקַּטְלָנִי, שֶׁיָּכוֹלְנוּ לָחוּג סְבִיבוֹ וּלְנַסּוֹת לַחֲמוֹק מִמֶּנּוּ, אֲבָל בַּסּוֹף תָּמִיד שָׁאַב אוֹתָנוּ לְתוֹכוֹ. מְעַרְבּוֹלֶת זְמַן זְעִירָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה עַל הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ שֶׁלָּנוּ סָמוּךְ לְתַחֲנַת הַהִתְיַישְּׁבוּת. יְחִידָה מִסּוּגָהּ, כְּכָל שֶׁיָּדַעְנוּ. הִיא לֹא עוֹשָׂה הַרְבֵּה, רַק זוֹרֶקֶת אוֹתְךָ קְצָת אָחוֹרָה בַּזְּמַן: רֶבַע שָׁעָה, לִפְעָמִים חֲצִי שָׁעָה. אַתָּה יָכוֹל לִפְגּוֹשׁ אֶת עַצְמְךָ. זֶה מַחֲזִיק רַק כַּמָּה דַּקּוֹת וְאָז הַכֹּל מִתְעַמְעֵם וְאַתָּה בַּחֲזָרָה בַּזְּמַן שֶׁלְּךָ. הֲכִי אָהַבְנוּ לָרוּץ דַּרְכָּהּ שׁוּב וָשׁוּב, לְיַיצֵּר עוֹד וָעוֹד מֵעַצְמֵנוּ, וּפִתְאוֹם כְּבָר לֹא הָיִינוּ רַק קוֹמֶץ יְלָדִים אֶלָּא עֵדֶר שֶׁל צְחוֹק וְרִיצָּה וְאֵינְסְפוֹר אֶפְשָׁרוּיוֹת.

"אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה זֶה מְסוּכָּן", אִמָּא אוֹמֶרֶת. "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהִיא עִקְבִית, אֲבָל פַּעַם עוֹד יִקְרֶה אָסוֹן כְּשֶׁאֶחָד מִכֶּם יָרוּץ לְתוֹךְ אֵיזוֹ אָנוֹמַלְיָה".

הִיא טוֹעָה כַּמּוּבָן. אֲנִי רוֹצָה לְשַׁקֵּר לָהּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אִיכָּנֵס שׁוּב לִמְעַרְבּוֹלֶת. לִרְאוֹת אוֹתָהּ לְרֶגַע מְחַיֶּיכֶת, מַבִּיטָה עָלַי בְּאַהֲבָה. אֲבָל הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ מִסְתַּיֵּים, הַחֶדֶר מִתְעַמְעֵם וְאִמָּא נֶעֱלֶמֶת. אֲנִי שׁוּב בְּתַחֲנַת הַהִתְיַישְּׁבוּת הַמְּאוּבֶּקֶת שֶׁאַחֲרֵי הַתַּקָּלָה, אֶחָד מֵהַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁהִסְפִּיקוּ לִלְבּוֹשׁ בִּזְמַן אֶת חֲלִיפוֹת הַחֵירוּם וְנִיצְּלוּ – רַק כְּדֵי לְהָבִין שֶׁגּוֹרָלֵנוּ נֶחֱרָץ, כִּי מָה יַעֲשׂוּ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים לְבַדָּם עַל עוֹלָם לֹא מְיוּשָּׁב?

הָעֶרֶב כְּבָר יוֹרֵד, וְקַר. מָחָר אֲנִי אָרוּץ שׁוּב דֶּרֶךְ הַמְּעַרְבּוֹלֶת. בֶּטַח לֹא אַצְלִיחַ שׁוּב מָחָר, וְגַם לֹא מָחֳרָתַיִים. בְּקוֹשִׁי פַּעַם בְּחוֹדֶשׁ אֲנִי מַצְלִיחַ לִיפּוֹל לְתוֹךְ הָאָנוֹמַלְיָה שֶׁלָּהּ וְלַחֲזוֹר בֶּאֱמֶת. כַּמָּה שָׁנִים אָחוֹרָה, לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הַמְּעַרְבּוֹלֶת הָיְיתָה עֲדַיִין רַק מִשְׂחַק יְלָדִים.

אוּרִי פֶּרֶץ־שָׁרוֹן