ז תַּסְפִּיקִי לַחֲזוֹר לְפֹה לְיוֹם הוּלֶּדֶת שֶׁלָּךְ?"

אוֹרְלִי לָגְמָה מֵהַכּוֹס שֶׁלָּהּ. "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁכֵּן. אֲנִי נוֹחֶתֶת שָׁם, נָחָה קְצָת, הוֹלֶכֶת לְאַזְכָּרָה, מִצְטַלֶּמֶת לְיַד הַמָּטוֹס שֶׁל סַבָּא עִם מִי שֶׁעוֹד נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים מֵהַיְּחִידָה שֶׁלּוֹ, וְאָז עוֹלָה עַל הַטִּיסָה חֲזָרָה. אֵין לִי יוֹתֵר מִדַּי מָה לַעֲשׂוֹת שָׁם חוּץ מִזֶּה". חִיּוּךְ עָלָה עַל פָּנֶיהָ. "אַתָּה מְתַכְנֵן מַשֶּׁהוּ, אֲרִי?"

"לֹא, מָה פִּתְאוֹם", אָמַרְתִּי, וּמֵהַמַּבָּט בְּעֵינֶיהָ הֵבַנְתִּי שֶׁהִיא לֹא מַאֲמִינָה לִי.

הִיא עָמְדָה לַעֲנוֹת, כְּשֶׁהַמֶּלְצַר נִיגַּשׁ אֵלֵינוּ עִם תַּפְרִיטֵי הַקִּינּוּחִים. "אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים תַּפְרִיט", אָמְרָה אוֹרְלִי. "כְּבָר הֶחְלַטְנוּ שֶׁנִּיקַּח אֶת הַגְּלִידָה חֲמִישָּׁה צְבָעִים שֶׁלָּכֶם".

"תַּרְשׁוּ לִי לְהַמְלִיץ לָכֶם בְּכָל זֹאת עַל הַמָּנָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּנוּ", אָמַר, "עוּגַת שׁוֹקוֹלָד בְּסִגְנוֹן אַסְיָיאתִי –"

קוֹל נְבִיחָה קָצָר אַךְ תַּקִּיף הִדְהֵד בְּרֹאשִׁי.

"תּוֹדָה", קָטַעְתִּי אוֹתוֹ. "אֲנַחְנוּ נִיקַּח אֶת הַגְּלִידָה".

הַמֶּלְצַר זָקַף מְעַט אֶת גַּבָּתוֹ, וְאָז רָשַׁם אֶת הַהַזְמָנָה וְהִתְרַחֵק.

"שׁוּב הַכֶּלֶב?" שָׁאֲלָה אוֹרְלִי.

הִנְהַנְתִּי.

פִּטְפַּטְנוּ עוֹד חֲצִי שָׁעָה. אַחַר כָּךְ הִסַּעְתִּי אוֹתָהּ לְנַתְבָּ"ג, כְּשֶׁקּוֹלוֹת הַנְּבִיחָה מַזְהִירִים אוֹתִי לְהִתְרַחֵק מֵהַנְּתִיבִים הַפְּקוּקִים. עָצַרְתִּי אֶת הַמְּכוֹנִית בַּכְּנִיסָה לַטֶּרְמִינָל וְהִתְנַשַּׁקְנוּ נְשִׁיקָה אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה.

מִנְּמַל הַתְּעוּפָה נָסַעְתִּי יָשָׁר לַצְּרִיף. סִדְרָה שֶׁל נְבִיחוֹת מְבוֹהָלוֹת צִלְצְלָה בְּרָאשֵׁי בָּרֶגַע שֶׁיָּצָאתִי מֵהָאוֹטוֹ. בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הִסְפַּקְתִּי לְהִיכָּנֵס בַּחֲזָרָה פְּנִימָה לִפְנֵי שֶׁיֶּלֶד עַל אוֹפַנַּיִים חַשְׁמַלִּיִּים חָרַךְ אֶת הַכְּבִישׁ לְיָדִי. לֹא הָיָה חָסֵר הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁיִּדְרוֹס אוֹתִי. גַּם אַחֲרֵי שֶׁהוּא עָבַר עַל פָּנַיי, הַנְּבִיחוֹת הִמְשִׁיכוּ בְּאוֹתָהּ עוֹצְמָה. יָצָאתִי בִּמְהִירוּת וְהִסְפַּקְתִּי לִתְפּוֹס אֶת הֶחָבֵר שֶׁל הַיֶּלֶד הַקּוֹדֵם, שֶׁדָּהַר גַּם הוּא בִּמְהִירוּת עַל אוֹפַנָּיו. נָפַלְנוּ שְׁנֵינוּ וְהִתְגַּלְגַּלְנוּ עַל הַכְּבִישׁ.

"עֲזוֹב אוֹתִי!" הוּא צָעַק. "מָה נִרְאֶה לְךָ –"

הוּא הִשְׁתַּתֵּק כְּשֶׁמְּכוֹנִית נִכְנְסָה בִּמְהִירוּת לָרְחוֹב וְנֶעֶלְמָה מֵעֵבֶר לַפִּינָּה. אִילּוּ הָיָה מַמְשִׁיךְ לִנְסוֹעַ, אֵין סָפֵק שֶׁהָיָה נִדְרַס. הוּא בָּהָה בִּי וְשָׁתַק.

הִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ וְאֶת הָאוֹפַנַּיִים שֶׁלּוֹ שָׁם וְהָלַכְתִּי לַצְּרִיף. חֵלֶק גָּדוֹל מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁתִּכְנַנְתִּי כְּבָר עָשִׂיתִי, אֲבָל עַכְשָׁיו כְּשֶׁאוֹרְלִי לֹא כָּאן אוּכַל לְסַיֵּים הַכֹּל מַהֵר יוֹתֵר. הֵעַפְתִּי מַבָּט בַּתַּרְשִׁים שֶׁהוֹרַדְתִּי מֵהָאִינְטֶרְנֶט, בַּתַּצְלוּם שֶׁל סַבָּא שֶׁל אוֹרְלִי לְיַד הַמָּטוֹס שֶׁלּוֹ וּבְמָה שֶׁכְּבָר הִסְפַּקְתִּי לַעֲשׂוֹת, הוֹצֵאתִי שְׁנֵי קְרָשִׁים חֲדָשִׁים וְהִתְחַלְתִּי לְנַסֵּר. הַנְּבִיחוֹת בָּרֹאשׁ הִתְחִילוּ, וְהִקְפַּדְתִּי לְהִישָּׁמַע לָהֶן בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה, הָעִיקָּר לֹא לְהֵיחָתֵךְ בְּעַצְמִי, וְגַם לֹא לַחֲרוֹג מֵהַקּוֹוִים הַמְּסוּמָּנִים. הַנְּבִיחוֹת נִכְנְסוּ לַקֶּצֶב, כְּמוֹ מוּזִיקָה, וַאֲנִי נִיסַּרְתִּי לְפִיהֶן. לִקְרַאת סוֹף הַיּוֹם, הַדֶּגֶם כְּבָר הִתְחִיל לְקַבֵּל צוּרָה. עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת כָּאֵלֶּה וְסִייַּמְנוּ.

כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה הִזְכִּירָה לִי נְבִיחָה עֲדִינָה לְדַלֵּג עַל הַמַּדְרֵגָה הָרוֹפֶפֶת בְּקוֹמַת הַקַּרְקַע. מָתַי כְּבָר וְעַד הַבַּיִת יְתַקֵּן אוֹתָהּ?

לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר הִתְעוֹרַרְתִּי מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁחָדַר מִבַּעַד לַתְּרִיסִים. שָׁלַחְתִּי יָד לַשִּׁידָּה וְלָקַחְתִּי אֶת הַנַּיָּיד כְּדֵי לִבְדּוֹק מָה הַשָּׁעָה.

תֵּשַׁע? לָמָּה לַעֲזָאזֵל הַכֶּלֶב לֹא הֵעִיר אוֹתִי?

קַמְתִּי מֵהַמִּיטָּה וְדִשְׁדַּשְׁתִּי לְכִיוּוּן הַמִּטְבָּח. צָעַקְתִּי מִכְּאֵב כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי כְּאִילּוּ אֲנִי דּוֹרֵךְ עַל קוֹצִים. כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי לְמַטָּה רָאִיתִי אֶת מִבְרֶשֶׁת הַשֵּׂיעָר שֶׁל אוֹרְלִי. הַכֶּלֶב הָיָה אָמוּר לְהַתְרִיעַ עַל זֶה. מָה הוֹלֵךְ פֹּה לַעֲזָאזֵל?

כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְעֵבֶר הַכּוּרְסָה שֶׁבַּסָּלוֹן כְּבָר הִקְפַּדְתִּי לְחַפֵּשׂ הַפְתָּעוֹת אֲחֵרוֹת עַל הָרִצְפָּה. עֵינַי פָּנוּ עֲדַיִין לָרִצְפָּה כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לְהִתְיַישֵּׁב. מַכָּה כּוֹאֶבֶת בְּרֹאשׁ מִמְּנוֹרַת הַקְּרִיאָה שֶׁנִּיצְּבָה לְיָדָהּ הִמְחִישָׁה לִי אֶת טָעוּתִי.

הִתְקַשַּׁרְתִּי לְרִינָּה. הִיא עָנְתָה מִיָּד. "הַכֶּלֶב שֶׁלִּי הִפְסִיק לַעֲבוֹד", אָמַרְתִּי.

"אָז?"

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת 'אָז'?"

"כְּמוֹ שֶׁהִסְבַּרְנוּ לָכֶם כְּשֶׁהִשְׁתַּחְרַרְתֶּם, זֶה הָיָה אָמוּר לִקְרוֹת מָתַיְשֶׁהוּ".

"כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, רִינָּה, אֲבָל עַכְשָׁיו זֶה זְמַן לֹא טוֹב. מְאוֹד-מְאוֹד לֹא טוֹב. אֲנִי צָרִיךְ אֶת הַכֶּלֶב בַּחֲזָרָה, דָּחוּף. מָתַי אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיעַ בִּשְׁבִיל שֶׁתַּתְקִינוּ לִי אוֹתוֹ שׁוּב?"

"אִי אֶפְשָׁר". רִינָּה דִּיבְּרָה לְאַט וּבְקוֹל מָדוּד. "קִיבַּלְתָּ אֶת הַכֶּלֶב בַּגִּיּוּס, וְאַחֲרֵי הַשִּׁחְרוּר אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים לָכֶם לִשְׁמוֹר עָלָיו לִתְקוּפָה קְצוּבָה, בְּמִקְרֶה שֶׁנִּצְטָרֵךְ אֶתְכֶם לַמִּילּוּאִים. אֲבָל אַתָּה כְּבָר לֹא עוֹשֶׂה מִילּוּאִים אֶצְלֵנוּ".

"רִינָּה, אֶת לֹא מְבִינָה?!" הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי. "אֲנִי לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם בְּלִי הַכֶּלֶב!"

הִיא נֶאֶנְחָה. "תִּרְאֶה, זֶה פָּשׁוּט עִנְיָין שֶׁל הִסְתַּגְּלוּת. כּוּלָּם עוֹבְרִים אֶת זֶה. לוֹקֵחַ שְׁבוּעַיִים-שְׁלוֹשָׁה –"

"אֵין לִי שְׁבוּעַיִים-שְׁלוֹשָׁה! יֵשׁ לִי פְּרוֹיֶקְטִים לְהַשְׁלִים בַּנַּגָּרִיָּיה, אֶחָד מֵהֶם בִּשְׁבִיל הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי שֶׁחוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה עוֹד כַּמָּה יָמִים. אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֲנִי אֶתְקַשֵּׁר לְעָמִית?"

קוֹלָהּ נִהְיֶה קַר. "אַל תַּגִּיד אֶת זֶה כְּאִילּוּ שֶׁאַתָּה מְאַיֵּים עָלַי, גֶּבֶר. אַתָּה יוֹדֵעַ כָּמוֹנִי כַּמָּה הָיִיתָ קָרוֹב לְהִיכָּנֵס לַכֶּלֶא שֵׁשׁ יַחַד אִיתּוֹ בִּגְלַל הַשְּׁטוּיוֹת שֶׁלּוֹ".

נִיסִּיתִי לַעֲבוֹר לְתַחֲנוּנִים. "רִינָּה, אֶת חַיֶּיבֶת לַעֲזוֹר לִי, אֲנִי בִּבְעָיָה פֹּה.  אִישִׁית, מִקְצוֹעִית, אֲנִי לְגַמְרֵי עַל נְיוּטְרָל וַאֲנִי לֹא יָכוֹל..."

לְרֶגַע שָׂרְרָה שְׁתִיקָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו. לְבַסּוֹף רִינָּה אָמְרָה, "אֲנִי מְבִינָה שֶׁאַתָּה בִּבְעָיָה, בֶּאֱמֶת. הָעֵצָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לָתֵת לָךְ זֶה לִזְרוֹם עִם הַסִּיפּוּר. תַּאֲמִין לִי, אַתָּה תִּתְרַגֵּל בַּסּוֹף".

מִלְמַלְתִּי מַשֶּׁהוּ לֹא בָּרוּר וְנִיתַּקְתִּי. קַמְתִּי מֵהַסַּפָּה עַצְבָּנִי וְהֵכַנְתִּי לִי קָפֶה בְּיָדַיִים רוֹעֲדוֹת. בָּרוּר שֶׁהוּא הָיָה חַם מִדַּי, וּבַמְּקָרֵר לֹא הָיוּ מַיִם קָרִים. כָּל כָּךְ הָיִיתִי צָרִיךְ אֶת הַכֶּלֶב.