לָאַחֲרוֹנָה עָבַרְתִּי לָגוּר עִם חֶבְרָה שֶׁלִּי בַּבַּיִת שֶׁלָּהּ, הִיא חָיָה עִם אִמָּהּ
וְיֵשׁ כָּל מִינֵי סִיטוּאַצְיוֹת מוּזָרוֹת עִם אִמָּא שֶׁלָּהּ..
הִיא לֹא 100 אָחוּז בְּרִיאָה בָּרֹאשׁ
 
נַתְחִיל מִזֶּה שֶׁהִיא חֲסַר טַאקְט לַחֲלוּטִין, מְדַבֶּרֶת בְּיוֹתֵר מִדַּי פְּתִיחוּת, מִתְעַנְיֶינֶת גַּם יוֹתֵר מִדַּי בִּי וּבַבַּת שֶׁלָּהּ בְּמָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים..
כְּאִילּוּ שֶׁאֵין דִּיסְטַנְס אוֹ שֶׁהִיא לֹא יוֹדַעַת אֶת מְקוֹמָהּ
זֶה כָּכָה הָיָה מֵהַתְחָלָה, אֲנִי גָּדוֹל מֵהַבַּת שֶׁלָּהּ בְּאַרְבַּע שָׁנִים(אנִי 25 הִיא 21) וּכְבָר אֵיךְ שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַבַּיִת הִיא 'נִצְמְדָה אֵלַיי' יוֹתֵר מִדַּי.
חִילְּקָה לִי מַחְמָאוֹת, בִּיקְּשָׁה שֶׁאֲנִי אֵלֵךְ אִיתָּהּ כָּל פַּעַם לַסּוֹפֵר, וּבִכְלָל לֹא מַמָּשׁ הָיְיתָה נוֹתֶנֶת לִי מְנוּחָה, תָּמִיד אָהֲבָה לְדַבֵּר הַרְבֵּה וְהִרְגַּשְׁתִּי כְּאִילּוּ הִיא מְנַסָּה לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי דְּבָרִים
אַחֲרֵי כַּמָּה זְמַן זֶה עָבַר לְשִׂיחוֹת אִינְטִימִיּוֹת הֲזוּיוֹת שֶׁהִיא לֹא אֲמוּרָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם אִיתִּי..
יֵשׁ לָהּ גַּם בֶּן זוּג שֶׁהִיא יוֹצֵאת אִיתּוֹ(לֹא גָּרִים בְּיַחַד) וְהִיא מְדַבֶּרֶת אִיתִּי עָלָיו וּמְבַקֶּשֶׁת עֵצוֹת, וְאוֹמֶרֶת לִי לֹא לְהִתְבַּיֵּישׁ לְדַבֵּר אִיתָּהּ אִם יֵשׁ בְּעָיוֹת בַּיְּחָסִים בֵּינִי לְבֵין הַבַּת שֶׁלָּהּ אֲפִילּוּ בְּהֶקְשֵׁר שֶׁל מִינִיּוּת.

בְּקִיצּוּר כָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁהִיא לֹא אֲמוּרָה לַחֲלוֹק אִיתִּי אִיתָּם..
אָמַרְתִּי לַחֶבְרָה שֶׁלִּי שֶׁהִיא קְצָת חַסְרַת טַאקְט בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת אִם הִיא תָּמִיד כָּכָה, הִיא אָמְרָה לִי שֶׁזֶּה נָכוֹן וְשֶׁאֲנִי לֹא אֲדַבֵּר אִיתָּהּ עַל דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִים לִי חוֹסֶר נְעִימוֹת..
 
הֵבַנְתִּי אַתְּ זֶה, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב טִיפּוּסִים שֶׁאוֹהֲבִים לְדַבֵּר הַרְבֵּה וְשֶׁנּוֹתְנִים הַרְגָּשָׁה שֶׁל חוֹסֶר נְעִימוֹת, וּבֶאֱמֶת שֶׁהַנּוֹכְחוּת שֶׁלָּהּ מַמָּשׁ מְעִיקָה עָלַיי
 
אֲבָל בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן הִיא מַמָּשׁ הִגְזִימָה..
זֶה הִתְחִיל מִזֶּה שֶׁהִיא הִתְחִילָה לְדַבֵּר אִיתִּי וְסִיפְּרָה לִי עַל אֵיזֶה אַקְט מִינִי שֶׁהָיָה לָהּ עִם הַבֶּן זוּג שֶׁלָּהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתִי מָה דַּעְתִּי עַל זֶה, כְּמוֹ כָּל פַּעַם שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת אִיתִּי עַל הַנּוֹשְׂאִים הָאֵלּוּ אֲנִי פָּשׁוּט מְחַיֵּיךְ וְלֹא מַמָּשׁ מוֹסִיף בַּמִּילִּים
כְּבָר פַּעֲמַיִים הַשָּׁבוּעַ הִיא הִתְלוֹנְנָה עַל זֶה שֶׁכּוֹאֵב לָהּ הַצַּוַּואר וּבִיקְּשָׁה מִמֶּנִּי שֶׁאֲנִי אֶעֱשֶׂה לָהּ מַסָאז' קַל.
הִיא יָשְׁבָה עִם הַגַּב אֵלַיי, וְכָל פַּעַם הִתְקָרְבָה אֵלַיי מַמָּשׁ עַד כְּדֵי שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת לִי עַל הָרַגְלַיִים וְכָל פַּעַם הָיִיתִי צָרִיךְ לְהַרְחִיק אוֹתָהּ מִמֶּנִּי..
וּבִכְלָל עוֹד כָּל מִינֵי דְּבָרִים קְטַנִּים שֶׁמְּסַמְּלִים קִרְבָה, אֲבָל זֶה נִרְאֶה כָּל כָּךְ לֹא אוֹתֶנְטִי..
וּכְשֶׁאֲנִי הִיא וַחֲבֵרָה שֶׁלִּי בְּיַחַד כַּמּוּבָן שֶׁהִיא לֹא עוֹשָׂה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ
 
לֹא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת, הַנּוֹכְחוּת שֶׁלָּהּ מַמָּשׁ מְצִיקָה לִי וְזֶה נִרְאֶה שֶׁהִיא רוֹצָה פָּשׁוּט שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה אִיתָּהּ.
אֲנִי מַמָּשׁ מְעוּנְיָין לָצֵאת מִשָּׁם עִם חֲבֵרָה שֶׁלִּי אֲבָל כָּרֶגַע זֶה לֹא אוֹפְּצִיָּה, וּלְסַפֵּר לַחֲבֵרָה שֶׁלִּי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ גַּם לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן כִּי הִיא עֲלוּלָה לְהַרְגִּישׁ מַמָּשׁ בּוּשָׁה עִם זֶה
אֲנִי דֵּי בָּטוּחַ שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ צְרִיכָה אֵיזֶה טִיפּוּל, מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּמַצָּב כָּזֶה?
