
בִּכְפָר רָחוֹק עַל חוֹף הַיָּם חַי יֶלֶד עִם אִמּוֹ וְעִם אָבִיו.
לֹא הָיוּ לוֹ אֲחָיוֹת אוֹ אַחִים.
אָבִיו הָיָה צַיָד גָּדוֹל וְהַיֶּלֶד יָרַשׁ רַבִּים מִכִּשְׁרוֹנוֹתָיו.
אִמּוֹ סִפְּרָה תָּמִיד שֶׁכַּאֲשֶׁר נוֹלַד רָאֲתָה דְּמוּת שֶׁהִבְטִיחָה לָהּ שֶׁבְּנָהּ יִהְיֶה גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם כֻּלוֹ.
אַחַר כָּךְ מָצְאָה לְיַד עֲרִיסָתוֹ מַתָנוֹת שֶׁהִשְׁאִירוּ לוֹ הַפֵיוֹת וְלָכֵן קָרְאָה לוֹ "לֵב אַדִּיר".
הָאָב הָיָה מַקְשִׁיב לִדְבָרֶיהָ וְאוֹמֵר: "הַזְּמַן יַגִּיד, הַזְּמַן יַגִּיד.
אֲבָל אִם יִהְיֶה אִישׁ גָּדוֹל, מַעֲשָׂיו יוֹכִיחוּ זֹאת וְלֹא הַבְטָחוֹת הַחֲלוֹם שֶׁלָּךְ אוֹ מַתָנוֹת שֶׁקִבֵּל."
כְּשֶׁהַיֶּלֶד גָּדַל וְהָפַךְ לְנַעַר יְפֵה תֹּאַר וְחָזָק אָמַר אָבִיו: "הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֵצֵא אֶל הָעוֹלָם וִיחַפֵּשׂ אֶת מַזָלוֹ.
אֲנִי הָיִיתִי בְּדִיוּק בְּגִילוֹ כְּשֶׁיָּצָאתִי אֶל הַיַּעַר לַעֲשׂוֹת זֹאת."
רָצָה הַמִּקְרֶה וּבִכְפָר רָחוֹק מִשָׁם חַיָה נַעֲרָה צְעִירָה.
הִיא הָיְתָה טוֹבָה וִיפֵהפִיָה.
אִמָה מֵתָה בְּיַלְדוּתָהּ וְאָבִיהָ, שֶׁהָיָה צִ'יף גָּדוֹל, מֵת גַּם הוּא.
הִיא הָיְתָה לְבַדָהּ בָּעוֹלָם אֲבָל הוֹרֶיהָ הִשְׁאִירוּ לָהּ אֲדָמוֹת רַבּוֹת, רְכוּשׁ עָצוּם וּמְשָׁרְתִים.
בִּגְלַל אָפְיָהּ הַטּוֹב, יוֹפְיָהּ וּרְכוּשָׁהּ הָיוּ לָהּ מְחַזְרִים רַבִּים.
אֲבָל הִיא לֹא הִתְרַשְׁמָה בְּקַלוּת מֵהַגְּבָרִים הַצְּעִירִים שֶׁרָצוּ לְהִנָשֵׂא לָהּ, וְכָל מִי שֶׁהִגִּיעַ לְבַקֵשׁ אֶת יָדָהּ הָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר מִבְחָנִים קָשִׁים כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת אָפְיוֹ וְאֶת יְכוֹלוֹתָיו.
עַל הַנַּעֲרָה הִשְׁגִיחוּ אִשָּׁה זְקֵנָה וּמְשָׁרְתִים רַבִּים שֶׁהִרְחִיקוּ מִמֶנָה כָּל אָדָם לֹא רָאוּי.
מַהֵר מְאֹד יָצָא שִׁמְעָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַיָּפָה וְהָעֲשִׁירָה לְמֵרָחוֹק וְהִגִּיעַ עַד לַכְּפָר שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם.
אָבִיו שֶׁל לֵב אַדִּיר חָשַׁב לְעַצְמוֹ, 'הִנֵה הִזְדַּמְנוּת טוֹבָה לִבְנִי לְהוֹכִיחַ אֶת יְכוֹלוֹתָיו.' מְעַנְיֵן אִם הָיָה אוֹמֵר זֹאת לוּ יָדַע שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בַּמִּבְחָנִים, דִּינוֹ מָוֶת.
הוּא קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: "הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתֵצֵא לְדַרְכְּךָ וְתִמְצָא לְךָ אִשָּׁה.
עַכְשָׁו אַתָּה בַּאֲבִיב חַיֶיךָ, אֲבָל עַד מְהֵרָה יַגִּיעַ הַקַּיִץ וְאַחֲרָיו גַּם הַסְתָו וְהַחֹרֶף.
אֵין זְמַן לְבַזְבֵּז.
לֵךְ וְחַפֵּשׂ אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁשָּׁמַעְתִי עָלֶיהָ בַּכְּפָר הָרָחוֹק וְנַסֵה לִזְכּוֹת בְּלִבָּהּ."
לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, נָתְנָה לוֹ אִמּוֹ אֶת מַתְנוֹת הַפֵיוֹת שֶׁעֲדַיִן הָיוּ מֻנָחוֹת לְיַד עֲרִיסָתוֹ הַיְּשָׁנָה, וְהוּא נִפְרַד מֵהוֹרָיו וְיָצָא לְמַסָעוֹ הָאָרֹךְ.
לֹא הָיוּ בּוֹ סְפֵקוֹת.
הוּא הָיָה בָּטוּחַ בְּמַרְאֵהוּ הַנָּאֶה וּבְכֹחוֹ הָרַב.
הָרָץ הַסָּגֹל
יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁעָבַר מֶרְחָק גָּדוֹל, פָּגַשׁ אָדָם לָבוּשׁ בִּבְגָדִים סְגֻלִים שֶׁיָּשַׁב עַל גִּבְעָה סַלְעִית וְקָשַׁר אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת לְרַגְלָיו.
"שָׁלוֹם," אָמַר לָאִישׁ, "לָמָה אַתָּה קוֹשֵׁר אֲבָנִים לְרַגְלֶיךָ?"
"אֲנִי צַיָד," עָנָה הָאִישׁ, "אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵי צְבִי, אֲנִי רָץ מַהֵר מִדַי וּבְלִי שֶׁאֲנִי שָׂם לֵב – אֲנִי כְּבָר מִלְפָנָיו.
לָכֵן אֲנִי קוֹשֵׁר לְרַגְלַי אֲבָנִים כְּבֵדוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא אָרוּץ מַהֵר כָּל כָּךְ."
"בָּרוּר שֶׁאַתָּה אִישׁ מֻפְלָא," אָמַר הַנַּעַר, "וַאֲנִי לְבַד וְזָקוּק לְחֶבְרָה.
בּוֹא וְנֵלֵךְ יַחַד."
"מִי אַתָּה?" שָׁאַל הָאִישׁ.
"אֲנִי לֵב אַדִּיר," עָנָה הַנַּעַר, "וַאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים וְלִזְכּוֹת בְּאוֹצָרוֹת גַּם בִּשְׁבִילְךָ."
וְהָרָץ הַסָּגֹל הִצְטָרֵף אֵלָיו.
הָאִישׁ הַצָּמֵא
הָעֶרֶב יָרַד וּשְׁנֵיהֶם עָבְרוּ מֶרְחָק רַב.
הֵם הִגִּיעוּ לַאֲגַם רָחָב.
בֵּין הָעֵצִים עַל הַחוֹף שָׁכַב אָדָם עָצוּם מְמַדִים עַל בִּטְנוֹ כְּשֶׁפִּיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְשָׁתָה אֶת מֵי הָאֲגַם בִּמְהִירוּת.
הֵם הִבִּיטוּ בּוֹ זְמַן-מָה וּכְכָל שֶׁשָּׁתָה, כָּךְ הָלַךְ הָאֲגַם וְהִצְטַמֵק.
אֲבָל הָאִישׁ הִמְשִׁיךְ לִשְׁתּוֹת וְלִשְׁתּוֹת.
הֵם צָחֲקוּ מֵהַמַּרְאֶה הַמּוּזָר וְהִתְקָרְבוּ אֵלָיו.
"שָׁלוֹם," אָמַר הַנַּעַר, "לָמָה אַתָּה שׁוֹתֶה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַיִם?"
"הוֹ," עָנָה הָאִישׁ הַשָּׁמֵן, "לִפְעָמִים אֲנִי פָּשׁוּט לֹא מַצְלִיחַ לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנִי וְלֹא מְשַׁנֶה כַּמָּה אֲנִי שׁוֹתֶה.
כְּשֶׁאֶגְמֹר לִשְׁתּוֹת אֶת כָּל הָאֲגַם הַזֶּה, עֲדַיִן אֶהְיֶה צָמֵא."
"מִי אַתָּה?" שָׁאַל הַנַּעַר.
"אֲנִי הָאִישׁ הַצָּמֵא."
"נֶהֱדָר," אָמַר לֵב אַדִּיר, "אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לְאָדָם כָּמוֹךָ שֶׁיֵלֵךְ אִתָּנוּ.
אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים וְלִזְכּוֹת בְּאוֹצָרוֹת גַּם בִּשְׁבִילְךָ."
וְהָאִישׁ הַצָּמֵא הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם.
הַיּוֹרֶה בַּחִצִים
הֵם הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם וְהִגִּיעוּ לַעֲרָבָה יְרֻקָה וּרְחָבָה שֶׁבָּהּ הָלַךְ אָדָם וְהִבִּיט לַשָּׁמַיִם.
הוּא הִתְהַלֵּךְ בְּמַעְגָלִים וְלֹא הוֹרִיד עֵינָיו לָאֲדָמָה.
"שָׁלוֹם," אָמַר לֵב אַדִּיר כְּשֶׁהָאִישׁ הַמִּסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם חָלַף עַל פָּנָיו וְכִמְעַט הִתְנַגֵשׁ בּוֹ, "עַל מָה אַתָּה מִסְתַּכֵּל שָׁם לְמַעְלָה?"
"הוֹ," אָמַר הָאִישׁ, "יָרִיתִי חֵץ אֶל הַשָּׁמַיִם וַאֲנִי מְחַכֶּה שֶׁיַּחְזֹר וְיִפֹּל.
יָרִיתִי אוֹתוֹ לְמֶרְחָק רַב.
יִקַח עוֹד זְמַן עַד שֶׁיִפֹּל בַּחֲזָרָה."
"מִי אַתָּה?" שָׁאַל הַנַּעַר.
"אֲנִי הַיּוֹרֶה בַּחִצִים," אָמַר הָאִישׁ.
"שְׁלָשְׁתֵנוּ זְקוּקִים לְאָדָם כָּמוֹךָ," אָמַר הַנַּעַר, "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים וְלִזְכּוֹת בְּאוֹצָרוֹת גַּם בִּשְׁבִילְךָ.
בּוֹא אִתָּנוּ."
וְהַיּוֹרֶה בַּחִצִים הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם.
אָזְנַיִם חַדוֹת
אַחֲרֵי מֶרְחָק קָצָר הִגִּיעוּ לְמָקוֹם בְּשׁוּלֵי הַיַּעַר.
שָׁם שָׁכַב אָדָם וְאָזְנוֹ צְמוּדָה לָאֲדָמָה.
כְּשֶׁרָאָה אֶת הַחֲבוּרָה מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו סִמֵן לָהֶם בְּאֶצְבַּע עַל שְׂפָתָיו שֶׁיִהְיוּ בְּשֶׁקֶט.
"שָׁלוֹם," לָחַשׁ לֵב אַדִּיר, "לָמָה אַתָּה מַצְמִיד אֹזֶן לָאֲדָמָה?"
"אֲנִי מַקְשִׁיב לַצְמָחִים הַגְדֵלִים בְּתוֹךְ הַיַּעַר," עָנָה הָאִישׁ, "יֵשׁ שָׁם פֶּרַח יְפֵהפֶה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִמְצֹא וַאֲנִי מְנַסֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת נְשִׁימָתוֹ כְּדֵי שֶׁאֵדַע לְהַגִּיעַ אֵלָיו.
אָה! אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ עַכְשָׁו!" וְהוּא הִתְרוֹמֵם מֵהָאֲדָמָה.
"מִי אַתָּה?" שָׁאַל הַנַּעַר.
"אֲנִי אָזְנַיִם חַדוֹת," עָנָה הָאִישׁ הַמַּקְשִׁיב.
"אַרְבַּעְתֵנוּ זְקוּקִים לְחֶבְרָה," אָמַר לוֹ לֵב אַדִּיר, "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים וְלִזְכּוֹת בְּאוֹצָרוֹת גַּם בִּשְׁבִילְךָ.
בּוֹא אִתָּנוּ."
וְאָזְנַיִם חַדוֹת הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם.
הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה
וְכָךְ הָלְכוּ כֻּלָם יַחְדָּו.
לֵב אַדִּיר סִפֵּר לַחֲבֵרָיו עַל תָּכְנִיתוֹ לִזְכּוֹת בְּלֵב הַנַּעֲרָה וְהֵם הִסְכִּימוּ בְּשִׂמְחָה לַעֲזֹר לוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַכְּפָר, כָּל הָאֲנָשִׁים הָיוּ סַקְרָנִים כְּשֶׁרָאוּ אֶת חֲמֵשֶׁת הַזָּרִים.
הֵם הִתְפַּעֲלוּ מִמַרְאֵהוּ הַנָּאֶה שֶׁל לֵב אַדִּיר, אֲבָל כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁבָּא כְּדֵי לְהִנָשֵׂא לַנַעֲרָה, בִּתוֹ שֶׁל הַצִּ'יף הַגָּדוֹל לְשֶׁעָבַר, הֵנִידוּ בְּרֹאשָׁם בְּעֶצֶב וְאָמְרוּ: "זֶה לְעוֹלָם לֹא יִקְרֶה.
הִיא מַעֲמִידָה כָּל מְחַזֵר שֶׁמַּגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּמִבְחָנִים קָשִׁים מִדַי וּמִי שֶׁנִּכְשָׁל בָּהֶם, דִּינוֹ מָוֶת."
לֵב אַדִּיר לֹא הִתְרַגֵשׁ מִדִבְרֵיהֶם וְהָלַךְ עִם חֲבֵרָיו יָשָׁר לְבֵיתָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה.
הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה פָּגְשָׁה אוֹתָם עַל מִפְתַן הַדֶּלֶת וְהוּא סִפֵּר לָהּ עַל מַטְרַת בִּקוּרוֹ.
לְמַרְאֵהוּ צָחֲקָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: "אַתָּה נִרְאֶה יוֹתֵר כְּמוֹ נַעֲרָה יָפָה מֵאֲשֶׁר כְּמוֹ לוֹחֵם.
לֹא תּוּכַל לַעֲבֹר אֶת הַמִּבְחָנִים." אֲבָל לֵב אַדִּיר הִתְעַקֵשׁ.
"אִם תִּכָּשֵׁל, תִּצְטָרֵךְ לָמוּת," הִמְשִׁיכָה הַזְּקֵנָה, וְלֵב אַדִּיר אָמַר: "מֻסְכָּם עָלַי.
בּוֹאִי וְנַתְחִיל."
הַמִּבְחָן הָרִאשׁוֹן
"אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַסֶּלַע לְיַד חַלוֹנָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה?" שָׁאֲלָה הַזְּקֵנָה אֶת לֵב אַדִּיר.
"דָבָר רִאשׁוֹן, עָלֶיךָ לְהָזִיז אוֹתוֹ מִכָּאן כִּי הוּא מַסְתִיר לָהּ אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּבְּקָרִים."
לֵב אַדִּיר גִּיֵס לְעֶזְרָתוֹ אֶת מַתְנוֹת הַפֵיוֹת, וְאָז הִצְמִיד כָּתֵף אֶל הַסֶּלַע וְדָחַף בְּכָל כֹּחוֹ.
אַט-אַט בְּקוֹל רִסוּק נוֹרָא, נֶעֱקַר הַסֶּלַע מִמְקוֹמוֹ, הִתְגַלְגֵל בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה וְנִשְׁבַּר לְמִילְיוֹנֵי רְסִיסִים.
הַנְּפִילָה הָיְתָה כֹּה גְּדוֹלָה עַד שֶׁרְסִיסִים מֵאוֹתוֹ הַסֶּלַע הִתְפַּזְרוּ עַל פְּנֵי כָּל הָעוֹלָם וְעַד הַיּוֹם אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתָם בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִים, אֲפִלוּ לְיַד הַבַּיִת שֶׁלָכֶם.
כְּשֶׁאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ נִכְנַס בְּעַד חַלּוֹן הַנַּעֲרָה, הִיא יָדְעָה שֶׁהַנַּעַר עָבַר אֶת הַמִּבְחָן הָרִאשׁוֹן.
הַמִּבְחָן הַשֵּׁנִי
וְאָז הִגִּיעַ הַמִּבְחָן הַשֵּׁנִי.
הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה וּמְשָׁרְתִים נוֹסָפִים הֵבִיאוּ לְחֶדֶר גָּדוֹל כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁל מָזוֹן וּמַשְׁקָאוֹת וְדָרְשׁוּ שֶׁהַחֲבוּרָה תִּגְמֹר אֶת כָּל הָאֹכֶל וְהַמַּיִם בַּאֲרוּחָה אַחַת.
כֻּלָם הָיוּ רְעֵבִים מְאֹד כִּי לֹא אָכְלוּ דָּבָר בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים וְלָכֵן חִסְלוּ אֶת כָּל הָאֹכֶל בְּקַלוּת.
אֲבָל כְּשֶׁרָאָה לֵב אַדִּיר אֶת חָבִיוֹת הַמַּיִם, נָפְלָה רוּחוֹ וְהוּא אָמַר: "אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהוּבַסְתִי."
"לֹא כָּל כָּךְ מַהֵר, חָבֵר," אָמַר הָאִישׁ הַצָּמֵא, "הִנֵה אֲנִי שׁוּב מַרְגִישׁ כְּאִלּוּ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּבִטְנִי.
אֲנִי צָרִיךְ מַיִם רַבִּים כְּדֵי לְכַבּוֹת אוֹתָהּ.
תֵן לִי לִלְגֹם קְצָת." וְהוּא עָבַר מֵחָבִית לְחָבִית וְרוֹקֵן אֶת כֻּלָן עַד הַטִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה.
כֻּלָם הִתְפַּלְאוּ מְאֹד לִמְצֹא אֶת הַחֶדֶר רֵיק מִמָזוֹן וּמִמַשְׁקָאוֹת, אֲבָל הָיָה מִבְחָן נוֹסָף.
הַמִּבְחָן הַשְּׁלִישִׁי
"אֶחָד מִכֶּם צָרִיךְ לְהִתְחָרוֹת בָּרָץ הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר בַּכְּפָר," אָמְרָה אָז הַזְּקֵנָה לְלֵב אַדִּיר.
הִיא זִמְנָה לְמֶרְכַּז הַכְּפָר אֶת הָרָץ הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר, זֶה שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הוּבַס בְּאַף תַּחֲרוּת רִיצָה.
"אִם תְּנַצְחוּ, תּוּכַל לְהִנָשֵׂא לַנַעֲרָה כִּי זֶה הַמִּבְחָן הָאַחֲרוֹן, אֲבָל אִם תַּפְסִידוּ, תָּמוּת."
לֵב אַדִּיר קָרָא לַחֲבֵרוֹ, הָרָץ הַסָּגֹל.
הוּא הִתִיר אֶת הָאֲבָנִים מֵרַגְלָיו וְכָל אַנְשֵׁי הַכְּפָר הִגִּיעוּ לִצְפּוֹת בַּמֵּרוֹץ הַמְּסַקְרֵן.
עַל הָרָצִים הָיָה לַעֲבֹר קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים עַד שֶׁנֶּעֶלְמוּ מֵעֵין הַצּוֹפִים וְאָז לַחְזֹר אֶל קַו הַהַתְחָלָה.
לְאֹרֶךְ מֶרְחַק-מָה שָׁמְרוּ הַמִּתְחָרִים עַל קֶצֶב אָחִיד.
הֵם רָצוּ בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה וּפִטְפְּטוּ בִּידִידוּת בַּדֶּרֶךְ.
לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ מֶרְחָק רַב, אָמַר רָץ הַכְּפָר: "עַכְשָׁו לֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתָנוּ.
בּוֹא נֵשֵׁב קְצָת וְנָנוּחַ כִּי חַם הַיּוֹם." הָרָץ הַסָּגֹל הִסְכִּים וּשְׁנֵיהֶם נִשְׁכְּבוּ עַל הָעֵשֶׂב וְהִתְמַתְחוּ.
זֶה הָיָה תַּכְסִיס יָשָׁן שֶׁל רַץ הַכְּפָר.
בָּרֶגַע שֶׁהָרָץ הַסָּגֹל שָׁקַע בְּשֵׁנָה, הִתְחִיל יְרִיבוֹ לָרוּץ בַּחֲזָרָה אֶל הַכְּפָר.
הוּא רָץ בְּכָל כֹּחוֹ וְעַד מְהֵרָה יָכְלוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִתְקָרֵב.
הֵם הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהַמְּחַזֵר הֶחָדָשׁ שֶׁל הַנַּעֲרָה נִכְשַׁל בַּמִּבְחָן הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ כֻּלָם לְפָנָיו.
לֵב אַדִּיר הִתְפַּלֵא לִרְאוֹת אֶת רַץ הַכְּפָר מִתְקָרֵב בְּעוֹד הָרָץ הַסָּגֹל לֹא נִרְאֶה אֲפִלוּ לָעַיִן.
"מָה קָרָה?" שָׁאַל בִּדְאָגָה.
"אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁנִּכְשַׁלְתִי."
אֲבָל אָזְנַיִם חַדוֹת נִשְׁכַּב עַל הָאֲדָמָה וְהִצְמִיד אֵלֶיהָ אֶת אָזְנוֹ.
"הָרָץ הַסָּגֹל יָשֵׁן.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ נוֹחֵר בַּמֶּרְחָק."
"אֲנִי אָעִיר אוֹתוֹ מִיָּד," אָמַר הַיּוֹרֶה בַּחִצִים.
הוּא כִּוֵן אֶת הַחֵץ בַּקֶּשֶׁת וְיָרָה אוֹתוֹ בְּדִיוּק לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יָשָׁן הָרָץ הַסָּגֹל.
הַחֵץ פָּגַע בְּאַפּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַיָּשֵׁן וְהוּא הִתְעוֹרֵר מִיָּד וְקָפַץ עַל רַגְלָיו.
תֵכֶף וּמִיָּד הֵבִין שֶׁרֻמָה.
הָאַף שֶׁלוֹ כָּאַב, וּבְזַעַם אַדִּיר הֵחֵל לָרוּץ בָּרִיצָה הַמְּהִירָה בְּיוֹתֵר שֶׁרָץ אָדָם אֵי פַּעַם.
לַמְרוֹת שֶׁרַץ הַכְּפָר הָיָה קָרוֹב לְמַדַי לְקַו הַסִּיוּם שֶׁל הַתַחֲרוּת, הִתְפַּלְאוּ כֻּלָם לִרְאוֹת אֶת הָרָץ הַסָּגֹל חוֹלֵף עַל פָּנָיו בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת וּמַגִּיעַ רִאשׁוֹן.
סוֹף סוֹף – הַנַּעֲרָה
הִיא אָכֵן הָיְתָה נֶהֱדֶרֶת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ.
יָפָה וְטוֹבָה.
הַאִם הִזְכַּרְנוּ כְּבָר אֶת שְׁמָהּ? קָרְאוּ לָהּ "הַטּוֹבָה בַּנָשִׁים" וְהַשֵּׁם הָיָה מְדֻיָק.
לֵב אַדִּיר וְהַטּוֹבָה בַּנָשִׁים נִשְׂאוּ בַּחֲגִיגָה גְּדוֹלָה.
הוּא נָתַן לַחֲבֵרָיו אוֹצָרוֹת וְהֵם הִבְטִיחוּ לַעֲמֹד לְצִדּוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ תָּמִיד כְּשֶׁיִזְדַּקֵק לָהֶם.
אַחֲרֵי הַחֲתֻנָה נָסַע הַזּוּג הַמְּאֻשָׁר, מְלֻוֶה בִּמְשָׁרְתִים וּבַעֲגָלוֹת מְלֵאוֹת כָּל טוּב, אֶל הַכְּפָר הָרָחוֹק שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם.
אִמּוֹ וְאָבִיו שָׂמְחוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ עַל הַצְלָחָתוֹ וְכֻלָם חָיוּ יַחַד בְּאֹשֶׁר וּבְאַהֲבָה.
מָה, בֶּאֱמֶת?
הַסִּפּוּר "שְׁלוֹשָׁה מִבְחָנִים" הוּא אַגָדָה אִינְדְּיָאנִית, אֲבָל גַּם לָאַחִים גְּרִים, שֶׁחָיוּ בְּגֶרְמַנְיָה, יֵשׁ סִפּוּר דּוֹמֶה מְאֹד בְּשֵׁם "הַשִּׁשָׁה שֶׁהִסְתַּדְרוּ בְּכָל הָעוֹלָם".
כְּדַאי לִקְרֹא אוֹתוֹ! זֶה אוֹמֵר שֶׁלְּסִפּוּרִים יֵשׁ כֹּחוֹת-עַל וְהֵם הִסְתּוֹבְבוּ בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהָיוּ מְכוֹנִיּוֹת, מְטוֹסִים אוֹ אִינְטֶרְנֶט.
