"דַי, אִמָּא, אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים בֵּיְיבִּיסִיטֶר!" רָטַנְתִי.
"אֲנִי עוֹד מְעַט בַּת 11 וָחֵצִי, מִיכָאֵל כְּבָר בֶּן 9.
נִסְתַּדֵר!"
אִמָּא הִסְתַּכְּלָה עַל אַבָּא שֶׁמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.
"זֶהוּ, הֵם גְּדוֹלִים, אֵין מָה לַעֲשׂוֹת.
חוּץ מִזֶה, לֹא נַחְזֹר מְאֻחָר."
אִמָּא עֲדַיִן הִתְלַבְּטָה, וְאָז הִזְדַּקְפָה וְהִתְחִילָה לִירוֹת מִשְׁפָּטִים אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי:
"שִׁירִי וּמִיכָאֵל, אָסוּר לִפְתֹחַ אֶת הַדֶּלֶת לְאַף אֶחָד!"
(אֶת זֶה אֲנִי יוֹדַעַת מֵאָז שֶׁהָיִיתִי בַּת 4)
"אָסוּר לָלֶכֶת לִישֹׁן מְאֻחָר!"
(מְמְמְ… נִרְאֶה)
"אָסוּר לֶאֱכֹל מַמְתַּקִּים בְּלַיְלָה!"
(הִיא מַכִּירָה אוֹתִי, הָאִשָּׁה הַזֹּאת)
"אַתֶּם חַיָּבִים לְהִתְקַשֵׁר עִם כָּל בְּעָיָה קְטַנָה!"
(לְכוּ כְּבָר!)
"שֶׁלֹּא נִמְצָא אֶת אַרְתוּר בַּמִּטָה שֶׁל אֶחָד מִכֶּם!"
(וְאִם הוּא יַעֲלֶה אַחֲרֵי שֶׁנֵרָדֵם?)
"אָסוּר לְהַדְלִיק תַּנוּר כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לֹא בַּבַּיִת!"
(לָנוּ תָּמִיד חַם.
רַק בִּגְלַלְכֶם יֵשׁ בַּבַּיִת תַּנוּר)
"אָסוּר לְהִשְׁתוֹלֵל!"
"אָסוּר לִפְתֹחַ טֵלֵוִיזְיָה!"
"אָסוּר!"
"אָסוּר!"
"אָסוּר!"
תָּמִיד זֶה כָּכָה, אִמָּא שֶׁלִּי הֲכִי כּוֹעֶסֶת כְּשֶׁהִיא מֻדְאֶגֶת.
"אִמָּא," נִסִיתִי לְהִשָׁמַע כְּמוֹ הַיַּלְדָה הֲכִי אַחְרָאִית בְּעוֹלָם, "אַתֶּם יְכוֹלִים לָצֵאת וּלְבַלוֹת…"
"אֵיזֶה לְבַלוֹת? אֲנִי בִּכְלָל לֹא אוֹהֵב אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אֲלֵיהֶם," אָמַר אַבָּא.
הִתְעַלַמְתִי מִמֶנוּ וְהִמְשַׁכְתִי: "אֲנִי מַבְטִיחָה שֶׁלֹּא נֵהָנֶה בִּכְלָל! רַק נִשְׁכַּב בַּמִּטּוֹת שֶׁלָּנוּ וְנִתְגַעְגֵעַ אֲלֵיכֶם עַד שֶׁנֵרָדֵם.
בְּסֵדֶר?"
"בְּסֵדֶר," רָטְנָה אִמָּא.
מִיכָאֵל וַאֲנִי הֶחְלַקְנוּ כִּיף מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב.
אֵין יוֹתֵר בֵּיְיבִּיסִיטֶר! יֵשׁ!
אַבָּא וְאִמָּא הִתְאַרְגְנוּ לִיצִיאָה, אֲבָל כָּל הַזְּמַן הִגְנִיבוּ אֵלֵינוּ מַבָּטִים מֻדְאָגִים.
נִסִינוּ לְהֵרָאוֹת הַיְּלָדִים הֲכִי טוֹבִים וַהֲכִי   בָּעוֹלָם.
סוֹף-סוֹף זֶה קָרָה.
"לְהִתְרָאוֹת, חֲמוּדִים, לֹא נַחְזֹר מְאֻחָר." כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קִבֵּל כַּמָּה נְשִׁיקוֹת מְבֻשָׂמוֹת וְהַדֶּלֶת נִסְגְרָה בִּטְרִיקָה וְנִנְעֲלָה.
פַּעֲמַיִם.
"סוֹף-סוֹף," חִיַכְתִי לְמִיכָאֵל.
"מָה בָּא לְךָ לַעֲשׂוֹת?"
"לֹא יוֹדֵעַ, הַכֹּל אָסוּר לָנוּ…" אָמַר מִיכָאֵל.
אַרְתוּר הִגִּיעַ מֵהַסָּלוֹן וְשִׂחַקְנוּ אִתּוֹ קְצָת עַל הַשָּׁטִיחַ, אֲבָל הוּא הַכֶּלֶב הֲכִי עַצְלָן בָּעוֹלָם, אָז מַהֵר מְאֹד הוּא הִתְעַיֵף.
פִּתְאֹם –
דְפִיקָה בַּדֶּלֶת –
אִמָּא'לֶה –
שְׁנֵינוּ דִּשְׁדַשְׁנוּ אֶל דֶּלֶת הַכְּנִיסָה.
"מִי זֶה?" שָׁאַלְתִּי.
"נִיצָה," נִשְׁמַע קוֹל מֻכָּר.
מִיכָאֵל וַאֲנִי הִסְתַּכַּלְנוּ אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי בְּהֶלֶם.
"אֵיזֶה נִיצָה?"
"שִׁירִי, זֹאת נִיצָה, הַמּוֹרָה שֶׁלָּךְ לְאַנְגְּלִית.
יֵשׁ לִי מַשֶׁהוּ חָשׁוּב מְאֹד לְהַגִּיד לָךְ!"
הֵצַצְתִי בָּעֵינִית.
וּבֶאֱמֶת, לְיַד דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לַבַּיִת עָמְדָה לֹא אַחֶרֶת מֵהַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאַנְגְּלִית.
"חַיָּבִים לִפְתֹחַ…" לָחַשְׁתִי לְמִיכָאֵל.
מָצָאתִי אֶת הַמַּפְתֵחַ וְסוֹבַבְתִי פַּעֲמַיִם.
נִיצָה עָמְדָה לְיַד הַדֶּלֶת כֻּלָהּ חִיוּכִים מְשֻׁנִים.
הִיא לָבְשָׁה שִׂמְלָה צִבְעוֹנִית שֶׁמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי בְּבֵית הַסֵּפֶר.
"שָׁלוֹם!" הִיא הִכְרִיזָה כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי וְאֶת מִיכָאֵל בְּפִּיגָ'מוֹת מַבִּיטִים בָּהּ בְּפֶה פָּעוּר.
"רָצִיתִי לְהַגִּיד דָּבָר חָשׁוּב.
דוֹר – דֶּלֶת בְּאַנְגְּלִית – כּוֹתְבִים בִּשְׁנֵי אוֹ.
כָּכָה…"
הִיא שָׁלְפָה מֵהַכִּיס שֶׁלָּהּ טוּשׁ וְכָתְבָה עַל הַדֶּלֶת שֶׁלָּנוּ: DOOR.
"זֶהוּ, לְהִתְרָאוֹת, לַיְלָה טוֹב!" הִבְזִיקָה אֵלֵינוּ חִיּוּךְ וּפָנְתָה לָלֶכֶת.
וְאָז פִּתְאֹם הִסְתּוֹבְבָה וְחָזְרָה כַּמָּה צְעָדִים לְעֶבְרֵנוּ.
הִיא סִמְנָה לִי עִם הָאֶצְבַּע לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ.
"אַל תִּדְאֲגִי, זֶה טוּשׁ מָחִיק," לָחֲשָׁה לִי וְאָז פָּנְתָה שׁוּב וְהִתְרַחֲקָה בִּשְׁבִיל הַגִּישָׁה בְּדִלוּגִים קְטַנִים.
עָמַדְנוּ עֲדַיִן מוּל הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה וְלֹא הִצְלַחְנוּ לִסְגֹּר אֶת הַפֶּה.
"מָה זֶה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת?" שָׁאַל מִיכָאֵל.
וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִי לַעֲנוֹת, אַרְתוּר נִזְכַּר שֶׁהוּא כֶּלֶב וְהִגִּיעַ לִנְבֹּחַ עַל מִי שֶׁהִגִּיעַ.
כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵין כְּבָר אַף אֶחָד מִהֵר לְהִשְׁתַּחֵל בֵּינֵינוּ וְיָצָא אֶל הֶחָצֵר.
"אוֹי," אָמַר מִיכָאֵל, "חַיָּבִים לְהַחְזִיר אוֹתוֹ!"
שְׁנֵינוּ פָּרַצְנוּ הַחוּצָה, אֲנִי בְּפִּיגָ'מַת חַדֵי-הַקֶּרֶן שֶׁלִּי וּמִיכָאֵל בְּפִּיגָ'מַת סוּפֶּרְמֶן.
בַּשָּׁלָב הַזֶּה אַרְתוּר כְּבָר עָשָׂה אֶת הַטְּרִיק שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עִם הַשַּׁעַר וְהִצְלִיחַ לָצֵאת לָרְחוֹב וַאֲנַחְנוּ בְּעִקְבוֹתָיו.
פִּתְאֹם, בְּאוֹר פָּנַס הָרְחוֹב רָאִינוּ צְלָלִית שֶׁל אָדָם גָּבוֹהַ וְרָזֶה.
הוּא הִתְקָרֵב אֵלֵינוּ וּלְאַט לְאַט נִרְאָה לָנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֻכָּר.
"הֵי, סוּפֶּרְמֶן," הוּא אָמַר, "יֵשׁ לִי מַשֶׁהוּ חָשׁוּב לְהַגִּיד לְךָ…"
מִיכָאֵל עָנָה לוֹ רַק מִלָּה אַחַת: "אִמָּא'לֶה!"
"לֹא, זֶה אֲנִי, עוֹז.
אֲנִי לֹא אִמָּא שֶׁלְּךָ, אֲנִי הַמּוֹרֶה שֶׁלְּךָ לְמִיתוֹלוֹגְיָה יְוָנִית.
כַּנִּרְאֶה שָׁכַחְתָ.
רָצִיתִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ: מִי הָיְתָה אֵלַת הַחָכְמָה?"
"שִׁירִי…" יִבֵּב מִיכָאֵל.
"לֹא," הֵנִיד עוֹז אֶת רֹאשׁוֹ בְּצַעַר, "תְשׁוּבָה לֹא נְכוֹנָה.
אֵלַת הַחָכְמָה הָיְתָה אָתֵנָה." עוֹז צִקְצֵק בִּלְשׁוֹנוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
מִיכָאֵל תָּפַס בִּכְתֵפִי וּמָחַץ חַד-קֶרֶן אֶחָד לְפָחוֹת.
"מָה קוֹרֶה כָּאן?" הוּא שָׁאַל אוֹתִי.
"לֹא יוֹדַעַת," עָנִיתִי, "נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹלְמִים."
"אוּלַי תִּצְבְּטִי אוֹתִי?" הִצִיעַ מִיכָאֵל.
"בְּשִׂמְחָה." חֲלוֹם אוֹ לֹא חֲלוֹם, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי תָּמִיד שְׂמֵחָה לַעֲשׂוֹת לָאָח הַקָּטָן שֶׁלִּי.
"אָההההה!" צָוַח מִיכָאֵל.
"הִתְעוֹרַרְתָ?" הִתְעַנְיַנְתִי.
"לֹא," אָמַר מִיכָאֵל בְּצַעַר.
"בּוֹאִי נְחַפֵּשׂ אֶת אַרְתוּר."
"אַרְתוּר!" צָעַקְנוּ וְדִשְׁדַשְׁנוּ בְּנַעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ בָּרְחוֹב הַשָּׁקֵט וְהֶחָשׁוּךְ.
"אַרְתוּר!"
"מִצְטַעֶרֶת, אֲנִי לֹא אַרְתוּר," שָׁמַעְנוּ קוֹל מֵאֲחוֹרֵינוּ.
קָפַצְנוּ עַד הַשָּׁמַיִם.
"תָּמָרָה, מָה אַתְּ עוֹשָׂה כָּאן?" שָׁאַלְתִּי בִּלְחִישָׁה.
זֶהוּ, הָעוֹלָם הִשְׁתַּגֵע.
הַמְּחַנֶכֶת שֶׁלִּי עָמְדָה מוּלִי בְּחִיּוּךְ רָחָב.
עַל צַוָארָהּ עָנְדָה שְׁעוֹן כִּיס עֲנָקִי.
הַחִיּוּךְ נִמְחַק מִפָּנֶיהָ כְּשֶׁהִבִּיטָה בּוֹ בְּהַבָּעָה מֻטְרֶדֶת.
"אֲנִי מְמַהֶרֶת, אֵין לִי הַרְבֵּה זְמַן.
רַק רָצִיתִי לְוַדֵא שֶׁאַתְּ זוֹכֶרֶת מָהֵן אוֹתִיוֹת אֵיתָ"ן."
"אֶמְמְמְ… זֶה קָשׁוּר לִפְעָלִים בִּזְמַן עָתִיד…" מִלְמַלְתִי.
"תְשׁוּבָה נְכוֹנָה, אֲבָל חֶלְקִית.
אֵיךְ תַּגִּידִי שֶׁתַחְזְרִי הַבַּיְתָה בֶּעָתִיד?"
"אֶההה… אֲנִי אֶחְזֹר הַבַּיְתָה."
"נָכוֹן," פָּסְקָה תַּמָרָה.
"הַרְבֵּה יְלָדִים טוֹעִים וְאוֹמְרִים 'אֲנִי יַחְזֹר'.
זֶה חֲבָל.
צָרִיךְ לוֹמַר: אֲנִי אֶחְזֹר, אַתְּ תַּחְזְרִי, הוּא יַחְזֹר, אֲנַחְנוּ נַחְזֹר.
עַכְשָׁו כְּדַאי שֶׁתַחְזְרִי הַבַּיְתָה.
קְצָת מְאֻחָר לִהְיוֹת בָּרְחוֹב, אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת?"
"הִיא תַּחְשֹׁב," אָמַר מִיכָאֵל.
"אֲנִי אֶחְשֹׁב," הִסְכַּמְתִי.
"וְהֵם יַחְשְׁבוּ," הוֹסִיפָה תַּמָרָה.
"עַכְשָׁו אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת.
חֲבָל שֶׁשָּׁכַחְתִי אֶת הַמִּטְרִיָה שֶׁלִּי, הָיִיתִי יְכוֹלָה לָעוּף.
אֲבָל אֲנִי אֵלֵךְ."
"הֵם יֵלְכוּ," הוֹסִיף מִיכָאֵל בְּיַדְעָנוּת.
וְהִיא פָּנְתָה לַגִנָה הַצִּבּוּרִית שֶׁבִּקְצֵה הָרְחוֹב וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵינוּ בֵּין הָעֵצִים.
"גַם אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָלֶכֶת לַגִנָה.
אַרְתוּר בָּטוּחַ שָׁם," אָמַרְתִּי לְמִיכָאֵל וּמָשַׁכְתִי אוֹתוֹ בְּיָדוֹ.
שְׁנֵינוּ רַצְנוּ מַהֵר כְּכָל שֶׁיָּכֹלְנוּ בְּנַעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.
פִּתְאֹם שָׁמַעְנוּ צְעָדִים.
לְיָדֵינוּ רָץ תּוֹמֶר, הַמּוֹרֶה לְהִתְעַמְלוּת.
בְּיָדוֹ הָיָה סְטוֹפֶּר.
כְּשֶׁרָאָה שֶׁהִבְחַנוּ בּוֹ, הִתְחִיל לְעוֹדֵד אוֹתָנוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשִׁעוּרִים: "עוֹד מַאֲמָץ קָטָן, אַתֶּם יְכוֹלִים יוֹתֵר מַהֵר מִזֶה…"
"נַעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁלִּי מַפְרִיעוֹת לִי," הִצְטַדֵק מִיכָאֵל.
"תֵרוּצִים יֵשׁ תָּמִיד," אָמַר תּוֹמֶר, הִגְבִּיר אֶת קֶצֶב רִיצָתוֹ וְעָבַר אוֹתָנוּ בְּרִיצָה קְלִילָה.
"לֹא חָכְמָה," שָׁמַעְתִי אֶת מִיכָאֵל מְמַלְמֵל, "לוֹ יֵשׁ נַעֲלֵי הִתְעַמְלוּת."
"בּוֹא," אָמַרְתִּי.
"נִמְצָא אֶת אַרְתוּר וְנַחְזֹר הַבַּיְתָה.
אֲנַחְנוּ בָּטוּחַ הוֹזִים.
אוּלַי אָכַלְנוּ מַשֶׁהוּ לֹא טוֹב בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב."
הָלַכְנוּ לְעֵבֶר הַגִּנָה הַצִּבּוּרִית.
הִיא הָיְתָה חֲשׁוּכָה בְּרֻבָּהּ, אֲבָל פָּנָסֵי רְחוֹב הֵאִירוּ אֶת אֵזוֹר הַנַּדְנֵדוֹת.
וְשָׁם, עַל הַקָּרוּסֶלָה יָשְׁבוּ כֻּלָם.
אֵלִי הַמְּנַהֵל, וּסְבִיבוֹ כִּמְעַט כָּל הַמּוֹרִים בְּבֵית הַסֵּפֶר.
כֻּלָם סִפְּרוּ סִפּוּרִים וְהִתְפּוֹצְצוּ מִצְחוֹק
