תּוֹפָעָה חֲדָשָׁה, גַּם אֵצֶל בְּנֵי נֹעַר
הִתְמַכְּרוּת לַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד
אִם אַתֶּם מְדַבְּרִים כָּל הַיּוֹם בַּטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד, כְּדַאי לִבְדֹּק אִם אַתֶּם לֹא מְכוּרִים לְזֶה. כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מְכוּרִים לְסִיגַרְיוֹת, יֵשׁ גַּם כְּאֵלֶּה שֶׁלֹּא יְכוֹלִים בְּלִי לְדַבֵּר בַּטֶּלֶפוֹן. לָמָּה הֵם עוֹשִׂים זֹאת וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִגָּמֵל מִזֶּה. 
כַּאֲשֶׁר יָעֵל ש. יוֹצֵאת לַהַפְּסָקָה, הִיא מִיָּד לוֹקַחַת אֶת הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד שֶׁלָּהּ וּמַתְחִילָה לְדַבֵּר. אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת בַּחֲבֵרִים רַבִּים וְאֵין לָהּ זְמַן מַסְפִּיק כְּדֵי לְדַבֵּר עִם כֻּלָּם. לָכֵן, כָּל רֶגַע פָּנוּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִיא מְדַבֶּרֶת אִתָּם. הִיא מְדַבֶּרֶת בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, בָּאוֹטוֹבּוּס, בַּתּוֹר בַּמַּכֹּלֶת וּבְכָל מָקוֹם אֶפְשָׁרִי. הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ נִלְחֲמוּ לַעֲצֹר אֶת הַשִּׂיחוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁעוֹלוֹת לָהֶם אַלְפֵי שֶׁקַּלִּים. אוּלָם, יָעֵל לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהַפְּסִיק לְדַבֵּר בַּטֶּלֶפוֹן. בְּדִיקָה מַקִּיפָה גִּלְּתָה, שֶׁיָּעֵל מְכוּרָה לַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד. "זֶה כְּמוֹ הִתְמַכְּרוּת לְאַלְכּוֹהוֹל, לְסִיגַרְיוֹת וַאֲפִלּוּ לְסַמִּים", אוֹמְרִים הָרוֹפְאִים. "הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה לֹא יְכוֹלִים בְּלִי הַטֶּלֶפוֹן וְהֵם לֹא יְכוֹלִים לַעֲצֹר אֶת הַהִתְמַכְּרוּת שֶׁלָּהֶם, גַּם אִם זֶה עוֹלֶה אַלְפֵי שֶׁקֶלִים".
נִסִּינוּ לְבָרֵר מִי הֵם אוֹתָם מְכוּרִים. הַאִם יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁחַיֵּי חֶבְרָה פְּעִילִים הֵם שֶׁמְּבִיאִים אֶת הַנְּעָרִים הָאֵלֶּה לְדַבֵּר וּלְדַבֵּר? לֹא, מְדֻבָּר דַּוְקָא בִּבְנֵי נֹעַר שֶׁסּוֹבְלִים מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן וְשֶׁחַיֵּי הַחֶבְרָה שֶׁלָּהֶם לֹא טוֹבִים כָּל כָּךְ. הֵם מִסְתַּגְּרִים בַּבָּתִּים וּמְדַבְּרִים.
גַּם מְבֻגָּרִים מִתְמַכְּרִים לַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד מֵאוֹתָן הַסִּבּוֹת שֶׁל חֹסֶר בִּטְחוֹן עַצְמִי. חֶלְקָם אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחוֹבוֹת עֲצוּמִים. בְּעִתּוֹנוּת פֻּרְסַם עַל אָדָם, שֶׁבְּתוֹךְ פֶּרֶק זְמַן קָצָר הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל 50 אֶלֶף שְׁקָלִים.
מְסַפֶּרֶת יָעֵל, "כֻּלָּם צָחֲקוּ עָלַי שֶׁאֲנִי מְחֻבֶּרֶת לַטֶּלֶפוֹן. בַּכִּתָּה אָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִי נִתּוּחַ לְהוֹצָאַת הַטֶּלֶפוֹן מֵהָאֹזֶן. פָּשׁוּט, לֹא הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי מְכוּרָה. לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. לְמַזָּלִי, הַהוֹרִים שֶׁלִּי הֵבִינוּ אֶת הַמַּצָּב וְלָקְחוּ אוֹתִי לְטִפּוּל. עַכְשָׁו אֲנִי נִזְהֶרֶת יוֹתֵר וּמְדַבֶּרֶת הַרְבֵּה פָּחוֹת", הִיא מְחַיֶּכֶת. "בְּעֶצֶם, הַהוֹרִים לָקְחוּ לִי אֶת הפלאפון וְאֵין לִי אֶפְשָׁרוּת לְדַבֵּר. בַּהַתְּחָלָה כָּעַסְתִּי עֲלֵיהֶם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה חֵלֶק מֵהַטִּפּוּל נִרְגַּעְתִּי".
הַפְּסִיכוֹלוֹגִים מַכִּירִים תּוֹפָעוֹת דּוֹמוֹת אֲחֵרוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לְתִקְשֹׁרֶת, כְּמוֹ הַשִּׁמּוּשׁ בָּאִינְטֶרְנֵט. עַל הַתּוֹפָעָה הַזּוֹ, בְּמַאֲמָר אַחֵר.
