שׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים יַהֲפֹךְ לְקַנְיוֹן
בְּסִמְטְאוֹת יָפוֹ הָעַתִּיקָה קַיָּם שׁוּק מְעַנְיֵן, הַנִּקְרָא "שׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים". מוֹכְרִים שָׂם, בְּעִקָּר, דְּבָרִים יְשָׁנִים כְּמוֹ רָהִיטִים, מוּצְרֵי חַשְׁמַל, חֶפְצֵי אֲמָנוֹת וְעוֹד. יֵשׁ בַּמָּקוֹם גַּם שׁוּק גָּדוֹל שֶׁל בְּגָדִים חֲדָשִׁים וּמְשֻׁמָּשִׁים בִּמְחִירִים זוֹלִים. 
אִם תִּרְצוּ לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וּתְחַפְּשׂוּ לָכֶם מוֹבִילִים, תָּמִיד תּוּכְלוּ לָגֶשֶׁת לַסַּבָּלִים עִם סוּס וַעֲגָלָה יְשָׁנָה, שֶׁיִּשְׂמְחוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה.
אֲבָל, בִּקְצֵה הַשּׁוּק, יֶשְׁנָהּ רָחֲבָה גְּדוֹלָה שֶׁבָּה מוֹכְרִים אֶת הַדְּבָרִים הַמּוּזָרִים בְּיוֹתֵר. בְּרָזִים שְׁבוּרִים, סְפָרִים קְרוּעִים, טֶלֶפוֹנִים מְקֻלְקָלִים וַאֲפִלּוּ מַחְשְׁבִים מְרֻסָּקִים, שֶׁלְּאַף אֶחָד אֵין עִנְיָן בָּהֶם.
נִגַּשְׁנוּ לְדָוִד אָרְמוֹזַה, אֶחָד הַמּוֹכְרִים, שֶׁיָּשַׁב לְיַד עֲרֵמָה שֶׁל טֶלֶפוֹנִים יְשָׁנִים, וְנִסִּינוּ לְבָרֵר מִי קוֹנֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. "יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁצְּרִיכִים חֵלֶק לְתִקּוּן, אוֹ מְחַפְּשִׂים אֵיזֶה טֶלֶפוֹן יָשָׁן מְיֻחָד. בָּאִים לְכָאן גַּם אֲנָשִׁים מֵהַתֵּאַטְרוֹן וְהַקּוֹלְנוֹעַ וְקוֹנִים מוּצָרִים שֶׁמַּתְאִימִים לַסְּרָטִים וְלַהַצָּגוֹת שֶׁלָּהֶם. אֵלֶּה הֵם הַלָּקוֹחוֹת הָעִקָּרִיִּים שֶׁבָּאִים לְכָאן", הוּא מְסַפֵּר.
הָאֲנָשִׁים כָּאן מַצְלִיחִים לְהִתְפַּרְנֵס מִזֶּה? כַּמָּה טֶלֶפוֹנִים שְׁבוּרִים כְּבָר אֶפְשָׁר לִמְכֹּר?
דָוִד מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בְּחִיּוּךְ מִתְנַצֵּל וְאוֹמֵר: "תִּרְאוּ, אֲנִי לֹא בָּא לְכָאן כָּל יוֹם. רַק כְּשֶׁיֵּשׁ מֶזֶג אֲוִיר טוֹב. כְּשֶׁלֹּא בָּא לִי, אֲנִי לֹא מַגִּיעַ. חוּץ מִזֶּה, מַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת בַּבַּיִת?! כָּאן אֲנִי פּוֹגֵשׁ חֲבֵרִים, בָּאִים אֲנָשִׁים מְעַנְיְנִים. בִּשְׁבִילִי זוֹ תַּעֲסוּקָה".
אוּלָם, בְּיָמִים אֵלֶּה יֵשׁ כַּוָּנָה לְחַסֵּל אֶת הַשּׁוּק הַצִּבְעוֹנִי וְהַמְּיֻחָד הַזֶּה. בְּעִירִיַּת תֵּל-אָבִיב הֶחְלִיטוּ לִבְנוֹת בַּמָּקוֹם קַנְיוֹן חָדָשׁ וְלִמְחֹק אֶת הָרַחֲבוֹת עִם הַגְּרוּטָאוֹת. "אֲנַחְנוּ רוֹצִים לַהֲפֹךְ אֶת הַמָּקוֹם לְמוֹדֶרְנִי יוֹתֵר", אוֹמֵר דְּרוֹר אָמִיר, הָאַחֲרָאִי עַל אֵזוֹר יָפוֹ מִטַּעַם הָעִירִיָּה. "נִבְנֶה כָּאן מִסְעָדוֹת, נְאַרְגֵּן מוֹפְעֵי רְחוֹב תַּרְבּוּתִיִּים וְנִמְשֹׁךְ לְכָאן אֲנָשִׁים רַבִּים".
לִשְׁאַלְתֵּנוּ עָנָה מַר אָמִיר: "נָכוֹן, אֶת הַתּוֹפָעָה שֶׁל אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים בָּרְחוֹב וּמַצִּיעִים אֶת הַסְּחוֹרָה הַיְּשָׁנָה שֶׁלָּהֶם לֹא תּוּכְלוּ לִרְאוֹת בֶּעָתִיד".
הַסּוֹחֲרִים שֶׁבשׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים לֹא מְרֻצִּים מֵהַתָּכְנִיּוֹת שֶׁל הָעִירִיָּה. "בְּכָל עִיר גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם יֵשׁ שׁוּק פִּשְׁפְּשִׁים. הַתַּיָּרִים אוֹהֲבִים לְהַגִּיעַ אֶל הַשּׁוּק, הֵם מוֹצְאִים כָּאן מְצִיאוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא בַּמְּדִינוֹת שֶׁלָּהֶם. גַּם יִשְׂרְאֵלִים רַבִּים, הַבָּאִים לְבַקֵּר בְּתֵל-אֲבִיב עוֹשִׂים סִיּוּר בַּשּׁוּק שֶׁלָּנוּ. אֵין עוֹד דָּבָר כָּזֶה בָּאָרֶץ וְאָסוּר לַהֲרֹס אֶת זֶה", אוֹמֵר שָׂשׂוֹן כֹּהֵן, בְּעַל חֲנוּת לְבִגְדֵי גִּ'ינְס.
אָז מִי שֶׁמְּעֻנְיָן לִרְאוֹת שׁוּק פִּשְׁפְּשִׁים, כְּדַאי לוֹ לְמַהֵר. הַשּׁוּק הַיָּחִיד בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד לִפְנֵי סְגִירָה.
