יֵשׁ לִי גָן / 
יֵשׁ לִי גָן וּבְאֵר יֵשׁ-לִי, 
וְעֲלֵי בְאֵרִי תָּלוּי דְּלִי; 
מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי, 
מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי. 
כָּל-הָעוֹלָם יָשֵׁן – הָס! 
נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס; 
אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי, 
עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי. 
וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר, 
נוֹטֵף פָּז אֶל-פִּי הַבְּאֵר, 
נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח: 
דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ. 
הַס, בַּגָּן נִזְדַּעְזַע נוֹף – 
דּוֹדִי בָא אִם-פִּרְכֵּס עוֹף? 
דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי, 
אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי. 
עַל הַשֹּׁקֶת נֵשֶׁב אָט, 
רֹאשׁ אֶל-כָּתֵף, יָד אֶל-יָד; 
אָחוּד חִידוֹת לָךְ: מַדּוּעַ 
רָץ הַכַּד אֶל-הַמַּבּוּעַ? 
וּמַדּוּעַ, הַגֶּד-לִי, 
יֵבְךְּ בִּדְמָמָה, יֵבְךְּ הַדְּלִי – 
טִיף, טִיף, נִים – וְכֹה בְּלִי הֶרֶף 
מִן-הָעֶרֶב עַד הָעֶרֶב. 
וּמֵאַיִן בָּא הַכְּאֵב 
כְּתוֹלַעַת אֶל הַלֵּב? – 
הוֹי, הַאֱמֶת שָׁמְעָה אִמִּי, 
כִּי לְבָבְךָ סָר מֵעִמִּי? 
עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי: 
שׂוֹנְאַי שֶׁקֶר עָנוּ בִי! 
וּבְעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָּה, 
אֶל הַחֻפָּה נֵלֵךְ, פְּתַיָּה! 
יוֹם שֶׁל-קַיִץ יַבְהִיק אָז, 
עַל רֹאשֵׁנוּ יִיצֶק פָּז, 
וִיבָרְכוּנוּ מִן הַגְּדֵרוֹת 
כַּפּוֹת עֵצִים טְעוּנֵי פֵרוֹת. 
אָח וָרֵעַ, דּוֹד וּשְׁאֵר, 
קָהָל גָּדוֹל, אִישׁ וָנֵר, 
וּכְלֵי זֶמֶר כָּל-הַמִּינִים 
יוֹלִיכוּנוּ עִם שׁוּשְׁבִינִים. 
וְהַחֻפָּה תַּעֲמֹד כָּאן: 
בֵּין הַבְּאֵר וּבֵין הַגָּן; 
אַתְּ תוֹשִׁיטִי לִי שָׁם דֹּרֶן: 
אֶצְבַּע קְטַנָּה עִם צִפֹּרֶן. 
וַאֲנִי לָךְ: "הֲרֵי אַתְּ 
מְקֻדֶּשֶׁת לִי לָעַד" – 
שׂוֹנְאַי יִהְיוּ שָׁם וְרָאוּ, 
וּמִקִּנְאָה יִתְפַּקָּעוּ. 
