– אַחֲרֵי הַדְּמָעוֹת 
אֶת הַחַמָּה בִּגְבוּרָתָהּ 
אַחֲרֵי גֶשֶׁם אֶרֶץ יוֹרֶה 
אִם רְאִיתֶם אֵיכָה תִקְרַן, 
תִּזְרֹק חֲנִיתוֹת, חִצִּים תּוֹרֶה 
אֶל כָּל אֵגֶל, אֶל כָּל טִפָּה, 
הַנִּפְזָרִים כַּסַּפִּירִים 
בֵּין יְרַקְרַק דֶּשֶׁא עֵשֶׂב 
וּמַבְהִיקִים וּמַזְהִירִים, 
וּבְקַרְנֶיהָ אֶל כָּל נִלְאֶה 
תִּשְׁלַח מַרְפֵּא, תִּפַּח נָפֶשׁ; 
אָז יַבְרִיקוּ גַם מֵי בִצָּה 
יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי רָפֶשׁ… 
כָּכָה אַחֲרֵי דְמָעוֹת חַמּוֹת 
מֶרְחַב תֵּבֵל יִרְחַב לִבִּי 
וּבְמַחֲשַׁכָּיו תָּצִיץ קֶרֶן 
אוֹר הַיַּלְדוּת – עֵת בְּאִבִּי 
רְוֵה טַל שַׁחַר עוֹד הָיִיתִי, 
כְּאַיָּלָה קַל וּמָהִיר 
לָרוּץ לָרוּץ… וּכְצִפּוֹר 
לָעוּף עָל אֶל שַׁחַק בָּהִיר… 
כִּימֵי הַשָּׁמַיִם. 
וּבְדִמְעָה עַל לֶחִי 
וּבְשִׁפְלוּת בִּרְכַּיִם 
וּבְרֹאשׁ כָּפוּף מַטָּה, 
בְּרֶטֶט, בְּחִילָה 
אֵבוֹשָׁה, אֵחַתָּה 
וְאֶשְׁאַל “מְחִילָה”. 
וּלְכַפֵּר פָּנַיִךְ 
פֹּה אֶשָּׂא לִבָּתִי, 
שֶׁלָּךְ וְאֵלַיִךְ 
הִנְנִי אֻמָּתִי. 
וָלֹא, אֶצַּע קִבְרִי 
בְּנַחַת וְשׁוּבָה 
כִּי מַתִּי כְּעִבְרִי 
בְּוִדּוּי בִּתְשׁוּבָה… 
וּכְבָר אֵדְעָה אָבִין שִׁבְרָם; 
הוֹי, אֵיךְ עֵינַי בִּי תִּכְלֶינָה 
טֶרֶם קָמוּ לִרְאוֹת קִבְרָם! 
דְּמָעוֹת חַמּוֹת, דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת… 
אַזֵּל, אַזֵּל… יִרְחַב לִבִּי, 
אֶרְאֶה אוֹתִי בְּיַלְדוּתִי 
חַי, רַעֲנָן, עוֹד בְּאִבִּי, 
וּמִבֶּטֶן אַשְׁפָּה אָשׁוּב 
אֶחְלֹם: פֶּרַח רַךְ נָטוּעַ 
עֲלֵי עָיִן, וּמִמַּעַל 
מֶרְחַב יָהּ וְאוֹר זָרוּעַ… 
