הַשִּׁירָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא/ 
מְשׁוֹרֵר סוֹחֵר תְּבוּאָה הִקְנַנִי אֵלִי, 
סוֹחֵר מְשׁוֹרֵר – שָׂב מֻכֶּה קַדַּחַת, 
כְּרוּב עִם נָחָשׁ דָּר בִּכְפִיפָה אַחַת – 
וַיְהִי יוֹמִי לְמֶרְקוּר וּלְפֶגַּסּוּס לֵילִי. 
וּבִפְרֹץ מַעֲרָבִי וַיְּבָרֶךְ ה' חֵילִי – 
גַּם צְרוֹרוֹת כֶּסֶף גַּם בָּר בָּאַמְתַּחַת – 
וַיַּעַל פֶּגַּסּוּס וַתְּהִי שִׁירָתִי נִשְּכַּחַת, 
וַיְהִי עֻזִּי כַּסְפִּי וּזְהָבִי אֵלִי. 
אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן – וֵאלֹהַי אֶתְנַנִּי 
בָּגַד בִּי כְמוֹ נַחַל וַיָּשֶׁב אוֹפַנִּי. 
כִּנְעָתִי נֶאֱסָפָה וַתֹּאכַל כָּל הוֹנִי. 
וּמֵאַיִן כֶּסֶף וַעֲבוֹדָה כָּל הַיּוֹם שַׁרְתִּי. 
עָנִיתִי זְמִיר עָרִיצִים וּסְפָרִים חִבַּרְתִּי, 
כִּי אֵין עִבְרִי שָׁר כִּי אִם מֵעֹנִי… 
