בַּת יִשְׂרָאֵל 
אִם-יֵשׁ מִשְׁבֶּצֶת רֵיקָה בְּנִזְרְךָ – 
בְּיָדִי אֶבֶן הַמִּלּוּאִים; 
וְאִם מָלֵא הוּא – כִּי-עַתָּה אוֹסִיף עוֹד 
נֹפֶךְ מִשֶּׁלִּי עָלֵיהוּ. 
יֵשׁ אֶבֶן טוֹבָה עִמִּי – אַהֲבָה שְׁמָהּ, 
קוּם וּזְכֵה בָהּ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה; 
שִׂימֶנָּה נָא בְּרֹאשׁ כָּל-אַבְנֵי חֵן 
וּבְנִזְרְךָ תְּהִי הָרֹאשָׁה. 
הֵן זֹהַר חָדָשׁ – הַאֲמִינָה-לִּי – 
תַּאֲצִיל גַּם עַל-חַבְרוֹתֶיהָ; 
וּגְוָנִים רַבִּים, גְּוָנִים חֲדָשִׁים אָז 
תּוֹסִיף לְךָ עַל אוֹר חַיֶּיךָ. 
גַּם-הַכּוֹכָבִים לְךָ אָז יִרְמְזוּ 
רְמָזִים חֲדָשִׁים בַּל-יְדַעְתָּם, 
וּנְהִימָה חֲדָשָׁה אָז תִּשָּׁמַע לָךְ 
בַּהֲמוֹן מִזְמוֹרֵי לִבֶּךָ. 
וְדַע, נִשְׁבַּעְתִּי לְךָ בְּכוֹכְבֵי אֵל, 
כִּי אֶבֶן שְׁלֵמָה הִיא וּטְהוֹרָה, 
אַף פְּגִימָה אַחַת, פְּגִימָה כָל-שֶׁהִיא 
לֹא תִמְצָא בָהּ לְאוֹר שִׁבְעָה שְׁמָשׁוֹת. 
לִי הָיְתָה אֵם – וְזִכְרוֹנָהּ מָגֵן לִי, 
הִיא הוֹרַתְנִי לִכְבֹּשׁ לִבִּי, 
וְאוֹצְרוֹת חֶמְדָּה וּמַרְגָּלִיּוֹת 
לָשֵׂאת דּוּמָם בְּמַעֲמַקָּיו. 
וּבְלֵילֵי שַׁבָּת, אַךְ יִתְקַדֵּשׁ לֵיל, 
תַּדְלִיק אִמִּי שִׁבְעָה נֵרוֹת – 
וּלְעוֹלְמֵי-עַד אֶת-נַפְשִׁי הִשְׁקְתָה 
אוֹר צָנוּעַ, זֹהַר קָדוֹשׁ. 
וּכְמוֹ שֶׁהוּא אֶת-לִבִּי קַבֶּל-נָא, 
בְּלִי-כְחָל, בְּלִי-שְׂרָק וּבְלִי לֶהָבוֹת; 
רַק בְּרָכָה אַחַת קְטַנָּה יָבִיא לָךְ: 
נִיצוֹץ אוֹר שֶׁל בַּת-יִשְׂרָאֵל. 
