
 אֵצֶל יָם יָפוֹ
כְּבָר פּוֹנֶה רַד הַיּוֹם וְהוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְרָפֹה,
וּמְקוֹמוֹ תּוֹפֵס לֵיל, כְּיוֹם לְלֹא שֶׁמֶשׁ-אוֹר,
לִקְסָמִים וְלַעֲדַת אֱלִילֵי גַת וְצוֹר,
מִלְּבֹא הַיַּרְקוֹן עַד תְּלוּלִיּוֹת סֶלַע יָפוֹ.
מִי נִצָּב עַל הַכֵּף? צֵל מִי בִּכְחוֹל חֲפָפוֹ?
וְאוּלַי שׁוּב פֹּה זֶבְס , וְשׁוּב בַּת-אֲגֵנוֹר
נִשֵּׂאת עַל עֵגֶל-אֵל, וְשׁוֹמֵר בָּא מִשְּׁמוֹר
אֶת אַנְדְרוֹמֵידָה שָׁם עַד קְרוֹב פֶּרְסֵס וּנְגָפוֹ.
הוֹי אַדְמַת פִּלְאֵי אֵל! לְמַעֲנֵךְ וּלְמַעֲנִי,
הַיִּבָּצֵר מִמֵּךְ וְחָיָה שׁוּב וְקָם
לִתְחִיָּה אוֹתוֹ דּוֹר מַסִּיגֵי גְבוּל הַכְּנַעֲנִי?
כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ לָךְ – עוֹד נִבְנֵךְ וְנִבְנֵית:
בַּפָּז בָּאֵת, בַּחֵץ! בַּזֵּעָה וּבַדָּם!