
 Olim truncus eram...
קֹדֶם הָיִיתִי סַדָּן שֶׁל תְּאֵנָה, אֵין-תּוֹעֶלֶת,
בְּיַד חָרַשׁ עֵצִים מְפַקְפֵּק, וּמַה יַּעֲשֵׂנִי:
שֶׁמָּא שְׁרַפְרָף, שֶׁמָּא אֵל, נִמְלַךְ — וְעָשַׂנִי פְּרִיאַפּוּס,
בַּעֲבוּר זֶה אֲנִי אֵל. וְגַם פַּחְדִּי כְּבָר נָתַתִּי
עַל גַּנָּבִים וְעַל עוֹף. אֶת הַגַּנָּבִים כִּי אַפְחִידָה
בַּמַּגָּל בִּימִינִי, — — — — — —
וְאֶת הָעוֹף הַמְּחֻצָּף תָּעִיט זְמוֹרָה, מִתְנוֹסֶסֶת
עַל קָדְקֳדִי, מִבַּקֵּר גִּנָּה הָשַׁתָּא שְׁתָלוּהָ.
פֹּה, בַּמָּקוֹם, לְפָנִים הֵבִיא בְאָרוֹן דַּל אִישׁ-עֶבֶד
נִבְלַת עֶבֶד זְרוּקָה מִתּוֹךְ קֵילָתוֹ הַצָּרָה לוֹ;
פֹּה הָיְתָה קְבוּרָתָם שֶׁל דַּלַּת הָעָם שֶׁבַּקָּרֶת,
שֶׁל פַּנְטוֹלַבּ הַגַּרְגְּרָן וְהַבַּזְבְּזָן נוֹמֶנְטַנוּס.
אֶבֶן מוֹסְרָה מוֹדָעָה: כִּכַּר אֶלֶף אַמָּה הָאֹרֶךְ
עַל שְׁלשׁ מֵאוֹת רָחְבָּהּ — קַרְקַע בִּירֻשָּׁה לֹא נוֹפֶלֶת.
זֹאת אוֹמֶרֶת, עַתָּה חַיִּים בִּשְׂדֵה אֶקְסְוִילִינוּס,
יֵשׁ לִחְיוֹת וּלְטַיֵּל בְּכָל הָרָמָה הַנִּדַּחַת
תּוֹךְ תְּחוּמִים יְרֻקִּים, מָקוֹם שֶׁהָיְתָה בּוֹ נִשְׁקֶפֶת
אַךְ כִּכָּר שׁוֹמֵמָה מְלֵאָה לָהּ עֶצֶם מַלְבֶּנֶת.
אֶפֶס מִיּוֹם שֶׁאֲנִי תוֹפֵס הַמָּקוֹם לֹא הֶלְאוּנִי
גַּם כָּל הַגַּנָּבִים וְחַיַּת-הַשָּׂדֶה הָרוֹמֶשֶׂת,
כְּשֵׁם שֶׁהֶלְאוּנִי מְאֹד בִּתְפִלּוֹתֵיהֶן וּלְחוֹשׁ-קֶסֶם
הַמַּרְעִילוֹת, הַקֹּסְמוֹת לְנֶפֶשׁ אָדָם, לְלֶב-גָּבֶר.
שָׁוְא לָהֶן אֶתְחַכֵּם לְהַאֲבִידָן וּלְגָרְשֵׁמוֹ.
פְּנֵי לְבָנָה-נָדָה חֲמוּדוֹת אַךְ יוֹפִיעוּ, תָּבֹאנָה
פֹּה לְלַקֵּט עֲצָמוֹת וְעוֹד כָּל-מִינֵי עִשְּׂבֵי-רָעַל.
כִּי עֵינָי, וְלֹא זָר, אֲנִי אֶת קָנִידְיָה רָאִיתִי,
הִיא לוּטָה מְעִיל שָׁחוֹר, רַגְלֶיהָ יְחֵפוֹת וְחִוֶּרֶת,
רֹאשׁ פָּרוּעַ הָלְכָה, הִיא עִם אֲחוֹתָהּ, עִם סָגָנָה
הַבְּכִירָה, מְיַלְּלוֹת, פְּנֵיהֶן כִּפְנֵי הַמִּפְלֶצֶת
בְּשֶׁל חִוָּרוֹן נוֹרָא. וּבְצִפָּרְנֵיהֶן הֵן הִתְחִילוּ
בָּאֲדָמָה לְחַטֵּט, קָרְעוּ בְּשִׁנֵּיהֶן טְלִי שְׁחוֹר-צֶמֶר
כְּדֵי לְקַבֵּל דָּמוֹ לְתוֹךְ הַגּוּמָץ, שֶׁמִּמֶּנּוּ
נֶפֶשׁ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֵלֶיהָ דָרְשׁוּ תַּעֲלֶינָה.
וְשָׁם אִתָּן שְׁתֵּי תְמוּנוֹת: אַחַת שֶׁל דּוֹנַג וְזוֹ שֶׁל צָמֶר.
זוֹ שֶׁמִּצֶּמֶר — גְּדוֹלָה, מִיָּדֶיהָ שְׁפָטִים לָהּ,
לַקְּטַנָּה שֶׁל דּוֹנַג, עוֹמֶדֶת מְיַחֶלֶת לְחֶסֶד,
דֶּרֶךְ עֶבֶד כָּפוּף, וּכְבָר מְיֻעֶדֶת לַמָּוֶת,
עֶבֶד לְאַחַר יֵאוּשׁ. אַחַת הַקּוֹרֵאת לְהֶקָטָה,
הַנּוֹרָאָה, וְזוֹ אֶל טִיסִיפוֹנָה מְפַלֶּלֶת
לוּ רְאִיתֶם! נְחָשִׁים, הִתְרוֹצְצוּ כַּלְבֵי-תֹפֶת.
מֵאֲחוֹרֵי מַצֵּבָה אַחַת גְּדוֹלָה (וְלֹא תֵרָאֵה)
הֶחְבִּיאָה לְבָנָה פָּנֶיהָ אֲשֶׁר אָדְמוּ אֹדֶם.
אִם אֵין נְכוֹנָה בְּפִי — רֹאשִׁי יְכַסּוּהוּ בַטִּיחַ
כָּל-עוֹרְבֵי הָעוֹלָם, יְכַסּוּנִי ווֹרָן הַבְּלִיָּעַל
וּפֶדִיאַצְיָה-רָפוּי בְּפִרְשָׁם וְשֵׁינֵיהֶם בְּשֶׁפַע!
מָה אוֹסִיף עוֹד פְּרָטִים? רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת עִם סָגָנָה:
הִיא סָגָנָה, בְּקוֹל, וְהֵן בְּקוֹל דַּק תְּיַבֵּבְנָה.
וְגַם הִצְפִּינוּ בַּחוֹל בַּשֶּׁלִי זְקָנוֹ שֶׁל זְאֵב-עֶרֶב,
עִם שֶׁן-צֶפַע מְנֻמָּר, וְתַבְנִית הַדּוֹנַג שִׂים בַּלַּהַב.
אַךְ בִּכְדֵי לֹא לִהְיוֹת עֵד לֹא נֻקָּם לְמַעֲשֵׂי תֶבֶל
שְׁתֵי הַפוּרְיוֹת וְקוֹלָן פִּתְאֹם נִשְׁמַע כְּקוֹל רַעַם
שֶׁל שַׁלְחוּפִית מְלֵאָה אֲוִיר שֶׁפִּתְאֹם הִתְבַּקָּעָה!
אֲחוֹרִי זֶה נִקְרַע, זֶה שֵׁת-הַתְּאֵנָה, וְהָעִירָה
נִמְלְטוּ אֵל עַל נַפְשָׁן: קָנִידְיָה נָפְלוּ כָּל שִׁנֶּיהָ,
צַמַּת סָגָנָה נָשְׁרָה וְכָל הַקְּסָמִים עַל יָדֶיהָ,